משתמש:שילוני/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
מוסבות שם עריכה
- לאיוש בלאו -יהודה אריה בלאו
- שלמה צייטלין - שניאור זלמן צייטלין
- צדוק העוועשי
- רוברט אלטר - אורי אלטר
שניאור זלמן צייטלין- רופא מ נשר עריכה
- שניאור זלמן צייטלין חיים בר-דיין, הלוח העברי והקריאות במועדי השנה, תשמ"ה/ 1984
- ביקורת עליו: ג. קרסל, לחנים שחיממו את ליבות העם, מעריב, 24 בספטמבר 1985
ג. קרסל, לחנים שחיממו את ליבות העם, מעריב, 24 בספטמבר 1985
הריגת אזרחים במושב גילת עריכה
- --, הרג שומר ופצע חברו בחשבם למסתננים, הַבֹּקֶר, 13 בינואר 1956
כפר יחזקאל עריכה
שם היישוב
עזרא ששון סחייק[1] (1860- 1949) היה מחשובי קהילת יהודי בגדאד.[2]. הוא הקים עסק משפחתי למסחר בכותנה ותה, עם שלושת אחיו- יוסף, משה ויחזקאל.
בשנת 1910 אחיו, יחזקאל, טבע בנהר חידקל והוא בן 27, רווק, וללא צאצאים שישאו את שמו.
עזרא ואחיו תרמו לקק"ל את חלקו של יחזקאל בעסק המשפחתי [3] כדי לסייע בהקמת יישוב על-שם האח שנספה. הקרן-קיימת השקיעה את הכסף לטובת המושב הצעיר "עין טבעון", הסבו את שמו לכפר יחזקאל, וכך הנציחו את שם האח בשם המושב.[4]
ב-1923 עזרא ביקר בארץ, ובזכות תרומתו הנכבדה הוא קיבל הוקרה בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל, שם הוא מופיע כ"הנדיב עזרא ששון מבגדד, מייסד כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל"[5]. במהלך ביקורו סייר בארץ וביקר גם בכפר שסייע להקים.
בשנת 2022, לרגל שנת ה-100 להקמת המושב, הוקם גן-ספורט אתגרי, לזכר עזרא ששון[6]
פיגועים שבוצעו בידי קטינים פלסטינים עריכה
תחת "קטגוריה:ילדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני"
יישובים עם פירוט על תושבים ידועים עריכה
- נס הרים
קטגוריות עם מעט ערכים עריכה
- קטגוריה:נס הרים
תבנית בגין עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:ניווט קבוצות
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מנחם בגין | ||
|---|---|---|
| אירועים מרכזיים בעת כהונתו כראש ממשלה | הממשלה ה-18: פרויקט שיקום שכונות • ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל • הסכם השלום בין ישראל למצרים • מבצע ליטני • תקיפת הכור הגרעיני בעיראק הממשלה ה-19: סיפוח רמת הגולן • פינוי חבל ימית • מבצע שלום הגליל • הקמת בזק |
|
| כללי | המהפך • דוקטרינת בגין | |
| ספרים שכתב | המרד (1950) • בלילות לבנים (1953) • | |
| נאומים | נאום הצ'חצ'חים (1981) | |
| הנצחת מנחם בגין | מעבר מנחם בגין • מרכז מורשת מנחם בגין | |
| משפחתו | אביו • אימו • עליזה בגין (1969-1964) • זאב בנימין בגין (בנו) | |
קטגוריה:תבניות ניווט - ראשי ממשלת ישראל
ספרי עיון עריכה
- אנצ פרס
- אנצ אריאל - לכסיקון חוקרים-תיירים בארץ-ישראל
- נופים ואתרים
- דרך ארץ- עם חי בנופיו
- אנציקלופדיה של הציונות הדתית
- אנציקלופדיה מקראית
- לקסיקון הספרות העברית - קרסל
| ספרות המדרשים | ||
|---|---|---|
| מדרשי הלכה תנאיים
(200 לספירה עד 400 לספירה לערך) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה קלאסיים
(400 לספירה עד 600 לספירה לערך) |
בראשית רבה • איכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) | |
| מדרשי תקופת הביניים
(600 לספירה עד 750 לספירה לערך) |
שיר השירים רבה • קהלת רבה • רות רבה • דברים רבה • מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב | |
| המדרש המאוחר
(750 לספירה והלאה) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • במדבר רבה | |
| הילקוטים
(המאה ה-11 לספירה והלאה) |
פסיקתא זוטרתא • ילקוט שמעוני • מדרש הגדול • ילקוט המכירי • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב | |
הגדות התלמוד עריכה
- https://www.hebrewbooks.org/44305
- בספרי גוגל מדרש ואגדה, פתוחה, פרנקל
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
דוד אנדרי בלחסן עריכה
 | |
| דוד במטע צבר | |
| לידה |
1951 (גיל: 73 בערך) תוניס - קריה חדשה |
|---|---|
| שם מלא | דוד בלחסן |
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך עלייה | 1971 |
| עיסוק | יו"ר תנועת הדרור העברי |
| מפלגה | מתקדמת (בשיתוף עם תנועת הדרור העברי) |
| יו"ר תנועת הדרור העברי | |
| פוליטיקאי | |
| תסריטאי | |
דוד אנדרי בלחסן (נולד ב-1951) הוא היסטוריון ותסריטאי ישראלי, יושב ראש תנועת הדרור העברי.
ביוגרפיה עריכה
דוד בלחסן נולד בתוניסיה למשפחה חילונית-יהודית, שם למד לדבר עברית וערבית. בלחסן עלה בגיל 19 לישראל והתגורר בקיבוץ עין שמר, משם עבר למושב תלמי אליהו וכיום מתגורר בליבנה. למד בסורבון בפריז, לפני שעלה לישראל ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
בלחסן השקיע חלק ניכר מחייו בחיפוש אחר "האמת העברית" עליה דיברו עדיה חורון ויונתן רטוש וזאת על ידי העברת הרצאות וכתיבת ספרים. בלחסן הוא מחברם של ספרים ופרסומים שונים בצרפתית, בסוגיות פוליטיות והיסטוריות הקשורות להיסטוריה של ארץ ישראל. ביניהם ספר הטוען שישו ומאמיניו הראשונים דיברו בשפה העברית וספר המציע לבטל את המדינה היהודית ולהקים במקומה מדינה עברית[7].
במרץ 2001, זוכה על ידי בית המשפט העליון, פה אחד בהרכב של שבעה שופטים, מעבירה של פרסום דבר שבח למעשה אלימות, לאחר שתועד במצלמות טלוויזיה מבטא שמחה על ההתנקשות הפוליטית ברבין, וקרא למגר את אידאולוגיית "הרשע" הערבאית-מושלימית (הערבית מוסלמית)[8][9][10].
בשנת 2001 ביים את הסרט "פורקן", בשותפות עם דודי ברגמן שהפיק אותו. הסרט זכה בתמיכה מ"קרן מקור לקולנוע"[11].
בשנת 2003, יצר את הסרט, "ילדי הגזזת" המתעד את הטיפול ברנטגן נגד גזזת, שעברו כ-100,000 עולים חדשים בשנות ה-50[12][13]. הסרט בודק את הסיבות שהובלו את ראשי הממסד הרפואי בישראל (בראשם הרופא חיים שיבא), ליישם את הטיפול. בראיון לאמנון לוי בערוץ 10, בשנת 2018, הסביר בלחסן, שלא היה מניע גזעני (נגד עולים מארצות המזרח) בטיפול, אלא קונספציה רפואית שגויה שרווחה אז בכל העולם (בארצות הברית המשיכו לקבל כ-4 מיליון ילדים את הטיפול גם בשנות ה-60)[14].
בשנת 2008, השתתף בכתיבת התסריט לסרט "אחים", בכיכוב של ברוך ברנר[15].
בשנת 2011, עתר לבג"ץ כחלק ממאבקו נגד ספסרות בקרקעות ומכסות מים במושבים ולמען עבודה עברית[16][17]. המאבק הוא נגד חקלאים שנטשו את הענף אך ממשיכים להחזיק במכסת המים ולסחור בה, בין אם באופן אישי, בסתר ובכסף שחור בינם לבין חקלאים אחרים, ובין אם בתיווך האגודות השיתופיות של המושבים. חקלאים אלה, משכירים את מכסת המים לחקלאים אחרים. לעיתים לחקלאים פעילים באותו מושב, ולעיתים ליזמים בתחום החקלאות שאינם חברים במושב, כאלה המקבצים מכסות מים וקרקע בהיקפים גדולים והופכים למעין "אוליגרכים" בחקלאות הקשורים לרשתות השיווק הגדולות, ומונעים מאחרים לקבל את המכסות ולעסוק בחקלאות. העתירה מבקשת שהמדינה תאכף, את חוק ההתיישבות החקלאית האוסר ספסרות זאת, אך המדינה הפסיקה לאכוף אותו[18].
בשנת 2016 הקים את תנועת הדרור העברי במטרה להפיץ את משנתו בנושא "האמת העברית".
בלחסן במרבות חיו נלחם כנגד מה שהגדיר כ"משטר הרבני-פרושי-יהודתי-גלותי", אם זה בהסכמי אוסלו להם התנגד נחרצות או בהתנגדותו לתוכנית ההתנתקות שאותה כינה "טיהור אתני"[19]
במשבר הפוליטי שאירע בישראל מהבחירות לכנסת ה-21 הביע ביקורת חריפה על שלטון החוק בישראל וחבר עם המפלגה המתקדמת לכנסת ה-22 ושמו הוצב ברשימתה במקום הרביעי[20] ולכנסת ה-23 אז שמו הוצב ברשימתה במקום הראשון, אם כי המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. חברי המפלגה תומכים ביצירת חוקה ובהפרדת דת ממדינה[21].
עמדותיו עריכה
טען כי תנועת הכנענים של עדיה חורון ויונתן רטוש נכשלה בראשית דרכה בשל פשרנות עם עמדות שמאלניות; הוא הזכיר את אורי אבנרי כדוגמה למי שפרש מהקבוצה בשל אימוץ רעיונות שמאלניים קוסמופוליטיים, אשר מבחינתו הם אנטיתזה מוחלטת לתנועה ואין להתפשר על קבלתם ולכבדם ובנוסף טען כי על חברי התנועה להיאבק אקטיבית בכפייה דתית.
פועל לקדם הבדל בין המושג "עמניות" (מושג המדגיש זהות עצמית של "שייכות לעם" המוגדרת בעיקר במוצא אתני, שפת אם ודת) לבין המושג "לאומיות" (מושג המדגיש זהות כללית של אזרחות במדינה) והוא מזהה את היהדות כדת בלבד הנשלטת על ידי חרדים-פרושים ומנהיגה תפישה קוסמופוליטית של "יהודים ובני נוח" הדומה לזו של הערבים-המוסלמים, "ערבאים-מושלימים", ששאפו ושואפים לכונן את אומת מוחמד הקוסמופוליטית והוא זיהה את מה שהגדיר כשמאל קוסמופוליטי כבעל אג'נדה דומה וכשותף טבעי לקוסמופיליטיות אנטי-עמנית זו.
מגדיר עצמו כעברי וכישראלי מבחינה עמנית; הוא סבור שחלק מערביי ארץ ישראל הם ממוצא עברי ולא מן הכובשים המוסלמים של המאה ה-7 והמאה ה-8 וקרא להם לזנוח את הנצרות והאסלאם ולהעדיף זהות עברית[22][23].
עלה מדבריו שמה שמכונה "עמים כנעניים" אינו נבדל מן "העם העברי" וכי העם העברי הוא במקור עם פוליתאיסטי (כשאר העמים ה"כנעניים") וכי המונותאיזם שאימצו מסוימים בו בלהט הוא זר לתרבות העברית[24]. בהתאם לכך הביע דעתו כי ייתכן שהשם "יהודה" נוצר בשל סגידת אל "הד" מנהרות מדבריות כנעני בשם "הדו" על ידי שבט שלימים הוכר כ"שבט יהודה" העברי[25] וסבר כי יהוה היה האל של ארץ יהודה. כמו כן, עלה מדבריו כי חג הסוכות בצורתו הרבנית-פרושית הושפע ממנהגים בבליים-פגאניים וכי פרי ההדר הנזכר במקרא איננו האתרוג אשר לדעתו לא ראוי לתואר זה[26].
הביע דעתו כי ישו אמנם לא היה משיח או בן אלוהים או כל מהות דומה לכך אך כן איש הגות עברי חשוב מעם ישראל וכי דמותו וכן ספר הברית החדשה מצדיקים את טענת הימין הפוליטי הישראלי על ארץ ישראל[27].
ביקר את ההיסטוריונים יגאל בן-נון ויואל בן נון בטענה שהכחשתם את קיום העם העברי כעם הישראלי או היהודי המקורי (כאשר לפי דבריו יגאל בן-נון עושה זאת בגישה חילונית ויואל בן-נון בגישה דתית) היא שמאלנית-קוסמופוליטית ואנטי-עמנית וכן באותה הרצאה הוסיף כי שפות עמי כנען השונות הקבילו לעברית ולכן אין לראות בהן שפות נפרדות וכי המקרא בגרסתו הנרחבת ה"לא פרושית", כלומר, עם הספרים החיצוניים (ומעבר לאלו, גם ספר הברית החדשה) כן מגדירים "שפה עברית" כהגדרה חשובה מבחינה היסטורית ופוליטית, גם אם מאוחרת[28].
הביע התנגדות לקבורה היהודית וקרא לאנשים לבקש קבורה שהוא מגדיר כ"עברית" וכרוכה ב"הטמנה" סביב עץ ה"אשרה" המסמלת הרמוניה וקשר בל ינותק בין האדם לשאר הטבע[24]; בהקשר זה הסביר במילותיו שלו שהמילה העברית העתיקה "חג" קשורה גם במונח "לחוג יחדיו" (לעמוד יחדיו במעגל) סביב עץ ה"אשרה" שלצידו הוטמנה גופת המת[24].
ספריו עריכה
בצרפתית:
- David André Belhassen, Gérard Nizzim Amzallag, La Haine Maintenant ?: Sionisme Et Palestinisme, Les Sept Pièges Du Conflit May 2006, ISBN 2729116125
- Israël - amour et désamour, Publisher: DIFFERENCE (September 19, 2013) ISBN 2729120491
קישורים חיצוניים עריכה
סרטונים בערוץ של דוד בלחסן, באתר יוטיוב- רשימת הפרסומים של שילוני/טיוטה, בקטלוג הספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ מופיע גם כ"עזרא ששון אסחייק", אך הוא בעיקר ידוע בשם "עזרא ששון"
- ^ ועד עולי בבל, ברכה לעזרא סחייק, דואר היום, 13 באפריל 1923
- ^ הם תרמו כ-36,500 ליש"ט במהלך השנים 1920 עד 1923. ראו עוד ב:
חיים י' כהן, 'הפעילות הציונית בעיראק', ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית; האוניברסיטה העברית - המכון ליהדות זמננו, תשכ"ט/ 1969, עמ' 101 (הספר בקטלוג ULI)
אברהם בן-יעקב, קיצור תולדות יהודי בבל, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"א, עמ' 142 - ^ בניגוד לטעות הנפוצה, הכפר אינו נקרא על-שם שר האוצר הראשון של עיראק, ששון חזקאל, אלא, כאמור, ע"ש יחזקאל ששון (סחייק)
- ^ ראו צילום הדף בספר הזהב בוויקישיתוף
- ^ פארק ספורט אתגרי לזכר עזרא ששון ז"ל
- ^ רונית ורד, מתכוני לחמים של האופה אורי שפט בהשראת מילון הלחם, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
- ^ ע"פ 4456/97 דוד בלחסן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־28 במרץ 2001
- ^ משה ריינפלד, זוכו הנאשמים בפרסום דברי שבח לרצח רבין, באתר הארץ, 28 במרץ 2001
- ^ איתן להמן, גבולות הפרסום הממריד, באתר העין השביעית, 1 ביוני 1997
- ^ מאת גואל פינטו, פורסמו הזוכים בתמיכה מקרן מקור לקולנוע, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001
- ^ ארי ליבסקר, "פרשת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד", באתר גלובס, 15 באוקטובר 2003
- ^ יוסף אלגזי, לא בתום לב אלא מעשה נפשע, באתר הגדה השמאלית, 18 באוגוסט, 2004
- ^
אבי פיקארו שפרה שורץ, האמת על הטיפול בגזזת, באתר הארץ, 31 במרץ 2019
- ^ דוד בלחסן, "אחים", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- ^ בג"ץ 2467/11 שמעון מגן ואחר נ' שר התשתיות הלאומיות ואחרים, ניתן ב־20 בספטמבר 2012
- ^ יובל יועז, חקלאים לבג"ץ: להפסיק את הספסרות בהקצאות המים, באתר גלובס, 3 באפריל 2011
- ^ משה ליכטמן, שוד המים הגדול - כך מספסרים חקלאים במכסות מים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2015
- ^ יילנה בוסינובה {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ ועדת הבחירות לכנסת ה-22, רשימת המתמודדים של מפלגת המתקדמת
- ^ רועי רובינשטיין, מאבק בפורנו ומס אחיד: החזון של המפלגות הקטנות, באתר ynet, 18 בינואר 2020
- ^ אל הנוצרים "דוברי ערבית" {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ אל המושלימים (מוסלימים) {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ 1 2 3 מילים כדורבנות. 7 אשרי האשרה {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ פרק 1 : המונח יהודי וגלגוליו : מי הוא יהודי ? או מי הוא המגייר ? {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ קיטרוג על האתרוג !... וגם על הלולב ! {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ ישוע העברי {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
- ^ אל מר יגאל בן נון : "הפוסל במומו פוסל"! {{|}} ערוץ היוטיוב הרשמי של דוד בלחסן
