שיחת משתמש:ליאור/גנזך/ו

יש לך חיים

פניות בנוגע למיזם ביתא ישראל מתקבלות בברכה גם כאן וגם בבית לאברהם. במיוחד אם הן מצחיקות ומלוות בתמונות יפות.

אנא לחצו כאן להשארת הודעה חדשה • Please click here to leave a message

"ים כחול, סירה ונשר. שמש זהב אדום. עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות מציירות לי את כל העולם" (:

על סדר היום

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האי בנים אתם מאי דרשי ביה האי מיבעי לכדתניא בנים אתם לה' אלהיכם
בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה.
רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים
שנאמר (ירמיהו ד)
בנים סכלים המה
ואומר (דברים לב)
בנים לא אמון בם
ואומר (ישעיהו א)
זרע מרעים בנים משחיתים
ואומר (הושע ב)
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי מאי
ואומר
וכי תימא סכלי הוא דמקרי בני כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו בני ת"ש
ואומר
בנים לא אמון בם וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים כי פלחו <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} לא מיקרו בנים - תא שמע
ואומר
זרע מרעים בנים משחיתים
וכ"ת בנים משחיתים הוא דמיקרו בני מעלייא לא מיקרו - תא שמע
ואומר
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי.

— תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ו עמוד א'

על סדר היום

ביתא ישראל: שומרי ארון הברית

ההתפתחיות במיזם מאוד מהנות ומעניינות, זה הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי, לפי דעתי הערפל על ביתא ישראל יתפוגג כאשר נפתור את המיסתורין של היחסים בין הכתות היהודיות בתקופת בית שני. "המאבק" בין ביתא ישראל והקראים ליהדות רבנית הוא היסטורי הרבניים שמוצאם מכת הפרושים עשו הכל כדי למנוע את שליטת "בני צדוק" בימנו אנו עדים לתהפכות גדולות, ואנו גם מוצאים עדויות רבות החשמונאים נטלו על עצמם את כתר הכהנים הגדולים שהיה שמור לבני צדוק, "בני צדוק" נלחמו על כך ולא הצליחו, החשמונאים אז פנו לפרושים שייתמכו בהם וכך היה הפרושים נהפכו לרוב בעם ובני צדוק (כת קומראן, כת מדבר יהודה) התבודדו במדבר יהודה חלקם ייתכן שהובילו את ארון הברית ליב וכאשר זו הוחרבה הם נדדו לאתיופיה שם כונו בשם "סאמיאן" אזנה שם יידו על הארון ושיכן אותו באקסום וכך נולדה ביתא ישראל, הפרושים השתלטו על היהדות הוציאו את אלו שלא הכירו בכת זו ולא הכירו בהם בתור "יהודים" התואר יהודי רבני נהפך לנרדף ליהודי וכאשר המנהגים של יהודים אחרים לא תאמו את דרכם הם דרשו גיור (גיור של ביתא ישראל, יהודי הודו) כך הרבניים השתלטו על היהדות הם ביססו את שלטונם ולקחו מנהגים זרים והפכו אותם ל"יהודיים" (חנוכה, לוח השנה הירחי ועוד...) בזכות חוקרים (כל הדברים הללו מקורם כאן) כגון פרופ' רחל אליאור אנו יודעים את האמת כיום על תקופת בית שני.

כל אלו מתחברים לי לתמונה אחת יהודים בני צדוק ותומכיהם (יחד עם ארון הברית) שנדדו בתקופת מלחמת האזרחים בעידן החשמונאים למצרים שם חיזקו את הקהילה המקומית בנו בית מקדש שסחף את יהודי מצרים בנקודה כלשהי מסיבה לא ברורה יהודים אלו נדדו לאתיופיה דרך הנילוס, נהר העטברה והטקזה (נהר הפישון) התיישבו באזורי שירה ודרומית לטקזה "אגא" (חוילה?) וזכו לכינוי "סאמיאן" ומכאן כל מנהגי הדת שדומים ליהודי מצרים בתקופה היוונית-רומית. באקסום הייתה השפעה יהודית כבר של יהודים מתימן, כאשר הנצרות הגיעה מלחמת האזרחים הייתה בין אותם יהודים תימנים לנוצרים באקסום, "התימנים" נדדו דרומה והתמזגו עם ה"סאמיאן", היהודים נלחמו ייתכן עם ארון הברית שהיה עד כה בטאנה קירקוס והפסידו אותו לקיסר אזנה הנוצרי ששיכן אותו בכנסיית גבירתנו מרים מציון - אזנה בתקופתו מזכיר את ה"סאמיאן" וזהו האיזכור השני שלהם לאחר המונומנטום אדוליטנום שלפי דעתי נכתבו לפני אזנה משום שמוזכר שם שמות של אלים אולימפיים יוונים. הסאמיאן (ייתכן כבר במצרים עצמה) החלו לשכוח את העברית ויידעו יוונית הביאו עמם את תרגום השבעים (שנועד לשמש את יהודי מצרים שידעו יוונית ולא עברית) הסאמיאן תרגמו את תרגום השבעים לגעז (שיתבסס גם על התרגום הארמי והמקור העברי אתיופיה והתנ"ך עמ' 5 והלאה), העלה בכתב של התורה שבעל פה ולאחר מכן חתימת במשנה וככל הנראה גם "חתימת התנ"ך" לאחר מכן הגמרא נוצרה אי תרגומה ליוונית (שפתה הרשמית של אקסום בין היתר) גרם להתנצרות המונית באירופה וככל הנראה גם במצרים, אקסום וכל האזור ההלניסטי ושטחי האימפריה של אלכסנדר הגדול [1]. רעיון זה מבוסס על מהספר הזה כאן שמשלב בתוכו את העדויות של הקס הראשי רפאל הדנה שם הוא כותב כך:

In 410 B.C. the Jewish temple at Elephantine was destroyed, apparently by local Egyptian residents. The papyri discovered show that letters were sent to Jerusalem at this time appealing for help in rebuilding the temple, an appeal apparently not successful. Not long afterwards, however, the Jews disappeared from Elephantine. Where did they go? According to Hancock, they went to Ethiopia, bearing the ark with them. This was in accordance with what the Falasha rabbi, Raphael Hadane, had told him (see above). Hancock discovered that, although the general scholarly opinion was that Judaism entered Ethiopia in Roman times, as referred to above, others believed that the Falashas were converted by the Jews of Elephantine who had migrated into Ethiopia after their settlement came to an end. This was supported by the absence of any of the later rabbinical aspects of Judaism in their beliefs and practices.

דבר זה מתאים למה שביתא ישראל גורסת כבר מאות שנים שהיא הגיע ממצרים, כמו כן לפי המסורת שושלת הגדעונים מוצאה מ"בני צדוק" הכהן. כמו כן אני חושב שלא הייתה קיימת כת כזו "איסיים" זו המצאה [2], כמו שסטיב קפלן אמר לאחר שיצא ספר שהשוואה בין האייסים לביתא ישראל "יש הרבה הבדלים" הוא השתמש בעדויות של יוספוס פלביוס שכתב עליהם רק בכמה מילים ובכן כיום אנו (לפחות אני) יודע אחרת כת כזו לא היתה קיימת אבל טוב זוהי רק תזה שלי. יותר קל לחוקרים עצלנים לומר שמוצא ביתא ישראל מנוצרים אתיופים שהתגיירו, הכל עצלנות ותרוצים איך אמר החכם הרבני-פרושי רבי ישמעאל צבעם של היהודים היה אשכרוע (קאי" - "טעים"?). מה אתה חושב על התאוריה שלי? אם יש לך הערות אשמח לתגובה אליש ޖޭ 00:08, 24 במאי 2009 (IDT)

שאלה נוספת שנשאלת היא מדוע בביתא ישראל אין כהנים ויש "קסים" שהם לא מזרעו של אהרן האם ביתא ישראל כולם "נחשבים" בני צדוק - כהנים לפי העדה?, מה הקסים אומרים על זה??. בנוגע למילת נשים התכוונית למילה עצמה ולא ל"מוהלת" אשמח אם תשלח לי את המאמר המדובר. אליש ޖޭ 00:09, 24 במאי 2009 (IDT)

אהלן!

כהרגלי בשנים האחרונות, פעילותי בוויקיפדיה נתונה לשינויים בלתי מתוכננים, שבסופו של דבר איכשהוא גם עוזרים למיזם.

בפרט, הפרויקט עם אוניברסיטת בר אילן השתבש והתעכב, אבל בשנה הבאה נתאם אותו מחדש בצורה מסודרת ויש לנו כבר כמה פעילים חדשים שהתגייסו לטובת המיזם.

בקיצור, יהיה טוב, אבל זה ייקח זמן. ואשתדל לקיים את ההבטחות השונות שפיזרתי בערימה גדולה במרוצת החודשיים האחרונים. לרבות המאמר האבוד על המילה והמוהלת.

שלך כתמיד, ליאור ޖޭ • י' בסיוון ה'תשס"ט • 18:33, 1 ביוני 2009 (IDT)

טבילה

המשפט האחרון בפיסקה העלייה מאתיופיה#פרשת הגיור אינו מובן. אלא אם כן הוא מכוון לנקבות שמביננו. או שיש משהו שאני לא יודע. (אני ממוצא חרדי, ופתחתי תיק בבית דין חרדי של אחת ממערכות הכשרות, וידוע לי שהפרוצדורה שם שונה מפתיחת תיק של אדם חילוני בבית דין רבני, אבל לא שמעתי על טבילה לגברים לצורך נישואין/גיור לאזרח מן השורה). אבל אי אפשר לסיים מבלי לומר מילה טובה על הערך ועל המיזם, כה לחי! --Rex - שיחה 10:09, 3 ביוני 2009 (IDT)

שלום עליכם!

אשתדל לזכור להתייעץ על כך עם החברותא שלי, בילינו את החג בערים שונות ואני מאד מתגעגע (:

תודה על השאלה וכל טוב, ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 11:23, 3 ביוני 2009 (IDT)

כעת שמתי לב שלמשפט הנ"ל היה מצורף מקור בהערת שוליים, אולם שים לב, שהמקור שהובא הוא נוהל נישואין לגרים, והוא שונה מהנוהל הרגיל. חוששני שזו טעות גסה שיש לתקנה בהקדם. תודה. ותנחומים על סבך. Rex - שיחה 15:07, 1 ביולי 2009 (IDT) 

שלום ישראל,

רוב תודות על תנחומיך והערותיך, וסליחה על העיכוב בתשובתי. לעת עתה הסתרתי את המשפט הנדון, מחשש ששגיתי בפענוח נהלי הרבנות. אני מקווה להיפגש במהלך החודשים הקרובים עם כמה רבנים, שיסבירו מה הנוהל הקיים כיום ומה היו הנהלים בעבר.

אשמח אם תעיר לי על כל משפט אחר שנראה תמוה או רעוע. תודה ושבת שלום! ליאור ޖޭ • י"ח בתמוז ה'תשס"ט • 22:02, 9 ביולי 2009 (IDT)

אבטה

אולי זה קצת יעניין אותך: דוחק, חלק ב' - יוסי בבליקי, אבטה בריהון ועוד.

הערות יתקבלו בברכה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 13:13, 11 ביולי 2009 (IDT)

מאד מעניין! לא ידעתי שבועז כהן היה קלידן פונץ', וגם לא על העמותה ההיא, וגם לא ההופעה של אבטה, וגם לא על הזינוק במכירת הגיטרות (שגם אני רואה בה התפתחות חיובית, בבחינת תנו למאה פרחים לפרוח), ובכלל אני תמיד נהנה לקרוא את הבלוג שלך כשאני מתפנה מהעיסוקים הדביליים שלי.

תודה רבה על הקישור ואל תהסס לשלוח לו עוד שכמותו בנוח עליך הרוח (: שבוע טוב! ליאור ޖޭ • כ' בתמוז ה'תשס"ט • 10:42, 12 ביולי 2009 (IDT)

שותפות גורל ואתיופיה

איש יקר, אני שמח שנרתמת לשלב ערכים של מיזם ביתא ישראל לתוך מיזם ה- 70. אני גם שמח שהזכרת חוב ישן של ערכים . רציתי לבקש ממך לקחת על פיקודך את הערך הדל עד מאד על מלחמת האזרחים האתיופית [3] [4]. אמנם הוא אינו עוסק באופן ישיר ביהדות אתיופיה אך אדם כמוך, המכיר את ההיסטוריה והתרבות של מדינה מיוחדת זו יוכל לסייע להרחיב את הקצרמר בצורה ראויה ומפוקחת. מה תאמר? ארז נמרוד כהן - שיחה - מיזם תרגום ה- 70 02:41, 14 ביולי 2009 (IDT)

הצעה מפתה בהחלט (: הערך חשוב עבור כלל קוראי ויקיפדיה ויש לו זווית יהודית חשובה. הערך באנגלית לוקה בחסר ולכן טוב שהוספת מקורות חיצוניים.

עלי להודות שתקופת השפל האתיופית מוכרת לי יותר מתקופת השלטון הקומוניסטי, עליו כתב אליש עד כה. אנסה לקחת את הערך לטיפולי, אלא אם אליש יטיל עלי ערך אחר. תודה ויישר כוח על מיזם חשוב נוסף מעשה ידיך, ליאור ޖޭ • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט • 21:00, 15 ביולי 2009 (IDT)

וכאן המקום להזכיר לך גם את ערך אודות פרשת הדם. הערך עדיין עם תבנית שכתוב. זה לא ראוי. מדובר בפרק חשוב בתולדותיה של מדינתנו וחבל שהערך אינו מדויק. סך הכל נדרשת שם עבודה לא גדולה כל כך. אני בטוח שנוכל להתגבר על הבעיה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:06, 15 ביולי 2009 (IDT)

אתה מוזמן ליישם בגוף הערך את השינויים שהסכמנו עליהם בדף השיחה, ממילא נחוצה בו עבודה קבוצתית רגועה. יצא לך לקרוא את דו"ח נבון ואת המאמר של דון סימן? ליאור ޖޭ • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט • 22:19, 15 ביולי 2009 (IDT)

האמת היא שעוד לא הגעתי לזה. לא ידעתי שעלי לקרוא גם את המאמר של דון סימן. אקרא את שניהם בהקדם האפשרי ונראה לאן אפשר להתקדם. סך הכל הערך מדבר על פרק חשוב בתולדות המדינה וחבל שתבנית שכתוב מתנוססת עליו. אני בטוח שהיא מציקה גם לך. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 05:22, 16 ביולי 2009 (IDT)

הערך חשוב וחבל שהוא עדיין לא שוכתב. עם זאת, צריך לזכור שמדובר באמת בפרשה מורכבת עם היבטים רפואיים, חברתיים ומנהליים שחלקם סמויים מעין. לכן אני מבין, כקורא של ויקיפדיה, מדוע פרשת הדם מרתיעה את ציבור הכותבים של ויקיפדיה. אחרי הכל אני משתדל לכתוב על מה שמשמח אותי ולא על מה שמציק לי, וכך נוהגים כנראה גם יתר הכותבים בוויקיפדיה.

בקיצור, אני מסכים איתך שצריך לטפל בערך על פרשת הדם, מתי שאתה וכותבים נוספים תתפנו לקרוא עליה ברצינות. המאמר של סימן ודו"ח נבון חיוניים, לעניות דעתי, לקבלת מושג ראשוני על מורכבות הפרשה. בינתיים, ברשותך, אשתדל לכתוב על עניינים ישנים יותר, משמחים יותר וטעונים פחות. כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"ה בתמוז ה'תשס"ט • 21:32, 16 ביולי 2009 (IDT)

אני מוכן ומזומן לכתוב להרחיב ולערוך את הערך על מלחמת האזרחים האתיופית מתוך ארגז החול שלי משתמש:אדעולם/מלחמת האזרחים האתיופית על המלחמה העקובה מדם שהסיבות שלה מסובכת מדי לקורא הממוצע. נוסף על כך אולי "אחסל" את רוב ארגזי החול שלי שמתחילים להעלות אבק, את כוחו ותבנתו של ליאור ארצה דווקא בערכים על ביתא ישראל בחבש ויוצאי חבש בישראל. שלכם בברכה אליש ޖޭ 15:35, 23 ביולי 2009 (IDT)

סבבה, אתה הבוס (: שבת שלום! ליאור ޖޭ • ג' באב ה'תשס"ט • 11:13, 24 ביולי 2009 (IDT)

חזרה ליהלומים

שבוע טוב ידידי

ישנם כמה נקודות לא פתורות לגבי חגי ומועדי ביתא ישראל, קראתי את ספר היובלים (שהוא חלק בלתי נפרד מהמצהף קדוס) מספר פעמים וישנם סימני שאלה אך גם תשובות.

• בספר היובלים נכתב כי עקדת יצחק התרחשה בי"ד בניסן אך לפי התלמוד זה התרחש בחג השופרות, וגם לפי מספר מקורות גם בעדה שני הדברים סותרים. במה ביתא ישראל מאמינים ומתי הייתה עקדת יצחק בא' בתשרי או א' בניסן. לפי דעתי בא' בניסן השינוי לא' בתשרי נעשה בגלל השפעה רבנית במאה ה-19 או ה-20.

• לגבי החג קציר שני: הנקרא מארר שני או אְהְל בְּיכּוּרַת ("חג הביכורים") שהשוותי אותו לחנוכה היא לא נכונה. חג הקציר מוזכר בספר היובלים בפרק ט"ו פסוק א' ואני מצטט "ובשנה החמישית לשבוע הרביעי ליובל ההוא בחודש השלישי בחצי החודש עשה אברם חג בכורי הקציר" מכאן נלמד כי חג זה לקוח מהספרים החיצוניים.

• גילוי מרעיש לגבי נהר הסמבטיון אשר נקרא על ידי אלדד הדני בשם "סבטינו" שם זה בא מן השורש "סבט" כנראה שובש מן המילה האגעזית "סנבת" (שפירושה "שבת") דהיינו "נהר הסנבתיון" או בעברית "נהר השבתיון". את זה קראתי בספר "נדחי ישראל" מאת "שמואל זאב גולדמן" המצהיר שהשם נלקח מהשפה הכושית (הכוונה לגעז), עוד נקודה לאלדד הדני. רק חבל שהספר שולל את ההתייחסות ליהודים בכוש וממקם הכל בהודו - אך אנו יודעים אחרת שהכל נוצר בגלל הבלבול בין הודו לחבש, חבל שהוא לא יידע את זה לפני שכתב הכול (הכול בספר מבולבל וקשקוש אחד גדול).

בנוסף מצאתי את המכתבים העבריים של פרסטר ג'ון ישנם 2 מכתבים לאחר שקראתי בהם זה רק חיזק את החשיבה שלי כי המכתבים הגיעו מחבש ולא מהודו. במכתבים אלא מוזכרים הפישון, הגיחון, גן עדן ונהר אורינוש (וגם אגם שנקרא כך, האם הכוונה לאגם טאנה?) ורבים מתיאוריו של אלדד הדני. אך את זה אשמור לשבוע הבא. בברכת שבוע טוב אליש ޖޭ 10:47, 26 ביולי 2009 (IDT)

קובץ:Amharic_transcription.jpg

אתה יכול לכתוב לי כאן את הטבלה הזאת כדי שאצור תחליף איכותי יותר? הידרו - שיחה 17:49, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

שבוע טוב,

על פניו, נראה שהטבלה המופיעה באמהרית#העיצורים והאותיות דומה לטבלה שבתמונה. לשימושך הטוב, ליאור ޖޭ • י"ב באב ה'תשס"ט • 21:05, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

זה עדיין סינית בשבילי. הידרו - שיחה 21:26, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

חבל על המאמץ, הטבלה ממילא נועדה לשימוש פנימי ואפשר לדעתי לסמן אותה כ-PD. ליאור ޖޭ • י"ב באב ה'תשס"ט • 06:43, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

ויקיפדיה:הכה את המומחה#טוקול

לעזרתך אודה אם תוכל תודה kotz - שיחה 10:10, 29 באוקטובר 2009 (IST)

הטילדה הרביעית

אהלן ליאור מזמן לא דיברנו! אני מקווה שראית את הגליון החדש של הטילדה ואת הכתבה של אדעולם הנמצאת שם! מקווה שהדברים הללו מוצאים חן בעיניך!

סופ"ש נעים, טוקיוני 02:24, 6 בנובמבר 2009 (IST)

היי

שמעתי ששבת שעברה היית ביישוב שלי (מרכז שפירא). הבן של מי שהיית אצלו חבר טוב מאוד, פתאום הוא אומר לי "מכיר ליאור מוויקיפדיה?" סתם עומר • שיחה 02:22, 14 בפברואר 2010 (IST)

הו (: באמת מפליא בהתחשב בזערוריותו של מרכז שפירא. חודש טוב! ליאור ޖޭ • ל' בשבט ה'תש"ע • 12:09, 14 בפברואר 2010 (IST)

תפילין של ראש

― הועבר לדף שיחה:תפילין#תיאור התפילין שנמצאו בקומראן

צ'קלקה

זה לא קשור בעליל לענייני ויקיפדיה, אבל בחיפוש גוגל מצאתי את המיזם שלך לרצות את האפשר.

הכתוב בו גורם לי לחשוב שיש לך בוטלגים של צ'קלקה, דבר שאני מחפש בנרות כבר שנים.

האם נכון הדבר?

תודה. --Kabbage1 - שיחה 02:55, 30 במרץ 2010 (IDT)

שלום ותודה על שאלתך (:

מצאתי אצלי רק את הקונצרט של צ'קלקה בערוץ ביפ. רוצה?

מועדים לשמחה, ליאור ޖޭ • ט"ז בניסן ה'תש"ע • 15:44, 31 במרץ 2010 (IDT)

אני אמנם עונה מאוחר (מאוד!), אבל זה בדיוק מה שרציתי!

תוכל להעלות את זה ל-Drop.io, או בכל צורה אחרת שנוחה לך?

תודה רבה! --Kabbage1 - שיחה 23:31, 2 במאי 2010 (IDT)

שלחתי לך הודעת דואר חשמלי דרך ויקיפדיה. כל טוב, ליאור ޖޭ • כ' באייר ה'תש"ע • 17:18, 3 במאי 2010 (IDT)

אדיר! תודה רבה. --Kabbage1 - שיחה 21:27, 6 במאי 2010 (IDT)

מוצא ביתא ישראל

― הועבר לדף שיחה:מוצא ביתא ישראל#התנצלות

לאפים

אני מבין שהחלטת להכרית את השם הזה מוויקיפדיה, ואף ביצעת. אין לנהוג כך ללא דיון, ואפילו נימוק לא טרחת לתת. ביטלתי את כל השינויים שעשית. ‏odedee • שיחה 10:01, 10 במאי 2010 (IDT)

חבל מאד. ליאור ޖޭ • כ"ו באייר ה'תש"ע • 10:38, 10 במאי 2010 (IDT)

חבל שלא חשבת שראוי להתייעץ בעניין זה לפני העברה, אולי אפילו לשתף את מניעיך העלומים להחלפה הגורפת הזו. לא כך פועלים בוויקיפדיה. ‏odedee • שיחה 10:59, 10 במאי 2010 (IDT)

איזו אדיבות. בבוא היום יועבר הערך ויתוקנו השגיאות הלשוניות האחרות הנוגעות בסוגיה. עד אז אבקש שתניח לי. בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ו באייר ה'תש"ע • 11:35, 10 במאי 2010 (IDT)

אב קדמון משותף

שלום ליאור, מה שלומך? אני שוקד כרגע על כתיבת הערך אב קדמון משותף (אק"מ) שקשור כמובן לערך האב הקדמון הכולל שאותו אתה כתבת (והוא מקרה כללי של אק"מ לקבוצת כלל היצורים). בערך על האק"כ כתבת פרק מעניין על הבעיות שנוצרות בעקבות קיום העברה גנטית אופקית. אם תקרא את הפרק תשים לב שהוא עוסק בבעיות כלליות בהגדרת אק"מ ולא רק בהגדרת האק"כ עצמו. לכן אני סבור שהפרק מתאים יותר בערך אק"מ ובערך אק"כ אפשר לצמצמו לפסקה אחת המזכירה את הבעיה ואת הקשרה לאק"כ. האם תסכים שאעביר את הפרק לערך על אק"מ? בברכה, דניאל ב. 10:58, 23 במאי 2010 (IDT)

שבוע טוב דניאל, מה שלומך? אצלי ברוך השם הכל טוב.

תחזקנה ידיך על הערך החדש, אליו בהחלט כדאי להעביר את הפרק הנדון. עשה בשני הפרקים מה שאתה מבין, ותודה על הווין-דיט (: כל טוב, ליאור ޖޭ • י' בסיוון ה'תש"ע • 11:42, 23 במאי 2010 (IDT)

אצלי הכל טוב. תודה רבה :) דניאל ב. 13:18, 23 במאי 2010 (IDT)

חוות מזור

כל הכבוד. עכשיו הערך ראוי. עבודה מצויינת. Ranbar - שיחה 22:01, 24 במאי 2010 (IDT)

תודה רבה! ליאור ޖޭ • י"ב בסיוון ה'תש"ע • 22:46, 24 במאי 2010 (IDT)

אהלן ליאור. תוכל להסתכל על התוספות האחרונות לערך? זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 11:39, 14 ביוני 2010 (IDT)

תודה. נראה שצריך להיות במעקב מתמיד על הערך. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 13:36, 14 ביוני 2010 (IDT)

איזה כיף שמחר יש לי ריאיון עבודה חשוב וניסיתי לקחת חופשה בלתי מוצהרת מוויקיפדיה עוד בשבוע שעבר (: תודה! ליאור ޖޭ • ב' בתמוז ה'תש"ע • 13:38, 14 ביוני 2010 (IDT)

הכרומוזום הכוהני

הי ליאור,

ראיתי את מה שהוספת עכשיו לערך כהן. אני מתעניין: מה המשמעות של המחקרים הללו? האם הם סותרים את הגיבוי המחקרי שהיה קיים למסורת הכוהנית בישראל? האם הם עומדים בסתירה למסורת הזו? אני-ואתה • שיחה 23:44, 19 ביוני 2010 (IDT)

עכשיו ראיתי שהוספת שם הסבר, אבל אני אשמח לשמוע הרחבה. אני-ואתה • שיחה 23:47, 19 ביוני 2010 (IDT)

שבוע טוב,

הערך Y-chromosomal Aaron עוסק בהרחבה בנושא והפתיחה של הערך מתארת את המצב הקיים במחקר, במושגים נגישים פחות או יותר.

אין כרומוזום כוהני ומעולם לא נטען שיש כזה. הקבוצה של סקורצקי בסך הכל טענה שקבוצה של שש מוטציות מסוימות על כרומוזום Y שכיחה הרבה יותר בקרב כהנים מאשר בקרב יהודים אחרים. הטענה הזו עדיין בתוקף, אבל אותן מוטציות ממש שכיחות גם בקרב נבדקים אחרים מהמזרח התיכון. סקורצקי ועמיתיו טענו גם שהמוטציות הללו הופיעו לראשונה לפני 2000-3000 begin_of_the_skype_highlighting              2000-3000      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              2000-3000      end_of_the_skype_highlighting שנה, אך מחקרים מאוחרים יותר מצאו כי המוטציות הללו הופיעו לפני יותר מתשעת אלפים שנים (ראה איור 4).

לאור ההבנה החלקית הקיימת של גנטיקה בכלל ושל גנטיקה אנושית של כרומוזום Y בפרט, אני לא מתרגש מסתירות אפשריות בין ממצאים מדעיים לבין המסורת הכוהנית. המחקרים של סקורצקי ועמיתיו זוכים לתהודה עצומה פשוט כי הם נוגעים בעניינים רגישים מאד לכולנו, ולא בגלל שהשיטות המשמשות אותן הגיעו לכדי בשלות. אפילו כשטורחים לדווח בהם על מובהקות סטטיסטית לא בהכרח מחשבים אותה כמו שצריך [5].

וחוץ מזה, עוד בימי הגמרא הודו כי יש אנשים שחושבים שהם כהנים למרות שאינם מזרע אהרן הכהן. זה עוד אחד מהדברים שאליהו הנביא יפתור בבוא היום, במהרה בימינו אמן.

מקווה שהשבתי לשאלותיך. אם לא, אנא שאל שוב. כל טוב, ליאור ޖޭ • ח' בתמוז ה'תש"ע • 00:26, 20 ביוני 2010 (IDT)

אני אמקד את השאלה שלי. עד היום הבנתי שההימצאות של המוטציות האלו בשכיחות גבוהה מאוד אצל הכוהנים, לעומת חוסר הימצאותן אצל הרוב הגדול של שאר היהודים - מלמד על כך שרוב הכוהנים הם בעלי אב קדמון משותף, שאינו אב משותף גם לשאר היהודים. האם המחקרים החדשים מחלישים את הטענה הזאת? אם כן, כיצד? אם לא, על מה הם כן מצביעים בנוגע למסורת הכוהנית? אני מבין שאין כאן הוכחות נחרצות, אבל מעניין אותי לדעת מה הכיוונים שהמחקרים הללו תומכים בהם. אני-ואתה • שיחה 00:39, 20 ביוני 2010 (IDT)

המחקרים שנעשו בתחום אכן מחלישים את סבירות הטענה שניסחת. המוטציות השכיחות אצל כהנים קדומות בהרבה מהעם היהודי ולכן קשה לייחס אותן לאהרן הכהן או לאחד מצאצאיו מימי המקרא, כפי שנעשה בפרסום הראשוני משנת 1997. מאידך, העובדה שאותן שש מוטציות מופיעות בשכיחות דומה הן בכהנים ספרדיים והן בכהנים אשכנזיים מחזקת את הסברה כי יש להם מוצא משותף - בין אם מימי בית שני או מקשרי חיתון שנשמרו בין ספרדים לאשכנזים בגלות. שכיחות המוטציות הללו בקרב כהנים עדיין כפולה בערך מזו שנמצאה בקרב נבדקים אחרים (יהודים וערבים, ראה איור 2 באותה כרזה).

בקיצור, נראה שיש משהו בטענה ששושלת הכהונה נשמרה בגלויות השונות. פחות ברור מה המטען התורשתי של הכהנים העומדים בבסיס השושלת, בטרם יצאנו לגלות. אבל בימינו אפשר לסרוק מקטעים גדולים הרבה יותר מן הגנום מכפי שניתן היה בשנת 1997, כך שממצאים אמינים יותר ודאי יתפרסמו בשנים הקרובות. ובבניין ציון נתנחם, ליאור ޖޭ • ח' בתמוז ה'תש"ע • 02:38, 20 ביוני 2010 (IDT)

ליאור, עדיין לא הבנתי. למה הקדמות של המוטציות מחלישה את האפשרות שהן נמצאו אצל אהרון הכהן ושהוא המקור למוטציות שנמצאות אצל הכהנים כיום? וגם - מה התפקיד שמשחקת פה העובדה שהמחקרים החדשים מצאו מוטציות כאלו אצל לא-יהודים? אני-ואתה • שיחה 03:01, 20 ביוני 2010 (IDT)

(סליחה שאני ער) אם אהרן קיבל את המוטציות הללו מעמרם, ועמרם מקהת, וקהת מלוי וכן הלאה, אז היינו מצפים למצוא את המוטציות הללו בשכיחות גבוהה גם בקרב הלויים. בפועל אין הבדל משמעותי בין לויים לישראליים מבחינת שכיחות המוטציות הללו (הן אפילו נדירות יותר אצל לויים מאשר אצל ישראליים).

העובדה שהמוטציות האלו שכיחות אצל גויים מחלישה את הטענה שאפשר ללמוד מהן על מוצא כהני. לצורך העניין, חוקר אחר יכול להציע שהמוטציות הללו מעידות על כך שהכהנים של ימינו הם צאצאי ערבים וחתים שנטמעו בעם ישראל והשליטו עליו את מרותם. הממצאים הקיימים לא יוכלו להפריך תיאוריה שכזו, כשם שאינם יכולים להפריך את המסורת הנקוטה בידינו עם משה ואהרן בכהניו. לילה טוב, ליאור ޖޭ • ח' בתמוז ה'תש"ע • 03:38, 20 ביוני 2010 (IDT)

אני כבר לא הייתי ער... תודה על התשובות! אני-ואתה • שיחה 15:03, 20 ביוני 2010 (IDT)

אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

תודה על התוספות שלך לערך. העשרת אותו באופן אני לא הייתי מסוגל לעשות. יואב ר. (Yoavr763W) - שיחה 13:37, 27 ביוני 2010 (IDT)

תודה לך (: ליאור ޖޭ • ט"ו בתמוז ה'תש"ע • 14:15, 27 ביוני 2010 (IDT)

כל הכבוד! עניתי לשאלתך בדף שיחתי. ‏עמיחי • שיחה 16:55, 27 ביוני 2010 (IDT)

הצבעתך לבודק

אתה בטוח שאפשר להצביע ליותר ממועמד אחד? ‏עמיחי • שיחה 11:48, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

בטוח? בחום הזה? הצחקתני (: לכל צרה שלא תהיה הסרתי שתיים מאצבעותיי. ליאור ޖޭ • כ"ב באב ה'תש"ע • 11:50, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא חושב שעמיחי התכוון שתנקוט בתגובה כל כך קיצונית. Crazy Ivan • שיחה 12:36, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

מותר להצביע רק למועמד אחד. גילגמש • שיחה 13:00, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא חושב שזה מצדיק פגיעה עצמית. Crazy Ivan • שיחה 01:04, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מסכים איתך. שבוע טוב! ליאור ޖޭ • כ"ח באב ה'תש"ע • 22:21, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

שמחתי לעזור

ליאור, שמחתי לעזור אבל אני לא מתחייב להמשיך. אני עורך בדרך כלל ע"פ מה שמזדמן לי, ולא נראה לי שאני יתחיל להשקיע בפרוייקט הספציפי הזה. אבל אולי כן, מי יודע? לילה טוב! שמואלShmuelgal - שיחה 00:25, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

תבניות מקור ותקצירי עריכה

אם אתה מוסיף תבנית מקור, ציין זאת בתקציר העריכה. כמו כן - במקרה של גירוש פעילי החמאס - אני משער שבדקת טרם הוספת את התבנית במקור שמובא בסוף הפסקה. אם לא, כדאי לבדוק. יוסאריאן • שיחה 13:55, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

אהלן,

אתה צודק. גם את המקור לא בדקתי והספר של ברגמן לא מצוי ברשותי, אך על טענה כבדה כזו ראוי להצמיד מקור בסוף המשפט ממש.

במקרה של רצח הלנה ראפ, הייתי מעדיף לקבל אסמכתא נוספת לטענתו של גורביץ כי ההתפרעויות בבת-ים ארכו שלושה ימים. ליאור ޖޭ • כ"ה באב ה'תש"ע • 14:05, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

קורס תורת הקבוצות - שיעור ראשון

שלום ליאור,
השיעור הראשון בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-1 בספטמבר 2010. תוכן השיעור והערכים לקריאה נמצאים בשיעור ראשון - מבוא. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור. (אם אינך מעוניין לקבל תזכורת לגבי שיעורים, נא הוסף הערה ליד שמך בדף הקורס)
בברכה, רחל - שיחה 23:04, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

קורס תורת הקבוצות - מושג הקבוצה

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-8 בספטמבר 2010. תוכן השיעור נמצא בדף תוכן הקורס והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 15:12, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה רחל, שבת שלום! ליאור ޖޭ • כ"ה באלול ה'תש"ע • 17:38, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

המלצות לערכים חדשים לקריאה

ערב טוב, לבקשתך נוצרה המלצה לערכים חדשים שעשויים לעניין אותך. את הההמלצה ניתן למצוא במשתמש:ערן בוט/ביקורת עמיתים/ליאור. בהנאה, ערן בוט - שיחה 20:19, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

שיחה:קס

הי ליאור, ראה אם תוכל לעזור. שנה טובה! אביעדוס • כ"ח באלול ה'תש"ע, 00:40, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

עניתי שם, תודה. שנה טובה ומאושרת! ליאור ޖޭ • כ"ח באלול ה'תש"ע • 11:49, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

אביעדוס • כ"ח באלול ה'תש"ע, 13:00, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

לרצות את

הכחלתי לך אחד. דף מרשים, יש שם לא מעט שאתענג על כתיבת הערך שלהם. אנדר-ויק • 09:07, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

אחלה ערך! חידשת לי רבות. הרשימה לא כל כך מעודכנת ואשמח לקבל ממך המלצות נוספות, או פשוט לכתוב איתך איזה ערך פעם. נהייתי מה זה פדלאת הצבעות לאחרונה (: שנה טובה ומאושרת! ליאור ޖޭ • כ"ט באלול ה'תש"ע • 14:50, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שלישי

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-19 בספטמבר 2010, הנושא הוא "שוויון קבוצות". תוכן השיעור נמצא בדף תוכן הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 08:18, 15 בספטמבר 2010 (IST)

הסרת המלצה - שימפנזה ננסי

שלום לך. ראיתי בהסטוריית הגרסאות של הערך, ששמת בו לפני מספר חודשים תבנית שכתוב; עדו הציע להסיר את ההמלצה על הערך בעקבות כך. אני מפנה אותך לדיון שהתפתח בשיחת משתמש:Eddau#שימפנזה ננסי, למקרה שמעניין אותך. חג שמח, Ravit - שיחה 12:11, 23 בספטמבר 2010 (IST)

רוב תודות, עניתי שם. מועדים לשמחה! ליאור ޖޭ • ט"ז בתשרי ה'תשע"א • 20:40, 23 בספטמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור רביעי

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-28 בספטמבר 2010, הנושא הוא "תת-קבוצות והכלה". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 09:21, 24 בספטמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור חמישי

שלום ליאור,
אחרי החגים - חוזרים ללימודים.
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-6 באוקטובר 2010, הנושא הוא "פעולות בין קבוצות". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 19:16, 3 באוקטובר 2010 (IST)

לגבי הבזיליקום

שלום ליאור, הצטערתי לשמוע שהבזיליקום שלך מת. עצה שלי: אל תזרוק אותו. שטוף אותו טוב טוב במים, ותשתול אותו באדמה חדשה ונקייה. תשקה קצת מדי פעם, ותן לו אור. יש סיכויים שהוא יקום לתחייה. גם לי היה פעם צמח שמת, ואחרי זה הוא צמח וקם לתחייה מהשורשים. לצערי הייתי אחר-כך מאושפז והצמח מת עוד פעם, כי אף אחד לא טיפל בו. אבל אם אתה משקה את הצמח מדי פעם אין סיבה שהוא ימות שוב. בהצלחה! משתמש:אנונימי 51 - שיחה 00:44, 6 באוקטובר 2010 (IST)

שלום אורי,

תודה על העידוד והעצות. הבזיליקום עודו שתול בעציץ חדש עם אדמה חדשה, פרט לדבוקת האדמה הישנה שנותרה הדוקה לשורשיו ואין לי מושג איך להסירה בלי להסיר את השורשים. היא ממש לא יורדת במים. בינתיים נבטו באותו עציץ שלוש עגבניות שרי ונבט נוסף שטרם עמדתי על קנקנו, כך שנשאר בשביל מי להקפיד להשקות (: תודה ויום טוב! ליאור ޖޭ • כ"ח בתשרי ה'תשע"א • 13:02, 6 באוקטובר 2010 (IST)

אפשר להוריד אדמה על-ידי שפריץ חזק עם צינור, אבל אם יש עוד נבטים באותו עציץ עדיף אולי לוותר. שיהיה לך בהצלחה! ושאלה - מה כתוב בערבית אחרי השם שלך? משתמש:אנונימי 51 - שיחה 16:06, 6 באוקטובר 2010 (IST)

שאלה מצוינת (: זו איזו אות יפה בדהיווהי ואולי שתי אותיות. מעולם לא טרחתי לברר איך הוגים אותה. ליאור ޖޭ • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • 18:47, 6 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. משתמש:אנונימי 51 - שיחה 20:07, 6 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שישי

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-13 באוקטובר 2010, הנושא הוא "משלים וחוקי דה-מורגן". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 21:26, 10 באוקטובר 2010 (IST)

איידס בישראל

ליאור שלום. הנתון שהחזרת לערך איידס- התפלגות הנדבקים בשנים 2000-2004 הוא משני בחשיבותו וגם אינו עדכני. נראה לי רלוונטי יותר התפלגות של כלל החולים או של כלל הנשאים בישראל (ולא של החלק שנדבק בחלון זמן מסויים). דוקא הנתון הכללי שהוסיף אלמוני של התפלגות הנשאים בישראל רלוונטי יותר ומגובה בסימוכין. בשלב זה אני משחזר עריכתך האחרונה. אשמח אם תוכל גם אתה להוסיף מידע כללי ועדכני אודות התפלגות כללית של החולים והנשאים (ולא בחלון זמן היסטורי) תודה. אייל המהולל - שיחה 21:32, 16 באוקטובר 2010 (IST)

אני חוזר על בקשתו של אייל: אל תסיר עריכות מגובות במקורות עדכניים שאינם תואמים לדעתך האישית. פעולה זו פסולה ביותר. גילגמש • שיחה 22:05, 16 באוקטובר 2010 (IST)

מעניין. בערך מילת נשים בחרת לצטט בפירוט פורנוגרפי כמעט נתונים משנת 1997 שאבד עליהם הכלח. עכשיו חשוב לך לשמר איזו עריכה אלמונית המתבססת על משפט תמוה אחד משנת 2007, מי יודע מה עדכניותו ומה בכלל מובנו - האם הכוונה לנשאי HIV או לחולי איידס? אם תצליח להבין מה מובן המשפט, ומה מידת עדכניותו, נוכל לדון בצורה עניינית עד כמה הוא שייך לערך. בינתיים, אנא הימנע משימוש בסימון <ref name=ChemtobPPT>‏, השמור למקור אחר בגוף הערך. ליאור ޖޭ • ט' בחשוון ה'תשע"א • 22:33, 16 באוקטובר 2010 (IST)

אני משחזר כעת עד לברור העניין עם אבייקטיביים משנינו. אודה אם תוכל לתקן את הסימון לקישור. תודה. אייל המהולל - שיחה 23:52, 16 באוקטובר 2010 (IST)

המנע בבקשה מעריכותיך הפסולות. אחרת אאלץ לבקש הגנה על הערך ובמידת הצורך את חסימתך מעריכה. הערכים לא שייכים לך והטיפול באתיופים משותף לכל קהילת הוויקיפדיה ואין לך זכות וטו על הנושא. גילגמש • שיחה 05:39, 17 באוקטובר 2010 (IST)

חן, אנא הימנע מלייחס לזולתך כוונות נסתרות. זה לא תורם לשיפור ערכי ויקיפדיה, לתרבות הדיון או להערכתי כלפיך. בפרט, ביטול העריכה הגורף שעשית שבר שני קישורים וחיבל בעדכון נתוני הנשאות משנת 2007 לשנת 2008. ליאור ޖޭ • י' בחשוון ה'תשע"א • 01:14, 18 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שביעי

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-20 באוקטובר 2010, הנושא הוא "קבוצת החזקה". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 21:51, 17 באוקטובר 2010 (IST)

איידס

האם תוכל להסביר עריכה תמוהה זאת הנוגעת להיקף הזנות בתל אביב? המקורות לא מדברים על איידס בכלל וכל הטענה מופרכת שכן העלייה נובעת בעיקר מ-MS> והזרקת סמים. אם פספסתי משהו תודיע לי, בינתיים אני מוחק. עדירל - שיחה 12:25, 19 באוקטובר 2010 (IST)

ראשית, יישר כח על שכתוב הערך! במקורות מדובר על נרקומנים ונרקומניות העוסקים בזנות (או זונות משני המינים המכורים לסמים, תלוי איך מסתכלים על זה), מה שמסתדר כמדומני עם מקורות ההדבקה המתועדים בדו"חות האפידמיולוגיים. מצד שני, אם היה זינוק דרמטי בהיקף הפריצות ולא היה זינוק תואם בתפוצת הנגיף (להוציא טענתו של ד"ר גדעון הירש ביולי 2008), כנראה שאפשר להסתדר בלי הטענה הזו. ליאור ޖޭ • י"א בחשוון ה'תשע"א • 12:42, 19 באוקטובר 2010 (IST)

מחקתי. הטענה של הירש נגעה להומוסקסואליות. עדירל - שיחה 13:20, 19 באוקטובר 2010 (IST)

סבבה. על איזה מקור הסתמכת בהערת שוליים מספר 17? לדעתי צריך לציין בו גם את העלייה מחבר המדינות והפליטים מסודאן וארצות אפריקאיות אחרות. אחרי הכל, יש יותר עולים מחבר המדינות מאשר מאתיופיה. ליאור ޖޭ • י"ב בחשוון ה'תשע"א • 21:41, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אבל העולים מחבר העמים אינם נשאי איידס חוץ ממזריקי הסמים, ראה את הדו"ח משנת אלפיים. הפליטים מסודן ומארצות אחרות הגיעו רק עכשיו, הם עוד לא בנתונים. העובדים הזרים הוזכרו. המסה היא העולים מאתיופיה, זה ברור מהנתונים המספריים. עדירל - שיחה 21:48, 19 באוקטובר 2010 (IST)

במחילה, אני עדיין לא מבין. הדו"ח משנת 2000 מבהיר שאין צורך בדגימת דמם של כל העולים מחבר המדינות, שהרי מדובר במספר קטן של נשאים ביחס למספר העולים הכולל מחבר המדינות. לא מצאתי שם קביעה שכל נשאי הנגיף שעלו מחבר המדינות הם נרקומנים. אשר לעולים מאתיופיה, היתה מסה רצינית של עלייה דרך אדיס אבבה בראשית שנות התשעים שגרמה לקפיצה בשיעור הנשאות בארץ, בין היתר כתוצאה ממגעים מיניים עם עולים ותיקים, כפי שחשף דו"ח ועדת החקירה על פרשת הדם. מאז התופעה נבלמה, העלייה מאתיופיה הואטה משמעותית ובאוקראינה רבתי פרצה מגיפת איידס. אז על סמך אנחנו קובעים שכמאה וחמישים הנשאים הנכנסים לישראל בכל שנה מגיעים *בעיקר* מאתיופיה? תודה ולילה טוב, ליאור ޖޭ • י"ב בחשוון ה'תשע"א • 23:48, 19 באוקטובר 2010 (IST)

ראשית, כפי שהארת את עיני, OEG כולל את העולים שנדבקו בארץ, כך ש-150 הנוספים כוללים כאלו שנדבקו כאן בארץ. שנית, אני יוצא מתוך הנחה שה-OEG לא כולל את מזריקי הסמים. שלישית, הדו"ח מאלפיים קובע מפורשות שאין בחבר העמים מגפה אלא רק מגפה בין מזריקי הסמים. רביעית, YNET מ-2007 כותב ש-40% הם יוצאי אתיופיה או משהו דומה. מהספירה של 2008 הגענו למסקנה ש-OEG + יילודים + 40% מההטרוסקסואלים, זה 47%. כלומר, מקסימום 7% (כשישית מה-OEG) יכולים להיות לא יוצאי אתיופיה ו-84% מהם הם יוצאי אתיופיה. אז ייתכן שכל אלו נדבקו עד השנים האחרונות ובשנים האחרונות יוצאי אתיופיה אינם נדבקים יותר ורק יוצאי חבר העמים, אבל זה ממש לא סביר. נציין שבסוף שנת 1999 יוצאי אתיופיה היו מחצית מנשאי האיידס בישראל [6]. זה מה שידוע לי. עדירל - שיחה 01:21, 20 באוקטובר 2010 (IST)

באשר לנקודתך השלישית, קיימת מגיפת איידס מוכללת באוקראינה לפחות משנת 2003 וברוסיה לפחות משנת 2004, כך שהעולים ההטרוסקסואליים משם אמורים להיכלל בקטגוריית OGE. מספר העולים ממדינות אלה גדול פי כמה ממספר העולים מאתיופיה בכל שנתון שמצאתי - ב-2008 היו 3.5 עולים מברה"מ לשעבר על כל עולה מאתיופיה (עמוד 6, 42% לעומת 12%). אם לסבך את התמונה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה "קבוצת מוצא" לפי ארץ הלידה של האב (ראה למשל בעמוד 2), כך שב-OGE עלולים להימנות גם מי שאביהם נולד במדינה בה קיימת מגיפת איידס מוכללת. לפי הגדרה זו חיים בישראל כ-892 אלף ישראלים שאביהם נולד בברה"מ, נכון לשנת 2009, בהם כ-658 אלף ישראלים ילידי ברה"מ לשעבר ([7]). זאת לעומת כ-105 אלף ישראלים שאביהם נולד באתיופיה, בהם כ-69 אלף ילידי אתיופיה.

בחישוב פשוט, אם רק 1% מתוך כ-5,700 העולים מברה"מ בשנת 2008 מאותרים כנשאי הנגיף, ועוד כ-28 מקרים חדשים של הדבקה מאותרים בקרבם בארץ (52.8 מקרים בשנה למיליון ישראלים * 0.6 עבור אוכלוסיה חיוורת-עור * 0.9 מיליון), אנחנו מגיעים ל-85 נשאים חדשים בשנה, וזה יותר מחצי מ-150. לכן מדויק יותר לומר שהמוצא השכיח בקרב נשאי OGE חדשים הוא מזרח-אירופאי, אם יש בכלל חשיבות אנציקלופדית לקביעה כזו. בכל אופן, אם רוצים לשמור על ההערה הקיימת כרגע בערך כדאי למצוא לה אסמכתא. הכתבה מ-ynet משנת 2007, אם היא אמינה בכלל (ראה הערתי האחרונה בדף השיחה של הערך איידס), בסך הכל מעידה על ירידה בחלקם היחסי של יוצאי אתיופיה מתוך כלל הנשאים מ-50% ל-40% תוך שנים מעטות. בהינתן שבעשור החולף גדלה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ב-41% (105 אלף לעומת 74.4 אלף בשנת 1999) לעומת 22% בקרב האוכלוסיה הכוללת, אלה חדשות מצוינות המעידות על נסיגה משמעותית בתפוצת הנגיף בקרב יוצאי אתיופיה. פספסתי משהו? ליאור ޖޭ • י"ב בחשוון ה'תשע"א • 14:36, 20 באוקטובר 2010 (IST)

קיבלתי את דבריך ותיקנתי בהתאם. ההערה מיותרת. עדירל - שיחה 14:44, 20 באוקטובר 2010 (IST)

עם זאת, אני רחוק מלחשוב שיש על מה לשמוח. מטבלה זאת נראה ברור שרק מדינות אפריקה שמדרום לסהרה כלולות ב-OGE. הנחמה היחידה היא שייתכן שהאשמה היא בסודנים, אריתראים וגנאים הבאים למקומותינו בהמוניהם. עדירל - שיחה 14:57, 20 באוקטובר 2010 (IST)

והנה דו"ח יותר מעודכן. עדיין לא הגיע לאחוז. עדירל - שיחה 15:03, 20 באוקטובר 2010 (IST)

באוקראינה וברוסיה כבר מזמן חצו את האחוז, כפי שהראו הדו"חות דלעיל ([8],[9]). רק כשמוהלים אותן במדינות מזרח אירופאיות אחרות מגיעים לשיעור של 0.9% המבוטא בדו"חות של קרן קייזר. מה שכן, יכול להיות שבמחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות עדיין לא הגדירו אותן כ-OGE. רוצה לשאול אותם? ליאור ޖޭ • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 20:12, 20 באוקטובר 2010 (IST)

אתה צודק, חשבתי על זה אחר כך אך התעצלתי. סקרן לשאול אותם כן, אבל לא מספיק כדי לעשות משהו בנידון. איך השופטים אומרים: נשאיר את זה בצריך עיון. עדירל - שיחה 20:17, 20 באוקטובר 2010 (IST)

סבבה. תחזקנה ידיך על שיפור הערך איידס והפרק שתרמתי לו בפרט! אשמח לשתף איתך פעולה בעתיד בכתיבת ערכים ושיקומם, רק תגיד (: כל טוב, ליאור ޖޭ • י"ג בחשוון ה'תשע"א • 20:21, 20 באוקטובר 2010 (IST)

עדירל, אני מצטרף לברכות של ליאור. ישר כח. ניתור עריכות פסולות כאלה ומחיקתם הם יותר חשובות מהרחבה רגילה של ערך כל שכן כשמדובר בערך מומלץ. אייל המהולל - שיחה 22:20, 19 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שמיני

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-27 באוקטובר 2010, הנושא הוא "זוגות סדורים". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
אם אינך מעוניין לקבל תזכורות לקורס, נא רשום הערה בדף ההרשמה.
בברכה, רחל - שיחה 20:27, 26 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור תשיעי

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-3 בנובמבר 2010, הנושא הוא "מכפלה קרטזית". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 19:05, 2 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור עשירי

שלום ליאור,
עברנו כבר את מחצית הדרך. השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-10 בנובמבר 2010, הנושא הוא "פונקציות". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 20:03, 9 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 11

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-17 בנובמבר 2010, הנושא הוא "הרכבת פונקציות". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 20:50, 16 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 12

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-24 בנובמבר 2010, הנושא הוא "עוצמה של קבוצה". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה

קורס תורת הקבוצות - שיעור 13

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-1 בדצמבר 2010, הנושא הוא "קבוצות סופיות ואינסופיות". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 19:42, 30 בנובמבר 2010 (IST)

הרשאות ניטור

שלום ליאור. יש לך הרשאות ניטור. אנא קרא את ויקיפדיה:מנטר ואם יש לך זמן פנוי גם את דף שיחת ויקיפדיה:מנטר. ואנא זכור - הרשאות שחזור מהיר נועדו לשחזור של השחתות ולא למקרה בו יש למנטר מחלוקת עניינית עם כותב אחר. יש גם כפתור תקציר המאפשר לשחזר במהירות תוך מתן הסבר לשחזור. בהצלחה מוטי - שיחה 23:02, 1 בדצמבר 2010 (IST)

תודה רבה מוטי! אשתדל לעשות שימוש מושכל בהרשאות החדשות. חג שמח, ליאור ޖޭ • כ"ה בכסלו ה'תשע"א • 11:15, 2 בדצמבר 2010 (IST)

מ ז ל ט ו ב ! ליום ההולדת, למה אתה לא מופיע ברשימת הארועים? אורי טל - שיחה 11:17, 2 בדצמבר 2010 (IST)

תודה תודה (: שכחתי מה כתובת רשימת האירועים, וממילא מדובר ביום הולדתי העברי. ליאור ޖޭ • כ"ו בכסלו ה'תשע"א • 21:22, 2 בדצמבר 2010 (IST)

מחרולדת שמח

היי חביבי,

אתה מכיר מישהו שיכול לעזור לי בתרגום לאמהרית? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:17, 2 בדצמבר 2010 (IST)

שלום עליך ידידי,

אני מכיר רק את אפרת ירדאי, שאביה מתרגם. אשלח לך פרטי התקשרות בדואר חשמלי. ליאור ޖޭ • כ"ו בכסלו ה'תשע"א • 21:22, 2 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 14

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-8 בדצמבר 2010, הנושא הוא "אריתמטיקה של עוצמות". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 21:33, 7 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 15

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-15 בדצמבר 2010, הנושא הוא "קבוצות בנות מנייה". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 20:28, 14 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 16

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-22 בדצמבר 2010, הנושא הוא "משפט קנטור-ברנשטיין". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 20:10, 22 בדצמבר 2010 (IST)

פתיחת סבב התרגום השלישי במיזם תרגום ה-70

ליאור שלום,

רציתי לעדכנך כי התחלנו את הסבב השלישי של מיזם תרגום ה-70. כמשתתף רשום במיזם נשמח לראותך ממשיך לקחת חלק בתרגום הסבב החדש ובהמשך העבודה על סבבים קודמים.

תודה! ארז נמרוד כהן - שיחה - מיזם תרגום ה- 70 09:02, 25 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 17

שלום ליאור,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-29 בדצמבר 2010, הנושא הוא "משפט קנטור". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - רחל - שיחה 21:15, 28 בדצמבר 2010 (IST)

שיחה:ביתא ישראל

אנא הימנע מצינזור הודעותיהם של אחרים, גם אם הן אינן תואמות את דעתך. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:18, 7 בינואר 2011 (IST)

זו המדיניות הקיימת לפי ההערה הפותחת את ויקיפדיה:דף שיחה#הערות וכך נעשה כבר בעבר עם הפרות דומות של כללי ההתנהגות ע"י אותו הכותב, ראה למשל [10] ואזהרות דומות ברוח זו. שבת שלום, ליאור ޖޭ • ב' בשבט ה'תשע"א • 12:19, 7 בינואר 2011 (IST)

זו צנזורה שאתה מבצע כלפי מי שחולק על דעתך. על תחזור על הפעולה הזאת בשנית. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:57, 9 בינואר 2011 (IST)

דעתו של פלוני עליך או עלי אינה מעניינו של דף שיחה של ערך בוויקיפדיה. דף שיחה של ערך אינו בלוג או אתר טוקבקים ויש להסיר ממנו כל השמצה של כותבי הערך. אשר לך, אם ברצונך לפנות אלי בדף שיחתי, אל נא תאמר לי מה לעשות. ליאור ޖޭ • ה' בשבט ה'תשע"א • 13:18, 10 בינואר 2011 (IST)

תגובה אינסטינקטיבית לטביעה

צריך להיות בתוך טביעה ולא בערך עצמאי. ‏Setreset • שיחה 02:57, 7 בינואר 2011 (IST)

דואר אלקטרוני

שלום ליאור, דף משתמש נחמד. יש לי רק הערה קנטרנית אחת. נהוג לכנות אימייל בשם דואר אלקטרוני ולא דואר חשמלי. בש - שיחה 19:46, 9 בינואר 2011 (IST)

חן חן! כמה וכמה דפים שכתבתי נגועים בעברות יתר מכוון, הדואר החשמלי וספר הצלמיות הם כסף קטן לעומת מה שגוגל מוצא כשמחפשים "מצמתים מניחות מתירות". שלחתי קישור לבלוג שלך למען המבוקש. שלום, ליאור ޖޭ • ה' בשבט ה'תשע"א • 20:01, 9 בינואר 2011 (IST)