ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/יהושע בן יהוצדק

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ)

איור משנת 1553
לידה	ארץ ישראל
פטירה	ארץ ישראל
מדינה	ממלכת יהודה
מפלגה	הכהנים בני צדוק, משמרת ידעיה
שושלת צדוק
תואר כהן גדול אב יהוצדק הכהן צאצאים יהויקים הכהן
שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כהן גדול → יהוצדק הכהן יהויקים הכהן ←

יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני. לאחר הצהרת כורש (בשנת ג'ש"ץ (על פי הכרונולוגיה המסורתית המקובלת); על פי המקובל במחקר ההיסטורי, בערך 538 לפנה"ס), עלו כארבעים אלף יהודים מבבל ארצה, ובראשם זרובבל בן שאלתיאל, צאצא לבית המלוכה ממשפחת דוד. לצידו עמד יהושע בן יהוצדק, צאצא לכהנים הגדולים ממשפחת פנחס בן אהרן הכהן. יש אומרים, שאף אביו יהוצדק, היה כהן גדול בבית ראשון.

בחזון הנביא זכריה מכונה יהושע "אוּד מוצל מאש", מאחר ששרד מחורבן הבית הראשון.

יהושע התמנה לכהן גדול על ידי העולים מבבל. יחד עם זרובבל, הקים יהושע את בית המקדש השני: בתחילה הוקם מזבח העולה בלבד והוקרבו עליו קורבנות, וכעבור מספר שנים הושלם ההיכל, בעידודם של חגי הנביא וזכריה הנביא. מערכת היחסים בין יהושע הכהן הגדול, כמנהיג דתי, לבין זרובבל, כמנהיג מדיני, מתוארת במקרא כפורה וחיובית: "ועצת שלום תהיה בין שניהם". גם חזון המנורה וענפי הזית מתאר שיתוף פעולה בין "שני בני היצהר" (ה"מלך" - זרובבל, והכהן הגדול - יהושע, המשוחים בשמן המשחה).

ככל הנראה, היה יהושע בן למשמרת ידעיה. בכך מוסבר מדוע משמרת זו הייתה המשמרת הראשונה בימי בית המקדש השני, מפני שהייתה משמרתו של הכהן הגדול.

כעבור שנים עלה ארצה דודו של יהושע בן יהוצדק, עזרא הסופר (עזרא היה אחיו של יהוצדק, שניהם בני שריה הכהן הגדול). יהושע המשיך בתפקידו ככהן גדול, שזכה בו עקב עלייתו המוקדמת יותר ועקב היותו בן לכהן הגדול מבית ראשון, אבל עזרא הסופר נחשב מעתה לסמכות הרוחנית הבכירה שהובילה את עולי בבל: ”כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט”.

צאצאיו

על בניו של יהושע מסופר שנשאו נשים נכריות, והוציאו אותם עקב דרישתו של עזרא. בספר נחמיה נמנו צאצאיו של יהושע הכהן הגדול עד דור חמישי: יויקים, אלישיב, יוידע, יונתן, וידוע, שיש המזהים אותו עם שמעון הצדיק. המפרשים סבורים כי כל אלה היו כהנים גדולים. על פי המובא בחז"ל, כנראה כל הצאצאים הללו היו בחיים כבר בזמן הקמת בית המקדש, ומכאן שיהושע בן יהוצדק היה זקן מופלג בזמן עלייתו ארצה, בן מאה בקירוב.

החלפת בגדיו בחזון זכריה

בחזון הנביא זכריה מתואר יהושע הכהן הגדול כמי שמחליפים את בגדיו המלוכלכים בבגדים נקיים, כמשל לחוטא שעוונו נמחה ונסלח: ”וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה' וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן... הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים... הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ, וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים”. לא נתפרש במקרא מה היה חטאו של יהושע, ונאמרו על כך מספר פירושים:

• בחז"ל נאמר כי היה זה על כך שלא מחה בבניו שנשאו נשים שאינן כשרות לכהונה, והיינו שנשאו נשים נכריות.
• רבי אברהם אבן עזרא מפרש כי הבגדים הצואים הם משל להיעדרות הכבוד וההדר הראוי, שכן באותו הזמן לא היה בית מקדש בנוי, ולא היה פרוכת, ולא בגדי זהב ועוד, אלא היה רק מזבח שהקריבו עליו עולות.
• רבי יצחק אברבנאל מפרש כי הדבר היה נבואה על כך שהחשמונאים - צאצאיו - עתידים לשלוט במלוכה, והדבר נחשב כפגם למעלת כהונתם, שכן המלכות שייכת לבית דוד, והמלוכה עבורם כבגדים צואים, והתבשר יהושע שעתידה המלכות לעבור מהם, ושוב יאחזו רק בכהונה שהיא כמחלצות נקיות.

יש חוקרים הסבורים, מהשוואת פרק זה בזכריה לנבואת חגי, כי חטאו של יהושע הכהן הגדול, כנציג הכהנים, היה חוסר זהירות העם בדיני טהרת המקדש, ולכן תיקון החטא מתואר במילים: ”ישימו צניף טהור על ראשו”. מרדכי זר כבוד דחה הסבר זה, שכן טרם נבנה אז בית המקדש (השני).

הערות שוליים

קטגוריה:כהנים בתקופת בית שני קטגוריה:בית המקדש קטגוריה:כהנים גדולים קטגוריה:יהודי תקופת בית שני קטגוריה:שיבת ציון קטגוריה:כהנים בתנ"ך קטגוריה:כהנים מבני צדוק קטגוריה:יהודי המאה החמישית לפנה"ס