שיחה:אריאל

תגובה אחרונה: לפני חודש מאת David.r.1929 בנושא דיווח שאורכב ב-08 באפריל 2024

ערך זה צוטט בעיתון הארץ ב-11 בספטמבר 2012 על ידי מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ.

חילוקי דעות עריכה

אריאל היא עיר ביהודה ושומרון בישראל??????? אלמוג 4 יולי 2005 18:03 (UTC)

אני לא מבין מה הבעיה עם הניסוח הזה. יהודה ושומרון אכן נמצאות כעת בידי ישראל. גילגמש שיחה 4 יולי 2005 18:07 (UTC)

הבהרה - אין המדובר בפרובוקציה אלא בתהייה לשמה. יהודה ושומרון אינם חלק ממדינת ישראל, והמשפט הישראלי לא הוחל עליהם, כי אם דיני התפישה הלוחמתית (וכל החפץ בכך יוכל לעיין בפסק הדין בג"צ 1056/05 כנסת ישראל ואח' נ. כנסת ישראל ואח' המכונה בג"צ ההתנתקות). בין אם תסופח אריאל לישראל בסופו של דבר, ובין אם תחרב כפי שמיועד גוש קטיף לחורבן, להגיד שהמדובר בעיר בישראל זוהי שגיאה גסה, ולהגיד שהמדובר בעיר ביהודה ושומרון בישראל זהו שעטנז האסור עלינו מן התורה. אלמוג 4 יולי 2005 18:08 (UTC)

אם יהודה ושומרון לא נמצאות בישראל, איפה נמצאים השטחים האלה? מדינת ישראל מחזיקה בהם הלכה למעשה, לכן אני לא רואה שום בעיה בניסוח הזה. גילגמש שיחה 4 יולי 2005 18:09 (UTC)
ראה את המשפט הפותח בערך יהודה ושומרון. אלמוג 4 יולי 2005 18:10 (UTC)
"נכבש על ידי ישראל" פירושו שהוא נמצא תחת החזקתה הצבאית, חוקית או לא. זה דומה למצב שבו נפוליון כבש את מצרים ולכן, בשלב מסוים, הפירמידות היו "במצרים הצרפתית". גילגמש שיחה 4 יולי 2005 18:13 (UTC)
וגם אז המשפט "קהיר היא עיר במצרים בצרפת" היה מגוחך, לא? אלמוג 4 יולי 2005 18:13 (UTC)
נכון, אבל יש הבדל מסוים כי שטחי מצרים לא חופפים לשטחי צרפת ההיסטורית. שטחי מדינת ישראל כלולים בשטחי א"י ההיסטורית לכן, אני לא רואה בעיה מיוחדת. מה שכן, אולי כדאי באמת לשנות ל"אריאל, עיר ביהודה ושומרון אשר בארץ ישראל" אבל זה נשמע לי מסורבל מדי. גילגמש שיחה 4 יולי 2005 18:16 (UTC)
ככל ששיחה זו נמשכת כך השתכנעתי שהמשפט אינו ראוי. הורדתי את הביטוי "בישראל" כל המעוניין יוכל להקליק על החיבור לערך יהודה ושומרון, ולהבין היכן מצויה אריאל, ומהו מעמדה הבינלאומי. אלמוג 4 יולי 2005 18:17 (UTC)
טוב, שינית אז שינית, אני רק רוצה לציין שאני מתנגד לשינוי זה מהטעמים שציינתי לעיל. גילגמש שיחה 4 יולי 2005 18:19 (UTC)
הניסוח הנוכחי הוא בדיחה לא מצחיקה, אין שום דרך שבה אריאל יכולה להיות ביהודה ושומרון או שהיא ביהודה או שהיא בשומרון. חוץ מזה, המצב הנוכחי מזכיר את דיווחי מזג האוויר של CNN שבהם ירושלים היא היחידה שלא מופיע לידה שם המדינה, זה מגוחך! טרול רפאים 5 יולי 2005 08:49 (UTC)
איזה ניסוח חליפי אתה מציע? נדב 5 יולי 2005 08:50 (UTC)
"השטחים הכבושים" יותר טוב? מה, לא? חשבתי כך. אלמוג 5 יולי 2005 10:22 (UTC)
עם זאת, המשפט 'אריאל היא עיר בשומרון' הוא בהחלט יותר מוצלח, לשונית לפחות. נדב 5 יולי 2005 10:29 (UTC)
כל הנושא הזה הוא מגוחך, העיקר לשנות את הניסוח הנוכחי. אין לי בעיה שיהיה כתוב בשטחים הכבושים, אבל אז אשנה גם את תל אביב לנמצאת בפלסטין 48. טרול רפאים 6 יולי 2005 18:12 (UTC)
ההגדרה הנוכחית "עיר בארץ ישראל" היא מגוחכת, אבל לא שקרית. אין לי כוח למלחמות עריכה כך שאני אחייה איתה, ומקווה שבזאת תם העניין. בבנין ציון ננוחם. אלמוג 9 יולי 2005 18:32 (UTC)

כשתקום מדינה פלסטינית, האם נכתוב "פלסטין היא מדינה בארץ ישראל"? Pixie 03:02, 20 יולי 2005 (UTC)

זו עיר. לא עדיף להתחיל בתאור גאוגרפי ("שומרון"), ואחר-כך להכנס לפוליטיקה ("יהודה ושומרון")? אני מציע:

מדוע הערך חסום לעריכה? אני מבקש לדעת זאת בכדי להוסיף את הערך לקטגוריה כלשהיא ואני לא מסוגל. יונתן דוד 18:41, 30 אוגוסט 2005 (UTC)

ככל הנראה הייתה התקפת השחתות בגלל תוכנית ההתנתקות. במקרים כאלה כדאי לפנות למפעיל שיוריד את ההגנה. ביטלתי אותה כעת. גילגמש שיחה

גילגמש, אני חולק עליך. האם זה מדיניות ויקיפדיה העברי? נדמה שהתנחלות היא קודם כל איזור מאוכלס וכדאי להגדיר את סוגה וגודלה לפני שנכנסים לוויכוים. ברור לחלויטן שכדאי להזכיר שאריאל היא התנחלות אבל קודם כל סוג ההתנחלות היא 'עיר'. קודם גאוגרפיה אחר כך פוליטיקה. אם באמת ברצונך לשמור על NPOV, אז כדאי לתאר אותו 'התנחלות עירונית' או משהו כזה. עצם זה שתחילת התיאור בשימוש במונח עם קונותציות מסוימות לכאן ולכאן מצביע על דעה.

  • אריאל היא עיר והתנחלות. מודיעין עילית היא עיר והתנחלות, קדומים היא מועצה מקומית והתנחלות. שיחה
זאת אכן המדיניות. עניין הNPOV נדון והוחלט לדבוק בשם "התנחלות". ראה תוצאות בארכיון הפרלמנט (נראה לי שזה בארכיון מספר 7 או 8). גילגמש שיחה 00:51, 6 ינואר 2006 (UTC)
לדעתי אריאל היא דוגמה ליוצא מן הכלל בעניין זה. מוזר ומלאכותי לקרוא לעיר גדולה בשם התנחלות. דוד שי 20:07, 21 ינואר 2006 (UTC)
שיהיה. איני מתעקש. גילגמש שיחה 20:08, 21 ינואר 2006 (UTC)

אני גר באריאל ואני אומר לכם שהיא עיר בישראל, לא משנה תגידו!!! איתן חי 16:12, 15 באפריל 2011 (IDT)

איתן ^^ - אתה צודק לגמרי!

ויקיפדים יקרים, לא משנה מהי דעתכם הפוליטית, אינכם מבינים כי עצם העובדה שאתם מגדירים את אריאל באופן רשמי כ'התנחלות' פוגעת במדינת ישראל?! לא יודע אם אתם מודעים או לא, אבל שם הערך בערבית הוא 'ההתנחלות אריאל'. יש משהו יותר פוגע מזה (גם אם עפ"י 'החוקים היבשים', אריאל היא מעבר לקו הירוק...) ?? ההגדרות הבוטות האלה של כאלה שאינם תושבי מדינת ישראל בכלל??

אני מאוד נגד ההגדרות האלה. צאו מזה. צריך להגדיר יישובים עפ"י הגדרתם המעשית - עיר, מושב, קיבוץ וכדומה, ולא עפ"י הגדרתם הפוליטית. תחשבו על זה.

GreenMonkey - 19.8.12, 17:19

התנחלות/יישוב עריכה

לעורכי הערך - שימו לב: הייתה הצבעה בפרלמנט, והוחלט בה ברוב קולות להשתמש במושג התנחלות. אולי לא צריך לציין זאת בראשית הערך (אחרי הכל, אריאל היא לא בדיוק התנחלות טיפוסית), אבל אין להעלים כל זכר למונח, וניתן בהחלט לציינו בסעיפי ההיסטוריה ומעמדה כעיר. ‏– rotemlissשיחה 14:09, 10 פברואר 2006 (UTC)

וזאת נראית כמו סתירה לדיון הקודם, אבל זאת לא: היא קמה כהתנחלות, מה לעשות, וכך גם נקבע קודם. ‏– rotemlissשיחה 14:26, 10 פברואר 2006 (UTC)
הנה האבסורד: ביהודה ושומרון אין ערים, יישובים קהילתיים, מועצות מקומיות או קיבוצים - אלא רק התנחלויות. אני לא רוצה לומר מה זה מזכיר לי. לפי טעמי יש להצביע מחדש על ההחלטה שהתקבלה בפרלמנט מהר ככל שאפשר (כמה צריך לחכות לפי הנהלים?) ולתקן את העוול הזה. בברכה,  _MathKnight_  (שיחה) 14:33, 10 פברואר 2006 (UTC)
באמת? לך תבדוק את הפתיח של הערך. בעצם, אני אצטט אותו כאן: "אריאל היא עיר הממוקמת בלב השומרון, מזרחה מראש העין, מדרום לשכם ומצפון לרמאללה, שתושביה הם ישראלים. שטח השיפוט שלה הוא 30,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1998. ראש העיר הנוכחי הוא רון נחמן, בין מייסדי הראשוניים של היישוב." אין כאן התנחלות, אין כאן כלום: רק בהמשך הדף מצוין שהעיר הוקמה כהתנחלות. בחרת בדוגמה לא נכונה בכלל. האם יש עם זה בעייה כלשהי? ‏– rotemlissשיחה 14:39, 10 פברואר 2006 (UTC)
ממה שהבנתי רצו לשנות את זה ל"אריאל היא התנחלות..." ורק בסוף לציין שהיא גם עיר. בברכה,  _MathKnight_  (שיחה) 14:41, 10 פברואר 2006 (UTC)
לפני שאתם מתווכחים תסתכלו בהגדרה של התנחלויות. לפי ההגדרה כל התנחלות היא יישוב וזה מוסכם על הכל. אולם, הייחוד של הביטוי התנחלות ליישוב מחוץ לקו הירוק ולא לאחרים - אינו מוסכם אלא על חלק מהציבור הישראלי - כך לפי ההגדרה של ויקיפדיה. לכן הנייטרליות מחייבת שימוש בביטוי יישוב (ניתן להוסיף מחוץ לקו הירוק) ולא התנחלות (גם אם רוב של 25 נגד 20 קבע כך). --Act 16:06, 10 פברואר 2006 (UTC)
אין כאן כל ויכוח, שכן כולו התבצע כבר בהצבעה. קרא את כל הוויכוחים שם, שכן כל הטיעונים שלך כבר הועלו, ולא הועילו. ‏– rotemlissשיחה 16:17, 10 פברואר 2006 (UTC)
טעית. יש ויכוח. גם הצבעה ברוב לא תהפוך סוס לגמל.ראה שיחת קטגוריה:התנחלויות ביהודה ושומרון--Act 16:58, 10 פברואר 2006 (UTC)
ויכוח היה וגם יהיה. מטרת ההצבעה הייתה לקבל החלטה, כי זו נדרשת אף אם יש ויכוח. התקבלה החלטה. odedeeשיחה‏ 10:28, 11 פברואר 2006 (UTC)

אריאל נמצאת חצי שעה מפתח תקווה --רימון1 - שיחה 10:07, 21 ביולי 2010 (IDT)תגובה

ויקיפדים יקרים, לא משנה מהי דעתכם הפוליטית, אינכם מבינים כי עצם העובדה שאתם מגדירים את אריאל באופן רשמי כ'התנחלות' פוגעת במדינת ישראל?! לא יודע אם אתם מודעים או לא, אבל שם הערך בערבית הוא 'ההתנחלות אריאל'. יש משהו יותר פוגע מזה (גם אם עפ"י 'החוקים היבשים', אריאל היא מעבר לקו הירוק...) ?? ההגדרות הבוטות האלה של כאלה שאינם תושבי מדינת ישראל בכלל??

אני מאוד נגד ההגדרות האלה. צאו מזה. צריך להגדיר יישובים עפ"י הגדרתם המעשית - עיר, מושב, קיבוץ וכדומה, ולא עפ"י הגדרתם הפוליטית. תחשבו על זה.

GreenMonkey - 19.8.12, 17:19


סיכום דיון התנחלות/יישוב עריכה

אחרי קריאה של השיחה האם אפשר להוסיף להגדרת אריאל את היותה התנחלות?

יישוב מעבר לקו הירוק הוא התנחלות, לא משנה כמה הוא גדול. זה שהמושג התנחלות שהחל כמושג של מתנחלים שביקשו להשוות את הקמת ההתנחלויות לאותן התנחלויות של כיבוש הארץ בימי המקרא והפך לאט לאט למושג שמתחבר לקוניטציות שליליות לא יכול להפוך עובדות. בנוסף אריאל קמה ונוסדה כהתנחלות ובמטרה להיות התנחלות נראה לי מעט משונה להתכחש לזה.

אריאל הוקמה בעקבות החלטת ממשלה. הממשלה החליטה להקים יישוב יהודי בשטח שנמצא תחת שיפוטה. היישוב נקרא אריאל ולאחר מספר שנים קיבל מעמד של עיר. אני בכל שנות מגוריי בעיר זו (15) לא מצאתי את עצמי או את חבריי מתארים את עירנו כהתנחלות. גולץ! 22:57, 3 במאי 2007 (IDT)תגובה


ההצעה: ההתנחלות אריאל היא עיר הממוקמת... (Eviv 14:39, 12 יוני 2006 (IDT))


התנחלות הינה מושג השגור בפי העם. זהו סלנג ואני לא חושב שיש מקום למושגי סלנג באנציקלופדיה שכזו. בתור תושב אריאל אני מוצא את המושג הזה מעליב ופודע בהיותה של אריאל עיר. אם תסתכלו בהגדרה של התנחלות כאן בויקי, ותלכו לכותרת החיים בהתנחלויות, אני יכול להעיד לכם ששום דבר ממה שרשום שם ש"רוב" ההתנחלויות מקיימות, לא קיים באריאל.--Goltz 21:10, 10 במרץ 2007 (IST)תגובה

התקבלה החלטת מדיניות מסודרת הישובים מעבר לקו הירוק הם התנחלויות. גילגמש שיחה 21:16, 10 במרץ 2007 (IST)תגובה
לכל החלטה שהתקבלה אי פעם בכל העולם הוחלט גם על דברים אשר עונים על הגדרתה אך נבדלים ממנה. יוצאי דופן. גולץ! 22:55, 3 במאי 2007 (IDT)תגובה

כפי שאתם רואים הנושא טעון פוליטית ולכן אין מקום לקרוא לאריאל התנחלות כיוון שזוהי הצהרה פוליטית. התנחלות או לא, היא עדיין עיר ולכן אפשר לקרוא לה ככזו, ולהסתפק בכך. לדעתי אפשר לציין בהמשך שהיא נמצאת מעבר לקו הירוק.

--Gute1 - שיחה 01:51, 3 במרץ 2013 (IST)תגובה

קרוב לגוש דן? עריכה

הורדתי את המשפט שאמר שאריאל קרובה לגוש דן. אחרי בדיקה מתברר שאריאל קרובה לגוש דן כמו שקרית מלאכי קרובה לגוש דן.(Eviv 16:27, 12 יוני 2006 (IDT))

לא אתווכח על הנכונות היחסית בשימוש במילה קרוב כאשר מייחסים קירבה בין אריאל לגוש דן. אולם אם ביחסיות אנו דנים אז יותר נכון שאריאל קרובה לאיזור השרון. אביב(62.0.191.242 16:17, 14 יוני 2006 (IDT))(Eviv 16:28, 14 יוני 2006 (IDT))

שטח השיפוט? עריכה

אם תשימו לב תחת הכותרת הראשונה רשום ששטח השיפוט של אריאל הינו 30,000 דונם ואם תסתכלו ברשימות בצד רשום שהוא 14,677 דונם. מה נכון? תתקנו את השגוי. --Goltz 21:10, 10 במרץ 2007 (IST)תגובה

מזל שלא נהוג למחוק תוכן מדפי שיחה. גולץ! 22:53, 3 במאי 2007 (IDT)תגובה
הסרתי את ההערה שהייתה בראש הדף - הערות שכאלו אינן מקובלות בויקיפדיה. ניסיתי לוודא מהם נוני האמת, לנתון שבטבלא מצאתי סימוכין וכן הוא לקוח מהלמ"ס, לנתון ה- 30,000 דונם לא מצאתי שום אזכור, ועל כן הורדתי אותו. אני יכול רק לשער כי מדובר בהשערה לשטחו של "גוש אריאל", ולא שטח השיפוט הרשמי של העיר, אבל זו השערה בלבד. בברכה, אורי שיחה 18:58, 9 במאי 2007 (IDT)תגובה

מיקום היישוב עריכה

בהועתק מדף שיחה משתמש:ברוקולי

אל העיר מגיעים מתל אביב ומירושלים ולא מרמאללה שאין כל קשר עימה ומעטים באים מראש העין. אנא, ראה לגופו של עניין - לא אעשה שיחזור נוסף. אבל חבל לתת מידע שגוי בערך. כל טוב.דני. ‏Daniel Ventura11:37, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

על מנת שהדברים לא יישארו ללא תגובתי, אומר רק זאת: דני ונטורה תיקן כמה דברים, וכל מי שיבדוק את ההבדלים יגלה שהוא עשה עוד משהו חוץ ממה שהוא אומר. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:38, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה
לעניין מיקום העיר - המיקום ניתן כמידע גיאוגרפי, ולא כהדרכה לנהיגה ועל כן הערים הסמוכות גאוגרפית הן שרלוונטיות. גם לניו יורק מגיעים מנתב"ג, אבל לא נכתוב שהעיר נמצאת "מערבית ללוד". יוסאריאןשיחה 12:21, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה
ודאי הקרבה שלה לעיירה סלפיט אינו רלונטי. ‏Daniel Ventura13:57, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה
הקירבה שלה לסלפית מאוד רלוונטית, גם בתור ציון גאוגרפי, וגם בתור ציון בטחוני, וכבר היו לא מעט אירועים ביטוחניים הקשורים בסלפית ו'גבעת האנטנה' הסמוכה לאריאל. כמו כן 'התנחלות' זה לא כינוי גנאי, וכך הנוהג המקובל לציין כל ישוב יהודי מעבר לקו הירוק כהתנחלות. נת- ה- - שיחה 13:59, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :::דווקא כמי שלא מכיר היטב את האזור, ההגדרה הראשונית (לפני תחילת הדיון כאן) בה נכתב כי העיר נמצאת מזרחית לראש העין, צפונית לרמאללה ודרומית לשכם, עזרה לי למקם אותה כיוון שציינה ערים גדולות ומשמעותיות באזור, ומיקמה אותה בתוך הערים על רצף הרי שומרון. מקומות כמו סלפית או צומת תפוח לא עוזרים לי הרבה למיקום גיאוגרפי וגם מיקום כללי ביחס לתל אביב וירושלים לא עוזר הרבה, כאמור לעיל. יוסאריאןשיחה 14:00, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

ראו לעיל- ציטוט-
  • "כמי שלא מכיר היטב את האזור" - המיקום צריך להתחשב במקומות המוכרים על ידי אנשי האזור. לא מוכרים המקומות : רמאללה, סלפיט ואפילו שכם (אם כי על האחרון אני מוכן לוותר לאור החשיבות הסימלית) ‏Daniel Ventura14:13, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה


שחזרתי לגרסא היציבה, לפני תחילת השינויים והשינויים שמנגד. לפי דעתי היא המוצלחת ביותר מבין הגרסאות שהערך ראה היום. אני מקווה שיועלו טיעונים עניניים בנוגע למשפט הממקם גאוגרפית את העיר ויוחלט בהסכמה על גרסא מקובלת. את טיעוניי כבר שטחתי מעט למעלה מהודעה זו ואסתפק בכך. יוסאריאןשיחה 14:56, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

אני חושב שיש מקום חשוב לאיזכור כביש 5, סלפית וצומת תפוח. כביש 5 זה לא סתם כביש, זה החלק המערבי של ציר חוצה שומרון. צומת תפוח גם היא נקודה מרכזית, במפגש בין שני הצירים החשובים בשומרון, ולגבי סלפית, כבר נאמר פה שיש חשיבות לא רק גאוגרפית, אלא הקרבה לעיירה בהחלט משפיעה על המקום. זה לא צריך לבוא על חשבון איזכור רמאללה ראש העין ושכם, אלא יכול להיות בנוסף. emanשיחה 15:10, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

כביש חמש נמצא על גבולה של ראש העין ומסיבה זו ראש העין היא נקודת ציון מדויקת יותר מתל אביב. צומת תפוח וסלפית לא אומר הרבה לכל אחד מן הקוראים. אם ישנה תבנית מיקום של השומרון, סלפית וצומת תפוח כנקודות ציון יכולות לעזור

עיר והתנחלות או רק עיר עריכה

  • "לדעתי אריאל היא דוגמה ליוצא מן הכלל בעניין זה. מוזר ומלאכותי לקרוא לעיר גדולה בשם התנחלות. דוד שי 20:07, 21 ינואר 2006 (UTC)"
  • נת- ה- אתה צודק. אני גאה להיות תושב התנחלות. במקרה של אריאל הכוונה היא לדה-לגיטמציה של עיר בישראל ולכןהמונח מיותר בעיר, שהוקמה ביוזמת ממשלה - שמעון פרס - ואין בה סגנון "התנחלותי".
  • אני לא בעד הצבעה. אני בעד שיכנוע.

ההצבעה לא תשנה את מעמדה של אריאל. עובדה שלא הפריע לאף אחד בעיר - וזאת עיר אינטרנט - מה שכתוב בערך וזה לא מעיד לזכות הויקיפדיה. ‏Daniel Ventura14:13, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

תושבי אריאל הם חלוצים שבגופם כובשים את הארץ ומנחילים אותה לדורות הבאים. אני ממש לא מבין איך אתה רוצה לקחת מהם כבוד עולמים זה באמצעות הסתרת העובדה שאריאל היא התנחלות. דוד שי - שיחה 08:21, 21 ביולי 2017 (IDT)תגובה

דה-לגיטמציה, עריכה

דה-לגיטמציה, זה מה שעשה משתמש:Eman לפתיח בערך אריאל. לא אכנס למלחמות עריכה. תשפטו אתם:

המונחים שהוספתה אינם קשורים למציאות:

  • המושג התנחלות לא ידוע לתושבי אריאל ואלו המכירים אותה.
  • גם סלפיט אינה קשורה להם.

חבל שטרם נכתב ערך זה - אז היית מבין את המשמעות החמורה של המעשה שעשית. ‏Daniel Ventura14:51, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

שיחזור לא הוגן עריכה

משתמש:יוסאריאן שיחזר את גירסתו וקבע אותה מבלי לתת אפשרות לשינוי. למקות שכתבתי שלא אכנס למלחמות עריכה. אני סבור שהוא אינו נוהג בצורה הוגנת בהחזרת הגירסה . אריאל לא תפגע. אמינות הויקיפדיה כן. מה הקשר בין רמאללה לבין אריאל ? לא אמשיך לדון בנושא - חבל על זמני ועל שמה של הויקיפדיה ‏Daniel Ventura15:01, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

זו הגרסה היציבה. ‏– rotemlissשיחה 15:02, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה
זו לא הגרסא שלי, זו הגרסא מהיום בבוקר. לא הבנתי מה משמעות "קבע אותה מבלי לתת אפשרות לשינוי" - אין לי סמכויות מפעיל ולא הגנתי על הערך, אולם מקובל שכל עוד אין הסכמה בדיון, הגרסה היציבה היא שכתובה בערך. לא הבנתי גם מה עניין האמינות לדיון. יוסאריאןשיחה 15:12, 16 ביוני 2008 (IDT)תגובה

המילה התנחלות במשפט הפתיחה עריכה

הניסוח של משפט הפתיחה ("העיר אריאל היא התנחלות...) עילג ביותר. מעבר להחלטות, הצבעות וכדומה, קיימים שיקולי עריכה (אפילו עריכה לשונית), שעומדים בבסיס כתיבת אנציקלופדיה. מלמד כץשיחה 13:56, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה

השאלה היא האם יש חלופה שמזכירה במשפט אחד את היותה גם עיר וגם התנחלות - עובדה שבעיני רבים היא חשובה להגדרתה ועל כן עליה להופיע במשפט הפתיחה. אני מציע שתי חלופות:
  1. "אריאל היא התנחלות עירונית הממוקמת בלב השומרון..." - נדמה לי שזו ההגדרה הקולעת והמוצלחת ביותר למהותה של אריאל.
  2. "אריאל היא עיר והתנחלות הממוקמת בלב השומרון..." - כמו "פלוני אלמוני הוא משורר ופיראט קנייתי..." - שתי הגדרות למושא אחד.

האם אחת החלופות מקובלת עליכם? האם יש לכם הצעה משלכם? יוסאריאןשיחה 14:24, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה

האופציה הראשונה נשמעת יותר טוב. השאלה האם מובן ממנה שהמקום הוכרז כעיר? emanשיחה 14:31, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
המילה התנחלות לא מתאימה לכאן. ייתכן שלא שמו לזה לב כשנערכה ההצבעה בפרלמנט. ההחלטה לרשום התנחלות בפתיחת ערכים על ישובים ישראליים מעבר לקו הירוק היא החלטה פנימית של ויקיפדיה ולא משקפת בהכרח את סגנון הדיבור והכתיבה המקובלים בעברית. כשיש חוסר התאמה בולט, כמו במקרה הזה, רצוי שנתגמש. ניתן אולי לקשר להתנחלות מראו גם, אבל קשה לשלב את המילה בפתיח. אפשר אולי בהמשך הפתיח או בהמשך הערך לרשום ש"אריאל הוקמה כהתנחלות בשנה...". מלמד כץשיחה 14:32, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
המילה התנחלות מאימה מאין כמותה לכאן. "התנחלות" היא יישוב ישראלי שהוקם מעבר לקו הירוק במטרה להפוך אותו לנחלה ישראלית. מי מסמל את זה יותר מאריאל? emanשיחה 14:44, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
אני לא מבין איפה חוסר ההתאמה הבולט. גם אם ניתן לומר שמההצעה הראשונה שלי לא ניתן להבין בבירור שאריאל הוכרזה כעיר, הרי ההצעה השניה נראית כפותרת את הבעיה והניסוח שלה מקובל בערכים כאן. יוסאריאןשיחה 14:50, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
אני מסכים עם eman ויוסאריאן. ‏– rotemlissשיחה 15:03, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
כמו אימן, יוסריאן ורותם - בעיני אין כאן צרימה, הרי אריאל לא רק הוקמה כהתנחלות, היא עודנה כזו. היא פשוט התנחלות. בברכה, אורי שיחה 15:09, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
מסכים עם קודמי. אין כל סתירה בין "עיר" ו"התנחלות". אריאל לא חדלה להיות התנחלות כאשר זכתה למעמד של עיר. היא יישוב ישראלי בשטחים, משמע היא התנחלות.
האפשרות השנייה של יוסאריאן היא בדיוק מה שרציתי להציע כשראיתי את הקישור בלוח המודעות. האפשרות הראשונה לא מבהירה שזו עיר, אלא אומרת בעצם שיש לה אופי עירוני, בניגוד להתנחלויות חקלאיות, לדוגמא (כמו ההבדל בין המושבות הראשונות בארץ לבין תל אביב, שהוקמה במטרה להיות עיר, גם לפני שהיו לה אלפי תושבים). עופר קדם - שיחה 17:03, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
התנחלות זה יישוב כל שהוא מחוץ לקו הירוק, לא קרוואן על גבעה מוזנחת מחוץ לקו הירוק. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:09, 18 ביוני 2008 (IDT)תגובה
שיהיה. אנו עדיין סבורים שהכנסת המילה התנחלות למשפט הפתיחה אינה נכונה, בעיקר משום שבעברית (המדוברת) זה נשמע ממש גרוע. יש תחושה שזו תוספת מאולצת. עדיף היה לרשום למשל "עיר ישראלית מעבר לקו הירוק" או משהו כזה. מצד שני אם כל כך הרבה אנישם מוערכים סבורים אחרת, אנו לא נתעקש. מלמד כץשיחה 13:57, 19 ביוני 2008 (IDT)תגובה
ההתנחלות אריאל היא עיר יהודית במחוז שומרון. האם תקין? קומולוס - שיחה 22:38, 19 ביוני 2008 (IDT)תגובה

ההיסוס לא נובע ממוסכמה לשונית אלא ממצב הידע: רוב הישראלים לא יודעים שיש כמה וכמה התנחלויות - ואריאל ביניהן - שאינן ישובים קטנים אלא ערים של ממש, חלקן עם 30,000 תושבים ומעלה. לכן: אריאל היא התנחלות עירונית.

אני בעד הנוסח הנוכחי, הוא קולע יותר לטעמי. אופציה 1 של יוסאריאן אינה באה בחשבון מסיבה פשוטה - ישוב עירוני זה דבר אחד, ועיר זה דבר אחר. ישוב עירוני הוא ישוב קטן מעיר, בעל מאפיינים עירוניים. אני מאוד מתפלא על כך שיוסאריאן אינו מכיר את ההבחנה הזאת. הגידו קֵין להראל!יחסיות האמת • י"ח בסיוון ה'תשס"ח 20:06:57

מעמדה של אריאל עריכה

בפרק "מעמדה של אריאל" יש כמה שגיאות ובעיות.

  • "אריאל היא אחת ההתנחלויות שזכתה למעמד של עיר - מה שהפך מוסדות ועסקים בעיר למטרה לביקורות וחרמות מצד תנועות שמאל בישראל ובעולם".
    • האם דווקא קבלת המעמד של עיר גרר לחרמות וכו'? לא נראה לי
  • יחד עם זאת, גם בהסכמי קמפ דייוויד וגם בהצעת הסדר הקבע של נשיא ארצות הברית קלינטון, הסכימו כל הצדדים כי אריאל צריכה להיות חלק ממדינת ישראל בהסדר הקבע עם הפלסטינים.
    • הסכמי קמפ דיוויד?! הסכמים כאלה היו רק ב 1978. ב 2000 לא הושג הסכם, אלא השיחות התופצצו. לכבי מתווה קמפ דיוויד לפי המסמך הזה (קובץ RTF) באתר הכנסת זה כנראה נכון, אך מתווה קלינטון מעולם לא הועלה על הכתב.
  • בשיחות טאבה בינואר 2001, הסכים גם הצד הפלסטיני כי אריאל תסופח לישראל והעיר נכללה בתחומי ישראל במפות שהציגה המשלחת הפלסטינית לזו הישראלית.
    • הכתבה הזו, שנכתבה בזמן אמת סותרת את זה. למישהו יש מקור אמין שטוען אחרת?
  • אריאל נכללת בצדה הישראלי של גדר ההפרדה יחד עם גושי התיישבות אחרים, דוגמת מעלה אדומים וגוש עציון, על פי התוואי עליו החליטה ממשלת ישראל.
    • לא מדוייק. ישראל הקיפה חלק מהאזור בגדר, אך בשל ההתנגדות האמריקנית לא סגרה את הגדר עד היום באזרו הזה.

כמו כן, אם כבר מזכירים את כל ההצעות וכו', כדאי להזכיר שב"הסכם ז'נבה" אריאל לא נכללת בתחום שאמור להיות מסופח לישראל. emanשיחה 15:41, 25 ביולי 2008 (IDT)תגובה

הבנות ז'נבה אינן חלק משיחות רשמיות של מי מהצדדים לסכסוך ומשכיך אזכורן יפתח פתח לכל יוזמה סוג ג' (המתווה האזורי לשלום של בני אלון, למשל) לתוך ערכינו. לגבי הגדר, אני מציע שנהיה קיצוניים יותר, ונאמנים למציאות - אריאל נמצאת מחוץ לגדר, נקודה. העובדה שיש איזושהי פירצה קטנה בגדר לא מאוד רחוק ממנה אינה מעלה ומורידה לעניין זה, בדיוק כשם שהפרצה הזו אינה מלמדת אותנו שסלפית נמצאת בתוך הגדר.. יחסיות האמת • כ"ב בתמוז ה'תשס"ח 21:54:46

בנוגע לגדר ההפרדה הרי שבכל החלטות הממשלה בנושא תוואי הגדר אריאל נכללת בצידה המערבי. לחץ אמריקאי זה או אחר או עיכוב בבניית הגדר אינה מעלה או מורידה דבר מהחלטת הממשלה הישראלית. תוואי הגדר גם לא נבנה עדיין סביב מעלה אדומים או גוש עציון ובמדבר יהודה, בתוואי הקו הירוק. כך שכפי שאי בניית גדר בתוואי הקו הירוק אינה מבטלת קו זה כך אי בניית גדר בגושי ההתיישבות אינה מבטלת את ההחלטה העקרונית בנושא בנוגע לשיחות טאבה. אני ממליץ לכל אחד לעיין במפות המצויות בספר של שמעון שמיר וברוך וויצמן 2005, בו מופיעות המפות שהציג הצד הפלסטיני הכוללות את אריאל בישראל בינואר 2001. kfiraviv

מכיוון שהובאה כאן עדות סותרת בעניין שיחות טאבה, ולאור דבריהם של יחסיות ואימן בנוגע לגדר ההפרדה, הסרתי את החלקים האלה. יבורך מי שיכתוב אותם מחדש בצירוף אסמכתאות מהימנות, לכאן או לכאן. צירפתי גם תבנית מקור לעניין שיחות קמפ דיוויד. יוסאריאןשיחה 18:33, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה
מחיקה קצת נמהרת, על פי תכנית גדר ההפרדה מפה כאן אריאל אמורה להיות מוקפת בגדר. האחד והיחיד - שיחה 18:40, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה
שאלה מעניינת, לפי המפה היא נמצאת במעין מובלעת, ולא ממש "בצד הישראלי". אולי אפשר לכתוב זאת כך ולהפנות למפה בקישור חיצוני. יוסאריאןשיחה 18:42, 23 באפריל 2009 (IDT)תגובה

בנוגע לשיחות טאבה, הרי שהכתבה בY-NET נכתבה עוד טרם השיחות ובוודאי שהמפה הפלסטינית הסודית שהוגשה לצוות המשא ומתן הישראלי לא הייתה ידועה אז לעיתונאים. מעניין לציין שהמפה מכלילה את גוש עציון ואריאל בישראל אך לא את מעלה אדומים, הפלסטינים התעקשו בעיקר על עוטף ירושלים. בעניין גדר ההפרדה, הרי שכל החלטת ממשלה התכוונה להכליל את אריאל בתוך תוואי הגדר באמצעות 'אצבעות'. העובדה כי מודבר במובלעת אינה משנה את העובדה כי ההחלטה היא לכלול את אריאל בצד הישראלי, גם עם כאצבע ארוכה בתוך הצד הפלסטיני לכאורה של הגדר. kfiraviv

מבחינה פורמלית אתה צודק ועפ"י התוואי על הנייר שאושר בהחלטות הממשלה אריאל בפנים. אלא שמסיבות משפטיות ומדיניות, כל הקטעים שחרגו אל תוך הקו הירוק ביותר מכמה מאות מטרים פשוט לא הוצאו אל הפועל ולכן המציאות היום היא שאריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב וגוש עציון נמצאים מחוץ לגדר (קרי, על מנת להכנס לישראל על התושבים לנסוע בשטחים על כבישים המשותפים עם פלסטינים ולעבור ב"מחסום סגר" שהוא מעין מעבר גבול רשמי בין ישראל לשטחים הכולל בדיקות תעודות זהות ומטען). נכון שזה היה המצב גם לפני הדיבורים על הגדר, אבל כל הרעיון של הכללתם בגדר היה לשנות את המצב הזה, וכאמור, זה לא קרה ולא ניתן לומר שהם הוכנסו לתחום הגדר. יחסיות האמת • א' באייר ה'תשס"ט 15:54:21
  • כביש 5 המוביל לאריאל אינו פתוח לתנועת פלסטינים מהקו הירוק ועד צומת גיתי הנמצאת כשלושה קילומטרים מהעיר.

אין קשר בין המחסומים לתוואי הגדר מחסומים מוקמים בתוואי הקו הירוק פחות או יותר מה שאין כן תוואי הגדר המשורטט על פי הדמוגרפיה היהודית ביהודה ושומרון, מה גם שחלק מתוואי הגדר בגוש עציון, אריאל ומעלה אדומים כן נבנה ולכן העובדה שהפרוייקט מוקפא או איטי אין בה כדי לשנות מעמדתה הרשמית של ממשלת ישראל בדבר גושי ההתיישבות הנ"ל. אך שוב, עיקר טענתי העיקרית היא לא לגבי העמדה הישראלית שהיא ויכוח פנים ישראלי, לעומת הצד הפלסטיני שדה פקטו היה מוכן להכיר בעובדות בשטח בכל הנוגע לגוש עציון, גילה, רמות וכיוצ"ב וגם אריאל, במהלך המו"מ בשנת 2001. kfiraviv

מוצע להסיר את הפיסקה. יש מציאות ויש מסמכים. האחד לא קשור בשני ! וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 22:24, 2 במאי 2009 (IDT)תגובה
לפי ההיגיון הזה אפשר לכתוב בערך ירושלים שהישראלים הסכימו להחזיר את מזרח העיר לפלשתינים. זה שבמשא ומתן שלא צלח נציגות הסכימה לויתורים מסויימים לא אומר הכרה דה-פקטו, להפך. ואם חלק מהתנאים שהציג הצד הפלשתיני היו מימשו מלא של זכות השיבה? אז כנראה שההכרה באריאל כשטח ישראלי מותנית בכל מיני דברים, ולא וודאי שבסוף המו"מ היא תישאר... יוסאריאןשיחה 11:08, 13 במאי 2009 (IDT)תגובה


מראיון עם אבו עלא שפורסם היום עולה דווקא שאין לפלסטינים כוונות לוותר על ריבונות באריאל. יוסאריאןשיחה 11:08, 26 במאי 2009 (IDT)תגובה

הוספתי את הדברים בערך והצגתי תמונה מלאה יותר... יוסאריאןשיחה 17:00, 8 ביוני 2009 (IDT)תגובה

בוודאי שיש משמעות לעמדות שהציגו שני הצדדים במשא ומתן, שהרי ללא פרט זה הרי נסתמך רק על עמדות רשמיות שאינן רלוונטיות למציאות. במציאות הפלסטינים הניחו מפה בה הם הסכימו שאריאל תסופח לישראל כפי שהישראלים הניחו מפה בה הם מסכימים לחלוקת ירושלים, האם ניתן להתעלם מכך?? kfiraviv

מיותר לציין שבעיני הפלשתינים אריאל שייכת לפלשתין. בעיני הפלשתינים כל ארץ ישראל שייכת לפלשתין.שיחה 18:12, 27 בנובמבר 2012 (IDT)תגובה

שם העיר עריכה

אלמוני שינה את הכתוב בדבר קריאת העיר על שמו של אריאל שרון ל"השם אריאל הוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש ונלקח מהתנ"ך: אריאל "הוי אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו..." (ישעיהו, כ"ט, א')." מכיוון ששיחזרתי את עריכתו שנעשתה בניגוד להחלטת הקהילה אני מביא את הדברים כאן. אורי שיחה 15:32, 20 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

הבעיה היא שמנוסח הנוכחי אפשר להבין שפעם היא נקראה בשם אחר... emanשיחה 17:24, 20 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
העיר באמת לא נקראת על שם אריאל שרון --הלל.שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ח • 10:09, 12 ביוני 2018 (IDT)תגובה

גודל אוכלוסיית העיר עריכה

כדאי כבר להתעורר ולשנות את הנתונים הדמוגרפיים של העיר אריאל גדלה ב1% לשנה ואוכלוסייתה מונה 18,300 איש בקירוב על פי המנהל האזרחי. [1]

ההצמדות לנתונים ישנים של הלמ"ס נובעת כנראה מהרצון לגמד באוכלוסיית העיר....Kfiraviv - שיחה 13:12, 2 בפברואר 2010 (IST)תגובה

מחזק. איך אפשר לעדכן את הנתונים? הגיע הזמן כבר.גולץ! - שיחה 00:12, 11 ביוני 2010 (IDT)תגובה

הנתונים עדכניים לחודש יולי 2010 מתוך עדכון שנתי של רישום אוכלוסין Reuvenf - שיחה 12:22, 13 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

אני מעוניין לבטל את העדכון של הלמס מ2009 , מכיוון שהנתונים שבידי יותר אקטואלים Reuvenf - שיחה 14:06, 13 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

הנתונים של הלמ"ס יותר מדוייקים ולכן הוחלט להשתמש בהם באופן גורף בכל ערכי היישובים בישראל ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:07, 13 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

עדיין יש מקום לעדכון אמיתי ואקוטאלי ולא משנת 2008 , אין לי התנגדות להשאיר את שתי הנתונים, רק שזה נראה לא כלכך מקצועי, מצד שני לא לציין גידול של מעל 2000 תושבים זה גם לא כלכך מקצועי Reuvenf - שיחה 12:50, 14 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

שמתם לב לכך שבסוף הקטע על ראשית היישוב כתוב שהיה גרעין שהכיל 1300 משפחות אך הכיל 6000 בני אדם? זה רק אני או שמבחינה מספרית זה לא הגיוני?

בירת השומרון עריכה

בשידורים היום שמעתי כמה פעמים שמכנים את אריאול "בירת השומרון". האם זה כינוי רשמי? בכל מקרה נראה לי שצריך להזכיר אותו. emanשיחה 18:08, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

התנחלות עריכה

העיר אריאל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון? העיר אריאל היא עיר ישראלית הנמצאת בישראל. העיר אריאל היא לא התנחלות מכיוון שהיא נמצאת בגבולותיה של מדינת ישראל. ויקיפדיה נהנים להיות שמאלנים ולא אובייקטיבים?? כי אם ויקיפדיה הנכבדה תפתח כל אנציקלופדיה ביתית היא תווכח לדעת כי המילה התנחלות לא מוזכרת. ויקיפדיה, זה לא חדש שאתם לא אובייקטיבים. LoveIsrael - שיחה 20:18, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

כל מה שנמצא מחוץ לגבולות הקו הירוק נחשב התנחלות. זה לא עניין פוליטי. Rhone · שיחה · מיזם אוניות 20:22, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ראה תבנית:התנחלות. אליסף · TRUE BLOOD · שיחה 20:23, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
היא גם לא נמצאת באזור וב יש ריבונות ישראלית,למרות שבתקשורת שוכחים לתקן הרבה דוברים. ורא גם יהודה ושומרון, או גבולות מדינת ישראל. יוסאריאןשיחה 21:42, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

השטח עליו נבנתה העיר עריכה

בערך נכתב משהו מעומעם על כך:

"לאחר קבלת החלטת הממשלה לרכוש קרקעות בשומרון, החלה הקבוצה בהרחבת הגרעין...ממשלת ישראל הציעה לגרעין שלושה מקומות אפשריים בשומרון... ב-16 בינואר 1978 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת היישוב"

מדו"ח בצלם עולה (עמוד 100) כי הקרקעות לא נרכשו על ידי המדינה, אלא הוכרזו כאדמות מדינה, בחלק מהמקרים היה מדובר בשטחים מעובדים, וכי מערכת הכבישים שמקשרת את אריאל למרכז הארץ ולהתנחלויות סביבה בנויות בחלקן על אדמות פרטיות פלסטיניות שהופקעו מכוח צו הפקעה של המפקד הצבאי הישראלי. יוסאריאןשיחה 12:50, 30 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

ממתי קוראים את הדוחות שלהם? אני הייתי מקבל אותם לעבודה וזורק לפח. ‏Ori‏ • PTT14:36, 30 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
גם בדו"ח לא נאמר שהקרקעות היו שייכות לערבים. לא מפורט בדו"ח כמה אחוז מהקרקעות היו מעובדות. האם הפקעת קרקעות לצורכי סלילת כבישים לא מתבצעת במקומות אחרים במדינת ישראל? דרך - שיחה 14:39, 30 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

אל לנו להשתמש בנתונים ממקורות בעלי אינטרסים כל כך מובהקים לערכים שלנו, ובעיקר בצלם שמהיכרות אישית משקרים כחמישה שקרים בכל משפט.

פוליטיזציה של ויקיפדיה עריכה

אין עוררין שאריאל היא עיר. מספר תושביה מתאים להגדרה זו כפי שנהוג במדינת ישראל. התושבים בעיר משלמים מיסים, חייבים ללכת לצבא והילדים חייבים ללמוד. חלים עליהם כל חוקי מדינת ישראל. האם עבריין שעשה פשע באריאל לא נשפט לפי חוקי המדינה? ישנה בעיה כפי שאתם מבינים מתגובתי ומתגובת רבים לגבי הגדרת אריאל כהתנחלות. לכן אין ויקיפדיה, עורכיה או אפילו הפרלמנט שלה להחליט שיש להגדירה כהתנחלות אלא ניתן להוסיף משפט שיש הרואים בה התנחלות (אני חושב שמיעוט הציבור הישראלי) ואילו חלק אחר בציבור אינו מגדיר כך.

נכון, היא עיר, אך מחוץ לתחומי הקו הירוק ועל כן היא נקראת התנחלות. קרא בבקשה את דף השיחה שלך, ואת הקישור שבו להחלטת הפרלמנט של ויקיפדיה. בברכה, אנדר-ויק21:47, 31 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אני מציע לשים בראש דף השיחה הזה הודעה גדולה ובולטת עם הטקסט הבא:
"שלום רב. במהלך דיונים וכן הצבעה דמוקרטית שנוהלו בוויקיפדיה הוחלט כי יישובים ישראלים מעבר לתחומי הקו הירוק יכונו ויוגדרו כ"התנחלויות". נשמח לדיון ענייני מחודש בנושא, פרטני לגבי ערך זה או רוחבי לגבי כלל הערכים הרלוונטים, אך מבקשים - כדי לחסוך זמן וחזרה מיותרת על דברים - לקרוא את דף ההצבעה בו התקבלה ההכרעה." זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 21:54, 31 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אמנם דיון התקיים, אבל לפחות לגבי אריאל זה פשוט מגוחך (אני יודע. גם לזה התייחסו). חיפוש פשוט בגוגל יראה את ההבדל שבין אריאל לאלון מורה למשל. בעוד שאלון מורה מכונה התנחלות גם בקרב תושבי הישוב, העיר אריאל מכונה התנחלות באופן גורף רק בידי צד אחד בדיון, או אולי אפילו בידי שוליו של אותו צד. אה.. סליחה גם בויקיפדיה היא מכונה כך.. דרך - שיחה 00:24, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
אפילו נניח שבתוך מדינת ישראל קיים רוב למי שסבורים שאין מקום להתייחס אל אריאל כאל התנחלות (אני בספק אם זה המצב), הרי שכל מדינות העולם, נדמה לי ללא יוצא מן הכלל, מתייחסות אליה כךף כמו גם אל שאר הישובים שמעבר לקו הירוק. תקנו אותי אם אני טועה. קלודיה - שיחה 00:49, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
מתוך הפתיח לערך התנחלות: "התנחלות היא יישוב שהקימו יהודים ישראלים מעבר לקו הירוק. הוא משמש בעיקר לכינוי יישובים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן שבהם לא הוחל החוק הישראלי ושבהם עדיין קיים ממשל צבאי, וכן לכינוי יישובים שנמצאו ברצועת עזה ובחצי האי סיני ושפונו במהלך השנים. עם זאת, הן גורמים בינלאומיים והן גורמי שמאל ישראליים מכנים כך גם את ההתיישבות יהודית במזרח ירושלים, ולעתים רחוקות גם את יישובי רמת הגולן." האם את מציעה גם לכנות את יישובי רמת הגולן כהתנחלויות? "התנחלות" היא כינוי וככזה השאלה הרלוונטית היא האם מכנים כך את העיר או לא. התשובה (על פי גוגל): לא! מלבד ויקיפדיה ואתרי שמאל (קיצוני לטעמי) דרך - שיחה 00:58, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
אתה מוזמן להעלות את זה חזרה בפרלמנט, בכפוף לנהלים. אנדר-ויק02:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
זה נושא פרטי ולא כללי. בנוסף ראה דבריו של גילגמש בתחילת ההצבעה דרך - שיחה 03:04, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
"התנחלות היא יישוב שהקימו יהודים ישראלים מעבר לקו הירוק". השימוש במונח פחות חשוב, והוא משתנה, ואינו מצדיק התייחסות ספציפית. זה מספיק כללי. אנדר-ויק18:20, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
לא כל כך הבנתי את סוף דבריך. כוונתי הייתה שלא התקבלה החלטה ספציפית לגבי אריאל ולשם כך הפניתי לדבריו של גילגמש, בצירוף העובדות שהבאתי לעיל. דרך - שיחה 19:48, 1 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

עיריית אריאל טוענת כי אינה "אזרח ישראלי" וכי אינה "תושב ישראל" לצורך סעיף 1א(ב) לחוק. מעניין, אולי אפשר למצוא את פסק הדין המלא והמסמכים הקשורים ולהוסיף לפרק "מעמדה של אריאל". יוסאריאןשיחה 13:45, 11 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

עירייה אינה אזרח. הללשיחה • ד' בכסלו ה'תשע"א • 13:47, 11 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
כן, האמת שזו סתם אנקדוטה. יוסאריאןשיחה 13:50, 11 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
אבל בשבילך, הנה טענת העירייה: ”טענות המערערת

פקודת העיריות [נוסח חדש] אינה חלה על המערערת אלא תקנון המועצות בלבד. קיימים הבדלים מהותיים בין המערערת לבין רשויות מקומיות בתחומי מדינת ישראל. כך למשל, המערערת אינה כפופה במישרין למשרד הפנים אלא למפקד האזור שאצל מסמכויותיו לממונה על היישובים הישראליים ביהודה והשומרון (הממונה היום היא הגב' רות יוסף). הנחיות הממונה אינן זהות להנחיות משרד הפנים לרשויות המקומיות שבתחומי מדינת ישראל. למשל, באזור לא קיים כלל היטל השבחה בעוד שבישראל גובות הרשויות היטל זה מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. מכוח התקנון מוסמכת המועצה לגבות ארנונה בשיעור קבוע למ"ר על "אדמת בניין" לשם מימון שרותים שהיא מספקת. מאידך, לרשויות מקומיות בישראל אין סכמות לגבות ארנונה שכזו. חקיקה ישראלית, כגון חוק ההסדרים, החלה על רשויות מקומיות בתחומי הקו הירוק אינה חלה על המועצה. אין מקום לחייב המערערת במס על בסיס טענת שוויוניות או הפליה ביחס לרשויות אחרות שבתוך מדינת ישראל לאור ההבדלים המהותיים שבין המערערת לביניהן.

רשות המסים שינתה את הנחיותיה בקשר עם חובת תשלום מס שכר לגבי שכר המשולם לעובדים פלסטינים על ידי מלכ"רים הפועלים באזור. בתחילה ניתנה הנחיה על ידי ראש מחלקת ניכויים בנציבות מס הכנסה שלא חלה חובה כזו (5.7.99) אולם לאחר מכן אותו גורם הוציא הנחיה מתקנת (20.12.99) בה נקבע כי מס השכר יחושב מתוך כלל כל השכר שמשולם על ידי המלכ"ר בלא קשר לזהות העובד אם הוא פלסטיני או לא. המערערת הצהירה כי מאז שנת 2002 אינה מעסיקה פלסטינאים כלל (חקירת העד רואימי מטעם המערערת בעמ' 3 לפרטיכל ש 19, והמערערת חוזרת על כך בסעיף 2.11 לסיכומיה). P

המערערת אינה "תושב ישראל" לפי חלופה 3 להגדרת "אזרח ישראל" בחוק. חלופה זו חלה על יחידים בלבד. אף אם חלה היא לגבי חבר בני אדם, הרי שהמערערת אינה בגדר "תושב ישראל" משום שאין היא רשומה בישראל ואין היא נשלטת ומנוהלת מישראל. השליטה במערערת וניהולה מופעלים באזור. מועצת המערערת וועדותיה, המורכבות מתושבי האזור, מתכנסות באזור והן המנהלות את המערערת ומתוות את מדיניותה. הניהול השוטף של המערערת מבוצע באזור בעיקר על ידי ראש המועצה. המערערת אינה כפופה אלא למפקד האזור ולמי שהוסמכו על ידו. אין רלבנטיות לכך כי מפקד האזור "אימץ" לתוך תקנון המועצות הוראות הקבועות בדין הישראלי. בעוד הרשויות המקומיות בתוך תחומי מדינת ישראל יונקות חיותן מהדין הישראלי, המערערת היא רשות הפועלת בתחומו של שטח הנתון לתפיסה לוחמתית, עליו חלים הן המשפט הבינלאומי הפומבי והן הדין הירדני, כפי שתוקן על ישי תחיקת הביטחון של מפקד כוחות צה"ל באזור (בג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ. כנסת ישראל, פ"ד מט(2) 481, בעמ' 527-512.)

המערערת אינה נופלת בגדר חלופה (4) להגדרת "אזרח ישראלי" שבחוק. מאחר שהמערערת היא גוף יציר הדין, תחיקת הביטחון של מפקד כוחות צה"ל באזור, אין לומר כי אזרח ישראלי הוא "בעל שליטה" בה על פי החלופות המנויות בסעיף 32(9) לפקודה. אין בסיס לטענה כי תושבי המערערת הם העירייה שכן המערערת היא תאגיד סטאטוטורי בעלת אישיות משפטית נפרדת (סעיף 67 לתקנות המועצות). על כן יש לדחות את טענת המשיב כי התושבים מהווים את העירייה בהמשך לאמור בסעיף 2 לפקודת העיריות אשר ממילא אינה חלה על המערערת.

סעיף 1א(ב) לחוק מס ערך מוסף הוא חריג לבסיס הזיקה הפרסונאלית המקובלת של מבחן התושבות וככזה יש לפרשו שלא על דרך ההרחבה ולקרא לתוכו את שאין בו. ”.

מכל מקום, השופט דחה את הערעור וטען שהעירייה אכן נחשבת כאזרח ישראלי. הללשיחה • ד' בכסלו ה'תשע"א • 13:55, 11 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
זו אנקדוטה משפטית חסרת כל חשיבות. דוד שי - שיחה 07:54, 21 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
כמובן. אם כי הארץ כדרכם בקודש עשו מזה כותרת ראשית. הללשיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"א • 08:17, 21 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
זו הייתה מניפולציה מחאתית של העירייה כדי להגיד "זה או שאנחנו כן או שאנחנו לא, אבל אל תעשו איפה ואיפה". ועיתון "הארץ".. נו טוב, כשאתה כל כך מוטה פוליטית ואתה לא מתבייש לשקר, מה זה כבר הטיה של כמה עובדות קטנות..-- riel1204  - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 12:56, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה

קישור לדף באתר בצלם. עריכה

David999 (שיחה | תרומות | מונה) שכל עריכותיו פה קשורות לאריאל ולמכללה שבה, הוריד ללא הסבר את הקישור שהיה ב"קישורים חיצוניים" לדף הזה באתר "בצלם" שמוקדש לאריאל.

בדף יש מידע הנוגע לעיר:

  1. על נושא הקרקעות עליה היא הוקמה
  2. על כך שהקמתה פוגעת בהתפתחות סלפית
  3. על הנתק שאריאל וגדר ההפרדה סביבה יצר בין סלפית, לבין הכפרים סביבה.
  4. על בעיית השפכים של העיר שלא מטופלים ומזהמים את הסביבה
  5. על העדפת העיר בתיקצוב ממשלתי.

זהו קישור לדף עובדתי שמציג מידע רלוונטי לערך.

כשהחזרתי אותו Ori שב והורד בתואנה שהקישור "מוטה לחלוטין". שיחזרתי לגרסה היציבה ואז אריה ה. שב והוריד בטענה שהערך פולמוסי וחסר מקורות.

ובכן, יש פה בלבול בין דרישות מקישורים חיצוניים לבין דרישות מערכים. ובכל מקרה יש קודם כל לשחזר לגרסה היציבה (הקישור קיים שנה).

כמו כן כדאי לראות אילו קישורים כן הושארו. קישור אחד פרסומי לאתר של מרכז הספורט [2] ,קישור אחד לאתר של בית זכרון לשואה בעיר, שלא מלמד כלום על העיר [3], וקישור סביר לאתר הנוער של העיר. (משום מה קישור לאתר העירייה שהיה הורד גם הוא מסיבה אל ברורה ע"י Orrling ‏[4]).

לכן אני מבקש לשחזר לגרסה היציבה ולהחזיר את הקישור הזה, שנמצא פה כבר שנה. [5]. אני לא אעשה זאת לבד מחשש לכניסה למלחמת עריכה.

כמו כן, אני מחזיר את הקישור לאתר העירייה, ומוריד את שני הקישורים הבלתי רלוונטיים. emanשיחה 22:27, 26 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

מה David999 עורך ולא עורך לא קשור לעניין, ואין צורך ברמיזות כאלו. "שנתפסו בתואנת שווא של "צרכים צבאיים"" - זה כמו מאמר דעה, דבר שלא מקובל אצלנו לקשר אליו, אלא במקרים יוצאי דופן. בנוסף, הטקסט בבצלם טוען טענות גדולות מדי מכדי לא לספק להן מקורות - אם יש מקור אמין לדברים שהם טוענים, אפשר להוסיף את חלק מהטענות כטקסט בערך - אין צורך בקישור חיצוני.
בנוסף, רשימה מסוג "עשר הסברים למה X הוא רע" הוא לא בדיוק נייטרלי, ולא יתקבל בכל ערך אחר.
לגבי הגרסה היציבה - יש רוב נגד השארת הקישור בערך, ואין צורך בבירוקרטיה של החזרת הקישור לערך. אפשר כמובן להפנות עורכים חדשים לכאן מויקיפדיה:לוח מודעות.
לגבי שאר הקישורים - אני לא רואה איך זה רלוונטי. אדם הפנה את תשומת לבנו לקישור מסוים, וטיפלנו בו. קישור הוא לא כמו טקסט, ומציאת בעיות בו לא מעלות נורות אזהרה כמו שעושות טעויות בערך עצמו. אריה ה. - שיחה 23:21, 26 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

קונצנזוס? עריכה

הטענה לפיה: "רבים בישראל רואים את אריאל כקונצנזוס‏" מטעה. הרפרנסים הם לאמירות של פאבלו רוזנברג (!) ודני וייס. לאמירה כזו הייתי מצפה למצוא גיבוי בדמות מחקר רציני או לכל הפחות סקר. האם כל שטות שפאבלו רוזנברג אומר משקף את הקונצנזוס הישראלי? אם כן - אנחנו בבעיה רצינית. לאמיתו של דבר, לאור החרמות מצד אקדמאים על המרכז האוניברסיטאי, ושל אנשי רוח ובמה על היכל התרבות - נראה שאריאל רחוקה מאד מלהיות קונצנזוס.

מעמדה של אריאל עריכה

בערך כתוב:

מעמדה של העיר בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת - העיר נכללה בשטחים שיסופחו לישראל על פי ההצעה הפלסטינית שהוצגה בשיחות טאבה בינואר 2001, וגם ב"הסכם המדף" שהציג ראש הממשלה אהוד אולמרט בפני אבו מאזן בספטמבר 2008 נכללת הדרישה להשארת גוש אריאל בריבונות ישראלית, בכפוף לחילופי שטחים‏. גורמים פלסטינים רשמיים מציגים, מאידך, עמדות שלפיהן הם רואים את שטח העיר כשטח פלסטיני.

לפי תנאים אלו גם תל אביב היא עיר אשר "מעמדה בהסכם עתידי עם הפלסטינים שנוי במחלוקת"-- riel1204  - (שִׂיחָהתְּרוּמָה) - 13:08, 21 בינואר 2013 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:07, 3 במאי 2013 (IDT)תגובה

הקניון החדש בעיר והחרם על מקדונלד'ס עריכה

אני חושב שצריך לציין בערך על הקניון החדש אשר ייפתח בעיר משום שזהו הקניון הראשון אשר נפתח מעבר לקו הירוק, ויש לציין את החלטתו של מנכ"ל מקדונלד'ס עמרי פדן לא לפתוח בעיר סניף משום שהוא לא רואה באריאל כשטח של מדינת ישראל, ויש לציין גם את החרם של אנשי הימין על הרשת --Israel t9 - שיחה 20:27, 2 ביולי 2013 (IDT)תגובה

ההוספה שלי נמחקה - מבקש להבין למה עריכה

הערך לא מציין בשום מקום שכל מדינות העולם פרט לישראל רואות באריאל התנחלות בלתי חוקית ולא מכירות בליגטימציה שלה. כרגע נראה כאילו כולם, כולל הפלסטינים, מכירים באריאל. זה שטויות. נא להחזיר את הפרטים.

מעמד החוקי של ההתנחלויות כתוב בערך התנחלות. אי אפשר להכנס לפרטים אלה בכל התנחלות והתנחלות ולא נהוג לעשות את זה. כתוב שאריאל היא התנחלות ודי בכך. גילגמש שיחה 05:06, 16 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה

משוב מ-19 באפריל 2015 עריכה

שכחתם לציין שאת כל הפרוייקטים שצוינו לעיל הגה חזה ויזם רון נחמן ז"ל,בעזרת אנשים רבים וטובים שחברו אליו מידע חשוב ביותר... 149.78.89.200 22:24, 19 באפריל 2015 (IDT)תגובה

דיווח על טעות עריכה

פרטי הדיווח עריכה

סמל העיר החדש הוא בצבעים כחול תכלת. אם אפשר להשאיר גם את הסמל המופיע כאן.

מקור:עיריית אריאל דווח על ידי: מ.א 213.151.55.78 23:11, 21 ביולי 2015 (IDT)תגובה

תודה. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:01, 26 ביולי 2015 (IDT)תגובה


חוסר אובייקטיביות ואמינות עריכה

כאשר לוקחים ערך של עיר ואם בישראל ובמשך כל השורות הראשונות של תיאור הערך לא מופיעה המילה "עיר" הדבר מעיד על כך שהכתיבה היא לקויה ולא אובייקטיבית. מבקש שתחזרו בכם ותקנו את הטעות. אבשלום. 199.203.89.245 15:00, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה

נסה לקרוא לאט את המילה הראשונה של הערך. דוד שי - שיחה 21:28, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה

החוק הישראלי באריאל עריכה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

1) למיטב הבנתי באוניברסיטת אריאל לומדים בין היתר תלמידים מוסלמים. האם הן אזרחי ישראל או ערבים מהשטחים הסמוכים?

2) האם בישוב אריאל גרים מוסלמים?

3) אזרחי ישראל שרוצים להגיע לאריאל צריכים לעבור דרך מחסום צהלי לשטחי איו"ש, נכון?

4) האם קיימת הפרדה בטונית בין אריאל לבין השטחים הערביים?

5) פורמלית אריאל אינה בשטח ישראל ולכן חוקי ישראל לא חלים עליה, נכון? אם כך, האם יש באריאל תחנת משטרה?

תודה מראש ומקווה לתשובות עניין ולא דיון פולטי. שואל השאלות - שיחה 17:26, 20 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

1. באריאל לומדים בעלי אזרחות ישראלית.
2. אני גרתי באריאל בשנותיה הראשונות ("גרעין" של תעש) ועדין גר בסביבתה, אריאל בעיקרה מורכבת ממהגרים מרוסיה,ארגנטינה, יהודים ילידי הארץ- בדומה לערי פריפריה. אריאל אינה עיר מעורבת, אך ייתכן ויש בה מי שהתאסלמו, ואם ישנם מוסלמים נוספים סביר יותר שהם מהשדרה הישראלית (בוגרי שירות צבאי...). אי אפשר להגיד על עיר אם יש בה מוסלמים או אין בה (כדי לעשות זאת, צריך לשאול את כל התושבים ביישוב, זה לא מעשי)- אפשר להגיד על יישוב אם הוא מעורב או לא. אריאל אינה יישוב מעורב.
3. בדרך לאריאל לא עוצרים במחסום, בדרך מאריאל עוצרים בדרך כלל במעבר גבול המתופעל אזרחית על ידי רשות המעברים- "שער השומרון".
4. קיימת גדר חכמה, ואין בעיה בטחונית בעיקר בגלל הנוכחות הצבאית בסביבה (כיפל חארת', סלפית...).
5. באריאל תחנת משטרת ש"י, החוק ברובו חל באריאל, במיוחד בשל היותה יישוב עירוני ישראלי.
לסיום אני מבקש להבהיר, אריאל היא חלק מהכיבוש הישראלי, סביב לאריאל חיים פלסטינים רבים משוללי זכויות רבות, שאין לתושבי אריאל כמעט ממשק איתם, ובעיקר חיילי צה"ל שומרים על הפרדה בין האוכלוסיות- ממליץ לשמוע עדויות שוברים שתיקה, בצלם וארגוני זכויות האדם כדי להבין המציאות, שאם יש מישהו המתאר אותה, הרי שהם עושים זאת.31.154.81.12 17:38, 20 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
שואל יקר האם התשובות מספקות? במידה וכן סמן נא ב"מצב", תודה.31.154.81.12 20:26, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
השואל ביקש לא להיכנס להיבטים פוליטיים, ואתה עושה זאת בריש גלי. אני מבקש למחות ולהתנגד תכלית התנגדות לשימוש בביטוי 'הכיבוש הישראלי, תוך התעלמות גמורה מהיותו שנוי במחלוקת. למשל, נכבש ממי ? מירדן ? זו בעצמה כבשה את יהודה ושומרון ב-1948, מלבד המשולש שנותר ישראלי תחת הסכם מדיני בין שתי המדינות. בנצי - שיחה 23:03, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
הכיבוש עבורי אינו של השטח כמו שהוא של האנשים ושל החירויות שלהם... איני חייב לכבד כל בקשה של השואל, ולמען האמת, כאשר השבתי הבחנתי רק בנקודות והשבתי לכל נקודה מבלי לשיים לב לחתימה, ובכל מקרה השאלות נוגעות בסוגיה שאני רואה בה קודם כל סוגיה מוסרית ומשפטית ורק אחר כך פוליטית...31.154.81.12 23:08, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
זכותך לא להיצמד לשאלת או לבקשת השואל. כל שטענתי הוא שיש לציין שמדובר בעניין שנוי במחלוקת, ולא קביעה חד-משמעית. בנצי - שיחה 23:17, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
בנצי אין לי כאן אפילו שם  , אז אתה רוצה לדבר על "סמכות"? הדברים הללו עבורי חד-משמעיים וברורים, אבל אם למישהו לא היה ברור, אז אני חד-משמעית מדבר בשם עצמי, ושם הדף "הכה את המומחה" אינו באמת אומר שבתור אחד המשיבים אני מומחה או שמותר להכותי.31.154.81.12 00:55, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
שאלה 5, בלי פוליטיקה: מאז מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל סיפחה חלק מהשטחים שנכבשו/שוחררו במלחמה - רמת הגולן ב-1981 והחלק המזרחי של ירושלים (תיקון לחוק ירושלים) בשנת 2000. אמנם אף מדינה בעולם לא מכירה בסיפוחים אלו, אך לענייננו אין לכך משמעות. כל שאר השטחים נותרו במעמד של "שטח במחלוקת" (שטח מוחזק/כבוש/משוחרר). מבחינת החוק, הריבון בשטח אינו מדינת ישראל אלא מפקד פיקוד המרכז. החוק הישראלי אינו חל על השטח, אך חל על אזרחים ישראלים המתגוררים בו, ובנוסף מפקד פיקוד המרכז יכול לפרסם פקודות המחילות נורמות ספציפיות של המשפט הישראלי על השטח. להמחשה: תושב אריאל משלם מס הכנסה לישראל (בהיותו אזרח ישראלי), אך החוק הרלבנטי לענייני בניה הוא (לכאורה) החוק הירדני. רון חל (HLron) - שיחה 00:55, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
בפועל ישנן תקנות תכנון ובנייה בשטחים הכבושים (אני מצטער אבל שטחים לא משחררים- אנשים משחררים או לחילופין כולאים), הן מיוחדות כאשר הממשלה וראשה הם אלה המאשרים כל בנייה, לומר שלרוב היא אסורה. כאשר מישהו מעוניין לבנות פרגולה הוא לא הולך לחוק הירדני אלא לעירייה- מזכירות יישוב- מועצה אזורית או מועצה מקומית שפועלות מכוח החוק הישראלי.31.154.81.12 11:04, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
עוד פירוט על שאלה 4 ניתן לקרוא בכתבה.31.154.81.12 17:44, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
רון חל, כתבת ש"הריבון בשטח אינו מדינת ישראל אלא מפקד פיקוד המרכז...". ומי נתן למפקד פיקוד המרכז את הסמכות להיות הריבון בשטח? מפקד פיקוד המרכז אינו אלא אורגן של ממשלת ישראל, ומכוחה של הממשלה הוא מחיל ואוכף "נורמות ספציפיות של המשפט הישראלי על השטח". הראיה לכך היא, שלמפקד פיקוד המרכז אין כל סמכות להחיל על דעת עצמו או לאכוף על דעת עצמו נורמות שממשלת ישראל לא אישרה לו להחיל או לאכוף. אתה מוזמן לעיין בתגובה המקדמית מטעם ממשלת ישראל לעתירה נגד חוק ההסדרה, ובמקורות המשפטיים שמובאים שם. אביתר ג'שיחהתרומות • ח' בטבת ה'תשע"ח • 18:08, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
מתוך התגובה הנ"ל (סעיפים 1 ו-2, ע' 4, ההדגשה שלי): "מעמדם המדיני של מרבית שטחי האזור טרם הוכרע סופית. אי-החלת החוק והמשפט הישראלי באזור, יחד עם התרחבות ההתיישבות הישראלית והתבססותה, הובילו למציאות משפטית ייחודית ומורכבת במיוחד. חייהם של מאות אלפי ישראלים שקבעו את מושבם באזור מוסדרים, בין היתר, בתחיקה צבאית. באזור חלים רבדי חקיקה מתקופות שונות: משטר הקרקעות באזור מוסדר ברובו באמצעות חקיקה עות'מאנית מן המאה התשע-עשרה, חקיקה שגם בטורקיה - מקום הולדתה - כבר תוקנה והוחלפה.". כלומר - מדינת ישראל אומרת במפורש כי כלל מערכת החוק הישראלית אינה חלה בשטח זה, ולכן נדרשים פתרונות נקודתיים להסדרת בעיות, במקרה זה "חוק ההסדרה".
לעניין הריבון - סמכותו של מפקד פיקוד המרכז אינה בשל היותו נציג של מדינת ישראל (ולמרות דבריו של ח"כ סמוטריץ המובאים בס' 201 ע' 51), אלא בשל היותו מפקד הכח הצבאי השולט בשטח באופן זמני (מילה טעונה, אבל זה המצב עד שהנושא יוסדר בדרך זו או אחרת) מאז המלחמה האחרונה. למעשה, עצם הסברו של הח"כ מעלה את השאלה מדוע להשתמש במבנה שרשרת מורכב כזה, ולא להחיל שליטה ישירה. העובדה שנמנעים מכך מעידה שהמצב אינו כה פשוט. מתי יפסיק מפקד הפיקוד להיות הריבון - רק כאשר השטח יעבור לריבונות של מישהו אחר, יהה זה מדינה (ישראל או אחרת) או סמכות שלטונית אחרת (למשל אם ישראל תודיע על מינוי מושל אזרחי לאזור - הסבירות לכך נמוכה כיון שהסיכוי שמינוי כזה יוכר ע"י מדינות העולם אינו גבוה). ראה פירוט בערך ריבון. גם בהמשך התגובה המדינה מציינת כי השליטה הישראלית בשטח היא רק "שליטה אפקטיבית" (ס' 19), וכי טענת ישראל שהשטח אינו "שטח כבוש" על פי הדין הבין-לאומי "לא זכתה לתמיכה רחבה בעולם" (ס' 20).
האם מפקד פיקוד מרכז יכול להוציא צו המנוגד לעמדת ממשלת ישראל? שאלה מעניינת, איני בטוח שהתשובה לכך שלילית...רון חל (HLron) - שיחה 18:34, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
הסמכות הרשמית היא מפקד פיקוד מרכז, אם לצורך העניין בא שר הביטחון או ראש הממשלה ומורה לכוחות המשרתים לעשות כך או אחרת, מדובר בנטילת סמכות שאינה מוקנת להם על פי חוק ועקיפה חריגה של שרשרת הפיקוד שטעונה הסבר וביקורת. בפועל וגם באופן רשמי הסמכויות מחולקות בין פיקוד המרכז, המנהל האזרחי (תחת משרד הביטחון ובממשלה הנוכחית תחת סגן-שר הביטחון בן דהן) ומשטרת ישראל.31.154.81.30 20:13, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני מסכים ש"כלל מערכת החוק הישראלית אינה חלה בשטח זה", אבל כל זה אינו אומר שמדינת ישראל איננה הריבון. אני מצטט מאותו מסמך (סעיף 23, עמוד 9): "מן הבחינה האנליטית... ראוי לציין כי מקור סמכותו של המפקד הצבאי של האזור היא היותו אורגן של מדינת ישראל וחקיקת הכנסת שממנה השלטון הצבאי שואב את כוחו... לא הוראות המשפט הבין לאומי". ועיין בסעיף 214, עמוד 54, בו מובאת פסיקת ביהמ"ש העליון בנושא. אביתר ג'שיחהתרומות • ח' בטבת ה'תשע"ח • 09:12, 26 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
לא מדובר בשיעור בלוגיקה או בהתפלפלות תלמודית, לכולם ברורה הכוונה שלך, מפקד פיקוד מרכז הוא בסך הכל הסמכות הריבונית מטעם מדינת ישראל, ולכן אם המפקד ריבון, הרי שזה מטעם המדינה, ובין כה וכה מטעם המדינה הוא בכלל מפקד ואלוף. ובכן לא כך היא, קודם כל כדי שמדינה תהיה ריבון צריך להכיר בה כריבון, בוא נתחיל בהכרה שלה עצמה, מדינת ישראל לא סיפחה השטחים המדוברים. כמו כן אין מדינה המכירה בריבונות ישראל על השטחים, ומה הפלא כאשר ישראל לא מספחת... כמו כן אם בלוגיקה עסקנו, "מפקד פיקוד מרכז"  "מדינת ישראל", והסמכות שלו היא מכוח הסכמי הפסקת אש והחלטות בינלאומיות ולא רק מהכוח החוקי של מדינת ישראל.31.154.81.30 13:13, 26 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
נסכים שלא להסכים. אביתר ג'שיחהתרומות • ט' בטבת ה'תשע"ח • 12:53, 27 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
מה יש לא להסכים? כתבתי עוד קודם לכל הדיון שאפקטיבית החוק הישראלי פועל בשטחים, ב"עוונותי" פקדתי גם תחנת המשטרה ש"י באריאל (בנסיבות תמימות). אבל להבדיל מהגולן ומירושלים שטחי שומרון לא סופחו, מדוע אם כן סופחו ירושלים והגולן, אם אין כל הבדל?31.154.81.30 12:58, 27 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

לא טענתי שאין הבדל. ישנם מספר הבדלים משפטיים בין האזורים שסופחו לאזורים שלא סופחו, ועדיין, (להבנתי) את הריבונות שלה מחילה ישראל גם על יהודה והשומרון. אביתר ג'שיחהתרומות • ט' בטבת ה'תשע"ח • 14:27, 27 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

נ"ב, חבל על הזמן שלנו. אנחנו ממחזרים טיעונים, ואני לא רואה שמישהו מאיתנו משתכנע.

אני לא כל כך מבין מה הציפייה שלך מדיון, ששני הצדדים יסכימו? ראה גם סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל...סלפית לצורך העניין נמצאת בשטח A באיזה מובן ישנה שם ריבונות ישראלית? 31.154.81.30 14:36, 27 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  1. אם הדיון לא נועד על מנת לשכנע את הצד השני, בשביל מה הוא נועד?
  2. לגבי סלפית, הדברים פשוטים, באותו מובן שיש בסלפית 'ריבונות' של אלוף הפיקוד כך יש שם ריבונות ישראלית. האם לאלוף הפיקוד יש סמכות כלשהי בשטחי A? אם כן, ישנה בסלפית ריבונות ישראלית, אם לא - לא.
  3. אתה אומר, השטחים לא סופחו לישראל ולכן הם אינם בריבונותה, כלומר, אתה טוען כי "אין סיפוח" = "אין ריבונות", ולא היא. סיפוח הוא רק שלב בדרך לריבונות, וריבונות יכולה להיווצר גם בלי סיפוח. לפי הערך ריבונות, אם לישות ישנה "הזכות הבלעדית להפעיל סמכות" ו"לאכוף את חוקיה" באזור מסוים, ואם יש לה "היתר... להשתמש בכוח" בשטח זה, על מנת "להגן על המדינה מפני גורמים עוינים לה מבפנים ומחוץ", הרי שהוא בריבונותה. איני מכיר עוד ישות שלה ישנה הזכות להפעיל סמכות ולאכוף את חוקיה בשטחי C, כך שסמכותה של ישראל בשטחים אלה, דרך אלוף הפיקוד מטעמה, היא סמכות בלעדית. בנוסף, לשלטון הצבאי של ישראל בשטחי C, ישנו היתר להפעיל את כוחו במסגרת החוק ובמגבלותיו על מנת להגן על המדינה. עוד דובר בערך על "רכישה מכורח ניהול לאורך זמן", ואני מצטט, "מדינה אשר מפעילה את סמכויותיה על שטח מסוים לאורך זמן בדרכי שלום (גביית מסים, רישום מקרקעין ואוכלוסייה, אכיפת חוק המדינה בשטח, סימון במפה ופעילות משטרתית וצבאית), וללא התנגדות מצד מדינות אחרות בעלות עניין - רשאית להכיל את ריבונותה בשטח". בשטחי C מדינת ישראל גובה מיסים, רושמת מקרקעין ואוכלוסיה, אוכפת תחת שלטון צבאי את חלק מחוקיה, ומפעילה את צבאה. מאז ניתוק הזיקה אף מדינה אחרת אינה מוגדרת כבעלת עניין בשטח, כך שגם אין "התנגדות מצד מדינות אחרות בעלות עניין". סבורני שמש"ל: לפחות דה פקטו ישנה כאן ריבונות, אם לא דה יורה.
  4. ומה ההבדל בין זה לבין "סיפוח"? על כך בפרקים הבאים.
אביתר ג'שיחהתרומות • י' בטבת ה'תשע"ח • 00:29, 28 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  1. בסדר, אביתר תשכנע, או תנסה לשכנע, אבל אתה לא יכול להתלונן שמישהו אינו משתכנע- יכול להיות שהוא כבד-מח ויכול להיות... :-)
  2. סלפית היא דוגמה מעולה במיוחד לנקודה הבאה ששאתה פורט אז...
  3. מספר נק', ה"ריבונות" של ישראל בשטחי C איננה מתוך סמכות של ישראל אלא מכח הסכמי אוסלו. הסכמי אוסלו הם הסדר ביניים, למעשה סדרה של הסדרי ביניים, ולכן אינם מהווים עילה לריבונות.
  4. חזרה לסלפית: האופן בו אתה מציג ריבונות (באופן דיסקרטי-דיכוטומי) מלמד שישראל היא הריבון בסלפית אף על פי שבמעשה ודה יורה המציאות אחרת עד הפוכה. גם בשטח A לצבא הישראלי יש חופש פעולה הגם שעל ניהול הביטחון השוטף ועל הניהול האזרחי אמונה הרשות, אך לגישתך, משום שישראל יכולה לאכוף חוקיה באופן חלקי- לצבא שמור חופש הפעולה, ישראל ריבון. לשיטתך ישראל היא גם הריבון בסוריה כי "שומרת על חופש פעולה" בשמי סוריה ועל אדמתה בכל הנוגע להעברת נשק אסטרטגי לידי חיזבאללה...31.154.81.83 20:32, 28 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  1. לא התלוננתי. גם לא אמרתי שאתה כבד-מוח.
  2. חושב על הנקודות שהעלית. אגיב עליהן אם אגיע למסקנה ברורה.
  3. ברור לי שמאז הסכמי אוסלו השתנו פה אי אלו דברים... יכול להיות שכבר לא ניתן להתייחס לשטחי A ו-B כשטחים בריבונות ישראל. לכן התייחסתי קודם בעיקר לשטח C. מה שטענתי הוא שכדי שתהיה ריבונות דה פקטו, לא מוכרח שהמדינה עצמה תכיר בריבונות הזו גם דה יורה. נניח שהמדינה לא מספחת רשמית את השטח, לא מחילה עליו את כל החוקים שלה, משאירה סבך של מערכות חקיקה שלא שייכות לה, לא נותנת לכל תושבי השטח אזרחות או לפחות תושבות ישראלית, אבל מצד שני, באמצעות נציג שלה היא משליטה בשטח שלטון צבאי, מחוקקת לגבי השטח הנ"ל חוקים מחוקים שונים, מחילה בכל מיני קונסטלציות ותירוצים חלק מהחוקים שלה, מפעילה בשטח את צבאה ומשטרתה (מג"ב ביש"ע כפוף לצה"ל, אבל זה רק משחק תחפושות ותו לא), מפעילה מערכת שיפוטית ומערכת של בתי סוהר בשטח, מקימה ערים ומועצות אזוריות שהניהול האדמינסטרטיבי שלהן זהה בכול למקבילותיהן בשטחי המדינה הרשמיים ומקיימת בהן מערכות בחירות מסודרת, האם כל זה לא ריבונות דה פקטו?
  4. קשה לי להבין את הטענה שאלוף פיקוד המרכז הוא ריבון בשטח מכוח החלטות בינלאומיות ומכוח הסכמי הפסקת האש. האלוף הוא לא מונרך ולכן הריבונות שלו נגזרת מריבונות של ישות שהוא הנציג שלה, ששולחת אותו להיות ריבון שם. תסכים איתי שהסכמי הפסקת האש והחלטות בינלאומיות הן לא ישות ריבונית?
אביתר ג'
  1. כמובן שישנה ריבונות יחסית, איני מכחיש את משטר הכיבוש והאפרטהייד המתקיים בשומרון וביהודה, אבל להחלת החוק יש מספר ביטויים בשטח, נכון יותר, להיעדר החלת החוק יש ביטויים בשטח. מושבות-קולוניות אינן בהכרח חלק ממדינת האם- הן אקס-טריטוריות. כיצד תכנה את הפלסטינים בחווארה, שטח C, שאינם יכולים לבחור ואינם אפילו מאוגדים בשלטון עירוני ישראלי אלא פלסטיני...?
  2. השאלה היא האם מפקד פיקוד מרכז מחויב להחלטות הממשלה, ולא כך היא, ישנה שרשרת פיקוד מתפקדת, למפקד יש סמכויות מכוח החוק ומכוח פקודות הצבא (שבתורן הוסמכו לו מהחוק). ישנם לא מעט מצבים בהם ראש הממשלה חושב שיש לפעול באופן אחד ואין לו שום סמכות לכפות-להורות למפקד כיצד לפעול. הדבר נכון לגבי פערים הקיימים או שייתכנו בין שר הביטחון, סגן השר או חבר ממשלה אחר. כאשר תתכנס הממשלה ותעביר החלטת ממשלה להסמיך את שר הביטחון או ראש הממשלה להורות כך או אחרת בעניין השטחים הכבושים, ההוראה הזו לא תינתן למפקד פיקוד מרכז (לפחות לא רשמית- אך סביר שהוא בוודאי יוזמן לדיונים עם ראש הממשלה או השר) אלא לרמטכ"ל שהוא בתור ראש הצבא אמון על ביצועה. במידה והרמטכ"ל יראה בהוראה עניין בלתי אפשרי, בלתי חוקי... הוא לא בהכרח יפעל ליישומה אם במופגן אם בעורמה, אותו הדבר נכון לפקודה שתעבור מהרמטכ"ל למפקד פיקוד מרכז. כמובן שהמקרה של הפרת הוראת ממשלה(מצד הרמטכ"ל) או הפרת פקודה(מצד מפקד הפיקוד) היא מקרה בעייתי מאד משפטית. זהו תיאור דיכוטומי עוד המציאות הרבה יותר גמישה, ואכן ישנן דוגמאות רבות לפערים בין הממשלה וחבריה לבין גורמים מקצועיים שאינם מוכנים לבצע הוראות מסוימות, על הממשלה לבסוף מוטלת האחריות והסמכות נתונה לה לפטר, אך הרבה פעמים היא בוחרת לקבל התנאים של הגורם המקצועי משיקולים כללים של רווח והפסד- כך למעשה מתגלה אופיה האמיתי של הסמכת מפקד פיקוד מרכז, לא רק שפורמלית ישנה שרשרת פיקוד והסמכת מכוח החוק ולא רק מהממשלה (ישנה מידה של עצמאות) אלא שגם במעשה, המציאות מגלה כזו מורכבות שבה מפקדי הפיקוד הם הריבון ויש להיזהר מליטול מהם הסמכויות, בשל ההליכים הנדרשים לשם כך.31.154.81.83 14:19, 31 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  1. אם אתה מסכים שישנה ריבונות יחסית, אנחנו מסכימים. זה מה שרציתי, או התכוונתי לומר, מלכתחילה. לגבי האפרטהייד, אני לא הייתי קופץ להגדרות ולהשוואות שאינן שייכות (לדעתי).
  2. המציאות שאתה מתאר אינה ייחודית רק להתנהלות של אלוף הפיקוד ביו"ש מול הממשלה. זו גם ההתנהלות הכללית בתוך ההיררכיה צבאית ובין הצבאית לאזרחית השלטונית, בין כאשר נמצאים בשטחי המדינה ובין מחוצה לה (ועיין ערך קרב המיתלה או טבח כפר קאסם). זה שמישהו מהדרג הצבאי "מתחכם" ומשנה את הפקודות של אלו ש"מעליו", עדיין לא אומר שהדרג המדיני אינו הריבון, ולהיפך, ציות הדרג הצבאי אינו אומר שהדרג המדיני הוא כן ריבון (ובסוד נלחש, שזוהי ההתנהלות הכללית של כל בני האדם, במדים או שלא; לפעמים מצייתים לבעלי סמכות עודפת, ולפעמים לא). אביתר ג'שיחהתרומות • י"ד בטבת ה'תשע"ח • 23:37, 31 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
  1. אין שום "חכמה" ב"ריבונות יחסית", זו ריבונות מהסוג שהיה לפרעה על העבריים של גושן ערב צאתם ממצרים.
  2. בהחלט איננה יחודית, אך המציאות הזו נשאלה לניהול השטחים במיוחד כדי שלא תהיה עליהם ריבונות. מה זה "הדרג המדיני הוא הריבון", לצבא ולמפקדיו יש סמכויות מוקנות מכוח החוק, הם לא עושי דברם של שרי הממשלה, הסיפור מורכב בהרבה מהטענה "מילאתי פקודות", שרים בממשלה יכולים להגיד שמבחינתם מילציות חמושות הן דבר חיובי, הצבא לא מוכרח לעשות דברם, כך גם בנוגע להוראות הפתיחה בירי, ישנן מגבלות כוח, מי שלא מבין אותן, ומדקלם "הממשלה היא הריבון" מתבזה כמו נשיא ארה"ב, שמציץ אבל לא יכול לפעול. אם דיברנו על ריבונות ועל ריבונות-יחסית, הדבר נכון לממשלה, שהיא ריבון-יחסי דה פקטו ולדה יורה אין הרבה משמעות- כי שוב מדובר בהסכמים בינלאומיים שכדי לסגת מהם דרושה החלטת ממשלה לסגת מהם ולא די בפעולה אחת או הפרה אחת שלהם.31.154.81.83 01:03, 1 בינואר 2018 (IST)תגובה

סתירה בגוף הערך עריכה

בערך כתוב "העיר ממוקמת בגובה הנע, בין 570 מטר מעל פני-הים בנקודה הנמוכה ביותר ועד לגובה של כ-706 מטר מעל פני-הים בנקודה הגבוהה ביותר". בתבנית כתוב "גובה ממוצע ‎521‏ מטר" המקור המופיע לכך בערך מניב 404. מיכאל.צבאןשיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט • 20:04, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה

צריך לתקן לפי המקור הזמין לנו בשלב זה. גילגמש שיחה 20:20, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה

למה כתוב "אוכלסיית אריאל היא חילונית ברובה? עריכה

בערכים על ערים אחרות אין משפט כזה. (חוץ מערים חרדיות) רון וויזלי - שיחה 17:19, 21 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

אולי בגלל ההקשר של יהודה ושומרון לדתיים לאומיםנוער הגבעות בפרט) וכן חרדים לאומיים ליהודה ושומרון אך זו רק השערה Desertboyשיחההצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 17:21, 21 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

קישור לא רלוונטי למשטר האפרטהייד עריכה

אני תומך בתיקון שעשה Kastielmm בהשמטת המילים "שהוקם בחסות משטר האפרטהייד הגזעני" מהפרק העוסק בקשרי החוץ של אריאל. אין רלוונטיות בין משטר האפרטהייד לקשריה של אריאל עם העיר בישו. כמובן שבערך של בישו יהיה ניתן לציין את הרקע ההיסטורי שלה לרבות הקשר למשטר האפרטהייד אבל זה לא אמור להופיע בערך של עיר שעשתה איתה ברית ערים תאומות Yehud830 - שיחה 12:48, 21 בינואר 2021 (IST)תגובה

גם אני סבור שזה מיותר. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 12:50, 21 בינואר 2021 (IST)תגובה
באותה תקופה על משטר האפרטהייד, וגם על מדינות החסות (בנטוסטנים שהוא הקים בשביל להתנער מהבעיה, היה חרם עולמי. לכן זה מאוד משמעותי (והאמת שאותי מאוד הפתיע) שעיר ישראלית (ועוד התנחלות) בחרה לחתום על ברית ערים תאומות עם עיר כזו, ויש לציין את זה בערך. emanשיחה 13:03, 28 בינואר 2021 (IST)תגובה
ע"פ ערך העיר למעלה מ98% ממנה הם אפריקאים. מדוע הגדרתה באותה עת כעיר בירה במסגרת הבנטוסטן קשורה לברית ערים תאומות שנכרתה עימה? הרי העיר היתה קיימת גם קודם לכן וגם לאחר מכן והגדרתה כעיר בירה כתוצאה מחלוקה גזענית לא מעלה ולא מורידה לעניין הקשר שלה עם העיר אריאל Yehud830 - שיחה 15:26, 28 בינואר 2021 (IST)תגובה
לא מוצא את הקשר בין הדברים. Eladti - שיחה 15:47, 28 בינואר 2021 (IST)תגובה

דיווח שאורכב ב-29 ביולי 2021 עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

סתירה בנתוני גובה העיר. 570-706 מטר מעל פני הים כתוב בקטע אחד, ובמקום אחר מצוין שהגובה הממוצע של העיר הוא 521 מטר. זו סתירה בקנה-מידה ענק.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באריאל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:32, 16 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

התנחלות עריכה

שניתי את הפתיח ל"אריאל היא עיר והתנחלות וכו'". אם זה מפריע, יאמר. איש עיטי - שחור הוא יפה - שיחה 16:37, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה

כן, זה מפריע. הניסוח הנוכחי "העיר אֲרִיאֵל היא התנחלות" נאה יותר. דוד שי - שיחה 06:49, 21 בינואר 2023 (IST)תגובה
מסכים עם דוד. החזרתי Ori - שיחה. חבר לחיים, אמץ כלב! 19:55, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה

אוכלוסיות בעיר עריכה

תיאור האוכלוסיות בעיר מאוד מבולבל ולא עדכני. הדברים על האוכלוסייה הדתית נדמים יותר כפרוספקט של מחמאות ולא עובדות. כתבתי שוב ושוב הן על המתח בין האוכלוסיות בעיר, הן לגבי אופייה של קהילת נצרים בעיר, הן לגבי הקהילה הגאה והן קהילת העולים. הערך כפי שהוא ללא השינוי גם לא קוהרנטי מבחינת כתיבה וגם לא נכון עובדתית.

קהילת נצרים משוייכת לחוגי הר המור זה לא סוד זו עובדה פשוטה וידועה

הקהילה הגאה התפתחה מאוכלוסיית הסטודנטים

כתוצאה מההתקפה על אירוע הגאווה מונה רכז קהילה בעיר והתקיים אירוע הגאווה הראשון בעיר ביוני האחרון. כנסו לאתר האגודה למען הלהט"ב ולממד שלהם.

השלטים בעיר בחלקם דו לשוניים רוסית ועברית. מוסדות קהילת נצרים כבר לא נמצאים ברחוב הבשן יותר, גם את זה אני מבקש לתקן,

המחיקה שנעשתה מיותרת ולא מוצדקת. ואין שום קשר לבחירות כיוון שממילא כל המועמדים כולם לא מזוהים עם שום דבר מתוך מה שכתבתי ובוודאי שלא יכול אפילו בעקיפין להשתמע שפרט ממה שהוספתי מועיל לאיזשהו מועמד. ‫147.236.16.25205:09, 19 בפברואר 2024 (IST)תגובה

ראש עיר חדש באריאל עריכה

ראש העיר באריאל הוא יאיר שיטבון85.64.144.20921:49, 14 במרץ 2024 (IST)תגובה

דיווח שאורכב ב-08 באפריל 2024 עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

ראש העיר העכשוי של אריאל הוא יאיר שטבון ולא אליהו שבירו 147.235.210.35 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יכנס לתפקיד ב-31.3. --David.r.1929שיחה 06:36, 24 במרץ 2024 (IST)תגובה
חזרה לדף "אריאל".