המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)
המתקפה האיראנית על ישראל או "ליל הכטב"מים" (השם האיראני למתקפה הוא: הבטחת האמת; בפרסית: وعده صادق, בתעתיק מדויק: ועדה צאדק) הייתה תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה ומשטח מדינות נוספות נגד ישראל בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, וכללה 110–130 טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט וכ-185 כטב"מים.[2][3] מבצע ההגנה מפני המתקפה נקרא "מגן ברזל", ובמהלכו יירטו מערך ההגנה האווירית של צה"ל, וקואליציה אזורית בהובלת ארצות הברית, 99% מהאיומים.[4]
 | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 13 באפריל 2024 – 14 באפריל 2024 (יומיים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) | |||||||||||||||||||||
| מקום | ישראל | |||||||||||||||||||||
| עילה | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי | |||||||||||||||||||||
| תוצאה |
כישלון איראני: 99% מהכטב"מים, טילי השיוט והטילים הבליסטים יורטו.[1] פצועה קשה אחת ונזק קל לבסיס חיל האוויר נבטים | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
כל טילי השיוט והכטב"מים יורטו מחוץ לישראל על ידי ישראל ועל ידי קואליציית המדינות ארה״ב, ירדן, בריטניה וצרפת.[5] הרוב המוחלט של הטילים הבליסטיים יורט וטילים בודדים נפלו בשטח ישראל וגרמו נזק קל. על פי מקורות אמריקאיים, כמחצית מהטילים הבליסטיים האיראניים כשלו בשיגור או סטו ממסלולם ולא היה צורך ליירטם.[6][7] המתקפה הייתה חסרת תקדים בתולדות ההגנה האווירית מבחינת כמות הטילים וכלי הטיס החמושים ששוגרו בבת אחת, ומבחינת אחוזי היירוט הגבוהים.[8][9]
התקיפה הייתה תגובה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן שיוחסה לישראל, והפעם הראשונה שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה. יעדי התקיפה היו בסיסי צה"ל בנגב וברמת הגולן.[10] זו הפעם הראשונה מאז התקיפות העיראקיות על ישראל במלחמת המפרץ משנת 1991, שמדינה חברה באו"ם תוקפת בגלוי את ישראל.
ב-19 באפריל 2024 הותקף בסיס חיל האוויר באספהאן שבאיראן, וכן הותקף שדה התעופה א-ת'עלה באזור "א-סווידא" בסוריה הדרומית. התקיפות מיוחסות לישראל.
ב-1 באוקטובר 2024 בוצעה מתקפה איראנית נוספת על ישראל.
רקע
עריכה
ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל, ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
בליל 1 באפריל 2024 הותקף מבנה בבסיס אילת של חיל הים הישראלי על ידי כטב"מ נפץ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". לא היו נפגעים בנפש. באותו היום, סמוך לשעה 17:00, הפציצו מטוסי קרב ישראליים את הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד לשגרירות האיראנית, ומשמש גם מעון לשגריר האיראני בסוריה. הבניין קרס, בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד "כוח קודס" בסוריה ובלבנון, ובכיר במשמרות המהפכה, ועוד לפחות 16 בני אדם. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון.
ישראל תכננה את המתקפה חודשיים לפני כן, ושבוע לפני התקיפה החליט הקבינט הביטחוני על ביצועה.[11] על פי תחקיר שפרסם הניו יורק טיימס הקבינט הניח שאיראן לא תגיב בעוצמה והעריך "בצורה שגויה מאוד" את תגובתה לחיסול.[12][13] ישראל הודיעה לארצות הברית על הפעולה דקות ספורות לפני הביצוע, בהודעה "בדרג נמוך". עוזרים בממשל האמריקאי יידעו בדחיפות את ראשי מערכת הביטחון, שצפו שלפעולה עשויות להיות תוצאות חמורות עם השלכות נרחבות באזור. אף שהקו הרשמי של ארצות הברית היה תמיכה בישראל, בשיחות פרטיות הובע זעם על כך שישראל לא התייעצה עם ארצות הברית ולא הודיעה לה מוקדם יותר. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר בשיחה עם שר הביטחון יואב גלנט שישראל סיכנה את הכוחות האמריקאיים.[14]
ב-6 באפריל הודיעה ארצות הברית שלפי המודיעין שבידה, בשבוע הקרוב איראן תתקוף את ישראל בנחילי כטב"מים וטילי שיוט בתגובה לחיסול.[15] נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הודיע שארצו תסייע לישראל ביירוט אם זו תותקף בידי איראן או שלוחיה.[16] פיקוד העורף פרסם על איסור פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש ברחבי ישראל. ב-12 באפריל קראו צרפת ובריטניה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני. בריטניה, צרפת וגרמניה הזהירו את איראן שלא לתקוף את ישראל, וציינו שמתקפה כזו תהיה הסלמה שעלולה להוביל לתגובה צבאית של המערב נגד איראן. גם ישראל הזהירה את איראן שמתקפה כזו עלולה להוביל לתגובה צבאית ישראלית ישירה על אדמת איראן.[17][18][19]
מהלך התקיפה
עריכהבמוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב"מים ולאחר מכן גם של טילי שיוט על ישראל.[20] במתקפה שוגרו מאיראן 185 כטב"מים מסוג שאהד 136 ושאהד 238, וכעבור מספר שעות התקרבו לשטח ישראל.[21][22] בתקיפה נורו גם טילי שיוט פאווה מדגם 351 מסדרת טילי סומאר, וטילים בליסטיים לטווח בינוני.[23]
במתקפה השתתפו גם גורמים ממדינות נוספות. כטב"מים שוגרו מתימן, על ידי ארגון החות'ים,[24][25] כשבמקביל חזבאללה מלבנון שיגר כ-25 רקטות שכוונו לעבר בסיסים ברמת הגולן.[26]
בעקבות המתקפה האיראנית, הכריזו ירדן ומצרים על מצב חירום. מקורות ביטחוניים בירדן אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "ירדן מוכנה ליירט כל כטב"ם איראני שיחדור למרחב האווירי שלה".[27] לפני תחילת המתקפה האיראנית החלו שיבושים נרחבים במערכות GPS בעיראק, בירדן, בכווית, בסוריה, בלבנון ובישראל.
ארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הכריז על מצב כוננות בקרב הפלגים העיראקיים, בציפייה לתגובה ישראלית או אמריקנית.[28]
החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות בין-לאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה.[29] מוקדם יותר, גם מצרים, ירדן ולבנון הודיעו על סגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן.[30][31] מאוחר יותר, ירדן הכחישה את הפרסום בתקשורת הרשמית.[31]
בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים לטווח בינוני מדגמי עימאד וקדר 110.[32][33] בעת השיגור נשמעו אזעקות ביישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון והערבה ועוד. צה"ל שיגר מיירטים לעבר הטילים הבליסטיים ששוגרו מאיראן.[34] בתוך כך, צבא סוריה ניסה ליירט ולשבש את המיירטים הישראליים אשר חלפו מעל שמי סוריה על מנת לאפשר את הגעת הכטב"מים והטילים למרחב האווירי הישראלי.[35]
עד השעה 02:00 שיגרה איראן לעבר ישראל 185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110–130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט,[36] בשלושה גלים.[37] כל הכטב"מים וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות ישראל,[38] וכן רוב מכריע של הטילים הבליסטיים.[39] טילים בליסטיים מעטים פגעו בבסיס נבטים וגרמו נזק קל שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון.[40][41] מקור אמריקאי דיווח על פגיעה בבסיס נוסף של חיל האוויר בנגב, וגם שם לא דווח על נזק משמעותי. על פי אותו מקור 9 טילים נפלו בבסיסים צבאיים וגרמו נזק קל.[42][43] לעומת זאת פורסם בשם מקורות בצה"ל כי בשטח ישראל פגעו רק ארבעה טילים, ובעוד שני מקרים לא ברור אם מדובר בפגיעה של טיל או של שברי יירוט. אותם מקורות הכחישו גם טענות בדבר פגיעה בבסיס רמון.[44][43]
מטוסי קרב ישראליים, אמריקאיים, ירדניים, בריטיים וצרפתיים השתתפו ביירוט הטילים והכטב"מים. מטוסים אמריקאיים השמידו יותר מ-80 חימושים איראניים, שיותר ממחציתם איימו על ישראל – לפני שהגיעו ליעדיהם. ארצות הברית לא הודיעה מהיכן המטוסים המריאו, ולא ברור אם חלק מהם המריאו מבסיסים בערב הסעודית.[45] כמו כן השתתפו מטוסים אמריקאיים מבסיסי יבשה וים.[46] ירדן יירטה עשרות כטב"מים במרחב האווירי שלה, בצד של בקעת הירדן שבשליטתה וסמוך לגבול ירדן–סוריה.[5][47]
הטילים הבליסטיים יורטו בעיקר באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית ובעיקר על ידי מערכת ה"חץ" של ישראל, אך גם באמצעות קלע דוד. המערכות הישראליות ירטו בהצלחה כ-90% מהטילים. כמו כן דווח שכוחות ארצות הברית יירטו לפחות 6 טילים בליסטיים.[48] בהגנה השתתפו המשחתות של הצי האמריקני USS קרני ו-USS ארלי ברק (USS Arleigh Burke), שהיו שתיהן בפעילות בים התיכון. המשחתות עשו לראשונה שימוש מבצעי בטילים SM-3 ליירוט טילים בליסטיים.[49] סוללת טילי פטריוט של צבא ארצות המוצבת בארביל בעיראק, הפילה לפחות טיל בליסטי אחד. בסך הכל יורטו בהצלחה כ-99% מהאיומים ששוגרו לישראל, הישג חסר תקדים בתולדות הלוחמה האווירית ולוחמת הטילים.[22] הנפגעת היחידה במתקפה הייתה ילדה בת 7 מהפזורה הבדואית בנגב שנפצעה קשה מפגיעת חלקי מיירט.[50]
בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר הודיע מוחמד באגרי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, שמבצע "הבטחה אמיתית" הסתיים. המבצע היה תגמול על ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי שבועיים לפני כן, ואם ישראל תנקוט פעולת תגמול טהראן תגיב בתקיפה גדולה עוד יותר.[51][52]
על פי מקורות אמריקאיים, סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו עם ארצות הברית וישראל מודיעין צבאי שסייע ביירוט המתקפה האיראנית. כמו כן צוין שירדן עדכנה את ארצות הברית כי תאפשר לה לנוע במרחב האווירי שלה, ותסייע ביירוט. עוד נאמר כי ממשלות ערביות פעלו באופן זהיר סביב המתקפה האיראנית, בשל החשש שיהיו מעורבות בסכסוך גם כן.[53]
עלות ההגנה הישראלית מוערכת בין 2 מיליארד[54] ל-5 מיליארד ש"ח באותו לילה, בעוד עלות המתקפה האיראנית מוערכת בכעשירית ממחיר זה.[55]
-
-
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יחד עם ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר בתא השליטה של חיל האוויר בקריה בליל התקיפה -
מל"ט מסוג שאהד 136, השתתף בתקיפה -
תא השליטה של חיל האוויר בעת בלימת המתקפה האיראנית
אמצעי לחימה
עריכה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: פירוט סוגי כטב"מים, טילי השיוט וטילים שיש לאיראן ופירוט מערכות הגנה ישראליות ללא מיקוד על האלו שנעשה בהם שימוש במהלך המתקפה וללא מקורות.איראן ובעלות בריתה
עריכה| תמונה | שם | סוג | טווח |
|---|---|---|---|
|
גראד | רקטה ארטילרית | 40 ק"מ |
.jpg)
|
שאהד 136 | כטב"ם מסוג חימוש משוטט | 2,200 ק"מ |
| שאהד 238 | כטב"ם מסוג חימוש משוטט | 1,000 ק"מ[56] | |
.jpg)
|
פאווה | טיל שיוט | 1,650 ק"מ |
.jpg)
|
ח'ייבר שכן[57] | טיל בליסטי | 1,450 ק"מ |
.jpg)
|
שיהאב-3 | טיל בליסטי | 1,350–1,800 ק"מ |
|
עימאד | טיל בליסטי | 1,700–2,500 ק"מ |
.jpg)
|
חורמשהר | טיל בליסטי | 2,000 ק"מ |
.jpg)
|
סג'יל | טיל בליסטי | 2,000–2,500 ק"מ |
.jpg)
|
חאג' קאסם | טיל בליסטי | 1,400 ק"מ |
.jpg)
|
פאתח-1 | טיל היפר-סוני | 1,400 ק"מ |
| קדר 110 | טיל בליסטי | 1,650–1,950 ק"מ |
ישראל
עריכה| תמונה | שם | סוג | טווח |
|---|---|---|---|
|
כיפת ברזל | מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים | 4–120 ק"מ |
|
MIM-104 פטריוט "יהלום" | טיל קרקע-אוויר נגד מטוסים כולל כטב"מים | 70–160 ק"מ |
|
קלע דוד | מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני עד ארוך, כולל כגיבוי נגד טילים בליסטיים | 70–300 ק"מ |
|
חץ 2 | טיל נגד טילים לטווח ארוך שמיועד גם נגד טילים בליסטיים | 70–1,500 ק"מ[57] |
.jpg)
|
חץ 3 | טיל נגד טילים שמיועד נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילים גרעיניים | 2,400–3,000 ק"מ[57] |
חיל האוויר הישראלי (כלי טיס):
| תמונה | שם | סוג |
|---|---|---|
|
F-15 בז משופר | מטוס קרב לעליונות אווירית |
|
F-15I רעם | מטוס קרב רב-משימתי שיכול לשמש גם לתקיפה אווירית וכן יירוט אווירי |
|
F-16I סופה | מטוס קרב רב-משימתי מדור 4.5 |
|
F-35I אדיר | מטוס קרב רב-משימתי חמקן מדור 5 |
|
נחשון | מטוס לוחמה אלקטרונית, מודיעין אותות ובקרה אווירית |
|
בואינג 707 "שקנאי"[58] | מטוס תדלוק אווירי |
בנות הברית של ישראל
עריכה
ארצות הברית:
- מטוסי קרב מדגמי F-16 פייטינג פלקון, F-18 הורנט ו-F-35 לייטנינג II.
- מערכת הגנה אווירית AEGIS על שתי משחתות (טילי SM-3)
- MIM-104D פטריוט
הממלכה המאוחדת:
צרפת:
ירדן:
בעקבות התקיפה
עריכה- ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)
פורסם שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן, ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה.[59][60] מאוחר יותר פורסם כי ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[61] היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הודיע כי ארצות הברית תטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[62] גם האיחוד האירופי הצטרף.[63]
במערכת הפוליטית הישראלית קראו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ופוליטיקאים אחרים ממפלגות הקואליציה לצאת למתקפה משמעותית על אדמת איראן.[64] מרב מיכאלי, מנגד, הביעה התנגדות לתקיפה.[65][66]
ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, על פי דיווחים זרים, ישראל תקפה מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באספהאן ובנתנז שבאיראן, ובעיראק. בנוסף, באותו לילה, ישראל תקפה אמצעי נ"מ של צבא סוריה בדרום המדינה. לאור זאת, המועצה העליונה לביטחון לאומי של משמרות המהפכה התכנסה לדיון חירום.[67]
על רקע התקיפה, הודיעה חברת S&P על הורדת דירוג האשראי של ישראל מדרגה של AA- ל-A+.[68]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
תיעוד מהיירוט המוצלח של עשרות הכטב"מים וטילי השיוט מאיראן, באתר צה"ל, 14 באפריל 2024
עדכון דובר צה"ל - 14.04, 07:15, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:41), 14 באפריל 2024- רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- רון בן ישי, איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- לילה שרבים לא ישכחו לעולם: המתקפה האיראנית המשולבת נבלמה בשמי ישראל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:10), 14 באפריל 2024
- ליל לחימה היסטורי: חיל האוויר יירטו מאות טילים וכלי טייס ששוגרו מאיראן לישראל, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:09), 14 באפריל 2024
- "כמו 'אהבה בשחקים' פוגש את 'מלחמת הכוכבים'": טייס שהשתתף במבצע משחזר את הלילה ההיסטורי, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2024
- ניצן סדן, טילים גרועים, פוליטיקה רעה: כך כשלה המתקפה האיראנית, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ מעל 300 שיגורים, 99% מתוכם - יורטו: כך נראתה המתקפה האיראנית | הנתונים המלאים, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
- ^ כתבי ynet, המתקפה האיראנית החלה - עשרות כטב"מים וטילי שיוט שוגרו לישראל, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, דיווח: איראן פתחה במתקפה נגד ישראל באמצעות שיגור כטב"מים, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024.
- ^ 1 2 ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ קרוב ל-50% משיגורי הטילים הבליסטיים שירתה איראן על ישראל נכשלו או התרסקו, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2024
- ^ "Many Iranian Missiles Failed to Launch or Crashed Before Striking Target, U.S. Officials Say". WSJ (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-04-15.
- ^ רון בן ישי, איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024.
- ^ עדי טננבאום, "מהמתקדמות ביותר": התפעלות בעולם ממערכות ההגנה הישראליות, באתר גלובס, 14 באפריל 2024.
- ^ מסתמן: אלו יעדי מתקפת הכטב"מים האיראנית לעבר ישראל, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
- ^ פרטים חדשים על חיסול הבכיר האיראני: ישראל תכננה את המתקפה חודשיים; לארה"ב נודע עליה רק דקות לפני
- ^ Israel ‘badly miscalculated’ Iranian response to Damascus strike – New York Times
- ^ Miscalculation Led to Escalation in Clash Between Israel and Iran
- ^ ארה"ב דורשת הסברים מישראל: "למה לא עדכנתם לפני החיסול בדמשק? סיכנתם את כוחותינו"
- ^ המודיעין שהשיגה ארה"ב: "תגובת איראן תכלול נחילי כטב"מים וטילי שיוט", באתר ynet, 5 באפריל 2024
- ^ היום ה-187 למלחמה | הנשיא ביידן: המחויבת לביטחון ישראל נגד איראן היא יציבה, באתר מאקו, 10 באפריל 2024
- ^ נשיא צרפת מקרון: "הזהרנו את איראן שלא לתקוף את ישראל", באתר ynet, 11 באפריל 2024
- ^ By MAARIV ONLINE, Foreign ministers of Germany, UK pressure Iran not to attack Israel, The Jerusalem Post, 12 באפריל 2024
- ^ Itamar Eichner, Moran Azulay, Western powers to Iran: 'Do not attack Israel', ynetnews, 11 באפריל 2024
- ^ 12, צה"ל מאשר: תקפנו בעומק לבנון "אתר משמעותי" של חיזבאללה, באתר גלובס, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ 1 2 רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024.
- ^ הדגמים, המספרים והיכולות: זהו הנשק המתקדם ששוגר הלילה מאיראן לעבר ישראל, באתר כיכר השבת
- ^ סולימאן מסוודה איתי בלומנטל גילי כהן עמיחי שטיין, איראן שיגרה כ-150 כטב"מים וטילים לישראל: התרעות הופעלו ברחבי הארץ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, מתקפת הכטב"מים מאיראן על ישראל החלה, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ חיזבאללה טען כי ירה עשרות קטיושות לעבר בסיסים בגולן, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2024
- ^ ליאור בן ארי, ירדן: מוכנים ליירט כל מטרה בשטח האווירי שלנו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ איראן מאיימת, העולם התייצב לצידנו: קולות המנהיגים בצל התקיפה האיראנית, באתר מאקו, 14 באפריל 2024
- ^ עמית סגל, באתר Telegram
- ^ סתיו ליבנה, נתב"ג חוזר לשגרה: אילו חברות זרות ביטלו בכל זאת את הטיסות?, באתר גלובס, 13 באפריל 2024
- ^ 1 2 איראן: אם ישראל תגיב, מחכה לה מתקפה יותר גדולה; דיווח על תקיפה ישראלית בלבנון, באתר וואלה, 12 באפריל 2024
- ^ אור פיאקלוב, איראן מציגה את הטילים שהיא ירתה על ישראל במתקפה לפני שבועיים, באתר X, 2 במאי 2024
- ^ Frederik Pleitgen, An up-close look at the type of missiles Iran's Revolutionary Guard Corps used in its attack on Israel., X, ב-1 במאי 2024
- ^ 191 ימים למלחמה, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ Editor1, الدفاعات السورية تستهدف صواريخ إسرائيلية حاولت التصدي للصواريخ الإيرانية المتجهة للجولان, صحيفة الوطن, 2024-04-14 (בערבית)
- ^ פרשני, התקיפה מתעכבת: "אם ישראל לא תגיב – אין קיום לממשלה הזו", באתר עכשיו 14, 14 באפריל 2024.
- ^ ניר דבורי, מתקפת טילים איראנית: ישראל יירטה מאות טילים וכטב"מים, באתר מאקו, 13 באפריל 2024
- ^ רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ הרוב המכריע של הטילים ששוגרו מאיראן יורטו מחוץ לגבולות ישראל | חמל, באתר hamal.co.il
- ^ דובר צה"ל: "יירטנו 99% מהאיומים ששוגרו לשטח מדינת ישראל", באתר זמן ישראל, 14 באפריל 2024
- ^ ניר דבורי, מתקפת טילים איראנית: ישראל יירטה מאות טילים וכטב"מים, באתר מאקו, 13 באפריל 2024
- ^ הכשל הטכני בטילים מאיראן, האיום החדש - ואזהרת צרפת ובריטניה, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ 1 2 דיווח: הטילים האיראניים פגעו במטוס בנבטים, ובבסיס נוסף של חיל האוויר, באתר וואלה, 15 באפריל 2024
- ^ שי לוי, המתקפה האיראנית על ישראל: האמת על הפגיעות בבסיסים, באתר מאקו, 16 באפריל 2024
- ^ Klippenstein, Ken; Boguslaw, Daniel (15 באפריל 2024). "U.S., Not Israel, Shot Down Most Iran Drones and Missiles". The Intercept (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-16 באפריל 2024. נבדק ב-16 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mongilio, Heather (14 באפריל 2024). "U.S. Warships in Eastern Mediterranean Down Iranian Ballistic Missiles". news.usni.org. United States Naval Institute. ארכיון מ-15 באפריל 2024. נבדק ב-15 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ תומר אלמגור אסף רוזנצוייג שירה אבדר דאטה12, לא רק ארה"ב: אלה המדינות שהגנו הלילה על ישראל מאיראן, באתר מאקו, 14 באפריל 2024
- ^ "US military destroyed 80 drones, 6 missiles launched from Iran, Yemen: US CENTCOM says". Reuters. 14 באפריל 2024. נבדק ב-14 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lagrone, Sam (15 באפריל 2024). "SM-3 Ballistic Missile Interceptor Used for First Time in Combat, Officials Confirm". USNI News. ארכיון מ-16 באפריל 2024. נבדק ב-16 באפריל 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ילדה בן 7 מהפזורה הבדואית נפצעה קשה מרסיסי מיירט, באתר זמן ישראל, 14 באפריל 2024
- ^ אמיר בוחבוט, הדילמה הישראלית: להכיל את המתקפה, או להגיב בתקיפה באיראן - ולהסתכן בהסלמה?, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^
איראן: המבצע הסתיים בהצלחה. אם ישראל תגיב, נתקוף בעוצמה גדולה יותר, באתר הארץ, 14 באפריל 2024
- ^ דיווח: סעודיה והאמירויות שיתפו במודיעין על המתקפה, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ יובל אזולאי, עלויות היירוט הלילה - כ-2 מיליארד שקל; מנכ"ל תע"א: "30 שנה התנקזו ללילה דרמטי אחד", באתר כלכליסט, 14 באפריל 2024
- ^ אלכסנדרה לוקש, עלות ההגנה הישראלית ממתקפת הטילים של איראן: "5-4 מיליארד שקל בלילה", באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^ russia Wants to Sell Jet-Powered Shahed Drones Abroad $1.4 Million Per Unit, באתר Defense Express 6,בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 כתבי ynet, הטילים הבליסטיים של איראן מול מערכות ההגנה של ישראל: השוואה בין הצבאות, באתר ynet, 12 באפריל 2024.
- ^ בעוד הדגם הרגיל מכונה "ראם" בחיל האוויר, גרסת המתדלק האווירי מכונה "שקנאי".
- ^ ברק רביד, ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארצות הברית לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ למרות הכל: ישראל עשויה "להגיב בקרוב" למתקפה האיראנית, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
- ^ DeYoung, Karen; Viser, Matt (2024-04-15). "Biden counsels Netanyahu to 'slow things down' after Iranian attack". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-04-15.
- ^ שמעון הללי, זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית, באתר עכשיו 14, 17/04/24
- ^ בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן, באתר ynet, 17 באפריל 2024
- ^ חזקי ברוך, סמוטריץ' דורש תקיפה באיראן, באתר ערוץ 7, ו' בניסן ה'תשפ"ד, 14 באפריל 2024
- ^ יקי אדמקר, בן גביר קרא לתקוף באיראן: "הגנה מרשימה - עכשיו חייבים התקפה", באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^
ציוץ של מירב מיכאלי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באפריל 2024
- ^ אנה ברסקי, איתי גל, דיווחים על תקיפה ישראלית באיראן: "פגעה בבסיס אווירי ליד אספהאן", באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2024
- ^ שלמה טייטלבאום ורועי ברגמן, ברקע העימות עם איראן: S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024
