פתיחת התפריט הראשי
טבלת שם בן עב מתוך קהלת יעקב למברג ה'תר"ל

על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו (אנ'), של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.[1] השם מורכב מ-72 (=ע"ב) יחידות בנות שלוש אותיות כל אחת, וכולל בסך הכל 216 אותיות. השם במלואו מוזכר לראשונה בספר הישר המיוחס לרבי עקיבא,[2] - ספר שהיה ידוע בתקופת הגאונים.[3] אך כבר בתקופת האמוראים מוזכר שם של ע"ב.[4] לפי רש"י, חלקים מהשם הוזכרו כבר במשנה.[5]

לשם ע"ב חשיבות רבה במסורת היהודית, והיא מייחסת לו ניסים רבים כמו קריעת ים סוף,[6] החייאה והמתה של בני אדם ועוד.[7]

תוכן עניינים

מקור אותיות השםעריכה

השם מורכב מצירוף אותיות של שלושה פסוקים המופיעים בסיפור קריעת ים סוף בספר שמות, בכל אחד מהפסוקים יש 72 אותיות. הפסוקים נקראים בקיצור ויסע ויבא ויט.

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה: וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:

הדרך שבאמצעותה מוציאים את השם מהפסוקים היא; כתיבת אותיות הפסוק הראשון בלי רווחים בשורה אחת, כתיבת אותיות הפסוק השני בשורה שמתחתיו מהסוף להתחלה, ובשורה השלישית – כתיבת אותיות הפסוק השלישי כסדרו. צורת כתיבה זו נקראת בוסטרופידון, ובספרי הקבלה מכונה "יושר היפוך ויושר". התוצאה היא כעין נחש אותיות מתפתל של שלושת הפסוקים:

←ויסעמלאךהאלהיםההלךלפנימחנהישראלוילךמאחריהםויסעעמודהענןמפניהםויעמדמאחריהם
    הלילהלכהזלאהזברקאלוהלילהתאראיוךשחהוןנעהיהיולארשיהנחמןיבוםירצמהנחמןיבאביו→
←ויטמשהאתידועלהיםויולךיהוהאתהיםברוחקדיםעזהכלהלילהוישםאתהיםלחרבהויבקעוהמים

כאשר קוראים מלמעלה ללמטה את האותיות מקבלים בכל טור צירוף של שלוש אותיות שמהווה יחידה אחת של שם ע"ב. הצירוף הראשון הוא והו השני ילי השלישי סיט, וכן הלאה. מלבד הדרך הרגילה של "יושר היפוך ויושר", מובאות בספרות הקבלה אפשרות נוספת להוצאת 72 השמות משלושת הפסוקים. אפשרות זו נקראת כולו יושר - לקיחת האותיות מכל הפסוקים לפי הסדר. השם המתקבל הוא: ווו, ייי, סבי, וכן הלאה. בספר "חיי העולם הבא" של אברהם אבולעפיה מובאות עשר דרכים להוצאת שם ע"ב מפסוקי "ויסע ויבא ויט".[8]

אותיות השם ומשמעותם לפי המסורתעריכה

על פי המסורת היהודית, כל אחד מחלקי השם מקביל לאחת מהספירות, אחד מהמזלות, ואחד מכוכבי הלכת מלבד הלבנה.

מספר השם הספירה[9] הכוכב[10] המזל[10] משמעות השם ופעולתו על פי המסורת היהודית
1 והו חסד שבתי טלה לדעת רש"י לשם זה הכוונה במשפט "אני והו הושיעה נא" הנאמר במהלך ההושענות.[5][11]
2 ילי חסד שבתי שור ידוע כשם המסוגל לרפואה[12] וכראשי תיבות "יהוה לאורך ימים".[13] בשם זה העלה משה את ארונו של יוסף מהים, ובו נעשה עגל הזהב.[14]
3 סיט חסד שבתי תאומים
4 עלמ חסד שבתי סרטן
5 מהש חסד שבתי אריה ידוע כראשי התיבות "מעולם הוא שמך" הנאמרות בתפילת אמת ויציב,[15] כרמז לשמו של משה,[16] וכסגולה לעצירת מגפה[17] ונגד טביעה.[18]
6 ללה חסד שבתי בתולה ידוע כראשי התיבות "להודיע לבני האדם",[19] "הרופא לשבורי לב",[20] "היה לך לעזרני".[21] וכרמז לשמו של הלל הזקן[16]
7 אכא חסד שבתי מאזנים
8 כהת גבורה שבתי עקרב ידוע כראשי תיבות "כל הנשמה תהלל",[22] וכשם שבו הרג משה רבינו את המצרי[23] על פי המסופר בספר שמות.[24]
9 הזי גבורה שבתי קשת
10 אלד גבורה שבתי גדי מוזכר בכוונות האר"י במקומות רבים, ובתפילה שחיבר הרב שלום שרעבי לפתיחת הארון ביום כיפור. לפעמים בצירוף אאהלידה
11 לאו גבורה שבתי דלי
12 ההע גבורה שבתי דגים
13 יזל גבורה צדק טלה
14 מבה גבורה צדק שור
15 הרי תפארת צדק תאומים
16 הקמ תפארת צדק סרטן
17 לאו תפארת צדק אריה
18 כלי תפארת צדק בתולה
19 לוו תפארת צדק מאזנים
20 פהל תפארת צדק עקרב
21 נלכ תפארת צדק קשת
22 ייי תפארת צדק גדי
23 מלה נצח והוד צדק דלי
24 חהו נצח והוד צדק דגים
25 נתה נצח והוד מאדים טלה
26 האא נצח והוד מאדים שור
27 ירת נצח והוד מאדים תאומים
28 שאה נצח והוד מאדים סרטן
29 ריי יסוד מאדים אריה
30 אומ יסוד מאדים בתולה
31 לכב יסוד מאדים מאזנים
32 ושר יסוד מאדים עקרב
33 יחו יסוד מאדים קשת
34 להח יסוד מאדים גדי
35 כוק יסוד מאדים דלי
36 מנד יסוד מאדים דגים
37 אני מלכות חמה טלה לדעת רש"י לשם זה הכוונה במשפט "אני והו הושיעה נא" הנאמר במהלך ההושענות.[5][11]
38 חעמ מלכות חמה שור
39 רהע מלכות חמה תאומים
40 ייז מלכות חמה סרטן
41 ההה מלכות חמה אריה
42 מיכ מלכות חמה בתולה
43 וול מלכות חמה מאזנים
44 ילה מלכות חמה עקרב
45 סאל מלכות חמה קשת ידוע כגימטריה של ראשי התיבות פותח את ידיך,[25] וכשם המסוגל לפרנסה.[26] וכן כגימטריה של יהוה אדני.
46 ערי מלכות חמה גדי
47 עשל מלכות חמה דלי
48 מיה מלכות חמה דגים
49 והו חסד נוגה טלה
50 דני חסד נוגה שור
51 החש חסד נוגה תאומים
52 עממ חסד נוגה סרטן
53 ננא חסד נוגה אריה
54 נית חסד נוגה בתולה
55 מבה חסד נוגה מאזנים
56 פוי חסד נוגה עקרב
57 נממ חסד נוגה קשת
58 ייל חסד נוגה גדי
59 הרח חסד נוגה דלי
60 מצר חסד נוגה דגים
61 ומב חסד כוכב טלה
62 יהה חסד כוכב שור
63 ענו חסד כוכב תאומים
64 מחי חסד כוכב סרטן
65 דמב חסד כוכב אריה
66 מנק חסד כוכב בתולה
67 איע חסד כוכב מאזנים
68 חבו חסד כוכב עקרב ידוע כראשי תיבות של "חיל בלע ויקיאנו",[27] וכתיקון לפגם הברית. נרמז באות שלישית של המילים "מקבץ נדחי עמו" בברכת קיבוץ גלויות.
69 ראה חסד כוכב קשת
70 יבמ חסד כוכב גדי
71 היי חסד כוכב דלי
72 מומ חסד כוכב דגים

שימושים בשם על פי המסורת היהודיתעריכה

על פי המסורת, בכח שם ע"ב נעשו ניסים רבים. ביניהם: קריעת ים סוף,[6] הריגת המצרי על ידי משה[23] כמסופר בספר שמות, החייאת בן האישה הצרפית על ידי אליהו,[28] החייאת בן השונמית על ידי אלישע.[29]

כוונות ותפילות על פי שם ע"בעריכה

 
פרשת והיה אם שמוע עם כוונת שם בן ע"ב על פי האר"י.
  • על פי כוונות האר"י והרש"ש, בקריאת שמע יש לכוון באחד משמות ע"ב של "יושר היפוך ויושר" בכל מילה מפרשת "והיה אם שמוע". בפרשת "ויאמר" יש לכוון בכל מילה את אחד משמות ע"ב לפי שיטת "כולו יושר".[30]
  • על פי האר"י, גם בפיוט וכל מאמינים רמוז שם ע"ב.[31]
  • בספר הזוהר נאמר כי בפיוט אל אדון על כל המעשים רמוז שם בן ע"ב אותיות,[32], בסידור הרש"ש מוסבר כי הכוונה לשם בן ע"ב, וכי כל מילה בפיוט (החל מהמילה "גדלו" שלאחר השורה הראשונה) מקבילה לאחד מחלקי השם.[33]
  • בברכת קדושת השם לראש השנה ויום הכיפורים, במילה "ובכן" שמופיעה ארבע פעמים מכוונים בשלוש הפעמים הראשונות פסוק אחד מפסוקי "ויסע ויבא ויט", ובפעם הרביעית את השמות היוצאים מכל הפסוקים יחד.[34]
  • במקומות נוספים בתפילה נהוג לכוון שמות מסוימים מתוך שם ע"ב.

במשך הדורות חוברו תפילות על פי שם ע"ב, מילות התפילה הן ראשי התיבות של השמות, או פסוקים שונים המכילים את אותיות השם.[35]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר הבהיר סימן מז'.
  2. ^ הובא במדרש לקח טוב על פרשת בשלח.
  3. ^ ראו דברי שלמה בובר במבוא למדרש לקח טוב
  4. ^ מדרש רבה על ספר בראשית מד' יט': "שמו של הקב"ה שבעים ושתים אותיות" ייתכן שהכוונה ל-72 חלקים ולא אותיות בודדות.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה, עמוד א'
  6. ^ 6.0 6.1 באר הגולה באר השני פרק ד'
  7. ^ כתבי הרמב"ן, כרך א' עמודים קסז - קסח.
  8. ^ טבלאות עשרת הצירופים בתוך חיי העולם הבא, באתר HebrewBooks
  9. ^ על פי ספר הזוהר, חלק ג', דף קנ"א, עמוד א'
  10. ^ 10.0 10.1 על פי שער הכוונות דרושי קבלת שבת דף ס"ה.
  11. ^ 11.0 11.1 את ההסבר להזכרת השם בהושענות כותב החזקוני: "ולפי שמתחלה הזכירו משה על המים לפיכך בהושענות בחג שבו אנו נדונים על המים אנו מזכירים ממנו שתי תיבות הראשונות לשני חצאין ונראה כאילו הזכרנוהו כולו, והם אנ"י וה"ו שהאחד תיבה ראשונה והאחרת תיבת שלשים ושבעה".
  12. ^ ראו שער מאמרי רז"ל בתחילת הספר.
  13. ^ ספר תהילים, פרק צ"ג, פסוק ה'
  14. ^ חיים ויטאל, ‏ליקוטי תורה על פרשת כי תשא, באתר HebrewBooks
  15. ^ שער הכוונות דרושי קריאת שמע דרוש ח' דף כח ע"א
  16. ^ 16.0 16.1 שער הגלגולים הקדמה לד' ולו'.
  17. ^ חיים ויטאל, ‏שער הייחודים פרק יג', באתר HebrewBooks
  18. ^ חיים ויטאל, ‏ליקוטי תורה על פרשת שמות, באתר HebrewBooks
  19. ^ ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק י"ב
  20. ^ ספר תהילים, פרק קמ"ז, פסוק ג'
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ט, עמוד ב'
  22. ^ ספר תהילים, פרק ק"נ, פסוק ו'
  23. ^ 23.0 23.1 ר' חיים ויטאל, שער מאמרי רז"ל על מסכת שבת קכח'
  24. ^ ספר שמות, פרק ב', פסוק י"ב
  25. ^ ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק ט"ז
  26. ^ בחילוף אתבש עולה חתך - שמו של מלאך הממונה על הפרנסה.
  27. ^ ספר איוב, פרק כ', פסוק ט"ו
  28. ^ גנזי רמח"ל חלק ב' עמודים ק' קא'
  29. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף ז', עמוד ב' לפי פירוש 'מקדש מלך'
  30. ^ ראו בספר וחרב פיפיות הסבר על הקשר כל מילה מקריאת שמע לשם שכנגדה.
  31. ^ שער הכוונות דרושי יום הכיפורים.
  32. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קל"ב, עמוד א'
  33. ^ הרב חיים אלעזר שפירא כתב מאמר בשם אדון כל, בו ביאר את השייכות בין כל מילה מהפיוט למילות שם ע"ב.
  34. ^ שער הכוונות, דרושי ראש השנה דרוש ו'. פרי עץ חיים, שער תפילות ר"ה פרק ז'.
  35. ^ תפילה המבוססת על שם בן ע"ב באתר קהילת הרמח"ל.