איילת מרגלית
איילת מרגלית (נולדה ב-26 ביולי 1961) היא שחקנית ישראלית.
 | |
| לידה |
26 ביולי 1961 (בת 63) גבים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולדה בקיבוץ גבים. כשהייתה בת שלוש עברה עם הוריה לתל אביב. אחרי 12 שנה עברה המשפחה לכפר הנגיד.
למדה בתיכון אזורי מקיף גבעת ברנר.
עם שחרורה מצה"ל ולאחר טיול של שנתיים בחו"ל, למדה משחק ב"הסטודיה" בהדרכת אמיר אוריין, אלי הוז ויצחק נאמן. לימים הפכה "הסטודיה" לתיאטרון החדר. מרגלית למדה ושיחקה בתיאטרון החדר במשך שלוש שנים. במסגרת "תיאטרון החדר" ביצעה קבוצת השחקנים מיצגים חברתיים רבים. מרגלית השתתפה ב-1984 באירוע תיאטרוני בשם: "ארוחת ערב – שיעור בהלכות שולחן ערוך".[1] ההצגה שילבה טקסטים משולחן ערוך ומהמקורות, וכללה שחיטה כשרה של תרנגולת ובישולה במקום, כאשר הקהל התכבד בסוף ההצגה בתבשיל.[2] המבצעים היו ארבע שחקניות ושחקן.[3]
במקביל החלה איילת מרגלית בלימודי משחק בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, שם למדה בהדרכת נולה צ'לטון, עדנה שביט, רם לוי ועוד. לקראת סוף לימודיה שיחקה בהצגה "ציד העכברושים" בתיאטרון החאן. בחאן גילמה גם את דמותן של מרתה (ילדה) וגברת ברגמן בהצגה האביב מתעורר של פרנק ודקינד. אחר-כך גילמה את מונה בהצגה "מי תהום" מאת הלל מיטלפונקט[4]. היא שיחקה גם בהצגות "ינתי פרזי" מאת אלדד זיו שגם ביים זיו לצד עתי ציטרון[5]; "נולדו אשמים" של ג'ורג' טבורי ועוד.
ב-1989 למדה לניו יורק ולמדה במשך שנתיים בבית הספר לתיאטרון מחול ADAPTORS - movement theatre school. במקביל לקחה קורסים בכיתות משחק לשחקנים מקצועיים בסטודיו אייץ' בי, שם למדה אצל ויליאם היקי.
בתום מלחמת המפרץ שבה איילת מרגלית לישראל. עמית גזית מנהלו האמנותי של בית ליסין ליהק אותה להצגה "גפרורים" שהופיעה גם בפסטיבל עכו 1991. ההצגה פרי עטו של יאיר טריבלסקי ובבימויו של עמי דיין, עסקה בארבעה פועלים שפוטרו ממפעל, ומאיימים לשרוף את עצמם ואת המפעל אם לא יחזירו אותם לעבודה. אחר-כך שבה לשחק בחאן בהצגות "עלילות עקביה", "האזור החופשי", "דון קישוט", "אהבת מוות" של ענת גוב, בבימויו של אלדד זיו, "האם הטובה" ועוד.
היא גילמה את דמותה של ליידי קפולט, אמה של יוליה בהפקת "רומיאו ויוליה", קופרודוקציה של החאן ותיאטרון אל-קאסבה, בבימוים של ערן בניאל ופואד עווד. בקבוצת בית מונטאגיו שיחקו שחקנים פלסטינים ובקבוצת קאפולט שיחקו שחקנים יהודים. הצגה הועלתה גם בפריז שבצרפת, בברגן שבנורווגיה, ובציריך שבשווייץ.
ב-1994 גילמה את דמותה של גלי, אחד התפקידים הראשים, זמרת נוירוטית שאמה היא הסוכנת שלה ומנהלת את חייה בסדרה "זהב של שוטים", סדרת טלוויזיה דרום אפריקאית שעובדה לעברית ושודרה בערוץ המסחרי החדש 2.
בתיאטרון הפרינג' שיחקה מרגלית במחזה "הטיפול", עבור תפקידה בהצגה זו קיבלה את פרס השחקנית על-שם משה שטרנפלד מטעם תיאטרון הפרינג'.
מרגלית עזבה את עולם הבמה למשך שנתיים ועבדה במשרד פרסום, עם גיחות לפרסומות ותפקידי אורח קטנים.
ב-1996 הופיעה בסדרת הדרמה של ערוץ 2 "כסף קטלני".
ב-1998 איילת מרגלית ביימה את ההצגה "פריחת ההדרים" לתיאטרונטו, הצגה שהוזמנה לפסטיבל הצגות יחיד בסופיה, בולגריה. כותב ההצגה ומבצעה היה אחיה אלון מרגלית. אירוע נוסף שמרגלית ביימה היה "בבושקה" - מופע תיאטרלי מוזיקלי על-פי ספרו הראשון של ערן בר-גיל, שהוצג במועדון הבארבי.
ב-1999 שיחקה מרגלית בסרט הטלוויזיה "איש משטרה", בבימויו של רם לוי. היא גילמה את דמותה של מושבניקית, אישה מוכה המעורבת בתעלומת רצח במושב.
בשנים 2002־2003 שיחקה במיני-סדרת הדרמה "כנפיים" ששודרה בערוץ 1, בה גילמה את דמותה של דפנה פלד.
ב-2003 היא שיחקה בסדרת הטלוויזיה "משחק החיים" בתפקיד נירה ברגר אשתו התככנית של מנהל התיאטרון שאול ברגר[6]. ב-2004 גילמה את הרבנית שיינדל רוטנברג, אשתו של האדמו"ר בטלנובלה החרדית "החצר" ששודרה בערוץ התכלת[7]. ב"אהבה בשלכת" גילמה את בתו של האלמן שלמה אטיאס[8]. גילמה את דמותה של לאה אבשלום בסדרה "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" (2006). בסדרה "סימני שאלה" שיחקה מרגלית את אמה החרדית של שירה, שיצאה בשאלה. גילמה את אסתר עיני בסדרה "האי".
ב-2006 מרגלית הצטרפה לקבוצת "עניין מטריד", תיאטרון חברתי שהקים אחיה, אלון מרגלית, ביחד עם הקרימינולוגית הקלינית נטע יצחקי-טל. ההצגות בהן היא לוקחת חלק הן: "עניין מטריד" – עוסקת בהטרדה מינית ו"חקירה פרטית" הנוגעת ביחסי הורים-מתבגרים, אלכוהול, סמים, אינטרנט ופגיעה מינית.
בשנים 2011–2012 גילמה את חנה, מנהלת כפר הנוער "גנות". בסדרת הטלוויזיה "אליפים" ששודרה בערוץ הילדים[9]. שיחקה בסרט "שמור על ילדתי" בקולנוע חרדי.
בשנים 2014־2017 שיחקה בסדרת הדרמה של HOT "מתים לרגע" גילמה את דמותה של פרופסור ליאורה אנג'ל, אמו המאמצת של דרור, מנהלת מרפאת ריאות "שפרינצק".
במקביל לעיסוקה במשחק, למדה עיסוי ורפלקסולוגיה במכללת רידמן.
פילמוגרפיה
עריכהבטלוויזיה
עריכה| שנה | סדרה/תוכנית | סוגה | תפקיד | ערוץ | במאי |
|---|---|---|---|---|---|
| 2014 - 2017, במשך 2 עונות | מתים לרגע | סדרת דרמה מדע בדיוני על רפואה | ליאורה אנג'ל (אמא של דרור) | הוט 3 | יואב פז דורון פז רוני ידור |
| 2013 | בני ערובה | אשת ראש הממשלה | |||
| 2012 | המיוחדת | סדרת אקשן משטרתית | רשת, ערוץ 2 | עודד רסקין | |
| 2011 - 2013, במשך 3 עונות | אליפים | סדרת דרמה לנוער | חנה - מנהלת הפנימייה | yes ערוץ הילדים | אורן שקדי |
| 2011 | סימני שאלה | סדרת דרמה | אמא של שירה | ערוץ 2 | אופיר בביוף |
| 2007 ו-2010, במשך 2 עונות | האי | סדרת מדע בדיוני לנוער | אסתר עיני,
בעונה 1 היא ראש הממשלה וראש המחתרת, בעונה 3 היא מנהיגת הקיפרים. |
HOT וערוץ הילדים | יוצר גיורא חמיצר, במאי עופר ויצמן |
| 2009 | גירושים נפלאים | סדרת דרמה | שופטת | yes | עופר ויצמן |
| 2008 | רמזור | סדרה קומית | שרית בן ישי | ערוץ 2 | רני סער |
| 2008 | המקום | סדרת דרמה | שחקנית עבר | ערוץ 10 | יצחק שאולי |
| 2006 | אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית | סדרה קומית | לאה אבשלום, אמה של אסתי | ערוץ 2 | אבי כהן |
| 2005-2003 | החצר | טלנובלה | שיינדל רוטנברג | ערוץ 10 ותכלת | אבי כהן |
| 2004-2003 | אהבה בשלכת | סדרת דרמה | ערוץ 1 | יוחנן ולר | |
| 2003 | משחק החיים | טלנובלה | נירה ברגר | HOT | יצחק שאולי |
| 2003-2002 | כנפיים | סדרת דרמה | דפנה פלד | ערוץ 1 | שמואל אימברמן |
| 2002 | פרנקו וספקטור | סדרת דרמה | ערוץ 2 ו-yes | עמליה מרגולין ויוסף פיצ'חדזה | |
| 2002 | 101 | סדרת דרמה | תפקיד אורח | ערוץ 2 | חגי לוי |
| 1999 | האישה באפור | סדרת דרמה | חוקרת תאונות עבודה | ערוץ 1 | יוחנן ולר וניסים דיין |
| 1999 | איש משטרה | דרמת טלוויזיה | ערוץ 3 | רם לוי | |
| 1996 | כסף קטלני | סדרת דרמה | קשת ערוץ 2, ערוץ 3 | ערן ריקליס | |
| 1994 | זהב של שוטים | טלנובלה | גלי | ערוץ 2 |
בקולנוע
עריכה| שנה | סרט | תפקיד | במאי |
|---|---|---|---|
| 2006 | הבועה | גברת טיפ | איתן פוקס |
| 2013 | בננות | אמא של אסף | |
| 2023 | דבי הייתה פה | ריבה | דנה גולדברג |
בתיאטרון
עריכה| הצגת בכורה | הצגה | תפקיד | תיאטרון | מחזאי | במאי |
|---|---|---|---|---|---|
| 2012 | חקירה פרטית | רב פקד אלה שמעוני | התיאטרון החברתי | אלון מרגלית ונטע יצחקי טל | אלון מרגלית |
| 2012 | עניין מטריד | שלי | התיאטרון החברתי | אלון מרגלית | |
| 2002 | יונו והטווס | גברת טנקרד | תיאטרון באר שבע | שון או'קייסי | רזי אמיתי |
| 1998, פרס השחקנית תשנ"ח | הטיפול | מפיקה | תיאטרון הפרינג' | מרטין קרימפ | פרידה רפאל |
| 1995-1994 | רומיאו ויוליה | ליידי קפולט, אמה של יוליה | קופרודוקציה של תיאטרון החאן ותיאטרון אל-קאסבה | ויליאם שייקספיר | ערן בניאל ופואד עווד |
| 1995 | מוכרח להיות עוד משהו | די | תיאטרון החאן | רון הארט | ברברה פרידמן |
| 1993 | דון קישוט | תיאטרון החאן | מיכאיל בולגקוב | אנטון סמחוב | |
| 1993 | האם הטובה | הדוכסית | תיאטרון החאן | קרלו גולדוני | דה בוזיו |
| 1992 | האזור החופשי | לאה | תיאטרון החאן | ז'אן קלוד גרמברג | ערן בניאל |
| 1992 | אהבת מוות | בתפקיד רחל, חולה סופנית | תיאטרון החאן | ענת גוב | אלדד זיו |
| 1992 | עלילות עקביה | וידוצ'ה - אשת עקביה | תיאטרון החאן | יהודה בורלא | רוני ניניו |
| 1991 | גפרורים | זהבה - שובתת במפעל | בית ליסין, הופיעה בפסטיבל עכו 1991 | יאיר טריבלסקי | עמי דיין |
| 1988 | ינתי פרזי | קולאז' דמויות | תיאטרון החאן | אלדד זיו | אלדד זיו ועתי ציטרון |
| 1988 | נולדו אשמים | ברגיטה בת של קצין נאצי | תיאטרון החאן | ג'ורג' טבורי | מרטין פריד |
| 1988 | מי תהום | מונה | תיאטרון החאן | הלל מיטלפונקט | עמית גזית |
| 1987 | האביב מתעורר | מרתה וגברת ברגמן | תיאטרון החאן | פרנק ודקינד | אסתר איזיביצקי |
| 1987 | ציד העכברושים | היא | תיאטרון החאן | פיטר טוריני | דורית ירושלמי |
חיים אישיים
עריכהנשואה ואם לבת.
קישורים חיצוניים
עריכה
איילת מרגלית, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- איילת מרגלית, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
איילת מרגלית, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ויוה, שיינדל, באתר וואלה, 22 ביוני 2010
- ערן בר-און, אסתי זקהיים ואיילת מרגלית ל"אליפים", באתר ynet, 1 בדצמבר 2010
- רינת גור-נחום, בין שתי נשים, באתר ynet, 18 ביוני 2003
הערות שוליים
עריכה- ^ פולחן בחדר, חדשות, 18 בספטמבר 1986
- ^ תום שגב, פעמיים אלוהים בתנור, צ'יפס, סלט, כותרת ראשית, 26 במרץ 1986
- ^ חיים נגיד, מכות בתיאטרון החדר, מעריב, 11 באפריל 1986
- ^ יורם בר, הצגה - "מי תהום" בהפקת תיאטרון החאן, כל העיר, 15 בינואר 1988
שבח פרידלר, התהום כמישור שטוח להפליא - "מי תהום" מאת הלל מיטלפונקט, הפקת תיאטרון החאן, כל העיר, 5 בפברואר 1988 - ^ ביקורות:
שוש אביגל, בכורה - לא לעניין, חדשות, 4 בנובמבר 1988
רחלה זנדבק, אז מה - ינתי פרזי - החאן, כותרת ראשית, 9 בנובמבר 1988
אילנה ברש, שרה פרה וחברים, חדשות, 4 באוקטובר 1988 - ^ רוגל אלפר, קנון ישראלי חדש, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2003
- ^ גיורא יהלום, גשר צר מאוד, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2003
רוגל אלפר, טלנובלה בתחפושת, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2003 - ^ נילי ברקן, צלפים בשלכת, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2004
- ^ גילי איזיקוביץ, נבוכותיו של החניך רוני, באתר הארץ, 23 בינואר 2011