שיחת משתמש:ליאור/גנזך/ד

יש לך חיים

פניות בנוגע למיזם ביתא ישראל מתקבלות בברכה גם כאן וגם בבית לאברהם. במיוחד אם הן מצחיקות ומלוות בתמונות יפות.

אנא לחצו כאן להשארת הודעה חדשה • Please click here to leave a message

"ים כחול, סירה ונשר. שמש זהב אדום. עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות מציירות לי את כל העולם" (:

על סדר היום

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

חודש שישי ה'תשס"ח

שאלה

היי ליאור. השארת לי לפני כמה חודשים הודעה תמוהה על בובות גרב, אתה רוצה להסביר למה התכוונת ..? --Metaholic - שיחה 13:19, 17 בספטמבר 2008 (IDT)

שלום עליכם,

באותה עת הופגנה עוינות כלפי כמה בובות-קש חביבות כדוגמת זיגמונד פרויד. חשבתי לנהוג כבובת-קש שקטה של כותב נחמד, אבל מאז פחתה תרומתי לוויקיפדיה. אם תרצה לומר מתישהוא שאני בובת קש שלך, אני לא אכחיש זאת (: שבת שלום, ליאור ޖޭ • י"ח באלול ה'תשס"ח • 14:07, 18 בספטמבר 2008 (IDT)

קטגוריה

שלום לך ידיד יקר, התחלתי בשינוי הערכים שמקושרים לקטגוריה:יהדות אתיופיה ושינת הכול לקטגוריה חדשה ביתא ישראל - השם ההיסטורי שבו העדה רוצה להיות מוצגת ("להחזיר עטרה ליושנה") ובכך למעשה לבטל את הקטגוריה יהדות אתיופיה, אך נתקלתי בבעיה אני לא מצליח לשנות את השם מיהדות אתיופיה לביתא ישראל. שלך אליש ޖޭ 23:08, 18 בספטמבר 2008 (IDT)

טוב תודה הסתדרתי. אליש ޖޭ 23:09, 18 בספטמבר 2008 (IDT)

טיינר מזמן, דייוויס היום

הבטחתי... נינצ'ה - שיחה 14:58, 22 בספטמבר 2008 (IDT)

חודש שביעי ה'תשס"ט

דילוגים וחבש

שבוע טוב,

אני לא יודע אם אתה מעריץ גדול של שיטת הדילוגים בתנ"ך אך תראה מה מצאתי כאן (הוכחה לכל המפקפקים?) - נובאה שיהודי חבש יחכו ולא יעלו לאחר הכרזת המדינה?? אליש ޖޭ 21:25, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

שבוע טוב אח שלי,

ממה שאני יודע, אפשר למצוא רמזים כאלה בכל ספר ארוך, למשל במובי דיק.

בדיוק קראתי מאמר מעניין בסופו מזכירים את רבי יהודה הנדואה - כנראה החכם היחידי מקיסרות אקסום המצוטט בתלמוד (מסכת קידושין, דף כב', סוף עמוד ב'). לפי המאמר, מהמאה הרביעית והלאה נהגו בקיסרות הביזנטית לקרוא גם להודו וגם לאקסום בשם הודו, וכך נהגו גם בעברית, בארמית ובסורית.גם רש"י מפרש שבמילה הינדואה הכוונה לארץ כוש.

שנה טובה וגמר חתימה טובה! שלך, ליאור ޖޭ • ו' בתשרי ה'תשס"ט • 08:49, 5 באוקטובר 2008 (IST)

אגב, גם ספרו של אהרן שטרן זמין להורדה בחינם. אני מקווה לקרוא בו במרוצת החגים. שלך, ליאור ޖޭ • ח' בתשרי ה'תשס"ט • 16:41, 6 באוקטובר 2008 (IST)

מעניין מאוד אני אף פעם לא שמעתי על חכם תלמודי מאקסום, כזה דבר חייבים להזכיר בטיוטה החדשה שלי - משתמש:אדעולם/היסטוריה של ביתא ישראל: 325 - 858. דבר נוסף צריך לחטט בתלמוד הירושלמי, הבבלי ובמשנה אם ישנם עוד איזכורים לכוש, שבא, סבא והודו.

לגבי השם של אקסום הכינוי "הודו" היה נפוץ גם בימי הביניים מרקו פולו (המאה ה-13) מזכיר שישנם שלושה ארצות הודו, פולו בסיפוריו קורא לחבש ("Abash", "Abasce") בשם "הודו האמצעית" (גם בנימין מטודלה משתמש במונח זה), הכינוי "הודו הפנימית" שומש כדי לתאר את "סין" על ידי הנזיר קוסמס אינדיקופלוסטס ("Cosmas Indicopleustes"). גם אפיפניוס מסלמיס הוא קורא באופן בלעדי לחבש "הודו" והוא מפרט את רשימת הממלכות שלה שאחד מהם הוא חמיר. במקומות אחרים "חבש" מכונה "הודו הקטנה" ("India Minor") בהמשך בגלל הבלבול היו כאלה כמו שגריר פורטוגל בהודו Damian de Goes שזיהה שני ממלכות של פרסטר ג'ון בהודו ובאתיופיה.

הבלבול נמשך גם בנושאים אחרים כמו למשל "סולטנות עדן" שהרי גם בנימין מטודלה וגם מרקו פולו מזכירים שנמצאת בשטח אתיופיה זהו לא הגיוני ולכן היסטוריונים בו זמננו כותבים שהתכוונו ל"סולטנות אדאל" ולא "עדן". כמו כן ישנה גם שאלה קיסרות אקסום בזמן הקיסר כלב הוא למעשה איחד את שטח אתיופיה עם תימן וייצר קהיילה יהודית אחידה "יהדות האימפריה החבשית" או "יהדות אקסום" מה בדיוק היו היחסים בין יהודי תימן לאתיופיה ומה ההיסטוריה של יהודי תימן מספרת על מוצאה עד לכיבוש אקסום ובמהלכה. נוסף על כך ישנם גם את יהדות קוצ'ין ובני ישראל (הודו) שחיו בדרום הודו, האם מוצא יהודים אלו הוא מסוחרים יהודים מאזור אקסום.

שלום לך שוב ושבוע טוב,

יש לנו ערך חדש המונומנטום אדוליטנום שנכתב בבסיסו על ידי ארז נמרוד כהן ושוכתב על ידי עם ההתיחסות ליהודי אתיופיה.

חג שמח שלך אליש ޖޭ 15:01, 13 באוקטובר 2008 (IST)

יישר כוח אליש!

כרגיל, הקריאה קלה לי יותר מהכתיבה, ותרומתי למיזם מועטה מדי. בספר של שטרן מתוארת הקהילה הגדולה בשנים שלפני הזמן הרע, כשכיהנו שלושה כהנים גדולים - אחד בקווארה, אחד בארמטגיוהו (Armatgioho) ואחד בדמביה. הופתעתי מקבלת הפנים הידידותית שהעניק אבא מהארי לשטרן (עמ' 249-252), בזכותה הוא התקבל בברכה בהמשך בכמה כפרים יהודיים.

לגבי יהדות הודו, מתקבל על הדעת שסוחרים יהודים פקדו כל נמל בהודו אליו הגיעו ספינות מקיסרות אקסום. איני מכיר מחקרים בנושא (אולי ידעו בעמותת רזי גחלת או כאן?) ואיני יודע איך ניתן להבדיל בין יהודים אלו לבין הסוחרים שהגיעו להודו מיהדות בבל. אני מעריך שסוחרים יהודים מעיראק הגיעו להודו עוד לפני המשפחות הבגדדיות המפורסמות במאה התשע עשרה.

לא שמעתי על אזכורים נוספים בתלמוד לאקסום או לחכמים מאקסום, אולי נשאל בפינת הכה את המומחה.

חג שמח ופיתקה טובה! שלך, ליאור ޖޭ • כ"א בתשרי ה'תשס"ט • 08:49, 20 באוקטובר 2008 (IST)

בגלל זה הפרדתי את המושגים יהדות הודו מחולקת למספר קהילות יהודיות שלא ידעו אחת על השנייה, בני מנשה (הודו), יהדות קוצ'ין ובני ישראל (הודו) קהילת יהודי עיראק לא נספרת ולא נחשבת מכיוון שהגיע לאזור רק במאה ה-19. מה שהדליק לי את הנורה האדומה היה בערך של יהדות הודו "ישנה טענה, שכמובן אין אפשרות לאמתה, שאופיר המוזכרת בתנ"ך הייתה בחוף המערבי של דרום הודו ולא באתיופיה כמקובל. אם סברה זו נכונה הרי שמלכת שבא הגיעה מהודו והביאה עימה בשובה להודו יהודים מארץ ישראל."

אוקי הסבר, בא נלך אחורה לפני כיבוש תימן על ידי אקסום, ולפני הגירת שבט דן, אול יהודים באמת הגיעו להודו מאקסום ומה שהם יודעים הוא שהם מצאצאי מלכת שבא, יהודי הודו בשנות ה-60 נתקלו באותם קשיים כמו יהודי אתיופיה בכך שהממסד הדתי לא הכיר ביהדותם ודרש הטפת דם ומחלק גיור. פניתי גם לנריה שיכתוב טיוטה במסגרת המיזם על ההיסטוריה של יהודי תימן (מהקמתה ועד הכיבוש הפרסי) והוא הסכים כאשר התפנה לו זמן. נשאר רק מישהו שכתוב על יהדות קוצ'ין ובני ישראל (הודו) התחלתי לקרוא את הספר קראנגאנור, יוסף רבן וצ'ראמאן פרומאל - על התימה בדבר מוצאם של יהודי קוצ'ין, על-פי שירתם העממית הזמין להורדה. בנוגע לספר שקראת, אולי תכתוב ותתמצת את המידע בטיוטה? מועדים לשמחה שלך אליש ޖޭ 12:35, 20 באוקטובר 2008 (IST)

לפי הערך w:Ophir, אופיר זוהתה בעבר עם w:Abhira ובהמשך עם w:Poovar. אין לי מושג עד כמה ההשערות הללו מחזיקות מים.

קראתי רק את החצי השני של הספר של שטרן, כי ההתחלה לא ממש עוסקת ביהודי אתיופיה. בסך הכל הוא לא מחדש הרבה על מה שכבר קראנו אצל אחרים, ובניגוד לג'יימס ברוס הוא מפגין סקרנות פחותה כלפי מורשת ביתא ישראל. מעניין אותו יותר להוכיח להם שהם חייבים לקבל את ישו ובשורתו. מזל שתיאודורוס זרק אותו לכלא.

סיימתי להקליד את סדר תפילות הפלשים ועכשיו אפשר לקשר אליו ולצטט ממנו בחופשיות, אפילו למדתי ממנו מילה או שתיים בפלאשית (:

נזכרתי שטענתו של ג'יימס ברוס כי בני ביתא ישראל לא הכירו את הקבלה נשמעה לי מוזרה, שהרי בנוסח התפילה אפשר למצוא שימוש בשמות האל, כמו:

הללויה תהילה לה' כה יאמרו לה' מחנות מלאכיו כי חנון שמו ואתם גם אתם אמרו נורא שמך סַתַנָוִי קַתַנָוִי אֹנֹלָוִי אם היו חטאותיי כחול ימים וכברזל כבד כשלג יהיו וכמים סלח לי כל חטאותיי וכפר לי כל פשעיי בסֵקָא ובצֵקָא באַנָמאֵל ובאֵלֹהֵאֵל רְחְרְנְמְן רהֵל דּ‏ְמהֵל סוּתוּאֵל כמוהר אַבְיָתֵר מְנָתִר סַתַנָוִי קַתַנָוִי אָוִי נֹלָוִי מכל אשר תירא נפשי למען תושיעני בכח שמותיך אלה אני עבדך פב"פ.

— מתוך s:he:תפילת המלאכים לאל אחד

אני לא מבין בקבלה, אבל נראה לי שהקטע הזה תואם את המתואר בערך ספרות ההיכלות והמרכבה תחת הקבוצה השנייה של החיבורים. מעניין גם שהתפילה מסתיימת באותו פסוק בו נחתמת תפילת עלינו לשבח, ומכילה היגד דומה מאד לפני כן - "ולו תשבע כל לשון ולו תכרע כל ברך".

חבל שאין אצלנו כותבים על קהילת בני מנשה, מאד מעניין יהיה להשוות את תפילותיהם בעת הקרבת קורבנות לאלה שתועדו כאן. אני מניח שלא היה קשר בין קהילה זו לבין ביתא ישראל בימי קיסרות אקסום, כך שהתאמה בין התפילות תרמז על הנוסח המקורי שנאמר בארץ ישראל.

שלך, ליאור ޖޭ • כ"ה בתשרי ה'תשס"ט • 18:51, 23 באוקטובר 2008 (IST)

שלום ידיד יקר,

אני מת עלייך בנאדם "סדר תפילות הפלשים" הוא אחלה מאמר, גם כיום התפילות (בעיקר למבוגרים) נערכות בגעז מעוררבת עם פלאשית ‏‏, ואז כולם היו רוקדים ומקפצים כמו דוד המלך (שלאחר מכן קילל גם את אשתו מיכל) מול ארון הקודש בבית הכנסת ולכן בבתי הכנסת בארץ ליד הארון יש רחבה ואחריה כיסאות (באתיופה המסגיד היה דומה לזה של הקראים בלי כיסאות).

הבעיה של ג'יימס ברוס שהוא היה נוצרי ולפי דעתי הוא לא הבין ביהדות/קבלה, ישנם מלא טקסים שיוצאי אתיופיה מבצעים ונראים מוזר אך מה שיותר (אולי מפחיד) שהם מזכירים טקסים מהקבלה (קבלה מעשית?). מזכיר לי את טענות החוקרים שביתא ישראל לא היו בשיח התלמודי והנה פתאום מצאנו את רבי יהודה הנדואה שכנראה כן יהודי אתיופיה היו בשיח התלמודי וחלק מהעולם שלפני הגמרא אך לאחר שרבי יהודה הנשיא חתם אותה זה היה מאוחר מדי ולא הגיע לאתיופיה. כמו כן ראיתי שרשמת בערת שוליים בערך איגרת אל הפלאשים שבאירופה (1848) שתיאודורוס אין הכוונה להרצל ‏‏.

עם בני המנשה זה באמת בעייה, הם היו לגמרי מחוץ לעולם העברי כמוהם גם קהיילת בני אפרים אין להם היסטוריה כתובה חוץ ממסורת וכינויים, לבני המנשה לא היה תנ"ך והוא נלקח על ידי מלך כלשהו (כנראה קיסר סיני) אך יש את הפריט הארכיאולוגי הזה. כנראה שנבאת יחזקאל מתחילה להתגשם.

דַּבֵּר אֲלֵהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי. לז,כ וְהָיוּ הָעֵצִים אֲשֶׁר-תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם, בְּיָדְךָ--לְעֵינֵיהֶם. לז,כא וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם. לז,כב וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.

— ספר יחזקאל

בנוגע לאופיר כיום היא מזוהה באזור קרן אפריקה ולא הודו, קראתי מאמר בו יהודים שהגיעו מחמיר-אקסום, שמרו את המסורת ויותר מאוחר מכיוו שלא כתבו אותה הם כפי הנראה חשבו שהארץ בהם הם יושבים היא אופיר (מיוחס לקהיילת בני ישראל (הודו)). בנוגע ליהדות קוצ'ין הסיפור כמעט דומה, על פי המסורת הם גלו בשלהי המאה ה-6 להודו מתימן ומה בדיוק קרא בזמן זה??, תשובה פלישת צבאות האימפריה החבשית לחמיר שכנראה פליטים יהודים ברחו להודו מתימן והקימו בקוצ'ין את הקהיילה - כאן המקור נמצא, נראה שכל היהסטוריה הן של יהדות הודו-חבש-ערביה קשורות זו בזו עכשיו רק צריך לעבוד על הקשר בין יהדות ערב הסעודית לבין האזור הרי משם הגיעו היהודים לתימן. בעתיד הנראה לעין אני אתחיל לחפש חומר על עם ה"הסאמיאן" חיפשתי גם כותב מתאים ליהדות תימן ומצאתי את נריה שהסכים לכתוב על קהיילת מוצאו בנוסף לכך יש לנו את בנצי שיכול לעזור לנו על הקשר התימני-אתיופי-מגרבי ועל קהיילת יהודי סודאן, באחד מההתכתבויות שלנו הוא הזכיר נדידה של יהודי תימן מערבה דרך סודאן למגרב (האם הם פנו גם דרומה לסאמיאן?).

שלך בשמחות אליש ޖޭ 00:20, 24 באוקטובר 2008 (IST)

חודש שמיני ה'תשס"ט

נכנסים להילוך שני במיזם

במהלך הערב והלילה גילגמש באמת עזר לנו בנוגע ל"אייל" (שאינו מראה שום סימפטיה לקהיילה) ואני אסיר תודה לו (-:, אני ממש כתבתי את הכל מחדש, אך ברצוני לבקש בקשה קטנה ממך התוכל לטפל בפיסקה "מוצא הקהילה", תכתוב משהו קצר משהו בין 3 קטעים. הערך באמת ענק ביותר ולכן נצטרך עוד ערכים מורחבים כגון מנהגי ביתא ישראל ועריכה של היסטוריה של ביתא ישראל ואולי אף ערך על ממלכת ביתא ישראל שתעסוק על מלכי הממלכה, השמגלוץ', שושלת הגדעונים, גאוגרפיה ועוד ... לילה טוב שלך אליש ޖޭ 01:43, 23 בנובמבר 2008 (IST)

אטפל בפרק הזה במרוצת השבוע, בתקווה אתחיל כבר הלילה. אנסה גם לתקן את הקישורים לאתר מהיא"ה, הם מחליפים את הקישורים הישירים מפעם לפעם ומצפים שנשתמש בקישור הקבוע להפניה הביבליוגרפית. שיהיה לך שבוע טוב, אני בא לסיגד (: ליאור ޖޭ • כ"ה בחשוון ה'תשס"ט • 09:23, 23 בנובמבר 2008 (IST)

זהו, הערך פתוח לעריכה מבחינתי. כעת, ברשותך, אלך לשחרר את הצוואר (: ליאור ޖޭ • כ"ז בחשוון ה'תשס"ט • 20:27, 24 בנובמבר 2008 (IST)

אה כן, ראה נא טיוטת דף פתגמי ביתא ישראל בוויקיציטוט. איתי מסייע למיזם שלנו שם. ליאור ޖޭ • כ"ז בחשוון ה'תשס"ט • 20:29, 24 בנובמבר 2008 (IST)

לפי דעתי הציטוטים שהוספת לא צריכים להיות בערך והם ישתלבו בערכים המורחבים, (סליחה על הטירטור) שכתבתי את הערך הזה מקודם על מנת שהיה נקי מציטוטים וברור לכל. בנוגע לתמונה שהעלת היא נחמדה אך אנ חשבתי יותר בכיוון של מפה אשר יהיו בה חיצים מאזור ארץ ישראל, תימן ומצרים ואשר יצביעו על אתיופיה. שלך בברכת תודה אליש ޖޭ 20:47, 24 בנובמבר 2008 (IST)

סליחה על ההתערבות ליאור, אבל חשבתי שאולי תתעניין בהתכתבות שהייתה לי בזמנו עם רותם בעניין הקישורים למה-יא"ה. כמו שכתבתי שם, אני מעריך שניתן לתכנת בוט שימיר את הקישורים (לי עצמי אין את הידע הנדרש לכך). אגב, ניתן להשתמש בתבנית:מה-יא"ה כדי לקשר לאתר באופן אחיד. ‏nevuer‏ • שיחה 20:52, 24 בנובמבר 2008 (IST)

שוב שלום ולילה טוב.

רציתי להתייעץ איתך בנוגע לאתר זה המראה תמונות של יהודים מאתיופיה, מה בדיוק הרישוי שלהם והאם אפשר לעלותם לויקפדיה? אליש ޖޭ 00:48, 26 בנובמבר 2008 (IST)

אהלן,

אתר פיקאסה-ווב לא מאפשר להגדיר רישיון חופשי לתמונות, לכן צריך לפנות לצלמים ולבקש מהם לשחרר את התמונות. נראה לי שעדיף לחפש תמונות חופשיות במקום אחר. ליאור ޖޭ • כ"ח בחשוון ה'תשס"ט • 09:58, 26 בנובמבר 2008 (IST)

האמת, אם יש תמונות כאלו בטח יש לגולשים בפייסבוק תמונות מתאימות גם לוויקיפדיה. לא? ליאור ޖޭ • כ"ח בחשוון ה'תשס"ט • 14:09, 26 בנובמבר 2008 (IST)

חודש עשירי ה'תשס"ט

סחטיין

אבטה בריהון, אחלה ערך חבר. אחד הטובים על ג'אזיסטים ישראלים. חזק ואיימץ! נינצ'ה - שיחה 11:10, 26 בדצמבר 2008 (IST)

תודה אחי, חג שמח! ליאור ޖޭ • א' בטבת ה'תשס"ט • 17:57, 27 בדצמבר 2008 (IST)

בסאם עאדל

ליאור שלום. אנחנו אמנם נוהגים להתכתב בעניינים אחרים. אני מרשה לעצמי לפנות אליך בעניין אחר. ראיתי שתיקנת את שמו של הטייס עפ"י מקור ערבי. האם הערבית שלך מאפשרת לך להבין באיזה הקשר זה נכתב ? האם הפורום הזה הוא סורי ? תודה אייל המהולל - שיחה 15:55, 2 בינואר 2009 (IST)

שלום אייל,

הסתמכתי על תגובתו של אבו בכר באיזה דיון שעסק בטייסים סורים (הנה תרגום אוטומטי לאנגלית). זו אחת התוצאות הראשונות בגוגל כשמחפשים "بسام العدل" الطيار ("בסאם עדל" + טייס), שמחזיר תוצאות רבות יותר מאשר "باسم العدل" الطيار. גם בכתבה סורית זו כותבים כך את שמו.

איני יודע אם הפורום סורי, אך רוב המגיבים בו ממקמים את עצמם בסוריה.

והלוואי וכל התכתובות בינינו יעסקו בעניינים נינוחים כאלה. שבוע טוב, ליאור ޖޭ • ח' בטבת ה'תשס"ט • 20:21, 3 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה. לצערי אני לא יודע לקרוא ערבית. סתם מעניין אותי מה איפשרו לעיתונות הסורית לפרסם ומה האזרח הסורי יודע. גם אני הייתי שמח לנהל חילופי דברים מעניינים כאלה בלבד. אבל הדעות שלנו הפוכות וזה קשה לצפות שזה יקרה. לילה טוב אייל המהולל - שיחה 23:04, 4 בינואר 2009 (IST)

מעניין מאוד

שלום, ליאור ושבוע טוב (-:

ת' העתיקה - האם יש קשר?

למרות שאני בחופשה חלקית שלא מרצוני הייתי חייב לכתוב לך שזה ממש מעניין המאמר על חותמות מאגיים על הגוף בין יהודים במאות הראשונות לספירה עלה במוחי רעיון שאולי גם לך הוא עלה. בתחילת המאמר בקטע השלישי נכתב שהאות ת' היא סמל לצדיקים והייתה מקועקת על המצח, עוד דבר מדובר על האות ת' בכתב דעץ במאמר זה נכתב שלאות הייתה בסימן פלוס או איקס, האם יש קשר לקעקועים שעל מצחן של נשות ביתא ישראל לבין מסורת זו? שהרי הסימן שעל מצחן הוא לא צלב אלא דומה יותר לפלוס. זאת תהיה תשובה מוחצת לידידנו הלא סימפטי.

שלך בשמחות אליש ޖޭ 01:13, 4 בינואר 2009 (IST)

שבוע טוב אליש (-:

לא חשבתי על הרעיון היפה שלך. האם אתה מכיר אזכור של קעקועים בקהילת ביתא ישראל לפני המאה העשרים? לא זכור לי שג'יימס ברוס או יוסף הלוי הזכירו קעקועים דומים בכתביהם. אולי המנהג העברי העתיק נשמר רק בכנסייה האתיופית, או שהצבע המקורי בו השתמשו (סוג של דיו סת"ם?) אבד ובמקומו הסתפקו בכנסייה האתיופית בקעקועים.

קעקועי ה- אמנם מושכים יותר תשומת לב בישראל, אבל יש גם קעקועים אחרים, כמו זה, זה וזה, אולי הם התגלגלו מהאות ? אולי כדאי לשאול את מאיר בר-אילן מה דעתו?

בינתיים, אני משתדל לכתוב קצת על סוסניוס ועל פאסיל, אחרי שהזנחתי אותם יותר מדי זמן.

שלך בכל עת, ליאור ޖޭ • ט' בטבת ה'תשס"ט • 20:30, 4 בינואר 2009 (IST)

ראיתי שיש בעיה עיקרית עם הערך על כתב דעץ וראיתי שיש הבדלים, מי שכתב את הערך העלה למעשה את האותיות של הכתב הפיניקי ולא העברי. כאן מוצג הכתב העברי המקורי ישנם גם הבדלים, ז"א שיש הבדלים בין האותיות בתקופות שונות. באתר שהפנתי אותך האות ת' נמצאת בין X ל- + ולא ברור בדיוק לאן התפתחה יכול להיות שהתפתחה פשוט ל- + בתקופת מאוחרות ולא התפתחה ל-X כמו אצל הפניקים. שלך אליש ޖޭ 09:57, 11 בינואר 2009 (IST)

שבוע טוב אליש,

מסתבר שגם את הכהנים משחו בשמן בצורת בין העיניים. חלק אומרים שקודם יוצקים שמן על הראש ואז מושחים בין העיניים וחלק אומרים שקודם מושחים בין העיניים ואחר כך יוצקים על הראש:

תנו רבנן כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי מאי כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין כף יוני

— מסכת הוריות, פרק ג', דף י"ב, עמוד א'

הרי לנו מקור נוסף לצורת על המצח בתקופת המקרא.

חוץ מזה, במסכת ברכות בתלמוד מזכירים מאכל המכונה "נהמא דהנדקא" ("בצק הודי" בתרגום מילולי) שרש"י מפרש אותו כ-"בצק שאופין בשפוד ומושחים אותו תמיד בשמן או במי ביצים ושמן". שמעת פעם על מאכל דומה באתיופיה? אני לא מתמצא מספיק במטבח של הודו ובמטבח של אתיופיה, ובכל אופן מדובר על מתכון בן אלף וחמש מאות שנים לפחות... שלך, ליאור ޖޭ • א' בשבט ה'תשס"ט • 16:24, 25 בינואר 2009 (IST)

מה אתה אומר, יש מצב שנצליח להתניע את מתקפת איכות ביתא ישראל בהשתתפות כל כותבי ויקיפדיה? ליאור ޖޭ • ה' בשבט ה'תשס"ט • 23:01, 29 בינואר 2009 (IST)

אני בספק, משום שהמיזם הוא ארוך ומיגע ודרוש תשומת לב ניכרת ורק כותבים המבינים היסטוריה ויהדות יכולים לכתוב אותה (אי אפשר לתרגם מויקפדיות אחרות - אין שם מידע). אפשר אולי לעודד לכתוב ערכים על אתיופיה עצמה - בזה המצב יותר טוב. אליש ޖޭ 23:19, 29 בינואר 2009 (IST)

תגיד, זה אפשרי להעלות תמונות מאתר אוסף התצלומים הלאומי יש שם תמונות רבות של עולי מבצע משה ושלמה, ואם כן באיזה רישוי? אליש ޖޭ 11:38, 30 בינואר 2009 (IST)

וואלה, אחלה תמונות יש שם. התמונות מוגנות בזכויות יוצרים ולכן ניתן להעלות אותן רק תחת רישיון לשימוש הוגן - רק תמונה או שתיים לערך הרלבנטי בלבד, תוך ציון שם הצלם (מופיע תחת "מידע נוסף"). רק תמונות שצולמו לפני יותר מחמישים שנה אפשר להעלות באופן חופשי, עם אותו רישיון כמו בתמונה זו.

בנוגע למיזם, בהחלט נדרשת הבנה ובקיאות כדי לכתוב ערכים חדשים, אבל יש הרבה ערכים קיימים שאפשר לשפר כמו שיואל עושה ([1],[2]) וערכים ביוגרפיים, גיאוגרפיים ומוזיקליים בוויקיפדיה האנגלית שקשורים למיזם (,,) ואפשר לתרגם. שלושה שבועות עם כמה עשרות כותבים יוכלו לעזור לנו לצחצח את הערכים במיזם, ואז להמשיך לכתוב לאט ובזהירות. שבת שלום! ליאור ޖޭ • ו' בשבט ה'תשס"ט • 16:23, 30 בינואר 2009 (IST)

חודש אחד-עשר ה'תשס"ט

Re: אומללות היא זבוב חמאה

חשבתי שעידן החיפושיות, האבנים המתגלגלות והסגול העמוק מאחורינו? אפשר כמובן לציין לצד שם האלבום את התרגום לעברית, אבל אני לא רואה למה זה נחוץ. בכל אופן, עד כמה שידוע לי, המדיניות של ויקיפדיה היא לא לתרגם שמות של שירים, של אלבומים או של אמנים מלועזית. או שאני טועה? ―Sofia h (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, מזל טוב!

שוטטתי בין אלבומים ונראה שאת צודקת. כעת נותר רק לכתוב על האלבום, להדחיק את הפלייבק שהם שמו בהופעה בבארבי ולחכות לפעם הבאה שנשמע מתופף אדיר כמו סימון. חודש טוב, ליאור ޖޭ • ב' בשבט ה'תשס"ט • 16:34, 26 בינואר 2009 (IST)

תודה, אבל - מזל טוב על מה?

אולי אכתוב על Misery מתישהו, אבל הבעיה היא שאין מה להוסיף לערך מלבד רשימת השירים ופרטים טכניים. יש לך רעיונות? ולמה להדחיק - היה עד כדי כך גרוע? אתה לפחות זכית לראות אותם בהופעה... Sofia - שיחה 17:07, 26 בינואר 2009 (IST)

מזל טוב על הזדקנותך כמובן (:

כאן יש הפניות לביקורות על האלבום, אם בא לך להשקיע. ואם לא בא לך, תוכלי להעתיק בזריזות את רשימת השירים מהערך האנגלי ולטפוח על כרסך בסיפוק.

היתה אחלה הופעה, באמת, אך כשהם שמו פלייבק הצטבר טעם לוואי מריר של... פלייבק. שוין, ליאור ޖޭ • ב' בשבט ה'תשס"ט • 17:54, 26 בינואר 2009 (IST)

הו. חגגתי לפני כמעט חודש, אבל תודה בכל זאת. :) Sofia - שיחה 18:28, 28 בינואר 2009 (IST)

מלכת שבא נולדה בתימן

שלום לשאלתך מהיכן אני יודע כי מלכת שבא נולדה בתימן עיין באציקלופדיה בריטניקה עוד אחרות וכמובן אתה מוזמן לאוניברסיטת תל אביב ולקבל גרסה דומה , חבל שמחקתם את הערך מהאתר . ―Aappoolloo (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זאת אכן, אחת הגרסאות ונוהגים לזהות את אחת הממלכות בחצי האי ערב עם ממלכת שבא, אך זה לא זיהוי שמבוסס על עדות חד משמעית. כלומר, אין כתובת עם המילים "כאן ממלכת שבא". גילגמש • שיחה 20:07, 10 בפברואר 2009 (IST)

שלום שלום,

מכיוון שאליש קורא את דף השיחה הזה וזמנו יקר ללבי, אשתדל להשיב בשמי ובשמו גם יחד.

מקובל לזהות את ממלכת שבא המקראית עם ממלכת סבא הארכיאולוגית, אם כי זיהוי זה אינו ודאי. אין ספק שבתקופות מסוימות חלשה ממלכת סבא גם על שטחים שנמצאים היום בתחום מדינת תימן, וכך גם נאמר בערך מלכת שבא. מקום הולדתה של מלכת שבא אינו מזוהה בוודאות. גם אם מחר תתגלה מצבה בדרום חצי האי ערב שאומרת "כאן נולדה הוד מעלתה העומדת לצאת לביקור ממלכתי בירושלים. בברכה, ממלכת שבא", עדיין יהא זה אנכרוניזם לומר שמלכת שבא היא תימנית. באותה מידה, לא נציין בערך חשיארש הראשון או בערך אחשורוש כי המלך הנדון נולד באיראן העתיקה. ברוך הבא לוויקיפדיה, ליאור ޖޭ • י"ז בשבט ה'תשס"ט • 02:15, 11 בפברואר 2009 (IST)

ליאור שלום.

בס"ד הויקרעטשמע חזרה לתפקד לעת עתה. אתה מוזמן כתמיד, ותוכל אף למצוא את שמך ב"ציטוטים נבחרים". בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 13:49, 17 בפברואר 2009 (IST)

חן חן, ברוך השב! ליאור ޖޭ • כ"ד בשבט ה'תשס"ט • 16:19, 17 בפברואר 2009 (IST)

חכמי יהדות העולם

שלום חבר, מה שלומך!

למרות שהתחלת לחבר את הערך על "יחס יהדות העולם לביתא ישראל" כבר בנובמבר רק הרגע התחלתי (הטיוטה) לעבוד על הטיוטה באופן אינטנסיבי. כמו כן חסרים הרבה התייחסויות לעדה, נכון לעכשיו יש צוך אדיר במאמר של יעקב ספיר על העדה וכן מה הפשר הדבר אשר גיליתי בספר "דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה" על "יהודי פלאשי, דניאל בן חנניה ובנו משה, הגיעו בשנת תרט"ו (1855) לירושלים. ספורם עורר הדים בירושלים והוחלפו מכתבים בין הראשון לציון הרב חיים דוד חזן וראשי הכוללים בירושלים לבין כהני העדה באתיופיה" באיזה מכתבים מדובר?, וכן צריך את להזכיר את כל ההתכתביות עם של אוהב גר לוצאטו. אליש ޖޭ 13:49, 19 בפברואר 2009 (IST)

שלום שלום, ברוך השם שלומי טוב, ושלומך?

קישרתי בזריזות לעמודים המתאימים בספרו של יעקב ספיר ומצאתי עותק ממאמרו של ולדמן כאן. המכתב הראשון שנשלח בידי דניאל בן חנניה נזכר כאן. אמשיך לפשפש בגוגל ספרים בניסיון לאתר מקורות נוספים. יישר כוח! ליאור ޖޭ • כ"ה בשבט ה'תשס"ט • 14:25, 19 בפברואר 2009 (IST)

שלומי טוב מאוד, ידידי היקר

אני מוכן בעצמי לטפל בספר "שבילי עולם" ובספר "אבן ספיר" לאחר שהשגתי את שני הספרים הללו, רק צריך את האיגרות של אוהב גר לוצאטו שבהם אני סומך עלייך אליש ޖޭ 14:32, 19 בפברואר 2009 (IST)

מצאתי! אשתדל להבין מה נכתב שם הלילה. שלך, ליאור ޖޭ • כ"ה בשבט ה'תשס"ט • 15:22, 19 בפברואר 2009 (IST)

קראתי בינתיים רק מכתב אחד מתוך שבעה, אמשיך מחר. יש לי עוד שתי שאלות לא קשורות, ברשותך:

• עברתי הערב על הבריחות ממחנות המעצר באפריקה ותהיתי - מי סייע לאליהו לנקין לחמוק ממעצר באריתריאה ובאתיופיה? יש לך מושג?
• דרך הבלוג הזה הגעתי לקלטת בלתי מזוהה של מוזיקה אתיופית. בסוף הקטע הלפני-אחרון (קטע b5, החל משנייה 5:30) מתחיל שיר יפה ששמו כנראה נפקוטה. יש לך מושג מי מבצעים אותו?

בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ו בשבט ה'תשס"ט • 22:14, 19 בפברואר 2009 (IST)

גם אני חשבתי על מה שאתה חושב, שכנראה שבני ביתא ישראל עזרו להם לברוח מהמחנות באריתריאה הבריטית אך זה לא היו הם אלא קהיילת יהודי תימן שיישבו בעיר אסמרה (כ-50 משפחות: יהודים אלו עזרו גם רבות ללימוד ביתא ישראל בתקופת יעקב פייטלוביץ') וגם לביתא ישראל כמו במבצע שלמה. אך בקשר לאליהו לנקין שם אני נוטה להסכים שיהודי אדיס אבבה שכללו ביניהם גם תימנים וגם חבשים יהודים עזרו לו (וזאת לאחר שהוקמה קהיילת ביתא ישראל בבירה האתיופית ב-1924 ושאר הקהילות היהודיות כגון העדנים והאשכנזים הצטרפו לקהילה ב-1934, בריחתו הייתה ב-יוני 1946). ייתכן כי גולי אפריקה לא יידעו על קיום קהיילת ביתא ישראל (מסיבות לא ברורות) נשאלת כאת שאלה אחרת, מה היה ייחסו של היישוב ודוד בן גוריון כלפי ביתא ישראל?

ידוע שלגנרל אורד צ'ארלס וינגייט אשר פיקד על כוח גדעון הקיסרי בזמן מלחמת השחרור האתיופית (1941) היו בכוח יהודים ארצישראלים רבים שיותר מאוחר דאגו להם בני ביתא ישראל באדיס אבבה למזון כשר וציוד יהודי.

בספר על הביוגרפיה של בגין (""בגין, 1913-1992"") מאת אבי שילון, נכתב בעמוד 257 על יחסו של בגין ליהדות אתיופיה ומסתמך על רעיון עם מזכירתו של בגין יונה קלימוביצקי "הוא התפעל מיהדות אתיופיה בגלל האקזוטיות שלהם ובגלל עברם, לא אחת היה מציין את האצילות הבאה לידי ביטוי בנכונותם לקבל עליהם מרות" אך בפועל אומרת גב' קלימוביצקי כי "בגין התפעל מהיהדות האתיופית, מהשקט, מהאצילות הזאת. הם באמת נהדרים.", בגין כנראה ידע רבות על תולדות הקהילה והוא היה מהאצ"ל (גם יצחק שמיר הראה מחויבות מסוימת לקהילה שלא כמו מנהיגי מפא"י) כנראה בגין תיקן טעות היסטורית של בן-גוריון כאשר העלה את הקהילה לארץ, אני משער שאם חיסול הגלויות של בן גוריון היה מגיע לאתיופיה היה יכול להיות ליישוב כוחות צבא חדשים שנאמנים לתורת ישראל ולארץ ישראל והיו מקריבים הכל למען הקמת המדינה היהודית כמו שקרה באינקיוויזציה האתיופית.

לגבי מה שציינת, תשמע אני אגלה לך סוד כאשר אני כותב בויקפדיה אני שומע לעיתים מוזיקה אתיופית (בעיקר אמהרית ולפעמים טיגראינית שבה אני לא מבין כמעט שום מילה) אבל לא שלא שנות ה-70 אלא מודרנים יותר זמרים כמו: Elsa Kidane, EPHREM TAMERU, Fitsum Yohannes, nathaniel hailu, tamrat desta, Tewodros Kasahun, Tewodros Mosiosa, Shewandagne Hailu, Neway Debebe, Manalmoch dibo, Mahmoud Ahmed ורבים אחרים שנות ה-70 לא כזה מושך אותי אך ישנם יוצרים מביתא ישראל כאן בארץ שכותבים שרים ומפורסמים בקרב העדה, את הזמרים כמו Alemayehu Eshete אני משאיר לאנשים שמתחברים לג'אז. אליש ޖޭ 09:19, 20 בפברואר 2009 (IST)

נהרות גן העדן

שוב שלום, ליאור

אני ממשיך בערך שהודעתי לך עליו וכעת אני קצת בבעיה, כחלק מהקטע שכתבתי על "גבולות ארץ שם", ישנה בעיה עם נהר הגיחון והפישון מי הם עם איזה נהרות הם מזוהים כי הרי כתוב בספר בראשית שנהר הגיחון "הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ" ועל הפישון נרשם "נהר הפישון הסובב את ארץ החוילה אשר שם הזהב הטוב והאבנים הטובות" למה הכוונה? איזה מהם הוא הנילוס?, האם יכול להיות ששניהם פשוט מחולקים שאחד מהם הוא הנילוס הכחול והשני הלבן?. בתחילה סברתי שהפישון הוא האינדוס או הגנגס אך כאשר המשכתי לקרוא נוצרה השאלה, הרי חויליה מוזכר כאחד מבני כוש ונוסף על כך ישנו עוד חויליה מבני יקטן! אליש ޖޭ 14:50, 20 בפברואר 2009 (IST)

גם אני שברתי על כך את הראש כשניסיתי להבין את הערך Gish Abay. ראשית, יש כמה פרשנויות סותרות למיקומם של נהרות הפישון והגיחון, שרק חלקן נזכרות בפרק גן עדן#מיקום הגן. אפשר לזהות אותם עם הנילוס הכחול והנילוס הלבן, אבל חלק אומרים שהנילוס הכחול הוא הפישון ([3],[4]) וחלק אומרים שהוא דווקא הגיחון. הכנסייה האתיופית מזהה את הנילוס הכחול עם נהר גיחון, וקוראת למעיינות נהר אבּי הקטן "פלגי גיחון" (או "פלגי גיוֹן", שאלתי את בליינש ועוד לא קיבלתי תשובה). נדמה לי שגם אבא אורי מזהה את הנילוס הכחול עם נהר גיחון, אם הבנתי נכון את עדותו על תולדות ביתא ישראל.

ואם הבלבול הזה לא מספיק, כמובן שגם בארץ ישראל יש נחל פרת ומעיין גיחון.

החדשות הטובות בינתיים הן שאיתרתי עוד כמה מכתבים מוקדמים יותר של אוהב גר לוצאטו בכרך משנת 1851 של אותו כתב-עת, שכוללים את תשובות חכמי ביתא ישראל לשאלותיו. ייקח לי כמה שבועות לקרוא את החומר הזה ברצינות ולהעלות אותו לוויקיטקסט, הוא שווה את משקלו בזהב.

תודה רבה על ההמלצות המוזיקליות, אאזין להן בשמחה (: שבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"ו בשבט ה'תשס"ט • 15:54, 20 בפברואר 2009 (IST)

הי ליאור

בזמנו כתבת

ניתן להוסיף לקטע או לערך עגבת את האיור הזה, תחת הרישיון הזה. בכלל, יש שפע של איורים נהדרים בכתבי העת החופשיים האלה. ליאור ޖޭ 17:20, 27 בינואר 2008 (IST) זה עומד במבחן ? אתה יכול להעלות את המפה תחת הרשיון המתאים? איתן • שיחה 11:30, 21 בפברואר 2009 (IST)

שבוע טוב איתן,

העלתי את המפה לוויקישיתוף עם היתר {{PLoS}}. הספקתי לשכוח איך מצאתי אותה מלכתחילה (: כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 19:05, 21 בפברואר 2009 (IST)

חן חן איתן • שיחה 19:26, 21 בפברואר 2009 (IST)

יש לך אולי מקור לקטע הבא:

אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, כמו למשל אבעבועות שחורות. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש. מחקרים חדשים טוענים שספניו שימשו כנשאים של חיידק העגבת, או אב קדום שלו, שהועבר במגע רגיל ובאירופה התפתח לזן המועבר במגע מיני בלבד. איתן • שיחה 20:03, 21 בפברואר 2009 (IST)

מצטער שאני מתפרץ, שבוע טוב ומצויין לכם ידידיי

ליאור בנוגע לדיון שלנו על ה"פישון" וה"גיחון" כתבתי תגובה שתעניין אותך וכוללת בתוכה תמונות מרהיבות
לתגובה כנס לבית הארחה שלנו - בית לאברהם, מצפה לתגובה ממך בבית הארחה אליש ޖޭ 20:07, 21 בפברואר 2009 (IST)

תודה אליש, עניתי שם. הערב מצאתי שסטיבן קפלן מזכיר עוד שלושה מקורות שמתארים את ביתא ישראל - עזריה דה רוסי, אברהם מגיש ואברהם יגל. אין לי מושג איפה לחפש את העדויות הללו, ואיני יודע מיהו אברהם יגל, אך ראיתי שאברהם בן יצחק אבן מיגאש כבר מופיע אצלך.

איתן, עברתי על תקציר המאמר ממנו לקוחה המפה. אני מבין ממנו שהחיידק מחולל העגבת היה נפוץ בעולם הישן כבר מזמן, אך הזן המועבר במגע מיני התפתח יחסית לאחרונה מזן החיידק שמקורו בדרום אמריקה. אני קצת עסוק בענייני המיזם בשבועות הקרובים, אז אם תרצה שאקרא את המאמר במלואו, אבקש ממך לתרום משהו למיזם בתמורה (: לילה טוב, ליאור ޖޭ • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 22:25, 21 בפברואר 2009 (IST)

אני צריך חומר המתקשר למעבר מחלות מהעולם החדש לישן ולהפך. לגבי ביתא ישראל, אני מתעסק גם במקומות קרובים - סודאן, אז אם יש משהו משותף אני אשמח. איתן • שיחה 23:59, 21 בפברואר 2009 (IST)

שוב שלום ולילה טוב,

ליאור בנוגע לאברהם יגל הוא היה סופר יהודי-איטלקי אשר חי במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, בנוגע לערך שאני כותב ככל הנראה נצטרך לחלק אותו לערכי משנה שכל אחד מהם התייחס למאה כלשהי (דוגמא - "יחס יהדות העולם לביתא ישראל: המאה ה-16"). איתן שמעתי שאתה מוכן לתרום למיזם, ובכן יש לנו מלא ערכים הקשורים בין ביתא ישראל-סודאן-אתיופיה את הבחירה איזה ערך תתרום אתן לליאור שלכם אליש ޖޭ 00:36, 22 בפברואר 2009 (IST)

בוקר אור איתן,

כפי שציין אליש, יש הרבה ערכים סודאניים שנחוצים למיזם, רק תבחר את התקופה שמעניינת אותך. בתקופה המודרנית יש את ג'עפר נמירי ואת מחנה אום ראקובה (Um Rakuba [5]). במאה התשע עשרה בולט בחסרונו ערך על קרב מטמה ובכלל על מרד המהדי והמירוץ לאפריקה. בתקופות מוקדמות יותר חסרים לנו ערכים על סולטנות סנאר , מאסאווה, סואקין , קנדקה וכמובן על הבלמיים .

אם החומר נחוץ לך ללימודים, אשתדל לחפש אותו עוד השבוע. אם הוא נועד לקטע "הידעת" חדש, אמתין לראות איזה ערך תבחר לכתוב (: ליאור ޖޭ • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 10:27, 22 בפברואר 2009 (IST)

אני כבר לא בטוח שהחומר הזה הוא המתאים ביותר. אני מחפש חומר על מעבר מחלות בין העולם החדש לישן (בשני הכיוונים). אם יש לך משהו מתאים, אשמח. איתן • שיחה 20:09, 22 בפברואר 2009 (IST)

יש לך את ג'עפר נומירי איתן • שיחה 21:05, 22 בפברואר 2009 (IST)

נהדר, אשתדל למצוא לך מחלה עסיסית שבה הראיות חותכות יותר מבעגבת. בשמחות, ליאור ޖޭ • כ"ט בשבט ה'תשס"ט • 22:01, 22 בפברואר 2009 (IST)

טוב, שאלתי את מומחי ויקיפדיה האנגלית , נועצתי בחבריי למעבדה וחיפשתי קצת בספרות. מצאתי כמה חיידקים שהתפשטו כנראה מאמריקה לאירופה, המשכנע שבהם נקרא Bartonella bacilliformis, ובניגוד לכתוב בוויקיפדיה האנגלית איתרו אותו לאחרונה גם באירופה. לדעתי קוראינו יתרשמו יותר משידפון היין הצרפתי , שבזכותו הגפנים הצרפתיים בימינו מורכבים על מיני גפן אמריקאיים (איני יודע אם צריך לומר "שידפון" או "כימשון"). לחילופין, אפשר להקדיש את הקטע לניקוטין ולקוקאין שהגיעו מאמריקה והרגו מאות מיליונים בעולם הישן (אני יכול לנסות לברר לך אומדן קורבנות אם יש צורך), ו/או לג'וקים שממררים את חיינו בזכות קולומבוס וחבריו. מה דעתך? ליאור ޖޭ • א' באדר ה'תשס"ט • 08:19, 25 בפברואר 2009 (IST)

לא שמעת על הפילוקסרה? כותרת הקישור לתצוגה רעיון מצוין לערך. הרעיון לתיקן אמריקני גם טוב, בגלל המאמץ מגיע לך עוד תגמול. אם יש לך עוד בקשה לערך סודאני שנחוץ לך לפרויקט - עלי. התנאי - הוא קשור לסודאן, כי יש לי שם יתרון יחסי. איתן • שיחה 00:03, 26 בפברואר 2009 (IST)

ואגב, השם העברי הוא כימשון, כימשון הגפן הצרפתית. איתן • שיחה 00:12, 26 בפברואר 2009 (IST)

תענוג לעשות איתך עסקים (:

כשמונים קילומטר מדרום לעיר גדריף שכן מחנה הפליטים אום ראקובה [6]. אם הבנתי נכון, אום ראקובה היה הגדול במחנות הפליטים במחוז גדריף, בהם שהו כשלוש מאות ושישים אלף פליטים [7]. זה המחנה המתואר בפתיחת הסרט תחיה ותהיה [8], וכן בעדויות מניצולים שהגיעו ארצה ([9],[10],ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/האדמה הארורה,[11]). כנראה שהמחנה פוזר בשנת 2001 ([12],[13]), אך לא אופתע אם יסתבר שהוא עדיין קיים. אם בא לך לכתוב עליו ערך, אני אשמח לעזור לך וטל יוכל לקשר אותך עם אנשים ששרדו שם. אם אתה מעדיף ערך סודאני אחר, אבקש מאליש לבחור משהו. כל טוב, ליאור ޖޭ • ב' באדר ה'תשס"ט • 09:19, 26 בפברואר 2009 (IST)

ומה איתו?

en:Sirak M. Sabahat ???? איתן • שיחה 21:31, 26 בפברואר 2009 (IST)

סירק סבהט מופיע אצלנו. עדיין לא צפיתי בסרט אז איני יודע עד כמה הערך עליו דחוף (: אם בא לך לכתוב דווקא עליו ולא על קרב מטמה , נותר לי רק לאחל לך כתיבה נעימה (: ליאור ޖޭ • ג' באדר ה'תשס"ט • 00:25, 27 בפברואר 2009 (IST)