המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)

כינוי למצב הפוליטי, ששרר בישראל בשנים 2019–2020, שבמסגרתו התקיימו שלושה סבבי בחירות לכנסת בפרק זמן של פחות משנה
ממשלת ישראל השלושים וארבע בעת הקמתה. הוקמה אחרי הבחירות לכנסת העשרים וכיהנה בתקופת המשבר הפוליטי, אחרי הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ישראל

המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020) (מכונה גם הפלונטר הפוליטי) הוא כינוי למצב הפוליטי, ששרר בישראל בשנים 20192020, שבמסגרתו התקיימו שלושה סבבי בחירות לכנסת בפרק זמן של פחות משנה. בסבב הראשון הכנסת פוזרה טרם העברת המנדט לכחול לבן ובסבב השני אף אחד מהמועמדים לא הצליח להקים ממשלה. המשבר התנהל סביב מספר נושאים ובראשם המתח שבין סירוב גוש המרכז-שמאל-ערבים לשבת תחת בנימין נתניהו בשל הגשת כתב האישום נגדו, ומנגד סירובו של נתניהו לקריאות לעזוב את תפקיד ראש ממשלה והקמת בלוק הימין אשר מנעה ממפלגת כחול לבן להקים ממשלה לאומית רחבה. לכך נלווה סירוב "ישראל ביתנו" לשבת עם החרדים (ש"ס ויהדות התורה), ה"משיחיים" (כנראה הבית היהודיהאיחוד הלאומי), מרצ או הרשימה המשותפת.[1] הממשלה שכיהנה בתקופה זו היא ממשלת ישראל השלושים וארבע.

מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישית תוך שנה, הסתיימה בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ. על רקע המשבר הבריאותי והכלכלי שנוצר בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל וצעדי החירום שננקטו על ידי הממשלה, הוקמו כמה מוועדות הכנסת לראשונה מאז תחילת המשבר. בשלב זה הודיעו המפלגות השותפות לכחול לבן הודיעו על כוונתן לבחור במאיר כהן כיושב ראש הכנסת, ולהעביר חוק שמונע הקמת ממשלה על ידי חבר כנסת נגדו הוגש כתב אישום. הצהרה זו נענתה באיום מצד נתניהו, כי אם ייבחר כהן ליושב ראש הכנסת יפסקו המגעים לממשלת אחדות. לקראת סוף מרץ 2020, עקב החמרת מצב החירום, התמנה בני גנץ ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-17 במאי, הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ותם המשבר הפוליטי.

מייסדי כחול לבן. מימין לשמאל: גבי אשכנזי (מס' 4), יאיר לפיד (מס' 2), בני גנץ (מס' 1) ומשה יעלון (מס' 3). הוקמה אחרי פיזור הכנסת ה-20 ולפני הבחירות לכנסת ה-21.

התפזרות הכנסת ה-20עריכה

בנובמבר 2018, בעת כהונת הכנסת העשרים וממשלת ישראל השלושים וארבע, הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. בה בעת פרשה סיעתו, ישראל ביתנו, מהקואליציה, מה שהקטין את מספר החברים בה ל-61 וערער את יציבותה.[2]

ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו בכנסת, יש עתיד, לא תתמוך בהצעה לתיקון חוק הגיוס לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל.[3] לאחר שחברות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק,[4] ומכיוון שהחוק לא יכול להתקבל בכנסת ללא תמיכת "יש עתיד", הודיעה הקואליציה על הקדמת הבחירות בשבעה חודשים ממועדן המקורי ל-9 באפריל 2019.[5] חוק התפזרות הכנסת העשרים עבר בקריאה שלישית ב-26 בדצמבר 2018.[6]

הכנסת ה-21עריכה

  ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21עריכה

מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
35 1,140,370 הליכוד מחל בנימין נתניהו 5 
26.46
35 1,125,881 כחול לבן פה בני גנץ 24 
26.13
8 258,275 ש"ס שס אריה דרעי 1 
5.99
8 249,049 יהדות התורה ג יעקב ליצמן 2 
5.78
6 193,442 חד"ש–תע"ל ום איימן עודה 1 
4.49
6 190,870 העבודה אמת אבי גבאי 12 
4.43
5 173,004 ישראל ביתנו ל אביגדור ליברמן  
4.01
5 159,468 איחוד מפלגות הימין טב רפי פרץ  
3.70
4 156,473 מרצ מרצ תמר זנדברג 1 
3.63
4 152,756 כולנו כ משה כחלון 6 
3.54
4 143,666 רע"ם-בל"ד דעם מנסור עבאס 4 
3.33
 
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 35 מושבים
     מפלגות השמאל: 10 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים

ב-9 באפריל 2019 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הראשונות במסגרת המשבר, בהן זכו סיעות הליכוד וכחול לבן ב-35 מנדטים כל אחת. שתי מפלגות בימין לא עברו את אחוז החסימה, אף על פי שהיו קרובות אליו: הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, שקיבלה כ-138,600 קולות, ומפלגת זהות בראשות משה פייגלין שקיבלה כ-118,000 קולות.[7]

על בנימין נתניהו המליצו כל המפלגות שהיו שותפות בממשלת ישראל השלושים וארבע, כולל מפלגת ישראל ביתנו, סך הכל 65 ממליצים; לעומת 45 ממליצים בלבד על יריבו בני גנץ.[8] מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה עליו, אך ישראל ביתנו, התנתה את כניסתה לממשלה בחוק גיוס שיחייב חלק מהאזרחים החרדיים בגיוס לצה"ל. .[9]

לקראת תום המועד הקבוע בחוק להרכבת הממשלה, אחרי הארכה של 14 יום שהעניק הנשיא ראובן ריבלין לנתניהו, במאי 2019 החליטה הכנסת על התפזרותה ברוב של 74 ח"כים (הליכוד, כולנו, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע"ם - בל"ד וחד"ש - תע"ל).[10]

בכנסת זו, מתוך 13 ועדות הכנסת הקובעות, למעט ועדת הכספים, החוץ והביטחון והוועדה המסדרת מונתה רק ועדת חינוך.[11]

הכנסת ה-22עריכה

  ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-22עריכה

מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
33 1,151,214 כחול לבן פה בני גנץ 2 
25.95
32 1,113,617 הליכוד מחל בנימין נתניהו 7 
25.10
13 470,211 הרשימה המשותפת ודעם איימן עודה 3 
10.60
9 330,199 ש"ס שס אריה דרעי 1 
7.44
8 310,154 ישראל ביתנו ל אביגדור ליברמן 3 
6.99
7 268,775 יהדות התורה ג יעקב ליצמן 1 
6.06
6 260,655 ימינה טב איילת שקד 2 
5.87
6 212,782 העבודה-גשר אמת עמיר פרץ  
4.80
5 192,495 המחנה הדמוקרטי מרצ ניצן הורוביץ 1 
4.34

ב-17 בספטמבר 2019 נערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, השניות במסגרת המשבר, בהן זכתה כחול לבן ביתרון של מנדט על הליכוד. בבחירות אלו, ספגה מפלגת הליכוד ירידה ניכרת בכוחה, למרות צירוף ארבעת הח"כים של מפלגת כולנו[12] וחתימה על הסכם מול משה פייגלין שזכה בכמאה ועשרים אלף קולות בבחירות הקודמות.[13] גם מפלגת כחול לבן ירדה במספר המנדטים שלה, ומי שעלו במנדטים בצורה משמעותית היו ישראל ביתנו (מ-5 ל-8) והרשימה המשותפת (מ-10 ל-13).[14]

על נתניהו המליצו 55 ח"כים (הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה) ועל גנץ המליצו 54 ח"כים (כחול לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי וחלק מהרשימה המשותפת) כשהרשימה המשותפת ממליצה לראשונה בהיסטוריה על מועמד לראשות הממשלה. ישראל ביתנו לא המליצה על מי מהמועמדים, והנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו. בעת הטלת המנדט, זימן אליו הנשיא גם את גנץ והציג בפני השניים מתווה להרכבת ממשלת אחדות לאומית, מתווה שזכה לשם "מתווה הנשיא"; על פי הסכם זה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה, וכשיפתח משפטו יצא לנבצרות וסמכויותיו יועברו לבני גנץ.[15]

בעקבות חוסר היכולת של הליכוד להקים ממשלה עם המפלגות שכונו על ידי נתניהו (ראש הליכוד) "השותפות הטבעיות" שלו, קרי: ימינה, ש"ס ויהדות התורה, החליטו ראשי המפלגות הללו, עוד לפני שלב ההמלצות אצל הנשיא, על הקמת "בלוק הימין",[16] שמנה 55 חברי כנסת שלא יכנסו לממשלה זה ללא זה. ההתחייבות המשמעותית ביותר בבלוק היא הימנעות מהצטרפות לממשלה בראשות מפלגת כחול לבן, אף כאשר זו התכוונה להציע דברים דומים במגעים הקואליציוניים.[17] בלוק זה מנע בהמשך מגנץ להקים ממשלה עם אחד ממרכיבי הבלוק, כמו החרדים או ימינה.

בעקבות שינויים בהרכב המפלגות, בכנסת העוקבת הורכב הבלוק מהליכוד, יהדות התורה, ש"ס וימינה. האיחוד כונה כך שכן המפלגות המרכיבות אותו נחשבות כבעלות השקפת עולם ימנית, אף שמפלגת ישראל ביתנו, שאינה חלק מהבלוק, היא בעלת השקפת עולם ימנית, ואילו עמדת המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אינה ימין באופן מובהק. המכנה המשותף למפלגות הללו הוא למעשה תמיכתן בבנימין נתניהו.

בקמפייני הבחירות של בלוק הימין, מספר מפלגות שזרו בקמפייני הבחירות שלהן התחייבות לתמוך במפלגת הליכוד ובנימין נתניהו. הבסיס לתמיכת המפלגות בברית הפוליטית לא הובהר, אך חלק מראשי הבלוק הסבירו כי אינם מאמינים בצדקת ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד בנימין נתניהו.

לפני תום המועד שהוקצב להרכבת הממשלה, החזיר נתניהו את המנדט לנשיא לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה, והמנדט הועבר לבני גנץ.[18]

 
נשיא המדינה רובי ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת ממשלת ישראל השלושים וחמש על בני גנץ, בפעם הראשונה. 23 באוקטובר 2019

ישראל ביתנו סירבה להצטרף לממשלה צרה, בין מימין ובין משמאל, והיא קראה לממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן.[19] במהלך שיחות שנעשו בין המפלגות,[20] דרשה כחול לבן מהליכוד לפרק את הבלוק,[21] אך הליכוד לא הסכים. כמו כן התנהל ויכוח מי יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה, ולכמה זמן. כתום המועד שהוקצב לגנץ, ומשנכשל אף הוא בהרכבת הממשלה, החזיר את המנדט לנשיא שמצידו הודיע ליולי אדלשטיין יושב ראש הכנסת על 21 ימים בהם יכול כל אחד מהח"כים לאסוף 61 חתימות ולקבל את המנדט.[22] לאחר פקיעת מועד זה, הקבוע בחוק, ב-12 בדצמבר 2019, הכנסת הייתה אמורה להתפזר מאליה והיו אמורות להתקיים בחירות בחג הפורים באופן אוטומטי. חברי הכנסת לא רצו שיתקיימו בחירות בפורים מכיוון שזה לא יום מתאים לבחירות. אכן, במקרה כזה שיום הבחירות יוצא ביום חג החוק מאפשר בהצבעה של הכנסת לדחות את הבחירות בכמה ימים (עד מאה ימים מיום פיזור הכנסת) אך בשביל זה צריך הסכמה של רוב חברי הכנסת ליום מסוים והשבוע שאחרי פורים לא התאים לחלק מחברי הכנסת מבלוק הימין ולכן לא הייתה הסכמה בין חברי הכנסת למהלך כזה. בנוסף לכך, בכחול לבן היה רצון לסיים את כהונת ממשלת המעבר המכהנת כמה שיותר מהר. לכן הכנסת החליטה על חקיקת חוק לפיזור הכנסת שבאופן זה חברי הכנסת יכולה לבחור את התאריך מבלי מגבלות, התאריך שנקבע היה כשבוע לפני פורים כך שהיה מוקדם יותר מהתאריך המקורי. על מנת שלחוק יהיה תוקף הוא עבר בקריאה שלישית בלילה אחרי פקיעת המנדט של הכנסת עוד לפני הכרזת הנשיא על כישלון הכנסת, אם היו מחכים לאחרי הכרזת הנשיא הכנסת כבר הייתה מפוזרת אוטומטית ומועד הבחירות היה בפורים ולא הייתה משמעות לחוק פיזור הכנסת. הסיבה שהכנסת חיכתה ליום האחרון עם החוק הזה היא לתת לכנסת למצות את 21 הימים לנסות להרכיב ממשלה ונקבעו בחירות נוספות.[23]

בכנסת זו, לא מונו ועדות קבועות (למעט ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון שהוקמו כוועדות זמניות בהסכמה בין סיעות הליכוד וכחול לבן) ולכן הממשלה פעלה ללא פיקוח הכנסת.[11]

סוגיית החסינות של ראש הממשלה נתניהועריכה

 
תוצאות הבחירות לכנסת ה-22:
     מפלגות הימין: 47 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 11 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים
חברי הבלוק: 55 מושבים

בתחילת 2019, במהלך ריאיון לקרן מרציאנו ועמית סגל, נשאל נתניהו: "אם תיבחר, האם תנסה לקדם חוק או מהלך כלשהו שימנע את העמדתך לדין?". על כך ענה נתניהו: "מה? מה פתאום. מה שיפיל את זה זה העובדות עצמן". מרציאנו המשיכה: "כלומר חוק צרפתי[24] במתכונת כזו או אחרת לא תקדם, או מהלך שישאיר את חסינותך ולא יאפשר את הסרתה?". נתניהו ענה: "לא התעסקתי בזה ואני לא מתכוון לעסוק בזה".[25] בנוסף, שאל עמית סגל: "האם נכון שלמדינת ישראל יהיה ראש ממשלה תחת כתב אישום במקביל לתפקודו?..." נתניהו ענה שהוא יכול ויש לו קיבולת עבודה גבוה.[26]

בראשית חודש אוקטובר 2019, נערך שימוע לראש הממשלה נתניהו לפני הגשת כתב אישום, אשר עם סיומו החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום כנגד נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000.

בעקבות החלטה זו, החליט נתניהו להגיש בקשה ליו"ר הכנסת לקבלת חסינות מהעמדתו לדין פלילי ב-1 בינואר 2020 (כלומר כשלושה שבועות לאחר פיזורה של הכנסת ה-22 מתוקף החוק וההחלטה על קיומן של הבחירות לכנסת ה-23).[27] בין היתר, טען שהוא רוצה להתמקד בתפקיד ראש ממשלת ישראל, בסתירה לאותו ראיון.[26] עם הגשת הבקשה הסתמן כי קיים רוב להסרת חסינותו של נתניהו לאחר שסיעת ישראל ביתנו הודיעה שתתמוך בהסרת החסינות.

במקביל, סיעת כחול לבן הגישה בקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להקמת ועדת הכנסת לצורך פתיחת הדיונים בבקשת החסינות של נתניהו. תחילה ניסה אדלשטיין למנוע את הקמת הוועדה (שלצורך הקמתה דרוש אישורו של יו"ר הכנסת), אך לבסוף, בהינתן חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון שקבעה כי אדלשטיין אינו יכול למנוע את הקמת הוועדה ולאחר איומים מסיעות כחול לבן וישראל ביתנו שיפעלו לבחירת יו"ר כנסת חדש באם יסרב להקים את הוועדה, הוקמה ועדת הכנסת והחלו הדיונים בחסינות נתניהו.

לאחר ימים ספורים (ובהסתמן רוב של 65 חברי כנסת להסרת החסינות שלו), החליט נתניהו למשוך את הבקשה[28] ומשכך, הגיש מנדלבליט למחרת את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.[29]

הכנסת ה-23עריכה

  ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש

תוצאות הבחירות לכנסת ה-23עריכה

מנדטים מספר קולות שם המפלגה סימן יו"ר הרשימה השוואה לכנסת היוצאת אחוז מכלל הקולות
36 1,352,449 הליכוד מחל בנימין נתניהו 4 
29.46
33 1,220,381 כחול לבן פה בני גנץ  
26.59
15 581,507 הרשימה המשותפת ודעם איימן עודה 2 
12.67
9 352,853 ש"ס שס אריה דרעי  
7.69
7 274,437 יהדות התורה ג יעקב ליצמן  
5.98
7 267,480 העבודה-גשר-מרצ אמת עמיר פרץ 4 
5.83
7 263,365 ישראל ביתנו ל אביגדור ליברמן 1 
5.74
6 240,689 ימינה טב נפתלי בנט 1 
5.24
 
תוצאות הבחירות לכנסת ה-23:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 7 מושבים
     מפלגות הערבים: 15 מושבים
חברי הבלוק: 58 מושבים

ב-2 במרץ 2020 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישיות במסגרת המשבר, בהן זכה הליכוד ליתרון של שלושה מנדטים על כחול לבן. בלוק הימין כולו קיבל 58 מנדטים, עליה של 3 מנדטים על פני הכנסת הקודמת בה היו לו רק 55 מנדטים. הבלוק כולו המליץ על נתניהו, בעוד שעל גנץ המליצו הפעם גם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת על כל מרכיביה, ובסך הכל 61 ממליצים והנשיא הטיל עליו להקים ממשלה.[30] בקשתה של אורלי לוי-אבקסיס להופיע בנפרד בפני הנשיא סורבה והיא לא הגיעה יחד עם ראשי העבודה ומרצ, על כן הודיעה שלא תמליץ על אף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה.[31] הגעת ראשי הסיעות למשכן הנשיא לוותה בהפגנות כנגד ההסתייעות של מפלגת כחול לבן בהמלצות הרשימה המשותפת מחד[32] וכנגד האפשרות להטיל את מלאכת הקמת הממשלה על חבר כנסת נגדו הוגשו כתבי אישום.[33][34]

מפלגת ישראל ביתנו קראה ב-5 במרץ להעביר חוק שלפיו חבר הכנסת המואשם בפלילים לא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה וכן חוק לפיו ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מפעמיים.[35]

ב-10 במרץ 2020 פורסם כי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת העבודה-גשר-מרצ מתנגדת לממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת ובכך הקטינה את הסיכויים להקמת ממשלה בראשות בני גנץ.[36] גם יועז הנדל וצבי האוזר הודיעו שיתנגדו לממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, "החותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית"[37][38]

שוב החלו מגעים בין מפלגות הליכוד וכחול לבן להקמת ממשלת אחדות, ובפרט לאור מצב החירום בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. במקביל, החלו כחול לבן ושותפותיה המונים 61 ח"כים לפעול להקמת ועדות הכנסת הזמניות (ראו להלן מינוי ועדות הכנסת).

משבר הקורונהעריכה

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נערכו בתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בעת פגישות ראשי הסיעות עם הנשיא והשבעת חברי הכנסת כבר היו תקפות הנחיות משרד הבריאות לגבי התקהלות מרבית של 10 אנשים בחלל סגור אחד ושמירת מרחק של שני מטרים, והשבעת חברי הכנסת נעשתה בצורה חריגה בארבעים סבבים של שלושה חברי כנסת בכל סבב.[39] ב-23 במרץ 2020 הוקמה ועדת הקורונה בראשות עפר שלח. הנגיף קטל אזרחים בישראל וגרר למעלה ממיליון אזרחים אל מעגל האבטלה.[40]

בחירת יושב ראש הכנסתעריכה

  ערך מורחב – בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת

ב-13 במרץ, שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן ושותפותיה - הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-מרצ - שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יושב ראש כנסת חדש, עוד טרם כינון הממשלה.[41] חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד בכחול לבן יועד לתפקיד.

יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. אדלשטיין הסתמך על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", שטרם נקבע. בנוסף נימק את החלטתו בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[42]

בעקבות האמור עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.[43]

ב-22 במרץ, אדלשטיין ומפלגת הליכוד הודיעו כי אם תתקיים הצבעה על יושב ראש חדש, לא יתקיימו מגעים להקמת ממשלת אחדות ואזרחי ישראל יאלצו להיגרר לבחירות רביעיות.[44]

ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת, לראשונה בתולדות המדינה, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[45] התפטרותו של יו"ר הכנסת בפועל גרמה למצב תקדימי, בו לא היה סגן שיכול היה למלא את מקומו ולפתוח את מליאת הכנסת.

בדיון שהתקיים בבג"ץ באותו הערב לא נידון בזיון בית המשפט, ובג"ץ הקנה לוותיק חברי הכנסת (עמיר פרץ) את הסמכות לפנות לועדה המסדרת על מנת לכנס את הכנסת למחרת, ולנהל ישיבת מליאה אחת לצורך בחירת יושב ראש חדש,[46] אילולא היה נבחר אדלשטיין לכנסת, היה פרץ מקבל מינוי זמני לכהן כיושב ראש הכנסת, על פי חוק יסוד: הכנסת. כל האמור בטרם כניסת התפטרותו של אדלשטיין לתוקף.

בכנסת היה רוב של 61 לבלוק מרכז-שמאל, ולכן היה צפוי כי ח"כ מאיר כהן ממפלגת כחול לבן, ייבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת (בהתאם לסיכום פנימי במפלגת כחול לבן על כך שגנץ יהיה ראש ממשלה, בעוד ח"כ מסיעת יש עתיד יקבל את תפקיד יושב ראש הכנסת). אולם, עקב העתירות של מפלגת כחול לבן לבג"ץ וטרם הבשלת שיחות האחדות לכלל הסכם, התעורר חשש שראש סיעת יש עתיד יאיר לפיד יתנגד לחבירת כחול לבן לממשלה (חשש שהתממש לבסוף עם פרישת לפיד ויש עתיד מכחול לבן והקמת סיעת יש עתיד-תל"ם). במצב כזה עלול היה להתקיים מצב חריג שכבר התקיים בעבר במספר הזדמנויות (כמו קואליציית ניר), כאשר יושב ראש הכנסת הוא חבר כנסת שאינו חלק מהקואליציה, מה שעשוי להקשות על הקואליציה להעביר חוקים בכנסת. מאחר שלא הסתמנה אפשרות להדחת יושב ראש הכנסת העתידי לאחר מינויו (לשם כך דרוש רוב של 90 חברי כנסת), החליט יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ בני גנץ, להגיש את מועמדותו שלו לתפקיד זה על מנת להגדיל את הסיכויים לממשלת אחדות.[47] ואכן ב-26 במרץ גנץ נבחר לתפקיד ברוב של 74 תומכים מול 18 מתנגדים. נוסף למפלגת "חוסן לישראל" וחברי הכנסת יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב שתמכו בו, הוא זכה לתמיכה גם מכל חברי "בלוק הימין".[48] יתר חברי הכנסת ממפלגות גוש המרכז-שמאל, בהם יאיר לפיד ומשה יעלון ורוב חברי מפלגותיהם (יש עתיד ותל"ם), התנגדו או לא הופיעו להצבעה.[49] על רקע זה נפרדו סיעות יש עתיד ותל"ם מכחול לבן ושניים מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל וצבי האוזר) הקימו את סיעת "דרך ארץ" העצמאית. עם זאת הסיעה חתמה עם כחול לבן על הסכם ולפיו "יפעלו בכנסת ובממשלה כסיעה אחת לכל דבר ועניין, בהנהגתו של גנץ".[50]

מינוי ועדות הכנסתעריכה

במקביל למהלך מינוי יושב ראש קבוע לכנסת, ולראשונה מאז פיזור הכנסת ה-21, סיעת כחול לבן ושותפותיה פעלו להקמת ועדה מסדרת וועדות זמניות על מנת לאפשר פיקוח על פעילות הממשלה.[11]

ב-23 במרץ 2020, ברוב של 61 חברי הכנסת וללא מתנגדים, הוקמה הוועדה המסדרת בכנסת ושש ועדות זמניות. למרות השתתפותם בדיונים בניסיון לשנות את אופן חלוקת המושבים בוועדות, חברי בלוק הימין נמנעו מלמסור שמות של חברי ועדות מטעמם. הוחלט כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת אבי ניסנקורן. הוועדות הזמניות ויושבי הראש שלהן הן כדלהלן:[51]

משא ומתן על הקמת ממשלהעריכה

  ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וחמש

על פי דיווחים ב-29 במרץ פורסם כי חברי הכנסת עמיר פרץ ואיציק שמולי ממפלגת העבודה מעוניינים להצטרף לממשלה, וכי פרץ צפוי להתמנות לשר הכלכלה ושמולי לסגן שר הרווחה, אך ללא חברת הכנסת הנותרת במפלגה, מרב מיכאלי המתנגדת למהלך.[52]

ב-2 באפריל איים יושב ראש מפלגת ימינה כי הם ישבו באופוזיציה ואמר: "אנחנו לא חלק ממשחק הכיסאות של נתניהו וגנץ. כבר שבוע שנתניהו מנהל את המשא ומתן לבד, בלי לשתף את שותפיו בשנה האחרונה". בכך יגרמו לפירוק בלוק הימין ולמניעת רוב ימני בממשלה העתידית.[53]

עם זאת בתחילת המשא ומתן נפתרו רוב המחלוקות בהם: זהות שר המשפטים וזהות השר לביטחון פנים, לבסוף הוחלט כי שר המשפטים יהיה על פי התכנון חבר הכנסת אבי ניסנקורן מכחול לבן ושרת ביטחון הפנים תהיה חברת הכנסת מירי רגב מהליכוד.[54] גם המחלוקת על זהות יושב ראש הכנסת נפתרה בכך שסוכם שיריב לוין יקבל ככל הנראה את התפקיד.[55]

כמו כן דווח כי שר הבריאות המכהן, יעקב ליצמן יישאר בתפקידו, דבר שעורר ביקורת רבה לאור התנהלותו במהלך משבר הקורונה.[56][57]

לפי הדיווחים ב-5 באפריל, בין הנושאים שנותרו במחלוקת הם זכות הווטו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על פני האופוזיציה, בניגוד לנוהג הקיים, ותוכנית השלום של הנשיא טראמפ.[58] שני הדברים סוכמו בכך שהצדדים הגיעו לפשרה כמה ימים לאחר מכן.[59]

 
בני גנץ, יושב ראש רשימת כחול לבן. במהלך המשבר, נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ה-23

ב-11 באפריל ביקש גנץ מהנשיא הארכת זמן להרכבת הממשלה וסורב. ב-13 באפריל, בסמוך למועד תום המנדט של גנץ, נתניהו וגנץ פנו לנשיא לקבלת ארכה נוספת וקיבלו 48 שעות נוספות, לפני החזרת המנדט לכנסת. נושאים נוספים שעלו במשא ומתן היו פסקת ההתגברות למקרה שבג"ץ יפסוק כנגד נתניהו[60] ומעון לממלא מקום ראש הממשלה.[61]

בממשלה זו צפויים לכהן לכל היותר 36 שרים ו-16 סגני שרים, בחלוקה שווה בין הגושים.[62] מספר השרים הוא הגדול בתולדות ישראל, פרט שעורר ביקורת במיוחד לאור המשבר הכלכלי בעקבות משבר הקורונה.[63]

חתימת ההסכם הקואליציוני ויישומועריכה

 
ראש ממשלת ישראל השלושים וארבע, יושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו

ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[64][65][66] נקבע שנתניהו יהיה תחילה ראש הממשלה, ובני גנץ, שבתקופה זו יוגדר "ראש ממשלה חליפי", ייכנס לתפקיד ראש הממשלה בפועל שנה וחצי מיום השבעת הממשלה ללא צורך בהשבעה, יוקם קבינט קורונה בראשות נתניהו וגנץ והממשלה תהיה פריטטית.[67] הוועדה למינוי שופטים לא תכלול נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות בכנסת.[68] לא יחולו שינויים בהרכב הוועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים.[69] נקבע מעמד מ"מ ראש הממשלה והוסכם בעל פה שהכנסת תפוזר אם נתניהו יפסל מכהונה כראש ממשלה או מ"מ ראש ממשלה עקב היותו נאשם בפלילים.[70]

הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם ריבונות כבר בעוד חודשיים וחצי: "ראש הממשלה המכהן יורשה להביא לממשלה ולכנסת החל מחודש יולי את הצהרת טראמפ בדבר החלת הריבונות, לאחר קיום תהליך סדור בנושא".[70][71] נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ.[68] כמו כן, נבע חוק הגיוס. לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.[72]

עתירות כנגד ההסכם בבג"ץעריכה

אחרי החתימה, הוגשו עתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, שנאשם בפלילים.[68] לאחר מכן, הוגשה עתירה נגד ההסכם הקואליציוני.[73] ההסכם קובע כי גודלה של הממשלה יכול להגיע ל-36 שרים ו-16 סגני שרים. עוד נקבע כי כהונת הממשלה יכולה להתארך בהסכמה מ-3 ל-4 שנים.[70] גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מכחול לבן.[74] בעקבות העתירה, שונה ההסכם הקואליציוני.[75] לדוגמה, התאפשרה חקיקה שאינה עוסקת בקורונה. לפי דיווח, ההסכם בין נתניהו וגנץ קובע שבמשך כל תקופת החירום, כחצי שנה, נתניהו יכול לפרק את הממשלה וללכת לבחירות. זאת אם בג"ץ יתערב בהסכם. נתניהו ישאר ראש ממשלת המעבר.[76]

לטובת יישום ההסכם, הכולל הגדרת מעמד "ראש ממשלה חלופי", יידרש אוסף של שינויי חקיקה, כולל חוקי יסוד, המהווים שינוי סדרי השלטון.[77][78]

על ההסכם הגיב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין: "ההסכם הזה מבהיל. חוקי יסוד נדרסים כאילו הם חוקי עזר על ביוב ברעננה. לא יכול לשלול שתהיה התערבות של בית המשפט".[79][80] כדי לאפשר לכלל חברי הכנסת להיות נוכחים באולם מבלי להפר את הנחיות ההתקהלות, גנץ הודיע ב-23 באפריל כי המשתתפים במליאת הכנסת יתפרשו גם על יציע הכנסת.

ב-6 במאי, העתירות נדחו.[81] נתניהו היה יכול להרכיב את הממשלה.

לגבי ההסכם, "מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר ... כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל."[82][83][84]

בנימוקים שפורסמו בהמשך, נמתחה ביקורת חריפה על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה, אבל נקבעו שאין איך להצדיק מבחינה חוקית התערבות של בית המשפט בהחלטה. וכן, הוצע להסדיר את בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון [83][84] למרות דחית העתירה בשל המצב החוקתי-משפטי, בנימוקים שפורסמו בהמשך, שופטים מתחו ביקורת על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה. למשל, השופט מני מזוז (שכיועמ"ש הגיש כתב אישום נגד רה"מ אהוד אולמרט[85]) כתב בפסיקתו:

"המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו [...] מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל [...] " עם זאת, הוא הוסיף: "[...] בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו [...]" [86][87]

טרום הקמת והקמת ממשלת ישראל ה-35עריכה

  ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וחמש

ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון הצעת חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות נגד החוק.[88] אחר כך, ביקשו 71 חברי כנסת מנשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את ראשות הממשלה על בנימין נתניהו (לשם הבקשה היו דרושים 61 לפחות),[89] ובאותו היום הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על נתניהו, והקציב לו 14 ימים, כחוק, לניסיון להרכיב ממשלה זו. בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה חתמו רוב חברי הכנסת על בקשה מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת בתקופת 21 הימים הקצובים לכך בסעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, כמוצא אחרון לפני התפזרות הכנסת.

במקביל לתהליך הקמת הממשלה, היו מחאות נגד הקמתה, עקב העובדה שנתניהו נאשם בפלילים.[90][91]

בהתחלה, לפי הודעת מפלגות הליכוד וכחול לבן, השבעת הממשלה צפויה הייתה להתקיים ב-13 במאי.[92] עם זאת, בעקבות ביקור מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו, השבעת הממשלה נדחתה ל-14 במאי.[93]

ב-13 במאי הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה ראובן ריבלין וליו"ר הכנסת בני גנץ כי עלה בידו להרכיב ממשלה. עקב קשיים בחלוקה התיקים בליכוד, נדחתה ההשבעה ל-17 במאי. גנץ, שהתפטר קודם לכן מתפקיד יו"ר הכנסת, משך את התפטרותו.[94]

במהלך המשא ומתן הקואליציוני, הידרדרו היחסים בין ימינה לליכוד. בימינה האשימו את נתניהו כי הוא מנהל את המשא ומתן לבד.[95] ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.[96] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה. ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ עתיד להתמנות לשר בממשלה.[97]

ב-17 במאי, הושבעה הממשלה ותם המשבר הפוליטי.[98] בלוק הימין התפרק. כחול לבן חולקה. העבודה-גשר-מרצ התפצלה למרכיביה. הבית היהודי עזבה את רשימת ימינה. נתניהו נשאר ראש הממשלה וגנץ מונה לשר הביטחון ולראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה העתידי. לפיד מונה ליושב ראש האופוזיציה, שכללה את יש עתיד – תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ. עברו 508 ימים מאז פיזור הכנסת ה-20.[99] זאת שבוע לפני משפטו הצפוי של נתניהו.[100]

טענות לפגיעה בדמוקרטיהעריכה

משני הצדדים הובעו במהלך המשבר טענות על פגיעה בדמוקרטיה.

במהלך המשבר, היו שטענו שחלק מהתנהלותו של נתניהו ומהמתקפות נגד צוות התביעה וחוקריו פגעו בעקרון שלטון החוק ובמאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית.[101][102][103] בשיח הציבורי הוזכרה גם חזקת החפות.[104] כמו כן, נטען שמתקפותיו של נתניהו וסביבתו על גופי תקשורת ועיתונאים, כחלק ממסע הבחירות, פגעו בעקרון חופש העיתונות.[105][106] נוסף על כך, נטען או הובע חשש שנתניהו ינסה להשפיע על ההליך המשפטי שלו או למנוע את העמדתו לדין. זאת בין היתר על ידי חקיקה (שינוי חוק החסינות או חקיקה כמו חוק ההמלצות בכנסת ה-20), מינוי שר משפטים או קידום פסקת התגברות העוסקת בפסילת חוקים או פעולות מנהליות.[107][108][109][110]

לאורך המשבר, הממשלה פעלה תחת פיקוח מינימלי אם בכלל של ועדות הכנסת, מה שהעלה טענה על פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות.[11]

בהיעדר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפת הקורונה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[111] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. מצב החירום בבתי המשפט הוארך עד 16 באפריל.[112]

תקנת חירום נוספת בעניין בתי המשפט, נגדה נטען כי מדובר בהחלטה פוליטית הקשורה למשפט בעניינו של נתניהו, הייתה מניעת קיום דיונים בוידאו. בשל משבר הקורונה הוחלט לאפשר דיונים בוידאו רק לנאשמים שכבר נמצאים במעצר, כדי לא להכניס נאשמים חדשים לכלא, בין אם הם נשאים והם מהווים סיכון לכלואים אחרים וסוהרים ובין אם קיימת התפרצות שטרם התגלתה בבית הכלא.[113][114] אף לאחר ההחלטה התקיימו דיונים בבית משפט בבאר שבע.[112]

טענות נוספות לפגיעה בדמוקרטיה הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, נקבע תוקף לצעדי הממשלה ל-24 במרץ על מנת לאפשר ארכה להסדרת מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.[115]

בעת שבה המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו את "מחאת הדגלים השחורים"[116]: שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[117] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח״כ עפר שלח.[118] מחאת הדגלים השחורים נמשכה גם בחודשים אפריל ומאי.

התערבות בג"ץ בשלב זה בעבודת הכנסת, עוררה טענות מצד הימין לגבי פגיעה בדמוקרטיה ופגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[119][120][121]

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[122]

ב-2 באפריל מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, אישר תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[123] לפי ברק רביד, ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.[124]

לפי הדיווחים ב-5 באפריל, בין הנושאים שנותרו במחלוקת הם זכות הוטו לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על פני האופוזיציה, בניגוד לנוהג הקיים, דרישה שעוררה את התנגדות גנץ והייתה בין הגורמים לאי הגעה לפשרה עד מציאת פשרה שסוכמה בין הצדדים.[125] דרישה נוספת שעלתה במשא ומתן, הייתה פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב במקרה של פסיקה כנגד נתניהו.[60][126]

ב-13 באפריל, בהפגנה של מחאת הדגלים השחורים מול ביתו של גבי אשכנזי, שוטר קנס מספר פעילים מ"מחאת היחידים" על רקע סירוב לפיזור התקהלות בסכום של 5,000 ש"ח, בניגוד לסעיף המתיר קיום הפגנות.[127]

נסיונות לפתרון המשברעריכה

אריה דרעי, יושב ראש סיעת ש"ס הציע לעבור לשיטת בחירות ישירות לראשות הממשלה אך ההצעה לא התקבלה.[128] נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין הציע את 'מתווה הנבצרות' שלפיו תוקם ממשלת אחדות, ונתניהו יעביר את סמכויותיו לגנץ עם פתיחת משפטו אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על ההצעה.

ב-13 במרץ 2020 קרא נתניהו להקמת ממשלה הדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה, אחריו פרסמו שר הביטחון נפתלי בנט ויו"ר מפלגת גשר אורלי לוי אבקסיס קריאה דומה. לילה לאחר מכן שוחחו נתניהו וגנץ בניסיון להקמת ממשלת חירום.[129]

הנשיא ראובן ריבלין קידם הקמת ממשלת אחדות, לפחות כממשלת חירום זמנית שתתפקד מספר מוגבל של חודשים, ולאחר סיום המשבר "נמשיך מאותה נקודה".[130]

ב-26 במרץ 2020 נבחר בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת בתמיכת גוש הימין ובהתנגדות יש עתיד וחלקים מתל"ם, שהגישו בקשה להתפצל מכחול לבן, לאחר שגנץ ואשכנזי הביעו את רצונם להיות שותפים לממשלת אחדות בראשות נתניהו עם הסכם רוטציה.[131][132]

ב-16 באפריל הציע חבר הכנסת יאיר לפיד תוכנית להקפיא את המשבר הפוליטי לתקופה של כחצי שנה על מנת לאפשר למדינה להתמודד עם מגפת הקורונה.[133]

השלכות המשברעריכה

מאחר שלא הוקמה ממשלה ולא הועבר תקציב 2020, התנהל התקציב לאורך כל תקופת המשבר על פי חוק לפי התקציב הקודם (2017 - 2018) עם קיצוץ רוחבי, מה שהביא לעצירת תקציבים לתחומים רבים כמו פיתוח תשתיות ומערכת הבריאות.[134][135] כמו כן, לא מונו נציב שב"ס, מפכ"ל משטרה ופרקליט מדינה קבועים. מ"מ פרקליט המדינה היה דן אלדד, מ"מ נציב שב"ס היה אשר וקנין ומ"מ מפכ"ל המשטרה היה מוטי כהן.

בנוסף, בשל חשש מהחרפת משבר התפרצות נגיף הקורונה בישראל, העריכו פרשנים, כי לא ניתן יהיה לקיים בחירות רביעיות.[136]

כמחאה על המשבר הפוליטי קמה מחאת הדגלים השחורים, שקראה לבחור לכנסת יושב ראש חדש, להקים את ועדות הכנסת, ולהכניס תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.[116] הנחיות ההתקהלות עקב משבר הקורונה במידה רבה הפריעו לקיום המחאה, אם כי ההנחיות התירו הפגנות. חרף מגבלות ההתקהלות התקיימה מחאת רשת במסגרתה נמנו כ-500 אלף צופים בניהם - המגישה לוסי אהריש שהנחתה את האירוע ואף ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין.[137]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^   איך מרכיבים ממשלה - לגזור ולשמור - מהצד השני עם גיא זהר - 19.09.2019, כתבה" בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב (אורך: 8:19)
  2. ^ צבי זרחיה, שר הביטחון ליברמן התפטר: "ישראל נכנעה לטרור; יש ללכת לבחירות", באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2018
  3. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  4. ^ חיים לב, דרעי: נצביע נגד חוק הגיוס, באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2018
  5. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בדצמבר 2018
  6. ^ יהונתן ליסבהליך בזק: החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
  7. ^ גיא עזרא, ‏3 הדקות שחרצו את גורלם של בנט, שקד ופייגלין, באתר "סרוגים", 14 באפריל 2019
  8. ^ טל שלו, יקי אדמקר ושלומי גבאי‏, 65 ממליצים לנתניהו; כולנו לנשיא: אין מו"מ על חיבור עם הליכוד, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באפריל 2019
  9. ^ מורן אזולאי, ליברמן: לא אשב עם חרדים ולא עם "סמוטריצ'ים", באתר ynet, 9 ביולי 2019
  10. ^ דברי הכנסת – פרוטוקול מסונכרן, דברי הכנסת - ישיבה מס' 12, באתר הכנסת (ההצבעה על חוק ההתפזרות לקראת סוף הישיבה)  
  11. ^ 1 2 3 4 טל שניידר, ‏12 חודשים, 10 ועדות: הכנסת עזובה כבר שנה וזו ממש לא גזירת גורל, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2019
  12. ^ יובל קרני, כחלון 5 בליכוד: אושר איחוד עם כולנו וביטול הפריימריז, באתר ynet, 28 במאי 2019
  13. ^ אנה ברסקי, ‏נתניהו: "פייגלין יהיה שר, נביא לאישור הכנסת לגליזציה של קנאביס רפואי", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2019
  14. ^ אריק בנדר, ‏ספירת המעטפות הכפולות: פער של שני מנדטים לכחול לבן על הליכוד, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2019
  15. ^ מעריב אונליין, ‏מתווה הנשיא המלא: נבצרות לנתניהו ביום הגשת כתב האישום, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2019
  16. ^ כפי שהגדיר לראשונה אריה דרעי, ובהמשך גם האחרים בגוש הימין, וביניהם מנהיג הבלוק בנימין נתניהו
  17. ^ במטרה להלחיץ? גנץ חושף: יש לי שיחות עם חברי בלוק ה-55, באתר בחדרי חרדים, 30 באוקטובר 2019
  18. ^ חדשות 13, המנדט להרכבת הממשלה עובר לגנץ: "אנחנו תמיד אופטימיים", באתר חדשות 13, 22 באוקטובר 2019
  19. ^ יקי אדמקר‏, ליברמן בכנס סגור עם ראשי רשויות מהליכוד: "ממשלה צרה תהיה צרה למדינת ישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 09 בדצמבר 2019
  20. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, ראשי סיעות הימין סיכמו: המו"מ מול כחול לבן יתנהל בשם כל הגוש, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוקטובר 2019
  21. ^ טל שלו‏, גנץ: "לא ניתן לבנות אחדות על בלוק"; נתניהו: "גנץ סירב למתווה הנשיא", באתר וואלה! NEWS‏, 20 בנובמבר 2019
  22. ^ אריק בנדר, ‏נשיא המדינה החזיר את המנדט לכנסת: "תוצאה פוליטית עגומה", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2019
  23. ^ מורן אזולאי, בחירות 2020: סופית - ישראל הולכת לבחירות שלישיות ב-2 במרץ, באתר ynet, 12 בדצמבר 2019
  24. ^ חוק שאמור למנוע חקירה \כתב אישום נגד נשיא או ראש ממשלה מכהן
  25. ^ N12 - תשובתו של נתניהו כשנשאל בראיון - "האם תנסה לקדם חסינות?", N12, ‏2019-12-02
  26. ^ 1 2 כאן חדשותמה? מה פתאום | מהצד השני עם גיא זהר, יוטיוב, ‏5 בינואר 2020
  27. ^ מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
  28. ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נתניהו מושך את בקשת החסינות: "לא אתן להפריע למהלך היסטורי", באתר ynet, 28 בינואר 2020
  29. ^ טל שניידר וחן מענית, ‏מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט, באתר גלובס, 28 בינואר 2020
  30. ^ עקיבא נוביק, גנץ קיבל את המנדט: "אעשה הכול להקים ממשלה פטריוטית ורחבה", באתר חדשות 13, 16 במרץ 2020
  31. ^ טל שלו‏, ח"כ לוי-אבקסיס הגישה בקשה רשמית להתפצל מהעבודה-מרצ, באתר וואלה! NEWS‏, 17 במרץ 2020
  32. ^ יורי ילון, ‏בחירות 2020, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2020
  33. ^ שחר אילן וצבי זרחיה, 1,000 אנשי חינוך לנשיא: אל תטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  34. ^ ערוץ 7, צפו: הפגנה מול הפגנה, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2020
  35. ^ טל שניידר, ‏ליברמן: אקדם חוק למניעת הטלת הרכבת הממשלה נגד מי שעומד נגדו כתב אישום, באתר גלובס
  36. ^ יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", באתר ynet, 10 במרץ 2020
  37. ^ יובל קרני, מורן אזולאי וטובה צימוקי, יועז הנדל וצבי האוזר נגד ממשלת מיעוט כשלב ראשון, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  38. ^ יועז הנדל: "לא נשב עם הרשימה המשותפת", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2019
  39. ^ אלעד הומינר, חדשות כיפה, ‏היום: הכנסת ה-23 תושבע ב-40 סבבים, באתר כיפה, 16 במרץ, 2020 9:26
  40. ^ עירית אבישר, איך לעזאזל מתמודדים עם מיליון מובטלים, באתר ynet, 21 במרץ 2020
  41. ^ עמית סגלכחול לבן פנתה ליו"ר הכנסת: מעוניינים לקיים ביום שני הצבעה על בחירת יו"ר חדש, N12, ‏13 במרץ 2020
  42. ^ ציוץ בטוויטר של יולי אדלשטיין, 15 במרץ 2020
  43. ^ תומר גנון וצבי זרחיה, בג"ץ: על אדלשטיין לכנס המליאה לדיון בהחלפתו - עד יום רביעי, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  44. ^ מעריב אונליין, ‏אדלשטיין: "אם אוחלף - יהיו בחירות רביעיות", זוהר: "כחול לבן איבדו צלם אנוש", באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2020
  45. ^ אנה ברסקי, אריק בנדר ומתן וסרמן, ‏אדלשטיין התפטר: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
    מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
  46. ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב-25 במרץ 2020
  47. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, גנץ יהיה יו"ר הכנסת בתמיכת נתניהו, כחול לבן מתפרקת, באתר ynet, 26 במרץ 2020
  48. ^ אריק בנדר, ‏גנץ בנאום ראשון כיו"ר הכנסת: "מתחייב לקדם ממשלת חירום לאומית״, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2020
  49. ^ חבר הכנסת יאיר גולן מסיעת "העבודה–מרצ" הצביע "נגד", אולם בפרוטוקול הישיבה נרשם שהצביע "בעד".
      הישיבה השביעית של הכנסת העשרים-ושלוש, באתר הכנסת, ‏26 במרץ 2020, זמן 1:50:27 בווידאו
  50. ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2020
  51. ^ הוועדה המסדרת אישרה הקמת 6 ועדות זמניות - ביניהן ועדת קורונה, באתר ‏מאקו
  52. ^ טל שלו‏, הערכות: פרץ ושמולי יצטרפו לממשלת נתניהו, יקבלו את תיק הכלכלה ותפקיד נוסף, באתר וואלה! NEWS‏, 29 במרץ 2020
  53. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלת שמאל״; הליכוד: ״חברתם לרשימה המשותפת״, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2020
  54. ^ עטרה גרמן, ‏הליכוד ויתרו: אבי ניסנקורן במשפטים, רגב בבטחון פנים, באתר "סרוגים", 2 באפריל 2020
  55. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏בחירות 2020, באתר ישראל היום, 6 באפריל 2020
  56. ^ ליצמן במשבר: ההתנהלות של שר הבריאות והביקורת שנמתחת מבית, באתר ‏מאקו
  57. ^ שני אשכנזי, ‏הרופאים נגד ליצמן: דורשים מנתניהו להחליף את שר הבריאות, באתר גלובס, 29 במרץ 2020
  58. ^ אריאל כהנא, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2020
  59. ^ מורן אזולאי יובל קרני, אלישע בן קימון ואיתמר אייכנר, בדרך לממשלה: כחול לבן ויתרו על הריבונות, הליכוד על מינוי שופטים, באתר ynet, 6 באפריל 2020
  60. ^ 1 2 עטרה גרמן, ‏הסעיף בהסכם עם גנץ שיעזור לנתניהו מול בג"ץ, באתר "סרוגים", 12 באפריל 2020
  61. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, טיוטת ההסכם בין הליכוד לכחול לבן: "מעון רשמי לממלא-מקום ראש הממשלה", באתר ynet, 1 באפריל 2020
  62. ^ אריק בנדר, ‏בצל פגישת נתניהו-גנץ: זו חלוקת התיקים המסתמנת בממשלת האחדות, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2020
  63. ^ 34 שרים וחלוקת התיקים בין המפלגות הגדולות: כך תיראה ממשלת האחדות, באתר ‏מאקו
  64. ^ אריק בנדר, ‏הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2020
  65. ^ טל שניידר, דני זקן, נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, גלובס, ‏2020-04-20 (בעברית)
  66. ^ , ההסכם הקואליציוני - באדיבות אתר גלובס, http://wink.globes.co.il/docs/הסכם%20קואליציוני.pdf
  67. ^ ממשלת נתניהו-גנץ: נחתם ההסכם בין הליכוד וכחול לבן, ynet, ‏2020-04-20 (בעברית)
  68. ^ 1 2 3 טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באפריל 2020
  69. ^ ההסכם הקואליציוני-בעדיפות גלובס
  70. ^ 1 2 3 N12 - יש ממשלת אחדות: נתניהו וגנץ חתמו על הסכם, N12, ‏2020-04-20
  71. ^ סעיף הריבונות בהסכם נתניהו-גנץ - כדי למנוע משבר עם ירדן, ynet, ‏2020-04-20 (בעברית)
  72. ^ הסיכום בין נתניהו לגנץ על גיוס החרדים - בחדרי חרדים, חדרי חרדים (בעברית)
  73. ^ דניאל דולב‏, בעקבות עתירה: בג"ץ ידון גם בחוקיות ההסכם של נתניהו וגנץ, באתר וואלה! NEWS‏, 22 באפריל 2020
  74. ^ גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מטעם כחול לבן, ynet, ‏2020-04-20 (בעברית)
  75. ^ המשיבים, מסמך השינויים המלא, YNET - אחרי ביקורת בג"ץ: הקפאת המינויים תקוצר, הקפאת החקיקה תבוטל
  76. ^ נתניהו וגנץ דנו בהארכת כהונת הממשלה, ynet, ‏2020-05-06 (בעברית)
  77. ^ חן מענית, ‏פגיעה בהפרדת הרשויות, סתירת הלכות עליון ושינוי חוקי יסוד: משפטנים בכירים מסמנים את הסכנות בממשלה החדשה, באתר גלובס, 21 באפריל 2020
  78. ^ N12 - הממשלה החלופית: החוקים שיבטיחו את קיום הרוטציה, N12, ‏2020-04-23
  79. ^ ערוץ 7, השופט אליקים רובינשטיין: הסכם מבהיל, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2020
  80. ^ Omny Studio is the complete audio management solution for podcasters, Radio Stations, 23.4.2020 - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - Omny.fm, omny.fm
  81. ^ N12 - רגעי ההכרעה: מיד תפורסם ההחלטה בבג"ץ נתניהו, N12, ‏2020-05-06
  82. ^ דניאל דולב‏, בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה! NEWS‏, 06 במאי 2020
  83. ^ 1 2 השופטת אסתר חיות ואחרים, החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד), החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
  84. ^ 1 2 החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
  85. ^ Yael Finkelstein, מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם, שקוף, ‏2019-12-10 (בhe-IL)
  86. ^ דניאל דולבנימוקי בג"ץ המלאים בעתירות נגד נתניהו: "ממשלה בראשות נאשם - כשל מוסרי", news.walla.co.il, ‏27 במאי 2020
  87. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 2592/20, פסק-דין משלים, ‏27 במאי 2020
  88. ^ 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא - בלי ימינה, ynet, ‏2020-05-07 (בעברית)
  89. ^ עטרה גרמן, ‏ללא ימינה: 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא, באתר "סרוגים", 7 במאי 2020
  90. ^ מחאה בכיכר רבין נגד ר"מ נאשם: "ישראל מתביישת", ynet, ‏2020-05-09 (בעברית)
  91. ^ בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, שיחה מקומית, ‏2020-05-02 (בhe-IL)
  92. ^ N12 - נתניהו וגנץ סיכמו: השבעת הממשלה - ביום רביעי, N12, ‏2020-05-06
  93. ^ N12 - בשל ביקור פומפאו: השבעת הממשלה תידחה ליום חמישי, N12, ‏2020-05-10
  94. ^ נתניהו דחה את ההשבעה, גנץ יישאר יו"ר הכנסת, ynet, ‏2020-05-14 (בעברית)
  95. ^ בימינה מאיימים על נתניהו: "נקדם את המלחמה בשחיתות", news.walla.co.il
  96. ^ מורן אזולאי, בדרך לאופוזיציה, בנט במתקפה על נתניהו: "חלש מול חמאס ומול ההסתדרות", באתר ynet, 14 במאי 2020
  97. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם וינ
  98. ^ 35 שרים, משרדים חדשים - ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, חדשות 13 (בעברית)
  99. ^ N12 - כך זה ייראה: ממשלת הרוטציה השנייה בהיסטוריה יוצאת לדרך, N12, ‏2020-05-17
  100. ^ מיכל רבינוביץ ותמר אלמוגמשפט נתניהו: בעוד שבוע בדיוק ייפתחו הדיונים., כאן חדשות, ‏17 במאי 2020 (בiw)
  101. ^ לפיד: "נתניהו רוצה את השלטון כדי להציל את עצמו", דבר העובדים בארץ ישראל (בhe-IL)
  102. ^ "לא סביר בעיניי שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי, הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", ynet, ‏2019-02-08 (בעברית)
  103. ^ דניאל חקלאי: אין פלא שהיועמ"ש מוצף כעת בהודעות נאצה ואיומים, www.zman.co.il, ‏2020-05-14 (בhe-IL)
  104. ^ מנדלבליט: "לנתניהו עומדת חזקת החפות", סרוגים, ‏2020-01-05 (בעברית)
  105. ^ התקשורת החופשית תחת מתקפה, ynet, ‏2019-09-01 (בעברית)
  106. ^ בנימין ויאיר נתניהו נגד התקשורת: קמפיין הבחירות של הליכוד סימן את גיא פלג וחדשות 12, העין השביעית (בhe-IL)
  107. ^ חסינות? התוכנית האמיתית שתסדר לנתניהו "שכפ"ץ חוקי" מושלם, ynet, ‏2019-05-22 (בעברית)
  108. ^ משה גורלי, למה לי משפט אם אפשר לחסל את מערכת המשפט, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-05-26
  109. ^ נתניהו מגבש חוק שימנע מבג"ץ להתערב בהחלטות של השרים והכנסת, www.haaretz.co.il (בעברית)
  110. ^ יובל יועז, למרות האיומים והחששות, שלטון החוק ינצח, www.zman.co.il, ‏2020-03-03 (בhe-IL)
  111. ^ אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
  112. ^ 1 2 אבישי גרינצייג, ‏כאוס הקורונה בבית משפט השלום בבאר-שבע: 3 שופטים ו-32 אנשי מינהלה בבידוד - והנחיה לקיים דיונים כרגיל, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  113. ^ נעה לנדאו ונטעאל בנדל, לוין טרפד ברגע האחרון תקנה שהיתה מאפשרת לקיים את משפט נתניהו בווידיאו, באתר הארץ, 24 במרץ 2020
  114. ^ הודעה בעניין נגיף הקורונה, אתר לשכת עורכי הדין בישראל
  115. ^ אמיר בוחבוט‏, לא רק איכונים: המדינה מעוניינת בסיוע שב"כ גם בניתוח אזורי תחלואה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 באפריל 2020
  116. ^ 1 2 נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  117. ^ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 במרץ 2020
  118. ^ אריק בנדר, ‏הוועדה המסדרת אישרה את הקמת שש ועדות כנסת זמניות, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
  119. ^ אריק בנדר, ‏השר סמוטריץ': "הכנסת לא צריכה לציית לבג"ץ", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
  120. ^ חזקי ברוך, איילת שקד נגד בג"ץ: בדמוקרטיה בג"ץ לא שם עצמו מעל הכנסת, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020
  121. ^ טל שניידר, ‏שרים בכירים ליו"ר הכנסת אדלשטיין: הפר את הנחיית בג"ץ, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  122. ^ מערכת ישראל היום, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  123. ^ יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
  124. ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  125. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏הסתיימה הפגישה בין הליכוד וכחול לבן, ייפגשו שוב בצאת החג, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2020
  126. ^ טל שלו‏, כל הדרך לבג"ץ: זה מה שבאמת מונע הסכם בין נתניהו לגנץ, באתר וואלה! NEWS‏, 12 באפריל 2020
  127. ^ יואב קרקובסקי, מחאות מול ביתו של אשכנזי: המפגינים נקנסו באלפי שקלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באפריל 2020
  128. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, דרעי הציע בחירות ישירות לראשות הממשלה, נתניהו סירב, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
  129. ^ מורן אזולאי, בדרך לממשלת אחדות? נתניהו וגנץ שוחחו, באתר ynet, 13 במרץ 2020
    ישי כהן, ‏אבקסיס: צו השעה לממשלת חירום לאומית, באתר כיכר השבת, 13 במרץ 2020
  130. ^ על פי הצהרת בנימין נתניהו[דרושה הבהרה]
  131. ^ טל שלו‏, נתניהו: הפרטים עם כחול לבן סגורים, מתחייב לרוטציה של שנה וחצי, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במרץ 2020
  132. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏כחול לבן מתפרקת: לפיד ויעלון ביקשו מהכנסת לפצל את מפלגותיהם מהרשימה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020
  133. ^ מורן אזולאי, תוכנית ההקפאה של לפיד: "הזדמנות לגנץ ולנתניהו למנוע בחירות", באתר ynet, 16 באפריל 2020
  134. ^ גד ליאור, באוצר ובבנק ישראל תמימי דעים: אי הקמת ממשלה תפגע באזרחים, באתר ynet, 12 בינואר 2020
  135. ^ שני אשכנזי, ‏המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות, באתר גלובס, 3 במרץ 2020
  136. ^ המנדט של גנץ בדרך לסיום: התרחישים האפשריים מול הנשיא, באתר ‏מאקו
  137. ^ נינה פוקס וגלעד מורג, מחאה בצל הקורונה: יותר מחצי מיליון בהפגנה וירטואלית נגד נתניהו, באתר ynet, 21 במרץ 2020