ויקיפדיה

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2008)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2008) הם הבחירות למועצות מקומיות ולעירייות בישראל שהתקיימו ב-11 בנובמבר 2008. אחוז ההצבעה בבחירות עמד על כ-40%[1].

מועצת איזוריותעריכה

בשני מועצות אזוריות התקיימו בחירות ב-2008:

אל-בטוףעריכה

במועצה אזורית אל-בטוף נבחר ריאד ח'טיב לראשות המועצה.

בוסתאן אל-מרג'עריכה

במועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' נבחר אחמד זועבי לראשות המועצה.

מועצות מקומיות ועיריותעריכה

אבו גושעריכה

בבחירות למועצת אבו גוש נבחר מחדש סלים גבר, בתמיכת 52 אחוז מהמצביעים[2].

אבו סנאןעריכה

באבו סנאן נבחר מחדש לראשות המועצה נוהאד משלב[2].

אבן יהודהעריכה

באבן יהודה נבחר מחדש לראש הרשות עמוס עזאני בסיבוב שני.[2]

אום אל-פחםעריכה

באום אל-פחם נבחר לרשות העירייה חאלד אגברייה (ער'), שהחליף את האשם עבד אל-רחמן (אנ') (ער') כנציג התנועה האסלאמית[2].

אור יהודהעריכה

באור יהודה נבחר מחדש דוד יוסף, שנבחר בבחירות מיוחדות ב-2007, לראשות העיר[2].

אור עקיבאעריכה

באור עקיבא נבחר מחדש שמחה יוסיפוב לראשות העיר[2].

אורניתעריכה

באורנית נבחר לראשות המועצה שלמה לנגר[2].

אזורעריכה

באזור נבחר לראשונה אריה פכטר לראשות המועצה מטעם רשימת "אזור אחת".[2]

אילתעריכה

באילת נבחר מחדש מאיר יצחק הלוי לראשות העיר[2].

אכסאלעריכה

באכסאל נבחר מחדש עבד אלסלם דראושה לראשות המועצה.[2]

אליכיןעריכה

באליכין נבחר משה מרדכי חי לראשות המועצה[2].

אלעדעריכה

באלעד נבחר יצחק שלום עידן לראשות המועצה, בתמיכת 75 אחוז מהמצביעים.[2]

אלפי מנשהעריכה

באלפי מנשה נבחר מחדש חסדאי אליעזר לראשות המועצה, בתמיכת 77 אחוז מהמצביעים.[2]

אלקנהעריכה

באלקנה נבחר צדוק זהוראי לראשות המועצה, בתמיכת 48 אחוז מהמצביעים.[2]

אפרתעריכה

באפרת נבחר עודד רביבי לראשות המועצה, בתמיכת 55 אחוז מהמצביעים[2].

אריאלעריכה

באריאל נבחר מחדש רון נחמן לראשות העיר, בתמיכת 51 אחוז מהקולות[2].

אשדודעריכה

באשדוד נבחר יחיאל לסרי לראשות העיר, כשהוא גובר על ראש העיר המכהן צבי צילקר, בהפרש של כ-12%[3]. הסיעות הגדולות במועצת העיר היו ישראל ביתנו (5), ש"ס (4), "אשדוד בתנופה" של לסרי (4) וסיעתו של צילקר (3).

אשקלוןעריכה

באשקלון נבחר בני וקנין בסיבוב שני לראשות העיר[2].

באר יעקבעריכה

בבאר יעקב נבחר מחדש ניסים גוזלן לראשות העיר, בתמיכת 77 אחוז מהמצביעים[2].

באר שבעעריכה

בבאר שבע גבר רוביק דנילוביץ' (60%) על ראש העיר המכהן יעקב טרנר (30%) ועל יוסי שלי מהליכוד (9%). בבחירות למועצה זכתה "דרך חדשה" של רוביק דנילוביץ' ב-8 מנדטים, רשימתו של טרנר ב-2 מנדטים, רשימה דתית ב-3 מנדטים, מפלגת ש"ס – 3 מנדטים, הליכוד – מנדט אחד, ישראל ביתנו 3 מנדטים וחמש רשימות מקומיות נוספות ב-7 מנדטים.

בועיינה-נוג'ידאתעריכה

בבועיינה-נוג'ידאת נבחר מחדש סאלח סולימאן לראשות המועצה, בתמיכת 95 אחוז מהמצביעים[2].

ביר אל-מכסורעריכה

בביר אל-מכסור נבחר יאסר חוג'יראת לראשות המועצה.[2] מפלגתו אל־אצלאח וא־תע'ייר (החידוש והשינוי) זכתה ל־2 מושבים מה־9 במועצה.

בית אריהעריכה

בבית אריה-עופרים נבחר מחדש לראשות המועצה אבי נעים, בתמיכת 47 אחוז מהמצביעים.[2]

בית ג'ןעריכה

בבית ג'ן נבחר לראשות המועצה ביאן קבלאן, בתמיכת 49 אחוז מהמצביעים.[2]

בית דגןעריכה

בבית דגן נבחר מחדש לראשות המועצה אליהו דדון.[2]

בית שאןעריכה

בבית שאן התמודדו חמישה מועמדים על ראשות העיר: ראש העיר מטעם הליכוד ז’קי לוי, מועמד קדימה מרדכי יצחק, מועמד ש"ס שמעון נגר והמועמדים העצמאיים אפרים כהן ורפאל בן שטרית. לוי ניצח בבחירות עם כ-47% מהקולות. בן שטרית קיבל כ-24%, יצחק-11%, נגר וכהן-9% לכל אחד. מועצת העיר הורכבה מסיעות הליכוד (4 מושבים), "חנוך לנער" (3) תנועת בית שאן החדשה (2), מפד"ל, קדימה, "ביחד" וש״ס (מושב אחד לכל אחד).

בית שמשעריכה

בבית שמש נבחר לראשות העיר המועמד החרדי משה אבוטבול, שזכה ב־46% מקולות הבוחרים וגבר על ראש העיר המכהן דניאל וקנין מהליכוד ושלום לרנר נציג הציבור הדתי לאומי[2].

בני ברקעריכה

בבני ברק מונה לראשות העיר יעקב אשר, לאחר שהתייצב כמועמד יחיד מטעם רשימה מאוחדת שהייתה הרשימה היחידה שהתמודדה למועצת העיר, לא התקיימו בה בחירות בבחירות אלו. אשר, איש דגל התורה החליף את ישכר פרנקנטהל מאגודת ישראל, כחלק הסכם הרוטציה המקובל בעיר. מטעם הרשימה המאוחדת נבחרו 25 מועמדים, מתוכם 18 כנציגי יהדות התורה (אגודת ישראל ודגל התורה), 6 כנציגי מפלגת ש"ס ונציג אחד מטעם המפד"ל.

בני עי"שעריכה

בבני עי"ש נבחר מחדש לראשות המועצה מרק בסין, בתמיכת 62 אחוז מקולות המצביעים.[2]

בנימינה-גבעת עדהעריכה

בבנימינה-גבעת עדה נבחר לראשות המועצה אורי דיסטניק בתמיכת 58 אחוז מקולות המצביעים.[2]

בסמת טבעוןעריכה

בבסמת טבעון נבחר לראשות המועצה בסיבוב שני מוחמד זובידאת[2].

בת יםעריכה

בבת ים נבחר מחדש לראשות העיר שלמה לחיאני, בתמיכת 86 אחוז מקולות המצביעים.[2]

גבעת זאבעריכה

בגבעת זאב נבחר לראשות המועצה בסיבוב שני יוסי אברהמי, כשהוא גובר על ראש המועצה המכהן עמוס טרטמן.[2]

גבעת שמואלעריכה

בגבעת שמואל נבחר לראשות המועצה יוסי ברודני, בתמיכת 52 אחוז מקולות המצביעים[2].

גבעתייםעריכה

בגבעתיים נבחר מחדש ראובן בן שחר לראשות העיר, בתמכית 78 אחוז מקולות המצביעים.[2]

ג'דיידה-מכרעריכה

בג'דיידה-מכר נבחר לראשות המועצה מוחמד שאמי בתמיכת 41 אחוז מקולות המצביעים[2].

גדרהעריכה

בגדרה נבחר לראשות המועצה יואל גמליאל, בתמיכת 53 אחוז מקולות המצביעים[2].

ג'וליסעריכה

בג'וליס נבחר לראשות המועצה בסיבוב שני סלמאן הנו.[2]

ג'לג'וליהעריכה

בג'לג'וליה נבחר לראשות המועצה גאבר גאבר, בתמיכת 54 אחוז מקולות המצביעים.[2]

גן יבנהעריכה

בגן יבנה נבחר מחדש אהרון דרור לראשות המועצה, בתמיכת 65 אחוז מקולות המצביעים.[2]

גני תקווהעריכה

בגני תקווה נבחר מחדש אבישי לוין לראשות המועצה, בתמיכת 63 אחוז מקולות המצביעים[2].

ג'סר א-זרקאעריכה

בג'סר א-זרקא נבחר לראשות המועצה עז-א-דין עמאש בתמיכת 48 אחוז מקולות המצביעים.[2]

ג'ש (גוש חלב)עריכה

בג'ש (גוש חלב) נבחר לראשות המועצה אליאס אליאס, בתמיכת 48 אחוז מקולות המצביעים.[2]

דיר חנאעריכה

בדיר חנא נבחר לראשות המועצה רג'א חטיב, בתמיכת 51 אחוז מקולות המצביעים.[2]

דימונהעריכה

בדימונה נבחר מחדש ראש העיר המכהן מטעם דימונה ביתנו (סיעת-בת של ישראל ביתנו) מאיר כהן, שגבר עם כ-61% על ניסים פרץ מהעבודה (25%) ובני ביטון מהליכוד (14%). למועצת העיר נבחרו הסיעות: דימונה ביתנו (5), האיחוד הדתי מפד"ל–יהדות התורה, יחד וש"ס (2 כל אחת), הליכוד, יד ביד, תנופה לספורט והעבודה (מושב לכל אחת).

הר אדרעריכה

בהר אדר נבחר מחדש לראשות המועצה אבירם כהן, בתמיכת 61 אחוז מקולות המצביעים.[2]

הרצליהעריכה

בהרצליה נבחרה מחדש לראשות העיר יעל גרמן, בתמיכת 62 אחוז מקולות המצביעים[2]. רשימתה של גרמן, "הרצליה שלנו" זכתה ל-7 מתוך 19 המושבים במועצה

חדרהעריכה

בחדרה נבחר מחדש חיים אביטן לראשות העיר, בתמיכה של 65 אחוז.[2]

חולוןעריכה

בחולון ניצח ראש העיר המכהן מטעם מפלגת העבודה מוטי ששון עם כ-75% מקולות הבוחרים. רשימתו זכתה בכ-10 מתוך 23 מושבי מועצת העיר. שאר הסיעות היו ש"ס (5), "מצטיינים בחינוך", הליכוד, ישראל ביתנו ו"רשימת עמוס ירושלמי" (2). רשימת חולון אחת ורשימתו של אילן לוי קיבלו מושב אחד לכל רשימה.

חיפהעריכה

בחיפה נבחר מחדש ראש העיר המכהן יונה יהב, שגבע על ניצב בדימוס יעקב בורובסקי (47% לעומת 37%). במועצת העיר חברו הסיעות: חיפה שלנו (4), הירוקים של חיפה, חיפה ביתנו, מהפך בחיפה (3 מושבים כל אחת), העבודה, חד"ש, צעירי חיפה, הליכוד, נטו, די-שינוי ירוקים גמלאים עסקים שכונות ועדי עובדים, יהדות התורה (2 מושבים כל אחת), המפד"ל, שדולת גמלאים חיפה-גיל, תחאלוף ערב חיפה (בל"ד) וש"ס (מושב אחד לכל אחת).

לאחר הבחירות רוב הסיעות הצטרפו לקואליציה של יהב, מלבד חד"ש, בל"ד, שינוי, מהפך בחיפה והירוקים.

ירושליםעריכה

 
פוסטר בחירות של ארקדי גאידמק ורשימת צדק חברתי בירושלים

על ראשות העיר ירושלים התחרו ארבעה מועמדים: המועמד החילוני ניר ברקת מטעם רשימת ירושלים תצליח (שהפסיד בבחירות 2003), המועמד החרדי מאיר פרוש מטעם יהדות התורה, ארקדי גאידמק מטעם מפלגת צדק חברתי ומועמד עלה ירוק דן בירון. ברקת ניצח עם כ-53% מהקולות, לעומת פרוש (42%), גאידמק (3.5%) ובירון (0.5%).

אחוז ההצבעה בבחירות עמד על כ-43%[4].

הרכב מועצת העיר הנבחרת:

מפלגות צדק חברתי, עלה ירוק והירוקים לא עברו את אחוז החסימה.

פתח תקווהעריכה

בבחירות אלו התמודדו ראש העיר איציק אוחיון, אורי אהד, גנאדי בורשובסקי (ישראל ביתנו), חיים בשארי (הליכוד) וחיים כהן (רשימה עצמאית). בסופו של דבר, אוחיון ניצח בפעם השלישית (ראש העיר הראשון בעיר המגיע להישג זה) וזכה ל-55%, אהד זכה ל-29%, בורשובסקי זכה לכ-8%, בשארי זכה לכ-3%, וכהן זכה גם הוא לכ-3%.

הרכב מועצת העיר הנבחרת:

ראשון לציוןעריכה

לאחר מרוץ צמוד, הצליח דב צור לנצח את ראש העיר המכהן מאיר ניצן ברוב של כ-52% אל מול 48%. לאחר פרסום התוצאות ניצן פרסם כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים (בסופו של דבר הוא כיהן כראש הוועדה הקרואה בלוד)[5].

הרכב המועצה הנבחרת:

  • רק ראשון לציון בהנהגת דב צור – 4
  • קדימה–מפד"ל בהובלת מאיר ניצן – 4
  • פז – 4
  • הירוקים – 3
  • ישראל ביתנו – 2
  • הליכוד – 2
  • ש"ס – 2
  • זך – 2
  • החזית הדתית – 1
  • ראשון המתחדשת – 1
  • חי – 1
  • "של-שלמה לוי" – 1

גיל, יהדות התורה ומרצ לא עברו את אחוז החסימה.

רמת גןעריכה

המועמדים הבולטים בעיר היו וישראל זינגר וראש העיר המכהן צבי בר. בבחירות עצמן בר ניצח עם כ-56% לעומת 25% שהצביעו לזינגר. הרכב המועצה הנבחרת:

  • רמת גן בראש בהובלת צבי בר– 6
  • הליכוד – 3
  • מפלגת הירוקים – 3
  • העבודה – 2
  • הרשימה הדתית המאוחדת – 2
  • כח לגמלאים – 2
  • זינגר לרמת גן – 2
  • תנופה ירוקה לרמת גן – 2
  • לב-רשימת הצעירים – 1
  • ש"ס – 1
  • החיים בירוק (מרצ) – 1

תל אביבעריכה

המועמדים הבולטים בבחירות אלו היו ראש העיר המכהן מטעם סיעת "תל אביב-יפו" רון חולדאי, מול מועמד "עיר לכולנו" וחבר הכנסת דב חנין. בסופו של דבר חולדאי ניצח עם 51% מהמצביעים, לעומת 34% שהצביעו לחנין. מועמד הירוקים פאר ויסנר קיבל כ-4%. לאחר הבחירות חנין החליט להישאר בתפקידו כחבר כנסת ולא לכהן במועצת העיר[6].

בבחירות היו זכאים להצביע כ-315,000 תושבים שמתוכם הצביעו כ-35.5%[7].

הרכב מועצת העיר הנבחרת:

קואליציית חולדאי (21 חברים)

אופוזיציה (10 חברים)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תם יום הבחירות, מחכים לתוצאות אמת, ynet, ‏2008-11-11
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 רשימת הנבחרים לראש הרשות המקומית -בחירות 2008, באתר משרד הפנים
  3. ^ מהפך באשדוד: ראש העיר הוותיק הפסיד ללסרי, ynet, ‏12 בנובמבר 2008
  4. ^ בחירות לראשות העירייה ולמועצת העירייה, באתר עיריית ירושלים, ‏2008
  5. ^ מהפך בראשל"צ: ניצן הולך הביתה אחרי 25 שנה, ynet, ‏12 בנובמבר 2008
  6. ^ רון חולדאי ניצח בת"א; דב חנין: אני חוזר לכנסת, ynet, ‏12 בנובמבר 2008
  7. ^ תוצאות הבחירות לראשות ומועצת העירייה, באתר עיריית תל אביב-יפו, המרכז למחקר כלכלי וחברתי, ‏מרץ 2009
ישראל  מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל

1950 • 1955 • 1959 • 1965 • 1969 • 1973 • 1978 • 1983 • 1989 • 1993 • 1998 • 2003 • 2008 • 2013 • 2018 • 2023

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבחירות_לרשויות_המקומיות_בישראל_(2008)&oldid=35905720"