המשרד להגנת הסביבה
המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.
 סמל המשרד להגנת הסביבה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| תאריך הקמה | 1988 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
| שר | עידית סילמן |
| תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
| מנכ"ל | גיא סמט |
| מטה מרכזי | ירושלים |
| שמות קודמים | המשרד לאיכות הסביבה |
| האתר הרשמי | |
  | |
תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שזו הזרוע הביצועית של המשרד.
תחת אחריותו השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.
עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".
היסטוריהעריכה
המשרד בראשית ימיועריכה
בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.
ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.
איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהועריכה
ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.
איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21עריכה
בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי התפטרותה של העבודה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד ועם כניסתו למשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.
במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].
תפקיד המשרדעריכה
המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:
רמה ארציתעריכה
המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.
רמה מחוזיתעריכה
המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.
רמת השלטון המקומיעריכה
המשרד תומך בכ-52 יחידות השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.
שרי המשרדעריכה
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
סגני שריםעריכה
| תמונה | שם (תקופת חיים) |
מפלגה | סגן לשר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יגאל ביבי
(1942-) |
המפד"ל | יצחק שמיר | 20 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | ממשלת ישראל העשרים וארבע | |
|
אופיר אקוניס
(1973-) |
הליכוד | בנימין נתניהו | 9 בדצמבר 2014 | 14 במאי 2015 | ממשלת ישראל השלושים ושלוש | |
|
|
ירון מזוז
(1962-) |
זאב אלקין | 2 באוגוסט 2016 | 30 באפריל 2019 | ממשלת ישראל השלושים וארבע | ||
מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייהעריכה
מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[3][4].
האמנה הוולנטריתעריכה
בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[5][6], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[6].
מעבר בכירים מהמשרד לתעשייהעריכה
רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[6].
על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[6].
גופי הסמך של המשרדעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המשרד להגנת הסביבה (באנגלית ובערבית)
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית פייסבוק
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית טוויטר
המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית אינסטגרם
המשרד להגנת הסביבה, חברה ברשת החברתית LinkedIn
המשרד להגנת הסביבה, סרטונים בערוץ היוטיוב- ארכיון המשרד להגנת הסביבה באתר ארכיון המדינה
- ליאורה אמיתי וקרן התחקירים, המשרד לסידור עבודה, באתר העין השביעית, 7 בינואר 2018
טלי חרותי-סובר, "אם אנחנו ניכשל - הציבור ייפגע": האנשים שנלחמים על איכות הסביבה, באתר TheMarker, 17 בינואר 2019- אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "הזיהום בחיפה דומה לזה שבתל-אביב", באתר ynet, 25 ביוני 2019
- תקציב המשרד להגנת הסביבה במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- ישראל, המשרד להגנת הסביבה, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שולייםעריכה
- ^ אושרה תכנית העבודה של השירות לשמירת איכות הסביבה, דבר, 30 באוגוסט 1973
- ^ תבנית:המשרד להגנת הסביבהן
- ^ משרד הכלכלה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה מגבש תוכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ סדנה מקצועית לתעשייה בנושא דיגום וניטור ארובות הסתיימה בהצלחה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ צפריר רינת, כולם חתמו, הזיהום נמשך, באתר הארץ, 12 ביולי 2004
- ^ 1 2 3 4 המשרד לסידור עבודה, באתר שקוף - גוף התקשורת של הציבור