ישראל בגביע העולם בכדורגל
זהו מאזן התוצאות של נבחרת ישראל בגביע העולם בכדורגל. הנבחרת העפילה לטורניר פעם אחת, ב-1970.[1]
היסטוריה עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
בשנים 1934 ו-1938 התמודדה נבחרת ארץ ישראל במוקדמות גביע העולם. בשנת 1970 התמודדה נבחרת ישראל לראשונה במונדיאל.
מאזן בגביע העולם עריכה
| ישראל בטורניר גמר גביע העולם בכדורגל | מאזן מוקדמות | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה | סיבוב | מק' | מש' | נ' | ת' | ה' | ש"ז | ש"ח | סיבוב | מש' | נ' | ת' | ה' | ש"ז | ש"ח | קונפדרציה | |
כ- ארץ ישראל
|
כ- ארץ ישראל
| ||||||||||||||||
 1930
|
לא נרשמה | לא נרשמה | |||||||||||||||
 1934
|
לא העפילה | מקום שני | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 11 | אפריקה/אסיה | ||||||||
 1938
|
מקום שני | 2 | 0 | 0 | 2 | 1 | 4 | אירופה | |||||||||
כ- ישראל
|
כ- ישראל
| ||||||||||||||||
 1950
|
לא העפילה | מקום שני | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 11 | אירופה | ||||||||
 1954
|
מקום שלישי | 4 | 0 | 0 | 4 | 0 | 5 | ||||||||||
 1958
|
פלייאוף | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 | 4 | CAF/AFC | |||||||||
 1962
|
סיבוב הגמר | 6 | 3 | 1 | 2 | 13 | 14 | UEFA | |||||||||
 1966
|
מקום שלישי | 4 | 0 | 0 | 4 | 1 | 12 | ||||||||||
 1970
|
שלב הבתים | 12 | 3 | 0 | 2 | 1 | 1 | 3 | סיבוב הגמר | 4 | 3 | 1 | 0 | 8 | 1 | AFC/OFC | |
 1974
|
לא העפילה | גמר אזור A | 6 | 4 | 1 | 1 | 12 | 2 | |||||||||
 1978
|
סיבוב ראשון | 4 | 2 | 1 | 1 | 5 | 3 | ||||||||||
 1982
|
מקום חמישי | 8 | 1 | 3 | 4 | 6 | 10 | UEFA | |||||||||
| 1986
|
מקום שני | 6 | 3 | 1 | 2 | 17 | 6 | OFC | |||||||||
 1990
|
מקום שני | 6 | 1 | 4 | 1 | 5 | 5 | ||||||||||
 1994
|
מקום שישי | 10 | 1 | 3 | 6 | 10 | 27 | UEFA | |||||||||
| 1998
|
מקום שלישי | 8 | 4 | 1 | 3 | 9 | 7 | ||||||||||
  2002
|
מקום שלישי | 8 | 3 | 3 | 2 | 11 | 7 | ||||||||||
| 2006
|
מקום שלישי | 10 | 4 | 6 | 0 | 15 | 10 | ||||||||||
 2010
|
מקום רביעי | 10 | 4 | 4 | 2 | 20 | 10 | ||||||||||
| 2014
|
מקום שלישי | 10 | 3 | 5 | 2 | 19 | 14 | ||||||||||
 2018
|
מקום רביעי | 10 | 4 | 0 | 6 | 10 | 15 | ||||||||||
 2022
|
מקום שלישי | 10 | 5 | 1 | 4 | 23 | 21 | ||||||||||
 2026
|
טרם נקבע | טרם נקבע | |||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||
2034 |
|||||||||||||||||
| סה"כ | 1/22 | שלב הבתים | 3 | 0 | 2 | 1 | 1 | 3 | |||||||||
לפי משחק עריכה
| שנה | סיבוב | יריבה | תוצאה | עיר | כבשו לישראל |
|---|---|---|---|---|---|
| 1970 | שלב הבתים | אורוגוואי
|
0–2 | פואבלה | — |
| שוודיה
|
1–1 | טולוקה | מרדכי שפיגלר | ||
| איטליה
|
0–0 | טולוקה | — |
לפי יריבה עריכה
| משחקי גביע העולם (לפי נבחרת) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | נ' | ת' | ה' | סה"כ | זכות | חובה |
| איטליה
|
0 | 1 | 0 | 1 | 0 | 0 |
| שוודיה
|
0 | 1 | 0 | 1 | 1 | 1 |
| אורוגוואי
|
0 | 0 | 1 | 1 | 0 | 2 |
מונדיאל 1970 עריכה
- ערכים מורחבים – מונדיאל 1970, ישראל במונדיאל 1970
במונדיאל 1970 השתתפה ישראל לראשונה בגביע העולם בכדורגל. ישראל העפילה בפעם הראשונה למונדיאל ב-1970, יחד עם אל סלוודור ומרוקו.[1]
אף על פי שדווח לקראת הגרלת הבתים שייעשה שימוש בדירוג לפי מיקום, כפי שהיה בשני גביעי העולם הקודמים,[2][3] הוועדה המארגנת של פיפ"א הודיעה שלא כך יהיה.[4] במקום זאת חולקו שש עשרה הנבחרות לארבע "קבוצות גאוגרפיות", שלקחו בחשבון גם את החוזקות של הנבחרות ואף שיקולים פוליטיים.[5] המערכת, למשל, דאגה שישראל ומרוקו לא יוגרלו זו מול זו לאחר שמרוקו איימה קודם לכן לפרוש מהטורניר, כפי שעשו מטורניר הכדורגל האולימפי שנתיים קודם לכן.[6][7]
מוקדמות מונדיאל 1970 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1970
סיבוב מוקדמות ראשון עריכה
במהלך מוקדמות מונדיאל 1970 עברה ישראל את הסיבוב הראשון והעפילה ישירות לסיבוב השני.
סיבוב מוקדמות שני עריכה
בסיבוב השני הוגרלה ישראל לבית עם ניו זילנד וקוריאה הצפונית, שהעפילה לרבע הגמר בטורניר הקודם, אך פרשה הפעם מהמוקדמות כדי להימנע ממפגש עם ישראל, בשל סיבות פוליטיות והיעדר יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[8][9]
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| ישראל | 4 | 2 | 2 | 0 | 0 | 6 | 0 | 6 |
 ניו זילנד | 0 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 | 6 | -6 |
 קוריאה הצפונית | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
| ישראל | 4 – 0 | ניו זילנד |
| ישראל | 2 – 0 | ניו זילנד |
סיבוב גמר מוקדמות 1970 עריכה
| קבוצה א' | תוצאה | קבוצה ב' | סיבוב ראשון | סיבוב שני |
|---|---|---|---|---|
| ישראל
|
2–1 |  אוסטרליה
|
1–0 | 1–1 |
בית ב' במונדיאל 1970 עריכה
- ערך מורחב – מונדיאל 1970#בית ב'
אורוגוואי נגד ישראל עריכה
| 2 ביוני 1970 | אורוגוואי
|
2–0 | ישראל
|
אצטדיון קואוטמוק, פואבלה צופים: 20,654 שיפוט:  בובי דייווידסון
|
אילדו מניירו  23' חואן מוחיקה 50'
|
(סיקור) |
          אורוגוואי
|
 ישראל
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שוודיה נגד ישראל עריכה
| 7 ביוני 1970 | ישראל
|
1–1 | שוודיה
|
אצטדיון לואיס דוסאל, טולוקה צופים: 9,624 שיפוט:  סיום טארקגן
|
| מרדכי שפיגלר 56'
|
(סיקור) | טום טורסון 53'
|
|
ישראל
|
   שוודיה
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
איטליה נגד ישראל עריכה
| 11 ביוני 1970 | ישראל
|
0–0 | איטליה
|
אצטדיון לואיס דוסאל, טולוקה צופים: 9,624 שיפוט: איירטון ויירה דה מוראאס
|
| (סיקור) |
|
ישראל
|
  איטליה
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מאמן: עמנואל שפר
היסטוריית מוקדמות עריכה
- ערך מורחב – ישראל במוקדמות המונדיאל
נכון לסיום מוקדמות מונדיאל 2022, ישראל נכנסה למוקדמות המונדיאל 21 פעמים, כל טורניר מוקדמות למעט הטורניר הראשון ב-1930, אליו לא התקיימו מוקדמות. בשנים 1934 ו-1938 התמודדה הנבחרת כארץ ישראל תחת המנדט הבריטי. לאחר שהוקמה מדינת ישראל ב-1948, החלה הנבחרת להתמודד כישראל ב-1950. בכל הפעמים, למעט 1970, ישראל לא הצליחה להעפיל למונדיאל.
מוקדמות מונדיאל 1934 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1934
במוקדמות מונדיאל 1934, המונדיאל הראשון אליו נערכו מוקדמות, התחרתה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל בבית 12.[10] ארץ ישראל סיימה במקום השני והודחה.
נבחרת הכדורגל של ארץ ישראל הורכבה מתשעה כדורגלנים בריטים, שישה יהודים וערבי אחד.[11] פיפ"א מתייחסת לנבחרת ארץ ישראל כקודמתה של נבחרת ישראל, ולא של נבחרת פלסטין.[12] נבחרת ארץ ישראל נחשבת ל"אחת הנבחרות האסיאתיות הראשונות להתחרות במוקדמות המונדיאל".[13]
בבית 12 שובצו 3 נבחרות. טורקיה פרשה לפני תחילת המשחקים, ופיפ"א קבעה ששתי הנבחרות הנותרות, ארץ ישראל ומצרים, ישחקו שני משחקים בשיטת בית וחוץ, והמנצחת בסיכומם תעפיל למונדיאל.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
 מצרים
|
4 | 2 | 2 | 0 | 0 | 11 | 2 | 9 |
| ארץ ישראל/פלשתינה
|
0 | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 11 | -9 |
| 16 במרץ 1934 | מצרים
|
7–1 | ארץ ישראל/פלשתינה
|
מתחם הצבא הבריטי, קהיר צופים: 13,000 |
| (סיקור) |
| 6 באפריל 1934 | ארץ ישראל/פלשתינה
|
1–4 | מצרים
|
מגרש הדקלים, תל אביב צופים: 5,000 |
| (סיקור) |
סגל עריכה
מאמנים: אגון פולק, שמעון לאומי
שחקנים: וילי ברגר, אברהם רזניק, פנחס פידלר, זלמן פרידמן, גדליהו פוקס, יוחנן סוקניק, אמנון חרל"פ, פרנץ קראוס, פול קאסטנבאום, חיים רייך, אברהם נודלמן, דוד ויינברג, יעקב לוי-מאיר, יעקב זלבינסקי.
מוקדמות מונדיאל 1938 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1938
במוקדמות מונדיאל 1938 התחרתה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל בבית 6 האירופי. הונגריה, הנבחרת החזקה ביותר בבית, דורגה לקראת המוקדמות. ארץ ישראל ויוון שיחקו זו מול זו בשיטת בית-חוץ, והונגריה שיחקה נגד המנצחת בביתה. ישראל הפסידה ליוון, סיימה במקום השלישי והאחרון בבית והודחה.
מונדיאל 1938 היה האחרון אליו ניסתה נבחרת ארץ ישראל להעפיל, שכן בעקבות מלחמת העולם השנייה המונדיאל הבא התקיים רק 12 שנים מאוחר יותר, ב-1950, ועד אז כבר הוקמה מדינת ישראל.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
 יוון
|
4 | 2 | 2 | 0 | 0 | 4 | 1 | 3 |
| ארץ ישראל/פלשתינה
|
0 | 2 | 0 | 0 | 2 | 1 | 4 | -3 |
| 22 בינואר 1938 | ארץ ישראל/פלשתינה
|
1 - 3 | יוון
|
אצטדיון המכביה, תל אביב צופים: 5,000 |
| (סיקור) |
| 20 בפברואר 1938 | יוון
|
1 - 0 | ארץ ישראל/פלשתינה
|
אצטדיון לאופורוס אלכסנדרס, אתונה צופים: 12,000 |
| (סיקור) |
סגל עריכה
מאמן: אגון פולק
שחקנים: יוליוס קליין, אברהם בית הלוי, אברהם רזניק, יוסף ליברמן, יוחנן סוקניק, מנחם מרימוביץ', שמואל גינזבורג, שוקה ברשדסקי, פרי נויפלד, גאול מכליס, אברהם נודלמן, ישראל אלסנר, גדליהו פוקס, יונה שטרן, ג'רי בית הלוי, נתן פנץ.
מוקדמות מונדיאל 1950 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1950
במוקדמות מונדיאל 1950 התחרתה נבחרת ישראל בכדורגל בבית 3 האירופי. מוקדמות 1950 שוחקו בשיטה דומה למוקדמות הקודמות. צרפת, הנבחרת החזקה ביותר בבית, דורגה לקראת המוקדמות. ישראל ויוגוסלביה שיחקו זו מול זו בשיטת בית-חוץ, והונגריה שיחקה נגד המנצחת בביתה. ישראל הפסידה ליוגוסלביה, סיימה במקום השלישי והאחרון בבית והודחה.[14]
מונדיאל 1938 היה הראשון אליו ניסתה נבחרת ישראל להעפיל, שכן הוא היה הראשון מאז הוקמה מדינת ישראל ב-1948.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
 יוגוסלביה | 4 | 2 | 2 | 0 | 0 | 11 | 2 | 9 |
| ישראל | 0 | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 11 | -9 |
| 21 באוגוסט 1949 | יוגוסלביה
|
6–0 | ישראל
|
אצטדיון פרטיזן, בלגרד צופים: 35,000 |
| (סיקור) |
| 18 בספטמבר 1949 | ישראל
|
2–5 | יוגוסלביה
|
אצטדיון המכביה, תל אביב צופים: 20,000 |
| (סיקור) |
מקור:[15]
מוקדמות מונדיאל 1954 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1954 - אירופה
במוקדמות מונדיאל 1954 התחרתה נבחרת ישראל בכדורגל בבית 10. בבית שובצו שלוש נבחרות - יוגוסלביה, יוון וישראל. כל הנבחרות שיחקו זו מול זו בשיטת בית וחוץ, ומי שסיימה ראשונה בבית העפילה. ישראל סיימה במקום השלישי והאחרון והודחה.[16]
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| יוגוסלביה
|
8 | 4 | 4 | 0 | 0 | 4 | 0 | 4 |
| יוון
|
4 | 4 | 2 | 0 | 2 | 3 | 2 | 1 |
| ישראל
|
0 | 4 | 0 | 0 | 4 | 0 | 5 | -5 |
| 1 בנובמבר 1953 | יוון
|
1 - 0 | ישראל
|
אצטדיון פנאתינייקוס, אתונה צופים: 30,000 |
| (סיקור) |
| 8 בנובמבר 1953 | יוגוסלביה
|
1 - 0 | ישראל
|
אצטדיון גרדסקי, סקופיה צופים: 25,000 |
| (סיקור) |
| 8 במרץ 1954 | ישראל
|
0 - 2 | יוון
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן צופים: 55,000 |
| (סיקור) |
| 21 במרץ 1954 | ישראל
|
0 - 1 | יוגוסלביה
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן צופים: 60,000 |
| (סיקור) |
מוקדמות מונדיאל 1958 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1958
במוקדמות מונדיאל 1958 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות אפריקה ואסיה. המוקדמות נערכו בתחילה בשלושה שלבים, אך לבסוף הוסף להם עוד אחד.[17]
בסיבוב ראשון הוגרלה ישראל לבית 2 יחד עם טורקיה. הטורקים סירבו לשחק מול ישראל וישראל עלתה לסיבוב השני. בסיבוב זה הוגרלה ישראל נגד אינדונזיה, אך גם זו פרשה לאחר שסירבה לקבל את הצעת פיפ"א לערוך את המשחק במיקום נייטרלי. ישראל העפילה לסיבוב האחרון, שם הוגרלה נגד סודאן, שגם היא סירבה לשחק. מבחינה טכנית ישראל הייתה אמורה להעפיל אוטומטית למונדיאל לראשונה בתולדותיה, אולם לפני תחילת טורניר המוקדמות קבעה פיפ"א שנבחרת לא תוכל להעפיל אם לא שיחקה לכל הפחות משחק אחד (למעט האלופה המכהנת והמארחת), ולפיכך ישראל הייתה צריכה להשתתף במשחק אחד לפחות.
פיפ"א החליטה לקיים פלייאוף מיוחד בין ישראל לאחת מסגניות הבתים של אירופה (אופ"א), בהם שיחקו הנבחרות בשיטת בית-חוץ כשהנבחרת הראשונה מעפילה. בהגרלה שנערכה במשרדי פיפ"א בציריך, שווייץ, עלה שמה של ויילס, סגנית בית 4. ישראל הפסידה בשני המשחקים ולא העפילה לגביע העולם.
| 15 בינואר 1958 | ישראל
|
0 - 2 |  ויילס
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן צופים: 55,000 |
| (סיקור) | אייוור אולצ'רץ' 38' דייב בואן 63'
|
| 5 בפברואר 1958 | ויילס
|
2 - 0 | ישראל
|
ניניאן פארק, קארדיף צופים: 38,000 |
| אייוור אולצ'רץ' 76' קליף ג'ונס 80'
|
(סיקור) |
מוקדמות מונדיאל 1962 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1962 - אירופה
במוקדמות מונדיאל 1962 התחרתה ישראל בבית 7 של אירופה. הבית שוחק בשיטת גביע של שני משחקים בסדרת נקודות מצטברות. ישראל סיימה במקום השני והודחה, לאחר שהפסידה לאיטליה בגמר.
בסיבוב הראשון שיחקה ישראל נגד קפריסין, וניצחה אותה 7–2 במצטבר. בסיבוב השני התמודדה ישראל מול אתיופיה, ניצחה אותה 4–2 בסיכום שני המשחקים ועלתה לגמר המוקדמות. בגמר שיחקה ישראל מול איטליה, שלא שיחקה עד אז ולו משחק אחד במוקדמות, הפסידה לה 2–10 בסיכום ונכשלה בניסיון להעפיל לטורניר גמר גביע העולם.
סיבוב ראשון עריכה
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| ישראל
|
3 | 2 | 1 | 1 | 0 | 7 | 2 | 5 |
 קפריסין
|
1 | 2 | 0 | 1 | 1 | 2 | 7 | -5 |
| 13 בנובמבר 1960 | קפריסין
|
1–1 | ישראל
|
אצטדיון GSP, ניקוסיה צופים: 11,000 |
| (סיקור) |
| 27 בנובמבר 1960 | ישראל
|
6–1 | קפריסין
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן צופים: 45,000 |
| (סיקור) |
סיבוב שני עריכה
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| ישראל
|
4 | 2 | 2 | 0 | 0 | 4 | 2 | 2 |
 אתיופיה
|
0 | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 4 | -2 |
| 14 במרץ 1961 | ישראל
|
1–0 | אתיופיה
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן |
| (סיקור) |
| 19 במרץ 1961 | ישראל
|
3–2 | אתיופיה
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן |
| (סיקור) |
סיבוב הגמר עריכה
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| איטליה
|
4 | 2 | 2 | 0 | 0 | 10 | 2 | 8 |
| ישראל
|
0 | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 10 | -8 |
| ישראל
|
2–4 | איטליה
|
אצטדיון רמת גן, רמת גן צופים: 50,000 | |
| (סיקור) |
| איטליה
|
6–0 | ישראל
|
סטאדיו קומונלה, טורינו צופים: 70,000 | |
| (סיקור) |
סגל עריכה
מאמן: גיולה מאנדי
שחקנים: אהרן אמר, מרדכי בנבנישתי, שייע גלזר, יוסף גולדשטיין, יעקב גרונדמן, יעקב חודורוב, בועז קופמן, שלמה לוי, אמציה לבקוביץ', אברהם מנצ'ל, צבי מויססקו, שלמה נהרי, שלום פטרבורג, זכריה רצאבי, דני רום, נחום סטלמך, צבי טנדלר, גדעון טיש, יעקב ויסוקר, אורי וינברג, רובי יאנג.
מוקדמות מונדיאל 1966 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1966 - אירופה
במוקדמות מונדיאל 1966 התחרתה ישראל בבית 1 של אירופה. כל הנבחרות שיחקו זו מול זו בשיטת בית וחוץ, ומי שסיימה ראשונה בבית העפילה. ישראל סיימה במקום השלישי והאחרון והודחה.[18] השופט הישראלי מנחם אשכנזי השתתף בעצמו בגביע העולם, כששפט את משחק בית א' בין צרפת ומקסיקו ואת משחק רבע הגמר בין פורטוגל לקוריאה הצפונית.[19]
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
 בלגיה | 6 | 4 | 3 | 0 | 1 | 11 | 3 | 8 |
 בולגריה | 6 | 4 | 3 | 0 | 1 | 9 | 6 | 3 |
| ישראל | 0 | 4 | 0 | 0 | 4 | 1 | 12 | -11 |
סגל עריכה
מאמן: מילובן צ'יריץ'
שחקנים: חיים בכר, מיקו בלו, יצחק אנגלנדר, יחזקאל חזום, בועז קופמן, מוצי ליאון, חיים לוין, אמציה לבקוביץ', יוסף מהלל, יאיר נוסובסקי, חיים נוריאלי, דוד פרימו, משה רומנו, שמואל רוזנטל, דני רום, גיורא שפיגל, נחום סטלמך, רחמים טלבי, רובי יאנג, גדי צלניקר.
מוקדמות מונדיאל 1974 עריכה
- ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1974
במוקדמות מונדיאל 1974 התחרתה ישראל בבית 2 של אזור א' של מוקדמות אסיה, הפסידה בגמר האזורי לקוריאה הדרומית והודחה.[20] מונדיאל 1974 היה האחרון אליו ניסתה נבחרת ישראל להעפיל דרך אסיה, שכן היא פרשה מאסיה ב-1974.[21]
משחקי דירוג עריכה
בעקבות משחקי הדירוג הוקצתה ישראל לבית 2 עם מלזיה, קוריאה הדרומית ותאילנד.
| 16 במאי 1973 | ישראל
|
2–1 | יפן
|
אצטדיון דונגדאמון, סיאול, קוריאה הדרומית צופים: 25,000 |
בית 2 עריכה
בבית זה שיחקו כל הקבוצות זו מול זו משחק אחד, ושתי הראשונות העפילו לחצי הגמר האזורי. ישראל סיימה במקום הראשון והעפילה לחצי הגמר יחד עם קוריאה הדרומית.
|
חצי הגמר עריכהישראל ניצחה את יפן בחצי הגמר בהארכה משער של משה אוננה והעפילה לגמר האזורי נגד קוריאה הדרומית.
גמר אזורי עריכהישראל הפסידה לקוריאה הדרומית בגמר בהארכה משער של צ'ה בום-קון והודחה מהמוקדמות.
מוקדמות מונדיאל 1978 עריכה
במוקדמות מונדיאל 1978 התחרתה ישראל בבית 2 של מוקדמות אסיה ואוקיאניה. הנבחרת סיימה במקום השני בבית והודחה.[22] בנוסף, השופט הישראלי אברהם קליין שפט משחקים בבית א', בית 1 ואת המשחק על המקום השלישי בטורניר הגמר.[23]
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
