פתיחת התפריט הראשי

חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזין את גורי היונקים (כולל תינוקות האדם) כל עוד הם אינם מסוגלים לעכל מזונות מגוונים יותר.

תוכן עניינים

ייצור החלבעריכה

הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן.

בהלכה היהודיתעריכה

חז"ל[1] אומרים שזה שחלב בהמה וחיה טהורים מותר בשתייה, הוא חידוש שהרי הוא נוצר מדם, וכן נלקח מחי ללא שחיטה. במשנה יש דעות חלוקות בין התנאים האם החלב נחשב כתוצר של דם[2]. ברפואה לא ידוע כיום על קשר ישיר בין הדם לחלב, אך ברור שחומרי הזנה הנמצאים בדם עוברים אל בלוטות החלב, כך שאכן החלב תלוי בקיומה של כמות דם מספקת[3].

חלב האדם נחשב ביהדות כפרווה[4]. ואין איסור לאוכלו עם בשר שלא אסרה תורה אלא חלב בהמה. אך אסור מדרבנן לאכולו עם בשר משום מראית העין. אין איסור באכילתו-שתייתו לבדו (גם לשיטת הרמב"ם שבשר האדם אסור באכילה מהתורה) אך חכמים אסרו לגדול לינוק באופן ישיר מאימו אם הפסיק כבר לינוק.

בשבת אין אין איסור לינוק מאשה, למרות שהוצאת החלב בכלי או ביד נחשבת למלאכה. שונה הדין ביניקה מבהמה (טהורה). חלב נקבת האדם והבהמה הוא אחד משבעה משקין.

בהלכה ישנה התייחסות גם לחלב זכר[5] וכנראה שהייתה מציאות של בלוטות חלב בזכרים. במדרש ישנו מעשה בחסיד שמתה אשתו ונעשה לו נס שיכל להניק בעצמו את בנו. דבר דומה כתוב במדרש על מרדכי היהודי[6]

הנקהעריכה

  ערך מורחב – הנקה

תקופת ההנקה אצל מיני היונקים השונים היא שונה ומתפרשת מימים בודדים ועד חודשים רבים (אצל האדם, והפיל לדוגמה). אצל רוב היונקים חלב האם מתדלדל והולך עד שנפסק לגמרי בתקופת הגמילה, בה הצאצא עובר לאכול מזונות אחרים.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בבלי בכורות ו ע"א
  2. ^ משנה נידה -האם סילוק דמי הנידות אחרי הלידה הוא תופעה הקשורה בלידה, או בהנקה
  3. ^ הרב עדין שטיינזלץ. וראה עוד דיון כאן
  4. ^ שולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ד
  5. ^ משנה מכשירין "חלב הזכר טהור" -אינו נחשב משקה
  6. ^ בילקוט שמעוני פרשת נח דרש רבי יודן וכו' וכשגיחכו השומעים הביא להם את המשנה הנ"ל כראיה שיש חלב לזכר