קדימה-צורן

מועצה מקומית בשרון

קדימה-צורן (קָדִימָה-צֹרָן) היא מועצה מקומית בשרון שנוצרה בשנת 2003 בעקבות החלטה של הכנסת על איחודן של המועצות המקומיות של קדימה ושל צורן.

קדימה-צורן
סמל המועצה המקומית קדימה-צורן
תצלום אוויר של היישוב מספטמבר 2013
תצלום אוויר של היישוב מספטמבר 2013
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה קרן גרין
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
תאריך ייסוד 1933 - קדימה
1994 - צורן
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 22,471 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 106
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.07 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,118 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 110
תחום שיפוט[4] 10,610 דונם
    - דירוג ארצי[2] 131
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 33
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4663
    - דירוג ארצי[2] 30
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 6.6%
גילאי 5 - 9 8.7%
גילאי 10 - 14 9.9%
גילאי 15 - 19 9.1%
גילאי 20 - 29 13.0%
גילאי 30 - 44 16.0%
גילאי 45 - 59 21.7%
גילאי 60 - 64 5.3%
גילאי 65 ומעלה 9.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 3
תלמידים 4,917
 –  יסודי 2,712
 –  על-יסודי 2,205
מספר כיתות 178
ממוצע תלמידים לכיתה 26.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל קדימה-צורן נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית
רחוב טיפוסי בשכונת מגורים בקדימה-צורן

היסטוריה

עריכה

קדימה

עריכה
  ערך מורחב – קדימה (מושבה)

קדימה שוכנת דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. בינה לבין צורן מפריד יער קדימה. קדימה הוקמה כמושבה חקלאית ב-5 ביולי 1933 ביוזמתו של יהושע חנקין שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם "קדימה" בדבריו של חנקין: "צעדנו צעד קדימה". ראשוני התושבים היו תושבי מושבות הברון, מושבי השרון הצפוני ומושבות ותיקות אחרות. מאוחר יותר הצטרפו עולים חדשים מאירופה, ולאחר קום המדינה גם מארצות ערב. ב-1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית, וב-1958 סופח אליה האזור הדרומי, שכונה "השיכון". החלק הדרומי של קדימה נקרא לפני הסיפוח "יציב". נהוג היה לקרוא לאזור זה "שיכון" מכיוון שנבנה כשיכונים, בניגוד לחלק הוותיק שכל בתיו היו צמודי קרקע, וכונה בפי התושבים החדשים "הכפר".

תחומי הגידול העיקריים בקדימה הם תות שדה והדרים. בעבר גודלו גם פרחים בקדימה, אולם גידול זה הופסק עקב הצורך בשטחים נוספים לבנייה, לאור גידול האוכלוסין ביישוב.

צורן

עריכה
  ערך מורחב – צורן (יישוב קהילתי)

צורן הוא יישוב קהילתי שהוקם ב-1992 כחלק מפרויקט שבעת הכוכבים בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן. צורן שוכן צפונית-מזרחית לקדימה ודרומית לכפר יונה. מקור שמו של היישוב בתל צורן, הנמצא בסמוך ובצורן (סיליקון), שהוא אחד המרכיבים באדמת החמרה שבאזור. היישוב אוכלס לראשונה ב-1994, וב-1997 נפרד מהמועצה האזורית לב השרון והוכרז כמועצה מקומית. מרבית הבתים בצורן צמודי קרקע, ומיעוטם בנייה רוויה. בהיסטוריה הקצרה של היישוב זכור מאבק התושבים נגד אתר השידור "הלל" ששכן במקום עד 2003. היישוב הוקם בסמוך לאתר חרף התנגדותם של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התקשורת, ומבלי שלתושבים נמסר מידע על השלכות המגורים בקרבה לאתר השידור.

לאחר האיחוד

עריכה

לאחר האיחוד הוקמה לראשונה שכונה בבנייה רוויה, שכונת "רמת אמיר" (על שם רס"ל אמיר בשארי שנפל במלחמת יום הכיפורים) בצפון היישוב, בה כ-1,100 יחידות דיור בבניינים בגובה שמונה קומות. על פי תוכנית המתאר החדשה שאושרה בשנת 2017, יוספו כ-8,000 יחידות דיור ליישוב והוא יכפיל את אוכלוסייתו.[6]

ראשי המועצה

עריכה
    • יהושע רזניק ראש ועד הכפר עד קום המדינה וראש המועצה 1950–1955 1965-1972
    • יוסף רוזנבך 1955–1965
    • חיים ברכה 1972–1973
    • יוסף אזולאי 1973–1978
    • דוד ללבר 1978–1983
    • עזרא לוי 1983–2003
    • יצחק גולברי 2003-2013
    • שביט מס 2013-2018
    • קרן גרין 2018–מכהנת

תנועות נוער וחוגים

עריכה

ביישוב צורן קיימת תנועת הנוער "התנועה החדשה" המקיימת חלק משמעותי מפעילות הנוער ביישוב.

ביישוב קדימה קיים שבט צופים - שבט "תמיד", אשר הוקם בשנת 1997 וכן סניף של תנועת הנוער הדתית-לאומית "בני עקיבא".

היישוב הוא גם הבית לקבוצת ה-FRC האזורית EverGreen#7112,[7] בנוסף למגוון קבוצות FLL ביניהן קבוצת #2350, קבוצת #1735 וקבוצת #1678.

בקדימה-צורן פועלים גם חוגי סיירות של קק"ל, המפעילים מספר קבוצות באזור.

ביישוב קיים קונסרבטוריון עירוני בפיקוח משרד החינוך, בו פועלים 30 מורים ולומדים למעלה מ-300 תלמידים. הקונסרבטוריון מפעיל הרכבים מוזיקליים מגוונים, תזמורת יישובית, מקהלות, בתי ספר מנגנים בבתי הספר היסודיים בתחום כלי הנשיפה וכלי הקשת.

יער קדימה

עריכה

יער קדימה ממוקם ממערב לכניסה לצורן ומצפון מזרח לקדימה וממשיך משם דרומה לאורך כביש 562.

היער (יחד עם יער אילנות שמצפון מערב) ניטע בעצי אקליפטוס, ברוש ואורן החל משנת 1942, על ידי מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי על אדמות חוליות קלות. ביער יש פריחת אירוסי ארגמן וצבעוני השרון מעטה. מינים נוספים שגדלים בסביבה הם תורמוס ארצישראלי, תורמוס צר עלים, מרסיה יפהפייה ושום תל אביב (מין אנדמי, הגדל באדמות קלות בשפלה ובשרון בלבד). ביער צומחים גם עצי שיטה כחלחלה רבים (מין שהובא לייצוב חולות על ידי הבריטים, אך מאז החל להתפשט ללא שליטה, ונחשב לאחד הצמחים הפולשים המזיקים ביותר בישראל).

 
שלט הכניסה לשמורת אלוני קדימה
 
אלוני התבור בשמורת אלוני קדימה

ממערב ליער קדימה שוכנת שמורת אלוני קדימה, שהיא למעשה מקבץ של מספר אלוני תבור, שריד ליער השרון העתיק, בשטח של 9 דונם המוקף שדות חקלאיים.[8] בשמורה פורחים אירוס הארגמן, צבעוני ההרים ובן חצב יקינתוני.

בצמוד ליער ממזרח, סמוך לכביש המחבר בין עין שריד לבין עין ורד בשטח המועצה האזורית לב השרון, הייתה מחפורת ישנה שנוצרה כתוצאה מגנבת קרקע מתמשכת. השטח הוזנח, פסולת בניין הושלכה בו, ומינים פולשים השתלטו עליו. בשנת 2015, שוקם המקום ונחפרה בו שלולית חורף.

היער מהווה "ריאה ירוקה" ואתר פיקניקים לתושבי הסביבה, אך שני כבישים מתוכננים לחצות אותו:

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בקדימה-צורן 22,471 תושבים (מקום 106 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,667 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קדימה-צורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ יעל דראל‏, תושבי קדימה-צורן מתנגדים לתוכנית המתאר: "כלואים בכבישים", באתר וואלה, 25 באוקטובר 2017
  7. ^ Team 7112 - EverGreen, The Blue Alliance
  8. ^ אלי אשכנזי, יער החלומות: האלונים חוזרים לשרון, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2010
  9. ^ צפריר רינת, כביש מאיים על עתידו של מוזיאון העצים של ישראל, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2001
  10. ^ פרופיל קדימה-צורן באתר הלמ"ס