1952 בישראל
שנת 1952 הייתה השנה הרביעית לקיום המדינה. במוקד השיח הציבורי עמד בין היתר הסכם השילומים עם גרמניה המערבית, אשר עליו נמתחה ביקורת עזה;
| ««« 1951 1950 1949 |
 |
1952
בישראל |
»»» 1953 1954 1955 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1952 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1952 | |||
הנהגה
עריכהפוליטיקה וממשל
עריכה
לאחר פטירתו של חיים ויצמן בנובמבר, התקיימו בדצמבר הבחירות לנשיאות ונבחר יצחק בן-צבי כנשיא השני של מדינת ישראל (קודם לכן הציע דוד בן-גוריון את התפקיד לאלברט איינשטיין, שסירב לקבלו). באותו חודש הציג בן-גוריון בפני הכנסת את ממשלת ישראל הרביעית. לוי אשכול מונה ביוני לתפקיד שר האוצר, תפקיד בו יחזיק 11 שנים נוספות.
פילוג במפ"ם: לאחר שמשה סנה ואנשי האגף השמאלי של המפלגה מסרבים לגנות את משפטי פראג ובעיקר את מעצרו של איש מפ"ם מרדכי אורן, פורש סנה ומקים את סיעת השמאל, אשר לימים התאחדה עם מק"י. על רקע המשפטים מקימים מספר יוצאי לח"י את המחתרת מלכות ישראל ובפברואר 1953 התרחש פיצוץ בצירות הסובייטית בתל אביב, בו נפגעת רעיית הציר. למרות התנצלותה של ישראל, מנתקת ברית המועצות את יחסיה עם ישראל. בנוסף, שאול אביגור מקים את לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות, על מנת ליצור קשר חשאי עם יהדות מסך הברזל.
מתחילה פרשת קסטנר: בסוף שנת 1952, טען מלכיאל גרינוולד בעלון שהוציא כי ישראל קסטנר הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים והשתתף בגזל רכושם על ידי קורט בכר והוסיף: "ידידי חברי המזרחי בהונגריה, ידידי היקרים", כתב גרינוולד, "ריח פגר מגרד את נחירי, זו תהיה הלוויה משופרא דשופרא. את ד"ר רודולף קסטנר צריך לחסל".
בכנסת עובר חוק האזרחות, הקובע מי נחשב לאזרח ישראל, וכיצד ניתן להתאזרח או להגר באופן חוקי לישראל.
החתימה על הסכם השילומים
עריכההמגעים בין ישראל לבין גרמניה המערבית לגבי שילומים לנפגעי הנאצים ולמדינת ישראל התקיימו עוד טרם 1952, והמחאות נגד ההסכם מצד מבקריו התקיימו כבר בשנת 1951. עם זאת, בינואר 1952 סערה המדינה על רקע הסכם השילומים, והתקיימו הפגנות סוערות נגד ההסכם, במהלכן אף הופעלה אלימות ויודו אבנים לעבר בניין הכנסת. מנחם בגין, שהיה מנהיג האופוזיציה, הוביל הפגנה מרכזית נגד ההסכם ב-9 בינואר בכיכר ציון. חרף המחאות, נחתם הסכם השילומים בין גרמניה המערבית לישראל ב-10 בספטמבר.
המחאה מובילה גם להתארגנות אלימה: דב שילנסקי נעצר כשבתיקו מטען חבלה, אשר התכוון ככל הנראה להפעיל כמחאה על הסכם השילומים. שילנסקי נידון ל-21 חודשי מאסר (אם כי פרקליטו, שמואל תמיר, הצליח לגרום לאהדה עממית בשילנסקי, כפי שקרה שנתיים לאחר מכן עם מלכיאל גרינוולד).
צבא וביטחון
עריכה- ב-13 ביוני הוקמה הוועדה לאנרגיה אטומית. באותה שנה מוקם גם המכון למחקר ביולוגי בישראל.
- במחאה על קיצוץ בתקציב צה"ל, מחליט הרמטכ"ל יגאל ידין לפרוש מתפקידו. מחליף אותו מרדכי מקלף.
- ראובן שילוח פורש מראשות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובמקומו ממונה איסר הראל, אשר ממלא תפקיד זה עד 1963. הראל ואיזי דורות, מפקד השב"כ, מסובכים בפרשייה בה השב"כ ריגל אחר מנהיג מפ"ם מאיר יערי, בחשד כי במפלגה מתקיימת פעילות חתרנית.
- ישראל מתחילה לייבא נשק מצרפת.
- נער הרפתקן, לימים הקצין והלוחם מאיר הר-ציון, נעצר על ידי הצבא הסורי יחד עם אחותו, לאחר שיצאו לסיור סביב הכנרת, הכולל גם את השטחים שבשליטה סורית.
כלכלה ותשתיות
עריכה
- הלירה הישראלית מחליפה את הלירה הארץ ישראלית; הפרוטה את המיל.
- אליעזר קפלן מתחיל בפברואר ביישום והנהגת המדיניות הכלכלית החדשה.
- מוקמת חברת תה"ל (תעשיות המים לישראל), אשר בין היתר עוסקת בפיתוח המוביל הארצי.
תרבות וחברה
עריכה- ישעיהו ליבוביץ ואליקים העצני מקימים יחדיו ארגון התנדבותי, שורת המתנדבים, אשר הפך לאחד מארגוני המחאה נגד השחיתות הממשלתית בשנות ה-50.
- מוקמת חברת יומני גבע, האחראית על הפקת יומני קולנוע חדשותיים, המוקרנים לפני הסרט המרכזי. אריה להולה מפיק ומביים את הסרט התיעודי "עיר האוהלים".
- אפרים קישון מתחיל לכתוב טור ב"מעריב". עמוס קינן מפוטר מעיתון "הארץ" לאחר שנעצר בחשד שזרק פצצה על ביתו של השר דוד צבי פנקס, וזאת חרף העובדה כי זוכה. בנוסף, מתחיל לצאת לאור עיתון הילדים אצבעוני.
- קובץ ראשון של ספרות מדע בדיוני מתפרסם בישראל, תחת הכותרת "היה היה בעתיד". את הקובץ ערך יונתן רטוש (תחת שמו האמיתי, אוריאל שלח). יוצא הקובץ הראשון של "גווילי אש", מפעל הנצחה לנופלי מלחמת העצמאות.
- בתל אביב נחנך גן העצמאות ונבנה ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו. אלי אביבי מקים באכזיב את "מדינת אכזיב".
- מוקמת ישיבת תולדות אהרן.
- אביבה אורי זוכה בפרס דיזנגוף.
- חברת אסם מתחילה לייצר שקדי מרק; חברת דובק מתחילה בייצור הנובלס.
נולדו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952)
- 9 ביוני – עוזי חיטמן, זמר, יוצר, מלחין, פזמונאי ומנחה טלוויזיה ישראלי (נפטר ב-2004)
- 26 באוגוסט – גדי סוקניק, עיתונאי, מגיש חדשות ומנחה טלוויזיה
- 13 בדצמבר – אבי נשר, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי
- 14 בדצמבר – אבי דיכטר, פוליטיקאי ישראלי
נפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1952)
- 19 בינואר – יוסף בצרי ושלום צלאח, הואשמו בפעילות ציונית מחתרתית, והועלו לגרדום בבגדאד
- 13 ביולי – אליעזר קפלן, סגן ראש הממשלה הראשון ושר האוצר הראשון של ממשלת ישראל (נולד ב-1891)
- 14 באוגוסט – דוד צבי פנקס, פוליטיקאי ושר ישראלי (נולד ב-1895)
- 21 באוגוסט – יצחק שדה, מפקדו הראשון של הפלמ"ח ואלוף בצה"ל (נולד ב-1890)
- 9 בנובמבר – חיים ויצמן, נשיא מדינת ישראל הראשון (נולד ב-1874)
- סמי גרונמן - מחזאי
- אשר ברש
- יעקב נחום אפשטיין
- יעקב רוזנפלד
- יצחק אייזיק שר
- יוסף בצרי
- יוסף ברלין
קישורים חיצוניים
עריכה
- אריאנה מלמד, יש דברים שכן אפשר לטייח, באתר ynet, 18 בינואר 2008 - על הקמת יומני גבע והתכנים שלהם