משה לוינגר
הרב משה לוינגר (תרצ"ה, 1935 - כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015) היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה הראשונים. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון ולאחד מאבות ההתנחלות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים.
 | |
| הרב משה לוינגר, 2005 | |
| לידה |
1935 תרצ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 2015 (בגיל 80 בערך) כ"ז באייר ה'תשע"ה ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות בחברון |
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| מקום פעילות | חברון |
| תקופת הפעילות |
? – 16 במאי 2015 |
| השתייכות | ציונות דתית, גוש אמונים |
| תחומי עיסוק | חידוש היישוב היהודי בחברון |
| תפקידים נוספים | רב מושב נחלים ורב קיבוץ לביא וראש המינהלת המקומית קריית ארבע |
| רבותיו | הרבנים צבי יהודה הכהן קוק, ואברהם שפירא |
| בן או בת זוג |
מרים לוינגר |
| צאצאים | |
| פרסים והוקרה |
פרס מוסקוביץ' לציונות (2013) |
  | |
לאחר פינוי גוש קטיף ב-2005, הקים יחד עם דניאלה וייס את תנועת ההתנחלות "נחלה".
בשנת 2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות[1].
קורות חיים עריכה
נולד בירושלים לד"ר אליעזר (לואי) ותרצה (פאולה) לוינגר (לבית פרנקל, אחותו של אברהם פרנקל), אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בשכונת שערי חסד בירושלים. אביו היה רופא ומקורב לרב יעקב משה חרל"פ ואמו ניהלה פנסיון בביתם. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל הרב אברהם שפירא. היה פעיל בתנועת הנוער עזרא. הוא כתב מאמרים בביטאונה[2] והיה חבר בגרעין נח"ל של התנועה בקיבוץ שעלבים. בשנת 1960 היה חבר ההנהלה הארצית של תנועת עזרא ומרכז הסניף בירושלים[3][4].
בשנת תש"ך (1960) מונה לרב של קיבוץ לביא ובכך היה הראשון לשרת כרב של קיבוץ[5]. בכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) החל לכהן כרב המושב נחלים[6]. באותה שנה נבחר למועצה הארצית של בני עקיבא[7].
חברון וגוש אמונים עריכה
מיד לאחר מלחמת ששת הימים קרא להתנחלות מיידית בשטחי יהודה ושומרון כדי שהישגי המלחמה לא יישמטו מידי ישראל. הוא הצטרף לגרעין של יוצאי נווה יעקב שהתגוררו בנחלים ודרשו לשוב ליישובם, וסייע לבני כפר עציון ששבו למקום[8].
הרב לוינגר נועץ ברב צבי יהודה הכהן קוק, שבישיבתו למד, שלאחר ששמע ממנו כי אין מישהו אחר שיעשה זאת נתן לו את ברכתו[9].
בתחילת 1968 ארגן משפחות שדרשו לעלות להתנחלויות בחברון[10]. בפסח 1968 עמד בראש קבוצה של כמאה יהודים שערכו את ליל הסדר במלון פארק בעיר (לצד הרב חיים דרוקמן שערך את הסדר), במטרה להישאר במקום[11]. לשם כך הוא לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו כרב המושב נחלים[12]. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבית הממשל הצבאי בחברון, עד שהוקמה קריית ארבע הסמוכה, שאליה עברו. פעל למען הגברת הנוכחות היהודית במערת המכפלה[13] וקרא לספח את חברון למדינת ישראל[14]. במרץ 1972 קיבל את פרס גרשון שץ בשם מתנחלי חברון[15]. באותו זמן מונה ליו"ר המועצה הדתית של קריית ארבע[16]. בראשית 1975 זכתה רשימה בראשותו ל-4 מתוך 7 מושבים במועצת קריית ארבע[17]. זמן קצר לאחר מכן התפטר מתפקידו כדי שיוכל להקדיש יותר זמן לפעילות בגוש אמונים[18].
במקביל קרא להתארגנות רחבה יותר להתנחלות ביהודה ושומרון[19]. לאחר מלחמת יום הכיפורים השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב בשומרון. באוקטובר 1974 הוא השתתף בעלייה לבית הכנסת בנערן ליד יריחו[20] ובעלייה לבעל חצור, שבה נעצר עם חנן פורת[21]. הרב לוינגר ייצג את הקבוצה שהתנחלה בסבסטיה במגעים עם הממשלה בראשות יצחק רבין. פעילותו זו הפכה אותו לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון.
בשנת 1984 קיים שביתת שבת ארוכה מול דהיישה במחאה על המצב הביטחוני בכביש ליד המחנה[22].
התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
הרב לוינגר הוצג לעיתים בכלי התקשורת כסטריאוטיפ של המתנחל הדתי: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, מעיל דובון ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות הסאטירה והבידור "ניקוי ראש" ו"זהו זה!", שבה הוצג יורה לכל עבר. הרב לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה נועדה ליצור דה-לגיטימציה לו ולכלל ציבור המתנחלים[23].
בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[24]. הרב היה גם חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.
ב־2013 הוענק לרב לוינגר פרס מוסקוביץ' לציונות.
הרב לוינגר נפטר ב-כ"ז באייר ה'תשע"ה, (16 במאי 2015) ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון[25].
מעצרים והרשעות עריכה
בשנת 1975 נדון לשבועיים מאסר על הפגנה נגד הנרי קיסינג'ר מול מלון המלך דוד באמצע הלילה[26].
הוא נעצר מספר פעמים עקב התנגשויות עם כוחות הביטחון ופלסטינים באזור מגוריו. בכמה מקרים הורשע, בין היתר בשל הפרת סדר וקריעת צו ב-1977[27]; סטירה לילד ערבי בן 6 ב-1985 שלטענתו זרק אבנים על בנו[28]; דחיפת חייל צה"ל במערת המכפלה בשנת 1983[29]; תקיפת שוטרים, הפרעה למילוי תפקידם והעלבתם, התפרעות והפרעה לפולחן של האוכלוסייה הערבית בחברון[30]
ב-30 בספטמבר 1988 הותקף באבנים במרכז חברון, וירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים. הירי הרג סוחר פלסטיני - קאיד חסן סאלח, ופצע את איברהים באלי. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית), בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי.[31] הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר[32]. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות איתו ולתמיכה בו.
בינואר 1991 נידון לארבעה חודשי מאסר בפועל וארבעה חודשי מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בהתפרעות וגרימת נזק בבית משפחה ערבית בחברון שלדברי ביתו, אחד מילדיה לעג לה.[33]
ב-1999 הורשע בהתפרעות ותקיפת שוטר בעת הפגנה שנערכה בכביש 60[34].
משפחתו עריכה
הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ויעקב לוינגר ז"ל היו אחיו.[35]. משה לוינגר היה נשוי למרים לבית ביינהורן ולהם 11 ילדים. בשנת ה'תשע"ט זכתה אלמנתו מרים בפרס ירושלים "על פועלה המבורך בעשרות השנים במסירות רבה למען ההתנחלות היהודית בעיר חברון"[36]. מרים נפטרה כ-5 שנים אחריו במוצאי יום כיפור התשפ"א (2020)[37].
- בנו, מלאכי לוינגר, נבחר ב-2008 לראשות המועצה המקומית קריית ארבע-חברון[38].
- בתו, עתיה זר, היא עיתונאית בערוץ 7 וסופרת ילדים.
- בתו, יראת, נשואה לרב עוזיהו (עוזי) שרבף, ראש כולל "שלהבת תחיית הארץ" בחברון ומחברי המחתרת היהודית[39].
- נכדו, עמיחי יעקב ונינו, לוחם ביחידת מגלן, בנה של בתו רחל, נהרג בקרב בכפר עזה ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל .[40]
הנצחתו עריכה
בנובמבר 2020 החליטה שרת התחבורה מירי רגב לקרוא למקטע חדש של כביש 60 מצומת גוש עציון עד כרמי צור (מערבית לתוואי הכביש הישן) שעוקף את אל-ערוב על שמם של הרב לוינגר ורעייתו. [41]. מקטע הכביש נפתח לתנועה ביולי 2023.
לקריאה נוספת עריכה
- נעם ושירה ונגרובר, מתנחלים בארץ האבות (2 כרכים), הוצאת דברי שיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- נחום ברנע, הדרוויש, כותרת ראשית, 16 במאי 1984
- שמואל אדלמן, הרב לוינגר חוזר, באתר ערוץ 7, (ראיון)
- צור ארליך, לחזור אל מרום החזון: עם הרב לוינגר, שנה לפני ההתנתקות
- חיים לוינסון, מת הרב משה לוינגר, מייסד היישוב היהודי בחברון, באתר הארץ, 16 במאי 2015
- הודיה כריש-חזוני, אב טיפוס: בנות הרב לוינגר דורשות הכרה בפועלו, באתר מקור ראשון, י"ח בניסן ה'תשע"ח
- כל הכתבות על הרב לוינגר, באתר ערוץ 7
הערות שוליים עריכה
- ^ "דף הבית". פרס מוסקוביץ' לציונות. נבדק ב-2017-05-09.
- ^ הופיע עלונים ביטאון התנועה, שערים, 1 בדצמבר 1958
- ^ מרכזים חדשים לסניפי י־ם וב'ש, שערים, 9 במאי 1960
- ^ 4 קומונרים נכנסו לתפקידם, שערים, 19 בדצמבר 1960
- ^ אזכור הרב משה לוינגר באתר של קיבוץ לביא
- ^ הכתרת הרב משה לוינגר בנחלים, שבילין, סיון תשכ"ז, עמ' 172, באתר היברובוקס
- ^ ננעלה ועידת "בני-עקיבא", הצופה, 2 במאי 1967
- ^ דב גולדשטיין, ירושלים - מתנדבים סביב לה, מעריב, 29 בדצמבר 1967
- ^
בני קצובר | שיחה לקראת יום העצמאות, סרטון באתר יוטיוב
- ^ 150 משפתות יהודיות מוכנות לחדש את היישוב בחברון, הצופה, 11 במרץ 1968
- ^ המתנחלים בחברון ערכו סדר פסח, מעריב, 15 באפריל 1968
- ^ יוסף בן מאיר, הרב המתנחל ממושב נחלים, הצופה, 9 ביולי 1968
- ^ צבי לביא, שוטרים צבאיים היכו מתנחלי חברון שהניפו דגל הלאום במערת המכפלה, מעריב, 24 באפריל 1969
- ^ יוסף וקסמן, הרב לוינגר: "יש לספח את חברון", מעריב, 2 במרץ 1971
- ^ ניתן פרס־שץ למתנחלי חברון, מעריב, 8 במרץ 1972
- ^ מונתה מועצה דתית, דבר, 16 במרץ 1972
- ^ יוסף צוריאל, נצחון לרב לוינגר בבחירות בקריית־ארבע, מעריב, 20 באוגוסט 1975
- ^ יוסף צוריאל, הרב לווינגר, ראש מינהלת קרית־ארבע - התפטר, מעריב, 30 בנובמבר 1975
- ^ צבי לביא, קויימו עוד 2 כנסים מחתרתיים של מתנחלים בחברון וגוש עציון, מעריב, 8 באפריל 1969
- ^ יוסף וקסמן, נסיון התנחלות נוסף ליד יריחו, מעריב, 13 באוקטובר 1974
- ^ פונו כ־100 מתנחלים שנאחזו הלילה בבעל־חצור, מעריב, 16 באוקטובר 1974
- ^ אבינועם בר יוסף, רבין לפרג': אם יהיה שקט בדהיישה לוינגר ילך משם, מעריב, 13 בנובמבר 1984
- ^ מכאן הכל יתחיל - ריאיון עם רעייתו מרים, באתר עולם קטן.
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ^ הרב לוינגר הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2015
- ^ הרב לווינגר ו-3 מפגינים נדונו לשבועיים מאסר, מעריב, 8 בספטמבר 1975
- ^ הרב לוינגר נדון ל-7500 ל"י קנס, דבר, 2 ביוני 1977
- ^ הרב לוינגר סטר לילד ערבי בן 6 - והורשע בביהמ"ש, מעריב, 26 ביולי 1985
- ^ "הרב לוינגר מתנהג כמו שריף", מעריב, 7 בספטמבר 1986
- ^ תפ (י-ם) 70/95 מדינת ישראל נגד משה לוינגר, ניתן ב-14 בדצמבר 97
- ^ ברוך מאירי, הרב לוינגר נדון לשנת מאסר מתוכה 5 חודשים בפועל, מעריב, 2 במאי 1990
- ^ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, הסעיף "משפטו של משה לוינגר", באתר "בצלם"
- ^ שוקי לבנון, לוינגר נידון ל־4 חודשי מאסר, חדשות, 15 בינואר 1991
- ^ ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-5 בינואר 2003
ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-21 בינואר 2003 - ^ נפטר ד"ר אליעזר לוינגר, מעריב, 8 באוגוסט 1979
- ^ פרס ירושלים יוענק לרבנית מרים לוינגר, באתר ערוץ 7, י"ז בשבט תשע"ט
- ^ הרבנית מרים לוינגר הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, י"א בתשרי התשפ"א
- ^ רועי שרון, "בנו של הרב לוינגר נבחר לראשות קרית ארבע-חברון", באתר nrg, 12 בנובמבר 2008
- ^ אודות, באתר בית המדרש שלהבת תחית הארץ
- ^ סמ"ר עמיחי יעקב ונינו ז"ל, באתר www.idf.il
- ^ כביש לב יהודה החדש המחבר את גוש עציון לחברון - ע"ש הרב והרבנית לוינגר, באתר מקומונט הישובים ביו"ש, 2020-11-12
