מלחמת חרבות ברזל

מלחמה בין ישראל לארגוני טרור אסלאמיים, בעיקר ברצועת עזה, בעקבות מתקפת הטרור ב-7.10.23
(הופנה מהדף חרבות ברזל)
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

מלחמת חרְבות ברזל היא מלחמה נגד חמאס ושלטונו ברצועת עזה, וארגוני הטרור הנוספים השוכנים בה, עליה הכריזה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יום שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, בתגובה למתקפת פתע עקובה מדם ורחבת היקף שביצעו ארגוני הטרור באותו יום על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל ובמיוחד באזור עוטף עזה, אשר הפך את היום לקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.[23]

מלחמת חרבות ברזל[1][א]

למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל ::::   רצועת עזה תחת שלטון חמאס ::::   שטחים שפונו מאזרחים ::::   שטחים ברצועת עזה שבהם פעלו כוחות צה"ל
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל
 ::::
  רצועת עזה תחת שלטון חמאס
 ::::
  שטחים שפונו מאזרחים
 ::::
  שטחים ברצועת עזה שבהם פעלו כוחות צה"ל
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים סמוך לעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 3 בנובמבר 2023

למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל

  רצועת עזה תחת שלטון חמאס
  שטחים שפונו מאזרחים
  שטחים ברצועת עזה שבהם פעלו כוחות צה"ל
מערכה: הסכסוך האיראני–ישראלי, הסכסוך הישראלי–פלסטיני.
סוג העימות מלחמה
תאריכים 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (258 ימים)
מלחמה לפני מלחמת לבנון השנייה
מקום ישראל, רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, ים סוף
עילה מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בהם מעשי טבח באזרחים ישראלים, מעשי אונס ואלימות מינית, הטלת טרור, ושיגור אלפי רקטות לעבר יישובים אזרחיים
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל
ישראל[3]


בתמיכת:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה[3]

חזית עיקרית:

חמאסחמאס

חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני


חזיתות נוספות:
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
איראןאיראן איראן[3]
חות'יםחות'ים חות'ים


בתמיכת:
סוריהסוריה סוריה[4]

מנהיגים

בתמיכת:

חזית עקרית:


חזיתות נוספות:


בתמיכת:

מפקדים

חזית עקרית:


חזיתות נוספות:

כוחות

בסיוע:

חזית עקרית:


חזיתות נוספות:

אבדות

ישראלישראל ישראלים ואזרחים זרים:
הרוגים: כ־1,459[6] ישראלים וזרים. מתוכם 662[7] חיילים.
פצועים: כ־11,549[8].
חטופים: 120 אזרחים ישראלים וזרים עדיין חטופים, ביניהם לפחות 35 הרוגים.
מפונים: כ-200 אלף מעוטף עזה ומגבול לבנון.
נעדרים: אחת.[9]


ארצות הבריתארצות הברית חיילי צבא ארצות הברית:
הרוגים: 5 לוחמים[ב]
פצועים: 34 לוחמים

סה"כ מעל ל-39,843 הרוגים בכל החזיתות ומעל ל-8,000 שבויים. לפירוט מלא ראו: נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים.


פלסטיניםפלסטיניםחמאסחמאס פלסטינים:
הרוגים: מעל 39,292.
בין ההרוגים: מעל 37,202[10]–37,337[11] ברצועת עזה. מעל 1,550[12] בפלישה לישראל.[13][14]
פצועים: מעל 87,199.
בין הפצועים: מעל 85,299[15] ברצועת עזה. מעל 1,900[16] ביהודה ושומרון.
עצורים ושבויים: מעל ל-8,000 שבויים. ביניהם מעל 4,000[17] עצורים ביהודה ושומרון.
מפונים: מעל 1.9 מיליון.
נעדרים: מעל 10,000[18] ברצועת עזה.


חזבאללהחזבאללה חזבאללה: לפי צה"ל: מעל 300[19] הרוגים.
לפי חזבאללה: 323[20] הרוגים.


איראןאיראן איראן: מעל 17[21] הרוגים ממשמרות המהפכה האסלאמית, רובם בכירים, ע"פ פרסומים זרים, התווספו עוד 12 מחבלי משמרות המהפכה שנהרגו בתקיפה בסוריה המיוחסת לישראל.


חות'יםחות'ים חות'ים: למעלה מ-100 פעילים הרוגים.


עיראקעיראק מיליציות פרו-איראניות בעיראק: למעלה מ-40 פעילים הרוגים.
סוריהסוריה מיליציות פרו-איראניות בסוריה: למעלה מ-40 פעילים הרוגים.


סוריהסוריה סוריה: מעל 47[22] הרוגים.

מפת רצועת עזה
מפת רצועת עזה

לצד מוקד המלחמה ברצועת עזה, נפתחו במלחמה חזיתות נוספות, בגבולות של ישראל עם לבנון וסוריה, ביהודה ושומרון, בים האדום ומול איראן.

מתקפת הפתע החלה במטחי ירי רקטי מסיביים של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר באר שבע, חבל לכיש, גוש דן, השפלה, השרון ומאוחר יותר גם לירושלים וגוש עציון. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים מחבלים שפלשו לבסיסי צה"ל וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו[ג] ב-1,145[24] ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ותינוקות (364 מתוכם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה אשר היה לפיגוע הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. המחבלים ביצעו פשעים נגד האנושות[25] וביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך חטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. עשרות מהשבויים נהרגו או נרצחו במהלך השבי, 112 מהם כבר שוחררו ועוד 19 גופות הושבו ארצה.

ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה (אוגדה 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.

בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום.[26] צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.[27] המלחמה הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, וגל אנטישמיות חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, ובמערב בפרט.

הלחימה ברצועת עזה התנהלה בשלבים: טיהור[ד] שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה אזרחית מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין.

על פי נתוני משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל 37,337[28] פלסטינים. מעל ל-10,000[29] נעדרים מתחת להריסות המבנים. בצה"ל מוערך כי נהרגו מעל ל-13,000[30] מחבלים ברצועת עזה ועוד מעל ל-2,118 ביתר החזיתות ומעל 8,000 עצורים ושבויים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים שיצאו מכלל יכולת לחימה).[31][32] נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.[33] האו"ם מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.[34]

רקע

חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. מטרת העל של הארגון היא השמדת מדינת ישראל.[35][36] אידאולוגיית חמאס היא אנטישמית, הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת 1987, חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.

לאחר שמדינת ישראל התנתקה מרצועת עזה ב-2005, שלטה הרשות הפלסטינית ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות חמאס השתלטו על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים).

בפברואר 2017 התמנה יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד אסמאעיל הנייה. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,[37] ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים ושוחרר מהכלא בעסקת שליט בשנת 2011.

יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס

מאז תפיסת השלטון בידי החמאס בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות בסטטוס קוו שבו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון.

סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים שלפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר והפרחת בלוני תבערה.[38] ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה,[39][40][41] מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם סעודיה,[42] ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.[43]

בשנת 2018 החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. [דרוש מקור: יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017] שלטון חמאס נתפס בעיני נתניהו כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.[44] נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית עם הרשות הפלסטינית, המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".[45][46] עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת יואל חסון את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.[47][48]

באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער בידיעות אחרונות, ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".[49] מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.[50]

בתחילת 2021 העריך אמ"ן שהחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את המכשול התת־קרקעי בעזה, ירי רקטות/פצמ"רים מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[51] ראש השב"כ באותה עת, נדב ארגמן, טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.[52] בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות [דרוש מקור]. באמ"ן הצטרפו לשב"כ [דרוש מקור] והמליצו על תקיפה. הקבינט של ממשלת ישראל השלושים וחמש סירב [דרוש מקור]. שבועיים אחר כך, פרץ מבצע שומר החומות.[52]

בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.[53][54] מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[55] או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.[56]

במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[57] גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[58]

נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[59]

הכנות חמאס למתקפה

חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה)[60] על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.[61] לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.[62][63] לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.[64] כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.[65]

במסגרת ההכנות הצבאיות שעשה החמאס לפעולה צבאית איתרה 8200 את התכנית המבצעית שהוכנה בסוף שנת 2022. התכנית קיבלה את השם "חומת יריחו". התכנית הגיעה למודיעין אוגדת עזה[66] תוכנית זו תורגלה במהלך התקופה שעד אוקטובר 2023, כפי שעלה מדיווחי הנגדת ו' ומפקדיה ב-8200.

לפי וול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.[67][68] דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[69] ערב המלחמה חמאס פעל ב-24 גדודים. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.[70] לפי דוח הערכת המודיעין השנתית קהילת המודיעין האמריקאית, הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.[71]

חזון יום הדין של חמאס

  ערך מורחב – יום הדין באסלאם

בכתבה מאפריל 2024, ראיין שלומי אלדר מספר בכירי פת"ח שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת יחיא סנוואר.[72]

לפי סופיאן אבו זיידה, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.[72]

בכיר אחר בפת"ח שהיה בקשרים עם חמאס, והתראיין בעילום שם, (תחת השם "איאד") העיד כי הבין גם הוא בשנת 2021 כי מגמת חמאס להקצנה, כאשר רעיון "ההבטחה" הפך מרעיון שהיה בקרב כמה "עשבים שוטים" לרעיון שקנה מקום מרכזי בהנהגת חמאס של סנוואר. לפי "איאד" אנשי חמאס הכינו את מתקפת הפתע על ישראל שכן העריכו כי תודות להתערבות אלוהית יעלה בידם לכבוש את כל שטחה של ישראל. הוא מתאר כיצד אנשי חמאס תכננו גם תוכניות "ליום שאחרי" שבו יחלקו את ישראל למחוזות שונים וימנו מנהלים מטעמם. לדבריו יום אחד התקשרו אליו והציעו לו להיות מנהל של ועדה שתשקם את אזור רמלה ורחובות. אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש ומשווה אותה לוועידת ואנזה. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון ממרי. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות יחידת חצב שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופרוקה הסופי ב-2021.[72]

התרעות לקראת המתקפה

שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.[73] ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[74] ב־19 במרץ פנה תת־אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במשבר הפנימי בישראל "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".[75] ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.[75] כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.[76]

בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה נגדת שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.[77][78] אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.[79] נוסף לכך, קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 בדוא"ל שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".[77][78]

כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[80] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[81][82] לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה.[83]

לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ללשכת ראש הממשלה – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.[84][85] בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים.[86][87] יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.[88][89] ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".[90]

 
חיילים עוברים במעבר ארז במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון רצועת עזה

מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[91] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[92] שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.[93][94] גם אל"ם (במיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[95]

ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה.[96] הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון.[61] הכתב הצבאי רועי שרון פרסם כי שתי פלגות מחטיבת הקומנדו שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת חווארה יומיים לפני הטבח.[97] לעומתם, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.[98] עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של חטיבה 7), שתי פלגות של יחידת אגוז שהוצבו באזור ניר עוז במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו לחטיבת שומרון יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה".[99] בראיון עם קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.[100]

בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[101] רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[102] דובר צה"ל אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".[103]

מתקפת הפתע (7 באוקטובר)

  ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
 
שטחים שבהם פעל החמאס:
  שטח ישראלי שבו פעלו מחבלי חמאס
 
תצלום לוויין של עוטף עזה ורצועת עזה ביום המתקפה
 
מחבל נוח'בה מסתער לתוך קיבוץ עלומים בעוטף עזה בבוקר שמחת תורה

חדירת מחבלים ומאמצי לחימה

מתקפת הפתע החלה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[104] בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית, הלא ממוגנת.[105]

בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000[106] מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים שהיו חמושים בנשק רב חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל בסירות דרך הים, באמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי טנדרים ואופנועים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בכ-60 מקומות.[107] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.

מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.[108] מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.[109] מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.[110] המחבלים רצחו אזרחים רבים שנסעו בכבישי העוטף ושחסו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור.

מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד שריון 77 מחטיבה 7. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.[111] בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו אשקלון, אשדוד וקריית גת.[112]

מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים

  ערכים מורחבים – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023, החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
 
הרס בקיבוץ בארי

במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. תושבים נרצחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.[113][114] טבח המוני נוסף נערך במסיבת טבע ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים.

אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור תקשורתי רחב ביותר, ובכלי התקשורת נשמעו עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.[115][116][117] מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה,[118] אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף.

12 באוקטובר 2023 הציג שר הביטחון, יואב גלנט, את סרט הזוועות בפני בפני שרי ההגנה של נאט"ו, ואמר להם כי "נערות נאנסו באלימות, ילדים נגררו לעזה בזמן שהם מדממים. פסטיבל מוזיקה הפך למרחץ דמים חסר הבחנה, עשרות אזרחים ממדינותיכם נרצחו או נחטפו".[119][120]

זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, הרב יעקב רוז'ה שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".[121]

ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 251 חטופים, עד ליוני 2024, הושבו לישראל 116 חטופים חיים, ו-19 גופות חטופים. 116 חטופים עדיין בשבי, מתוכם לפחות 41 חטופים אשר הוכרזו כחללים אשר גופתם חטופה.

הכנות ישראל למלחמה

הכנת תוכנית מגירה

לאחר מבצע שומר החומות ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום אליעזר טולדנו הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') משה תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".[122] במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום,[123] ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[124]

על פי ד"ר חנן שי וד"ר רונן איציק צה"ל לא הכין מבעוד מועד תוכניות מגירה לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס אלא תוכנית מצומצמת לביצוע פשיטות.[125][126]

הכרזת מלחמה וגיוס מילואים

הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7 באוקטובר

בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סרטון בטוויטר ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.[127]

מיומה הראשון של המלחמה התנהלו גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת התחבורה הציבורית בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.[128] לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.[129][130][131] ישראלים רבים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו ארצה בטיסות של אל על כדי להצטרף ללחימה.[132]

פינוי יישובים

ישראל פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים לגדר המערכת סביב רצועת עזה.[133] לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות.[134] בסך הכול נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי עוטף עזה וביישובים הקרובים לגבול ישראל–לבנון. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם עקורים.[135][136]

ראש עיריית שדרות ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.[137] ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.[138] בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.[139]

כמו כן, ב-20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה.[140] הפינוי נתקל בקשיים.[141][142] ב-22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.[143]

מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.[144] התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.[145]

ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.[146]


מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות
רשות מקומיתנתוני 26 בדצמבר 2023נתוני 31 בינואר 2024נתוני 29 בפברואר 2024נתוני 30 באפריל 2024
מאזן[147]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[147]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[147]ביחס לאוכ' הרשותמאזן[147]ביחס לאוכ' הרשות
שדרות-27.54 אלף‎78.02%-28.89 אלף81.63%-29.15 אלף82.11%-25.63 אלף71.72%
קריית שמונה-18.94 אלף‎80.53%-19.32 אלף81.45%-19.49 אלף81.76%-19.90 אלף82.83%
אשקלון-11.80 אלף‎7.38%-12.88 אלף8.01%-13.11 אלף8.13%-3.63 אלף2.24%
מועצה אזורית אשכול-11.87 אלף‎75.72%-12.31 אלף78.48%-12.45 אלף79.35%-11.30 אלף71.69%
מועצה אזורית הגליל העליון-7.30 אלף‎34.75%-7.61 אלף36.16%-7.65 אלף36.32%-7.13 אלף33.82%
מועצה אזורית שער הנגב-6.60 אלף‎66.70%-6.82 אלף68.73%-6.86 אלף69.04%-6.71 אלף67.29%
שלומי-6.54 אלף‎83.97%-6.56 אלף83.91%-6.62 אלף84.29%-6.73 אלף85.43%
מועצה אזורית מטה אשר-5.80 אלף‎18.00%-5.96 אלף18.44%-5.94 אלף18.37%-5.71 אלף17.60%
מועצה אזורית שדות נגב-5.70 אלף‎49.63%-5.91 אלף51.40%-5.93 אלף51.48%-5.47 אלף47.31%
מועצה אזורית חוף אשקלון-4.23 אלף‎21.33%-4.29 אלף21.61%-4.30 אלף21.67%-3.92 אלף19.77%
נתיבות-3.88 אלף‎7.65%-4.26 אלף8.35%-4.28 אלף8.38%-0.70 אלף1.35%
מועצה אזורית מעלה יוסף-3.33 אלף‎28.38%-3.46 אלף29.38%-3.49 אלף29.46%-3.08 אלף25.98%
מועצה אזורית מבואות החרמון-2.79 אלף‎33.12%-2.85 אלף33.76%-2.86 אלף33.76%-2.87 אלף33.69%
מטולה-1.56 אלף‎75.44%-1.60 אלף75.99%-1.61 אלף76.25%-1.64 אלף77.09%
אופקים-1.22 אלף‎3.31%-1.33 אלף3.60%-1.33 אלף3.59%-0.30 אלף0.82%
מועצה אזורית מרום הגליל-1.21 אלף‎7.40%-1.22 אלף7.44%-1.23 אלף7.43%-0.67 אלף4.05%
ע'ג'ר-0.68 אלף‎24.02%-0.69 אלף24.18%-0.69 אלף24.12%-0.69 אלף24.00%
מועצה אזורית מרחבים-0.30 אלף‎2.00%-0.38 אלף2.55%-0.39 אלף2.61%-0.15 אלף1.00%
חורפיש-0.13 אלף‎1.91%-0.16 אלף2.42%-0.16 אלף2.42%0.00 אלף0.03%
פסוטה-0.08 אלף‎2.36%-0.08 אלף2.48%-0.08 אלף2.48%0.00 אלף0.00%
מעלות-תרשיחא-0.06 אלף‎0.26%-0.08 אלף0.35%-0.08 אלף0.35%0.04 אלף0.19%
ג'ש (גוש חלב)-0.02 אלף‎0.50%-0.02 אלף0.65%-0.02 אלף0.65%0.00 אלף0.06%
אלקנה-0.01 אלף‎0.11%-0.01 אלף0.14%-0.01 אלף0.14%0.00 אלף0.07%
ערערה בנגב0.00 אלף‎0.02%-0.01 אלף0.02%-0.01 אלף0.03%0.00 אלף0.00%
מועצה אזורית גן רווה0.01 אלף‎0.09%0.00 אלף0.01%0.00 אלף0.01%0.00 אלף0.06%
רהט0.00 אלף‎0.00%0.00 אלף0.00%0.00 אלף0.00%-0.01 אלף0.01%
יאנוח-ג'ת0.01 אלף‎0.07%0.00 אלף0.06%0.00 אלף0.06%0.00 אלף0.04%
כפר קרע0.00 אלף‎0.02%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%0.00 אלף0.01%
טייבה0.00 אלף‎0.00%0.01 אלף0.01%0.01 אלף0.01%0.01 אלף0.01%
כפר קאסם0.01 אלף‎0.02%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%0.00 אלף0.01%
כסיפה0.00 אלף‎0.00%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%
מועצה אזורית אל קסום0.00 אלף‎0.02%0.01 אלף0.03%0.01 אלף0.03%0.00 אלף0.02%
משהד0.01 אלף‎0.06%0.01 אלף0.07%0.01 אלף0.07%0.01 אלף0.07%
אבו גוש0.01 אלף‎0.09%0.01 אלף0.07%0.01 אלף0.07%0.00 אלף0.02%
קדומים0.01 אלף‎0.18%0.01 אלף0.13%0.01 אלף0.13%0.00 אלף0.00%
באקה אל-גרביה0.01 אלף‎0.02%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%0.00 אלף0.00%
זמר0.01 אלף‎0.09%0.01 אלף0.09%0.01 אלף0.09%0.01 אלף0.08%
כאוכב אבו אל-היג'א0.01 אלף‎0.18%0.01 אלף0.18%0.01 אלף0.18%0.01 אלף0.18%
עין קנייא0.01 אלף‎0.31%0.01 אלף0.31%0.01 אלף0.31%0.01 אלף0.27%
אעבלין0.01 אלף‎0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%
אכסאל0.01 אלף‎0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%
עין מאהל0.01 אלף‎0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%
ריינה0.01 אלף‎0.06%0.01 אלף0.05%0.01 אלף0.05%0.01 אלף0.05%
מג'ד אל-כרום0.01 אלף‎0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.06%0.01 אלף0.05%
שבלי - אום אל-גנם0.01 אלף‎0.14%0.01 אלף0.16%0.01 אלף0.16%0.01 אלף0.14%
עיילבון0.01 אלף‎0.17%0.01 אלף0.17%0.01 אלף0.17%0.01 אלף0.17%
אום אל-פחם0.01 אלף‎0.02%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%0.01 אלף0.02%
מבשרת ציון0.02 אלף‎0.07%0.01 אלף0.04%0.01 אלף0.04%-0.01 אלף0.03%
כאבול0.01 אלף‎0.08%0.01 אלף0.07%0.01 אלף0.07%0.01 אלף0.09%
דבורייה0.01 אלף‎0.10%0.01 אלף0.10%0.01 אלף0.10%0.00 אלף0.02%
ביר אל-מכסור0.01 אלף‎0.12%0.01 אלף0.12%0.01 אלף0.12%0.01 אלף0.09%
בסמת טבעון0.01 אלף‎0.15%0.01 אלף0.15%0.01 אלף0.15%0.02 אלף0.19%
מועצה אזורית בוסתן אל-מרג'0.01 אלף‎0.16%0.01 אלף0.16%0.01 אלף0.16%0.01 אלף0.07%
פקיעין (בוקייעה)0.01 אלף‎0.16%0.01 אלף0.21%0.01 אלף0.21%0.00 אלף0.05%
כעביה-טבאש-חג'אג'רה0.01 אלף‎0.22%0.01 אלף0.22%0.01 אלף0.22%0.01 אלף0.22%
סאג'ור0.01 אלף‎0.22%0.01 אלף0.29%0.01 אלף0.29%0.01 אלף0.11%
מועצה אזורית אלונה0.01 אלף‎0.60%0.01 אלף0.61%0.01 אלף0.56%0.01 אלף0.22%
אליכין0.02 אלף‎0.61%0.01 אלף0.41%0.01 אלף0.41%0.01 אלף0.26%
טמרה0.01 אלף‎0.04%0.02 אלף0.04%0.02 אלף0.04%0.01 אלף0.04%
בית אריה-עופרים0.02 אלף‎0.27%0.02 אלף0.27%0.02 אלף0.27%0.01 אלף0.16%
בית אל0.02 אלף‎0.24%0.02 אלף0.25%0.02 אלף0.24%0.00 אלף0.03%
נחף0.02 אלף‎0.12%0.02 אלף0.12%0.02 אלף0.11%0.01 אלף0.09%
מועצה אזורית ברנר0.03 אלף‎0.31%0.02 אלף0.20%0.02 אלף0.20%0.01 אלף0.10%
בוקעאתא0.02 אלף‎0.25%0.02 אלף0.23%0.02 אלף0.23%0.02 אלף0.22%
סביון0.01 אלף‎0.33%0.02 אלף0.40%0.02 אלף0.40%0.01 אלף0.28%
מועצה אזורית הר חברון0.03 אלף‎0.26%0.02 אלף0.21%0.02 אלף0.14%0.01 אלף0.06%
ג'ולס0.02 אלף‎0.22%0.02 אלף0.25%0.02 אלף0.25%0.01 אלף0.13%
בני עי""ש0.03 אלף‎0.38%0.02 אלף0.27%0.02 אלף0.27%0.00 אלף0.03%
אלפי מנשה0.02 אלף‎0.19%0.02 אלף0.29%0.02 אלף0.22%0.01 אלף0.11%
דאלית אל-כרמל0.01 אלף‎0.07%0.02 אלף0.10%0.02 אלף0.10%0.01 אלף0.05%
ראמה0.02 אלף‎0.25%0.02 אלף0.25%0.02 אלף0.25%0.00 אלף0.04%
אזור0.02 אלף‎0.16%0.02 אלף0.16%0.02 אלף0.16%0.00 אלף0.01%
שער שומרון0.02 אלף‎0.24%0.02 אלף0.23%0.02 אלף0.23%0.01 אלף0.14%
קריית יערים0.02 אלף‎0.28%0.02 אלף0.31%0.02 אלף0.31%0.01 אלף0.07%
זרזיר0.02 אלף‎0.27%0.02 אלף0.27%0.02 אלף0.27%0.02 אלף0.27%
קריית ארבע0.03 אלף‎0.40%0.02 אלף0.32%0.02 אלף0.30%0.01 אלף0.08%
בית ג'ן0.02 אלף‎0.18%0.02 אלף0.19%0.02 אלף0.19%0.01 אלף0.06%
כסרא-סמיע0.01 אלף‎0.11%0.03 אלף0.28%0.03 אלף0.28%0.01 אלף0.10%
בענה0.03 אלף‎0.30%0.03 אלף0.30%0.03 אלף0.30%0.03 אלף0.29%
מזרעה0.03 אלף‎0.70%0.03 אלף0.62%0.03 אלף0.62%0.02 אלף0.57%
כפר כנא0.03 אלף‎0.11%0.03 אלף0.11%0.03 אלף0.11%0.01 אלף0.05%
ירכא0.02 אלף‎0.11%0.03 אלף0.15%0.03 אלף0.15%0.01 אלף0.07%
עספיא0.02 אלף‎0.18%0.03 אלף0.22%0.03 אלף0.22%0.01 אלף0.11%
מיתר0.04 אלף‎0.37%0.03 אלף0.27%0.03 אלף0.25%0.01 אלף0.06%
בית דגן0.03 אלף‎0.38%0.03 אלף0.41%0.03 אלף0.36%0.01 אלף0.14%
מגאר0.03 אלף‎0.11%0.03 אלף0.12%0.03 אלף0.12%0.02 אלף0.06%
מועצה אזורית חבל יבנה0.03 אלף‎0.35%0.03 אלף0.48%0.03 אלף0.42%0.02 אלף0.34%
מועצה אזורית בני שמעון0.03 אלף‎0.29%0.03 אלף0.24%0.03 אלף0.26%0.00 אלף0.02%
מסעדה0.03 אלף‎0.80%0.03 אלף0.79%0.03 אלף0.79%0.03 אלף0.69%
מועצה אזורית אל-בטוף0.03 אלף‎0.38%0.03 אלף0.38%0.03 אלף0.38%0.03 אלף0.38%
מועצה אזורית גדרות0.04 אלף‎0.75%0.03 אלף0.63%0.03 אלף0.63%0.02 אלף0.31%
קרני שומרון0.04 אלף‎0.40%0.04 אלף0.38%0.03 אלף0.34%0.00 אלף0.01%
אורנית0.04 אלף‎0.45%0.04 אלף0.42%0.03 אלף0.36%0.00 אלף0.01%
פרדסיה0.04 אלף‎0.51%0.04 אלף0.47%0.04 אלף0.47%0.01 אלף0.09%
מועצה אזורית שומרון0.05 אלף‎0.12%0.04 אלף0.08%0.04 אלף0.08%0.00 אלף0.00%
ג'דיידה-מכר0.03 אלף‎0.13%0.04 אלף0.17%0.04 אלף0.17%0.03 אלף0.16%
מועצה אזורית יואב0.06 אלף‎0.60%0.05 אלף0.57%0.04 אלף0.44%-0.01 אלף0.13%
כפר יאסיף0.04 אלף‎0.36%0.04 אלף0.40%0.04 אלף0.40%0.03 אלף0.33%
כפר שמריהו0.04 אלף‎2.15%0.04 אלף2.16%0.04 אלף2.16%0.04 אלף2.05%
סח'נין0.04 אלף‎0.11%0.04 אלף0.13%0.04 אלף0.13%0.04 אלף0.12%
עראבה0.04 אלף‎0.15%0.04 אלף0.16%0.04 אלף0.16%0.03 אלף0.12%
רמת ישי0.05 אלף‎0.57%0.04 אלף0.54%0.04 אלף0.52%0.02 אלף0.22%
עומר0.04 אלף‎0.55%0.04 אלף0.55%0.04 אלף0.57%0.01 אלף0.18%
כפר תבור0.05 אלף‎1.10%0.05 אלף1.05%0.05 אלף1.05%0.04 אלף0.96%
אריאל0.05 אלף‎0.24%0.05 אלף0.24%0.05 אלף0.22%0.01 אלף0.05%
דיר אל-אסד0.05 אלף‎0.36%0.05 אלף0.36%0.05 אלף0.36%0.05 אלף0.37%
כפר ורדים0.06 אלף‎1.12%0.05 אלף0.94%0.05 אלף0.91%0.05 אלף0.97%
גבעת זאב0.05 אלף‎0.24%0.05 אלף0.23%0.05 אלף0.23%0.02 אלף0.09%
שפרעם0.06 אלף‎0.13%0.06 אלף0.13%0.05 אלף0.12%0.03 אלף0.07%
מג'דל שמס0.06 אלף‎0.49%0.05 אלף0.47%0.05 אלף0.47%0.06 אלף0.52%
קריית עקרון0.05 אלף‎0.46%0.05 אלף0.49%0.05 אלף0.49%0.03 אלף0.27%
קצרין0.07 אלף‎0.87%0.06 אלף0.74%0.06 אלף0.69%0.05 אלף0.56%
גני תקווה0.06 אלף‎0.23%0.06 אלף0.23%0.06 אלף0.23%0.03 אלף0.10%
נהריה0.05 אלף‎0.07%0.03 אלף0.05%0.06 אלף0.09%0.33 אלף0.49%
להבים0.06 אלף‎0.80%0.06 אלף0.81%0.06 אלף0.78%0.04 אלף0.51%
נשר0.07 אלף‎0.29%0.06 אלף0.25%0.06 אלף0.25%0.03 אלף0.13%
מזכרת בתיה0.07 אלף‎0.41%0.06 אלף0.39%0.06 אלף0.39%0.01 אלף0.07%
רכסים0.06 אלף‎0.44%0.07 אלף0.45%0.06 אלף0.44%0.01 אלף0.04%
אפרת0.08 אלף‎0.63%0.07 אלף0.59%0.07 אלף0.57%0.03 אלף0.26%
יהוד-מונוסון0.08 אלף‎0.26%0.08 אלף0.25%0.07 אלף0.23%0.02 אלף0.06%
דייר חנא0.08 אלף‎0.69%0.08 אלף0.70%0.08 אלף0.70%0.07 אלף0.61%
כוכב יאיר צור יגאל0.09 אלף‎1.01%0.09 אלף0.96%0.08 אלף0.89%0.04 אלף0.45%
מועצה אזורית שדות דן0.09 אלף‎0.53%0.08 אלף0.52%0.08 אלף0.52%0.01 אלף0.06%
שוהם0.09 אלף‎0.38%0.09 אלף0.36%0.08 אלף0.35%0.02 אלף0.08%
אבן יהודה0.09 אלף‎0.63%0.09 אלף0.61%0.09 אלף0.61%0.05 אלף0.32%
גבעתיים0.10 אלף‎0.16%0.10 אלף0.15%0.09 אלף0.15%0.04 אלף0.06%
תל מונד0.10 אלף‎0.65%0.10 אלף0.65%0.09 אלף0.62%0.05 אלף0.31%
גבעת שמואל0.10 אלף‎0.35%0.10 אלף0.32%0.09 אלף0.32%0.04 אלף0.12%
יקנעם עילית0.09 אלף‎0.37%0.09 אלף0.37%0.09 אלף0.37%0.06 אלף0.22%
טובא-זנגרייה0.09 אלף‎1.31%0.10 אלף1.32%0.10 אלף1.32%0.10 אלף1.34%
ביתר עילית0.09 אלף‎0.14%0.10 אלף0.15%0.10 אלף0.14%0.00 אלף0.01%
לוד0.10 אלף‎0.12%0.10 אלף0.11%0.10 אלף0.11%0.03 אלף0.03%
חצור הגלילית0.12 אלף‎1.21%0.10 אלף1.01%0.10 אלף0.96%0.12 אלף1.13%
מועצה אזורית ערבות הירדן0.11 אלף‎1.60%0.10 אלף1.54%0.10 אלף1.51%0.07 אלף0.98%
קדימה-צורן0.11 אלף‎0.46%0.10 אלף0.44%0.10 אלף0.44%0.07 אלף0.29%
אבו סנאן0.10 אלף‎0.67%0.10 אלף0.70%0.10 אלף0.70%0.10 אלף0.64%
מועצה אזורית גוש עציון0.16 אלף‎0.60%0.12 אלף0.44%0.11 אלף0.40%0.07 אלף0.25%
אור יהודה0.11 אלף‎0.28%0.12 אלף0.29%0.11 אלף0.28%0.03 אלף0.08%
מועצה אזורית זבולון0.12 אלף‎0.85%0.12 אלף0.82%0.11 אלף0.80%0.05 אלף0.38%
מועצה אזורית באר טוביה0.16 אלף‎0.67%0.13 אלף0.55%0.11 אלף0.48%0.03 אלף0.11%
מגדל העמק0.12 אלף‎0.44%0.12 אלף0.43%0.12 אלף0.43%0.06 אלף0.21%
נס ציונה0.14 אלף‎0.27%0.12 אלף0.24%0.12 אלף0.24%0.06 אלף0.12%
כפר כמא0.11 אלף‎3.11%0.12 אלף3.42%0.12 אלף3.41%0.01 אלף0.39%
קריית ים0.12 אלף‎0.28%0.13 אלף0.30%0.13 אלף0.29%0.10 אלף0.24%
רמת השרון0.14 אלף‎0.29%0.13 אלף0.28%0.13 אלף0.26%0.07 אלף0.14%
קריית מלאכי0.14 אלף‎0.53%0.13 אלף0.50%0.13 אלף0.49%0.01 אלף0.04%
מועצה אזורית לב השרון0.14 אלף‎0.60%0.14 אלף0.57%0.14 אלף0.57%0.07 אלף0.29%
דימונה0.17 אלף‎0.44%0.15 אלף0.39%0.14 אלף0.38%0.04 אלף0.10%
קריית אונו0.17 אלף‎0.38%0.15 אלף0.34%0.14 אלף0.32%0.06 אלף0.13%
חריש0.15 אלף‎0.42%0.15 אלף0.40%0.14 אלף0.38%0.04 אלף0.10%
בית שאן0.16 אלף‎0.81%0.15 אלף0.77%0.14 אלף0.74%0.05 אלף0.26%
בנימינה-גבעת עדה0.17 אלף‎1.03%0.16 אלף0.97%0.14 אלף0.88%0.10 אלף0.63%
מועצה אזורית שפיר0.15 אלף‎1.07%0.15 אלף1.10%0.15 אלף1.04%0.06 אלף0.44%
יבנאל0.14 אלף‎3.04%0.15 אלף3.20%0.15 אלף3.16%0.06 אלף1.20%
קריית ביאליק0.16 אלף‎0.36%0.16 אלף0.35%0.16 אלף0.34%0.11 אלף0.25%
מועצה אזורית חבל מודיעין0.17 אלף‎0.72%0.16 אלף0.68%0.16 אלף0.67%0.06 אלף0.23%
כפר יונה0.18 אלף‎0.59%0.17 אלף0.55%0.16 אלף0.54%0.08 אלף0.28%
גדרה0.18 אלף‎0.55%0.17 אלף0.54%0.16 אלף0.50%0.08 אלף0.23%
באר יעקב0.16 אלף‎0.47%0.16 אלף0.49%0.16 אלף0.48%0.06 אלף0.16%
קריית טבעון0.18 אלף‎0.90%0.17 אלף0.84%0.17 אלף0.84%0.13 אלף0.64%
מועצה אזורית גזר0.18 אלף‎0.65%0.17 אלף0.62%0.17 אלף0.60%0.09 אלף0.33%
מועצה אזורית לכיש0.21 אלף‎1.47%0.17 אלף1.19%0.17 אלף1.16%0.12 אלף0.85%
אלעד0.17 אלף‎0.33%0.18 אלף0.35%0.17 אלף0.34%0.01 אלף0.02%
רמלה0.19 אלף‎0.24%0.19 אלף0.23%0.18 אלף0.21%0.04 אלף0.05%
מועצה אזורית מנשה0.23 אלף‎1.02%0.18 אלף0.79%0.18 אלף0.78%0.11 אלף0.48%
ראש העין0.22 אלף‎0.30%0.19 אלף0.25%0.19 אלף0.25%0.07 אלף0.09%
יבנה0.22 אלף‎0.39%0.21 אלף0.37%0.21 אלף0.36%0.07 אלף0.12%
הוד השרון0.23 אלף‎0.35%0.22 אלף0.33%0.21 אלף0.32%0.10 אלף0.15%
מודיעין עילית0.21 אלף‎0.25%0.22 אלף0.25%0.22 אלף0.25%0.00 אלף0.00%
יסוד המעלה0.15 אלף‎8.30%0.19 אלף10.41%0.22 אלף12.11%0.26 אלף14.76%
צפת0.21 אלף‎0.53%0.24 אלף0.61%0.23 אלף0.60%0.15 אלף0.39%
כרמיאל0.24 אלף‎0.51%0.24 אלף0.50%0.24 אלף0.49%0.17 אלף0.35%
קריית מוצקין0.25 אלף‎0.50%0.25 אלף0.51%0.24 אלף0.49%0.20 אלף0.39%
קריית אתא0.28 אלף‎0.45%0.26 אלף0.41%0.25 אלף0.40%0.18 אלף0.29%
אור עקיבא0.27 אלף‎1.21%0.26 אלף1.14%0.26 אלף1.12%0.14 אלף0.61%
מועצה אזורית מטה בנימין0.25 אלף‎0.32%0.28 אלף0.37%0.26 אלף0.33%0.12 אלף0.15%
כפר סבא0.30 אלף‎0.29%0.26 אלף0.26%0.26 אלף0.26%0.12 אלף0.12%
מועצה אזורית נחל שורק0.29 אלף‎2.77%0.27 אלף2.62%0.26 אלף2.56%0.18 אלף1.76%
גן יבנה0.49 אלף‎1.94%0.29 אלף1.16%0.27 אלף1.07%0.17 אלף0.66%
חולון0.33 אלף‎0.17%0.29 אלף0.15%0.27 אלף0.14%0.03 אלף0.02%
מעלה אדומים0.31 אלף‎0.82%0.29 אלף0.76%0.28 אלף0.75%0.20 אלף0.52%
טירת כרמל0.29 אלף‎0.97%0.31 אלף1.01%0.31 אלף1.03%0.30 אלף0.97%
מועצה אזורית דרום השרון0.35 אלף‎1.00%0.33 אלף0.95%0.32 אלף0.93%0.13 אלף0.39%
פרדס חנה-כרכור0.39 אלף‎0.85%0.37 אלף0.81%0.36 אלף0.77%0.24 אלף0.52%
עכו0.36 אלף‎0.69%0.39 אלף0.74%0.39 אלף0.73%0.35 אלף0.66%
קריית גת0.44 אלף‎0.66%0.43 אלף0.63%0.41 אלף0.60%0.14 אלף0.21%
מועצה אזורית משגב0.42 אלף‎1.36%0.43 אלף1.37%0.42 אלף1.36%0.38 אלף1.21%
ירוחם0.41 אלף‎3.58%0.44 אלף3.89%0.44 אלף3.82%0.30 אלף2.66%
מודיעין-מכבים-רעות0.52 אלף‎0.51%0.49 אלף0.47%0.45 אלף0.44%0.18 אלף0.17%
מועצה אזורית עמק המעיינות0.48 אלף‎3.14%0.47 אלף3.09%0.45 אלף2.97%0.38 אלף2.50%
נוף הגליל0.60 אלף‎1.33%0.50 אלף1.11%0.49 אלף1.09%0.46 אלף1.03%
מועצה אזורית מגילות ים המלח0.67 אלף‎30.48%0.54 אלף24.15%0.50 אלף22.40%0.36 אלף15.82%
בית שמש0.52 אלף‎0.32%0.53 אלף0.32%0.51 אלף0.31%0.08 אלף0.05%
מועצה אזורית עמק חפר0.62 אלף‎1.42%0.57 אלף1.31%0.55 אלף1.27%0.37 אלף0.84%
ראש פינה0.26 אלף‎7.85%0.56 אלף16.95%0.56 אלף17.03%0.57 אלף17.38%
רחובות0.63 אלף‎0.41%0.59 אלף0.38%0.58 אלף0.38%0.24 אלף0.16%
מועצה אזורית חוף השרון0.58 אלף‎3.74%0.60 אלף3.87%0.59 אלף3.84%0.54 אלף3.46%
מועצה אזורית חבל אילות0.74 אלף‎14.91%0.60 אלף12.11%0.59 אלף11.98%0.45 אלף9.13%
מועצה אזורית הערבה התיכונה0.44 אלף‎10.68%0.62 אלף15.05%0.59 אלף14.44%0.44 אלף10.74%
מועצה אזורית מגידו0.60 אלף‎4.87%0.62 אלף5.01%0.62 אלף4.98%0.53 אלף4.28%
בת ים0.42 אלף‎0.32%0.60 אלף0.46%0.64 אלף0.49%0.47 אלף0.36%
מועצה אזורית הגליל התחתון0.63 אלף‎4.72%0.63 אלף4.71%0.64 אלף4.79%0.55 אלף4.11%
ראשון לציון0.70 אלף‎0.27%0.70 אלף0.27%0.67 אלף0.25%0.28 אלף0.10%
רעננה0.71 אלף‎0.87%0.70 אלף0.86%0.68 אלף0.84%0.34 אלף0.42%
באר שבע0.86 אלף‎0.40%0.80 אלף0.37%0.75 אלף0.35%0.40 אלף0.18%
פתח תקווה0.80 אלף‎0.31%0.77 אלף0.30%0.75 אלף0.29%0.38 אלף0.15%
מועצה אזורית הגלבוע0.78 אלף‎2.35%0.80 אלף2.40%0.79 אלף2.37%0.73 אלף2.19%
אשדוד0.55 אלף‎0.24%0.65 אלף0.29%0.80 אלף0.35%0.60 אלף0.27%
בני ברק0.83 אלף‎0.37%0.88 אלף0.39%0.86 אלף0.39%0.07 אלף0.03%
עפולה0.87 אלף‎1.37%0.90 אלף1.41%0.89 אלף1.40%0.88 אלף1.37%
מועצה אזורית רמת הנגב0.87 אלף‎9.97%0.93 אלף10.69%0.91 אלף10.37%0.76 אלף8.61%
נצרת1.09 אלף‎1.40%0.94 אלף1.21%0.94 אלף1.20%0.90 אלף1.15%
זכרון יעקב0.96 אלף‎3.92%0.92 אלף3.77%0.94 אלף3.83%0.77 אלף3.16%
מצפה רמון0.91 אלף‎16.94%0.99 אלף18.58%0.99 אלף18.65%0.68 אלף12.83%
מגדל0.99 אלף‎47.52%1.03 אלף49.64%1.02 אלף49.19%0.96 אלף46.18%
מועצה אזורית גולן1.06 אלף‎5.12%1.06 אלף5.10%1.03 אלף4.95%0.96 אלף4.57%
חדרה1.23 אלף‎1.17%1.18 אלף1.12%1.17 אלף1.12%0.86 אלף0.82%
מועצה אזורית עמק יזרעאל1.22 אלף‎2.98%1.19 אלף2.90%1.18 אלף2.88%1.03 אלף2.50%
רמת גן1.18 אלף‎0.67%1.15 אלף0.66%1.18 אלף0.67%0.84 אלף0.48%
ערד1.36 אלף‎4.64%1.34 אלף4.56%1.32 אלף4.51%1.12 אלף3.82%
מועצה אזורית חוף הכרמל2.70 אלף‎7.29%2.73 אלף7.34%2.67 אלף7.19%2.33 אלף6.26%
מועצה אזורית מטה יהודה2.73 אלף‎5.33%2.82 אלף5.52%2.81 אלף5.49%2.56 אלף5.00%
הרצליה2.74 אלף‎2.52%2.98 אלף2.73%3.06 אלף2.80%2.56 אלף2.34%
מועצה אזורית עמק הירדן3.04 אלף‎20.50%3.15 אלף21.23%3.22 אלף21.72%3.32 אלף22.36%
חיפה3.85 אלף‎1.30%4.17 אלף1.41%4.19 אלף1.41%4.03 אלף1.35%
נתניה4.78 אלף‎2.00%5.21 אלף2.18%5.25 אלף2.19%4.03 אלף1.67%
מועצה אזורית תמר5.06 אלף‎310.96%5.76 אלף356.48%6.28 אלף388.86%6.40 אלף396.39%
טבריה10.41 אלף‎20.74%10.55 אלף21.02%10.57 אלף21.05%10.61 אלף21.08%
ירושלים13.52 אלף‎1.36%15.22 אלף1.53%15.31 אלף1.53%12.13 אלף1.21%
תל אביב -יפו14.71 אלף‎3.07%15.49 אלף3.23%15.97 אלף3.33%14.82 אלף3.08%
אילת19.23 אלף‎35.89%20.34 אלף38.02%20.48 אלף38.30%17.91 אלף33.44%

פינוי צפון רצועת עזה

  ערך מורחב – פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
 
כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי אוכלוסייה אזרחית בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל.[148] למעלה – מקור, למטה – תרגום מכונה.

ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני התמרון הקרקעי ברצועת עזה, צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כל האנשים המתגוררים צפונה לנחל הבשור בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, ממטרופולין עזה. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מאסון הומניטרי שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.[149][150]

חמאס, שלו אינטרס שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כמגן אנושי, קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום לנכבה שנייה.[151] הארגון ירה לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר בתי החולים, המשמשים מגן אנושי למפקדותיו.

למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש צלאח א־דין, החוצה את הרצועה.[152] קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.[153]

עם הידוק הכיתור הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל מסדרונות הומניטריים בכביש צלאח א־דין ודרך א־רשיד, שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.[154] עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.[155]

בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מציר פילדלפי.[156]

הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר

הגדרת יעדי המלחמה

ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:[157]

  • מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות
  • הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל
  • מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה
  • הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה

ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:[158]

  • ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה
  • לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל
  • לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח

כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה.

כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[159] בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[160][161] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[162] ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.[163] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.[164] ראש המל"ל צחי הנגבי כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.[165]

כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר בני גנץ שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.[166]

כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.[167][168]

140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.[169]

כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.[170]

מהלך הלחימה ברצועת עזה

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
[171]

מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים

תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה

השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור[ד] עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[172] השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[173][174] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[175]

 
חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר

כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע דובר צה"ל שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי עוטף עזה להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[176] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה. לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.[177] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים, ולוחמי הימ"מ שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.[178] יחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם וחטיבת עוז, הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[179] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[180] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.

בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרב קשה.[181] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של חמאס[182] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[183] לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[184] באותו ערב חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[185]

 
נזק למבנים בעזה, 8 באוקטובר

בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה. במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.

ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[186] ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[186] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[187] והוקם "קבינט המלחמה". ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע–קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[188] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[189] ואיסוף גופות של הנרצחים.[190]

בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות

 
כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר

בליל שבת 14 באוקטובר תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל בסיוע שב"כ ואמ"ן, הרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה. ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[191] באותו יום, בסיוע השב"כ, נהרג בסיכול ממוקד מועתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח. ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.

ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית. ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל ביקור תמיכה והזדהות. ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחייסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל למפקח הכללי של משטרת ישראל. ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של חמאס. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.

ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולי "אל-אהלי" בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים, ורק מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע דובר צה"ל שלפי תחקיר צה"ל, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים. בעקבות הדיווח השגוי ב־BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס ארגון טרור. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".

מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא

ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס טלאל אל־הינדי בהפצצה על ביתו. ב־22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה. ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.[192] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים. ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן. ב־25 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע–קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל־כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג בסיכול ממוקד מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.

  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא

בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[193]

התמרון בצפון הרצועה

  ערכים מורחבים – קרב ג'באליה (2023), קרב בית חאנון (2023), קרב עזה (2023)

בין 26 ל-28 באוקטובר, צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה בימים אלה, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[194][195][196] לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[197] ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי, שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, ולוחמי הנדסה ולוחמי שריון על טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים, פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של הארגון, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת גדוד דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות שיח' רדואן ושג'אעייה.

ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה.[198] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[199][200] ב־28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[201]

עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר
 
דחפורי D9 משוריינים פורצים ציר ברצועת עזה, 31 באוקטובר 2023

ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[202] בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ שנקראה מבצע ראשית האור, שוחררה תצפיתנית שנחטפה על ידי החמאס מבסיס נחל עוז.[203] גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים. ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.[204]

ב-31 באוקטובר, התרחשה גם הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה. באירוע, צה"ל התקיף בניין מגורים בן שש קומות במרכז רצועת עזה, בעת שחסו בו מאות בני אדם. כתוצאה מהפצצת הבניין נהרגו לפחות 106 אזרחים, כולל 54 ילדים, 34 נשים ו-18 גברים.[205]

במהלך הימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, נכנסו גם כוחות אוגדה 36 לרצועה.[206] צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[207] צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.[208] בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[209] ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ולדוברות שב"כ כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.[210] ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ושישה נוספים נפצעו.[211][212]

 
כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023

במהלך השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.[213] שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[214] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[215] ב־14 בנובמבר מטוסי קרב ביצעו סיכול ממוקד שכלל תקיפת שתי מנהרות טרור בהן הסתתרו מחבלים בכירים בחמאס. לפי דובר צה"ל מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם אחמד ע'נדור (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ואיימן סיאם (ראש המערך הרקטי של חמאס).[216] ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג תנועת החירות הפלסטינית.[217]

 
לוחם צה"ל יורה בנגב NG7 בתמרון בעזה, 19 בנובמבר 2023

במהלך השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) כוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא, מצאו שם מנהרת טרור ואמל"ח רב. כוחות יהל"ם, יחידת עוקץ ויחידת שלדג סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים לחטופים. הכוחות החרימו מצלמות אבטחה מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת הפלדה, לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס. סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך בית החולים שיפא שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות טרור. ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס.

ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר–1 בדצמבר)

  ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)

ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[218]

חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס

  ערכים מורחבים – קרב ח'אן יונס (2023), קרב שג'אעייה (2023), קרב ג'באליה (2023)

ב־5:54 ב-2 בדצמבר חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר בח'אן יונס, אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית גן יבנה, היישובים תקוע ואליאב והעוטף. לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.[219] למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור ח'אן יונס להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים. במהלך אותו שבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד שג'אעייה, ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.

בסוכנות הידיעות AFP טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות טנקים ומשוריינים צבאיים תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.[220] בערב יום שני 4 בדצמבר החל קרב ח'אן יונס. לאחר שמפקד פיקוד דרום והרמטכ"ל נכחו ברצועת עזה, החלו תקיפות מסיביות באזור ח'אן יונס, התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. חיל האוויר וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת אוגדה 98 לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.[221] הושלם גם כיתור ג'באליה.[222] לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת שג'אעייה בעיר עזה ולעיר ג'באליה, כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.[223] באותה העת, נלחמו ברצועה חמש אוגדות.[224] צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס שג'אעייה בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם חטיבות כפיר ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם חטיבות גולני והצנחנים. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.[225] חטיבה 14 לחמה בגזרת העיר עזה, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מעוצבת חצי האש, פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.

בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי צה"ל בצפון ובדרום הרצועה.[226] ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של חמאס נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך הלחימה ברצועה. במהלך השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) התגבר החשש במצרים למעבר של פליטים עזתים רבים במעבר רפיח לכיוון מצרים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס.

ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נכנסו כוחות צה"ל למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי M-16 והפעילו מטעני חבלה ורימוני יד לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של גדוד 51 של חטיבת גולני נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של יחידה 669. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד חפ"ק מח"ט גולני, יצחק בן בשט. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669.


  ערך מורחב – הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה

ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[227] בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".[228][229] בצהריים שוגר מטח רקטות לירושלים וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ברמאללה, שברשות הפלסטינית.

 
צמד דחפורי D9 משוריינים בג'באליה, 19 בדצמבר 2023

ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האזור לידי אוגדת עזה. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מאשדוד צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.[230] למחרת, בצה"ל הכריזו כי אוגדה 162, השלימה את כיבוש ג'באליה ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.[231][232] היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.[233][234] ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר השפלה וגוש דן, לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף בבת ים, בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים ראשון לציון ונס ציונה. קלע דוד ביצע יירוטים מוצלחים. ב-19 בדצמבר בערב חיל האוויר וחיל השריון ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של פצצות תאורה נראו מעל רחבי ח'אן יונס, קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ.

ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת שג'אעייה.[235] בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח. ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, הרצליה, אשדוד, רמת השרון, כפר סבא, ובים, סמוך לנמל תל אביב; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה בפיצוץ בודד מתוכנן היטב ורחב היקף בשג'אעייה.[236] באותו יום צה"ל הודיע כי אוגדה 99 השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד נוסייראת של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.[237] למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין מעבר כרם שלום לרפיח וציר פילדלפי. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס נגמ"שים וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.[238] עיקר המתקפה הקרקעית הייתה בדיר אל-בלח, בדרג'-תופאח ובח'אן יונס.[239]

 
טנק מרכבה סימן 3ד מתמרן ומבצע מיסוך עשן לטובת חיל הרגלים

חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.[240] ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).[241] במהלך השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר), לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון לכיוון מרכז הרצועה, ואוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את אל-מע'אזי, נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.[242] ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של חטיבה 5 במבצע עוז וניר. תחת פיקודה של אוגדת עזה, פעלה החטיבה במרחב ח'ירבת אח'זעה בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים לניר עוז.[243]בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם וצק"ח 14 את אחת מדירות המסתור של יחיא סנוואר בעזה ומתחתה רשת מנהרות טרור בעומק של למעלה מ-20 מטר ואורך של 218 מטר. המנהרה כללה תשתיות חשמל, מים, אוורור וביוב ואף חדרי תפילה. היא שימשה את בכירי חמאס. ב-29 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמור, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[244][245]

 
צליפה בצה"ל: צלף יורה ברובה צלפים M24.

בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, חבל מודיעין ועוטף עזה. ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר בני סוהילה שבנפת ח'אן יונס. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת הנוח'בה של דיר אל-בלח, עאדל מסמח.[246] ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.[247] ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.[248] צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.[249] צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.[250]

ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה

ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את אוגדה 36 (עוצבת געש) מרצועת עזה.[251] בעזה נותרו שלוש אוגדות – אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, אוגדה 99 (עוצבת הבזק) במסדרון נצרים במרכז הרצועה ואוגדה 98 (עוצבת האש) בח'אן יונס.[252] לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.[253] ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות 646 ו-179, בהכוונת אגף המודיעין, פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת זייתון ובמרחבים בצפון רצועת עזה.[254] ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה במסדרון נצרים, הועברה מאוגדה 99 לחטיבת הנח"ל, יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של אוגדה 162.[255] בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.[256] באותו יום נפלו 21 חיילים באסון אל-מע'אזי, במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.[257]

במהלך השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר) תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים בח'אן יונס,[258] שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.[259] במהלך קרבות של חטיבת עוז נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.[260] צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.[261] במסגרת השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) במרחב ח'אן יונס לוחמי חטיבת עוז הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-RPG. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו אמצעי לחימה רבים. הלוחמים זיהו והרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך לבית החולים "אל-אמל". הלוחמים פשטו על מבנה ששימש כדירת מסתור של מחבלי גא"פ ובה איתרו אמצעי לחימה. במרכז הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי טנקים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב.

בפאתי שאטי שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים משגרי רקטות רבים, טילים, RPG, מטענים ורובי קלאצניקוב. בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור בשאטי. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.[262] באותו בוקר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל פירק שניים מארבעת הגדודים בחטיבת ח'אן יונס של חמאס. סך הכול נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.[262] כמו כן, דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך המנהרות.[263] על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.[264][265]

  ערך מורחב – הריגת הינד רג'ב

ב-29 בינואר התרחשה גם הריגתה של הינד רג'ב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל, יחד עם בני משפחתה ועם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה. לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[266] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.[267] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת,[268] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[269]

ב-3 בפברואר, כוחות פיקוד הדרום הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.[270] ב-5 בפברואר אוגדה 162 פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של פלגי הטרור וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת שאטי ובעיר עזה. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו אמצעי לחימה רבים.[271] המבצע תם לאחר עשרה ימים.[272] ב-6 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אוגדה 98 הלוחמים במרחב ח'אן יונס הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. ב-11 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הנלחמים במערב ח'אן יונס הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.[273]

  ערך מורחב – מבצע יד זהב
בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.

ב-15 בפברואר צה"ל החל לפעול בבית החולים נאצר בח'אן יונס, ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.[274] באותו יום, חטיבת המילואים 646, שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.[275] צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח לאורך השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר). כך גם ברפיח.[276] במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, חטיבה 646, וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.[277] ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי יהל"ם בתוואי מנהרות תת-קרקעי בח'אן יונס ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות חבלה.[278] ב-26 בפברואר כוחות צק"ח נח"ל, יהל"ם והנדסה קרבית חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין בית החולים הטורקי (ער') שליד מחנות המרכז לאוניברסיטת אל-אסראא (ער') שבשכונת זייתון בדרום עזה.[279][280]

התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך לאורך השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ). הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.[281] לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.[282]

  ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

במהלך אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[283] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע למעבר כרם שלום. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.[284] לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[285] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[284] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[286] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[287][288] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.[289][290] האירוע כונה גם בשם "טבח הקמח".[291]

  ערך מורחב – מבצע כתר המערב

במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה בח'אן יונס לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה אל-קרארה שבמזרח ח'אן יונס, וב"מדינת חמד" פתחו לוחמי אוגדה 98 במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.[292] לוחמי צוות הקרב החטיבתי נח"ל הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי צלפים, ירי פגזי טנקים וירי מכלי טיס מאוישים מרחוק.[293]

בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את מרואן עיסא, סגן ראש הזרוע הצבאית של החמאס.[294] המנהרה בנוסייראת שבה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.[295] אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.[296] ב-26 במרץ אישר דובר צה"ל שעיסא נהרג באותו סיכול ממוקד.[297]

הוערך באותה העת כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.[298] ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי צק"ח נח"ל הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם גדוד 601 איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה רבות ששימשו את הארגון.[299]

  ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי

לפנות בוקר 18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי שבו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין שלפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצורכי טרור.[300][301][302][303] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[304] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם שבו שהו אלפי עקורים,[305] שבהם נהרגו שלושה חיילים. בפעולה נהרגו כ-400 פלסטינים, בהם כ-200 מחבלים,[306][307] ביניהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[308][309][310] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[311] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[312] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[313][309] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[314][307] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[315] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[316]

 
טנק מרכבה ברק נלחם בקרב ח'אן יונס (2023).

לוחמי יחידת אגוז פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, אחמד כלאב, כחלק ממבצע "כתר המערב".[317] בהכוונה מודיעינית של השב"כ, צה"ל הרג בסיכול ממוקד שורה של בכירים בחטיבת רפיח של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס במרחב רפיח והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.[318] ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של חמאס שהייתה בדרכה לבזוז סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.[319] בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.[320]

נסיגת צה"ל מח'אן יונס

ביום שני, 25 במרץ, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2728 שקוראת להפסקת אש מיידית ברמדאן, להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.[321] בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים שיפא וסביבתו לאחר השלמת מבצע ניתוח מקומי.[322] ב-7 באפריל אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.[323] ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, חטיבה 401 של חיל השריון וחטיבת הנח"ל, יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת אוגדה 162.[324] הכוחות הללו פעלו במסדרון נצרים המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים.

חטיבת ח'אן יונס של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.[323] במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות ממגננים שמוקמו בתוכה.[324] לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.[325] התקיפות מהאוויר נמשכו.[326] לפי ראש הממשלה, צה"ל חיסל 19 גדודים מתוך 24 גדודים של החמאס.[327] בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה במבצע ממוקד במרכז הרצועה.[328] ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב ג'באליה של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.[329] ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד חטיבה 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל הבשור, העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.[330] בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.[331] בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח"ל, במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.[332]

ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות AP צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.[333] זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.[334] באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה בית לאהיה, שמהן שוגרו באותו יום מטחים לזיקים, אשקלון ושדרות. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.[335] ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים במסדרון נצרים שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד אוגדה 99 החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.[336][337][338] ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.[339]

ב-28 באפריל הודיע דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות הסיוע ההומניטרי שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".[340] ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי מנהרות טרור במרחב בית חאנון.[341] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.[338] ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.[342] ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת רפיח של הגא"פ. אימן פיקד על מתקפת הטרור ביישוב ובמוצב סופה של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-7 באוקטובר.[343][344]

קרב רפיח והקרב השני בג'באליה

  ערכים מורחבים – קרב רפיח (2024), קרב ג'באליה השני (2024)

ב-6 במאי 2024 צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.[345] לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.[346] החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה – זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.[347]

  ערך מורחב – מתקפת המרגמות על כרם שלום

ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך לכרם שלום. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.[348][349][350] מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.[351][352] ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.[353][354] בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים נכנסו למזרח העיר.[355] דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.[356] על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים תל א-סולטאן ברפיח.[357] במקביל, החלו כוחות אוגדה 162 להתקדם לציר פילדלפי, ליד מעבר רפיח, שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה–מצרים.[358][359] ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.[360]

ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.[361] ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה – "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".[362] ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור. ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום. במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.[363]

למחרת פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.[364] בערב שוגרו למעלה מ-14 רקטות ארטילריות מרפיח בשני מטחים על אזור באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[365] השיגורים ביטאו עלייה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.[366] על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.[367] ב-11 במאי קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.[368] ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת ברפיח.[369]

 
כוחות צה"ל בפשיטה על שכונת זייתון, מאי 2024

בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה - קרב ג'באליה השני.[370] לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.[371] ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר – ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין 11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.[372] לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.[373] ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.[374] ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.[375]

במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. אוגדה 98 פעלה בג'באליה, אוגדה 99 פעלה בזייתון ואוגדה 162 פעלה במזרח רפיח.[376] במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.[377] בערב דובר צה"ל חשף תיעוד של מחבלי חמאס משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של אונר"א.[378] מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.[379] ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.[380] בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.[381] הם נלחמו בסמטאות מחנה הפליטים ג'באליה.[382] ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני בחופי עזה הושלם. בצה"ל העריכו כי חלוקת הסיוע ההומניטרי מהמזח תחל יממה לאחר מכן.[383] חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.[384]

ב-17 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו משאיות הנושאות סיוע הומניטרי לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה.[385] בדיון בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג חשפה ישראל כי ברפיח נחשפו כמעט 700 פירי מנהרות, מתוכן 50 פירים של מנהרות הברחה שחוצות למצרים. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 רקטות ארטילריות, מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, רבים מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות.[386]

בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של שני לוק, עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.[387][388] גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.[389] לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.[390] באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.[382]

ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליה בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.[391] שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.[392]

ב-19 במאי הודיע דובר צה"ל על נפילתם של שני לוחמים בסיירת גבעתי, שנפלו בקרב בדרום רצועת עזה.[393] צק"ח 7 נלחם בלב העיר ג'באליה. נתקל עם מחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.[394] לוחם צה"ל נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה ב-15 במאי 2024 בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה.[395]

ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב).. צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.[396]

ב-21 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי עד כה הועברו לעזה 569 טונות של סיוע הומניטרי דרך המזח האמריקאי בעזה.[397] כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-70 מטרות טרור ברחבי הרצועה. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליה.[398]

ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שלישים מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות.[399] צה"ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי״ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח״ל.[400] לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון.[401] חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו.[402] 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה.[403]

ב-23 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו בפעולה בלב ג'באליא. לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת-קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בארגון הטרור חמאס. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרחב המסדרון במרכז רצועת עזה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בשכונת 'ברזיל' ובשכונת 'שבורה', תוך הימנעות ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולאחר שהאזרחים התפנו מהמרחב.[404] באותו היום פעל נצח יהודה בבית חאנון.[405]

בלילה שלפני 24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה.[406]

ב-24 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול בלב ג'באליא שבצפון רצועת עזה. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות 7, 460 והצנחנים הרגו עשרות מחבלים והשמידו עמדות שיגור לצד פירים תת-קרקעיים. אוגדה 162 המשיכה לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו בפעילות במרכז הרצועה.  יומן המלחמה - 24/05, באתר צה"ל, 24 במאי 2024 אחר הצהריים פסק בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג (ICJ) כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".[407]

ב-25 במאי במהלך פעילות אוגדה 162 במרחב רפיח, אותרו והושמדו פירים ותשתיות טרור לצד אמצעי לחימה רבים במרחב. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 הרגו באותה יממה מספר מחבלים במרכז הרצועה בהיתקלויות ובירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול במרחב ג'בליא שבצפון רצועת עזה. הכוחות השמידו תשתיות טרור ואתרי שיגור לצד מבנים צבאיים ואיתרו אמצעי לחימה רבים.[408]

ב-26 במאי שוגרו מרפיח 8 רקטות לעבר גוש דן והשרון (בפעם הראשונה לאחר הפסקה של 4 חודשים). חמאס לקח אחריות על ירי הרקטות. המשגר ממנו נורו הרקטות אשר מוקם בין מסגד לבית ספר, שוגר כ-800 מטרים מכוחות צה"ל, נתקף על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר בשיתוף כוחות עוצבת הפלדה והושמד זמן קצר לאחר השיגור.[409] חטיבת גבעתי יצאה בלילה שבין ה-25 ל-26 במאי מהאזור שבו פעלה בפאתיה המזרחיים של רפיח. ברפיח עדיין יש ארבעה צוותי קרב חטיבתיים מהנח"ל, 401, 12 והקומנדו – כולם תחת אוגדה 162. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח בסוף השבוע כי טנקים של צה"ל מתקדמים עמוק יותר אל תוך רפיח. הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי ברפיח, שנמצא בשכונת תל א-סולטאן.[410] לוחם בגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-22 במאי בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם נוסף מגדוד רותם שבחטיבת גבעתי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.[411]

דובר צה"ל בערבית סגן-אלוף אביחי אדרעי עדכן כי בשבוע החולף, הראשון לפעילות המזח הצף ברצועת עזה, הועברו דרכו 1,806 משטחי מזון באמצעות 127 משאיות למרכזים הלוגיסטיים של הקהילה הבין-לאומית ברצועה. כמו כן, הוסיף כי במעברי כרם שלום וארז הועברו השבוע 2,065 משאיות סיוע – כמעט פי שניים בהשוואה לשבוע שעבר. בנוסף, אמר כי במהלך השבוע נכנסו 232 משאיות קמח לאספקת מאפיות ברצועה, ו-132 משאיות סיוע מירדן שעליהן 352 אלף ליטר סולר ודלק לאספקת מרכזים חיוניים.[412]

עוד ב-26 במאי – צק"ח צנחנים הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליא. הכוחות נטרלו והשמידו בתים ממולכדים ומטענים, וחיסלו כמאה מחבלים בעשרות קרבות. לוחמי צק"ח 679 באוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.[413]

בלילה בין ה-26 ל-27 במאי כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, חיסלו את המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של חמאס והמחבל ח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה באזור תל א-סולטאן שברפיח. בתקיפה נהרגו 45 פלסטינים ורבים נפצעו כתוצאה משריפה שפרצה במחנה אוהלים לעקורים.[414][415]

ב-27 במאי התפתחו חילופי אש בין צה"ל לכוחות מצריים באזור מעבר רפיח וחייל מצרי נהרג. בצה"ל מבהירים כי מי שפתחו באש היו המצרים - וצה"ל השיב. לא היו נפגעים בקרב כוחותינו.[416] כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו יותר מ-75 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לוחמי אוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה. צוות הקרב של חטיבה 679 נלחם בשבוע האחרון במרחב שכונת צברא שבמרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 98 הרחיבו בימים האחרונים את פעילותם למזרח ג'באליא. לוחמי צק"ח 460 נלחמו בלב ג'באליא עם מספר גדודי קרב משוריינים, חי"ר והנדסה. הכוחות השמידו מעל מאה תשתיות טרור ואיתרו והשמידו פירים ומתחמי לחימה של חמאס.[417]

ב-28 במאי פורסם כי המזח האמריקני שהוקם בעזה התפרק והושבת. חלקים מהמזח שהוקם לחוף הרצועה התפרקו בשל רוחות חזקות וגלים גבוהים.[418] דובר צה"ל חשף בהצהרה לתקשורת הזרה ממצאים ראשוניים של הפגיעה בבלתי מעורבים בתקיפה שבוצעה בלילה בין ה-26 ל-27 במאי ברפיח. הגרי הציג סרטון אווירי מהתקיפה, שיחות טלפון ותצלום אוויר של המקום שהותקף. בצה"ל בדקו סרטונים שהופצו מליל התקיפה ברשתות בהן נראים פיצוצי משנה, שמעידים על התלקחות חומרי נפץ במתחם. התקיפה בוצעה מחימוש מדויק של שתי פצצות במשקל 17 קילו בלבד, שלא היו אמורות לגרום לשריפה.[419][420] לפי דיווחים ערביים טנקים נכנסו בשעות הצהריים למרכז רפיח ומתקרבים אל חופי העיר.[421] אוגדה 98 המשיכה לפעול בצפון הרצועה, צוותי הקרב החטיבתיים של הצנחנים, 460 ו-7, חיסלו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה במרחב. הלוחמים השמידו ביממה החולפת עשרות תשתיות טרור במרחב ג׳באליא. צוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 162, אליהם הצטרף צק"ח ביסל"ח, המשיכו בפעילות במרחב רפיח. כוחות צוותי הקרב של חטיבות 401 והנח"ל פעלו במהלך הלילה על ציר פילדלפי מול יעדי ותשתיות טרור. כוחות אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב של חטיבה 679 הרחיבו את פעילותם במרכז הרצועה. בחודש האחרון, נלחמה חטיבת כרמלי ברצועת עזה בהובלת אוגדה 99. החטיבה פועלת במרחב המסדרון ולקחה חלק במבצע שהתקיים בשכונת זייתון בה חיסלו הכוחות קרוב למאה מחבלים והשמידו מאות מטרות טרור.[422] עד כה נחשפו יותר מ-10 מנהרות הברחה בין עזה למצרים, מתחת לציר פילדלפי. חלק מהן הושמדו.[423] 3 לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, נפלו בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד.[424]

ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים. בנוסף לכך 3 חיילים, סמ"ר אמיר גלילוב, סמ"ר אורי בר וסמ"ר עידו אפל, נהרגו מפיצוץ מטען רב עוצמה במבנה ברפיח.[425]

ב-30 במאי המשיכו כוחות אוגדה 98 לפעול בלב מחנה ג'באליא. כוחות אלה השמידו את תוואי המנהור ממנו חולצו בשבוע שעבר שבעה חללים חטופים. זאת, לאחר שנשלל כל חשד להימצאות חטופים נוספים במרחב. אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב החטיבתי 679 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בו אותרו ביממה האחרונה תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים, בהם עמדות נ"ט, פירי מנהרות, מחסן אמל"ח, מטענים ועוד. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות ברחבי הרצועה.[426] לוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.[427] לוחם בגדוד סיור 6828 של חטיבת ביסל"ח (828), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה. בנוסף הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון של החטוף סשה טרופנוב.[428]

ב-31 במאי המשיכו כוחות אוגדה 162 לפעול בצורה ממוקדת ומבוססת מודיעין במרחב רפיח. לוחמי צק"ח 401 בפיקוד אוגדה 162 הובילו את הפעילות בציר פילדלפי. הלוחמים אתרו, חקרו והשמידו פירים ותשתיות תת-קרקע רבות במרחב זה. כוחות אוגדה 98 ולוחמי יחידת יהל"ם השמידו מאות מטרים של תוואי מנהרות טרור במזרח ג’אבליא. לוחמי צק"ח 679 תחת אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז רצועת עזה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו מספר רב של מטרות טרור ברצועת עזה.[429]

כוחות אוגדה 98 השלימו את משימתם בג'באליה ויצאו מהשטח. הכוחות הרגו מאות מחבלים בקרבות עצימים והיתקלויות מטווח קרוב, הרסו עשרות תשתיות טרור ומתחמי לחימה. הכוחות השמידו יותר מ-10 קילומטרים של תוואי תת-קרקע. בקרבות נהרג מג"ד בית חאנון ומחבלים נוספים ששהו עימו. כוחות האוגדה חילצו שבעה חללים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר והשיבו אותם לקבורה בישראל. בהכוונת מכלול האש של אוגדה 98, בוצעו יותר מ-200 תקיפות אוויריות שבמהלכן נהרגו עשרות מחבלים, רובם בדרג הפיקוד בחמאס. 10 לוחמי צה"ל נהרגו בפעולה.[430]

ב-1 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ממוקדת על בסיס מידע מודיעיני מדויק במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. יחידת 'רפאים' (רב-ממדית) פעלה בשבוע האחרון בשיתוף החטיבות 2 ו-679 תחת אוגדה 99 במרכז הרצועה.[431]

ב-2 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-30 מטרות טרור.[432]

ב-3 ביוני כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה, ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות טרור. נציגי צה"ל הודיעו למשפחותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול, אשר נחטפו לשטח רצועת עזה, כי הם אינם בין החיים וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס. כמו כן אותרה גופתו של דולב יהוד בקיבוץ ניר עוז, זאת לאחר חקירה מאומצת של יחידת אית"ן בשיתוף אנתרופולוגים ולאחר זיהוי מדעי.[433]

ב-4 ביוני המשיכו כוחות אוגדה 162 בלחימה במרחב רפיח ואיתרו פירים משמעותיים ואמצעי לחימה רבים. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-65 מטרות טרור ברחבי הרצועה.[434]

ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה.[435] לפי הודעת דובר צה"ל, מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.[436][437]

ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שנהרגו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. על פי דובר צה"ל, חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שווידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו.[438] ב-7 ביוני עדכן דובר צה"ל כי אומתה עד כה זהותם של 17 מחבלים שנהרגו בתקיפה.[439]

ב-6 ביוני מוקדם בבוקר התגלו מספר חשודים שהתקרבו מרצועת עזה לגבול ישראל באזור רפיח. כוח שביצע סריקות במרחב נתקל במחבלים. חייל צה"ל נפל בהתקלות זו. כלי טיס של חיל האוויר תקף את המחבלים והרג שניים מהם. מחבל נוסף נהרג בירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו בהתקפה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. כוחות אוגדה 162 המשיכו בפעילות במרחב רפיח. הכוחות איתרו מספר פירי מנהרות ופעלו להשמדתם. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור ברצועת עזה.[440][441]

ב-7 ביוני הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני שנפגע בסערה בסוף מאי תוקן, הוחזר למקומו בעזה ויתחיל להעביר אספקה בימים הקרובים.[442] כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח. הלוחמים איתרו במהלך פשיטות ביממה האחרונה פירים ואמצעי לחימה רבים, כלי טיס של חיל האוויר תקפו בהכוונת אגף המודיעין, שב"כ ופיקוד הדרום, מכולה בה שהו מחבלים ששימשה את חמאס שמוקמה במרחב בית ספר "אסמאא" של אונר"א במרחב שאטי. טרם התקיפה ננקטו צעדים רבים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים. התקיפה בוצעה באמצעות שימוש בחימוש מדויק, שהוביל לפגיעה מדויקת במחבלים.[439] העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" דיווח כי צה"ל השלים את ההשתלטות על ציר פילדלפי כולו - עד הים.[443]

ב-8 ביוני נערך מבצע ארנון – כוחות צה"ל, ימ"מ, ושב"כ חילצו במבצע ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסיראת - נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ואנדרי קוזלוב[444] במבצע החילוץ נפל לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[445] ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי מבצע החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", במקום "זרעי קיץ", על שמו של פקד ארנון זמורה.[446] לטענת חמאס יותר מ-210 פלסטינים נהרגו בתקיפות של צה"ל במחנה הפליטים נוסייראת - משם חולצו ארבעת החטופים.[447]

ב-8 ביוני החל המזח האמריקאי בעזה לספק סיוע הומניטרי. צה"ל מאבטח את פעילות המזח. כוחות אוגדה 162 המשיכו בפעילות נגד יעדי טרור במרחב רפיח. הלחימה המשיכה במזרח דיר אל באלח ומזרח אל בורייג׳ בהובלת אוגדה 98. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה.[448]

ב-9 ביוני כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה במזרח דיר אל-בלח ובמזרח אל-בוריג' לאחר שהשתתפו במבצע חילוץ ארבעת החטופים ביום הקודם. לוחמי אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.[449] מפקד אוגדת עזה תת-אלוף אבי רוזנפלד הודיע על פרישתו מצה"ל.[450]

ב-10 ביוני אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. כוחות אוגדה 98 נמצאים בהתקפה אוגדתית משולבת במזרח דיר אל באלח ובמזרח אל בורייג' בעל ובתת קרקע. צוות הקרב של חטיבה 7 ויחידת יהל"ם פשטו על מבנים צבאיים במרחב מרכז הרצועה וכן השמידו פירים ותשתיות תת-קרקעיות שאותרו באזור.[451] על פי דיווחים פלסטיניים: צה"ל העמיק את פעילותו ברפיח ולחימה עזה התנהלה במרכז העיר. תושבים ברפיח סיפרו כי טנקים של צה"ל התקדמו צפונה והגיעו עד לקצה של שכונת שאבורה.[452] ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו ו-11 נפצעו בפיצוץ עז שהקריס מבנה גדול על כוח מסיירת גבעתי בשכונת שאבורה ברפיח.[453] מועצת הביטחון של האו"ם אישרה את ההצעה האמריקנית שקוראת לישראל ולחמאס להסכים לעסקת חטופים והפסקת אש. 14 מדינות הצביעו בעד ההצעה, רוסיה נמנעה, ואף מדינה לא הצביעה נגד.[454]

ב-11 ביוני אוגדה 162 המשיכה לפעול ברפיח. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-35 מטרות טרור ברחבי הרצועה. כוחות אוגדה 98 השלימו את ההתקפה האוגדתית המשולבת במזרח דיר אל בלאח ובמזרח אל בוריג' בעל ובתת קרקע.[455] כוחות אוגדה 98 וביניהם צוותי הקרב של חטיבת צנחנים, כפיר, שבע ולוחמי יהל"ם ביצעו מגוון פעולות שתרמו להצלחת ביצוע מבצע ארנון. צוות הקרב של חטיבת הצנחנים ביצע את פעולת ההגנה על כוחות הימ"מ והשב"כ שבצעו את פעולת החילוץ. בנוסף, הרגו הכוחות כ-100 מחבלים, השמידו שתי מנהרות ארוכות (כל אחת באורך כקילומטר) ותקפו יותר מ-100 תשתיות טרור ומרחבי שיגור הסמוכים ליישובי העוטף.[456]

ב-12 ביוני לוחמי אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח. לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי פעלו בשכונת ׳שבורה׳ שבמרחב רפיח תחת אוגדה 162, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה.[457]

ב-13 ביוני לוחמי אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אלה, בשיתוף לוחמי יחידת יהל"ם, השמידו תוואי מנהרה שאותר, כקילומטר מגבול ישראל, במרחב ג'חר א-דיק. התוואי היה באורך של כ-800 מטרים ובעומק של כ-30 מטרים מתחת לאדמה. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-45 מטרות טרור ברחבי הרצועה.[458]

ב-14 ביוני לוחמי אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. זוהו מספר שיגורים שחצו מצפון רצועת עזה לעבר עוטף עזה. לא היו נפגעים. בסגירת מעגל, בהובלת אוגדת עזה וחיל האוויר, הותקפו והושמדו בירי ארטלירי ובאמצעות כלי טיס אתרי השיגור מהם בוצעו השיגורים לצד מחסן אמצעי לחימה שמוקם במרחב.[459] פיקוד המרכז האמריקני הודיע כי בשל התחזית למזג אויר קשה וגלים גבוהים העלולים לפגוע במזח הזמני בעזה, המזח יועבר זמנית לנמל אשדוד. כמו כן הודיע פיקוד המרכז האמריקני כי מאז ה-17 במאי עברו 3,500 טונות של ציוד דרך המסדרון הימי.[460]

ב-15 ביוני 2024 במהלך פעילות בתל א-סולטאן ברפיח, נמ"ר הנדסי של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית נפגע ממטען גחון או טיל נ"ט ששיגר חמאס. כתוצאה מהפגיעה נהרגו סגן מפקד פלוגה בגדוד 601 סרן ווסים מחמוד וכן 7 לוחמי גדוד ההנדסה 601 נוספים.[461] בעיר עזה נהרגו שני לוחמי מילואים מגדוד 129 בחטיבה 8.[462] לוחם מסיירת גבעתי מת מפצעיו חמישה ימים לאחר שנפצע ב-10 ביוני בפיצוץ בשכונת שאבורה רפיח בו נהרגו 4 לוחמים.[463] לוחמי צוות הקרב של עוצבת הקומנדו הפועלים תחת אוגדה 162 פשטו על תשתיות טרור, הרגו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה רבים מעל ומתחת לקרקע במרחב רפיח.[464]

ב-16 ביוני לוחם בסיירת נח"ל (934), חטיבת הנח"ל, נפל בקרב בדרום רצועת עזה[465] בבוקר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל יבצע הפוגה מקומית וטקטית בפעילות הצבאית למען מטרות הומניטריות בין השעות 08:00 עד השעה 19:00, כל יום עד להודעה חדשה, לאורך הדרך שמובילה ממעבר כרם שלום לדרך סלאח א-דין ומשם צפונה. לאחר התקפה מילולית של השר בן גביר על הודעה זו הוציא דובר צה"ל הבהרה כי אין הפסקת לחימה בדרום הרצועה והלחימה ברפיח נמשכת. כמו כן, אין שינוי בהכנסת הסחורות לרצועה, הציר המוביל את הסחורות יהיה פתוח במהלך שעות היום בתיאום עם ארגונים בינלאומיים לשינוע הסיוע ההומניטרי בלבד. בשאר השטח הלחימה תתנהל כרגיל.[466]

ב-17 ביוני פורסם כי במבצע ברפיח נהרגו באופן וודאי 550 מחבלים, וההערכה בצה"ל היא שיש יותר שנהרגו. שכונת NPK, במרכז ציר פילדלפי נמצאת בשליטה מבצעית מוחלטת של צה"ל, מעל ומתחת לקרקע. בשכונת "ברזיל" הושגה שליטה מבצעית. צה"ל השתלט על כל ציר פילדלפי ובו אותרו מאות רקטות ארוכות-טווח לישראל. אוגדה 162 ממשיכה בפעולה בעומק רפיח: במחנה הפליטים שאבורה ובתל סולטאן.[467] אוגדה 99 ממשיכה לפעול במרכז הרצועה.[468]

מהלך הלחימה בגבול הצפון

  ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

2023

תקיפת תשתית טרור של חזבאללה בהר דב[469]
כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר

בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בשמונת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף סיכל לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית".

כ־25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים.[470] צה"ל הגיב בהתקפה ארטילרית,[471] ובהריסת אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל.[472] ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.[473]

בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח צה"ל שפעל ביישוב מרגליות, המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.[474]

בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.

בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום רמת הגולן, צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי צבא סורים. ב־25 באוקטובר שוגר מלבנון טיל קרקע–אוויר אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי מערך ההגנה האווירית.

 
לוחם צה"ל בגבול הצפון

ב־9 בנובמבר חזבאללה בסוריה שיגר כטב"מ שחצה מסוריה דרך ירדן, תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על בית הספר צאלים באילת ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה.

ב-22 בנובמבר חוסל עבאס מחמוד רעד, מפקד מרחב בינת ג'בל ובנו של יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני.[475]

הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון, מהשעה 16:30. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב זרעית.

לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד).

ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות בדרום לבנון (כפר מרכבא) ובסוריה.

ב-25 בדצמבר צה"ל הרג בסיכול ממוקד מפקד בכיר במשמרות המהפכה בסוריה, רזא מוסאווי, קצין בדרגה מקבילה לדרגת תת-אלוף.[476] בנוסף, צה"ל העלה את דרגת הכוננות בצפון וישנה התכוננות לתקיפה עוצמתית יותר.

2024

ב-2 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד סאלח אל-עארורי ברובע הדאחייה בביירות. עארורי היה סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר הגליל המערבי והר מירון ותקף את יב"א 506 בהר מירון ברקטות וטילי קורנט נ"ט וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש.

ב-8 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד מפקד כוח רדואן, ויסאם א-טוויל. היה גם גיסו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה.[477] למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס פיקוד צפון בצפת באמצעות כטב"ם.[478] באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.[479]

ב-15 בפברואר 2024 חוסל עלי מוחמד א-דבאס, בכיר בכוח רדואן.[480]

ב-22 בפברואר 2024 חוסל חסן מחמוד צלאח, מפקד מרחב הר דב.[481]

ב-26 בפברואר 2024 הצליח חזבאללה להפיל כטב"ם זיק באמצעות טיל קרקע-אוויר. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור בעלבכ, בנוסף חסן חסין סלאמי, מפקד מרחב חג'יר חוסל בסיכול ממקוד.[482]

ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים.[483] יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחזבאללה.[484]

ב-29 במרץ 2024 עלי עבד אלחסן, סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים חוסל בסיכול ממוקד.[485]

ב-31 במרץ 2024 איסמעיל א-זין, מפקד מרכז המודיעין של כוח רדואן חוסל עם עוד 3 מחבלים.[486]

ב-1 באפריל 2024 בוצעו תקיפות נרחבות בסוריה ובעיקר בדמשק, בה נפגעו איראנים ופעילי מיליציות וטרור. לקראת ערב הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה נהרגו לפחות שבעה, בהם מוחמד רזא זאהדי מפקד בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראנים, וסגנו מוחמד האדי רחימי.[487] בתגובה פתחה איראן במתקפה על ישראל ב-13 באפריל.

ב-7 באפריל 2024 עלי אחמד חוסיין, מפקד גזרה בכוח רדואן באזור רכס רמים חוסל בסיכול ממוקד.[488]

ב-16 באפריל 2024 איסמעיל יוסף באז, מפקד גזרת החוף של חזבאללה חוסל בסיכול ממוקד דרומית לצור.[489] עד 17 באפריל 2024 חוסלו כ-30 מפקדים בכירים בחזבאללה, מתוכם שבעה בדרג של "אלופי משנה" ומעלה.[490]

ב-23 באפריל 2024 מוחמד ח'ליל עטיה, מפקד בכוח רדואן וחסן עזקול, בכיר במערך ההגנה האווירית של חזבאללה חוסלו בסיכול ממוקד על ידי צה"ל.[491]

ב-15 במאי 2024 חסין איברהים מכי, מפקד בחזית הדרום של חזבאללה חוסל.[492]

בתחילת יוני 2024 חלה הסלמה בחזית הצפונית. ב-1 ביוני הסתיים גל התקפות של צה"ל שנמשך 72 שעות ובו הותקפו 40 מטרות ו-10 חוליות, לפחות 4 מחבלים של חזבאללה חוסלו בגל התקפות. במקביל חזבאללה הפיל כטמ"ם הרמס 900 (כוכב) של צה"ל שפעל בשמי לבנון.

ב-2 ביוני 2024 התחיל עוד גל התקפות שנמשך במהלך היום כתגובה להפלת הכטמ"ם ביום הקודם, בגל ההתקפות חוסל מחבל אחד כאשר הותקף מחסן אמצעי לחימה שהוא היה בו. בנוסף, לראשונה מזה חודשים נרשמו אזעקות בעכו ובנהריה. בנהריה לא הייתה אזעקה במשך חמישה חודשים ברצף, מנובמבר עד אפריל. בעכו ארבעה חודשים לא נשמעה אזעקה, מסוף דצמבר עד סיום אפריל. בשניהם היו מספר אזעקות באותו היום. ב-3 ביוני שיגר חזבאללה יותר מ-100 רקטות אל שטח ישראל, הרקטות התפוצצו ביערות שונים בצפון ישראל וגרמו לשריפות ענק בכל הצפון. כ-10,000 דונם עלו באש עד שמכבי האש, בסיוע 6 מטוסי כיבוי, וצה"ל הצליחו להשתלט על השריפות כעבור 20 שעות.

ב-5 ביוני, כעשרה בני אדם נפצעו מפגיעה ישירה של כטב"ם במגרש כדורגל ביישוב חורפיש שבגליל המערבי.[493] צוותי הצלה הוזנקו לזירה - ונפגעו מפגיעה ישירה נוספת.[494] כלי תקשורת בלבנון דיווחו כי כתוצאה מירי פגזים של צה"ל, נגרמו שרפות בכפרים עייתרון ומארון א-ראס.[495]

ב-11 ביוני תקפה ישראל מבנה בכפר ג'ויא שבדרום לבנון, באזור צור. בתקיפה זו חוסל טאלב סאמי עבדאללה (אבו טאלב), מפקד יחידת "א-נסר" בחזבאללה, שפועלת באזור דרום לבנון, מהגבול עם ישראל ועד הליטאני. אבו טאלב היה המפקד הבכיר ביותר בחזבאללה שישראל חיסלה מתחילת המלחמה. ביחד איתו חוסלו בתקיפה עוד שלושה מפקדים בארגון חזבאללה: מוסטפא סופאן, חסין חמיד ומוחמד סברא.[496] בתגובה חזבאללה ירתה מאות רקטות לאזור הגליל.

בלחימה בצפון נהרגו 17[497] חיילי צה"ל, 10[498] אזרחים ועובד זר 1. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות 323[499] מחבלי חזבאללה, 13 מחבלי חמאס ו־6[500] מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.[501]

השפעת הלחימה על אוכלוסיית לבנון

על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מספר העקורים מדרום לבנון עקב הלחימה עמד על 94,126, נכון ל-29 במאי 2024. על פי קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניצ"ף) 37% מהעקורים הם ילדים. את העקורים משרתים 18 מרכזי קליטה הפרוסים בערים צידון וצור ומספקים מקום לינה, מים, מזון ומקלחות. מנתוני OCHA עולה כי 72 בתי ספר הושבתו עקב העימות, ו-20 אלף תלמידים נשארו ללא מסגרת לימודים. במהלך העימות נפגעו 3,064 דונם של אדמות חקלאיות.[502]

לחימה בחזיתות נוספות

  ערך מורחב – חזיתות מלחמת חרבות ברזל

יהודה ושומרון

  ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל

2023

על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.[503]

בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ומטוס קרב. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.[504]

בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־521[505] פלסטינים.

מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־4,000[506] מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.[507]

ב־19 באוקטובר נהרג לוחם מג"ב מפיצוץ מטען חבלה בזמן העימות במחנה הפליטים נור א-שמס. בעימות נהרגו 13 מחבלים.

ב־27 באוקטובר הוחלט על הריסת בית בבעלות בכיר חמאס סאלח אל־עארורי, בכפר עארורה.[508] צה"ל פוצץ את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.[509]

ב־3 בנובמבר פעל צה"ל בג'נין והרג מספר מחבלים.[510][510]

ב־6 בנובמבר הרג כוח של הימ"מ ארבעה מחבלים חמושים בטול כרם, בהם עז א-דין עוואד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד גדודי חללי אל־אקצא בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע פיגוע. החוליה הייתה מעורבת בפיגועי ירי רבים ביהודה ושומרון, וייצרה מטעני חבלה ורקטות לצורכי טרור.[511]

ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ במבצע צבאי חטיבתי בג'נין שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו מעבדות נפץ וחמ"לי תצפית.

על פי כתבה בשיחה מקומית, כ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.[512]

2024

ממשלת ארצות הברית וממשלות נוספות הטילו סנקציות על מתנחלים בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני מאחזים בלתי חוקיים שהיו בבעלות שניים מהם.[513]

בבוקר 12 באפריל נעדר הנער בנימין אחימאיר, רועה צאן ממלאכי השלום. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח בפיגוע על רקע לאומני. במהלך החיפושים ולאחר איתור הנעדר תקפו קבוצות של מתנחלים יישובים פלסטיניים, הציתו בתים ורכבים ויידו אבנים במספר מקומות ברחבי יהודה ושומרון [דרוש מקור].

זירת ים סוף

  ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

תקיפות נגד ישראל

 
סטי"ל מסדרת סער 5 של חיל הים הישראלי בים סוף
 
מיירט חץ 3 עבר במלחמה טבילת אש מבצעית ורשם יירוט בכורה מוצלח, של טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר אילת. בתמונה: שיגור חץ 3 בניסוי.

החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.[514]

ב־19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו־15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[515] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית, לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[516]

ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה, סיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר אילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[517]

ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.[518] נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי, ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2".[519][520]

ב־9 בנובמבר לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, הודיע דובר צה"ל כי טיל בליסטי ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף הרחק מאילת, בידי לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות מערכת הגנה אווירית לטווח רחוק "חץ 3". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[521] בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת סער 6 מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.[522]

המשבר בים סוף

  ערך מורחב – המשבר בים סוף

בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר וחטיפתן בבאב אל-מנדב. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.

בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,[523] אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. דובר צה"ל הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית".[524]

ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר במכלית נפט שעשתה את דרכה מהמפרץ הפרסי לכיוון ים סוף ותעלת סואץ. היא הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שגרם לשריפה על הסיפון.[525][526]

החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטיים.[527][528] בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.[529]

ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.[530]

בתקיפות החות'ים נהרגו 3 מלחים, 25 אזרחים נלקחו בשבי ו-2 ספינות טובעו, בנוסף נהרגו 2 חיילי צבא ארצות הברית בהגנה על הספינות.

בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.

בנוסף למבצע שומר השגשוג ערכו ארצות הברית ובריטניה מספר גלי תקיפות בתימן.

ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבא ארצות הברית וצבא בריטניה במתקפה האווירית בתימן נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן באל-חודיידה ובערים נוספות.

בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור.

ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.

ב-9 באפריל משלוח גדול של נשקים שאיראן שלח לחות'ים סוכל ונשלח לאוקראינה. על פי הערכת הפנטגון באמצע יוני 2024 התקפות החות'ים חתכו ב-90% את תנועת המכולות בים האדום, ואילצו לפחות 29 חברות אנרגיה וספנות מ-65 מדינות לשנות את נתיביהן.[531]

מעורבות איראן

  ערך מורחב – המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל

איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, בקטאר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה,[532] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל־אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[533]

איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.[534] ב־5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[535] ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מהלחימה בשטח סוריה.

ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה.

בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון גדודי חזבאללה, מליציה עיראקית פרו-איראנית שיגרה כטב"מ לעבר אילת שיורט על ידי צבא ירדן מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת הודו. בליל 1 באפריל 2024 הותקף מחסן בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".[536]

ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

  ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה התנקשות במוחמד רזא זאהדי. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי F-35I אדיר ששיגרו 6 טילי אוויר-קרקע מדויקים שפגעו רק במבנה הקונסוליה האיראנית ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בתקיפה נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 איראנים, פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 סורים. לפי פרסום של המרכז הסורי לזכויות אדם ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי מיליציות סוריות פרו-איראניות ופעיל חזבאללה.

איראן וסוריה האשימו את ישראל בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה טהראן, תבריז ואיספהאן, יצאו הפגנות בקריאה לנקמה.

התקיפה האיראנית על ישראל

  ערך מורחב – התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
 
מפה שפורסמה על ידי דובר צהל המציגה את כלל שיגורי הטילים והמל"טים לעבר ישראל בליל המתקפה

בליל 14 באפריל 2024 התקיפה איראן את ישראל. במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-130-110 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט.[537][538] החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של מדינת ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים – מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד – ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד.

במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל,[539] יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ירדן[540] ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים[541] עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון, ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.[542]

תגובת ישראל למתקפה האיראנית

  ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (2024)

עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן,[543] ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[544]

בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[545] גם האיחוד האירופי הצטרף.[546]

ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.[547][548]

ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריגת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.[549]

תקיפת בסיסים אמריקאיים

ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[550] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[551] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[551] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד.

ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[552] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.

אבידות

נפגעים

נפגעים ישראלים וזרים בישראל

 
הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים

במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־1,145[553] ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי משטרת ישראל ועשרה אנשי שירות הביטחון הכללי.[554][555] בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים ואזרחי מדינות נוספות.[556]

מעדויות חיילים וכוחות זק"א, ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ברימונים ושריפת גופות.[557][558][559][560] כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו.[561][562] פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.[120]

בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד 361[563] חיילי צה"ל, בהם 5 שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ביהודה ושומרון, ו־17[564] שנפלו בתקיפות חזבאללה בגבול ישראל–לבנון. 10[565] אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד.

יותר מ־11,549[566] פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים סורוקה,[567] קפלן, שמיר, שיבא, ברזילי, בילינסון, וולפסון ואיכילוב.

החטופים
  ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
 
כרזות של משפחות החטופים על קיר הקריה, 14 באוקטובר
 
שתילי פרחים בצורת סרט מודעות צהוב למען החטופים בעזה, בגינת הקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה

251 נחטפו לרצועת עזה, בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.[568] באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.[569][דרושה הבהרה]

ב־8 באוקטובר הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.

לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה שוחררו 116 חטופים. בנוסף, עד מאי 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 19 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי).

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.[570] מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.[571] לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.[572]

בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה.

נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים

על פי נתוני דובר צה"ל, עד כה נהרגו מעל 14,989 מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל 8,000 עצורים ושבויים. מתוכם מעל 13,000[573] מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל 1,550[574] מחבלים מעזה נהרגו בשטח ישראל בעקבות מתקפת הפתע. ביהודה ושומרון נהרגו מעל 420[575] מחבלים. מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.[576]

במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ, בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.[577] בחודש אוקטובר, כחלק מפינוי צפון רצועת עזה, צה"ל הטיל כרוזים המורים על "פינוי מיידי", כאשר מי שלא יתפנה עלול להיות מזוהה כ"שותף לארגון טרור".[578] מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי יש חלק ממחבלי חמאס המתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.[579][580][581]

לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מעל 39,292 פלסטינים נהרגו. מספר הפצועים עלה על 87,199.[582] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ברצועת עזה עומד על מעל 37,337[583] פלסטינים, ביניהם לפחות 15,002 קטינים, 10,000 נשים, 1,049 קשישים, 492 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-153 עובדי האומות המאוחדות. ב-8 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר ההרוגים שזוהו ברצועת עזה – נכון ל-30 באפריל – עומד על 24,686. סוכנות האו"ם דיווחה כי מספר הנשים שזוהו עומד על 4,959, ומספר הילדים שזוהו על 7,797. הסוכנות הבהירה כי המספר הכולל של ההרוגים עומד על כ-35,000, מתוכם כ-9,900 נשים ו-14,500 ילדים.[584][585][586] מעל ל-10,000[587] פלסטינים נעדרים מתחת להריסות המבנים.

אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו לממשל חמאס, ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,[588][576] אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם הקבינט של ארצות הברית, האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[589] לטענת גורם במודיעין, מקורות בצה"ל משתמשים בדיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה בתור "הערכת חסר" (חסם תחתון), ומניחים שהמספר האמיתי גבוה יותר וכולל גם גופות שטרם נמצאו או נקברו. מדובר צה"ל נמסר כי הם אינם מתייחסים לטענות.[590] גורמים בישראל, ואף הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, הטילו ספק בנתונים הפלסטיניים. פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל (INSS), טען כי אין הבדל בין משרד הבריאות של רצועת עזה לבין ארגון הטרור חמאס, ולכן "מהימנות דיווחיו לא רק שמוטל בספק, אלא שקרית בעליל".[590]

כחלק ממעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, שנועדו למנוע טרור פלסטיני והסתה, נעצרו 8,000 פלסטינים, מתוכם 4,000[591] נעצרו ברצועת עזה. הועלו טענות ועדויות רבות להתעללות ועינויים בפלסטינים עצורים.[592] צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית.[593] לפי נתונים שפרסם צה"ל, הצבא מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה. עם מקרי המוות הידועים נמנים 36 עצורים במחנה שדה תימן.[593] לפי עיתון "הארץ", מאז תחילת המלחמה, עשרות עזתים מתו במעצר בישראל.[594][595]

בחזית הלבנונית, נהרגו לפחות 13 מחבלים מחמאס ו־6[596] מחבלים מהגא"פ. חזבאללה הודה ב־323[597] הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל 300[598] מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל 18[599] פעילים צבאיים במפלגת אמל נהרגו. מעל 47[600] מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.[601]

הרס רכוש והשפעות כלכליות

ישראל

דובר זק"א מציג את הרס המבנים לאחר הטבח בכפר עזה, 12 בנובמבר 2023
 
תמונת ההרס הברוטלי בניר עוז לאחר הטבח בניר עוז, נובמבר 2023

במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.[602] נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.[603]

עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.[604]

ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.[605] ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים.

במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה[606] והעלו אותם באש.[607]

מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.[608]

על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.[609][610]

בחקלאות

במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי החקלאות ביישובי העוטף, ביניהם שדות, רפתות, תשתיות חקלאיות שונות, לולים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר החשמל ואספקות המים הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.[611]

בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על ענף החקלאות. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.[612]

רצועת עזה

  ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
 
הריסות בשכונת א-רימאל בעזה בעקבות תקיפות צה"ל

ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.[613] ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם במכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר, על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון רצועת עזה נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.[614] ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.[615] ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.[616] ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.[617]

ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.[618] ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.[619] ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.[620]

דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.[621]

ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס (באורך של כ-600 ק"מ) הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות.[622]

על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.[623]

יהודה ושומרון

על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.[623] הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר.

טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל

טקטיקה ושיטות לחימה

פעילות כוחות היבשה של צה"ל בצפון רצועת עזה. ניתן לראות דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מחשפים את השטח לקראת התמרון הקרקעי.
 
טנק מרכבה סימן 4מ עם "פרגולה" או גגון נגד רחפנים.
 
דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מהווים כלי מרכזי בתמרון הקרקעי ברצועת עזה, הן בהגנה והן בהתקפה.
 
לוחמי יחידת עוקץ ודחפורי D9 פותחים ציר בלב שטח בנוי, 14 בינואר 2024
 
צלף M24 ונגביסט של צה"ל מספקים אש חיפוי מגג מבנה, 14 בינואר 2024
 
לוחמי יחידת מגלן נלחמים בסמטאות ח'אן יונס.

ב־26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.[248] כעבור כשבוע החל צה"ל בתמרון קרקעי מלא, שבו כוחות קומנדו, חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן[ד] תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב בכלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי מרכבה סימן 3, נגמ"שי אכזרית ורכב הנדסה קרבית פומ"ה, וכן בנגמ"ש האיתן האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי לוחמי חי"ר ולוחמי הנדסה שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות.

כחלק מהתמרון הקרקעי והלחימה בשטח הבנוי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים.[624] בנוסף, הדחפורים מבצעים חישוף בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות.[625] פלסי חיל ההנדסה הקרבית ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה רבים, מודיעין צבאי, השמידו מבני ותשתיות טרור רבים באמצעות חבלה התקפית: פיצוץ ממוקד באמצעות חומר נפץ, מוקשים ישנים ומטעני הריסה. יהל"ם, היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של לוחמת מנהרות. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי פלגות סמו"ר, איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת מודיעין קרבי והן לשם מאמץ ההסברה.

כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש נק"ל ומקלעים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ ממטול רימונים M203 ובנוסף לוחמי הח"יר השתמשו בשיגור רקטות כתף נגד מבנים; נעשה שימוש רב בצלפים של חי"ר וקומנדו, שהציבו מארבים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("אלמנת קש") והרגו מחבלים רבים בצליפה מדויקת;[626] כוחות חיל השריון תוקפים באמצעות טנקים בירי פגזי "חצב" ו"כלנית" מתותח הטנק אך גם בירי מקלעים באמצעות הבראונינג 0.5 והמאג. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק שמשוגר על ידי מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "רומח" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם מיגון, שיבוש ויירוט.[627] כלקח ממלחמת אוקראינה–רוסיה הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.[628]

חיל האוויר הישראלי ויחידה 5252 של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 450 "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.[629]

עם פריצת המלחמה ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.[630]

ג'ון ספנסר (אנ'), ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארצות הברית), שיבח את הישגי צה"ל בלחימה ברצועת עזה וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.[631][632][633]

אמצעי לחימה

במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמצעי לחימה רבים עברו טבילת אש מבצעית.

באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים.[634][635] במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.[636][637] כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם במשגר רקטות "להב" על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש טילי כתף אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־M72 לאו והמטאדור.

בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע נגב NG7 (מכונה בצה"ל "נגב 7"), בכוונת "פגיון" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) ובאמצעי ראיית הלילה "עידו".[638][639] צה"ל הפעיל באופן נרחב צלפים שהיו חמושים ב-M24 צה"לי משודרג, ברק 338, בארט MRAD ובארט REC10 המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים בירי מדויק.[626] יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.[640] במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "בארי". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"פנדה" – דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.[641]

בקרב ברפיח עשה צה"ל שימוש בנגמ"שי M-113 נשלטים מרחוק, שהיו חמושים ברקטות ובמצלמות תצפית 360 מעלות. הנגמ"שים משמשים כחימוש משוטט, לסיור ותצפית וכן למשימות לוגיסטיות.[642]

בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, צה"ל השמיש מחדש טנקי מרכבה סימן 3, על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת יחידת עוף החול.

במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב־4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת;[643] ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ לאטמוספירה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.[639] לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב בכיפת ברזל וקלע דוד ליירוט רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. ב-8 באפריל 2024 מערכת כיפה ימית על גבי סער 6 רשמה יירוט בכורה כשהפילה כטב"ם ליד אילת.[644][645][646]

חיל האוויר הישראלי הפעיל את כל טייסות הקרב, טייסות המסוקים וטייסות הכטמ"ם לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי F-15 (רעם ובז), מטוסי F-35I אדיר ו-F-16 לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך מסוקי הקרב הפעיל את כל מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור.

על פי הערכות של חוקרים השתמשה ישראל בטיל מסוג אנקור כחול או טיל דומה בתקיפתה באיראן בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.[548][647]

הגנה אווירית

במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד מערך ההגנה האווירית בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון.

במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[648]

 
נתוני היירוט בחודש הראשון למלחמה כפי שפורסם על ידי דובר צה"ל

עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 100–150 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9,500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה.

במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.[648] לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות כיפת ברזל, יהלום (פטריוט), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים)[649] וכיפת מגן (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),[650][651][652] לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים.

לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו בים התיכון ובים האדום לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות פיקוד מרכז (סנטקו"ם) של צבא ארצות הברית.

מערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא בתקיפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל 2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים רבים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית הישראליות יחד עם הקואליציה הבין-לאומית אשר נבנתה בהובלת ארצות הברית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בתולדות הלוחמה האווירית.

ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.[653]

ב-21 במאי 2024, הודיע צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ"א כגדוד "כיפת ברזל" נוסף לאור הצורך המבצעי לחַלק את מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.[654]

מתחילת המלחמה שוגרו לעבר מדינת ישראל מעל 19,000 שיגורים מכלל הזירות, בנוסף מעל 150 כטב"מים יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית.[655]

מפקדי צה"ל במלחמה

מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל
                  תפקיד                           שם        
הרמטכ"ל  ראש המטה הכללי רא"ל הרצי הלוי
צה"ל  סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם
  מפקד זרוע היבשה אלוף תמיר ידעי
  מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר
  מפקד חיל הים אלוף דוד סער סלמה
  ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק
  ראש אגף המודיעין אלוף אהרון חליוה. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו[656]
  ראש אגף התכנון אלוף אייל הראל
  ראש אגף התקשוב אלוף ערן ניב
  ראש אגף אסטרטגיה אלוף אליעזר טולדנו
  ראש אגף כוח אדם אלוף יניב עשור
  ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אלוף מישל ינקו
  מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין
  מפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס. ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על כוונתו לפרוש מצה"ל באוגוסט אותה שנה[657]
  מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן
  מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא
  מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן
  המזכיר הצבאי לראש הממשלה אלוף אבי גיל, אלוף רומן גופמן
  המזכיר הצבאי של שר הביטחון תא"ל גיא מרקיזנו
  דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי
  מפקד מערך ההגנה האווירית תא"ל גלעד בירן
  קצין רפואה ראשי תא"ל אלון גלזברג
  קצין תותחנים ראשי תא"ל יאיר נתנס
  קצין הנדסה ראשי תא"ל עידו מזרחי, תא"ל יואב טורחאנסקי
  קצין שריון ראשי תא"ל הישאם אבראהים, תא"ל אוהד מאור
  קצין חי"ר וצנחנים ראשי תא"ל ערן אוליאל
  מפקד חיל הגנת הגבולות תא"ל אליעד מאור
  מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד. ב-9 ביוני 2024 הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו[658]
  מפקד עוצבת הגליל תא"ל שי קלפר
  מפקד אוגדת הגולן תא"ל ציון רצון
  מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל אבי בלוט, תא"ל יקי דולף
  מפקד עוצבת האש תא"ל דן גולדפוס
  מפקד עוצבת הבזק תא"ל ברק חירם
  מפקד עוצבת הפלדה תא"ל איציק כהן
  מפקד עוצבת געש תא"ל דדו בר כליפא
  מפקד עוצבת אדום תא"ל איתמר בן חיים
  מפקד עוצבת סיני תא"ל מורן עומר
  מפקד עוצבת המפץ תא"ל ישראל שומר, תא"ל עמית פישר
  מפקד חטיבת עוז אל"ם עומר כהן
  מפקד חטיבת הצנחנים אל"ם עמי ביטון
  מפקד חטיבת גולני אל"ם יאיר פלאי, אל"ם עדי גנון
  מפקד חטיבת הנח"ל אל"ם יהונתן שטיינברג נהרג והוחלף באל"ם יאיר צוקרמן
  מפקד חטיבת גבעתי אל"ם לירון בטיטו
  מפקד חטיבת כפיר אל"ם יניב בארוט
  מפקד היחידה הרב־ממדית אל"ם רועי לוי נהרג והוחלף באל"ם דביר חבר
  מפקד חטיבה 7 אל"ם אלעד צורי
  מפקד חטיבה 188 אל"ם אור וולוז'ינסקי
  מפקד חטיבה 401 אל"ם בני אהרון
  מפקד חטיבה 460 אל"ם דביר אדרי
  מפקד חטיבת האש 215 אל"ם אהוד ביבי
  מפקד חטיבת האש 282 אל"ם נעם סובל
  מפקד חטיבה 261 אל"ם יהודה ואך
  מפקד חטיבת ביסלמ"ח אל"ם ישראל פרידלר
  מפקד החטיבה הצפונית אל"ם חיים כהן
  מפקד החטיבה הדרומית אל"ם אסף חממי נהרג והוחלף באל"ם טל אשור
  מפקד חטיבת פארן אל"ם שמר רביב
  מפקד חטיבת ברעם אל"ם אורי דאובה
  מפקד חטיבת חירם אל"ם אבי מרציאנו
  מפקד חטיבת מנשה אל"ם איוב כיוף
  מפקד חטיבת שומרון אל"ם שמעון סיסו
  מפקד חטיבת אפרים אל"ם נתנאל שמכה
  מפקד חטיבת בנימין אל"ם לירון ביטון
  מפקד חטיבת יהודה אל"ם ישי רוזליו
  מפקד חטיבת החילוץ אל"ם אלעד אדרי
  מפקד חטיבת דניאל אל"ם (במיל') שילה אדלר
  מפקד חטיבת הנגב אל"ם עברי אלבז
  מפקד חטיבת הראל אל"ם איתמר מיכאלי
  מפקד חטיבת המחץ אל"ם טל אלקובי
  מפקד חטיבת ירושלים אל"ם נתאי עוקשי
  מפקד עוצבת חצי האש אל"ם עידו קס
  מפקד חטיבה 55 אל"ם עודד זימן
  מפקד עוצבת שועלי מרום אל"ם אלעד שושן
  מפקד חטיבת יפתח אל"ם נדב מייסלס
  מפקד חטיבת השרון אל"ם טל קוריצקי
  מפקד חטיבת עציוני אל"ם איתן גלעד
  מפקד עוצבת אדירים אל"ם עידן קרפל
  מפקד חטיבת הנשר אל"ם רן פרידמן
  מפקד חטיבת אלכסנדרוני אל"ם גיל ורנר
  מפקד חטיבת הזקן אל"ם ראדי עזמה
  מפקד חטיבת הגולן אל"ם נתנאל לסרי
  מפקד חטיבת החרמון (עד להחלפה עם חטיבת ההרים) אל"ם אבינועם אמונה
מפקד חטיבת ההרים אל"ם לירון אפלמן
  מפקד חטיבת קרייתי אל"ם מיקי שרביט
  מפקד חטיבת כרמלי אל"ם עמרי רוזנקרנץ
  מפקד חטיבת האגרוף אל"ם יואב שניידר
  מפקד חטיבת ראם אל"ם איציק אלפסי

טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות"

ארגוני הטרור ברצועת עזה

אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב־4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת, אך היא יורטה בידי מערכת חץ 2.[643]

חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה.[659] כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ברקטות נ"ט (לרוב מדגם RPG-7) וטילי נ"ט (לרוב מדגם קורנט) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "מעיל רוח" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.[660][207] בישראל פותחו כלים ללוחמת מנהרות ובפרט להריסתן של מנהרות.[661]

חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.[207]

מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון רובי סער, הן רובי קלשניקוב למיניהם (AK-47 ו-AK-74), הן רובים סיניים מדגמי AK-56 (אנ') ונורינקו QC (אנ') (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-M16 האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת הנוח'בה והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-RPG-7 והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר.

שימוש באזרחים בשטח לחימה

  ערך מורחב – שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל

לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כמגן אנושי, כולל בתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא, שבו הוחזקו חטופים ומתחתיו נחשפה רשת מנהרות טרור של חמאס. גם בבתי החולים רנתיסי וכמאל עדואן נחשפו תשתיות טרור רבות. אמצעי לחימה ותחמושת, כולל רקטות ארטילריות, הוסתרו מתחת למיטות ילדים, בגני ילדים ובבתי ספר ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד למסגדים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של אונר"א ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון.

חזבאללה

חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.

חות'ים

החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. כולם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.

ארגוני טרור נוספים

בנוסף לארגוני הטרור הפלסטיניים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.

היבטים בין־לאומיים

תגובות בין־לאומיות

  ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר
 
נושאות מטוסים פורד אייזנהאואר במזרח הים התיכון בנובמבר 2023
 
הבית הלבן מואר בצבעי דגל ישראל לאות סולידריות

התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן. דרום אפריקה וטורקיה גינו את פעולותיה של ישראל, ודרום אפריקה אף הגישה תלונה נגד ישראל רצח עם לבית הדין הבין-לאומי בהאג. מדינות שונות בדרום אפריקה בהן בוליביה, בליז, קולומביה וצ'ילה גינו את ישראל בשל המתקפה שלה בעזה.[662]

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד-משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[663] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[664] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל – כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[665][663][666][667]

בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[668] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האווירית בתימן על בסיסי חות'ים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[669]

בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[670] ב-11 בנובמבר אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים.

ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.

ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את חמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[664]

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[671]

מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.

מזכ"ל האו"ם גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".[672] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.

החלטות באו"ם

החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו.

ב־15 בנובמבר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד החלטה 2712 שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.[673] עד אז נבלמו הצעות באמצעות וטו של רוסיה או של ארצות הברית.[674]

ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את סעיף 99 לאמנת האו"ם בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.[675]

ב-11 בינואר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.[676]

ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[677]

בית הדין הפלילי הבין לאומי

ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה – לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף.[678] הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין.[679]

צרפת, ספרד ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים.[680] ישראל, ארצות הברית ובריטניה, שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה.[681] הקונגרס האמריקאי בתגובה אישר בתחילת יוני 2024 הצעת חוק להטלת סנקציות שונות על שופטי בית הדין הפלילי בהאג ובני משפחותיהם.[682] מדינות אחרות באירופה, כגרמניה, איטליה ופולין מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.[683]

בית הדין הבין-לאומי לצדק

  ערך מורחב – תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם

נציגי דרום אפריקה הגישו בקשה לפתיחת הליך כנגד ישראל בגין רצח עם ב־29 בדצמבר 2023,[684] הדיונים הפומביים התקיימו בארמון השלום בהאג, הולנד, ב־11 וב־12 בינואר 2024.[685][686] ישראל יוצגה על ידי מלקולם שו כפרקליט[687] ואהרן ברק במותב השופטים.[688] הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד (אנ'), ווהאן לואו (אנ') וטמבקה נגקוקאיטובי (אנ') כעורכי דין ואת דיקגאנג מוסנקה (אנ') כשופט אד הוק.[689]

ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.[690][691]

ב־10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווי מניעה חדשים נגד ישראל בעקבות הכניסה הקרקעית למזרח העיר רפיח.

פעילות מדינית

בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.[692][693]

בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר.[694] פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.[695]

באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר.[696][697]

בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.[698][699] בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.[700]

במאי 2024, פורסם כי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון מדינה פלסטינית. התכנית נדחתה על הסף על ידי ארצות הברית.[701]

ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".[702] ב-15 במאי כינס שר הביטחון גלנט מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה נתניהו על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.[703]

סיוע ארצות הברית

  ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
 
מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין (משמאל) נפגש בבסיס נבטים עם מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (במרכז) וסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה, 13 באוקטובר

ב־8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.

עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[704] ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 טונות.[705] ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.[706] ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35,‏ F-15,‏ F-16 ו-A-10. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג טומהוק.[707] לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.[708]

ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.[709]

עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.[710]

הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.[711]

בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.

5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 בגבול ירדן–סוריה שם נפצעו עוד כ-40 חיילים.

ביקור נשיא ארצות הברית בישראל

  ערך מורחב – ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור תמיכה במלחמת חרבות ברזל
 
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל בעיצומה של המלחמה, מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב, 18 באוקטובר 2023

ב־18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.

הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.[712]

בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית, חזר על מחויבותו לביטחון ישראל, ואמר שהטרור לא ינצח.[713]

בנוסף, ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של 10 מיליארד דולר שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.[714]

מזח ימי אמריקאי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה

  ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה

ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של מזח צף לחופי העיר עזה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.

ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי ניתן להניח שישראל השתמשה בנשק מתוצרת ארצות הברית במקרים ש"אינם תואמים" את המחויבויות הבינלאומיות שלה. בדוח נכתב כי ישראל החלה בתהליך של חיפוש אחר גורמים האחראים להפרות אפשריות של החוק. בדוח נטען כי ישראל שיתפה את ארצות הברית במידע חלקי בלבד באשר ליישום חוקי המלחמה במערכה בעזה ובחזיתות אחרות. בשל כך, לארצות הברית היה חסר מידע על מקרים ספציפיים של הפרת החוק הבינלאומי. הדוח לא קבע כי ישראל הפרה את החוק, אך הציג ממצאים על הפרות אפשריות של כללי השימוש בנשק מתוצרת ארצות הברית.. הדוח מציין כי ישראל מנהלת את המלחמה בעזה תוך אתגרים יוצאי דופן, אשר נובעים מכך שחמאס מסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית. כמו כן, על פי הדו"ח ישראל לא עשתה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה. בדוח נכתב כי "איננו מעריכים כרגע שממשלת ישראל אוסרת או מגבילה מעבר של סיוע הומניטרי אמריקני. זו הערכה מתמשכת ונוסיף לעקוב אחר המצב".[715][716][717]

אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות

  ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

עם תחילת הקרבות החלה התעוררות אנטישמית של הפגנות נגד ישראל, השחתה, אלימות, עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.[718] מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.[719] יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.[720][721] בנובמבר מסרה הליגה נגד השמצה כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־X, ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.[722] אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.[723] אנטישמיות זו גרמה להגברת הביקוש לעלייה לארץ.[724]

נוסף להפגנות,[725] למדיה החברתית[726] ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,[727] גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.[728][729] נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, סטודנטים וחוקרים יהודים וישראלים רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.[730] בספקס שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.[731]

התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל

על רקע המלחמה המתמשכת חלה התדרדרות במעמדה הבין-לאומי של ישראל. התדרדרות זו כללה הכרה של ספרד, נורווגיה ואירלנד במדינה פלסטינית,[732] החלטה של אוניברסיטאות בעולם לנתק את קשריהן עם אוניברסיטאות בישראל,[733] החלטה של ממשלת צרפת לאסור השתתפות של חברות ישראליות בתערוכת יורוסאטורי של תעשיית הנשק,[734] החלטה של רשת הקפה והכריכים הבריטית פרט א מנז'ה (אנ') לבטל הסכם לפתיחת סניפים בישראל,[735] חרם על יצוא מטורקיה לישראל.[736] והחלטה של קולומביה להפסיק יצוא פחם לישראל.[737]

המערכה על דעת הקהל העולמית

  ערך מורחב – המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל
 
שולחן "סעודת השבת" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עם יותר מ-200 כיסאות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי החמאס ברצועת עזה

ישראל

  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[738] רבים בישראל השוו את חמאס לנאצים[739] ולדאעש.[740] דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.[741] כששגריר ישראל באומות המאוחדות הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[742] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[743]

העורף הישראלי מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ברשתות החברתיות,[744] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[745] ישראלים תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם.

בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:

  • ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את אכזריות חמאס, שאותה השווה לנאצים.[746]
  • יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי־ישראלי, שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.[747]
  • אלה קינן, אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה בלוג העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־X (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ההאשטאג HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם דעאש) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.[748]
  • דני בולר, מורה ויוצר תוכן ישראלי בטיקטוק, שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות.
  • צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC.
  • ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.
תמונה מאחד מסרטוני חקירת מחבל מכוח נוח'בה שהשתתף בטבח ב־7 באוקטובר. ישנם סרטונים רבים מסוג זה של מחבלים רבים המספרים ומתארים את הזוועות אשר נעשו לאזרחי ישראל, גברים, נשים, ילדים ותינוקות.

מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר מתקפת הפתע שפתחה את המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[749] והשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[750] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ[751] ומשרד התפוצות. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו.[752] בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף חקירות של המחבלים שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.[753][754] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[755]

ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו משבי החמאס ונראו בסרטון שפרסם חמאס לקראת שחרורן. בסרטון נצפו מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[756] בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[757] היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".[758]

ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה.

ב־1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[759] ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.[742] ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.[760] ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[761][762]

אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.[763][764] עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.[765]

בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.[766]

חמאס

חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה.[767] כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.[768] מנהיגים בחמאס אמרו בראיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[769][770] ב־1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[771]

בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.[דרושים מקורות] ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת מדינות ערב, וטורקיה, שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה וצפון אמריקה. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת לונדון, פריז וניו יורק, שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות בקמפוסים, שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של חרדים אנטי-ציונים כמו נטורי קרתא. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ביום הזיכרון הבריטי שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.[דרושים מקורות]

לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב

  ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין.[772] כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון.[773] הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת 1,160 השנה ברצועת עזה.[774]

כחלק מלוחמה פסיכולוגית פרסם חמאס כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.[775]

חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.[776][777]

ביום החמישי ללחימה פרסמה אל־ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.[778][779]

ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של בובה, בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר עזה, ב-12 באוקטובר.[780][781][782]

ב־18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית החולים אל־אהלי. נציגי חמאס האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת רקטת קרקע–קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת החטופה נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.[783] ב־19 בנובמבר פרסם דובר צה"ל ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך בית החולים שיפא, לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.[784]

ב־18 בנובמבר פרסם הארץ[785] כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה משטרת ישראל עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים.[786][787] בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,[788][787] בניסיון לטעון[789] שלא טבחו בישראלים.[790] למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.[791]

ב-21 בנובמבר פרסם חמאס[792] שאהוד ברק אמר בריאיון ל־CNN[793] כי ישראל בנתה את המנהרות תחת בית חולים שיפא.[794] ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.[795]

עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיים בהטלת סנקציות וקנסות אם הנושא לא יטופל.[796]

האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[797] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[798] לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[799] בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[799]

לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי רוסיה.[800]

השפעות על החברה בישראל

  ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

השפעות פוליטיות

 
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, במרכז הרפואי שיבא, מבקרים פצועי מלחמה

מיד עם פרוץ המלחמה הציע ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[801] יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. שרים נוספים הצטרפו לקריאה.[802] ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו,[803] ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינ