כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

עידן המזוזואיקון או תחילת עידן הקנוזואיקון

• 70–65 מיליון לפנה"ס לערך - זוחל ימי מסוג פרוגנתודון מת באזור הנגב. הגולגולת של אותו הזוחל התגלתה במכרה פוספטים בנגב בשנת 1993.

התקופה הפלאוליתית

התקופה החלה מ-1.5 מיליון שנה לפני זמננו, והסתיימה לפני כ-22,000 שנים.

380,000 - 200,000 לפנה"ס לערך - מערת קסם הייתה מיושבת על ידי בני אדם.

• לפני יותר מ-400,000 לפנה"ס - האדם הנאדרטלי הגיע לאזור ארץ ישראל.
• 380,000 - 200,000 לפנה"ס לערך - מערת קסם הייתה מיושבת על ידי בני אדם.
• לפני כ-177,00 לפנה"ס - ממצאים ארכאולוגיים של הומו ספיינס נמצאו במערות מיסליה שבכרמל.
• 50,000-71,000 לפנה"ס לערך - ממצאים ארכאולוגיים של האדם הניאנדרטלי נמצאו בחפירות ארכאולוגיות באתר עין קשיש אשר בקרבת יקנעם.
• 45,000-50,000 לפנה"ס לערך - ממצאים ארכאולוגיים של האדם הניאנדרטלי נמצאו בכרמל בסמיכות לממצאים ארכאולוגיים של הומו ספיינס. תקופה זו מסמלת את סוף הפעילות של האדם הניאנדרטלי.

התקופה האפיפלאוליתית

התקופה החלה מלפני 22,000 שנים לפני זמננו, והסתיימה לפני כ-11,500 שנים.

• 9,000 לפנה"ס לערך - קבוצות של ציידים-לקטים נאטופיות מקימות יישוב קבע באזור יריחו.

התקופה הנאוליתית

התקופה החלה מלפני 11,500 שנים לפני זמננו, והסתיימה לפני כ-7,800 שנים.

התקופה הכלקוליתית

התקופה התרחשה בין שנת 5800 לפנה"ס עד שנת 3600 לפנה"ס.

תקופת הברונזה

התקופה התרחשה בין שנת 3600 לפנה"ס עד שנת 1200 לפנה"ס.

• 3,300–2,200 לפנה"ס לערך – מוקמת העיר חברון.
• 1700 לפנה"ס לערך - הארמון הכנעני בתל כברי נחרב באירוע סייסמי גדול.
• בסביבות 1500–1400 לפנה"ס - העיר יריחו חרבה וננטשה בעקבות אירוע סייסמי גדול.
• 1469 לפנה"ס לערך - נערך קרב מגידו באזור מגידו בארץ ישראל בו הביסו כוחותיו של מלך מצרים תחותמס השלישי קואליציה נרחבת של מלכי כנען בראשות מלך העיר קדש. בעקבות הקרב עבר השלטון בארץ ישראל במלואו למצרים.
• 1000 לפנה"ס לערך – התרחשה רעידת אדמה חזקה באזור ארץ ישראל.

תקופת הברזל

התקופה התרחשה בין שנת 1200 לפנה"ס עד שנת 586 לפנה"ס.

דגם ממוחשב תלת־ממדי של בית המקדש הראשון

• במחצית השנייה של המאה ה-9 לפנה"ס – הושלמה בניית בית המקדש הראשון בהר המוריה שבירושלים.
• 853 לפנה"ס – בצפון מערב סוריה של היום נערך קרב קרקר בין אשור בראשות שלמנאסר השלישי לבין קואליציה של מספר מלכים בהם אחאב מלך ישראל.
• 830 לפנה"ס לערך – חזאל מלך ארם דמשק כבש את רוב חלקי כנען.
• 720 לפנה"ס לערך – חורבן ממלכת ישראל עם כיבושה על ידי ממלכת אשור. שלמנאסר החמישי הגלה את בני עשרת השבטים למסופוטמיה, והחליפה אותם באוכלוסייה שגורשה לארץ ישראל מחלקים אחרים של ממלכת אשור.
• 609 לפנה"ס – אזור ארץ ישראל עבר לשליטת ממלכת מצרים לאחר קרב מגידו. מלך יהודה יאשיהו נהרג בקרב מגידו.
• 605 לפנה"ס – אזור ארץ ישראל חזר לשליטת ממלכת בבל לאחר קרב כרכמיש אשר במהלכו יורש העצר הבבלי נבוכדנצר הביס את צבאו של פרעה נכו השני, מלך מצרים.
• 597 לפנה"ס – הבבלים כובשים את ירושלים לאחר מצור ומגלים יהודים רבים לבבל ובעקבות כך מתחילה גלות בבל הראשונה.

התקופה הפרסית

"גלות בבל", בציורו של ג'יימס טיסו, מהשנים 1896–1902

התקופה התרחשה בין שנת 586 לפנה"ס עד שנת 332 לפנה"ס.

• 586 לפנה"ס – ממלכת יהודה נכבשה בידי נבוכדנאצר השני מלך בבל, בית המקדש הראשון נחרב ומתחילה גלות בבל השנייה.
• 539 לפנה"ס – כורש מלך פרס כבש את האימפריה הנאו-בבלית ומעניק ליהודים הגולים בבבל את הזכות לשוב לאוטונומיית יהוד מדינתא בארץ ישראל.
• 538 לפנה"ס – שיבת ציון.
• 516 לפנה"ס לערך – חנוכת בית המקדש השני.
• 445 לפנה"ס - נחמיה קיבל רשות ממלך פרס ארתחששתא הראשון לחזור ירושלים כמושל יהודה על מנת לשקם חלקים ממנה.

התקופה ההלניסטית

• 332 לפנה"ס – אלכסנדר מוקדון כבש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית.
• 301 לפנה"ס – תלמי הראשון כבש את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון.
• 260 לפנה"ס לערך - בית שאן נוסדה על ידי מלך מצרים תלמי השני.
• 22 ביוני 217 לפנה"ס – קרב רפיח: קרב מכריע במלחמה הסורית הרביעית אשר נערך ליד העיר רפיח בין כוחותיו של תלמי הרביעי ממצרים וכוחותיו של אנטיוכוס השלישי מהאימפריה הסלאוקית.
• 200 לפנה"ס – מלך הממלכה הסלאוקית אנטיוכוס השלישי כובש את אזור ארץ ישראל מידי בית תלמי.
• 198 לפנה"ס – המלחמה הקואלה-סורית החמישית מסתיימת בכיבוש קואלה-סוריה על ידי הממלכה הסלאוקית.
• 175 לפנה"ס - אנטיוכוס אפִּיפָנֶס הופך למלך האימפריה הסלאוקית.
• 174 לפנה"ס - אנטיוכוס ממנה את יאסון לתפקיד הכהן הגדול של ישראל.
• 172 לפנה"ס - אנטיוכוס ממנה את מנלאוס לתפקיד הכהן הגדול של ישראל במקום יאסון משום שמנלאוס הציע לו סכום גדול יותר עבור הכהונה.
• סתיו 169 לפנה"ס - אנטיוכוס פשט על בית המקדש בירושלים והחריב את כל אוצרות בית המקדש.

התקופה החשמונאית

• 167-160 לפנה"ס – מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו.
• 164 לפנה"ס – טיהור, חנוכת המזבח ושחרור ירושלים על ידי החשמונאים מידי הכוחות הסלאוקים ביום העשרים וחמישי לחודש כסלו. נקבע לדורות כחג חנוכה.
• 160-63 לפנה"ס – שלטון עצמאי של בית חשמונאי.

התקופה הרומית

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני (בניין הורדוס), במוזיאון ישראל (2011)

• 63 לפנה"ס – אזור ארץ ישראל נכבש על ידי האימפריה הרומית תחת הנהגתו של פומפיוס. במהלך הקרב על ירושלים הכוחות הרומאים רוצחים כ-12,000 תושבים יהודים^{[דרוש מקור]} כולל כוהנים רבים במתחם בית המקדש.
• 57–54 לפנה"ס – סקיתופוליס הוקמה מחדש על ידי הרומאים.
• 47 לפנה"ס – הורדוס מונה למושל הגליל.
• 40 לפנה"ס – הורדוס מבקר ברונדיסיום במטרה לשכנע את הרומאים שהמלכתו למלך תשרת את האינטרסים של רומא ביהודה. בעקבות כך הסנאט הרומי מחליט להם להכתיר את הורדוס כמלך יהודה.
• 37 לפנה"ס – הורדוס כובש את ממלכת יהודה^{[דרושה הבהרה]} בעזרתם של הרומאים.
• 31 לפנה"ס – רעידת האדמה ביהודה: רעידת אדמה מתרחשת בממלכת יהודה שמוקדה היה לפי ההערכות באזור יריחו. רעידת האדמה התרחשה בעיצומו של קרב אקטיום. לפי יוסף בן מתתיהו נהרגו ביהודה כ-30,000 איש.
• 23 לפנה"ס – תחילת הבנייה של ההרודיון על ידי הורדוס.
• 22 לפנה"ס – תחילת הבנייה של עיר הנמל קיסריה מריטימה על ידי הורדוס.
• 19 לפנה"ס – הורדוס הרחיב את הרמה של הר הבית ובנה מחדש את בית המקדש אשר הפך למבנה מפואר במיוחד.
• 10 לפנה"ס – נחנך בנין בית המקדש המחודש.
• 10 לפנה"ס לערך – הושלמה בניית העיר קיסריה מריטימה.
• 6 לספירה – הקיסר הרומי אוגוסטוס מחליט להדיח בנו של הורדוס, ארכלאוס, ולספח אזורים שהיו לפני כן תחת שליטת ממלכת החשמונאים והממלכה ההרודיאנית כמחוז רומאי שנשלט ישירות על ידי מושל רומי.
• 20 – הורדוס אנטיפס מייסד את טבריה אשר נקראת על שם הקיסר הרומי טיבריוס.
• 44 – אגריפס הראשון נפטר ממחלה. לאחר מותו עצמאותה הסמלית של יהודה בוטלה והיא סופחה מחדש ושבה להיות פרובינקיה רומאית.
• בסביבות 62–64 – הסתיימה הבנייה של בית המקדש השני.
• 66-73 – המרד הגדול: נערך המרד המשמעותי הגדול הראשון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית.
  • 67 – לגיונות של הצבא הרומאי פולשים לארץ ישראל והאימפריה הרומית כבשה את גמלא ויודפת.
  • 70 – האימפריה הרומית כבשה את ירושלים והחריבה את בית המקדש השני. לפי יוסף בן מתתיהו מספר ההרוגים הכולל במהלך המצור על ירושלים נע סביב 1.1 מיליון איש, ומספר השבויים היה כ-97,000 איש. החוקרים המודרניים שוללים את המספרים בהם נקב יוסף בן מתתיהו, ומעריכים שהם מוגזמים מאוד.
  • 73 – כיבוש מצדה על ידי האימפריה הרומית וסיומו של המרד הגדול.

"חורבן בית שני", בציורו של דייוויד רוברטס, מ-1850

• 130 – הקיסר הרומי אדריאנוס הקים על חורבות ירושלים מושבה רומית, אותה כינה "קולוניה איליה קפיטולינה" (Colonia Aelia Capitolina). על היהודים נאסר להיכנס לתחומי העיר ונבנו בה מקדשים פגאניים, כולל מקדש חדש המוקדש לאל יופיטר על חורבות הר הבית.

• 132-136 – מרד בר כוכבא: תחת הנהגתו של בר כוכבא פורץ המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו ורובו המכריע של העם היהודי בישראל הוגלה ב"גלות הגדולה", והיישוב היהודי בפרובינקיה יודיאה כמעט וחרב. לאחר המרד הקיסר הרומי אדריאנוס שינה את שם הפרובינקיה ל"סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae) במטרה לנתק את הזהות בין הפרובינקיה ובין העם היהודי.
• 200 – חתימת המשנה, על ידי רבי יהודה הנשיא.
• 270 – צבאות האימפריה התדמורית, תחת הנהגתה של זנוביה, כבשה שטחים נרחבים בחלקה מזרחי של האימפריה הרומית, כולל את אזור ארץ ישראל.
• 272 – האימפריה הרומית כבשה מחדש את ארץ ישראל.

התקופה הביזנטית

בשנת 335 נבנתה כנסיית הקבר בגבעת הגולגולתא (תצלום משנת 1900)

• 325 – נחנכה כנסיית המולד בבית לחם במיקום בו על פי המסורת הנוצרית ישו נולד. הכנסייה נבנתה בהנחיית הלנה, אמו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס.
• 335 – נחנכה כנסיית הקבר בירושלים במיקום של גבעת הגולגולתא אשר מציינת את המקום שבו על פי המסורת הנוצרית ישו נצלב. הכנסייה נבנתה בהנחיית הלנה, אמו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס. המבנה יהפוך לאחד מהאתרים הקדושים ביותר לנצרות ויחזק את חשיבותה של ירושלים כמקום מרכזי לפולחן נוצרי.
• 351–352 – מרד גאלוס: מרד של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס. המרד הסתיים בניצחון רומי.
• 359 - רבי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני") קבע את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.
• 363:

• הקיסר הרומי יוליאנוס הכופר הורה לבנות מחדש את בית המקדש ובעקבות כך יהודי ירושלים החלו לבנות את יסודות בית המקדש השלישי.
• רעידות האדמה בגליל: שתי רעידות אדמה אשר התרחשו באזור הגליל ובאזורים סמוכים. רעידות האדמה הסבו נזקים בכל הארץ והחריבו את סוסיתא. כמו כן, רעידת אדמה זו הפסיקה את עבודות בניין בית המקדש השלישי. בסופו של דבר תוכנית בניית בית המקדש השלישי נגנזה בשל רעידת האדמה ומשום שהקיסר הרומי נרצח ביוני 363 ואישורו בוטל.

• 400 לערך – הקיסר תיאודוסיוס השני פרסם צו אשר חילק את הפרובינקיה סוריה פלשתינה לשתיים: "פלשתינה פרימה", שהשתרעה על שטחי יהודה ושומרון ומישור החוף, ו"פלשתינה סקונדה" ("פלשתינה השנייה"), שהשתרעה על שטחי הגליל והגולן וחלקים מצפון עבר הירדן.
• 425 – האימפריה הרומית מבטלת סופית את נשיאות הסנהדרין.
• 438 – ליקיניה אודוקסיה, אשת קיסר ביזנטיון, מאפשרת ליהודים להתפלל בהר הבית.

מפת מדבא ממחישה כיצד נראתה ירושלים במאה ה-6 לספירה

• 484–572 – מרידות השומרונים
• 613 – האימפריה הסאסאנית (האימפריה הפרסית) כובשת מספר ערים בארץ ישראל לאורך רצועת החוף.
• מאי 614 – האימפריה הסאסאנית כובשת את ירושלים. כנסיית הקבר הקדוש נהרסה כמעט כליל. הצלב האמיתי יחד עם פטריארך ירושלים זכריה נפלו בשבי הפרסים ונלקחו לפרס.
• 629 – לאחר שהצליח להביס את האימפריה הסאסאנית בקרב נינווה שנתיים קודם לכן, הקיסר הביזנטי הרקליוס כבש מחדש את ירושלים והחזיר את הצלב האמיתי לירושלים. בעקבות הכיבוש של ירושלים הרקליוס החליט לאסור על יהודים לגור בירושלים.
• קיץ 634 – נערך קרב אג'נדיין באזור שפלת יהודה בין צבא האימפריה הביזנטית לצבא האימפריה המוסלמית. הקרב הסתיים בניצחון מוסלמי ובהשמדת רוב הצבא הביזנטי בארץ ישראל.

התקופה הערבית המוקדמת

בשנים 687–691 הח'ליף עבד אל מליכ מבית אומיה הקים את כיפת הסלע בירושלים (צילום משנת 1856)

• 638 – כיבוש ירושלים בידי צבאות ח'ליפות ראשידון (האימפריה המוסלמית) תחת הנהגתו של הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב. יהודים מורשים לחזור לירושלים לאחר שלא הורשו לעשות זאת במשך 568 שנות השלטון הרומי והביזנטי בעיר.
• 640 – ח'ליפות ראשידון כובשת את קיסריה.
• 641 – ח'ליפות ראשידון כובשת את אשקלון ומשלימה בכך את הכיבוש של ארץ ישראל.
• 658 – רעידת אדמה מתרחשת בסוריה ובאזור ארץ ישראל. ירושלים ניזוקה באופן מהותי ברעידת האדמה לפי כתביו של ההיסטוריון הביזנטי תאופנס המודה.
• 692 – הושלמה בניית כיפת הסלע בהר הבית שבירושלים במקום בו היו קיימים בתי המקדש הראשון והשני, אשר בו לפי המסורת המוסלמית עלה הנביא מוחמד לשמים. המבנה יהפוך לאחד מהאתרים הקדושים ביותר לאסלאם ויחזק את חשיבותה של ירושלים בעולם המוסלמי.

• 717 – הושלמה בניית מסגד אל-אקצא בקצהו הדרומי של הר הבית שבירושלים. המבנה יהפוך למבנה השלישי בחשיבותו באסלאם.

העיר סקיתופוליס (בית שאן) הייתה אחת מהערים שנחרבו ברעש שביעית (צילום משנת 2009)

• 18 בינואר 749 – רעש שביעית: רעידת אדמה הרסנית שהמוקד שלה היה באזור הגליל מחריבה את טבריה, סקיתופוליס (בית שאן), היפוס ופחל. נגרם נזק כבד גם לערים רבות אחרות ברחבי בקעת הירדן. עשרות אלפי אנשים נהרגו ברעידת האדמה.
• 750 – הח'ליפים לבית עבאס הביסו את שושלת הח'ליפים הקודמת של בית אומיה.
• 808 – רעידת אדמה פוגעת בירושלים. כיפת הסלע ניזוקה באופן מהותי ברעידת האדמה.
• 878 – הצבא הטולוני משתלט על שטחים נרחבים באזור הלבנט.
• 905 – ח'ליפות בית עבאס כבשו מחדש את אזור ארץ ישראל.
• 26 במרץ 937 – פורעים מוסלמים שורפים את כנסיית הקבר ובוזזים את הקפלה של גולגולתא.
• 966 – המון מוסלמי-יהודי מצית את כנסיית התחייה, שודד אותה והורג את הפטריארך של ירושלים יוחנן השביעי .
• 970 – הח'ליפים הפאטימים בקהיר כבשו את אזור ארץ ישראל במסגרת ההתפשטות של הח'ליפות ברחבי אזור הלבנט.
• 12 במרץ 977 – רמלה נכבשת על ידי הקרמטים.
• 15 באוגוסט 978 – כוחות הצבא של הח'ליפות הפאטימית מביסים את כוחות הקרמטים בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
• 18 באוקטובר 1009 – הח'ליפה של הח'ליפות הפאטימית אל-חאכם באמר אללה הורה להרוס את כנסיית הקבר בירושלים, אחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות. מעשה זה זעזע את העולם הנוצרי. הכנסייה נבנתה מחדש בעשורים הבאים במימון הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס.
• 4 בספטמבר 1015 – כיפת כיפת הסלע קורסת ברעידת אדמה.
• 13 בפברואר 1021 – הח'ליף אל-חאכם נרצח.
• 1027 – נחתם הסכם בין הקיסר הביזנטי לח'ליף הפאטימי אשר התיר לבנות מחדש את כנסיית הקבר.
• 5 בדצמבר 1033 – רעידת האדמה בבקעת הירדן: רעידת אדמה באזור הלבנט גורמת לכ-70,000 הרוגים ולהרס קיצוני באזור. הרעידה לוותה בצונאמי לאורך חופי ארץ ישראל ונגרם נזק כבד ברמלה, שכם, ירושלים, חברון, יריחו ועזה. חומות ירושלים נחרבו ברעידת האדמה.
• 1063 – הח'ליפות הפאטימית הקימה מחדש את חומות ירושלים.
• 1068 – רעידת האדמה במזרח הקרוב: העיר רמלה נהרסת כליל ברעידת האדמה.
• 1071 – הטורקים הסלג'וקים כבשו אזורים נרחבים במערב אסיה, בהם אסיה הקטנה ואזור ארץ ישראל.
• 27 בנובמבר 1095 – האפיפיור אורבנוס השני נשא דרשה בה קרא לכל המאמינים, אבירים וצמיתים כאחד, לשחרר את ארץ הקודש ואת הקבר הקדוש בירושלים מידי השלטון הסלג'וקי המוסלמי.
• 26 באוגוסט 1098 – הח'ליפות הפאטמית ניצלה את חולשת הסלג'וקים והאיום הברור מצד הצלבנים של מסע הצלב הראשון ולאחר מצור שנמשך כארבעים יום כבשו את ירושלים מידי הסלג'וקים.

התקופה הצלבנית

כיבוש ירושלים בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, בציור מהמאה ה-19

• 1096–1099 – תקופת מסע הצלב הראשון אשר התקיימה במטרה לכבוש את ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאול את כנסיית הקבר במהלך מסע הצלב הראשון הצלבנים הצליחו לכבוש חלק גדול מארץ ישראל ולייסד את ממלכת ירושלים הצלבנית.

• 7 ביוני-15 ביולי 1099 – המצור על ירושלים: כוחות הצלבנים הטילו מצור על ירושלים אשר הייתה באותה העת תחת שליטה מוסלמית. המצור ארך חמישה שבועות ובסופו נכבשה העיר ואלפים מתושביה המוסלמים והיהודים נטבחו על ידי הצלבנים. כיבוש העיר היה נקודת השיא והשגת המטרה שלשמה יצא מסע הצלב מאירופה, ותחילתה של ממלכת ירושלים הצלבנית.
• 12 באוגוסט 1099 – קרב אשקלון: קרב נערך מול חומות העיר אשקלון בין חיל משלוח מצרי פטימי לבין צבא צלבני של ממלכת ירושלים הצעירה. הקרב נחשב לאקורד הסיום של הכיבוש הצלבני של ירושלים ומסע הצלב הראשון.

• 25 בדצמבר 1100 – נוסדה ממלכת ירושלים.
• 23 באוגוסט 1153 – הצלבנים כובשים את אשקלון, ובכך משלימים את כיבוש אזור החוף המערבי של הים התיכון.
• 25 בנובמבר 1177 – קרב גזר: כוחות הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים בראשות בלדווין הרביעי מצליחים להביס את כוחות הצבא המצרי בראשות צלאח א-דין.
• 1187:

• יוני – כוחותיו של צלאח א-דין כבשו את טבריה.
• 4 ביולי – בקרב קרני חיטין כוחותיו של צלאח א-דין הסבו תבוסה מוחצת לכוחות הצלבנים שהובילה לכיבוש מחדש של כל שטח ממלכת ירושלים הצלבנית על ידי המוסלמים תוך זמן קצר.
• 2 באוקטובר – כוחותיו של צלאח א-דין כובשים את ירושלים מידי הצלבנים.

המצור על עכו, בציורו של דומיניק פאפטי, מ-1840

• 1189–1192 – נערך מסע הצלב השלישי בתגובה לכיבוש ירושלים מחדש על ידי צלאח א-דין. מסע הצלב השלישי נערך תחת פיקודם של שלושת המלכים האירופאים החשובים של התקופה, פרידריך ברברוסה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פיליפ אוגוסט (השני) מצרפת וריצ'רד הראשון ("לב הארי"), מלך אנגליה.
  • אוגוסט 1189–יולי 1191 – במסגרת מסע הצלב השלישי נערך המצור על עכו בו כוחות צלבנים בהנהגתם של ריצ'רד לב הארי ופיליפ השני, הטילו מצור על העיר עכו אשר הייתה בשליטה מוסלמית. לאחר שנתיים של לחימה הצליחו לבסוף לכבוש את העיר.
  • 7 בספטמבר 1191 – בקרב ארסוף ניצח ריצ'רד לב הארי את צבאותיו של צלאח א-דין. הקרב עלה למוסלמים באבדות רבות וכמעט שליש מהצבא המוסלמי הושמד.

• 1192:

• 28 באפריל - האציל האיטלקי קונרד ממונפראטו, אשר שימש כשליט דה פקטו של ממלכת ירושלים, נרצח בעכו על ידי שני רוצחים מוסלמים מכת החשישיון.
• בספטמבר – ריצ'רד לב הארי וצלאח א-דין חותמים על הסכם יפו בו הוסכם שאזור מישור החוף יהיה בשליטה צלבנית ואזור פנים הארץ יישאר בשליטה מוסלמית. רמלה ולוד חולקו בין הצדדים. כמו כן ההסכם אפשר לצליינים נוצרים לבקר בירושלים. הסכם זמני זה תרם לתקופה של יציבות יחסית באזור.
• 9 באוקטובר – ריצ'רד לב הארי עוזב את ארץ ישראל.

• 4 במרץ 1193 – צלאח א-דין נפטר בדמשק. הסכסוכים בין בניו, אחיו ואחייניו יגרמו בהמשך להתפרקות האימפריה של צלאח א-דין.
• 1204 - הרמב"ם נקבר בטבריה. קברו יהפוך לאחד מאתרי העלייה לרגל החשובים ביותר ליהודים בארץ ישראל.
• מרץ 1219 – הסולטאן האיובי אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא הורה להרוס את חומות ירושלים על מנת למנוע מהצלבנים לבצר מחדש את ירושלים אם יצליחו לכבוש אותה.
• 18 בפברואר 1229 – קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך השני אשר היה נושא כתר מלך ירושלים, והסולטאן המצרי אל-מלכ אל-כאמל חתמו על הסכם יפו, אשר לפיו הועברו למדינה הצלבנית שטחים בארץ ישראל ושליטה חלקית בירושלים.
• 1244:

• 11 ביולי – כוחות הח'ואריזמים כבשו את ירושלים וטבחו רבים מתושבי העיר והחריבו את האתרים הקדושים לנוצרים.
• 18 באוקטובר – מתרחש קרב הירביה בין בממלכת ירושלים ובעלי בריתה המוסלמים נגד מצרים האיובית בסיוע שכירי חרב ח'ווארזמיים. הצלבנים נחלו בקרב את תבוסתם הקשה ביותר מאז אסונם בקרב קרני חיטין.

• 1258 – המונגולים מוציאים להורג את הח'ליף העבאסי.
• 1260 – מתרחש קרב עין ג'אלות באזור עמק יזרעאל בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי. הקרב הסתיים בניצחון ממלוכי מוחץ, ועצר זמנית את המשך ההתפשטותם מערבה של המונגולים.
• 1265 – הממלוכים תחת הנהגתו של הסולטאן באיברס כובשים מספר ערים ועיירות ממדינות צלבניות במזרח התיכון, כולל הערים חיפה, ארסוף וקיסריה.
• 1267 – הרמב"ן עלה לארץ ישראל ועבר לגור בירושלים. הרמב"ן נחשב לאחד מהאנשים הבולטים ביותר שלקחו חלק בהקמתה מחדש של הקהילה היהודית בירושלים בעקבות השמדתה על ידי הצלבנים ב-1099.
• 18 במאי 1291 – המצור על עכו, המעוז הצלבני הגדול האחרון בלבנט, הסתיים בכיבוש העיר על ידי הממלוכים וגירוש הצלבנים לצמיתות מארץ ישראל.

התקופה הממלוכית

תקופת הממלוכית נמשכה משנת 1291 כאשר הממלוכים כבשו את עכו, ועד 1517 כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה את אזור ארץ ישראל.

• 1299 – המונגולים פושטים על סוריה וארץ ישראל.
• 1347–1351 – מגפת המוות השחור הכתה בכל העולם, וכמו גם באזור ארץ ישראל, וגרמה לכמות עצומה של מקרי מוות.
• 1428 – גזירת הים - האפיפיור מרטינוס החמישי גוזר איסור על רבי חובלים להוביל בספינותיהם יהודים לארץ ישראל
• 1474 – המון ערבי הורס את בית הכנסת היחיד בירושלים שהיה ממוקם ברובע היהודי.
• 1479 – שבטים בדואים פלשו לירושלים, חדרו לתחומי הר הבית, פגעו בתושבי העיר ובעולי הרגל, ואף הניסו את הנציב.
• 1492 – פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה חתמו על צו אלהמברה, המגרש את כל היהודים מספרד. פרסום הצו מוביל לכך שכמות גדולה של יהודים נהרה לשטחי האימפריה העות'מאנית ולאזור ארץ ישראל, ובמיוחד לערים צפת וירושלים.
• 1516 – ירושלים נכבשה על ידי כוחות האימפריה העות'מאנית.

התקופה העות'מאנית

המאה ה-16

חומות ירושלים (צילום מ-2005)

• 1517 – הכיבוש העות'מאני של ארץ ישראל: במסגרת המלחמה הממלוכית-עות'מאנית אזור ארץ ישראל נכבש על ידי כוחות הצבא העות'מאני תחת הנהגתו של הסולטאן העות'מאני סלים הראשון. לקראת סוף המלחמה, אירע הטבח בחברון (1517), במהלכו נהרגים ונאנסים רבים מהתושבים היהודיים בעיר, ובתי התושבים היהודים נבזזים. התושבים היהודים שנותרו בחיים נמלטים מהעיר.
• 1538–1535 – הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בונה מחדש את כיפת הסלע בירושלים ואת חומות ירושלים במטרה להגן על העיר מפני פלישות פוטנציאליות.
• 1541 – כדי למנוע את ביאת משיח היהודים, הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון חוסם את שער הרחמים, והקים בית קברות מוסלמי גדול מולו (משום שעל כוהנים נאסר לעבור בבית קברות). מעשה זה היה בוצע במסגרת האסטרטגיה של הסולטאן לבסס את השליטה המוסלמית בירושלים ובאתרים הקדושים בעיר.
• 14 בינואר 1546 – רעידת אדמה גדולה מתרחשת באזור בקעת הירדן וגרמה להרס נרחב ברחבי האזור. הערים ירושלים, חברון ושכם נפגעו קשה במיוחד ברעידת האדמה.

המאה ה-17

• 1610 - כוחותיו של המנהיג הדרוזי פח'ר א-דין השני הצליחו להשתלט על אזור הגליל התחתון. בהמשך כבש גם את אזור עמק יזרעאל וצבאו הגיע עד בית שאן וג'נין בדרום.
• 1660 – הערים טבריה וצפת נחרבו במסגרת מאבק כוחות בין קבוצות אוכלוסייה דרוזיות בגליל. הרס העיר טבריה על ידי הדרוזים הביא לנטישת העיר על ידי הקהילה היהודית שחיה בה.
• 1663-5 – שבתי צבי, ייסד תנועת השבתאות, והטיף בירושלים. בהמשך חזר למולדתו שבאיזמיר שם הכריז על עצמו בתור המשיח.

המאה ה-18

קרב נצרת בציורו של אנטואן-ז'אן גרו מ-1801

• 1700 – הדרשן היהודי רבי יהודה החסיד עלה ממוראביה לאזור ארץ ישראל יחד עם 1,000 חסידיו והם התיישבו בירושלים, מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. עלייה המונית זו הכפילה את גודלה של הקהילה היהודית בירושלים.
• 1720 – בשל חובות שלא שולמו נושים ערביים הרסו את בית הכנסת האשכנזי בירושלים אשר נבנה על ידי חסידי רבי יהודה החסיד וגירשו את האוכלוסייה היהודית האשכנזית מירושלים. הדבר הוביל לדעיכה מהותית באוכלוסייה האשכנזית בעיר אשר תתבסס מחדש באזור רק במהלך המאה ה-19.
• 30 באוקטובר 1759 – רעידות האדמה במזרח הקרוב: רעידת אדמה הרסנית התרחשה בצפת, טבריה, עכו וצידון. לפי ההערכות נהרגו ברעידת האדמה בין 10,000 ל-40,000 בני אדם, וזו הייתה אחת מרעידות האדמה החזקות ביותר שאירעו באזור לאורך ההיסטוריה.
• 1798 – נפוליאון בונפרטה מוביל את המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל.
• 1799:

• 3–7 במרץ – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: התרחש המצור על יפו אשר בסיומו נפוליאון כבש את העיר יפו.
• 20 במרץ–21 במאי – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: מתרחש המצור על עכו אשר במהלכו ניסה נפוליאון ללא הצלחה לכבוש את העיר עכו.
• 8 באפריל – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: קרב נצרת - כוח צרפתי שכלל 500 חיילים הביס 3,000 חיילים עות'מאנים.
• 11 באפריל – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: קרב כנה - כוח צרפתי ניצח בקרב גדול מול העות'מאנים
• 16 באפריל – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: התרחש קרב תבור אשר במהלכו כוחותיו של נפוליאון הצליחו לגרש את הכוחות העות'מאנים מעבר לנהר הירדן.

המאה ה-19

• 1831 – כוחות צבא מצרים שמנו 40,000 חיילים בראשות אבראהים פאשא, בנו של שליט מצרים מוחמד עלי, פלשו לאזור ארץ ישראל. המצרים הצליחו לכבוש בהדרגה ערים מרכזיות בהן עזה, רמלה, יפו, חיפה וירושלים מהאימפריה העות'מאנית.
• 10 במאי 1832 – לאחר מצור אכזרי שנמשך מעל ל-5 חודשים כבשו כוחות הצבא המצרי בראשות אבראהים פאשא את העיר עכו מידי האימפריה העות'מאנית.
• 1834 – מרד הפלאחים: מרד עממי פרץ באזור ארץ ישראל כנגד שלטונו של שליט מצרים מוחמד עלי. הגורם העיקרי לפרוץ המרד היה התמרמרות על חובת הגיוס לצבא המצרי. המרד דוכא לבסוף על ידי כוחות מצרים. במהלך המרד תקפו המורדים הערבים את הקהילות היהודיות בארץ ישראל וביצעו נגד היהודים מעשי רצח, שוד ואונס.

רעידת האדמה בצפת (1837)

• 1 בינואר 1837 – רעידת האדמה בצפת: רעידת אדמה הרסנית החריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן גרמה לנזק נרחב בעיר טבריה. אלפי בני אדם נהרגו ברעידת האדמה.
• 15 ביולי 1840 – המעצמות האירופיות בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, ורוסיה חתמו על הסכם עם האימפריה העות'מאנית בו הובטח למוחמד עלי וליורשיו שלטון קבוע במצרים ובסנג'ק של עכו (אשר השתרע על חלק ניכר מאזור ארץ ישראל), בתנאי שהאזורים הללו יהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית. הסכם זה סימן את הסוף של השלטון המצרי בארץ ישראל.
• 1860 – הושלמה בניית משכנות שאננים ביוזמה ובתמיכה של האציל היהודי-אנגלי משה מונטיפיורי מאנגליה. זו הייתה השכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
• 1874 – האימפריה העות'מאנית העניקה לירושלים את המעמד "מוּטֶצריפאת" אשר היה מעמד מינהלי עות'מאני מיוחד.
• 1878 - פתח תקווה, אשר הייתה היישוב החקלאי היהודי המודרני הראשון בארץ ישראל, הוקמה על ידי עולים יהודים מאירופה.
• 1882–1903 – תקופת העלייה הראשונה אשר במהלכה בסביבות 25,000 עד 35,000 יהודים ממזרח אירופה עלו לאזור ארץ ישראל, בין היתר בשל רדיפות היהודים באירופה. במהלך תקופת העלייה הראשונה הוקמו המושבות החקלאיות ראשון לציון וזכרון יעקב.
• 1887–1888 – השלטונות העות'מאניים ארגנו מחדש את אזור ארץ ישראל לשלושה מחוזות (סנג'קים) נפרדים - סנג'ק ירושלים, סנג'ק שכם וסנג'ק עכו.
• 29-31 באוגוסט 1897 – נערך הקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל שבשווייץ אשר במהלכו אושרה הצהרת בזל לפיה המטרה האולטימטיבית של התנועה הציונית היא הקמת בית לאומי עבור העם היהודי באזור ארץ ישראל.
• 1898 – הקיסר הגרמני וילהלם השני ערך מסע בארץ ישראל. במהלך הביקור הוא נפגש עם תיאודור הרצל מחוץ לחומות העיר ירושלים.

המאה ה-20

• 1901 - ארגון קרן קיימת לישראל נוסד במהלך הקונגרס הציוני החמישי בבזל במטרה לרכוש ולפתח קרקעות באזור ארץ ישראל לצורך התיישבות יהודית.
• 11 באפריל 1909 - נוסדה תל אביב בפאתי עיר הנמל העתיקה יפו.
• 1914 – העות'מאנים נלחמו לצד מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה.
• מרץ-אוקטובר 1915 - מגפת הארבה של 1915 פורצת בכל אזור החוף המזרחי של הים התיכון.
• 16 במאי 1916 – בריטניה וצרפת חתמו על ההסכם המדיני הסודי סייקס–פיקו, אשר קבע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לאחר הנפילה הצפויה של האימפריה העות'מאנית וסיום מלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל נועדה, על פי ההסכם, להתחלק לאזורים שבשליטה בריטית ישירה והם: עבר הירדן המזרחי, הנגב ומובלעת באזור חיפה. הגליל העליון נועד לשליטה צרפתית, ואילו יתר אזורי ארץ ישראל יהיו תחת שלטון בינלאומי.

חוליות מקלענים עות'מאנים במהלך קרב עזה השני, 1917

הכניעה העות'מאנית בירושלים והעברתה לידי הבריטים, 9 בדצמבר 1917.

• 1917:

• 9 בינואר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב רפיח - כוחות האימפריה הבריטית מביסים את כוחות האימפריה העות'מאנית ברפיח לאחר שכבשו מחדש את חצי האי סיני המצרי.
• 26 במרץ - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עזה הראשון - כוחות האימפריה הבריטית תקפו את הכוחות של צבא האימפריה העות'מאנית בעזה. למרות הצלחתם של הכוחות התוקפים להשיג את יעדיהם, נסתיים הקרב בניצחון של האימפריה העות'מאנית.
• 6 באפריל - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: גירוש תל אביב - בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה השלטונות העות'מאניים מגרשים את כל האוכלוסייה האזרחית מיפו ותל אביב על פי צו של אחמד ג'מאל פאשה, המושל הצבאי של אזור סוריה העות'מאנית. אף על פי שהמפונים המוסלמים הורשו לחזור לאחר זמן מה, האוכלוסייה היהודית שפונתה לא הורשתה לחזור והם חזרו לבתיהם בפועל רק לאחר שארץ ישראל נכבשה על ידי האימפריה הבריטית.
• 19 באפריל - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עזה השני - כוחות האימפריה הבריטית תקפו בשנית את כוחות צבא האימפריה העות'מאנית בעזה. כוחות האימפריה העות'מאנית הצליחו להביס בקרב את כוחות האימפריה הבריטית.
• 31 באוקטובר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב באר שבע - פרשים אוסטרלים וניו זילנדים מהכוחות הבריטיים כובשים את באר שבע מידי הצבא העות'מאני.
• 31 באוקטובר–7 בנובמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עזה השלישי - הכוחות הבריטיים כבשו את עזה ושברו את קו הגנה העות'מאני בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
• 2 בנובמבר - ממשלת בריטניה פרסמה את הצהרת בלפור בה בריטניה הצהירה על תמיכתה בהקמת "בית לאומי לעם היהודי" בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.
• 15 בנובמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: כוחות האימפריה הבריטית כובשים את תל אביב ואת יפו.
• 17 בנובמבר–30 בדצמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: כיבוש ירושלים – כוחות האימפריה העות'מאנית בעיר ירושלים מובסים על ידי האימפריה הבריטית. הגנרל אלנבי וקציניו נכנסו לירושלים ברגל וקיבלו את הכניעה באופן רשמי. בכך באו לקיצן 400 שנות שלטון עות'מאני על ירושלים ועל ארץ ישראל, והחל השלטון הבריטי על ארץ ישראל.

• 1918:

• 21 בפברואר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: כיבוש יריחו – במסגרת הקרב הצליחו כוחות האימפריה הבריטית לכבוש את אזור בקעת הירדן. מהלך זה השלים ייצוב קו הגנה לרוחב ארץ ישראל בין הים התיכון לירדן.
• 8–12 במרץ - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב בעל חצור – במסגרת הקרב הצליחו כוחות האימפריה הבריטית לכבוש את הר בעל חצור שהיווה נקודת שליטה אסטרטגית חשובה.
• 21 במרץ–2 באפריל - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עבר הירדן הראשון – במהלך הקרב ניסו כוחות בריטים, שחצו את הירדן, להגיע לתחנת הרכבת של עמאן ולחבל במסילת הברזל החג'אזית. תנאי מזג אוויר קשים ותיגבור משמעותי של הכוחות הטורקים שיבשו את תוכנית הקרב ובסופו הבריטים נסוגו בחזרה לגדה המערבית של הירדן, מבלי שהשיגו את משימתם ולאחר שסבלו מנפגעים רבים.
• 30 באפריל–4 במאי - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עבר הירדן השני – ניסיון שני לכבוש שטחי האימפריה העות'מאנית ממזרח לנהר הירדן. לאחר קרבות קשים נסוגו הבריטים בחזרה לגדה המערבית של הירדן.
• יוני - נערך מפגש ראשון בעקבה בין המנהיג הציוני חיים ויצמן לבנו של השריף של מכה האמיר פייסל, אשר הוביל את הכוחות הערביים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית, בניסיון לכונן יחסים טובים בין היהודים לערבים במזרח התיכון. פגישה זו הובילה ב-3 בינואר 1919 לחתימת הסכם ויצמן-פייסל אשר הבטיח הכרה ערבית בהצהרת בלפור בתנאי שהבריטים יעמדו במלוא התחייבויותיהם כלפי הערבים, אולם הסכם זה מעולם לא בא לכדי מימוש משום שפייסל סולק מהשלטון בסוריה, והפך לבסוף למלך עיראק.
• 19–25 בספטמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב מגידו, אשר התחולל באזור השרון ועמק יזרעאל, הסתיים בניצחון הכוחות הבריטיים. הקרבות כללו את כיבוש עמאן, ערערה, עפולה, בית שאן, חיפה, ג'נין, שכם, סמח', חירבת עזון, טבריה וטול כרם.
• 30 באוקטובר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: הפסקת האש של מודרוס - האימפריה העות'מאנית חתמה על הסכם שביתת נשק עם מדינות ההסכמה ובכך הסתיימה מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון.

תקופת המנדט הבריטי

• 24 באפריל 1920 - לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות תבוסת האימפריה העות'מאנית התקיימה באיטליה ועידת סן רמו בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה. הועידה החליטה למסור את השלטון בארץ ישראל לידי המנדט הבריטי. המנדט יכנס לתוקף באופן רשמי בשנת 1922.
• 4–7 באפריל 1920 - מאורעות תר"פ: ערביי ארץ ישראל תקפו את היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי) ובשכונות יהודיות בירושלים במסגרת חגיגות נבי מוסא. במהלך המאורעות נרצחו 5 יהודים ונפצעו 216. לפורעים הערבים היו 4 הרוגים ו-18 פצועים.
• 1–7 במאי 1921 - מאורעות תרפ"א: סדרה של פרעות אלימות מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ האוכלוסייה היהודית ביפו ובאזורים הסמוכים ליפו. במהלך המאורעות נרצחו 47 יהודים ונפצעו 140. לפורעים הערבים היו 48 הרוגים ו-73 פצועים מירי של הצבא הבריטי ושל מגינים יהודים על התוקפים.
• 11 בספטמבר 1922 – תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל על פי שיטת מנדט חבר הלאומים.
• 11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל: מתרחשת רעידת אדמה חזקה שהמוקד שלה היה באזור צפון ים המלח. רעידת האדמה פגעה קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה, לוד, טבריה ושכם.
• 1929 - מאורעות תרפ"ט: סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל. במאורעות נרצחו 133 יהודים ו־-339 נפצעו, ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו ונחרבו; הבולט שבהם היה חברון, בה אירע טבח.
• 1936–1939 - המרד הערבי הגדול: נערך מרד מאורגן בתחומי ארץ ישראל המנדטורית במסגרתו ערביי ארץ ישראל דרשו עצמאות משלטון המנדט הבריטי, עצירת גל ההגירה של יהודים בעלייה החמישית, והתנגדות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אלימות הערבים דחפה את הבריטים להגדיל את תמיכתם בתביעות הערבים כאשר בהמשך ממשלת בריטניה אשררה את מדיניות הספר הלבן תגביל באופן חמור את עליית היהודים ותגביל משמעותית רכישת קרקעות בבעלות ערבית, בידי יהודים.
• 29 בנובמבר 1947 - האספה הכללית של האו"ם מאמצת את תוכנית החלוקה לפיה אזור המנדט הבריטי על ארץ ישראל יחולק לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי באזור ירושלים.

מאז קום מדינת ישראל ואילך

1948: ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

• 14 במאי 1948 – הכרזת העצמאות - הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל מכריזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ביום סיום המנדט הבריטי. מדינת ישראל זכתה בהכרה מיידית של מדינות שונות, כולל ארצות הברית וברית המועצות.
• 29 בנובמבר 1947–20 ביולי 1949 – מלחמת העצמאות: בעקבות תוכנית החלוקה של האו"ם והכרזת העצמאות של היישוב היהודי, נפתחה המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה במסגרתה מדינות ערב אשר כללו את מצרים, ירדן, עיראק, סוריה ולבנון, ניסו לכבוש את שטחי מדינת ישראל במטרה להשיג שליטה ערבית ריבונית על כל שטחי ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי לאחר שכוחות היישוב הצליחו להדוף את צבאות ערב ולהרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה של האו"ם. בסיום המלחמה ירדן, סוריה, לבנון ומצרים חתמו על הסכמי שביתת נשק עם ישראל. ירדן כבשה במהלך המלחמה את הגדה המערבית ומזרח ירושלים ומצרים כבשה את רצועת עזה. במהלך המלחמה ברחו וגורשו מהארץ רבים מערביי ארץ ישראל אשר לא הורשו לחזור לאחר המלחמה. בעקבות המלחמה קרוב למיליון יהודים מארצות ערב ברחו או גורשו ממדינותיהם כאשר רובם היגרו לבסוף למדינת ישראל.
• 13 בדצמבר 1949 – בן-גוריון הכריז על ירושלים כבירת מדינת ישראל.
• 29 באוקטובר–5 בנובמבר 1956 – מלחמת סיני: מלחמה שהתרחשה בעקבות החלטת מצרים מ-26 ביולי 1956 להלאים את תעלת סואץ. במהלך המלחמה, אשר בוצע ביוזמת בריטניה וצרפת ובשיתוף עם ישראל, פלש צה"ל לחצי האי סיני וכבש אותו, השמיד תשתיות צבאיות רבות, ופגע בצבא המצרי. כתוצאה מלחץ מארצות הברית לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שכבשה.
• 5–10 ביוני 1967 – מלחמת ששת הימים: ישראל פתחה במתקפת מנע אשר במסגרתה היא נלחמה בכל שכנותיה - מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, אשר קיבלו גם סיוע ממדינות ערביות נוספות. המלחמה ארכה שישה ימים ובסיומה מדינת ישראל שילשה את שטחה כאשר כבשה את רצועת עזה וחצי האי סיני ממצרים, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים מירדן ואת רמת הגולן מסוריה. המלחמה שינתה באופן ניכר את גבולותיה של מדינת ישראל, והכיבוש הישראלי של יהודה ושמרון ורצועת עזה במהלך המלחמה הפכו מאז ואילך לסוגיית הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
• 6–24 באוקטובר 1973 – מלחמת יום הכיפורים: המלחמה החלה במתקפה פתע מתואמת, בשתי חזיתות, של צבאות סוריה (ברמת הגולן) ומצרים (בתעלת סואץ), אשר בחרו בכוונה להתחיל את המלחמה במהלך יום הכיפורים במטרה להשיב לעצמם שטחים אותם הם הפסידו במלחמת ששת הימים. בתחילת המלחמה צה"ל ספג אבדות כבדות אך בהמשך המלחמה, אשר נמשכה שלושה שבועות, עבר צה"ל מהתגוננות ובלימה בשתי החזיתות, למתקפת-נגד בשטח האויב.
• אוקטובר 1974 – הליגה הערבית קיבלה בועידת רבאט החלטה שהכירה באש"ף כמייצג הפוליטי הבלעדי של העם הפלסטיני באו"ם.

1979: הסכם השלום בין ישראל למצרים. בגין, קרטר וסדאת בקמפ דייוויד

• 18 בספטמבר 1978 – ישראל ומצרים חתמו על הסכם שלום מקיף בקמפ דייוויד שבארצות הברית ומבסגרתו מצרים הפכה למדינה הערבית הראשונה שהכירה בישראל באופן רשמי בתמורה לנסיגה של ישראל מחצי האי סיני.
• 26 במרץ 1979 – נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים על ידי ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
• יוני–דצמבר 1982 – מלחמת לבנון הראשונה: במהלך המלחמה ישראל פלשה לאזור דרום לבנון עקב התקפות הטרור התדירות בצפון ישראל מצד מחבלי אש"ף. המלחמה הביאה לגירוש אש"ף מלבנון, ויצרה אזור ביטחון ישראלי בדרום לבנון.
• 21 בנובמבר 1984–5 בינואר 1985 – מבצע משה: כוחות צה"ל ערכו מבצע חשאי במסגרתו הועלו לישראל כ-8,000 אתיופים יהודים ששהו בסודאן.
• 1987–1991 – האינתיפאדה הראשונה: התקוממות אלימה ברובה של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל. האינתיפאדה הראשונה התאפיינה בעיקר בהפרות סדר המוניות שכללו הפגנות, ידויי אבנים, חסימות צירים ובמקרים מסוימים גם השלכת בקבוקי תבערה נגד כוחות הביטחון הישראליים.
• 15 בנובמבר 1988 – המועצה הלאומית הפלסטינית, שהיא הגוף המחוקק של אש"ף, הכריזה באלג'יר באופן חד צדדי על "עצמאות פלסטין" ועל "כינון מדינת פלסטין על אדמתנו הפלסטינית ובירתה ירושלים", על בסיס החלטת החלוקה 181 מ-1947.
• 24–25 במאי 1991 – מבצע שלמה: כוחות צה"ל ערכו מבצע חשאי בו הועלו כ-14,400 אתיופים יהודים מאדיס אבבה לישראל תוך כ-34 שעות בכ-18 מטוסים של חיל האוויר הישראלי, 23 מטוסי בואינג של חברת "אל על" ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית אתיופיאן איירליינס.

1993: ביל קלינטון, יצחק רבין ויאסר ערפאת חותמים על הסכמי אוסלו

• 13 בספטמבר 1993 – נחתמו הסכמי אוסלו הראשונים בטקס רשמי בוושינגטון די. סי. בין ישראל לבין אש"ף שמטרתם הייתה להביא לפתרון קבע את מכלול הסוגיות התלויות ועומדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעקבות ההסכמים ישראל הכירה באש"ף כנציג העם הפלסטיני, ואש"ף אשרר את הכרתו במדינת ישראל. לפי ההסכמים הוקמה הרשות הפלסטינית, שמהווה רשות שלטונית פלסטינית עצמאית ושאליה העבירה ישראל את השליטה בחלק ניכר באוכלוסייה הפלסטינית - בערים הפלסטיניות ובחלק מהכפרים, הן באזורים מסוימים בגדה המערבית וברצועת עזה.
• 26 באוקטובר 1994 – נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן.
• 4 בנובמבר 1995 – ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח לאחר עצרת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב בידי יגאל עמיר, סטודנט יהודי ימני קיצוני שהתנגד לדרכו המדינית של רבין.
• 2000–2005 – האינתיפאדה השנייה: ההתקוממות הפלסטינית השנייה התרחשה ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד מדינת ישראל. האינתיפאדה השנייה כללה פיגועי התאבדות רבים שבוצעו נגד האוכלוסייה האזרחית בתוך תחומי מדינת ישראל.
• יוני 2002 – כתוצאה מהעלייה המשמעותית בפיגועי ההתאבדות הפלסטינים בריכוזי האוכלוסייה במדינת ישראל בשנים הראשונות של האינתיפאדה השנייה, ישראל החלה להקים גדר ההפרדה, בעיקר לאורך הקו הירוק ומקצתה בתוך שטחי יהודה ושומרון, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים לריכוזי האוכלוסייה במדינת ישראל. הירידה המשמעותית של פיגועי התאבדות במהלך המשך העשור יוחסה בחלקה לבניית גדר ההפרדה.
• 23 באוגוסט 2005 – תוכנית ההתנתקות: ישראל, תחת הנהגתו של ראש הממשלה אריאל שרון, השלימה את הפינוי החד צדדי של כל ההתנחלויות וכוחות צה"ל מרצועת עזה לגבולות הקו הירוק. בנוסף, פונו גם ארבע התנחלויות מבודדות ומוצבי צה"ל מצפון השומרון. המהלך סיים בפועל את השליטה הישירה של ישראל על רצועת עזה, למרות שישראל המשיכה לשמור על השליטה בגבולות, במרחב האווירי ובמרחב הימי מול רצועת עזה.

קיץ 2006: מלחמת לבנון השנייה (התצלום מ-15 באוגוסט 2006)

• 12 ביולי–14 באוגוסט 2006 – מלחמת לבנון השנייה: מלחמה שנפתחה עקב חטיפתם של שני חיילי צה"ל על ידי ארגון החזבאללה.
• 10–15 ביוני 2007 - השתלטות חמאס על רצועת עזה: מחבלי ארגון החמאס מצליחים בדרך אלימה להשתלט על כל רצועת עזה ולהדיח מהשלטון בעזה את בכירי ארגון הפת"ח. הקרב הביא לפירוק ממשלת האחדות הפלסטינית, ולחלוקה בפועל של השטחים הפלסטיניים לשתי ישויות – שטחים ביהודה ושומרון באחריות הרשות הפלסטינית ורצועת עזה באחריות ארגון הטרור חמאס.
• 27 בדצמבר 2008–18 בינואר 2009 – מבצע עופרת יצוקה: מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה אשר במהלכו הותקפו עשרות מטרות ברצועת עזה כתגובה על ירי רקטות כבד על אזרחים ויישובים בעוטף עזה.
• אוקטובר 2011 – עסקת שליט - הושגה עסקה בין ישראל לארגון החמאס אשר במסגרתה שוחרר החייל הישראלי השבוי גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים פלסטינים וערבים-ישראלים, בהם מאות טרוריסטים שנשפטו למאסרי עולם על ביצוע ותכנון פיגועי טרור ובכללם רצח של 569 אזרחים ישראלים.
• 14–21 בנובמבר 2012 – מבצע עמוד ענן: כוחות צה"ל ערכו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה אשר שבא בתגובה לירי רקטות כבד על אזרחים ויישובים בדרום ישראל. במהלך העימות תל אביב ספגה לראשונה פגיעות טילים מאז מלחמת המפרץ, וכמו כן רקטות נורו גם לעבר ירושלים.
• 29 בנובמבר 2012 – העצרת הכללית של האומות המאוחדות אישרה ברוב גדול את צירופה של הרשות הפלסטינית לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה חרף התנגדותה של ישראל. המהלך אפשר לפלסטינים לראשונה להצטרף לארגונים בינלאומיים שונים, כולל לבית הדין הפלילי הבין-לאומי.
• 8 ביולי–26 באוגוסט 2014 – מבצע צוק איתן: כוחות צה"ל עורכים מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה לנוכח ירי רקטות בלתי פוסק מרצועת עזה לעבר האוכלוסייה האזרחית בדרום ישראל.
• 6 בדצמבר 2017 – נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכריז בנאומו על כך שארצות הברית מכירה רשמית בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל ועל כוונתו להתחיל בהכנות להעברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים שגרירות ארצות בירושלים נפתחה ב-14 במאי 2018.
• בספטמבר 2020 – נחתמו הסכמי אברהם הראשונים בין מדינת ישראל לכמה ממדינות ערב.
• 10 במאי – 21 במאי 2021 – מבצע שומר החומות: כוחות צה"ל עורכים מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה לנוכח ירי רקטות מהרצועה לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל.
• 7 באוקטובר 2023 – מלחמת חרבות ברזל: חמאס פתח במתקפה רחבת היקף נגד ישראל אשר במסגרתה נורו בתחילה אלפי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, ובמקביל מעל לאלף מחבלים פלסטינים פרצו את גדר הגבול ונכנסו לישראל ברגל, באמצעות סירות מהים, באמצעות מצנחי רחיפה ממונעים באוויר ובאמצעות כלי רכב ממנועים כאשר הם ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון הישראליים, והשתלטו על יישובים ומתקנים צבאיים. בהמשך בוצעו מעשי טבח וירי באזרחים ישראלים, ובהם טבח ליד רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה, וכמו כן נחטפו 244 אזרחים וחיילים. במתקפה נרצחו כ-1,200 אזרחים וחיילים ישראלים, ונפצעו מעל ל-4,800 אזרחים וחיילים ישראלים. בעקבות המתקפה הכריז הקבינט הביטחוני של ישראל על מלחמה, בפעם הראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973.

ראו גם

• היסטוריה של ארץ ישראל
• לוח התקופות בארץ ישראל
• היסטוריה של עם ישראל
• הכרונולוגיה המקראית והמסורתית - הערך כולל תיארוך משוער של אירועים מכוננים במקרא