פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס-יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה.
| לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
סרט וידאו מתוך יומן חדשות מיום 16 באוגוסט 1956 בן דקה ו33 שניות המתאר הצתת יער במסגרת מלחמת העצמאות של אלג'יריה שהייתה מאבק מזוין בין צרפת ותנועות עממיות אלג'יראיות שהתנהל בין השנים 1954 ל-1962, והוביל, בסופו של דבר, לעצמאותה של אלג'יריה משלטון צרפת. המלחמה הייתה אחת ממלחמות הדה-קולוניזציה החשובות במאה העשרים. המלחמה התאפיינה בלוחמת גרילה, פעולות טרור נגד אזרחים, שימוש בעינויים בידי שני הצדדים, ופעולות אנטי טרוריסטיות שהפעיל הצבא הצרפתי כנגד המקומיים.
מרי מלכת הסקוטים הואשמה בבגידה באנגליה בטענה כי שיתפה פעולה עם מחתרת קתולית שפעלה נגד המלוכה. למלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, היו מספר סיבות להסס מלפסוק כי מרי אכן אשמה בבגידה, דבר שהעונש עליו באותם ימים היה עונש מוות: ראשית, מרי ואליזבת היו קרובות משפחה. שנית, מרי הייתה מלכתה של סקוטלנד, מדינה עצמאית באותם ימים, ועלתה השאלה האם סמכותו של בית המשפט האנגלי לדון ראשי מדינות אחרות למוות. שלישית, הוצאה להורג של מלכה אחת עלולה ליצור תקדים לחיסולה של מלכה אחרת: אליזבת בעצמה. לכן, היה צורך להוכיח מעל כל ספק סביר כי מרי אשמה בבגידה. בסופו של דבר נמצאה ההוכחה: מסרים מוצפנים בצופן החלפה שכללו התכתבויות בין מרי ובין חברי המחתרת, שפוענחו באמצעות ניתוח תדירות. ההוכחה הזו הביאה לקביעת אשמתה של מרי במיוחס לה ולהוצאתה להורג.
אדוארד גיבון (1737 –1794) היה אחד ההיסטוריונים המודרניים החשובים, חיבורו החשוב "שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית", שפורסם לראשונה ב-1776, היה מחקר חדשני ביותר לשעתו, שהשפעתו ניכרת עד היום. על מסקנות מחקרו אמר גיבון: "ההיסטוריה אינה אלא רשימת הפשעים, הטירופים והאסונות של האנושות". עם פרסום הכרך הראשון של מחקר המונומנטלי הביא גיבון עותק מתנה לדוכס גלוסטר אחיו של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. עם הופעת הכרך השני בשנת 1786 חזר גיבון לביתו של האציל עם עותק מתנה, על כך הגיב הדוכס: "עוד ספר עבה מרובע וארור! אתה תמיד כותב, כותב, כותב, אה? מר גיבון?".
נתגלה מטמון תכשיטים כנעני בתל מגידו
במאי 2012 חשפו חופרי תל מגידו, פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' דוד אושיסקין מאוניברסיטת תל אביב מטמון תכשיטים כנעני תחילת תקופת הברזל שנתגלה בתוך כד חרס. המטמון, שנחשף ונוקה בחודשים האחרונים, כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם שעליה חריטה של דג. כולם עשויים זהב. נוסף על כך נמצאו בכד למעלה מאלף חרוזים קטנטנים עשויים זהב, כסף ואבני חן. המטמון הכיל גם צרור בד פשתן שבתוכו גושי כסף קטנים. אחד העגילים שנמצאו מעוצב כסל ובתוכו ציפור קטנה - אולי יען, ולצדה שמונה בעלי חיים קטנטנים, אולי עזים. עד היום לא נמצא משהו דומה לו בחפירות בארץ ואף במזרח התיכון. החוקרים מעריכים כי מדובר בתכשיט שהושפע מהתרבות המצרית ששלטה באזור באותה התקופה.
ניר חסון, מטמון תכשיטים בן 3,100 שנה נמצא במגידו, באתר הארץ
לארכיון החדשות של פורטל ההיסטוריה
שייטים ויקינגים בספינותיהם, ציור מהמאה ה-9. הויקינגים הם לוחמים נורדים אשר פשטו על חופי צפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטים החל מסוף המאה ה-8 ועד המאה ה-11 לספירת הנוצרים. במקביל לכישורי הלחימה שלהם היו הוויקינגים ידועים גם כסוחרים ומתיישבים. אכזריותם של הוויקינגים וכיבושיהם נודעו ברחבי אירופה והם הפכו לאימת חופיה המערביים של היבשת.
המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות
המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות (באנגלית: March on Washington for Jobs and Freedom. או "המצעד הגדול לוושינגטון" - "The Great March on Washington") היה הפגנה למען זכויות אדם ושיוויון תעסוקתי לאפרו-אמריקאים בארצות הברית. המצעד התקיים ב-28 באוגוסט 1963, יום השנה המאה ל"הכרזת האמנסיפציה" על ידי אברהם לינקולן. המצעד אורגן על ידי קואליציה של אירגוני זכויות אדם והיווה מפעל מרכזי במאבק התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. שיא האירוע היה נאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג "יש לי חלום". במצעד השתתפו בין 200,000 ל-300,000 איש, רובם אפרו-אמריקאים והאחרים בני מיעוטים אחרים ולבנים. במצעד השתתפו גם ידוענים רבים בכללם מרלון ברנדו, צ'רלטון הסטון, סידני פואטייה, הארי בלפונטה, לנה הורן ועוד. המצעד קידם את העברת חוק זכויות האזרח (1964) וחוק זכות ההצבעה (1965) בקונגרס על ידי ממשל קנדי.
- 1926 - המנהיג האוקראיני הגולה סמיון פטליורה נרצח בפריז על ידי שען יהודי בשם שלום שוורצבארד, כנקמה על הפוגרומים שאירעו בתקופת שלטונו
- 1946 - אמירות עבר הירדן מקבלת עצמאות מלאה והופכת לממלכה ההאשמית של עבר הירדן
- 1961 - תוכנית אפולו: בנאום בפני הקונגרס האמריקני מציב הנשיא ג'ון קנדי את יעדו: "הנחתת אדם על הירח והשבתו בשלום אל כדור הארץ" עד סוף העשור
- 1977 - בכורת הסרט מלחמת הכוכבים, הסרט זוכה להצלחה גדולה ולסדרת סרטים מצליחה שבאה בעקבותיו
- היום הארבעים ושמונה של ספירת העומר.
- היום השני מבין שלושת ימי ההגבלה (שלושת הימים שלפני חג השבועות ובהם נצטוו בני ישראל להתקדש ולהתכונן למתן תורה)
- ה'תרפ"ט - נולדה אנה פרנק, נערה יהודיה שנספתה בשואה, כתבה יומן שבו תיארה את שנות חייה האחרונות
- ה'תש"ח - אלוף דוד מרכוס נורה למוות מאש כוחות צה"ל ליד הכפר אבו גוש
- ה'תש"ח - מלחמת העצמאות: תחילת ההפוגה הראשונה
פרשת השבוע: במדבר
ד' בסיוון ה'תשע"ב - אירועים בלוח העברי
במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. המצעד היה האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. במצעדים הוצגו כלי נשק כבדים, כלי שריון ומטס אווירי, ואלה גרמו חוויה עזה לקהל הצופים, אשר היה מורכב מוותיקי היישוב, שבעיניהם היה מצעד זה מימוש של חזון, ומעולים חדשים שהמצעד המחיש להם את ריבונותה ועוצמתה של המדינה. לאחר מצעד צה"ל בשנת תשכ"ח (1968) הוחלט מסיבות אלו לא לקיימו יותר באופן סדיר מידי שנה, אלא במועדים מיוחדים. כך נערך המצעד בשנת תשל"ג (1973) לרגל יובל העשרים וחמש של המדינה. לאחריו לא נערכו מצעדים נוספים.
-
יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל במצעד שלא צעד, 1949.
-
חיילי גבעתי בצעדה ברחובות, שנות החמישים של המאה ה-20.
-
טנקי שרמן במצעד יום העצמאות באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים. 1958.
אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית ♦ היסטוריה של קובה ♦
אירופה: מדינת האפיפיור ♦ האימפריה הפורטוגלית ♦ הרפורמות הבורבוניות ♦ ספרטה ♦ התנגדות גרמנית לנאציזם ♦ התיאטרון ביוון העתיקה ♦
אפריקה: היסטוריה של דרום אפריקה ♦ אפרטהייד ♦
ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.
במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.
העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ גאיוס מריוס ♦ קלאודיוס ♦ אספאסיה ♦ פריקלס ♦ יוליוס קיסר ♦
ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ♦ דאהר אל-עומר ♦
רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦
-
פוליטיקאים: אינגריד בטנקור ♦ אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת ♦ לאופולד אמרי ♦ יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ רוחאללה ח'ומייני ♦ יוסיף סטלין ♦
-
אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦
-
אנשי צבא: סמואל דרבן ♦ ויטולד פילצקי ♦ אשרף מרואן ♦ ולדימיר פוטין ♦ ויליאם פיט הבן ♦ וינסטון צ'רצ'יל ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
-
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ היירם בינגהאם הרביעי ♦ ראול ולנברג ♦ קורט טוכולסקי ♦ ז'אן מרקוס ♦
העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ קרב פילוס ♦
ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦
העת החדשה: מסע נפוליאון בארץ ישראל ♦ קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ מלחמת הבורים ♦ מלחמת הברית המשולשת ♦ מרד המאג'י מאג'י ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦
מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915) ♦ מברק צימרמן ♦
מלחמת העולם השנייה: מלחמת איטליה-יוון ♦ קרב ביר חכים ♦ קרב מידוויי ♦ קרב סטלינגרד ♦ הפשיטה על דייפ ♦ המערכה על צרפת ♦ צרפת החופשית ♦ טבח יער קאטין ♦ המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939 - 1945) ♦ התנגדות גרמנית לנאציזם ♦
תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה 30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטארכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | אוסביוס מקיסריה | יוסף בן מתיתיהו | טקיטוס | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא
| היסטוריה על ציר הזמן |
|---|
|
|
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | ערש המין האנושי
תקופת האבן הקדומה | תקופת האבן התיכונה | תקופת האבן החדשה
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
היסטוריה של מצרים העתיקה | מצרים העתיקה
האימפריה האכדית | אשור | שומר
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית
רומא העתיקה | המלחמה הפונית הראשונה | המלחמה הפונית השנייה
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
ערכים נוספים בתחום ימי הביניים
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים
קולוניאליזם | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית | הצהרת זכויות האדם והאזרח
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית
מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית
| לוח אירועים בהיסטוריה | ||
|---|---|---|
|
היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד
היסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון
היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שבדיה | היסטוריה של שווייץ
היסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה
היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה
מצרים | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין
ימי הביניים
האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית
העת החדשה
האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית |
ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
ראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529
חסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
-
השואה - מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | האסכולה הפונקציונליסטית והאסכולה האינטנציונליסטית בחקר מקורות השואה | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80: מלחמת לבנון | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה
| תולדות עם ישראל | היישוב | השואה | ישראל | צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
-
היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
-
מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה
היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס-יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין-יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת-פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב ווטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת
ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגאנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.
האתר הנבחר של היום:
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") נמצאת בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים על שם אדמונד ספרא בגבעת רם, ירושלים. בספרייה יש כ-5 מיליון ספרים וגליונות עיתונים (נכון לשנת 2005). בשנת 2000 החלו אנשי הספרייה הלאומית, ב"מפעל הדיגיטציה על שם משפחת שאפל", ליצור ספרייה דיגיטלית ולהעלות ספרים מסוימים שזכויות היוצרים שלהם פגו לאינטרנט בתור קבצים סרוקים, רובם בפורמט DjVu. במסגרת זו נסרקו בין השאר אוסף כתובות, מפות עתיקות של ירושלים וארץ ישראל, כתבי יד של חיבורי רש"י והרמב"ם, אוסף הפשקווילים של יואל קרויס.
ג'ים באגוט. הפצצה: ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום, 1939-1949. תירגמה מאנגלית: מיכל גרינפלד. הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג 2012
ג'ים באגוט מתאר בספרו את ההיסטוריה של המרוץ לפצצת אטום בין ארצות הברית לבין גרמניה הנאצית למרות השנושא נחקר לעומק, הספר רחב היריעה מוסיף פרטי מידע חדשים ומעניינים, ומוסיף ומנתח את העובדות הידועות תוך הדגשה שהנשק הגרעיני הוא היחיד בתולדות האנושות אשר מדענים - ולא אנשי צבא - לא רק פיתחו אותו, אלא גם גיבשו את תורת הלחימה שלו ואת התפישות האסטרטגיות הכרוכות בהצטיידות בו. פרקים מיוחדים מוקדשים לפרשיות הריגול של קלאוס פוקס, הארי גולד, אתל ויוליוס רוזנברג ואחרים.
ראובן פדהצור, "הפצצה": על העבר והעתיד של פצצת האטום, באתר הארץ
ברחבי הרשת מתפרסמות תערוכות צילום ומולטימדיה המשמרות, מתעדות ומעלות באוב אירועים היסטוריים. התערוכות כוללות צילומים שנעשו על ידי צלמים מקצועיים וגם חובבנים, עוברי אורח ואנשים שנטלו חלק פעיל באירוע, ציורים שחלקם נעשו ממרחקי הזמן ומזיכרון וחלקם שורטטו בתוך המערבולת של ההיסטוריה. הרשת גם מביאה לקהל קטעי וידאו שהיו לא זמינים באמצעות אתרי שיתוף סרטים ומציגות אותם בפני הגולשים. בחלון זה מוצגות תערוכות מתחלפות של אוצרות מולטימדיה, ציור או צילום להן חשיבות היסטורית והשופכות אור של אלף מילים על הרגע ההיסטורי שנלכד בעין המצלמה.
משפחת קנדי או "שושלת קנדי" היא משפחה אמריקנית ממוצא אירי מפורסמת שבניה שרתו ומשרתים במשרות רמות בארצות הברית. המשפחה הוציאה מתוכה סנאטור, מועמד לנשיאות, 5 פוליטיקאים ונשיא ארצות הברית אחד.
גלריה ובה 25 צילומים של משפחת קנדי לדורותיה באתר של הדיילי טלגרף
JFK מאחרי הקלעים גלריה בת 12 תמונות על חייו של ג'ון קנדי, באתר טיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
י"ל פינסקר, אַבְטוֹאֵימַנְצִיפַּצִיָא (אוטואמנציפציה) (תרגום מגרמנית: אחד העם), בפרויקט בן יהודה. אחד העם, ד"ר יהודה לייב-ליאון פינסקר ומחברתו, בפרויקט בן יהודה |
|
|
|
|
|
מהדורות: ניקולו מקיאוולי, הנסיך, (תרגום:מרים שוסטרמן-פדובאנו), דביר בשיתוף הוצאת שלם 2005. זהו חידוש של התרגום הישן הכולל הערות ונספחים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.
אלעזר בן יאיר היה צאצא של יהודה הגלילי, מנהיג קנאי בתקופה שקדמה למרד הגדול. הוא היה ממנהיגי הסיקריקים בתקופת המרד הגדול ומנהיג המעוז האחרון במרד – מצדה. בשנת 73 לספירה עלה הנציב הרומי פלביוס סילבה על מצדה עם הלגיון העשירי פרטנסיס, והטיל מצור על המבצר. לאחר כשניים או שלושה חודשי מצור, ואפשרה לרומאים לבסוף לפרוץ את חומת המבצר בעזרת איל ניגוח. אולם כשנכנסו הרומאים למבצר הם גילו שמגיניו, כאלף במספר, העלו באש את כל המבנים והעדיפו התאבדות המונית על נפילה בשבי או על תבוסה ודאית. תיאור המצור אצל יוסף בן מתתיהו מפורט מאד, וחלקו העיקרי, והדרמטי מאד, הוא נאומו בשני חלקים של מנהיג הסיקריקים, אלעזר בן יאיר, שבהם טוען אלעזר בזכות החירות, וטיעונו העיקרי הוא עדיפות החירות על פני החיים.
לאון (לב) דוידוביץ' טרוצקי. 26 באוקטובר) 1879 – 21 באוגוסט 1940) היה מהפכן רוסי-יהודי, הוגה דעות קומוניסטי, מנהיג סובייטי ומייסד הצבא האדום. הוגלה מברית המועצות על ידי סטלין ולבסוף נרצח על ידי שליחיו. המהפכה המתמדת היא מושג באידאולוגיה המרקסיסטית העוסק במהפכה המיוחלת מבחינתו של הפרולטריון העולמי. על פי רעיון זה, במדינות מפגרות, דוגמת רוסיה ויתר מדינות מזרח אירופה, משימות המהפכה הבורגנית דמוקרטית לא יכולות להתבצע על ידי הבורגנות עצמה, משום חוסר התפתחותה. תאוריה זו היתה נר לרגליו של לאון טרוצקי כפי שבא לידי ביטוי בספר שפרסם בשנת 1905. ב-1924, יוסיף סטלין, בהסתמך על אזכור שולי בכתבי לנין, כפר למעשה ברעיון המהפכה המתמדת כשהעלה את רעיון הסוציאליזם בארץ אחת. לאון טרוצקי, שדבק במהפכה המתמדת, הודח מההנהגה והוצג כרוויזיוניסט.
המהפכה המתמדת ספרו של טרוצקי משנת 1905. (באנגלית)
| יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: דורשי שכתוב • דורשי עריכה • דורשי השלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקורות • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

