המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה
	סמל המשרד
תאריך הקמה	1988
ממשלה	ממשלת ישראל
שר/ה	גילה גמליאל
תאריך כניסה	17 במאי 2020
מנכ"ל/ית	דוד יהלומי
מטה מרכזי	ירושלים
שמות קודמים	המשרד לאיכות הסביבה
	http://www.sviva.gov.il

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי ישראלי האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

פקח זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה בעת סיור במרינה של אילת

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים וקביעת קדימויות להגנת הסביבה. הגופים: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון נתונים תחת השר להגנת הסביבה גם כן.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

היסטוריהעריכה

המשרד בראשית ימיועריכה

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה", ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.

ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון לכהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.

איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהועריכה

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.

איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21עריכה

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי התפטרותה של העבודה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד ועם כניסתו למשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז.

רמות הפעולה של המשרדעריכה

המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:

רמה ארציתעריכה

המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.

רמה מחוזיתעריכה

המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.

רמת השלטון המקומיעריכה

המשרד תומך בכ-52 יחידות השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.

שרי המשרדעריכה

מספר	שם (תקופת חיים)		תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה	מנכ"ל המשרד
השרים לאיכות הסביבה
1	רוני מילוא (1949-)	הליכוד	22 בדצמבר 1988	7 במרץ 1990	ממשלת ישראל העשרים ושלוש	אורי מרינוב
2	רפאל אדרי (1937-)	המערך העבודה	7 במרץ 1990	15 במרץ 1990
3	יצחק שמיר (1915-2012)	הליכוד	15 במרץ 1990	13 ביולי 1992
3	יצחק שמיר (1915-2012)	הליכוד	15 במרץ 1990	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
4	אורה נמיר (1930-2019)	העבודה	13 ביולי 1992	21 בדצמבר 1992	ממשלת ישראל העשרים וחמש	ישראל פלג
5	יוסי שריד (1940-2015)	מרצ רצ	21 בדצמבר 1992	18 ביוני 1996	ממשלת ישראל העשרים וחמש
					ממשלת ישראל העשרים ושש
					ממשלת ישראל העשרים ושש	אהרון ורדי
6	רפאל איתן (1929-2014)	הליכוד-גשר-צומת צומת	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	ממשלת ישראל העשרים ושבע	נחמה רונן
6	רפאל איתן (1929-2014)	צומת	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	ממשלת ישראל העשרים ושבע	נחמה רונן
7	דליה איציק (1952-)	ישראל אחת העבודה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה	רוני קומר
8	צחי הנגבי (1957-)	הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	ממשלת ישראל העשרים ותשע	יצחק גורן
8	צחי הנגבי (1957-)	הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	ממשלת ישראל העשרים ותשע	שמואל הרשקוביץ
9	יהודית נאות (1944-2004)	שינוי	28 בפברואר 2003	17 באוקטובר 2004	ממשלת ישראל השלושים	מרים הרן
10	אילן שלגי (1945-)	שינוי	29 בנובמבר 2004	4 בדצמבר 2004
11	אריאל שרון (1928-2014)	הליכוד	4 בדצמבר 2004	10 בינואר 2005
12	שלום שמחון (1956-)	עבודה-מימד העבודה	10 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005
(11)	אריאל שרון (1928-2014)	קדימה	23 בנובמבר 2005	4 בינואר 2006
13	אהוד אולמרט (1945-)		4 בינואר 2006	18 בינואר 2006
14	גדעון עזרא (1937-2012)		18 בינואר 2006	25 ביוני 2006
14	גדעון עזרא (1937-2012)		18 בינואר 2006	25 ביוני 2006	ממשלת ישראל השלושים ואחת
השרים להגנת הסביבה
(14)	גדעון עזרא (1937-2012)	קדימה	25 ביוני 2006	31 במרץ 2009	ממשלת ישראל השלושים ואחת	מרים הרן
(14)	גדעון עזרא (1937-2012)	קדימה	25 ביוני 2006	31 במרץ 2009	ממשלת ישראל השלושים ואחת	שי אביטל
15	גלעד ארדן (1970-)	הליכוד	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים	יוסי ענבר
15	גלעד ארדן (1970-)	הליכוד	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים	אלונה שפר-קארו
16	עמיר פרץ (1952-)	התנועה	18 במרץ 2013	11 בנובמבר 2014	ממשלת ישראל השלושים ושלוש	אלונה שפר-קארו
16	עמיר פרץ (1952-)	התנועה	18 במרץ 2013	11 בנובמבר 2014		דוד לפלר
17	בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	11 בנובמבר 2014	14 במאי 2015		דוד לפלר
18	אבי גבאי (1967-)	לא היה חבר כנסת	14 במאי 2015	31 במאי 2016	ממשלת ישראל השלושים וארבע	ישראל דנציגר
מ"מ	בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	31 במאי 2016	5 ביוני 2016
מ"מ	משה כחלון (1960-)	כולנו	5 ביוני 2016	31 ביולי 2016
19	זאב אלקין (1971-)	הליכוד	1 באוגוסט 2016	17 במאי 2020
19	זאב אלקין (1971-)		1 באוגוסט 2016	17 במאי 2020		גיא סמט
20	גילה גמליאל (1974-)		17 במאי 2020	מכהנת	ממשלת ישראל השלושים וחמש

סגני שריםעריכה

תמונה	שם (תקופת חיים)	מפלגה		סגן לשר	תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה
	יגאל ביבי (1942-)		המפד"ל	יצחק שמיר	20 בנובמבר 1990	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
	ירון מזוז (1962-)		הליכוד	זאב אלקין	2 באוגוסט 2016	30 באפריל 2019	ממשלת ישראל השלושים וארבע

מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייהעריכה

מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה^[1]^[2].

האמנה הוולנטריתעריכה

בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות^[3]^[4], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד^[4].

מעבר בכירים מהמשרד לתעשייהעריכה

רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה^[4].

על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטאלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"^[4].