פתיחת התפריט הראשי

עמק ססגון שוכן בצפון מזרח בקעת תמנע, כ-25 ק"מ מצפון לאילת וכ-3 ק"מ ממערב לכביש 90, וממערב לקיבוץ אליפז. סביב העמק ניצבות גבעות מִשאר של אבן חול נובית ובלבו עובר "שביל ישראל". העמק מצוי מחוץ לגבולות פארק תמנע והוא פתוח ללא תשלום לציבור. מאז 2007, מתנהל מאבק ציבורי נגד הקמת מתחם מלון בתוך העמק, במטרה להשאירו במצבו הטבעי.

עמק ססגון
מבט לעמק ססגון מהר מכרות (חתוך).jpg
מבט לעמק ססגון מהר מכרות, 2007
גובה 170 מטר מעל פני הים
שטח 300 דונם
מיקום מצפון מזרח לבקעת תמנע,
וממערב לקיבוץ אליפז
גיל 540–485 מיליוני שנים לפני זמננו
גבולות נחל תמנע מדרום, הר מכרות מצפון ומצפון-מערב, וגבעת ססגון במזרח.
אזור הערבה
קואורדינטות 29°47′58″N 34°59′23″E / 29.799583°N 34.989722°E / 29.799583; 34.989722
עמק ססגון.png
מפת עמק ססגון, השביל הצהוב, מסמן את שביל ישראל העובר בעמק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

שם העמקעריכה

השם "עמק ססגון" ניתן למקום ב-2007 על ידי פעילי סביבה מקיבוצי הערבה הדרומית בשל סמיכותו ל"גבעת ססגון" וצבעוניותן של שכבות אבן החול המקיפות אותו.[1] שם זה אינו מופיע במפות של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), ומשום כך היו גורמים שהתנגדו לשימוש בו. אף על פי כן, במהלך השנים השתרש השם "עמק ססגון" בציבור והוא מופיע בעבודות מחקר ובעשרות רבות של פרסומים בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. כמו כן, הוא הוסף למפות השבילים של החברה להגנת הטבע.

גאוגרפיה ואקליםעריכה

 
תלמידי "תיכון המושבה" מזכרון יעקב בעמק ססגון, ברקע גבעת ססגון המהווה את גבולו המזרחי של העמק
 
חלקו המערבי של עמק ססגון, מבט מדרום (צילום מרחפן), ממול- הר מכרות, מימין- גבעת ססגון. שתי הגבעות בנויות מאבני חול מתצורות נטפים ושחורת

העמק, ששטחו כ-300 דונם וגובהו כ-170 מטרים מעל פני הים, תחום על ידי נחל תמנע מדרום, הר מכרות מצפון ומצפון-מערב, ועל ידי גבעת ססגון במזרח. שלושה הרי מִשאר של אבן חול נובית מקיפים את העמק. שניים מהם, הר מכרות וגבעת ססגון, הם הגדולים מסוגם בישראל ומתנשאים כ-150 ו-115 מטרים מעל העמק, בהתאמה. הרי משאר אלו מקנים לעמק את ייחודו הנופי (שאר גבעות המשאר בבקעת תמנע קטנות בהרבה). עמק ססגון מחולק לשתי אונות, מערבית ומזרחית, וביניהן מפרידה גבעה מצוקית ללא שם. אוכף צר ונמוך שבו פטריית אבן חול גדולה, מקשר ביניהן. באונה המזרחית עובר "שביל ישראל" המקשר בין מעלה מלחן ונחל מנגן (ודיונת מנגן) להר תמנע. את העמק מנקזים שלושה ערוצים, שניים זורמים אל נחל תמנע שמדרום לעמק, ואחד ישירות לכיוון מזרח לערבה.

פרופסור אמוץ זהבי, שסייר בתמנע ב-1950, טען שנוף גאומורפולוגי דומה לזה שבעמק ססגון, היה מצוי גם בדרומה של בקעת תמנע, אך נהרס בפעולות החציבה והכרייה שהתבצעו בה בין שנות ה-50 וה-80 של המאה ה-20.[2]

האקלים בבקעת תמנע ובעמק ססגון שבתוכה הוא אקלים צחיח קיצוני עם ממוצע משקעים שנתי נמוך של כ-25 מ"מ בשנה[3] וטמפרטורות ממוצעות בקיץ של כ-40 מעלות צלזיוס ביום ו-25 מעלות בלילה, ובחורף 22 מעלות ביום ו-10 בלילה.[4]

גאולוגיהעריכה

 
צמחייה אחרי שנה גשומה בעמק ססגון, מאי 2017
 
חלקו המזרחי של עמק ססגון, מבט מדרום (צילום מרחפן). ממול, הר מכרות, ומשמאל, גבעת ססגון. שתי הגבעות בנויות מאבני חול מתצורות נטפים ושחורת

בעמק ססגון ובהרי המשאר שסביבו נחשפות אבני חול שהן סלעי משקע שמקורן בתוצרי בליה של סלעי יסוד וסלעים מותמרים. מחשופי אבן החול בעמק על פי סדר היווצרותם, הם מתצורת תמנע ומעליה תצורת שחורת אשר הורבדה במהלך הקמבריום (540–485 מיליוני שנים לפני זמננו). מעל תצורת שחורת מצויה תצורת אמיר שהיא מאוחרת יותר בכ-400 מיליון שנה.[5][6] הפער הסטרטיגרפי שבין תצורות שחורת ואמיר נובער מתקופה ארוכה של בליה.[6] בעמק ססגון מופיעות תצורת תמנע כגבעות שחורות בבסיס הרי המשאר, תצורת שחורת כסלעים אדמדמים מגוונים המהווים את החלק התחתון בהרי המשאר ותצורת אמיר כסלעים חומים בחלקם העליון.

אקולוגיה בעמק ססגון ובהרי המשאר הסובבים אותועריכה

בשל צחיחותו של האקלים באזור הערבה הדרומית ובכלל זה בעמק ססגון, התפתחה בו מערכת אקולוגית יוצאת דופן, המזכירה בחלקה את התופעות האקלימיות באזורים בסהרה. חרף תנאי הסביבה המאתגרים (שילוב של טמפרטורה יובש וקרינה), המערכת הגאו-הידרולוגית מצליחה לתמוך במגוון רב יחסית של מיני צמחים, המקיימים שפע פרטים ועושר מינים של בעלי חיים כפרוקי-רגליים וחולייתנים.[7]

צמחייהעריכה

בשנים שחונות מתקשה מאוד הצמחייה החד-שנתית לגדול בעמק, אך בשנים גשומות, שבהן שוטפים המים את הערוצים, גדלים בעמק ססגון צמחי מדבר רבים האופייניים לאזור.

בסקר צמחים שנערך לאחר שנה גשומה, זוהו בעמק ססגון המינים: מלענן מנוצה, מלענן ריסני, דוחן אשון, תלת מלען פעוט, אפיונה מחוספסת, קזוח תלת קרני, חמדת השיח, אזוביון מדברי, פורסקוליאה שבירה, שמשון ליפי, רכפתן מדברי, מרווה מצרית, עירית צרת-עלים, פגוניה ערבית, פגוניה קטנת פרחים, פגוניה דביקה, עוקץ עקרב גלוני, פיגמית מגובששת, פרעושית גלונית, פרעושית מסולסלת, כוכב ריחני, יפרוק המדבר, מצמרת שעירה, סילון קוצני, מנתור ערבי, טוריים מדבריים, לחך ריסני, לחך סגלגל, לוניאה מחודדת, חלבלוב מגורגר, חלבלוב קהירי, מלחית מסורגת, קדד הסיף, פריינית קירחת, כפתור החולות, מחטנית המדבר, פרסטיה מצרית, זיזים חשופים, זקנונית הגממות, לוניאה מחודדת, זוגן פשוט ושיטת הסוכך.[8]

בעלי חייםעריכה

שתי קבוצות של בעלי חוליות המשגשגות במדבר קיצוני זה הן מחלקת הזוחלים ומחלקת היונקים. לאור תנאי האקלים ומיעוט המשאבים, משגשגים במיוחד מיני לטאות ונחשים המוכרים כיצורים חסכוניים מבחינה אנרגטית. אלו כוללים לטאות כמניפנית מצויה, מניפנית אילתית, ישימונית מצויה, ישימונית תמנע, שנונית הנחלים, שנונית האז, חרדון מדבר וחרדון סיני. עוד מצויים באזור נחשים כזעמן דק, זעמן יפהפה ואפעה מגוון.

בקרב היונקים הקטנים, מצויים עטלפי חרקים דוגמת פרספון, עטלפון בודנהיימר ואפלול נגב, ומכרסמים כגרביל הערבה וגרביל סלעים וקוצנים. בעמק גם אוכלי עשב גדולים יותר כארנבות, צבי הנגב ויעל נובי וטורפים כשועל מצוי ושועל צוקים (המתגוררים במצוקים של הרי אבן החול סביב) זאב אפור וצבוע מפוספס. באתר זה תועדו תצפיות ישירות ועקבות של צבועים וזאבים, וידוע על השימוש של טורפים אלו במאורות בתוך מבני אבן-החול.

היבט אקולוגי נוסף של עמק ססגון, הוא תפקודו כמעבר פעיל וחיוני עבור תנועת בעלי-חיים (מסדרון אקולוגי). אין מדובר רק בתנועה מקומית על ידי בעלי חיים קטנים, אלא בסקאלה רחבה יותר הנאמדת בקילומטרים, בעיקר על ידי יונקים פרסתניים (צבאים) וטורפים (זאבים וצבועים). עמק ססגון מהווה חיבור בין שמורת יטבתה הגדולה והשופעת בצפון, לבין שמורת בקעת תמנע ושמורות נוספות (נחלי נמרה, רחם, עתק ואף ערבת עברונה הנרחבת). אוכלוסיית צבי הנגב בערבה הדרומית היא הגדולה ביותר בישראל (כ-600 פרטים בין יטבתה לאילת), ועמק ססגון חיוני לתפקודה והישרדותה כאחד המעברים הפתוחים היחידים שנותרו לצד הפיתוח המודרני הנרחב בערבה.[7]

בעמק נמצאו עדויות לבעלי חיים שזה מכבר נכחדו מהאזור – יען הנגב (נמצא אתר קינון ובו כמות גדולה של שברי ביצים) וכן מלכודת נמרים שמורה.

ארכאולוגיה והיסטוריהעריכה

 
מבט על עמק ססגון והר מכרות מראש גבעת ססגון, 2007

החפירות שנעשו בבקעת תמנע לא כללו את עמק ססגון. אולם, בסקר ראשוני שנערך ב-2008 על ידי ד"ר עוזי אבנר[9] התגלו 28 אתרים קטנים ו-12 נקודות ממצא, החל מהתקופה הנאוליתית המאוחרת (האלף ה-6 לפנה"ס) ועד תקופה האסלאמית הקדומה (המאות 7–11 לספירה). בין האתרים: מבנה מגורים עם חצר וארבעה חדרים, תעלת כרייה לנחושת, שתי מלכודות טורפים, מספר קברי גל (טומולי) ושלושה מתקנים עם מצבות פולחן.

אחרי מלחמת העצמאות, בין שנות ה-50 וה-80 של המאה ה-20, התקיימה פעילות נמרצת של חיפוש מחצבים (בעיקר נחושת ומנגן) בכל בקעת תמנע וסביבתה. פעילות זאת כללה סלילת רשת צפופה של דרכים לחפירות ולקידוחי בדיקה. אף שפעילות זאת לא פסחה על עמק ססגון (שבו נכבשה דרך עפר), הוא נותר שמור יחסית. מרחב זה מופר פחות מרוב חלקי הבקעה, כולל אזורי פארק תמנע של היום בסמוך לאתרי המרכבות, אתר הקשתות (פירי כריית נחושת), אגם תמנע ועוד. ב-1996, במסגרת תוכנית המתאר לבקעת תמנע, הוחלט שחלק זה יוחרג למטרות פיתוח מלונאי.[10]

נוף ותיירותעריכה

מטיילים רבים מגיעים לעמק ססגון ואל דיונת מנגן הסמוכה אליו, שבה קיים חניון רשמי של רשות הטבע והגנים. אלו נהנים מצבעוניותם של אבני החול ותצורות הסלע היפות. העמק מבודד מהפארק והכניסה אליו אינה כרוכה בתשלום. בין המבקרים מספר גדל והולך של רוכבי אופנים[11] וצועדים ב"שביל ישראל" אשר חוצה את העמק - בואכה הר תמנע בדרום ומעלה מלחן בצפון-מערב.

המאבק על עמק ססגוןעריכה

 
מטה המאבק להצלת עמק ססגון מקבל את פרס הגלובוס הירוק, 24 במרץ 2011, על הבמה יניב גולן ממטה המאבק, משמאלו ח"כ דב חנין והעיתונאי וח"כ לשעבר ניצן הורוביץ.

מאז 2007 מתנהל מאבק ציבורי נגד הכוונה להקים בעמק ססגון מתקן מלונאי,[12] על ידי היזם יואב איגרא. את המאבק יזמו תושבי חבל אילות[1] ונכון ליוני 2017, שותפים לו כל הארגונים לשמירת טבע בישראל. כ-47 אלף אזרחים חתמו על העצומה להגנה על האזור מפני פיתוח – ולהעתקת המיזם לחלופה קרקעית סמוכה. עתירה שהגישו עמותת "אדם טבע ודין" ופעילי סביבה התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, והפרויקט הוקפא למעשה. בהחלטתו מדצמבר 2008, קבע השופט ניל הנדל, אז סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי, כי התוכנית אושרה "תוך פגיעה חמורה בשלטון החוק"[13] וזאת בשל חריגה של 75 אחוזים ממכסת הבינוי המותרת על פי תוכנית המתאר לבקעת תמנע. כמו כן, הוועדה לא קיימה את חובתה לערוך דיון בשאלת התאמתו של המיזם לתמ"א 35.

בפסק הדין נכתב:

מדובר באזור ייחודי, תיאור העותרים לפיו מדובר בשטח שנשמר עד ליום הזה כשטח מדברי בתולי של נופי בראשית, אינה הפרזה אלא קולעת למציאות. דווקא באזור כזה, חשיבות ההקפדה על הערך של איכות הסביבה, עומדת במלוא קומתה... לכן יש לעשות כל מאמץ פרשני במסגרת הנורמטיווית הנתונה כדי לשמור על המשאבים המצומצמים מאד של טבע ונוף.[13]

אף על פי שהנדל קיבל את העתירה ומתח ביקורת על הדרך שבה אושר הפרויקט, כתב: "סבורני שלא יהיה זה נכון, צודק ומידתי לבטל את התוכנית". הוא השיב את הכדור למגרשה של הוועדה המחוזית והורה להזמין נספח סביבתי חדש מגורם בלתי תלוי, במימון המדינה.

במהלך 2009 דנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בהוראת בית המשפט[14] ושכרה את שירותיה של חברת "אתוס" בראשות המתכנן ברק כץ.[15] הוקם צוות בדיקה שהכין סקר סביבתי נרחב ואובייקטיבי, אשר כלל בחינת חלופות בכל מרחב תמנע. המסמך שהוגש קבע כי "תהיה זו טעות חמורה להמשיך בהליך האישור של התוכנית באתר המקורי", וזאת בשל "פגיעה בנוף נדיר ברמה הלאומית, באזור שטרם הופר בפעילות אנושית, בהתעלם משמירה על עקרון צמידות הדופן". מחברי המסמך דירגו את חלופת עמק ססגון במקום התשיעי מתוך עשרה אתרים שנבחנו.

בסוף 2011 בחרה הוועדה המחוזית בישיבתה ב-12 בדצמבר 2011, בה נכח גם גלעד ארדן השר להגנת הסביבה, להתעלם מתוצאותיו של הסקר שהזמינה בעצמה, ולהמשיך בקידום התוכנית. הוועדה קבעה כי הסתבר לה שכל החלופות שנבחנו (בהוראתה) אינן ישימות מבחינת סטטוטורית - זולת זו המקורית.[16] זאת משום שתמ"א 35 הגדירה את תמנע כולה כ"מכלול נופי", קטגוריה המונעת פיתוח אינטנסיבי. עמק ססגון נמצא מתאים, משום שתוכנית המתאר הארצית אינה חלה עליו (מתחם המלונות אושר בטרם נכנסה תמ"א 35 לתוקף).

במהלך 2013, הגיש יזם הפרויקט תביעה אזרחית כנגד המדינה, בטענה כי התרשלותה בעת אישור תוכניתו גרמה לו לנזק בסך 15 מיליון ש"ח. בתגובה לתביעה, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי יש להטיל את האחריות על "אדם טבע ודין" ועל פעילי הסביבה אשר הגישו את העתירה, שבגינה נגרמו העיכובים בפרויקט.[17] בפנייתה ליועץ המשפטי לממשלה, טענה אדם טבע ודין כי מהלך זה של הפרקליטות מהווה פגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות ובשלטון החוק[18]. בעקבות זאת, חזרה בה הפרקליטות, והודיעה לבית המשפט על הסרת התביעה כנגד "אדם טבע ודין".[19]

בפברואר 2014, הנחתה הוועדה את היזם לתקן את התוכנית באופן המצמצם את זכויות הבניה (עיקרי ושירות) עד 24,000 מ"ר תוך צמצום הפריסה המלונאית אל האונה הצפון מזרחית של העמק.[20] בסתיו 2016 אושר המיזם בשנית בוועדה המחוזית,[21] אך שלושה מחברי הוועדה הגישו ערר למועצה הארצית.[22] במסגרת הדיון הציג המשרד להגנת הסביבה מסמך מפורט המתווה אלטרנטיבה קרקעית להקמת מלון – בסמוך למבואת פארק תמנע. "חלופת המבואה", שדורגה במקום הראשון במסמך חב' אתוס וכן במסמך שהכין פרופ' אלון טל ב-2009, מחייבת גריעה של שטח מתוך שמורת הטבע בשולי הר תמנע. כדי להקל על מהלך שכזה ולהדגיש את היתכנותו, חתמו ארגוני הסביבה בערבה ובישראל על התחייבות מראש שלא להגיש התנגדויות לתוכנית מלונאות במיקום זה. משרד התיירות והיזמים דחו את היוזמה.[23]

בעוד המערכת התכנונית מתמודדת עם המצב הסבוך, היה נראה כי המסלול הפוליטי-ציבורי עשוי להביא לפתרון שישביע את רצון הצדדים בקונפליקט. בראשית 2016 פורסם כי הושג הסכם לפיצויו של היזם תמורת ויתור על הפרויקט במיקומו המקורי ("מתווה גבאי-עטר").[24] המימון למהלך זה היה אמור להגיע מהקרן הקיימת לישראל, במסגרת הסכומים שהארגון מעביר למשרד להגנת הסביבה לצורך "פרויקטים לאומיים סביבתיים".[25] משרד התיירות הצליח לבלום את המהלך, בטענה שאין זה ראוי שמשרד ממשלתי אחד ינסה לבטל מיזם שמשרד ממשלתי אחר מקדם במשך שנים. 700 מתושבי חבל אילות (המהווים כמחצית ממשתתפי הבחירות במועצה זו) חתמו בנובמבר 2016 על מכתב לשר התיירות, יריב לוין, בדרישה שיסיר את התנגדותו לפתרון מוסכם בפרשה – ויבטיח את ההגנה על עמק ססגון הנמצא בצפון בקעת תמנע.

בנובמבר 2018, בעקבות עתירת "אדם טבע ודין", בוטל המענק הממשלתי בסך 72 מיליון ש"ח מטעם משרד התיירות, אשר הובטח ליזם הפרויקט בשנת 2008.[26]

ציונים לשבח ואזכורים בתרבותעריכה

באפריל 2008 יצא שירו של יאיר דלאל בשם נפגש בעמק ססגון, בשיר משתתפים גם קובי אוז, סי היימן, אריאל הורוביץ, דן תורן, דודי לוי, גלעד ויטל ועוד.[27]

ב-2011 קיבל מטה המאבק להצלת עמק ססגון, את פרס הגלובוס הירוק הניתן על ידי חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, הכולל כ-130 ארגונים.[28]

המאבק על עמק ססגון, תועד במצלמה על ידי יובל פן חבר קיבוץ סמר שהפך אותו לסרט המוקרן ביס דוקו.[29]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמק ססגון בוויקישיתוף
 
מבט לעמק ססגון מהר מכרות, משמאל גבעת ססגון

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 יניב גולן, קריאה אחרונה לעמק ססגון, המאבק להגנה על צפונה של בקעת תמנע. הוצאת דחפור, 2010
  2. ^ אמוץ זהבי, 2008. חוות דעת שהוגשה לבית המשפט על עמק ססגון
  3. ^ נתוני הגשם בבקעת תמנע מאתר השרות המטאורולוגי הישראלי
  4. ^ נתוני מזג אוויר בתמנע ביוני 2016 באתר AccuWeather.com
  5. ^ Beyth, M., Segev A., and Bartov, Y., 1999, The geological map of Be’er Ora,1:50,000 Sheet 25-IV Geol. Surv. Isr
  6. ^ 6.0 6.1 מיכאל בייט ורן קלבו, 2014, בקעת תמנע כפארק גאולוגי, דוח המכון הגאולוגי מס' GSI/09/2014
  7. ^ 7.0 7.1 פרק זה נכתב על ידי רועי טלבי, אקולוג לשעבר של מחוז אילת, רשות הטבע והגנים
  8. ^ רשימת הצמחייה נערכה על ידי דודי ריבנר מקיבוץ אילות בסיור שנערך בעמק ססגון ביום 29 במאי 2017
  9. ^ עוזי אבנר 2008, סקר ארכאולוגי בקעת ססגון
  10. ^ תקנון תוכנית בניין עיר - בקעת תמנע 2/112/02/12
  11. ^ משה גלעד, להתגלגל במדבר, הארץ, ‏23 במרץ 2013
  12. ^ תוכנית איגרא, גרסה סופית: נספח בינוי, תשריט והוראות בינוי מה-22 באוקטובר 2014
  13. ^ 13.0 13.1 עתמ (ב"ש) 264/08 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואחרים נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז דרום ואחרים, ניתן ב-30 בדצמבר 2008
  14. ^ קטע פרוטוקול הוועדה מ-27 באפריל 2009, שבו מחליטים להטיל על סוקר עצמאי לבחון חלופות מחוץ לתחומי התוכנית הספציפית
  15. ^ חברת אתוס
  16. ^ קטע מפרוטוקול הוועדה מ-12 בדצמבר 2011 שבו מחליטים בניגוד להמלצת צוות הסקר
  17. ^ אבסורד בתמנע
  18. ^ פניית אדם טבע ודין ליועץ המשפטי
  19. ^ הודעת פרקליטות המדינה
  20. ^ פרוטוקול ישיבת הוועדה מ-3 בפברואר 2014 שבו מנחים את היזם להקטין את הפרויקט אל מכסת הבינוי החוקית
  21. ^ פרוטוקול הוועדה המחוזית, 10 באוקטובר 2016
  22. ^ כתב הערר מה-8 בנובמבר 2016
  23. ^ אלון טל, בחינת חלופות להקמת מלון באזור פארק תמנע - דוח ביניים, מאי 2008
  24. ^ יניב גולן, חנן, תציל את עמק ססגון, עמ' 26
  25. ^ אילנה קוריאל, השר להגנת הסביבה: לא יוקם מלון בעמק ססגון, ynet, ‏20 בפברואר 2016
  26. ^ דותן לוי, בוטל המענק ליזמי המלון בפארק תמנע, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-11-12
  27. ^   נפגש בעמק ססגון, בביצוע יאיר דלאל, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
  28. ^ הזוכים ב"גלובוס הירוק" לשנת 2011 באתר "עבודה שחורה"
  29. ^ קרני עם-עד, המאבק של חברי הקיבוצים בערבה להצלת עמק ססגון מגיע למסך הטלוויזיה באתר mynet קיבוץ, 14 בפברואר 2018