שוהם (יישוב)
שֹׁהַם היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל שהוקמה בשנת 1993, המונה 23,673 תושבים.
מרכז היישוב | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | דפנה רביד-רבינוביץ | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 96 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1993 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 23,645 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 99 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.02 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 3,275 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 69 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 7,220 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 167 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
9 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 9 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4695 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 28 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל שוהם (יישוב) נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
www.shoham.muni.il |
שוהם שוכנת באזור חבל מודיעין. היישוב תחום ממזרח בכביש 444, מדרום בנחל נבלט, מצפון במושב ברקת וממערב במושבים טירת יהודה ובית עריף. ממזרח ליישוב שוכנים אתרי הנופש והארכאולוגיה פארק יער שוהם, תל נבלט ותל חדיד, ובסמוך אליו עובר שביל ישראל. שוהם ידועה בעיקר בגלל מספר הכיכרות הגבוה הקיים ביישוב, נכון לשנת 2022 הוא עומד על 79 כיכרות. שם היישוב מציין את שמה של אחת מאבני החושן[6] – כמו היישובים הסמוכים ברקת ונופך. בשוהם בחרו להימנע מציון שמות של בני אדם לרחובותיה ושמותיהן סובבים נושא מרכזי שונה לפי שכונה, כשהשכונה הראשונה נקראה על שם אבני החושן.
היסטוריה
עריכהתוכנית להקמת היישוב עלתה לראשונה בשנת 1965, על ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, באמצעות חברת הבנייה שלה רסקו. התכנון היה להקים יישוב כפרי-תעשייתי עבור עולים ממעמד הביניים מדרום אמריקה. המיקום שנבחר היה על גבעה במקום שבו עמד הכפר הערבי דיר טריף, שאדמותיו עברו לחזקת רשות הפיתוח (על חלק מהשטח הוקם כבר קודם המושב בית עריף)[7]. בראשית שנות ה-70 החל קידום התוכנית בפועל[8], וב-1974, אושרה תוכנית המתאר של היישוב, כמרכז אזורי של המועצה האזורית מודיעין, הכולל מבני ציבור ו-700 יחידות דיור[9].
הקמת היישוב החלה בשנת 1990, במסגרת פרויקט הקמת יישובי הכוכבים שיזם שר הבינוי והשיכון אריאל שרון, שמטרתה הייתה לספק דיור במהירות, עקב גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90. בשלב זה הוגדלה תוכנית המתאר של היישוב ל-3,000 יחידות דיור, רובם בבתים צמודי קרקע (חד ודו-משפחתיים)[10]. במרץ 1991 אושרה תוכנית מתאר מעודכנת ליישוב[11]. ביולי 1991 נערכה הגרלה ראשונה לרכישת 300 מגרשים ראשונים לבנייה ביישוב, בה השתתפו 3,000 איש[12]. בנובמבר 1991 נערך מכרז שני לכ-400 מגרשים, במחיר כפול מהמכרז הראשון, עקב הביקוש הגבוה[13]. באוגוסט 1993 אושר שינוי בתוואי כביש 444 שעבר אז בלב היישוב[14]. הכביש נסלל בתוואי חדש ממזרח, עם קטע דו-מסלולי בכניסה לשוהם[15], בנוסף נסלל חיבור חדש של הכביש למחלף בן שמן[16].
אכלוס היישוב החל בשנת 1993, ותחילה נוהל על ידי ועדה קרואה שמינה משרד הפנים. הוועדה הקרואה, בהנחיית משרד השיכון, אישרה בניית 1,000 יחידות דיור בבניינים עד 11 קומות, בבנייה עירונית, בניגוד לאופי הפרברי-כפרי שבתוכנית המקורית של היישוב[17]. בנוסף אושר פרויקט גדול של חברת רסקו בשטח שהוקצה לבית אבות[18]. בשנת 1997 נערכו לראשונה בחירות מקומיות ביישוב. המועצה שנבחרה החליטה לבטל את התוכנית לבניית 1,000 דירות בבניינים בני 11 קומות[19].
בשנת 2002 החלה הקמתו של אזור התעשייה חבל מודיעין ממזרח לשוהם[20], ובשנת 2009 מצפון לו החלה הקמתו של "היי פארק", פארק עסקים ולוגיסטיקה המשויך לשוהם[21]. באוגוסט 2019 הוגש כתב אישום נגד ניר עפרוני, שהיה מזכ"ל החברה הכלכלית לשוהם, והקבלן גבריאל (גבי) מגנזי על תפירת מכרזי פיתוח ותשתיות בשוהם בשווי מאות מיליוני שקלים, רובם במסגרת הקמת פארק העסקים "היי פארק", בתמורה לטובות הנאה[22].
באוגוסט 2013 נחנכה במקום אנדרטת שירות הביטחון הכללי, הנמצאת ליד מצפור הבנים ומגדל המים בגן הבנים ביישוב. [23]
ביולי 2015 הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים אישרה תוכנית לבניית שכונה חדשה בת כ-1,600 יחידות דיור בכניסה הדרומית ליישוב, ממערב לכביש 444 ומצפון לכביש 453, ובה מבנים בגובה של עד שבע קומות, לראשונה בתולדות היישוב, שהבנייה הגבוהה ביותר בו עד אז הגיעה לארבע או חמש קומות[24]. השכונה קיבלה את השם "שכונת הדרים" ואוכלסה החל משנת 2020[25].
בינואר 2018 זכתה חברת אפריקה ישראל מגורים במכרז להקמת לפרויקט לשכירות ארוכת-טווח בשוהם[26].
באוגוסט 2019 אושרה תוכנית מתאר חדשה ליישוב, התוכנית כוללת הוספת כ-65 אלף מ"ר שטחי תעסוקה לתושבי האזור, 27 אלף מ"ר לשטחים מסחריים וכ-7,000 מ"ר לשימושי ספורט ונופש, עבור הגדלת היישוב ל-35 אלף תושבים עד 2040[27], כולל תוספת של 2,450 יחידות דיור חדשות, בניסיון לעצור את הגירת האוכלוסייה הצעירה ליישובים אחרים[28].
ביוני 2020 אושרה הקמתו של מרכז העסקים הדרומי של היישוב הנקרא "איירפארק שוהם"[29].
ארכאולוגיה
עריכהבמהלך השנים בוצעו מספר חפירות ארכאולוגיות בתחומי היישוב וסביבתו, רובן חפירות הצלה במסגרת עבודת הפיתוח של היישוב.
בצפון מזרח היישוב נחשפו שרידי יישוב ובו שרידי בנייה מהתקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל וממצאי כלי חרס רבים, בהם קנקנים, קערות וסירים[30].
במהלך בניית השכונה לאורך רחוב קדם במרכז שוהם, נחשפו חמש שכבות יישוב מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האומיית והעבאסית, בין השאר שרידי מבנים בהם חדרי תסיסה ליין, חדרי אחסון לשמן, ממגורות, מקוואות וקולומבריום[31]. בנוסף נחשפו שרידי גתות ומערת קבורה בה גומחות ארקוסוליום[32], בורות מים ומחצבה[33].
בדרום היישוב, לאורך נחל בית עריף, נחפרו שרידי בית קברות מהתקופה הכלקוליתית (שנמשכה למן האלף ה-5 לפנה"ס ועד 3300 לפני הספירה בקירוב) ותקופת הברונזה הקדומה ושרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה[34].
בקרבת היישוב עד מספר אתרים ארכאולוגיים:
- חירבת אל-בירה (או חורבת בירה) חורבה גדולה (בשטח של כ-30 דונם) הממוקמת על גבעה מצפון לפארק העסקים של שוהם "היי פארק". באתר ובסביבתו נערכו סקרים וחפירות והתגלו שרידי יישובים כפריים קטנים, ובהם בעיקר חוות חקלאיות, המתוארכים למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת, וכן מתקנים רבים לעיבוד תוצרת חקלאית, בורות מים, קברים, מחצבות, כנסייה שבה פריטים אדריכליים ורצפת פסיפס מעוטרת ובית אחוזה[35].
- חירבת בורנאט (תל ברקת) – תל שנחשף ממזרח ליישוב שוהם במהלך עבודות ההקמה של פארק התעשייה חבל מודיעין. באתר התגלו שרידי עיר גדולה מתקופת הברונזה הקדומה ב’ (3050–2700 לפנה”ס), המשתרעת על שטח של כ-40 דונם. בעיר נשתמרה מערכת ביצורים מורכבת בעלת חומות ושער כניסה, מערך רחובות מתוכננים לצד מבני מגורים ומוקדים ציבוריים[36]. בחלקו המזרחי והצפוני של התל נתגלו שרידים מתקופת הברזל 2 ועד לתקופה הביזנטית, אך בעיקר מן התקופות ההלניסטית והרומית[37]. עם תום החפירות בחלק זה, האתר נהרס כמעט כליל לקראת פיתוח אזור התעשייה חבל מודיעין[38].
- חורבת חני (אל-בורג' אל-חנייה), ממוקמת מדרום ליער הכ"ח (יער קולה), בשטח אש שמורת טבע הדום השומרון, סמוך לציר שביל ישראל מקטע 21. האתר נחקר פעמים רבות במהלך השנים ונחשף בו מנזר וכנסייה (בה רצפת פסיפס) מהמאה ה-5. האתר ננטש בסוף המאה ה-8 או בראשית המאה ה-9[39].
אוכלוסייה
עריכהנכון לסוף 2017, מתגוררים בשוהם 20,928 תושבים (מקום 100 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.9%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לשוהם דירוג של 9 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015–2016) היה 91.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 14,126 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
-
בניין המועצה המקומית
-
טיילת הנוף בדרום היישוב
-
כיכר ספרא ובניין מרכז התרבות
-
מראה מהאוויר: מימין אזור התעשייה חבל מודיעין וברקע העיר אלעד
חינוך
עריכהביישוב פועלים 3 בתי ספר יסודיים ממלכתיים ("צוקים", "ניצנים" ו"רבין"), בית ספר יסודי ממלכתי הפועל בשיטת לימוד ייחודית הקרויה "קשת". ובית ספר יסודי ממלכתי דתי אחד ("אבני החושן"); בית ספר על-יסודי ממלכתי בשם "יהלו"ם", תיכון "שוהם", תיכון אזורי של המועצה האזורית חבל מודיעין "אמית נחשון", תיכון דתי "שלהבת". כמו כן פועלים גן חובה וכיתות א' עד ו' במסלול קשת המשולב לדתיים ולחילוניים, וכן בית הספר הדמוקרטי "שחף" לילדים מגילאי גן עד כיתה ט'. רמת החינוך בשוהם גבוהה. אחוז הזכאים לבגרות בקרב תלמידי י"ב היה הגבוה ביותר מבין כל היישובים בארץ מספר פעמים במשך השנים[40].
ביישוב יש פעילות רחבה של תנועות נוער: 2 שבטי צופים – עמית, ראם (אשר מספר החניכים בהם עומד על כ-1,600), תנועת בני עקיבא, תנועת עוז, תנועת המד"צים, איגי - ארגון נוער גאה, נבחרות רובוטיקה מטעם אגודת First וחוגי סיירות של קק"ל.
תקציב החינוך ביישוב עומד על כמחצית מתקציב היישוב עצמו והוא אף מפעיל יחידת נוער (הבית הסגול)[41].
תרבות וספורט
עריכה- קבוצת הכדורסל המקומית היא מכבי שוהם המשחקת בליגה הארצית.
- מועדון מכבי שוהם בכדורגל. למכבי שוהם יש קבוצות בכל הגילים. גם היא משחקת בליגה הארצית.
- ביישוב פועלת החברה עירונית לתרבות נוער וחוגי ספורט (ידועה כ"חמש" – חינוך משלים שהם). היא אחראית לפעילויות המיועדות לגיל הרך, נוער, תרבות, ספורט ותחומים נוספים.
- ביישוב מועדון אופניים ארצי מקצועי לרכיבת שטח וכביש.
אירועים
עריכהביישוב מתקיימים מגוון אירועים מדי שנה:
- פסטיבל "מוזות בסוכות", בחול המועד סוכות.
- מרוץ אופניים "סובב שוהם".
- מרוץ לזיכרון שרית שניאור.
- "מרוץ שוהם", תחרות ריצה למקצוענים וחובבנים.
- "הספורטיאדה" היישובית.
- "המסע של שני" לזכר שני שמיר שנספתה באסון נחל צפית.
ראשי המועצה
עריכה- 1997 – 1993 דב שיש (מונה מטעם משרד־הפנים)
- 2003 – 1997 שחר בן־עמי
- 2018 – 2003 גיל ליבנה
- 2024 – 2018 איתן פטיגרו
- החל מ־2024 דפנה רביד-רבינוביץ
ערים תאומות
עריכה- סולנוק, הונגריה (מ־2001)
- ממפיס, טנסי, ארצות הברית (מ־2017)
- אלסטרי ובורהמווד (אנ'), הממלכה המאוחדת (מ־מרץ 2023)
ראו גם
עריכה- פארק יער שוהם
- בריכת צרטה שלולית חורף מזרחית ליישוב.
- אתר הנצחה לנופלי שירות הביטחון הכללי
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של שוהם
- פרופיל שוהם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- קשת שוהם, עמותה להקמת מסלול קשת בשוהם
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבנים ואתרים בשוהם, באתר 'חלון אחורי', 16 בנובמבר 2014
- שוהם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ חנה ביתן, חמישים שנות התיישבות. אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, ירושלים 1999, עמ' 66
- ^ יהודה הגדרתי, המעשה המבורך של מחלקת ההתיישבות, הַבֹּקֶר, 1 בינואר 1965
כפר חדש עבור מתיישבים מדרום אמריקה, חרות, 25 באוגוסט 1965 - ^ עולי ארגנטינה יקימו יישוב באיזור מודיעין, מעריב, 18 בינואר 1972
- ^ מרחב תכנון מקומי "לודים" הודעה בדבר שנוי תוכנית מתאר מקומית, דבר, 22 בספטמבר 1974
- ^ אריה בדדר, יוקם רצף ישובים בין מודיעין למי עמי, מעריב, 4 בדצמבר 1990
- ^ מרחב תכנון מקומי לודים הודעה בדבר הפקדת תכנית המהווה שינוי תמית מתאר מקומית, מעריב, 10 במרץ 1991
- ^ שלמה דרור, הגרלת המגרשים הגדולה ביותר - בשוהם, חדשות, 11 ביולי 1991
- ^ מחיר מגרש בשוהם הוכפל במכרז השני, חדשות, 11 בנובמבר 1991
- ^ מרחב תכנון מקומי לודים - הודעה בדבר הפקדת תכנית המהווה שנוי תכנית מתאר מקומית, חדשות, 18 באוגוסט 1993
- ^ הארץ, כבישים מהירים, סלילה אטית, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2003
- ^ בשבוע הבא - מחלף בן שמן נפתח לתנועה, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- ^ נעה ווסרמן-עמיר, בכירים במועצת שוהם: להכריז על תוכנית שיכון עובדים ל-1,000 דירות כלא חוקית, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1998
- ^ נעה ווסרמן, תחקיר "גלובס": רסקו מקימה בשוהם פרוייקט ענק על קרקע שהיקצה המינהל לבית אבות, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997
נעה ווסרמן, שוהם: הטריק שלעמותת החבר הותיק, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997 - ^ מאת נעה ווסרמן-עמיר, ועדת ערר מכריעה במחלוקת לגבי תוכנית הבנייה לגובה בשוהם, באתר גלובס, 12 בינואר 1999
- ^ TheMarker digital, ישרס זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל לבניית אזור תעשייה בחבל מודיעין, באתר TheMarker, 19 במאי 2002
- ^ רנית נחום-הלוי, חברת שטראוס והכללית - הזוכות הגדולות במכרז להקמת פארק עסקים בשוהם בהיקף כולל של 273 מיליון שקל, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2009
- ^ אלה לוי-וינריב, פרשת תפירת המכרזים בעיריית שוהם: כתבי אישום נגד גבי מגנזי ורונן גינצבורג, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2019
גור מגידו, חצי מיליארד שקל במרמה: כתב אישום נגד גבי מגנזי ובכירי החברות הקבלניות, באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2019 - ^ אתר יזכור- "ציפורי מגן", אתר הנצחה לנופלים [1]
- ^ נמרוד בוסו, שוהם עולה לגובה: תוכנית חדשה קובעת בניינים של עד 7 קומות ביישוב, באתר TheMarker, 21 ביולי 2015
אודי שישון, הופקדה תוכנית לשכונה חדשה בשוהם - עם 1,600 דירות, באתר גלובס, 21 ביולי 2015 - ^ שלומית צור, "שוהם מתבגרת, סגרנו לא מעט גני ילדים. צריך תושבים חדשים", באתר גלובס, 28 ביוני 2016
- ^ אורי חודי, אפריקה ישראל זכתה במכרז לפרויקט לשכירות ארוכה בשוהם, באתר גלובס, 21 בינואר 2018
- ^ עדי כהן, תוכנית המתאר של שהם אושרה: נערכים ל-35 אלף תושבים עד 2040, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2019
- ^ אריק מירובסקי, אושרה תוכנית המתאר לעצירת ההזדקנות של שוהם, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2019
- ^ רותי בוסידן, שוהם מתחדשת: בקרוב מרכז מסחרי, מתחם דיור מוגן ומרכז עסקים דרומי, באתר mynetmodiin, 4 ביוני 2020
- ^ פולינה ספיבק, שוהם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 13 בנובמבר 2013
משה עג'מי ועמית ראם, שוהם (מזרח), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 28 במאי 2013 - ^ אורית סגל, שוהם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 15 במרץ 2010
- ^ חגית טורגה ואמיר גולני, שוהם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 111, 23 ביוני 2005
- ^ אמיר פלדשטיין ועוזי עד, שוהם (מזרח), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 28 באוגוסט 2015
- ^ אורית סגל, נחל בית עריף (מערב), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 17 במרץ 2010
- ^ יוסי אלישע, ח' אל-בירה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132, 30 ביולי 2020
ענאן עזב, ח' אל-בירה, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 132, 2 ביוני 2020 - ^ יצחק פז, תל ברקת – עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה 2 במרכז מישור החוף באתר רשות העתיקות
- ^ חגית טורגה ופטר גנדלמן, ח' בורנאט, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120, 5 באוקטובר 2010
- ^ אברהם ש' טנדלר, ח' בורנאט, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 4 באוגוסט 2015
- ^ עוזי דהרי, יחיאל זלינגר חפירת במנזר הביזאנטי, באתר רשות העתיקות
- ^ יולי חרומצ'נקו, שיאן הזכאות לבגרות - היישוב שוהם עם 84.65%, באתר הארץ, 30 במאי 2005
יולי חרומצ'נקו, זכאים לבגרות: שוהם בפסגה, יפו בתחתית, באתר הארץ, 21 במאי 2006
אור קשתי, שיאנית הזכאים לתעודות בגרות - שוהם, באתר הארץ, 25 ביוני 2010
דפנה ליאל, בראש הזכאים לבגרות: תלמידי שהם, באתר מאקו, 1 בספטמבר 2013 - ^ אורלי וילנאי, הכסף נשפך על מערכת חינוך עצמאית בשוהם, באתר הארץ, 18 במאי 2009