שיחת משתמש:דקי/ארכיון 4

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים מאת דקי בנושא שתדעי

עוד מונח

עריכה

שלום דקי,

האם יש תרגום מקובל ל-en:Layered intrusion? אביהושיחה 22:10, 17 ביולי 2010 (IDT)תגובה

נראה לי ש-intrusion הוא סלע מחדר, שכבתי או משוכב? ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 09:24, 18 ביולי 2010 (IDT)תגובה
מחדר שכבתי נראה לי נכון. שבוע טוב, דקישיחהלא רק בז'... 15:59, 18 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אגב, מחדר פלוטוני ייכתב בקרוב במסגרת תוכנית העבודה שלי. דקישיחהלא רק בז'...
ראשית, תודה לשניכם. שנית, אוסיף ואקשה כיצד היית מתרגמת את שם המקום en:Bushveld Igneous Complex - מכלול סלעי היסוד בושוולד? מכלול מחדר שכבתי בושוולד? מכלול מחדר בושוולד? מחדר בושוולד? בושוולד איגניוס קומפלקס? אם מחפשת הקשר, אני כרגע מטפל בערך על פנטלנדיט. אביהושיחה 19:27, 18 ביולי 2010 (IDT)תגובה
בפשטות רבה: מתחם בושוולד במקום להסתבך עם הגדרות מדוייקות בשם עצמו, ובפנטלנדיט הייתי מוסיפה משפט הסבר המרחיב על מהותו. דקישיחהלא רק בז'... 21:35, 18 ביולי 2010 (IDT)תגובה

הנדסת חומרים

עריכה

שלום דקי, בתור מהנדס חומרים למחצה, ראיתי את הערך גיבוש מפריט, שמדבר לדעתי על תערובת אוטקטית (אנ'), אבל לא מזכיר את המושג. האם את מכירה? האם רלוונטי לדעתך? ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 01:14, 24 ביולי 2010 (IDT)תגובה

היי, דווקא כן יש איזכור: בפרק גיבוש מפריט#חידוש מלאי, הנקודה השלישית היא "שינוי בנקודה אוטקטית", המתארת תהליך אחד מני רבים המתרחש במאגמה במהלך גיבוש מפריט. אגב, האם תוכל כ"מהנדס חומרים למחצה" לכתוב או לתרגם את ראולוגיה (en:Rheology)? לנושא זה יש חשיבות בפטרולוגיה ובגאופיזיקה, אבל הוא נמצא רחוק למדי מתחום הידע שלי. דקישיחהלא רק בז'... 10:32, 24 ביולי 2010 (IDT)תגובה

גיבוש מפריט

עריכה

ברכות על הערך המצוין שכתבת - נהניתי לקרוא!

בפסקה שולי לכידה כתבת : דבר זה עשוי לשנות את הרכב המאגמה בחללים ובמחדרים גדולים

לבושתי אני לא מכיר את המושג מחדר, וזה האזכור הראשון שלו בערך. Yoavd - שיחה 16:05, 26 ביולי 2010 (IDT)תגובה

וואללה, צודק וכבר תיקנתי. אבל... הקישור הפנימי אדום. בינתיים, רק בשבילך: מחדר (בהרחבה: מחדר פלוטוני) – סלע פלוטוני הנוצר מחדירה והתגבשות של מאגמה בסדק בקרום כדור הארץ. דקישיחהלא רק בז'... 16:15, 26 ביולי 2010 (IDT)תגובה

כמה נושאים

עריכה

הי,

  • ראיתי שבהתפרצות געשית את נוהגת לכתוב מאגמטי ובמאגמה מגמטי.
  • איך היית מתרגמת en:Pit crater?
  • אם את רוצה למנוע שהבוט יפסיק להחליף לך את שם ספרו של פלכסר מ"גיאולוגיה" ל"גאולוגיה" תוסיפי{{ללא בוט|14}} לערך.

אביהושיחה 22:11, 9 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

תודה על ההערות, ותשובות:
1. נכון, צריכה לאחד ל"מגמטי";
2. מכתש שקיעה, בניגוד לקלדרה עמוקה;
3. גם נכון. דקישיחהלא רק בז'... 22:29, 9 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

המשך מונחים וולקנים

עריכה

הי דקי,

  • en:Vog - זהו הלחם של המילים volcanic smog (משעשע בהתחשב בכך ש-smog הוא בעצמו הלחם). ערפיח וולקני?
  • en:Rift zone - אזור העתקים?
  • Fault scraps - ביטוי נפוץ במאמר ששלחת לי. שברי העתק? שרידי העתק?

תודה, אביהושיחה 20:03, 10 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

תשובות:
1. ערפיח געשי נשמע לי הכי מתאים.
2. rift הוא בקע גאולוגי, אבל נראה לי שבוויקיפדיה האנגלית הם מתכוונים למשהו אחר לגמרי. על רגל אחת, לפי USGS: רצועת בקעים.
3. Fault scraps – מהמילון הגאולוגי של האוניברסיטה הפתוחה: מתלול העתקה, מתלול הנוצר לצד העתק שלאורכו חלה תנועה אנכית. בעברית: כאשר בהעתק אנכי לוח אחד שוקע, האזור שנותר חשוף בחלק העליון של הלוח השני הוא המתלול. דקישיחהלא רק בז'... 20:37, 10 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
תודה, והנה עוד אחד en:Lateral eruption או גם flank eruption. אביהושיחה 20:46, 10 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
זה קל: התפרצות צדית, כמו שקרה בהר סנט הלנס ב-1980. דקישיחהלא רק בז'... 20:52, 10 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
הי,
האם תוכלי לשרטט את "Cross sectional diagram of Kilauea volcano (from the Jagger Museum) showing the east rift zone (most active area today)." מתוך Hawaii: Geology, Plate Tectonics/Hot Spot? תודה אביהושיחה 19:57, 11 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ועוד בקשה Pit crater formation on Kilauea volcano, Hawaii. אביהושיחה 13:46, 12 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ועוד בקשה יש שם עברי ל-en:Stoping? אביהושיחה 22:41, 12 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
Stoping הוא כרייה בשכבות, במדרגות, בטראסות, דוגמת מכרות יהלומים. המאמר בדרך אליך, ומתחילה לעבוד על התמונה שביקשת. דקישיחהלא רק בז'... 18:28, 19 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
הי דקי,
תודה על הכל (המאמר הגיע). נו, היו מטאורים?
לגבי stoping, ייתכן שיש לזה שימוש בכריה בשכבות, אבל המונח עליו אני מדבר (קראי את הקישור) מדבר על תאוריה לפיה מחדר מגמטי גורם להתרסקות הסלע שמעליו, ולא להמסתו. תחילה בכך שהוא מפעיל לחץ שיוצר סדקים ואחר כך מרחיב את הסדקים כשהוא חודר לתוכם. בסופו של דבר הסלע מעליו מתמוטט וגושי הסלע (stoped blocks) נופלים לתוך הנתך ושוקעים בו (אם משקלם הסגולי גבוה) או צפים עליו (ואז מורחקים או מתמוססים). צמד החוקרים שכתב על מכתשי השקיעה של קילווואה טוען כי בניגוד לדעה המקובלת כי מכתש שקיעה נוצר מהתמוטטות דמוית קלדרה שבה התקרה מתמוטטת לתוך תא מאגמה שהתרוקן, מכתש שקיעה נוצר כתוצאה מתהליך של stoping כאשר מאגמה זורמת לאורך העתקים מפעילה לחץ ובסוף ממוטטת את התקרה. תוכלי לראות שרטוט בעמוד 11 של המאמר ששלחת לי. בינתיים כתבתי גם את מכתש שקיעה וגם את ערפיח געשי (לעיונך ולטיפולך) ואני מתקדם מאוד בעצלתיים עם קילוואה עצמו. אני תוהה האם יש גם הגיון לכתוב ערך על נושא נוסף שנתקלתי בו, מדבר געשי. המדבר נוצר כתוצאה מחומציות רבה של הקרקע בשל פליטת גופרית דו-חמצנית מהר הגעש שבהתחברותה עם הלחות באוויר נושרת על האדמה כטיפות של חומצה גופריתית. התוצאה קרקע שלא גדל בה דבר למרות כמות גשמים יפה שיורדת עליה (ראי en:Kaʻū Desert). אין לי מושג אם התופעה קיימת במקומות נוספים ולכן מצדיקה ערך. זהו לבינתיים. אביהושיחה 19:43, 19 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
 
חתך בהר הגעש קילוואה
ראשית, השרטוט, לביקורתך.
שנית: אעבור בימים הקרובים על הערכים שכתבת, ומדבר געשי לא דחוף, אבל רצוי שיום אחד יהיה לנו.
לגבי Stoping – מדובר באותו תהליך היוצר קלדרה, ואחפש לו ביטוי מתאים. על המטאוריטים נספר לכם כשניפגש (מקווה שאתם בסביבה בסוכות). דקישיחהלא רק בז'... 20:59, 19 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
Stoping – מאחר ולא מצאתי ביטוי מקביל בעברית, ניסיון נוסף שלי: התמוטטות טריזית, שהרי מדובר בקריסה הנובעת מיצירת טריז מגמטי. דקישיחהלא רק בז'... 23:36, 19 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לגבי השרטוט, מצוין, ואני כבר זומם שרטוט נוסף. חשבתי ונראה שרצוי להעתיק לערך נפרד ולהרחיב את הפסקה הקצרה שכתבתי במכתש שקיעה על ההבדל בין סוגי הבורות שנפערים באדמה באופן טבעי לערך שקע (במקביל ל-en:Depression (geology)). בכל מקרה בדרך לקילוואה אני מתרגם את הערך רצועת בקעים (ייתכן שלא חפשתי טוב, אבל לא מצאתי מידע בספרים ששלחת לי). לגבי סוכות, אין לי מושג כרגע, יש סיכוי שלא אהיה בארץ, אבל אם כן אז בטוח נפגש. לגבי התמוטטות טריזית אני מוכן לתרגם (ולהרחיב אם בין הספרים ששלחת לי יש מידע נוסף).
אז קילוואה עדיין אין, אבל בינתיים התווספו ויתווספו לא מעט ערכים בוולקנולוגיה. אביהושיחה 01:58, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ציפור לילה?   אתה???
לפני הכל, צריך להיזהר ולא לבלבל בין שקע גאולוגי לשקע. לגבי רצועת בקעים, התמוטטות טריזית ונושאים נוספים – לא בטוח שתמצא חומר בספרים ששלחתי לך. הם מקיפים מדי ועשויים לא להיכנס לפרטים קטנים כאלה. עדיף לנסות ולמצוא חומר ברשת, ואם לא – ורק אם לא מוצאים – לתרגם מהוויקי האנגלית. דקישיחהלא רק בז'... 02:12, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
קורה, בייחוד אם לא צריך להתייצב למחרת בעבודה ב-06:30. לא הבנתי מה ההבדל בין שקע גאולוגי לשקע (גאולוגיה). אביהושיחה 10:50, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אתה יודע מה, בוא נעשה בזה סדר לפני כתיבת הערכים:
"שקע" (depression) הוא מושג גאולוגי כללי המכוון לכל סוג של אזור שקוע, כולל מכתש שקיעה, גראבן ואחרים.
אחד מסוגי השקעים הללו הוא en:Trench או en:Oceanic trench (בגאולוגיה, שני המונחים משמשים במקביל) המצוי באזור הפחתה – דוגמת שקע מריאנה ושקע פוארטו ריקו.
אנחנו יכולים להחליט כאן ועכשיו ששקע גאולוגי הוא depression ושקע אוקייני הוא trench, ואז אין צורך בסוגריים בשמות הערכים ולא תהיה כפילות. אם נעשה זאת, אצטרך לשנות כמה קישורים קיימים בערכים, אבל זה ממש לא מסובך מאחר והם ממילא אדומים. הולך? דקישיחהלא רק בז'... 13:54, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ומה עם en:Rift valley (שימי לב שאין צורך בעוד נקודתיים עבור הקישור באנגלית אם כותבים בדף השיחה)? הוא trench, אבל לא שקע אוקייני. אביהושיחה 15:00, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אם נחפש תרגום מדוייק לביטויים גאולוגיים, אנחנו יכולים להמשיך ולהסתבך כאן עד קץ הזמנים...
trench בתרגום מדוייק לעברית הוא בכלל תעלה, חפירה, שוחה – מעשה-ידי-אדם ולא תוואי טבעי. ברור לנו ששקע מריאנה אינו כזה, אבל הוא עדיין נחשב oceanic trench.
rift valley הוא עמק ביקוע, ואם בוויקי האנגלית קוראים לו "trench", הם לא מתכוונים לשקע אוקייני אלא לצורתו. דקישיחהלא רק בז'... 15:39, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

הי,

Some trenches are created as a result of erosion by rivers (which may have long since fallen dry), others are created by geological movement of tectonic plates, such as rift valleys or more commonly oceanic trenches. The latter form is relatively deep (ca. 10 km), linear and narrow, and is formed by plate subduction when plates converge
בכל אופן, בואי ננסה באמת לעשות סדר במונחים, לפני שנכתבים ערכים (כולל כנראה תיקון של ערכים קיימים). אני אנסה לחבר דף של כל המונחים שאני מכיר, אקבץ לקבוצות ואז תוכלי לתקן ולערוך. מה דעתך?

אביהושיחה 15:55, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

אציץ במהלך השבוע בערכים החדשים שכתבת. לגבי TRENCH – הם בעצם כותבים שכל מה ששקוע ושייך לתחום הגאולוגיה הוא "תעלה". זה מושג כללי ולא מדעי לעניין זה, עובדה שהם קוראים כך גם לתוואים אחרים.
הרעיון שלך לחבר רשימת מונחים מצויין, ונעבור עליו ביחד. דקישיחהלא רק בז'... 16:02, 20 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
בינתיים עלה גם קילוואה. לצערי לא הצלחתי למצוא מקור מהימן לנושא הפלורה והפאונה של ההר. המקורות הקיימים (למשל המקור המצוין הזה) מתייחסים לכלל איי הוואי או לצמחים ולבעלי החיים בפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, כלומר הם כוללים גם את מאונה לואה. אין דבר, בכל מקרה צריך לטפל גם בערך ההוא. שבת שלום, אביהושיחה 01:53, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

שקע (גאולוגיה) או שמא שקע גאולוגי

עריכה

להלן מה ששרבטתי. מן הסתם, יש חוסרים, טעויות, וכו', לטיפולך:

שקע גאולוגי הוא סוג של צורת נוף השקועה מתחת לסביבתה. שקעים יכולים להיווצר במנגנונים שונים, וניתן להתייחס אליהם במגוון מונחים המפורטים להלן על-פי הגורם להיווצרותם:

אביהו, עברתי קצת על הטקסט. ראה שינויים. דקישיחהלא רק בז'... 16:06, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
הי דקי, שני נושאים:
  • יש כאן משהו שאני לא מבין, את המונח קרקס קרחוני הכרתי, ותודה על הוספתו, אבל במונח Kettle נתקלתי לראשונה היום. בוויקיפדיה האנגלית יש לכל מונח ערך בפני עצמו, ומתוך התמונות לפחות מדובר בשני נושאים שונים. הראשון הוא אכן עמק קרחוני, אבל השני הוא שקע עגול במישור (ראי תמונות) מלא מים (מזכיר מאר).
  • את מעדיפה שהערך יקרא שקע גאולוגי ולא שקע (גאולוגיה)?
וחוץ מזה סחתיין על העבודה בתחום סלעי יסוד.
שבוע טוב, אביהושיחה 18:14, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
תשובות:
  • בפסקת הפתיחה של en:Cirque מספרים על התגלגלות השם, ושם מופיע גם Kettle. מדובר במונחים שמקורם בשפות שונות. מעבר לזה ההבדל אולי צורני. אין ל-Kettle ביטוי מקביל בעברית, אולי קומקום??? לדעתי אפשר לאחד אותם, עם פרקי-משנה לצורות השונות. אה, ושכחתי להוסיף לאותו סעיף של פעילות קרחונית: עמק דמוי U – עמק בצורת U הנוצר ממעבר קרחון בתוכו.
  • מה לא בסדר בשקע גאולוגי? אני מעדיפה, עד כמה שהדבר ניתן, להימנע מסוגריים בשם של ערך.
  • תודה. דקישיחהלא רק בז'... 18:48, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
שלום דקי,
חוששני שיש לך טעות. מדובר בשני מונחים שונים למרות ששניהם נגרמים בשל קרחון. kettle איננו עמק אלא בור בקרקע המוגדר כ-
A steep, bowl-shaped hollow in ground once covered by a glacier. Kettles are believed to form when a block of ice left by a glacier becomes covered by sediments and later melts, leaving a hollow. They are usually tens of meters deep and up to tens of kilometers in diameter and often contain surface water.
גם הצרפתים שהמילה Cirque הגיעה מהם קוראים לתופעה fr:Kettle, וכדאי להסתכל באיור שלהם שמסביר את העניין יפה. לגבי השם בעברית, אין לי מושג. הצרפתים והספרדים קנו את המונח האנגלי. הגרמנים קוראים לזה "אגם קרח עומד" (Toteissee).
לגבי עמק דמוי U, יש לנו כבר ערך (עמק קרחוני) והוספתי אותו בהגדרות למעלה.
דרך אגב, את קילוואה כבר ראית?
אביהושיחה 19:58, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
יופי, אנחנו מתקדמים: בen:Kettle (landform) (במילון שלי, אלקלעי, kettle פירושו פשוט "אגן") הם כותבים בסוגריים pothole כשם נרדף ויש להם גם ערך בשם en:Pothole (משום-מה רק על בורות בכביש), שלפי המילון שלי זה "מַכְתֶּשֶׁת" – חור עמוק, נקב הנוצר ע"י מים בסלע, בכביש... בקיצור, יש מצב שאפשר לאחד את שני הערכים למכתשת או לכתוב אגן קרחוני ומכתשת נפרדים. משאירה לך.
בקילוואה רק הצצתי וראיתי שהתוכן מתחיל אחרי התבנית הראשונה. לא יודעת איך מתקנים את זה. אתה יודע? דקישיחהלא רק בז'... 20:18, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
למה צריך לתקן? בכל הערכים שאני כותב התבנית נמצאת לפני התוכן. יש איזה בעיה בתצוגה אצלך?
כן, ורק בערך הזה הטקסט מתחיל מתחת לתבנית הראשונה. כך זה נראה:
זו בעיית דפדפן. באקספלורר ובפיירפוקס זה כמובן בסדר. אין לי מושג איך לתקן. אביהושיחה 21:59, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
מוזר, כי אין לי בעיה עם מאונה לואה, למשל, הנושא את אותן תבניות בראשו. כמו שכתבתי למעלה, הבעיה קיימת רק בקילוואה. דקישיחהלא רק בז'... 01:36, 22 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
היי, גיליתי מה הבעיה. במאונה לואה הקואורדינטות רשומות בתוך התבנית, ולכן לא היתה בעיה. לעומת זאת, בקילוואה הקואורדינטות היו רשומות בין התבניות, ולכן בדפדפן שלי הן הזיחו את הטקסט כך שיבוא מיד אחריהן. בדקתי תצוגה מקדימה בשלושה דפדפנים שברשותי, ומתקנת. דקישיחהלא רק בז'... 01:43, 22 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

שקע (המשך)

עריכה

הי דקי,

כמה נושאים

  • שלמה שובאל מתרגם landform כ"תוואי פני שטח" ראיתי שתיקנת לצורת נוף. את מתבססת על מקורות נוספים או שמא את לא מקבלת את התרגום שלו?
  • שם הערך צריך לדעתי להיות שקע (גאולוגיה) מהטעמים הבאים:
  • החלטתי שהתרגום הטוב ביותר ל-kettle הוא פשוט מכתש קרחוני. זה מסתדר עם ההחלטה על עמק קרחוני וקרקס קרחוני. שתי הערות נגזרות:
  • החלטתי לחלק את פרק הסחיפה לסחיפת מים (דולינה, בולענים), סחיפת קרחונים (עמק קרחוני, קרקס קרחוני ומכתש קרחוני) וסחיפת רוח (מכתש רוח). מה דעתך? ראיתי הערה על כך שגם לבה יכולה לגרום לסחיפה אם כי התופעות שאני רואה הם בדרך כלל שכבה לבה על גבי שכבת לבה ולא שהלבה חורצת בקרקע. האם אני צודק?
  • קראתי למשל כאן או גם ב-en:Skylight שלעתים גג של צינור לבה מתמוטט ונוצר חור הקרוי skylight. האין זה סוג של שקע בדומה לדולינה? ואם כן איך לכנותו?

הרבה שאלות, אבל צריך שיהיה סדר. אביהושיחה 18:31, 22 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

לפי הסדר:
  • המונח landform אינו גאולוגי מובהק אלא מונח כללי המשמש בין היתר גם בגאוגרפיה ובגאומורפולוגיה. "תוואי פני שטח" הוא תרגום פרטי מסורבל של שובאל, והוא גם כנראה היחיד שמשתמש בו. צורת נוף הוא תרגום פשוט, מילולי ומדוייק המופיע במקומות רבים מכדי למנות, אז למה שלא נשתמש בו גם אנחנו אם יש לנו קטגוריה:צורות נוף?
  • אין לי בעיה עם שקע (גאולוגיה), רק שאני לא אוהבת סוגריים. זה הכל. מצידי אתה יכול לשנות גם את מחשוף גאולוגי למחשוף (גאולוגיה), תצורה גאולוגית לתצורה (גאולוגיה) ודומים להם, אם תמצא.
  • מכתש קרחוני נשמע בסדר, אם כי כאשר נכתוב את pothole נקרא לו מכתשת מאחר וזה מופיע במילון אנגלי-עברי. גם מכתש פגיעה בסדר. לגבי סחיפה, שחיקה, מכתש שחיקה, בליית קרקע ודומיהם – בלגן רציני. הדפים האלה פתוחים אצלי במטרה לעשות בהם סדר. יקח לי קצת זמן להגיע אליהם, ואעשה זאת אחרי שאסיים עם סלעי היסוד, לפחות עם הערכים הכלליים.
  • דווקא לא. לבה עשויה לגרום להסרת חומר מסלעים שהיא זורמת עליהם, בין היתר באמצעות התכה אך גם בתהליכים דומים לאלה של מים, כך שיש בכך פגיעה והסרת חומר מסלע סביבה. המונח "סחיפה" מתאים כאן מאחר והלבה נוזלית והיא נושאת עמה את החלקיקים המוסרים.
  • skylight הוא פשוט צוהר, ולא משנה אם זה בצינור לבה, בתקרת ביתך או בגג מכוניתך. אין קשר לדולינה (שהיא תופעה קארסטית) מאחר ובצינור לבה עשוי להיפער צוהר גם מהתרוקנות הצינור (אם הדופן דקה מדי), גם מסחיפה, גם מבליה וגם בגלל בגלל דרדרת מקומית.
צודק, שרק יהיה סדר   דקישיחהלא רק בז'... 19:46, 22 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אני מתחיל לעבוד. אביהושיחה 21:40, 22 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
שקע (גאולוגיה) עלה, לעיונך. מחר נמשיך עם הסדר (מכתש פגיעה התברר כהמון עבודה, מלנת'אלפים אישים זכו שחור על הירח יקרא על שמם). אביהושיחה 22:36, 22 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

סיכום יומי

עריכה

הי דקי,

תצורה גאולוגית הפכה לתצורה (גאולוגיה) ומחשוף גאולוגי הפך למחשוף (גאולוגיה). נותרו עוד כמה קישורים לשתי הצורות הקודמות. מחר אעבור פעם נוספת ואז אבקש לבטל את השמות הקודמים. שמתי לב (מאוחר מדי) שנעשה שימוש מוגזם בתצורה גאולוגית לרוב כתחליף לתצורת נוף. חלק תיקנתי. כמו כן, יש קצת סלט עם חבורות (נושא זר לי לחלוטין). יש תצורת משאש, אבל ראיתי גם איותים אחרים (מישאש, מישש וכו'), לרשימת הדברים הדרושים טיפולים. מחר אמשיך קצת, ואתחיל להכחיל את האדומים בשקע (גאולוגיה) (היום הוספתי תמונות). לילה טוב, אביהושיחה 22:15, 23 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

איזו יסודיות!!! כל הכבוד!!! ועצה קטנה שלי: עזוב את נושא החבורות והתצורות, זו ירושה שקיבלנו מוונטורה, ובבוא הזמן אטפל בה. דקישיחהלא רק בז'... 15:23, 24 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

יצירת תבנית ניווט

עריכה

הי, דקי (מדקלה ?). ראיתי שיצרת בזמנו תבנית ניווט בפרקמבריון. איך יוצרים תבנית כזו ? איפה נמצאות תבניות קיימות ודפי המשנה שלהם ? תודה, בנצי - שיחה 12:51, 24 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

שמי דליה, ו"דקי" זה דווקא מברווז. בבית קראו לי כך כשהייתי בערך בת שנה והתחלתי ללכת...  
לגבי התבניות: יצרתי את תבנית:לוח זמנים גאולוגי וממנה יצרתי כמה תבניות קטנות יותר שאפשר לראות כאן. אם אתה רוצה, אתה יכול להעתיק מבנה של תבנית, לשנות את הקישורים ולערוך אותה. אם אתה זקוק לעזרה בתבניות (ובערכים גאולוגיים בכלל), אשמח לסייע. בהצלחה עם פרקמבריון. דקישיחהלא רק בז'... 15:31, 24 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
  • א. התבנית בפרקמבריון אינה שלך ? ב. אני מעוניין להתחיל ללמוד בניית תבניות - יש לי לא מעט נושאים בהם הם מתבקשים, אבל, בינתיים, מלבד מה שהראית לי, איפה אפשר לראות אצלנו, או בויקי האנגלי, ספרייה/ות של תבניות ניווט כאלה בכלל ? תודה על הדוגמא, וגם על התוויות שיצרת בדף המשתמש שלך, אותן ציינת כדוגמאות.
  • יש לך השכלה פורמלית בגיאולוגיה, או שאת אוטודידאקט ?, בכל מקרה, הידע שלך ראוי להערכה.
  • עכשיו אני שם לב שהייתי אמור לדעת שדקי בא מדליה, למרות שצלילית הניחוש המיידי הוא דקלה. זה היה אמנם מזמן, אבל היכרתי בזמנו מישהי ששמה דליה וכונתה כך. יש לי תחושה שאני מכיר אותך. האם שם משפחת נעורייך מתחיל ומסתיים בג ? אם אכן, הרי זו תהא ממש הוכחה לכך שרדיוס כדור-הארץ הוא הרבה פחות מ-6,400 ק"מ (ואז תבוא מאליה השאלה למה ?  , אבל, כל דבר בעיתו). בנצי - שיחה 17:46, 24 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
תשובות:
א. התבנית דווקא כן שלי.
ב. את התבניות בניתי בעצם מתבניות קיימות, תוך שינוי של פרמטרים. מה שעשיתי הוא לכתוב תבנית, לשחק עם הפרמטרים, ללחוץ על "תצוגה מקדימה" ולשמור ברגע שראיתי מה שרציתי. חוצמזה, יש עזרה:תבניות.
ג. אני אוטודידקטית וכל הזמן לומדת. תודה על המחמאה.
ד. שם נעורי מתחיל ומסתיים ב-ג', ועכשיו אני סקרנית לאללה... מנחשת... ואם כן, הרי שהעולם אכן קטן, מה-זה קטן... דקישיחהלא רק בז'... 19:20, 24 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לא הייתי כאן ביממה וחצי האחרונים. מסוקרן בעצמי אם את מנחשת נכון. רק ראי מה בירור מקרי של שם עושה. אמשיך באימייל, לאחר שאסיים כמה מחוייבויות עכשוויות, אבל את מוזמנת בינתיים, לתת לי לפתוח את הפתק עם הניחוש, בדוא"ל שלי. שבת שלום, בנצי - שיחה 13:29, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
זה מתחיל להישמע כמו חפש את המטמון... יכול להיות שנמצא אותו מצד שמאל, אחרי השק"ם? דקישיחהלא רק בז'... 23:39, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
צריך לשאול את איציק מילר, או את סינהרשקו או את הד"ר לכלכלה מאוניברסיטת קורנל. שבת שלום (בינתיים), בנצי - שיחה 16:33, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ד"ר לכלכלה מקורנל... איזה חודש מעניין זה היה... בדיוק אתמול סיפרתי עליו לאישי   אה, היו זמנים... דקישיחהלא רק בז'... 16:55, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

עוד סיכום יומי

עריכה

עלו מכתש רוח וקרקס קרחוני. אשמח אם תגיהי ותוסיפי מידע. הערך האחרון יוצר בעיה. סביב גלציולוגיה יש כמה עשרות מונחים שאין להם שום מקבילה בעברית. עשיתי כמיטב יכולתי ונעזרתי בשלמה שובאל. בלי קשר, ולידיעה בלבד העברתי את הערך "המכון הגאולוגי לישראל", את ההפניה "המכון הגאולוגי", וגם את כל הקישורים לשמות אלו לצורה בה המכון קורא לעצמו (עם יו"ד, המכון הגיאולוגי). בהמשך התוכנית להמשיך ולהכחיל אדומים משקע (גאולוגיה). אביהושיחה 22:25, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

וואו!!! איזה הספק!!! אעבור עליהם לפני שאמשיך עם געשיות. חוצמזה, יש עוד משהו שאוכל לעשות? דקישיחהלא רק בז'... 23:41, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
קודם כל תודה על העריכות. שנית, ראיתי שהוספת את הקטגוריה שקעים. מצוין. השאלה היא האם הקטגורה אמורה לכלול רק מונחים (הוספתי ג'ובה) או גם מקומות? מישהו כבר הוסיף אתמול את שקע קטארה לקטגוריה, ואז השאלה האם לפתוח קטגוריה אחרת או שנוסיף גם את שקע הבזלת של דלתון, ברכת רם, השבר הסורי-אפריקני, אגן טארים, עמק המוות, שקע מריאנה, משולש אפר וכו'? אביהושיחה 08:41, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לדעתי, להכניס הכל לאותה קטגוריה. דקישיחהלא רק בז'... 10:30, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
חשבתי קצת, ואני חולק על דעתך. לטעמי קטגוריה צריכה להכיל דברים שיש ביניהם מכנה משותף ברור, אם נצרף את רשימת המקומות העונים להגדרה של שקע גאולוגי הקטגוריה תכיל בעיקר מקומות והמונחים ילכו לאיבוד. אני מציע את השיטה האנגלית, דהיינו תחת הקטגוריה:שקעים לפתוח את הקטגוריה:מארים (או מאארים כפי שראיתי שאורי שאנן מתעקשים שיש לתעתק את שמם) ושם נוכל לשים את ברכת רם ואת שקע הבזלת של דלתון ואת אגם ניוס וכו', ואת הקטגוריה:קלדרות ותחתיה את אגם בולסנה, את וולקנו, קילוואה וכו'. דעתך? אביהושיחה 19:06, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אפשר גם כפי שהצעת, ואפשר גם (במקום או במקביל) להשתמש ב-|* כדי להפריד בין המושגים לבין המקומות באותה קטגוריה, כמו שכאן קיימת הפרדה (אם כי לא שלמה עדיין) בין מונחים כלליים לבין ערכי הסלעים. משאירה לך את ההחלטה. דקישיחהלא רק בז'... 21:09, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

שקע-המשך

עריכה

הי דקי,

  • עלו הערכים התמוטטות טריזית (קצרמר), וסנוטה.
  • יצרתי הפניה מדולינה לבולען, אבל אני לא כל כך בטוח בנכונתה. מבחינת ויקיפדיה האנגלית יש זהות. יש רק ערך אחד (en:Sinkhole), השם דולינה מופיע בפתיח של הערך, יש הפניה מ-Doline ל-Sinkhole והקישורים לשפות זרות מהערך Sinkhole הן בדרך כלל לערך דולינה בשפות אלו. ועם זאת, לשלמה שובאל יש הגדרות שונות למונחים אלו: דולינה היא "שקע המסה קרסטי רדוד שנפער בפני השטח ויש לו ניקוז פנימי אל תת-הקרקע. קוטרו מטרים אחדים עד עשרות מטרים ועומקו 10-5 מטרים." ובולען הוא "שקע המסה קרסטי עמוק וצר שנפער בפני השטח ולו ניקוז פנימי אל תת-הקרקע. פתחו, שלעתים הוא דמוי משפך, "בולע" את מי הנֶגֶר העילי ומנקז אותם דרך מערכת סדקים וחללים קרסטיים תת-קרקעיים." להוסיף בלבול, הבולענים של ים המלח אינם תופעה קארסטית קלאסית (כלומר התמוססות של אבן גיר או דולומיט) המתרחשת במשך תקופה ארוכה, אם כי הם בהחלט כלולים בהגדרה של קארסט (הכולל גם התמוססות של גבס ומלח), ואני לא משוכנע שלא מגיע להם ערך בפני עצמם.
  • הערך הבא שהתכוונתי לתרגם היה en:Kettle (landform) והחלטתי לקרוא לו מכתש קרחוני, אך אבוי, בשיטוטי בוויקיפדיה האנגלית הגעתי ל-en:Giants kettle. שוב שקע הנוצר מפעילות קרחונים, אבל הפעם במנגנון שונה לחלוטין, ודווקא אותו נראה לי מתאים הרבה יותר לכנות "מכתש קרחוני" (מאשר התרגום הישיר והפואטי "קומקום הענק" או "קומקום הנפיל"). דרך אגב, גם הגרמנים, שבדרך כלל בדרכם היקית מעדיפים שמות מדויקים (ראי דוגמת ה-Kettle האנגלי שהפך אצל הגרמנים ל"אגם קרח עומד" - Toteissee) הלכו למטבח כשחיפשו לתופעה שם. הם מכנים אותה Gletschertopf, כלומר "סיר הקרחון". הקיצור, יש לי שני מונחים מעולם הגלציולוגיה שאין להם מונחים עבריים וצריך לקבל החלטה איך לכנותם. הצעות?

שבת שלום, אביהושיחה 23:56, 3 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

יופי של הספק :)
אני חושב שהתייחסת לתופעת ה-Giants kettle בערך על הרמות המחורצות, רק שם קראת לזה אמבטות. צודק? אביהושיחה 23:18, 4 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
אכן, וכאן יש גם הסבר, וגם "מכתשות", והכל נובע ממים (לא מקרחונים) והכל חוזר ל-en:Pothole#Other uses. דקישיחהלא רק בז'... 01:29, 5 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
תודה על ההפנייה, אני אוסיף את המכתשות והאמבטות לערך על סוגי השקעים. יחד עם זאת, תופעת ה-Giants kettle אומנם מתרחשת בגלל מים, אבל קשורה קשר הדוק לקרחונים. על פי en:Fluvioglacial landform מי ההפשרה של הקרחון זורמים או על פניו (supraglacial) או מתחתיו (subglacial), המים שזורמים בתחתית הקרחון מצויים תחת לחץ (משקל הקרחון) וזרימתם מהירה ומערבולתית והן מסוגלים לסחוף סלעים שזרימת מים רגילה בנהרות אינה מסוגלת. כשהזרם נתקל במכשול נוצרת מערבולת ואז הסלעים והאבנים שהזרם סחף עימו שוחקים את פני הסלעים (אם הם כמובן עשויים חומר קשה יותר) בצורת ספירלה. על פי הערך האנגלי ה-Giants kettle הידועים ביותר מצויים בגן הקרחון בלוצרן שבשווייץ. כאמור הגרמנים מכנים תופעה זו "סיר הקרחון". אביהושיחה 07:39, 5 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
מה שמייאש זה כמות המונחים שנועדה לתאר גבעה שנוצרה מפעולת קרחונים. לא מספיק לדבר על מורנות ולהבדיל בין מורנה צדית, מורנה תיכונית, מורנת קצה, מורנת רוגן ומורנת קרקע, יש kame ויש esker ויש drumlin וכמובן knob ו-dirt cone, שלא לדבר על Paha, ו-till hill. סתם קיטורים של מי שנתקל בנושא זר לחלוטין.   אביהושיחה 21:29, 5 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
זה בסדר לשחרר קיטור, מה גם שאתה עדין מאוד. אני תולשת שיער וצורחת במצבים כאלה   דקישיחהלא רק בז'... 21:59, 5 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

שקע - עוד ערך

עריכה

הי דקי,

שנה טובה, אביהושיחה 23:19, 7 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

יופי! אציץ בו, אם כי לא נראה לי שאספיק עוד השבוע. שנה טובה ונהדרת גם לכם. דקישיחהלא רק בז'... 00:08, 8 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

מתנה לחג

עריכה

הי דקי,

סינבונג מוגש לך כשי. יש סתירה בנתונים של סוג ההר, בתאריכים ובכמות המפונים בין מה שכתבת בפורטל לבין הערך באנגלית שתרגמתי. אני מניח שתוסיפי לערך ממקורותיך. חג שמח, אביהושיחה 21:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

תודה!   דקישיחהלא רק בז'... 14:47, 9 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
בינתים עלה שקע נוסף. מכתש קרחוני. אביהושיחה 18:43, 9 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
  הטיפול בבקשה בוצע.Ori‏ • PTT23:35, 18 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

לאיות תצורת משאש

עריכה

ראיתי למטה שאלה בנושא. מקור השם בדואי (ואדי מְשַּׁאש) אין כל הצדקה לתוספת י' הנובעת מנטיה של רבים להפוך בלשון הדיבור שווא לצֵירי דודי ב - שיחה 11:46, 24 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

תודה, דודי. דקישיחהלא רק בז'... 14:39, 24 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

מזל טוב

עריכה
 

מ ז ל   ט ו ב ! ליום הולדתך, מכל בית ויקיפדיה ----אורן נוי דג דברו איתי יחי חואן השלישי, מלך ספרד!!! 23:01, 28 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

מ ז ל   ט ו ב ! דקי, כל טוב וחג שמח! אליסף · TRUE BLOOD · שיחה 10:02, 29 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מזל טוב! שפע ברכות   רחל - שיחה 10:27, 29 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מ ז ל   ט ו ב ! בברכה. ליש - שיחה 14:51, 29 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מ ז ל   ט ו ב ! וחג שמח ‏dMy‏ • שיחה • 17:54‏, 29/09/2010 • כ"א בתשרי ה'תשע"א
  תודה רבה! דקישיחהלא רק בז'... 11:51, 30 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

משושים

עריכה

שלום דקי, טיילתי בארמניה וביקרתי שם בקניון גרני שכולו מורכב ממשושים שלידם המשושים בבריכת המשושים נראים עלובים ומסכנים. צילמתי תמונות רבות ואני מעוניינת לעלותם לויקישיתוף. מה שמה של התופעה הזאת באנגלית? אני רוצה לחפש את הקטגוריה המתאימה. תודה Hanay שיחה 18:33, 7 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

כדרכי אני מתערב לפני דקי:
שם התופעה באנגלית Columnar Basalt. הערך על קניון גרני בוויקיפדיה באנגלית הוא en:Garni Gorge, הקטגוריה של קניון גרני בוויקישיתוף היא commons:Garni Gorge והקטגוריה של התופעה היא commons:Category:Columnar basalts. האתר המפורסם ביותר בתופעה זו הוא סוללת הענק שהוא אתר מורשת עולמית. הערך עצמו מפרט עוד כמה אתרים ידועים (כולל קניון גרני), אבל הייתי מציין במיוחד את מערת פינגאל (en:Fingal's Cave) באי סטפה שפרט לכך שהיא מרשימה היא זכתה ליצירה נפלאה של פליקס מנדלסון (הפתיחה ההברידים אופוס 26 - en:Hebrides Overture). ספרתי 4 ערכים חסרים. אולי תכחילי את קניון גרני? אביהושיחה 18:57, 7 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
תודה על התשובה המפורטת. האמת היא שהקניון מדהים. אני אכחיל את קניון גרני, מגיע לו   Hanay שיחה 19:06, 7 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
מסתדרים בלעדי??? יופי, כי אני כבר עובדת על הסיור. מה אומרים על מלאתכם של צדיקים???   דקישיחהלא רק בז'... 19:10, 7 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

פליאו-פלאו

עריכה

הי דקי,

הנושא רחב יותר מאשר פלאומגנטיזם/פליאומגנטיזם. ראי את פליאונטולוגיה, פליאואנתרופולוגיה, פליאוכרואיזם, פליאוזואיקון, פליאוזואולוגיה, פליאוקן, התקופה הפליאוליתית (שבערך היא באותו איות כפי שאת רוצה (התקופה הפלאוליתית), אלא אם כן מוזכרת התקופה האפי-פליאוליתית), פליאוקלימטולוגיה, פליאוסול, פאליאוגרפיה, פליאוטרופיה (פה דווקא נראה לי שבגלל המקור היווני היו"ד נחוצה) ופליאומסטודון. אלו כל הערכים המתחילים בפליאו שמצאתי. מן הסתם יש מופעים של פליאו גם באמצע מילה (אלא שאיני יודע איך לחפש אותם). הערך חקר הסביבה הקדומה מלא קישורי פליאו (שגויים כנראה). אביהושיחה 15:09, 15 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

אז בגלל שיש כמה ערכים, לא נטפל בזה?
  • פליאוכרואיזם ממש לא שייך לרשימה מאחר והוא לא נובע מ-paleo אלא מ-pleo, אבל גם כאן ה-י' אינה נחוצה. גם ה-י', ובוודאי ה-א', בפאליאוגרפיה – מיותרות.
  • יש כאן (בוויקיפדיה) נטייה להוסיף אותיות מיותרות: א' מיותר בגארנט ובמאגמה, ועוד כהנה וכהנה. הוספת ה-י' ב"פליאו" נובעת מנטייה ארכאית להוסיף י' אחרי צירי.
  • האקדמיה קבעה כבר מזמן שלא אחרי כל צירי צריכה לבוא י'. על-פי הכללים המופיעים בערך כתיב חסר ניקוד: "אחרי אות המנוקדת בצירי (תנועת e) לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אך יש מצבים שבהם תופיע י', למשל תיבה, הישג, ובמילים בהן הצירה בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא)." "פלאו" לא נופל באף אחת מהקטגוריות הללו, במיוחד מאחר ומקורה לא בעברית.
  • כלומר, אם אנחנו (ויקיפדיה) כותבים כך בערך – עלינו גם ליישם. כמו שהסרנו את ה-י' מגאולוגיה וגאוגרפיה, יש להסיר את ה-י' גם ממלים אלה.
  • עוד: הקידומת "פלאו" באה מיוונית, ולנו (בוויקיפדיה) יש נטייה לאמץ הגייה אמריקאית. למה? אם נלך למקור היווני, אין מקום להוספת ה-י'.
  • יותר מזה: האיות "פליאו" גורר הגייה שגויה (פְּלִיאוֹ = plio). למה שנטעה ביודעין אנשים שאינם יודעים מה ההגייה הנכונה?
  • אם נחוץ שכנוע נוסף, הצץ כאן בעמ' 5, בשורה הנוגעת לאות e. הרי מדובר בתעתיק, לא בתרגום. דקישיחהלא רק בז'... 01:14, 16 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
שלום דקי,
לא הובנתי. לא טענתי שהשינוי שלך שגוי, אלא שבגלל הצורך באחידות בכל ערכי ויקיפדיה צריך לעשות זאת במסגרת שינוי נרחב הרבה יותר, ולראיה הבאתי את רשימת הערכים שמצאתי בלי מאמץ. ברור לי שיש עוד ערכים שהצירוף פליאו מצוי בשמם ועוד הרבה יותר מקרים בהם קיים התעתיק פליאו בתוך ערכים.
ההצעה שלי: תעלי בקשה בויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/אולם דיונים. גם תקבלי את הסכמת הקהילה (או יותר נכון, הקבוצה הקטנה מאוד שזה חשוב לה) וגם התיקון יבוצע באופן גורף. חצי מהעבודה כבר עשית כאן (הנימוקים).
שבת שלום, אביהושיחה 08:58, 16 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
זה לא עניין לבוט, במיוחד מאחר וקיים ערך בשם פליאו. אפנה את תשומת-לבם של אנשים לדיון המתקיים כאן לפני החלפה ידנית. דקישיחהלא רק בז'... 15:53, 16 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

פליאואנתרופולוגיה

עריכה

אם כבר תיקנת בגוף הערך, למה לא שינית גם את שמו? דניאל ב. 22:09, 23 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

צודק. טעות, טועים, טעינו... דקישיחהלא רק בז'... 23:54, 23 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

אהלן דקי

עריכה

לתשומת ליבך: הערך שהתחלת לכתוב, עקרון ההמשכיות האופקית כרגע יתום. מכיוון שאינני מבין בגאולוגיה, לצערי, אודה לך אם תוכלי לקשר אליו במהלך העבודה עליו.   Wall · Rhone02:35, 29 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

יש מצב שהערך יהפוך בכלל להפניה לפיסקה בערך אחר, אבל בכל מקרה יהיו אליו לפחות שני קישורים. תודה, דקישיחהלא רק בז'... 02:38, 29 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

מראפי והר מראפי

עריכה

קנאת סופרים תרבה חוכמה. בזמן שהכנתי את מראפי (סיימתי, לעיונך המפקד) הכין Oyoyoy את הר מראפי. אביהושיחה 21:20, 29 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

מצב עדין   ועם זאת, הייתי שמחה אם הוא היה קורה יותר בנושאי גאולוגיה   אציץ בערך מחר-כך. דקישיחהלא רק בז'... 23:39, 29 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

הצעה לגבי שמות שמקורם אינו באלפבית הלטיני

עריכה

הי,

ראיתי שבשדה געשי את מזכירה שמות רוסיים ובסוגריים כותבת את התעתיק האנגלי שלהם. יש לנו כמה דוברי רוסית בוויקיפדיה ואפשר לבקש מהם למצוא את השם המקורי. אפשר גם בכמה צעדים דרך ויקיפדיה האנגלית (והרוסית אם צריך) למצוא לבד. כך למשל במקום Klyuchevskoy Group עבור מתחם קליוצ'בסקוי יש להשתמש ב-Ключевской группе, ועבור טולבצ'יק (שימי לב שטעית שם בתעתיק) יש להתשמש ב-Толбачик. אביהושיחה 21:42, 30 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

מסכימה. בעקרון, התכוונתי לעשות זאת עם השלמת הכתיבה, למקרה שיהיו עוד כמה. דקישיחהלא רק בז'... 21:53, 30 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

סיור גיאולוגי בכרמל

עריכה

תודה רבה על ההדרכה המצוינת! מאוד נהניתי. אני מעלה עכשיו את התמונות שצילמתי לכתובת סיור גיאולוגי בכרמל ובינתיים הוספתי כמה קטגוריות לתמונות בויקישיתוף. ייקח עוד כמה שעות אבל ההתחלה כבר ניתנת לצפיה. Yoavd - שיחה 19:46, 5 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

תודה רבה גם ממני על הסיור המעניין והמאלף Hanay שיחה 21:18, 5 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
מצטרפת לתודות, היה סיור מעניין ומהנה. רחל - שיחה 21:28, 5 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה דקי! נהנתי מאוד מאוד! חידשת לי דברים רבים על ארצנו היפה. גילגמש שיחה 21:28, 5 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
לפני הסיור ידעתי שאהנה לצאת קצת מתל אביב אל הנופים התלולים של הכרמל, אך בסיור נהניתי באותה מידה מהסברייך הקולעים עם שלל התמונות וההמחשות המושקעות אף על כל מבנה כדור הארץ מהיסוד! בחיים לא ידעתי שהכל התחיל שם באזור הקוטב. הצלחתי ללמוד הרבה על תצורת הכרמל על רקע למידת מבנה כדור הארץ בכלל. וההמחשות שלך לתצורות החיים שגדשו "כעולם ומלואו" את הסלע בשמורה, בכלל היו מרתקות. תודה! אומנות - שיחה 12:59, 6 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
תודה   גמני נהניתי, ורק אחרי שהסיור נגמר התחלתי להתרגש... ואל תשכחו להעלות את התמונות לכאן, שכולם יוכלו ליהנות כמונו. דקישיחהלא רק בז'... 13:08, 6 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
קצת באיחור (חיכיתי שתחזרי), אבל המון תודה על הסיור המאלף, על ההשקעה, על הארגון, על הרבה דברים שלא ידענו ועכשיו טעמנו ונשארנו עם טעם של עוד... לפני כמה ימים התפרסם ב-ynet תיאור סיור גאולוגי בכרמל של קורס מורי דרך (הסיור הזה), לעיונך. Noon - שיחה 11:11, 16 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
תודה. גמני נהניתי ונותרתי עם "טעם של עוד", והטיול ששבנו ממנו השאיר "טעם של עוד" במקומות נוספים. תודה גם על הקישור, אם כי כבר הובא לידיעתי. ולמי שנהנה, יש לי כבר תוכניות לסיור נוסף, קצת אחר. דקישיחהלא רק בז'... 12:02, 16 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

סיור אלף מילים לבני ברק נדחה בשבוע

עריכה

סיור אלף מילים לבני ברק נדחה בשבוע והוא יערך ביום שישי, 3 בדצמבר, בשעה 9:00. דרור - שיחה 15:06, 18 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

עקרון רצף הפאונה

עריכה

נהניתי לקרוא את הערך המעניין שכתבת. Yoavd - שיחה 16:35, 26 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

תודה   איזה כיף לקבל מחמאות... דקישיחהמילה בסלע 18:20, 26 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

תזכורת סיור אלף מילים בבני ברק

עריכה

מחר, יום שישי, 3 בדצמבר, יערך סיור אלף מילים בבני ברק אליו נרשמתם. נפגשים בשעה 9:00 בקצה הצפוני של שדרות זבולון המר בשיכון ה'. דרור - שיחה 17:00, 2 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

בתחום שלך...

עריכה

הארי הס שסידרתי קצת, ו הערך הזה, שיש ב 40 שפות ואין בעברית, קורא לך. כשיהיה לך זמן... yanshoofשיחה18:20, 2 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

תודה על הארי הס, ו-Convection שייך לפיזיקה. הביטוי שלו השייך לגאולוגיה מצוי בערכים זרמי הערבול ותימרת מעטפת שכבר קיימים אצלנו. דקישיחהמילה בסלע 19:32, 2 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
לא אני כתבתי, ותודה על ההסבר... yanshoofשיחה11:11, 6 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

ויקיפדיה:הידעת?/דיונים

עריכה

שלום דקי, תוכלי בבקשה להביע את דעתך על תגובתו של תומר על הידעת? שהצעת? מתניה שיחה 23:13, 7 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

ערכתי קצת את הגרסה של תומר. דקישיחהמילה בסלע 12:15, 8 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

בדיקתך בבקשה

עריכה

כאן. תודה! גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:49, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

השחתה, כמובן. שיחזרתי. תודה, דקישיחהמילה בסלע 01:48, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

אז מה נשאר ממה שראינו בסיור

עריכה

הי דקי, מזל שהסיור כבר התקיים. כל הרכס מעל מחצבות קדומים ועד המחצבות עצמן שרוף. רכס הצנירים שרוף כולו כולל הצלע הצפונית של נחל אורן לכל אורכו עד כביש 4. גם במקום שבו החנינו את המכוניות להביט על הצנירים נפגע בשריפה. האש הגדולה שבו נפגע האוטובוס היתה בין מחצבות קדומים לנחל אורן. Hanay שיחה 17:04, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

נכון. עצוב. אפילו נורא עצוב, אבל עצוב לי יותר על זוג חברים ואמנים-עמיתים שאיבדו את ביתם בעין הוד, על חבר קרוב אחר שפונה מביתו אבל לא ויתר וחזר וצילם, וגם על קיבוץ שפעם מזמן גרתי בו, שכבר לא נראה אותו דבר.   דקישיחהמילה בסלע 17:31, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
הי דקי, צר לי על החברים. התמונות של החבר מעניינות. אני מאמינה שבית אורן תשוקם, השריפה הגדולה פגעה בצידו הדרומי, צידו הצפוני לא נשרף. האם יש סיכוי שתוכלי לכתוב ערך קצר על הר אלון? שמורת הר אלון נשרפה לגמרי. Hanay שיחה 16:25, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
הצילומים של אכן מיוחדים. אין מה לומר, איש מוכשר. לגבי הר אלון, יתכן וראויים להתקיים שני ערכים: הר אלון ושמורת הר אלון. אני לא יודעת. על-כל-פנים, בשלב זה יש לי המון ערכים לכתוב: השלמת גאולוגיה של הכרמל בעקבות הסיור שערכנו, סקר גאולוגי שכבר התחלתי, מקבץ לא קטן של ערכים לכתיבה ולעריכה הנובעים מהטיול שערכנו באיטליה וכמה ערכי-יסוד שאני משבצת בין-לבין. אולי תכתבי בעצמך על ההר, ואני אוסיף גאולוגיה רלוונטית? דקישיחהמילה בסלע 16:33, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

שלום

עריכה

דקי, שלום! אני מתפלא על כך, שלמרות שאני מסתובב די הרבה כאן בויקיפדיה טרם נתקלתי בשמך קודם. לפי מה שראיתי בדף המשתמש שלך, תרמת רבות למיזם וברצוני לברך אותך על כך! כה לחי, והמשיכי כך. תודה - ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 21:53, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

תודה על המחמאה   חוצמזה, אני בטוחה שמשתמשים ותיקים נוספים לא מכירים אותי, מאחר ונושא הכתיבה שלי שוכן בדרך-כלל ברצועה מדעית המוארת רק כאשר מתרחשת רעידת אדמה או התפרצות געשית מתוקשרת. שמא נתראה בסיור הגאולוגי הבא? דקישיחהמילה בסלע 23:01, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
תודה על ההזמנה. אשמח להצטרף בפעם הבאה, בתנאי שלא יישרף שם אח"כ...  Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 22:32, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
חס ושלום! דקישיחהמילה בסלע 00:19, 11 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

שלום דקי הנחמדה!

עריכה

תודה רבה שענית לי (בשבילי זה לא עניין של מה בכך כי אני בקושי מקבל מענה מהוויקיפדים), ואני מצטער שלא עניתי לך קודם. לא נכנסתי בשבוע האחרון לויקיפדיה מפאת עיסוקים בעבודה. אשמח להתחיל לעבוד על הערך עכשיו. רק תואילי בטובך להגיד לי באיזה שעות את נמצאת בויקיפדיה כדי שאני אדע מתי להכנס. וחוץמזה כדאי לדון על איך נתקשר כדי שנתרגם את הערך כיאות.נרטוד - שיחה 14:36, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

היי, אנחנו לא חייבים להיות כאן באותן שעות. דפי השיחה מאפשרים לנו לתקשר גם לאחר שעות או ימים. לגבי שן קואו: אתה יכול להתחיל לכתוב את הערך (ואל תשכח להניח בו תבנית:בעבודה במהלך העריכה). אני בטוחה שחוץ ממני יציצו בו עוד ויקיפדים, יעירו, יתקנו, יציעו וכו'. אם תהיינה לך שאלות ספציפיות, תוכל לפנות אלי כאן, בדף השיחה שלי. דקישיחהמילה בסלע 16:19, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

תחדשי

עריכה

שלום דקי,

לבקשתך הכנתי את בנתוריט, לצערי אין תמונה, אבל כאן אני מצפה לסיועך (יש נ.צ. בקישור המופיע בערך איפה אפשר למצוא אותו), וגם אין יותר מידע. לפי המקורות שראיתי הטענה הקיימת בערך על יעקב בן-תור כאילו הוא גילה את הבנתוריט אינה נכונה. שבת שלום, אביהושיחה 00:27, 11 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

ברוך שובך ותודה! האתר מוכר לי. חשבתי לשלב אותו בסיור עתידי (יש באזור גם סטרומטוליטים נדירים), אבל לא תמיד בטוח להסתובב באזור ולכן יתכן שנסייר ונצלם בעצמנו. דקישיחהמילה בסלע 10:59, 11 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
ברוכה הנמצאת. לא ידוע לי על בעיות ביטחוניות לאחרונה, כך שאני בעד טיול לשם (חוץ מבעיית שטפונות נראה שעכשיו זו העונה לאזור). בכל אופן, אני מתכוון ל"הסתער" על המינרלים של תצורת חתרורים, כך שאשמח אם תשיגי תמונות גם של המינרלים ה"ישראלים" האחרים (יעלימיט וגרוסיט). יש סיכוי שתתני עדיפות לערך על התצורה? מצאתי מאמר נחמד מגליליאו, אבל אני מניח שיש לך מקורות נוספים (עבודת המסטר של אבי בורג אולי). שבוע טוב, אביהושיחה 15:31, 11 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
אני לא במצב "להסתער" על שומדבר בימים אלה במסגרת התשלום האחרון על הטיול לאיטליה   אבל, ברגע שנוכל להגיע למקומות, נוכל לדבר על סיור. גם לא אגיע ממש בקרוב לכתוב את תצורת חתרורים. לבדוק מקורות הרבה יותר קל   דקישיחהמילה בסלע 15:43, 11 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

גאולוגיה של הכרמל

עריכה

הערך נראה מדהים! הוספתי פירושון למילה גידוד Yoavd - שיחה 15:33, 23 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

מדהים? הוא רק בשלבי כתיבה ראשוניים. כרגע אני קצת מושבתת, אך אשוב לעבוד עליו בקרוב. תודה גם על הפירושון. דקישיחהמילה בסלע 11:44, 24 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

שאלה פשוטה בגאלוגיה של יום-יום

עריכה
 
הנה המלבן האדמדם

ליד ביתי ניתן לראות מספר שכבות אבן גיר. באחת השכבות האופקיות יש מעין "מלבן" אדמדם אופקי. כשניסיתי להסביר כיצד נוצרו השכבות לבתי, נתקעתי בנסיון ההסבר כיצד נוצר החלק האדמדם. שאלתי היא מהו ההסבר לתופעה? Ranbar - שיחה 10:00, 5 בפברואר 2011 (IST)תגובה

אני מתקשה להבין מהו אותו "מלבן אדמדם אופקי" ללא צילום. דקישיחהמילה בסלע 12:00, 5 בפברואר 2011 (IST)תגובה
מצ"ב תמונה. תודה, Ranbar - שיחה 10:05, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
טוב. השכבות נטויות ב-90 מעלות, ומימין למקטע הוורוד יש פס צהבהב. התסריט הסביר ביותר הוא שהגיוון נוצר מחדירה של תחמוצות ברזל שונות בשלב ההרבדה או הגיבוש. אגב, הצבע הלבן בצדדים מתאים יותר לקירטון מאשר לאבן גיר.
לא יודעת בת כמה הילדה, אבל הניסוי הבא מתאים לכל גיל: ממלאים כוס במים עד חציה ושופכים פנימה כמויות קטנות של חול בצבעים שונים (אפשר למצוא בכל חצר גוונים שונים) – בכל פעם צבע אחר, עד שהחול השוקע יוצר שכבות בצבעים שונים. זה לא מסביר את חדירת התחמוצות, אבל מסביר שכבות בצבעים ובהרכבים שונים. דקישיחהמילה בסלע 15:37, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
לגבי ההרבדה ברור לי, רק שזה לא כל כך מסתדר לי עם הממצא בשטח. לא הבנתי מה פשר "נטוי ב-90 מעלות"? האם כל העסק התהפך כאשר ההרים התרוממו ובעצם הסלע מימין עתיק יותר (נמוך יותר לפני ההטיה) מהסלע שמשמאל, נאמר? אם כך, למה זה נראה כמו שכבה אופקית לגמרי כשמעליה ומתחתיה שכבות אופקיות? האם ההסבר לתחמוצות הברזל הוא שיחד עם שלדי הרכיכות הקדומות שהרכיבו את הסלע שקעו גם מינרלים או שהתחמוצות חדרו בשלב מאוחר יותר? Ranbar - שיחה 16:45, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
זה כנראה גוש סלע שנפל. העובדה שהוא שוכב מעל ומתחת למה שנראה כקונגלומרט אומרת שיתכן וזה לא המקום בו הוא נוצר מלכתחילה. לגבי הצבעים: בגלל הפס המובהק, סביר שהתחמוצות התגבשו ביחד עם הסלע. דקישיחהמילה בסלע 17:30, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה

ראי בבקשה המשך שאלתי

עריכה

ב:שיחה:גאולוגיה של הכרמל#שאלת הבהרה לגבי חוטם הכרמל. תודה Hanay שיחה 16:12, 5 בפברואר 2011 (IST)תגובה

תמיהה

עריכה

הי דקי,

מה שלומך? ראיתי שלאחרונה יש לך הספק נאה מאוד.
התמיהה שבכותרת קשורה לשני ערכים שכתבת. בערך צוק וזנב כתבת "דוגמה למבנה כזה היא הפקק הגעשי "צוק הטירה" (Castle rock) בסקוטלנד עליו בנויה טירת אדינבורו. הפקק הוא חלק מארתורס סיט ", ולעומת זאת בערך ארתורס סיט כתבת "פקק געשי זה נמצא כ-1.6 ק"מ מזרחית לטירת אדינבורו, הבנויה מעל פקק געשי אחר – "צוק הטירה"." אז הוא חלק או שהוא פקק געשי אחר?
שבוע טוב, אביהושיחה 18:49, 12 בפברואר 2011 (IST)תגובה

צודק, טעות שלי. שני פקקים געשיים נפרדים, אם כי הם חלק מאותו מחזור געשי הכולל גם את ארתורס סיט. דקישיחהמילה בסלע 19:38, 12 בפברואר 2011 (IST)תגובה

ישר כוח

עריכה

בעיקר על הקצב המסחרר של ערכים חדשים, אבל גם על רעידת האדמה בחאלב (1138). בעוד אני שוקל האם לתרגם אותו בהנחה שאני היחיד המסתכל על תרגום השבוע, התברר לי שאני יכול להפסיק לשקול. יפה. אביהושיחה 21:51, 14 בפברואר 2011 (IST)תגובה

אל תבנה עלי יותר מדי...  זה היה מקרי לחלוטין, חד-פעמי למדי ונבע מ"שטטת-רשת". הייתי "בין ערכים" וזכרתי שפעם שלחת אותי לשם (התנזלות קרקע). 'צטערת אם דרכתי על בהונות.
לגבי הקצב: התלהבתי מהאתרים המדהימים הללו (בעיקר מפארק הולירוד – אתר נפלא לסיור גאולוגי). יש עוד רבים שארצה לכתוב עליהם. למעשה, הם חלק מתוכנית העבודה שלי, לפני שאני נכנסת עמוק לערכי הסלעים. דקישיחהמילה בסלע 03:05, 15 בפברואר 2011 (IST)תגובה
כשהייתי באדינבורו ביקרתי בטירה כמו כל תייר, וכיוון שהייתי בתקופת הפסטיבל צפיתי גם ב-en:Royal Edinburgh Military Tattoo, והלכתי לאורך הרויאל מייל וסיירתי בארמון הולירוד. האפשרות שיש אזור נוף בסביבה ששווה לטייל בו לא הופיעה בספרות שהייתה ביד אז. חבל. אביהושיחה 06:49, 15 בפברואר 2011 (IST)תגובה
נכון, חבל. במהלך הכתיבה ערכתי לעצמי סיורים בגוגל מפות ובגוגל ארת. גם יפה, גם מרתק מבחינה גאולוגית. אגב, ספרות בנושא גאולוגיה של האזור קיימת בשפע, כבר 200 שנה... דקישיחהמילה בסלע 07:03, 15 בפברואר 2011 (IST)תגובה

הוגו בניוף

עריכה

הי דקי,

מודה, הייתי עצלן ולמעט השלמת תאריכי לידה ופטירה והפניה לביוגרפיה בקישורים החיצוניים הסתפקתי בתרגום מוויקיפדיה באנגלית, אבל לפחות יהיה קישור אדום אחד פחות באזור בניוף. לשיקולך האם להשלים מתוך הביוגרפיה שאותה מצאתי (או להפעיל את יפתח). שבת שלום, אביהושיחה 10:38, 18 במרץ 2011 (IST)תגובה

החלטה שלך, לא שלי. רצוי להתמקד (ולדייק) בתרומה המשמעותית שלו לטקטוניקת הלוחות. אם תחליט שלא להתעצל, יש ברשת מקורות לא רעים, למשל: זה וזה. אם לא – אני אעשה זאת. ולמה הכוונה ב"להפעיל את יפתח"? דקישיחהמילה בסלע 16:32, 18 במרץ 2011 (IST)תגובה
הי דקי,
זה לא באמת עניין של עצלנות, אני בעיצומה של כתיבת ערך על העיר מלאקה (נדחפתי בגלל הסרת הצבעת ההמלצה על פרנסיסקו חאווייר, אבל בסופו של דבר אני ממש נהנה) והחלטתי קצת "להתאוורר" עם תרגום קליל מאנגלית, ובפעם המי יודע כמה התברר שאין דבר כזה תרגום קליל. חוששני שאני משאיר לך את העבודה. לגבי יפתח, כוונתי הייתה לתרגום מידע מתוך הביוגרפיה כפי שעשה עבורך בעבר בביוגרפיות של גאולוגים. אביהושיחה 23:16, 18 במרץ 2011 (IST)תגובה
נכון, אין דבר כזה "תרגום קליל", וגם אין לי בעיה להרים את הכפפה ולהרחיב את הערך. בנוגע ליפתח, הוא בעיצומו של פרוייקט מוטרף משל עצמו, ומתפנה לסייע רק כשאני חסרה את הידע הכימי והפיזיקלי שלו. דקישיחהמילה בסלע 02:16, 19 במרץ 2011 (IST)תגובה

קיו ודאטי

עריכה

הגבתי (אמנם קצת באיחור) לתגובה שלך בייעוץ הלשוני:

הסיבה שמאייתים ואדאתי היא שמדובר על אותה פונמה. ביפנית, /i/ מבלבלת עיצורים מכתשיים שמופיעים לפניה. את ס היא הופכת ל-ש, את ז ל-ז' ואת ט ל-צ'.
אולי הבחור דידן מדבר באיזה דיאלקט שבו זה לא קורה. את זה אני כבר לא יכול לדעת.

עצתי לך, היא בכל זאת לבחור בודאצ'י. אני לא יודע מה הסיבה שבחרו בכל המקורות ב-wadati (אולי הראשון שכתב את זה לא אהב את תעתוק הפבורן). אולי שווה לחפש הקלטה שלו אומר את השם שלו. סתם עומרשיחה 23:12, 20 במרץ 2011 (IST)תגובה

תצחק עלי, אבל דווקא כן חיפשתי קבצי וידאו וקול (פרפקציוניסטית שכמותי). מה שכן מצאתי (ולכן העליתי את הערך) הוא מאמר שהיה שותף לכתיבתו ואשר פורסם ב-1972 במגזין "Tectonophysic", שם הוא מופיע כ-Wadati. אם הוא מאיית כך את שמו, אני לא מתווכחת   תודה, דקישיחהמילה בסלע 02:40, 21 במרץ 2011 (IST)תגובה
אני מניח שעומר יוותר, אבל אני כבר נתקלתי בוויקיפד שהבאתי לו קטע וידיאו שבו מראיינים את בעלת הערך ואפשר לשמוע בבירור איך הוגים את שמה, וגם אז התעקש אותו ויקיפד לומר לי שהיא (כלומר בעלת הערך) טועה ולפי כללי התעתיק יש לכתוב אחרת.   אביהושיחה 08:16, 21 במרץ 2011 (IST)תגובה
אביהו, לא מדובר בוויתור של מישהו, במלחמה או במי ינצח. עומר המשיך לברר שאלה שלי במקום אחר, ועשה מחקר יסודי   דקישיחהמילה בסלע 14:47, 21 במרץ 2011 (IST)תגובה
אני מודע לדיאלוג שם שקדם לדיאלוג כאן. דרך אגב, עומר כנראה לא טעה בתעתיק המקורי שלו כשהתבסס על כללי התעתיק מיפנית (אם כי כאן יש כנראה יוצא מהכלל). שמת לב לתעתיק מיפנית בערך en:Kiyoo Wadati? אביהושיחה 20:50, 21 במרץ 2011 (IST)תגובה
בוודאי שראיתי. דקישיחהמילה בסלע 21:22, 21 במרץ 2011 (IST)תגובה

חרוט פומיס וחרוט מגן פירוקלסטי

עריכה

הי,

משתמש חרוץ בשם גוני עושה עבודה נפלאה, כאשר בשקט הוא מתרגם ערכים על זירות הלחימה במזרח הרחוק במלחמת העולם השנייה. פה ושם הוא גם מתרגם ערכים על איים או ישובים אם הוא מוצא שיש להם חשיבות להבנת הרקע של זירת הלחימה. איך זה קשור אלינו, ומה הקשר לכותרת הפסקה? אחד הערכים שכתב נקרא קרב רבאול, מה שהוביל אותו לכתוב ערך על העיירה רבאול שבבריטניה החדשה, אי השייך לפאפואה גיניאה החדשה, שהייתה נמל חשוב מאוד עבור היפנים, ובתקופה מסוימת היה בה חיל מצב של 100,000 איש. הנמל הסתמך על מפרץ בלנש שאם תסתכלי בגוגל מפס, מיד תביני את הקשר. מפרץ בלנש הוא בעצם מרכז של קלדרה צעירה יחסית, קלדרת רבאול המוגדרת מגן פירוקלסטי (en:Pyroclastic shield) שבשולייה יש כמה לועות של הרי געש רדומים ולוע פעיל מאוד, הר הגעש טבורבור (תמונה מההתפרצות שלו שמת בערך על הר געש). מצדו השני של המפרץ יש לוע נוסף, הר וולקן שנוצר ב-1937 בהתפרצות עזה שיצרה חרוט פומיס. הסתכלתי בערך על הר געש ואין שם מבנים הקרויים חרוט פומיס וחרוט מגן פירוקלסטי. כלום לא צריך להוסיף?
שבת שלום, אביהושיחה 08:32, 25 במרץ 2011 (IST)תגובה

היי גם לך. האם להוסיף? חרוט פומיס – אין צורך, ממילא הוא נופל בהגדרה של חרוט אפר. חרוט מגן פירוקלסטי – כן, ומגיע לו אפילו ערך משל עצמו. אוסיף אותו לרשימת המבנים הגעשיים שצריך לכתוב, ביחד עם כיפה געשית והסוגים העיקריים של חרוטים געשיים. יופי של מתחם קלדרה ויופי של הספק   אעבור עליהם במהלך היום. דקישיחהמילה בסלע 15:42, 25 במרץ 2011 (IST)תגובה

שאלה מקצועית

עריכה

שלום דקי. שאלה לי אלייך, כמי שמבינה בגיאולוגיה: האם ידוע לך על מונח מקביל בעברית ל"Blue metal" או ל"mudstone"? תודה ויום נעים, מיכל (דודה סימה - שיחה 07:03, 4 באפריל 2011 (IDT))תגובה

היי מיכל. Mudstone הוא סלע משקע בשם אבן בוץ (שטרם נכתב), ו-Blue Metal הוא סוג אפור-כחול בהיר של אבן בוץ. לגבי Blue Metal, אני לא בטוחה שזה השם המדעי ואין לו חלופה עברית למיטב ידיעתי. דקישיחהמילה בסלע 11:37, 4 באפריל 2011 (IDT)תגובה
תודה רבה, עזרת לי! דודה סימה - שיחה 11:46, 4 באפריל 2011 (IDT)תגובה
בכיף. דקישיחהמילה בסלע 11:56, 4 באפריל 2011 (IDT)תגובה

וולפגנג סרטוריוס פון וולטרשאוסן

עריכה

נכתב כדי למנוע קישור אדום ארוך בערך על הסידרומלן.   שוב תרגום קליל מוויקיפדיה האנגלית + פלגיאט (הקטע שכתבת עליו בסידרומלן) ומידע שחילצתי מוויקיפדיה בגרמנית. שבוע טוב. אביהושיחה 22:54, 4 באפריל 2011 (IDT)תגובה

אחלה   דקישיחהמילה בסלע 04:37, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה

יש מונח בעברית

עריכה

לen:Metavolcanic rock? אביהושיחה 20:35, 17 באפריל 2011 (IDT)תגובה

מטא-געשי, ר' סלע מותמר#סלעי המקור. דקישיחהמילה בסלע 20:39, 17 באפריל 2011 (IDT)תגובה
חן חן, וחג שמח. אביהושיחה 20:55, 17 באפריל 2011 (IDT)תגובה
בכיף, וחג שמח גם לך   דקישיחהמילה בסלע 21:11, 17 באפריל 2011 (IDT)תגובה

עוד תמיהה

עריכה

שלום דקי,

ההגדרה אצל עקיבא פלכסר לסחיפה שונה במידה מה מההגדרה שלך. פלכסר מגדיר סחיפה כשם כולל לתהליכי בליה (על כל סוגיה, כאשר שחיקה היא סוג של בליה מכנית), הסעה והשקעה (ראי התיאור בערך סלע משקע). ההבדל הוא שעל פי ההגדרה שלך סחיפה שונה משחיקה בעוד שעל פי פלכסר שחיקה הוא אחד התהליכים הכלולים בסחיפה. אביהושיחה 23:45, 23 באפריל 2011 (IDT)תגובה

יש בנושא פרק שלם: סחיפה#הגדרה, המזכיר גם את ההגדרה של פלכסר (מסומן בהערות השוליים). הגדרת "סחיפה" אינה "שלי", אלא של כמה מקורות מכובדים, שרק חלק מהם מצויינים באותו פרק (שוב, ראה בהערות השוליים). הפסקה השנייה בפרק מסבירה ש"במובן הרחב ביותר כוללת הסחיפה הסרת חומרים – שלא בדרך של בליה", ואז כמובן שאינה כוללת שחיקה.
יש מונח הכולל גם סחיפה וגם בליה על סוגיה השונים, וגם את הובלת תוצריהן. הוא נקרא חסיפה (אנ') והערך הדן בו מצוי בשלבי כתיבה. דקישיחהגמני רוצה כזה... 00:22, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה

רציתי לספר לך

עריכה

היום הלכתי לצלם תמונות במוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש שטקליס, שמעתי שם שיחה בין שני סטודנטים שעסקה בגאולוגיה ובויקיפדיה, שאלתי האם הם כותבים בויקיפדיה בנושא, ואחד מהם אמר לי שכל הידע שלו בנושא גאולוגיה הוא מהויקיפדיה העברית Hanay שיחה 13:57, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה

WOW, זה מרגש... דקישיחהגמני רוצה כזה... 13:59, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה
ואני יכול להעיד שברגע זה הוסיפה דקי כמה וכמה קילוגרמים של נחת יפתח ש. - דברו אתי! 14:02, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה
נכון   אוף, התרגשתי ולא הודיתי לך. חוצמזה, אני מקווה שהם קראו ערכים של אביהו ושלי, ולא של קודמנו. דקישיחהגמני רוצה כזה... 14:03, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה
  אני מעריכה שכן, כי הבנתי מהאחד שסיפר, שהוא נכנס פעמים רבות לאתר, סיפרתי לו עליך ועל אביהו, וכמובן נשאלתי שאלות רבות על ויקיפדיה, והזמנתי אותם להירשם ולהצטרף למיזם Hanay שיחה 14:11, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה
יופי, לא יזיק   דקישיחהגמני רוצה כזה... 14:15, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה

קו מפריד

עריכה

פעם כתבת שאת מחבבת את הקו המפריד הארוך, שנוצר לך אוטומטית בווֹרד, אבל לא בוויקיפדיה. אפשר להתקין במחשב שלך פריסת מקלדת שמאפשרת להקליד בקלות קו מפריד ומקף בכל תכנית.

אני ממליץ לך להתקין את זה. אני הייתי היוזם ואחד המפתחים של זה, אז אשמח מאוד לעזור להתקין את זה ולשמוע את התגובות שלך. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 23:11, 26 באפריל 2011 (IDT)תגובה

עקרונית, נראה מעניין, אבל עשוי להיות בעייתי מבחינתי. קבעתי בוורד סדרה של מקשים חמים, שבוודאי יידרסו עם התקנתה (מקפים, סימני ניקוד וסימנים שימושיים אחרים). האם פריסה זו מהווה תוספת לפריסה העברית הרגילה ב-windows, או משתלטת על הקיימת? אם היא נוספת, הרי שאוכל לנטרל אותה ולהחזירה לפעולה בעת הצורך. דקישיחהגמני רוצה כזה... 11:43, 27 באפריל 2011 (IDT)תגובה
יש שם רק תוספות ולא שינויים של דברים קיימים, ובכל זמן את יכולה לבטל את הפריסה הזאת לגמרי. אם את רואה שהשתנה משהו שאת רגילה אליו, זה באג שאני רוצה לדעת עליו.
וגם השתדלנו לתכנן את זה כך שזה לא יתנגש עם דברים קיימים. אם זה כן מתנגש לך עם משהו, גם זה באג שאני רוצה לדעת עליו. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:52, 27 באפריל 2011 (IDT)תגובה
אם תחול התנגשות, זה יהיה עם מקשים חמים שאני קבעתי. בכל מקרה, נראה לי שאתקין את הפריסה על המחשב השני, שמבחינת התאמה אישית הוא גולמי למדי. דקישיחהגמני רוצה כזה... 12:14, 27 באפריל 2011 (IDT)תגובה

קמפי פלגריי

עריכה

שלום לך.

שיחקתי קצת עם imageMap, ולניסיון הגדלתי את התמונה עם המספרים בערך ויצרתי imageMap. אפשר לשנות את גודל התמונה (למשל אם לדעתך היא גדולה מדי, אבל תרצי לשמור על ה-imageMap) והקואורדינטות ימשיכו לעבוד נכון. אפשר גם לבטל לגמרי את מה שעשיתי אם המצב הקודם עדיף בעינייך - זה היה יותר תרגיל בשביל לבדוק את הפיצ'ר וכמה כלים מאשר בהכרח שיפור לערך, למרות שזה נראה לי דווקא די טוב.

בברכה - קיפודנחש - שיחה 00:22, 8 במאי 2011 (IDT)תגובה

רעיון לא רע בכלל, אם כי התמונה הייתה ענקית ולכן הקטנתי אותה, כך שאפשר גם לראות את המפה וגם לקרוא את התיאור בצד ימין. גם חבל שהיא מקשרת לערכים שאינם כתובים עדיין, אבל יום אחד זה יקרה (אופטימית  ). דקישיחהגמני רוצה כזה... 02:16, 8 במאי 2011 (IDT)תגובה

גרימסוון?

עריכה

גרימסווכט! אביהושיחה 19:50, 22 במאי 2011 (IDT)תגובה

  ועכשיו תגיד 10 פעמים מה שהוא אמר... דקיהמטבחוןהסלון 20:13, 22 במאי 2011 (IDT)תגובה

מרסל אלכסנדר ברטרן

עריכה

שלום דקי,

כיוון שצנפה לא שלם בלעדיו, תרגמתי מאנגלית ומצרפתית (וגנבתי בלי בושה קטע מצנפה). יחד עם זאת, אני חלש בגאומורפולוגיה, ואשמח אם תעשי סדר בחלק זה של הערך. אני גם פונה למשתמש:Rebecca בנושא התעתיקים מצרפתית. סוף שבוע נעים. אביהושיחה 13:22, 26 במאי 2011 (IDT)תגובה

איך שאנחנו משלימים זה את זה... בדיוק עכשיו אני עובדת על עמוד התפרצות ומכינה חומר למערכת סדקים החסרים בגרימסווטן. דקיהמטבחוןהסלון 13:31, 26 במאי 2011 (IDT)תגובה

שתדעי

עריכה

היי דקי. שימי לב כי הסרתי את הקרדיטים מפורטל:גאולוגיה/הומור/38 ומפורטל:גאולוגיה/הומור/43. נתקלתי בקטע הראשון בכניסה מהעמוד הראשי (בו מופיע היום תקציר הפורטל), וזה די הפריע לי, מאחר שלא מקובל לערבב את המרחב הראשי או מרחבים משיקים עם מרחבי המשתמש (לקוראים שאינם ויקיפדים אזכורים של שמות משתמש וקישורים לדפי משתמש נראים קצת מוזרים, אני מניח). אני מקווה שאין לך בעיה עם כך. תודה, תומר - שיחה 15:55, 29 במאי 2011 (IDT)תגובה

לי אין שום בעיה, ומהיכרות קרובה עם שני המשתמשים התורמים, אני בטוחה שזה בסדר גם מבחינתם. דקיהמטבחוןהסלון 01:46, 30 במאי 2011 (IDT)תגובה
חזרה לדף המשתמש של "דקי/ארכיון 4".