המשרד להגנת הסביבה
המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.
סמל המשרד להגנת הסביבה | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
תאריך הקמה | 1988 |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | עידית סילמן |
תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
מנכ"ל | אסף יזדי |
מטה מרכזי | ירושלים |
שמות קודמים | המשרד לאיכות הסביבה |
אתר רשמי | |
תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שהיא הזרוע הביצועית של המשרד.
תחת אחריותו של השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.
עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".
היסטוריה
עריכההמשרד בראשית ימיו
עריכהבשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.
ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.
איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו
עריכהראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.
איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21
עריכהבממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מן הממשלה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד, ובמהלך כהונתו במשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.
במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].
תפקיד המשרד
עריכההמשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:
רמה ארצית
עריכההמשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.
רמה מחוזית
עריכההמשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) ובמחוז יו"ש. כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.
רמת השלטון המקומי
עריכההמשרד תומך בכ-52 יחידות סביבתיות מקומיות ואזוריות, השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.
שרי המשרד
עריכהמס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
המשרד לאיכות הסביבה | |||||||
1 | רוני מילוא
(1949-) |
הליכוד | 22 בדצמבר 1988 | 7 במרץ 1990 | העשרים ושלוש | ||
2 | רפאל אדרי
(1937-2024) |
המערך השני | 7 במרץ 1990 | 15 במרץ 1990
התפטר מתפקידו | |||
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר | |||||||
3 | ראש הממשלה
(1915-2012) |
הליכוד | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
4 | אורה נמיר
(1930-2019) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 31 בדצמבר 1992 | העשרים וחמש | ||
5 | יוסי שריד
(1940-2015) |
מרצ רצ |
31 בדצמבר 1992 | 18 ביוני 1996 | העשרים ושש | ||
6 | רפאל איתן
(1929-2004) |
הליכוד-גשר-צומת צומת |
18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | העשרים ושבע | ||
צומת | |||||||
7 | דליה איציק
(1952–) |
ישראל אחת העבודה |
6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | ||
8 | צחי הנגבי
(1957-) |
הליכוד | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | ||
9 | יהודית נאות
(1944-2004) |
שינוי | 28 בפברואר 2003 | 17 באוקטובר 2004
התפטרה מתפקידה |
השלושים | ||
מילוי מקום על ידי השר אילן שלגי | |||||||
10 | אילן שלגי
(1945-) |
שינוי | 29 בנובמבר 2004 | 4 בדצמבר 2004 | |||
11 | שלום שמחון
(1956-) |
עבודה-מימד העבודה |
10 בינואר 2005 | 23 בנובמבר 2005 | |||
12 | גדעון עזרא
(1937-2012) |
קדימה | 18 בינואר 2006 | 4 במאי 2006 | |||
המשרד להגנת הסביבה | |||||||
12 | גדעון עזרא
(1937-2012) |
קדימה | 4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | השלושים ואחת | ||
13 | גלעד ארדן
(1970-) |
הליכוד | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | ||
14 | עמיר פרץ
(1952-) |
התנועה | 18 במרץ 2013 | 11 בנובמבר 2014
התפטר מתפקידו |
השלושים ושלוש | ||
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | |||||||
15 | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 25 במרץ 2015 | 14 במאי 2015 | |||
16 | אבי גבאי
(1967-) |
כולנו
לא כיהן בכנסת |
14 במאי 2015 | 31 במאי 2016
התפטר מתפקידו |
השלושים וארבע | ||
מילוי מקום על ידי השר משה כחלון | |||||||
17 | זאב אלקין
(1971-) |
הליכוד | 1 באוגוסט 2016 | 17 במאי 2020 | |||
18 | גילה גמליאל
(1974-) |
17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | |||
19 | תמר זנדברג
(1976-) |
מרצ | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
20 | עידית סילמן
(1980-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | מכהנת | השלושים ושבע |
סגני שרים
עריכהתמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | סגן לשר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
יגאל ביבי
(1942-) |
המפד"ל | יצחק שמיר | 20 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | ממשלת ישראל העשרים וארבע | ||
אופיר אקוניס
(1973-) |
הליכוד | בנימין נתניהו | 9 בדצמבר 2014 | 14 במאי 2015 | ממשלת ישראל השלושים ושלוש | ||
ירון מזוז
(1962-) |
זאב אלקין | 2 באוגוסט 2016 | 30 באפריל 2019 | ממשלת ישראל השלושים וארבע |
מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה
עריכהמערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[3][4].
האמנה הוולנטרית
עריכהבשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[5][6], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[6].
מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה
עריכהרבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[6].
על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[6].
גופי הסמך של המשרד
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של המשרד להגנת הסביבה (בעברית, באנגלית ובערבית)
- המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית פייסבוק
- המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית אינסטגרם
- המשרד להגנת הסביבה, ברשת החברתית LinkedIn
- המשרד להגנת הסביבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ארכיון המשרד להגנת הסביבה באתר ארכיון המדינה
- ליאורה אמיתי וקרן התחקירים, המשרד לסידור עבודה, באתר העין השביעית, 7 בינואר 2018
- טלי חרותי-סובר, "אם אנחנו ניכשל - הציבור ייפגע": האנשים שנלחמים על איכות הסביבה, באתר TheMarker, 17 בינואר 2019
- אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "הזיהום בחיפה דומה לזה שבתל-אביב", באתר ynet, 25 ביוני 2019
- תקציב המשרד להגנת הסביבה במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- ב. פירסט, "תוכנית אלון אקולוגית" – ראשיתו של המִנהל הציבורי הסביבתי בישראל במלאת חמישים שנה להקמתו, באתר "אקולוגיה וסביבה", 11 ביולי 2023
- ישראל, המשרד להגנת הסביבה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אושרה תכנית העבודה של השירות לשמירת איכות הסביבה, דבר, 30 באוגוסט 1973
- ^ החזון: ישראל נקייה; המשרד להגנת הסביבה והשלטון האזורי והמקומי יוצאים למהלך לניקיון המרחב הציבורי עם התנעת הקמתה של מנהלת ניקיון ארצית, באתר המשרד להגנת הסביבה, 7 במרץ 2022
- ^ משרד הכלכלה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה מגבש תוכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ סדנה מקצועית לתעשייה בנושא דיגום וניטור ארובות הסתיימה בהצלחה, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ צפריר רינת, כולם חתמו, הזיהום נמשך, באתר הארץ, 12 ביולי 2004
- ^ 1 2 3 4 המשרד לסידור עבודה, באתר "שקוף", 7 בינואר 2018