לורן בלאן
לורן רובר בלאן (צרפתית: Laurent Robert Blanc; נולד ב-19 בנובמבר 1965 באלאס שצרפת) הוא כדורגלן עבר צרפתי ששיחק בעמדת הבלם.
 | ||||
| בלאן במהלך טורניר יורו 2012 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 בנובמבר 1965 (בן 59) אלאס שבצרפת | |||
| שם מלא | לורן רובר בלאן | |||
| גובה | 1.92 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
כשחקן, שיחק בלאן בליגות הבכירות בצרפת, איטליה, ספרד ואנגליה, וזכה עם נבחרת צרפת במונדיאל 1998 וביורו 2000. במהלך מונדיאל 1998 היה בלאן לראשון בהיסטוריה שכובש ומכריע משחק מונדיאל בשער זהב. כששיחק באולימפיק מרסיי זכה בלאן לכינויו הנשיא (Le Président), בזכות יכולות המנהיגות שלו.
כמאמן, הוביל בלאן את נבחרת צרפת ליורו 2012, וזכה פעמיים באליפות צרפת.
קריירת משחק
עריכהבלאן החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של מונפלייה, במדיה עלה לקבוצה הבוגרת בשנת 1983, כאשר שיחקה בליגת המשנה. בתחילת דרכו תופקד בעמדת הקשר ההתקפי, והתאפיין במשחק טכני על אף איטיותו היחסית. הוא הפך לשחקן דומיננטי בהרכבה של הקבוצה, ובעונתו הרביעית במדיה, עונת 1986/1987, הצליח להעפיל עימה לליגה הבכירה, לאחר שסיימה במקום הראשון בטבלה. מבחינה אישית הייתה זו עונת השיא של בלאן, שכבש 18 שערי ליגה, והיה לכובש המצטיין של הקבוצה בצוותא עם רוז'ה מילה. עונה אחר כך, בלאן וקבוצתו סיימו במקום השלישי בטבלת הליגה הבכירה, ובלאן כבש שישה שערי ליגה. בעונת 1988/1989 בלאן היה למלך שערי הקבוצה בליגה בפעם השנייה, עם 15 שערים לזכותו. במהלך עונת 1989/1990, בעצת מאמנו מישל מזי, המיר את תפקידו משחקן קישור לשחקן הגנה, בזכות נתוניו הפיזיים וסגנון המשחק שלו. למרות שינוי התפקוד, הוסיף בלאן להיות כובש מצטיין, ואת מירב שעריו כבש בנגיחות ובבעיטות עונשין. באותה עונה בלאן כבש את השער הראשון במשחק גמר הגביע הצרפתי, בזמן ההארכה, בדרך לניצחון קבוצתו על ראסינג פריז בתוצאה 1–2 ולזכייה בגביע. בעונה זו, וגם בעונה שאחריה, היה בלאן למלך שערי הקבוצה בליגה, ובסך הכל החזיק בתואר זה בארבע מתוך שמונה עונותיו במועדון. בלאן, עם 84 שערים במדי מונפלייה בכל המסגרות, הוא מלך השערים של המועדון בכל הזמנים.
לקראת עונת 1991/1992 עזב בלאן לראשונה את מונפלייה ואת צרפת, ועבר לאיטליה שם שיחק במדי נפולי. בתום עונה אחת, בה כבש בלאן שישה שערי ליגה ונפולי סיימה במקום הרביעי בסרייה א', הוא הרגיש כי אינו יכול למצות את הפוטנציאל בליגה האיטלקית, וחזר לצרפת, שם חתם בקבוצת נים. הקבוצה סיימה עונה חלשה מאוד במקום ה-20 והאחרון בטבלה, כשצברה שלושה ניצחונות בלבד לכל אורך העונה, וירדה לליגת המשנה. עם סיום העונה, עזב בלאן את הקבוצה וחתם במדי סנט אטיין. בלאן שיחק במועדון במשך שתי עונות, כשבעונתו השנייה, למרות מיקומה הנמוך של הקבוצה בטבלה, הצליח למצב עצמו כאחד הבלמים הבולטים בצרפת, ואף הוסיף 13 שערי ליגה.
יכולתו של בלאן הרשימה את מאמן אוסר, גי רו, שהחתים אותו בקבוצה לקראת עונת 1995/1996. אף על פי שנפצע בתחילת העונה, בלאן חזר במהרה לכושר והיווה חלק משמעותי בזכייתה של אוסר בדאבל באותה עונה. במשחק גמר הגביע מול נים, כבש בלאן את שער השוויון לזכות קבוצתו בדקה ה-52, בדרך לניצחון 1–2 ולזכייה בתואר.
הצלחתה של אוסר, בשילוב עם יכולתו של בלאן בן ה-30, הובילה להתעניינות גבוהה בשחקן מצד מספר מועדונים באירופה לקראת עונת 1996/1997. בסופו של דבר בחר השחקן לחתום בברצלונה הספרדית. המאמן ששכנע אותו להגיע לקבוצה היה יוהאן קרויף, אך הוא פוטר מתפקידו ביום שבו בלאן החליט לעבור לקבוצה, והוחלף בבובי רובסון. עם פתיחת העונה זכה בלאן עם קבוצתו בטורניר הסופר קאפ הספרדי, לאחר שניצחו בסיכום צמד המשחקים את אתלטיקו מדריד. ברצלונה התמודדה באותה עונה על אליפות ספרד מול ריאל מדריד, ובלאן תפס מקום קבוע בהרכב, אך נאלץ להפסיד מספר משחקים חשובים לקראת סיום העונה. הוא החמיץ את משחק הגומלין ברבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע מול א.י.ק סולנה עקב הרחקה במשחק הראשון, והפסיד את משחק גמר גביע המחזיקות, גמר הגביע הספרדי ומשחק הקלאסיקו בליגה עקב פציעה. ברצלונה סיימה את העונה במקום השני, שתי נקודות מתחת לאלופה ריאל מדריד, וזכתה בגביע המחזיקות ובגביע הספרדי. בסיום העונה המאכזבת, ושנה בלבד לפני טורניר מונדיאל 1998 אותו אירחה צרפת, החליט בלאן לעזוב את ברצלונה.
מאמנה של אולימפיק מרסיי, רולאן קורביס, שכנע את בלאן להצטרף לקבוצה. הוא הפך במהרה למנהיג בקבוצה. כבר בעונה הראשונה הוא תרם 11 שערי ליגה וזכה לכינוי לה פרזידן (בצרפתית: Le Président, הנשיא) בזכות יכולות המנהיגות והשפעתו על הקבוצה. מרסיי סיימה את העונה במקום הרביעי בטבלה, שיפור של שבעה מקומות מהעונה שקדמה לה. העונה שאחריה, שהגיעה לאחר זכייתה של צרפת באליפות העולם, המשיכה את מגמת השיפור של הקבוצה אך הייתה מתסכלת מאוד עבורה, ועבור בלאן באופן אישי. הקבוצה הפסידה את ההזדמנות לזכות באליפות, כשסיימה במקום השני, עם נקודה אחת פחות מהאלופה בורדו. כמו כן היא הגיעה עד גמר גביע אופ"א, אך לא הצליחה לזכות בו, לאחר שהפסידה לפארמה בתוצאה 0–3. מסירה לאחור של בלאן לשוער קבוצתו הובילה לחטיפת כדור ולשער הראשון במשחק, אותו כבש הרנן קרספו.
בתום שתי עונות במרסיי, חזר בלאן לקדנציה נוספת בליגה האיטלקית, כשחתם במדי אינטר מילאנו. בלאן היה לשחקן חשוב בחלק האחורי של הקבוצה, בעונה הראשונה תחת המאמן מרצ'לו ליפי ובעונה השנייה תחת המאמן מרקו טארדלי. בשנת 2000 אף זכה בתואר כדורגלן העונה של אינטר. למרות זאת, בלאן ואינטר לא הצליחו לזכות באף תואר בשנתיים בהן בילה השחקן באיטליה.
מאמן מנצ'סטר יונייטד, אלכס פרגוסון, ניסה להחתים את בלאן בקבוצה מספר פעמים, הראשונה שבהן ב-1996, בה בלאן העדיף לחתום בברצלונה. בסופו של דבר בלאן בן ה-35 נענה להצעה וחתם בקבוצה של פרגוסון, כמחליפו של יאפ סטאם ששוחרר מהקבוצה[1]. בחודשים הראשונים הוא ספג ביקורת על יכולתו, במיוחד בשלבים המוקדמים של עונת 2001/2002, אז רשמה יונייטד רצף של חמישה הפסדים רצופים. למרות זאת בלאן הוסיף להיות בורג משמעותי בקבוצה שסיימה במקום השלישי בטבלה. עונה אחר כך כמות ההופעות של בלאן בהרכב פחתה, אך הוא עזר לקבוצה לזכות בתואר אליפות אנגליה לעונת 2002/2003.
עם סיום העונה, מספר חודשים לפני יום הולדתו ה-38, פרש בלאן ממשחק פעיל.
נבחרת צרפת
עריכהבלאן החל את הקריירה הבינלאומית שלו במדי הנבחרת הצעירה של צרפת עם זכייה באליפות אירופה עד גיל 21 - 1988, הראשונה בהיסטוריה של הנבחרת. בלאן, אז שחקן קבוצת מונפלייה, נבחר על ידי אופ"א לכדורגלן המצטיין בטורניר.
ב-7 בפברואר 1989 ערך בלאן את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת צרפת, במשחק ידידות מול אירלנד. הנבחרת, שעברה אז תהליך של התחדשות בעקבות פרישתם של מספר שחקני מפתח, השתתפה אז בטורניר מוקדמות מונדיאל 1990, ובמהלכו גם כבש בלאן את שער הבכורה שלו בנבחרת, בניצחון הביתי 0–2 על קפריסין, ב-18 בנובמבר 1989. הטורניר הבא בו השתתפה הנבחרת היה מוקדמות יורו 1992, והיא רשמה בו הצלחה רבה, עם מאזן מושלם של שמונה ניצחונות בשמונה משחקים. בלאן תרם שער אחד במהלך טורניר המוקדמות, בניצחון הביתי 1–3 מול ספרד. לטורניר יורו 1992 הגיעה צרפת כמועמדת לזכייה, אך סיימה את דרכה כבר בשלב הבתים, ללא ניצחון. בלאן פתח בכל שלושת משחקיה של צרפת בטורניר, ועל אף הדחתה המוקדמת, נכלל בנבחרת המצטיינת של הטורניר.
בלאן ייצג את צרפת גם בטורניר מוקדמות מונדיאל 1994. בלאן כבש שלושה שערים בטורניר, כולל הצמד היחיד שלו במדי הנבחרת, בניצחון 0–4 על ישראל באצטדיון רמת גן, אך צרפת סיימה רק במקום השלישי בבית המוקדמות ולא הצליחה להעפיל למונדיאל שני ברציפות. הביקורת הציבורית על בלאן, כמו גם על שאר השחקנים והצוות, הובילה את בלאן להודיע על פרישה מכדורגל בינלאומי עוד בטרם מלאו לו 30. מאמנה החדש של צרפת, איימה ז'קה, הציב לעצמו מטרה לשכנע את בלאן לחזור בו, ובלאן אכן חזר לייצג את צרפת במוקדמות יורו 1996. צרפת הצליחה להעפיל לטורניר יורו 1996 באנגליה, ובלאן נבחר להוביל את מרכז ההגנה לצידו של מרסל דסאיי. בלאן פתח בהרכב הנבחרת בכל חמשת משחקיה בטורניר. במשחק השלישי בשלב הבתים כבש בלאן את השער הראשון בניצחון 1–3 על בולגריה. ברבע הגמר, כבש בלאן את בעיטת ההכרעה החמישית והמכריעה בניצחון 4–5 על הולנד לאחר 0-0 בתום ההארכה. למפגש חצי הגמר מול צ'כיה עלה בלאן עם סרט הקפטן, בהיעדרו של הקפטן הקבוע דידייה דשאן, וגם משחק זה הגיע לבעיטות הכרעה לאחר 0-0 בתום ההארכה. בלאן השכיל לכבוש את הבעיטה החמישית, אך צרפת הפסידה בתום שש בעיטות בתוצאה 5–6. בסיום הטורניר נבחר בלאן, בפעם השנייה ברציפות, לנבחרת המצטיינת של הטורניר.
צרפת זכתה בהעפלה אוטומטית למונדיאל 1998, עקב היותה מארחת הטורניר. ב-28 ביוני 1998, במשחק שמינית הגמר בין צרפת לפראגוואי, היה בלאן לראשון בהיסטוריה שמכריע משחק מונדיאל בשער הזהב, אותו כבש בדקה ה-114. ברבע הגמר, בלאן עזר לנבחרתו לא לספוג מול איטליה, והוסיף לכך את שער הניצחון בדו-קרב בעיטות ההכרעה, כשכבש את הבעיטה החמישית של נבחרתו, לאחר 0-0 בתום ההארכה. בשלב חצי הגמר בלאן הורחק בכרטיס אדום ישיר בפעם היחידה בקריירה המקצוענית שלו, לאחר שבדקה ה-76 חבט עם מרפקו בשחקן קרואטיה, סלאבן ביליץ'. ההילוכים החוזרים הוכיחו בבירור כי ביליץ' זייף את הפגיעה, מה שגרר גל של ביקורות כלפיו, אך למרות זאת בלאן נאלץ להחמיץ את משחק הגמר, בו ניצחה צרפת את ברזיל בתוצאה 0–3. בלאן פתח בחמישה מתוך שבעת משחקיה של צרפת בטורניר, ונבחרתו רשמה הישג שיא הגנתי כשספגה רק שני שערים בכל הטורניר (איטליה במונדיאל 2006 וספרד במונדיאל 2010 השוו את השיא), מתוכם אחד במשחק האחרון של שלב הבתים, בו בלאן קיבל מנוחה ולא שותף.
על אף שספג ביקורות על איטיותו וגילו המתקדם לכדורגלן בטורניר מוקדמות יורו 2000, בלאן המשיך להוביל את חוליית ההגנה של צרפת ביורו 2000. הוא היה לכובש הראשון עבור צרפת בטורניר, בניצחונה של נבחרתו 0–3 על דנמרק. הוא פתח בהרכב נבחרתו בשלושת משחקי ההכרעה של הטורניר, מתוכם שניים, כולל משחק הגמר, הגיעו להארכה. צרפת זכתה בתואר לאחר ניצחון 1–2 על איטליה. עם סיום הטורניר נכלל בלאן בנבחרת המצטיינת של הטורניר, בפעם השלישית ברצף בטורניר יורו.
בתום הטורניר הודיעו בלאן וחבריו לנבחרת, הקפטן דידייה דשאן והשוער ברנאר לאמה, על פרישה מהנבחרת. ב-2 בספטמבר 2000, כחודשיים לאחר הזכייה ביורו, ערכו השלושה את הופעת הפרידה שלהם מהנבחרת במשחק ידידות מול אנגליה.
אחד ממנהגיו הזכורים של בלאן בנבחרת, היה לנשק את קרחתו של שוער הנבחרת וחברו הטוב פביאן בארטז לפני תחילת כל משחק, כמעין קמע למזל טוב במשחק. השניים שחזרו את המנהג כששיחקו יחד במנצ'סטר יונייטד, אך רק לפני משחקי הקבוצה בליגת האלופות.
בלאן שיחק בנבחרת 11 שנים, בהן רשם 97 הופעות ו-16 שערים. הוא ממוקם שביעי בטבלת ההופעות של נבחרת צרפת בכל הזמנים.
קריירה כמאמן
עריכהב-8 ביוני 2007 קיבל בלאן את תפקידו הראשון כמאמן, בקבוצת בורדו[2]. בעונתו הראשונה כמאמן, הוביל בלאן את בורדו, שעונה קודם לכן סיימה במקום השישי, לסגנות הליגה הצרפתית, בפער של ארבע נקודות מהאלופה, אולימפיק ליון, וזכה בתואר מאמן העונה בצרפת. עונת 2008/2009, עונתו השנייה על הקווים, נפתחה עם זכייתה של בורדו בגביע האלופות. היא השתתפה במשחק מכיוון שליון זכתה עונה קודם לכן בדאבל, ובמקרה כזה היא פוגשת במשחק גביע האלופות את סגנית האלופה. בורדו ניצחה בבעיטות הכרעה, לאחר שוויון 0-0 בתום ההארכה. הוביל בלאן את בורדו לזכייה באליפות השישית בתולדותיה, והראשונה לאחר עשור. בורדו ניצחה בכל 11 המשחקים האחרונים של העונה, ובכך שברה את שיא הניצחונות הרצופים בליגה הצרפתית. בנוסף, זכתה הקבוצה בגביע הליגה הצרפתית באותה העונה. בלאן היה מועמד לתואר מאמן העונה בפעם השנייה ברציפות, אך מי שזכה בו היה אריק גרטס, מאמנה של אולימפיק מרסיי הסגנית. עונתו השלישית של בלאן בקבוצה נפתחה עם זכייה שנייה ברציפות בגביע האלופות, לאחר ניצחון 0–2 על גנגאן. בנוסף, באותה עונה הוביל בלאן את בורדו בליגת האלופות. בשלב הבתים, סיימה בורדו במקום הראשון וללא הפסד בבית שכלל בין היתר גם את יובנטוס ובאיירן מינכן. היא הדיחה את אולימפיאקוס בשמינית הגמר, ונעצרה רק בשלב רבע הגמר, על ידי נציגה צרפתית אחרת, ליון. עם זאת, חוותה בורדו ירידה ביכולתה בליגה הצרפתית, וסיימה את העונה במקום השישי.
ב-16 במאי 2010, בתום שלוש עונות כמאמן בורדו, הודיע בלאן על עזיבתו את הקבוצה. התאחדות הכדורגל הצרפתית פיצתה את בורדו והודיעה כי לאחר טורניר מונדיאל 2010, יתמנה בלאן למאמן הנבחרת[3]. בלאן קיבל את הנבחרת לאחר כישלונה במונדיאל 2010, והחליף בתפקיד את ריימונד דומאנק. החלטתו הראשונה של המאמן החדש הייתה השעייתם של כל 23 שחקני הסגל הצרפתי למונדיאל 2010 ממשחקה הקרוב של הנבחרת, כעונש קולקטיבי על מספר תקריות בהן היו מעורבים השחקנים במהלך הטורניר[4]. החלטה נוספת שקיבל, הייתה ביטול המדיניות של הגשת בשר חלאל בלבד בארוחות הצהריים של הנבחרת. ב-11 באוגוסט, כחודש לאחר מינויו, ערך בלאן את הופעת הבכורה כמאמן הנבחרת, בה הפסידה צרפת לנורווגיה בתוצאה 1–2 ללא השחקנים המושעים. למרות זאת, הצליח בלאן להעפיל עם הנבחרת ממוקדמות יורו 2012, וכן לנצח שורה של משחקי ידידות יוקרתיים מול אנגליה, ברזיל וגרמניה. בטורניר יורו 2012 צרפת סיימה במקום השני בשלב הבתים, והודחה מהטורניר עם הפסד 0–2 לספרד בשלב רבע הגמר. ב-30 ביוני, שבוע לאחר ההפסד, הודיע בלאן על התפטרותו מהתפקיד[5].
ב-25 ביוני 2013, לאחר שלא אימן במשך שנה שלמה, מונה בלאן לתפקיד המאמן בפריז סן-ז'רמן[6]. הוא החליף בתפקיד את קרלו אנצ'לוטי, שעזב עבור תפקיד המאמן בריאל מדריד. כחודש אחר כך, ב-3 באוגוסט, זכה בלאן בתואר הראשון שלו כמאמן הקבוצה, גביע האלופות, לאחר שהשלימה מהפך בדקות הסיום מול בורדו וניצחה בתוצאה 1–2. בלאן הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע הליגה, לאחר ניצחון 1–2 על ליון, ולזכייה באליפות צרפת. בליגת האלופות הוביל בלאן את קבוצתו עד לשלב רבע הגמר, שם הודחה על ידי צ'לסי. התוצאה בסיכום שני המשחקים הייתה 3-3, וצ'לסי עלתה לחצי הגמר בזכות שערי חוץ. יום לאחר זכייתה של פריז באליפות צרפת, הודיעה הקבוצה על הארכת חוזהו של בלאן עד לשנת 2016[7]. עם פתיחת עונת 2014/2015, זכה בלאן עם קבוצתו בגביע האלופות השני ברציפות, לאחר ניצחון על גנגאן בתוצאה 0–2.
ב-23 ביוני 2016 עזב בלאן את פריז סן-ז'רמן.
ב-9 באוקטובר 2022 מונה למאמן של אולימפיק ליון
תארים
עריכהתארים כשחקן
- תארים קבוצתיים
- תארים אישיים
- שחקן הזהב של אליפות אירופה עד גיל 21: 1988
- נבחרת הטורניר של אליפות אירופה (3): 1992, 1996, 2000
תארים כמאמן
- תארים קבוצתיים
- תארים אישיים
- מאמן השנה בצרפת: 2008
קישורים חיצוניים
עריכה
- לורן בלאן, באתר Transfermarkt
- לורן בלאן, באתר Soccerway
- לורן בלאן, באתר BDFutbol
- לורן בלאן, באתר WorldFootball.net
- לורן בלאן, באתר National Football Teams
- לורן בלאן, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- תומר יצחק, השואו של לורן בלאן, באתר וואלה, 14 ביוני 2012
- תומר יצחק, האיש שהחזיר את סן ז'רמן האמיתית לפריס, באתר וואלה, 25 ביוני 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ אנגליה: לורן בלאן חתם ביונייטד, באתר ynet, 30 באוגוסט 2001
- ^ לורן בלאן מונה למנג'ר בורדו, באתר וואלה, 8 ביוני 2007
- ^ לורן בלאן יהיה מאמנה הבא של צרפת, באתר nrg, 20 במאי 2010
- ^ צרפת: בלאן השעה את כל סגל המונדיאל מהמשחק הבא, באתר nrg, 23 ביולי 2010
- ^ לורן בלאן עזב את נבחרת צרפת, באתר ערוץ הספורט, 30 ביוני 2012
- ^ אנצ'לוטי יאמן את ריאל, בלאן יחליפו בפ.ס.ז', באתר ynet, 25 ביוני 2013
- ^ פ.ס.ז' האריכה את חוזהו של לורן בלאן בעונה נוספת, באתר וואלה, 8 במאי 2014
| נבחרת צרפת – יורו 1992 | ||
|---|---|---|
|
1 מרטיני • 2 אמורוס • 3 סילבסטרה • 4 פטי • 5 בלאן • 6 קסוני • 7 דשאן • 8 סוזה • 9 פאפן • 10 פרננדס • 11 פרז • 12 קוקרד • 13 בולי • 14 דורן • 15 דיבר • 16 ואהירואה • 17 גרדה • 18 קאנטונה • 19 רוסה • 20 אנגלומה • מאמן: פלאטיני |
| |
| נבחרת צרפת – יורו 1996 | ||
|---|---|---|
|
1 לאמה • 2 אנגלומה • 3 די מקו • 4 לבוף • 5 בלאן • 6 גרין • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 דז'ורקף • 10 זידאן • 11 לוקו • 12 ליזארזו • 13 דוגארי • 14 למוצ'י • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 מדר • 18 פדרוס • 19 קארמבו • 20 רושה • 21 מרטינס • 22 מרטיני • מאמן: ז'אקה |
| |
| נבחרת צרפת – מונדיאל 1998 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 גיבארש • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 דיומד • 14 בוגוסיאן • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 צ'רבונייר • מאמן: ז'אקה |
| |
| נבחרת צרפת – יורו 2000 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 לאמה • 2 קנדלה • 3 ליזארזו • 4 ויירה • 5 בלאן • 6 דז'ורקף • 7 דשאן • 8 דסאי • 9 אנלקה • 10 זידאן • 11 פירס • 12 הנרי • 13 וילטור • 14 מיקו • 15 תוראם • 16 בארטז • 17 פטי • 18 לבוף • 19 קארמבו • 20 טרזגה • 21 דוגארי • 22 ראמה • מאמן: למר |
| |
| נבחרת צרפת – יורו 2012 | ||
|---|---|---|
|
1 לוריס • 2 דבושי • 3 אברה • 4 ראמי • 5 מקסס • 6 קבאי • 7 ריברי • 8 ולבואנה • 9 ז'ירו • 10 בנזמה • 11 נאסרי • 12 מטווידי • 13 רביילרה • 14 מנז • 15 מאלודה • 16 מנדנדה • 17 אמבילה • 18 דיארה • 19 מרטין • 20 בן ערפה • 21 קוסיילני • 22 קלישי • 23 קראסו • מאמן: בלאן |
| |