מניין המצוות על פי הרמב"ן
מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות. החיבור מתייחס גם אל מניין המצוות על פי ספרו של בעל ההלכות גדולות, מן הגאונים, שעל חיבור זה ביסס הרמב"ם את חיבורו על מניין המצוות.
הרמב"ן מצהיר שהוא איננו משוכנע אילו מצוות בדיוק יש למנות על מנת להגיע למניין תרי"ג, והוא כותב את השערתו.[1]
המצוות שמשמיט הרמב"ן
עריכהעל פי סיכומו בסוף ספר המצוות, משמיט הרמב"ן 50 מצוות בסך הכל ממניין המצוות של הרמב"ם.
מצוות עשה
עריכהעל פי דבריו בסיכום ספר המצוות, הרמב"ן משמיט מספר המצוות לרמב"ם 26 מצוות עשה, והן:
|
הרמב"ן חולק על ארבע מצוות נוספות ברמב"ם, כפי שכתב בשורש י"ב, והן:
- מצווה סד - מעשה קרבן חטאת
- מצווה סה - מעשה קרבן אשם
- מצווה סו - מעשה קרבן שלמים
- מצווה סז - מעשה קרבן מנחה, הרמב"ן מונה את מעשה כל הקרבנות במצווה אחת
מצוות לא תעשה
עריכהעל פי סיכומו בסוף ספר המצוות, הרמב"ן משמיט ממניין הרמב"ם 24 מצוות לא תעשה:
|
המצוות שמוסיף הרמב"ן
עריכהעל מנת להשלים לתרי"ג מצוות מוסיף הרמב"ן מצוות אחרות.
בהתאם למספר ההשמטות במצוות עשה דרמב"ם הרמב"ן מוסיף 26 מצוות עשה לפי דעתו:
מצוות עשה
עריכה
|
בשכחת העשין מונה הרמב"ן מצווה נוספת - להשתמש בעצי הפרי מסביב לערים שצרים עליהן לאכילה בלבד ולא להשחתה, וכבר הקשו שזו מצווה מיותרת, ובסוף חיבורו הרמב"ן לא הזכירה. הרב יהודה רוזאניס מסביר בחיבורו "דרך מצותיך" שהרמב"ן מנה מצווה זו רק לשיטת הרמב"ם שמונים לאו הבא מכלל עשה, אבל הרמב"ן עצמו לא מנאה.
בשרש י"ב הרמב"ן משלים את ארבע המצוות שהחסיר בנתינת מתנות כהונה:
- נתינת תרומה גדולה לכהן, חוץ ממצוות הפרשתה
- נתינת חלה לכהן בנפרד מהפרשתה
- נתינת מעשר ראשון ללוי, חוץ מהפרשתו
- נתינת מעשר עני לעני, חוץ מהפרשתו
מצוות לא תעשה
עריכהכאמור, הרמב"ן משמיט 24 מצוות לא תעשה. בנוסף, בנוסח ספר המצוות שהיה לפי הרמב"ם היו חסרות שבע מצוות לא תעשה, ועל כן הוא מוסיף 31 לאוים:
|
לאחר מכן הרמב"ן מסיק שיש למנות גם את האיסור להילחם במואב, עמון ואדום ולכבוש את ארצם כשלושה לאוים נוספים. בשל כך, הוא מציע למנות את ארבעת האיסורים ברמב"ם בהקרבת בעל מום – איסור להקדישו, איסור לשחוט אותו, איסור לזרוק את דמו ואיסור להקטיר את איבריו (לאוים צא-צד) כאיסור אחד, וכך להגיע למספר הנכון.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- השגות הרמב"ן לספר המצוות באתר על-התורה
- השגות הרמב"ן לספר המצוות, קושטנטינה, שנת ה'ר"ע, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כך כותב הרמב"ן, בפתיחת הסיכום שלו להשגות על ספר המצוות: ”וכתבנו במחלוקותיהן כפי הנראה אלינו במיעוט הפנאי ורוב הטרדות ובצוק העתים. ובאמת שחשבון המצות הוא דבר אשר אני חושד בו את כלנו, ומניח ביאור אמתתו במחשבתי למי שהניחו לו כל הספקות: נאמר בו אנחנו החסרים מה שאמרו השלמים בכל חכמה - 'אליהו עתיד לפרש פרשה זו'”.