שיחת משתמש:נת- ה-/ארכיון 6

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים מאת נת- ה- בנושא פולמוס הרמב"ם

ראה עריכה

שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע‏#ביקורת עמיתים. --בברכה, טישיו - שיחה 02:14, 18 בפברואר 2011 (IST)תגובה

שלום נתנאל עריכה

אנא עיין בדף השיחה של פולמוס המשיחיות בחב"ד ומה שהערתי שם בסוף, לא הבנתי מדוע שני הקטעים שונים, אחד מתנוסס לראווה מעל דפי הערך, והשני נדחף להערות שוליים... בנוסף לכך שהקטע שהבאתי חיוני מאוד להבנת דברי הזרם המרכזי. אולי תרצה לחזור בך ולשנות את עמדתך בנדון. בברכה, נפתלי - שיחה 15:13, 13 במרץ 2011 (IST)תגובה

הגבתי שם. נת- ה- - שיחה 15:44, 13 במרץ 2011 (IST)תגובה

שלום, אודה למי שיוכל לתרום ליצירת הערך כגון באימוץ פרק אחד לכתיבה , בברכה מי-נהר - שיחה 10:43, 14 במרץ 2011 (IST)תגובה

הי נתנאל! תוכל לענות על השאלה ששאלתי שם, בנוגע לרשימה "הפוכה"? תודה. טוסברהינדי (שיחה) 18:48, 14 במרץ 2011 (IST)תגובה

האמת שרציתי, אבל התעצלתי... לגופו של עניין, אני רק העתקתי את הקוד של Costello, אבל אין לי ידע בשאילתות SQL. שאילתה מהסוג שאתה מציע קשה יותר לביצוע בגלל שצריך לנפות ממנה גם את כל דפי ההפניות והפירושונים. אולי תפנה ל־Costello בעניין. נת- ה- - שיחה 18:57, 14 במרץ 2011 (IST)תגובה
כדי לקבל את הרשימה הבסיסית יש להחליף את ה"מילה" DESC בשאילתה ב-ASC.
קל יחסית לנפות הפניות (שדה page_is_redirect בטבלה page) וגם פירושונים (ע"פ הכללה של תבנית פירושונים - ניתן לקבל מטבלת templatelinks). אתה רוצה שאני אכתוב את השאילתה המלאה? ‏ costello • ‏ שיחה 10:47, 15 במרץ 2011 (IST)תגובה
את השאלה הזאת יש להפנות לטוסברהינדי, אני מעריך שהתשובה תהיה חיובית. טוסברהינדי, בקשות לשאילתות אפשר למלא באתר של ה־toolserver, דורש הרשמה. האתר - [1]. נת- ה- - שיחה 10:53, 15 במרץ 2011 (IST)תגובה

פסיכולוגיה יהודית עריכה

ראיתי שאלתך בדף השיחה. הוספתי קישור בערך לראיון עם ד"ר ברוך כהנא. איני יודע אם הוא מספק תשובה, אבל לפחות הוא מתייחס לזה (די בהתחלת הראיון) דרך - שיחה 02:29, 21 במרץ 2011 (IST)תגובה

מחיקה מיותרת ג'וליאנו מר עריכה

שלום נראה לי שיש אמת בדבר שנכדו נרצח? או שאני טועה. לכן ראוי לציין זאת. אודה אם תשיב את השורה "שהקים את תיאטרון החופש בג'נין, ונרצח ליד תיאטרונו בתאריך ה-4 באפריל 2011". בתודה ובברכה, Rafael Guri שיחה 12:18, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה

אבל הערך אינו על הנכד אלא על הסבא. אזכור בני משפחה בערך של הסבא צריך להיות כללי ביותר (שם, מקצוע) ולא מעבר. השאר בערך המתאים על הנכד. בברכה, נת- ה- - שיחה 12:20, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
שלום רב! נראה לי שיש בידי הצדק והברכה, לציין זאת אצל הסבא. אירוע כה טראומטי, כה חזק, וכה משנה מפה, לאדם שעשה כה רבות למען הרפואה בישראל. זה חלק מהביוגרפיה של הסבא. ללא כל צל של ספק. בברכה ובכבוד, Rafael Guri שיחה 12:24, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
תראה, לדעתי יש לחכות שבוע־שבועיים כדי לבחון את הפרספקטיבה ההיסטורית, כי בתוך זמן כה קצר מרצח, אין לנו כלים להגיד עד כמה האירוע הוא טראומטי ומשמעותי. אני מציע שתעלה את הנושא בדף השיחה של הערך ותבקש חוות דעת נוספות. בברכה, נת- ה- - שיחה 12:27, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
שלום! ברשותך אעביר גם ציטוט של דבריך הראשונים לשם. תודה על העצה הנבונה. ראה שיחהגדעון מר. בברכה ובכבוד, Rafael Guri שיחה 12:35, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה

ביקשת קיבלת עריכה

עשיתי כבקשתך. עכשיו אתה תבקש להביע תמיכה בחשיבות שלתבנית:כבישי יהודה וגם תבנית:כבישי השומרון בברכה צפניה - שיחה 19:04, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה

מובטחת לך תמיכתי אם יובע ספק בחשיבותם. נת- ה- - שיחה 20:11, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה

עריכתך האחרונה בערך חזקה (הלכה) עריכה

תודה רבה רבה על ההגהה שלך! כתבתי קטע בהקשר לחזקה מול טענות משפטיות, ואני לא מבין למה מחקת חלק מהקטע. --בברכה, טישיו - שיחה 21:00, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה

מהם 'הטענות המשפטיות' ומה משמעותם? טיעון 'ברי' עם הוכחות יגבור גם על חזקת ממון וגם על חזקת הגוף, טיעון של 'שמא' ספק אם יגבור על איזו שהיא חזקה. נת- ה- - שיחה 21:03, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ד, עמוד א', מבואר, שרבן גמליאל "עדיפא ליה חזקה" עד שלא אכפת לו על החיסרון המשפטי של בעל השמא מול טענת הברי, ורבי יהושע "עדיפא ליה ברי" מול שמא, עד שהוא מעדיף את הברי גם מול חזקת הגוף. בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד ב' מבואר, מחלוקת דומה של ר"ג ורבי יהושע, של חזקת הגוף מול חזקת ממון. המסקנא: ר"ג מעדיף את חזקת הגוף גם בטענות משפטיות, ור"י מעדיף טענות משפטיות מול חזקות. --בברכה, טישיו - שיחה 21:06, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
נדמה לי שאין פה מחלוקת נפרדת, אלא טענת הברי והשמא הם ביטוי של חזקת הממון. לרבן גמליאל חזקת הגוף גוברת גם על חזקת ממון שמוצגת כטענת ברי, ואילו לרבי יהושע חזקת הממון גוברת על חזקת הגוף, אפילו כאשר חזקת הממון באה לידי ביטוי כטענת שמא, היות ו'המוציא מחבירו עליו הראיה'. נת- ה- - שיחה 21:12, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
טעיתי. בי"ג ע"א מדובר בשאלה באיסורין, המסקנא: ר"ג אלים ליה חזקת הגוף, ורבי יהושע קיל ליה, וממילא - 1. מקיל מול ברי ושמא 2. מקיל בחזקת ממון. --בברכה, טישיו - שיחה 21:20, 5 באפריל 2011 (IDT)תגובה
שלחתי לך אימייל --בברכה, טישיו - שיחה 00:16, 6 באפריל 2011 (IDT)תגובה

רוב בעילות עריכה

תודה על עריכותיך. אבקש ממך לשקול פעם נוספת את האפשרות להזכיר את דינה של האישה עצמה בהערת שוליים. דרך - שיחה 20:51, 27 באפריל 2011 (IDT)תגובה

אפשר בהערת שוליים, אבל מה זה מוסיף לערך? חשבתי על ערך מתאים לתוכן שנמחק, ולא מצאתי. אולי פרוצה (הלכה)? בברכה, נת- ה- - שיחה 20:58, 27 באפריל 2011 (IDT)תגובה
היה נראה לי שיש בזה כדי להציג תמונה שלמה יותר של הכלל. אולי אתה צודק. לא קריטי. דרך - שיחה 01:41, 28 באפריל 2011 (IDT)תגובה
תודה על עריכותיך בדף הערך. אשמח אם תראה את הערתי לגבי עדיפות ונכונות השימוש במונח "נבעלה" על פני במונח "קיימה יחסי אישות" בדף הערך. בברכה. ALCשיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"א • 01:58, 2 במאי 2011 (IDT)תגובה

תבנית איחוד במנחת חינוך (קורבן) עריכה

שלום נתנאל. הוספת תבנית איחוד במנחת חינוך (קורבן) באפריל בלי שצויינה הסיבה בדף השיחה. על פניו ניתן לראות מדוע היא הונחה, אולם אני לא בטוחה האם יש לאחד, אקבל את דבריך המלומדים בנושא. מה שכן לא הובאה התנגדות ונושא האיחוד הוא משהו שלקחתי על עצמי לטפל בו. אשמח אם תוכל לבצע את השינוי של מה שביקשת לעשות מלכתחילה ולאחד לערך שזקוק למעט עריכה כדי לא לאבד מהדקויות או מאידך להחליט שאין צורך באיחוד. אם זה לא משהו שמעניין אותך לעשות וזה הרי מובן, אאלץ לעשותו בעצמי ללא ידע בנושא , אבל עם הרבה אהבה. (יצאתי מעט פולניה במשפט האחרון.. אבל אני רבע פולניה, כך שזה בסדר... שבת שלום. Itzuvit

תודה על התזכורת, כיוון שהנושא של שני הערכים הוא הלכתי, אם את מסתבכת איתו אני אשתדל לטפל בנושא בשבוע הקרוב. בברכת ישר כח, נת- ה- 15:17, 6 במאי 2011 (IDT)תגובה
מה היא הסיבה לאיחוד? --בברכה, טישיו - שיחה 16:17, 6 במאי 2011 (IDT)תגובה
שמדובר באותה מנחה בדיוק, שאותה מביא כהן גדול כל יום, וכהן הדיוט בפעם הראשונה שהוא עובד עבודה בבית המקדש. נת- ה- 16:38, 6 במאי 2011 (IDT)תגובה
המשפט האחרון מוכיח לי שעדיף שאדם עם ידיעות נרחבות בהרבה משלי בהלכה יבצע את האיחוד . אני אאחד נושאים אחרים . תודה רבה :)Itzuvit 17:19, 6 במאי 2011 (IDT)תגובה

תודה עריכה

תודה לך על עריכה זו. השחתתי זמן רב בניסיון להכניס בינה לקודקודיהם של הדוברים בדף השיחה, כנראה ללא הועיל. אני חושב שזהות הדובר היתה בעוכרי נסיונות אלו - אני משער שעריכתך זו תתקבל. יוסאריאןשיחה 19:23, 16 במאי 2011 (IDT)תגובה

שמחתי לעזור :) נת- ה- - שיחה 20:16, 16 במאי 2011 (IDT)תגובה
במטותא, אם כבר כאן והכל, אני לא בטוח שהחוקרים באוניברסיטאות רואים את הלאומיות ב"אור שלילי" כשהם טוענים שהיא המצאה מודרנית, זה לפחות לא אמור לקרות בפרסומים רציניים. יוסאריאןשיחה 20:32, 16 במאי 2011 (IDT)תגובה
התלבטתי מאוד איך להגדיר את זה, האם התפיסה שלאומיות היא המצאה מודרנית באה בעצם לשלול במידה זו או אחרת את הלאומיות? הרי אם אין קשר בין התפיסה הזו לבין שלילת הלאומיות, מה אכפת ל'אם תרצו' איזו תפיסה היא העיקרית באוניברסיטאות? אם לדעתך אין קשר בין התפיסה של הלאומיות כהמצאה מודרנית לבין שלילת הלאומיות או ראייתה באור שלילי, אין לי שום התנגדות שתתקן בערך. נת- ה- - שיחה 21:35, 16 במאי 2011 (IDT)תגובה
עקרונית אפשר לומר שראיית הלאומיות כהמצאה מודרנית מפחיתה בערכה - כביכול היא אינה מהווה את "המצב הטבעי" ואינה מובנת מאליה, כמו שחלק ממי שמצדד בה טוען. מצד שני, מישהו אחר יכול לטעון כי דווקא היותה המצאה מודרנית מוכיחה שהיא מתאימה לתקופה, וממילא רעיונות רבים מועלים על נס בגלל היותם חדשניים, מהפכניים, טובים מכל מה שנעשה עד כה, וכן הלאה. כך שהטענה אינה טענה אתית, אלא טענה עובדתית. מה אכפת לאם תרצו? כנראה היא מהתנועות שלא רק שהם מעלות על נס את הלאומיות, אלא שהן רואות בה אבן יסוד של קיום החברה והתרבות, ובפרט יש לשער (הכל פה השערות) של העם היהודי. אתקן בערך ונראה מה יהיה. יוסאריאןשיחה 11:21, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה
ואם כבר אני כאן2 - כשאתה מוסיף תבניות בקשת מקור, היה מאוד מועיל אם היית מציין זאת בתקציר העריכה. זה מסייע למצוא את העריכה הזו אחר כך, ומהווה גילוי נאות להצבת תבנית בעלת משמעות. יוסאריאןשיחה 11:22, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה

מתקן התפלה עריכה

הי. למה הורדת מהערך מידע שצורף אליו מקור? אני שם לב עכשיו שהמקור התפגר אבל בזמנו הוא פעל והמידע בערך (לפחות לפני העריכות האחרונות של דפנה) התבסס עליו. יוסישיחה 14:13, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה

כי המקור התפוגג ולא נמצא לו אסמכתא ברשת. איזה מידע חסר לדעתך? נת- ה- - שיחה 14:13, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה
אני מצטט את כל מה שכתבתי בזמנו בשורה וחצי לפני המקור הזה "..ולהעביר מים לחברת מקורות החל מ־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מליון מטר מעוקב (מלמ"ק) מים שנכנסו לקו ירקון-נגב של המוביל הארצי וצימצמו את הצורך באספקת מים מהמוביל". אגב, נסיונות שלי לבינתיים לאתר מחדש את ההודעה הזו באתר מקורות נכשלו. יוסישיחה 14:22, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה
נדמה לי שהפרטים העיקריים נמצאים בערך כעת, האם לדעתך יש פרטים חסרים? נת- ה- - שיחה 14:26, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה
הלכה לאיבוד זוטא היסטורית. כעת שאני יודע שלא היה כאן עניין עקרוני, אני אערוך אותה בחזרה. תגיד לי אם התוצאה בעייתית בעיניך. יוסישיחה 14:33, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה
מסכים כמובן לשינוי, אני מקווה שאינך מתנגד להשמטת 'התפוקה הראשונית' של 100, שלמעשה הינה תפוקת אמצע ולא תפוקה ראשונית, על פי המידע שהוסף בעריכה שלך. נת- ה- - שיחה 15:38, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה
ראיתי ודעתי נוחה עם עריכתך. הייתי מעדיף שהמילה "היום" תוחלף ב"נכון לשנת 20XX, התפוקה השנתית עומדת על..", אבל אני לא מכיר את הנתון הזה (118) ולא יודע מאיפה הוא בא ולמתי הוא מתייחס. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:38, 17 במאי 2011 (IDT)תגובה

פולמוס המשיחיות עריכה

אודה לך, אם תמשיך להביע דעתך, בדיון שפתחת בעבר, שיחה:פולמוס המשיחיות בחב"ד#יחס החסידים לאדמו"ר כיחס האדמו"ר לחמיו --שיע(שיחה) • י"ח באייר ה'תשע"א • 13:29, 22 במאי 2011 (IDT)תגובה

בינתיים זה מוזכר בערך - פולמוס המשיחיות בחב"ד#זיהויו כמשיח. אם הדיון הוא על ייחוס כלל זה למחנה המרכזי (ולא רק למחנה המשיחסטי), יש להביא דוגמאות והוכחות לכך שהם מזדהים עם ערך זה. בינתיים יש את האמירה של ברוד וציטוט שהבאת בדיון. נת- ה- - שיחה 15:45, 22 במאי 2011 (IDT)תגובה
הציטוט שברוד אמר בשם גרונר מופיע בערך כסימוכין לטענה שה'מרכזי' סבורים שהרבי לא דיבר על עצמו על חמיו. "הזרם המרכזי‏[10] סבורים שהדברים שאמר מכוונים לחמיו".
אך ברוד עצמו כותב שאין זה כך. ציטוט: ""כתבתי במפורש שבעבורנו, כל מילה שהרבי אומר על הרבי הריי"צ מתורגמת אוטומטית על הרבי. . . אם הרבי אומר שהרבי הריי"צ הוא "נשיא דורנו" או "נביא דורנו", אנחנו נאמר שהרבי שלנו הוא "נשיא דורנו" ו"נביא דורנו". הוא מסביר את דבריו: "אמרתי דבר אחד – שמההערה של הרבי עלינו ללמוד, כי אסור לנו לומר שהרבי אמר את הדברים על עצמו. אנחנו בהחלט נאמר זאת על הרבי, אבל לא נאמר שהרבי אמר זאת על עצמו, כי הוא אומר בפירוש שלא דיבר על עצמו." במילים אחרות הערך מציג כעת טיעון שאין אף אחד מהמרכזי שטוען כך. --שיע(שיחה) • כ"ב באייר ה'תשע"א • 00:15, 26 במאי 2011 (IDT)תגובה
הדיונים הבאים, נקטעו ללא מסקנה. אודה לך על המשך התייחסות. שיחה:פולמוס המשיחיות בחב"ד#שבירה והמשך, שיחה:פולמוס המשיחיות בחב"ד#חסידים האמינו שהריי"צ משיח. בברכה --שיע(שיחה) • ז' בסיוון ה'תשע"א • 17:58, 9 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אני חושב שצריך לעשות חלוקת משמרות על הערך הזה מצד משתמשים נוספים... כרגע אין לי מוטיבציה לעסוק בנושא, וזה לא עד כדי כך נושא מרכזי שצריך בשבילו מסירות נפש. נת- ה- - שיחה 18:03, 9 ביוני 2011 (IDT)תגובה
חבל לי, אבל אני לא יכול להתלונן, מבין אותך לגמרי... --שיע(שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"א • 17:42, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה

כבוד שבת עריכה

האם מתאימה לערך תמונה של כיסוי חלות עם הכיתוב "לכבוד שבת קודש"? ואם כן, האם תוכל ליצור כזו? --בברכה, טישיו - שיחה 15:48, 2 ביוני 2011 (IDT)תגובה

רעיון יפה, אני אנסה ליצור משהו כזה. נת- ה- - שיחה 19:15, 2 ביוני 2011 (IDT)תגובה
מצויין. --בברכה, טישיו - שיחה 20:39, 2 ביוני 2011 (IDT)תגובה

משתמש:מאיה דדון/ציינו את שם הערך עריכה

שלום, ראה ארגז נטוש, לדעתך יש מה להציל פה? במבט ראשון נראה כי יש כפילויות עם השהיה (שבת). Neuköln - ש 16:27, 6 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אולי אפשר להפוך את זה לפלטת שבת. נת- ה- - שיחה 20:32, 6 ביוני 2011 (IDT)תגובה
לזה התכוונתי. אין לי ידע בנושא ולכן אשמח אם תוכל לעבור עליו/לשפץ קצת במידת הצורך ולהעביר למרחב. חג שמח Neuköln - ש 13:26, 7 ביוני 2011 (IDT)תגובה
מהבחינה ההלכתית זה קל, מבחינת תיאור המוצר זה קצת יותר קשה לי. נת- ה- - שיחה 13:40, 7 ביוני 2011 (IDT)תגובה
  בוצע. נת- ה- - שיחה 16:22, 7 ביוני 2011 (IDT)תגובה
נפלא! תודה רבה, Neuköln - ש 16:49, 7 ביוני 2011 (IDT)תגובה

עירובין עריכה

לאחרונה החילותי ללמוד את מסכת עירובין, וחסר היה לי רקע ראשוני. הערכים המופלאים שלך היו לי לעיניים, ועל כך תודה רבה!

האם הינך יכול להסביר לי, מדוע ההלכה באם כמה אנשים ביטלו את רשותם לגבי אדם אחר מהדרים בחצר, שניתן לטלטל בחצר רק דברים שהיו בחצר מערב שבת וקנו בו שביתה? אם החצר נחשבת כרשות היחיד מכיוון שכולה נחשבת רשותו של מי שביטלו את דירתם לדירתו, אם כן למה לא יועיל הביטול רשות לכל דבר? --בברכה, טישיו - שיחה 05:33, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה

האם אתה מתכוון לשאול בעצם למה במקרה של ביטול רשות של רבים ליחיד לא ניתן יהיה לטלטל מהבתים של הרבים לחצר (למרות שביטלו גם את רשותם על ביתם וגם על חלקם בחצר), בניגוד למקרה ההפוך בו יחיד שביטל רשותו (בחצר ובבית) לרבים, מותר יהיה לו לטלטל מהבית לחצר? אם זו השאלה, אז ההבדל הוא בגלל העקרון שיחיד יכול להחשב כאורח לגבי רבים, אבל רבים לא יכולים להחשב כאורחים לגבי יחיד, ראה ביטול רשות#ביטול רשות של רבים ליחיד מול ביטול רשות#טלטול לאחר ביטול רשות של יחיד לרבים. בברכה, נת- ה- - שיחה 10:17, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה
האם תוכל להרחיב בעניין ה"אורח", כיצד מתיר עיקרון ה"אורח" את רשותו של המתארח? --בברכה, טישיו - שיחה 10:32, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה
נתאר מצב בו אחד מדיירי החצר מארח בן־משפחה בביתו בשבת. האורח אינו בעל רשות בחצר או בביתו של המארח, ולכן אין לו השפעה על הטלטול בין הבתים לחצרות. אדם שמבטל רשותו, נכנס למעמד של 'כמו־אורח', אף על פי שיש לו רשות קניינית בביתו ובחצר, וזאת כקולא מצורפת לדין הדרבנן של איסור טלטול בין רשויות היחיד. למרות שבאופן תיאורטי ניתן לארח כמות עצומה של אורחים בחצר ולא תהיה לכך השפעה על הטלטול בין הבתים לחצרות, דיירי קבע בחצר להם בעלות קניינית עליה אינם יכולים להחשב ל'כמו־אורחים'. אפשר להתייחס לזה שחכמים הקלו במצב כעין זה רק ליחיד ולא לרבים, ערוך השולחן מנמק זאת בכך שרבים לא ניכרים כאורח: "והטעם, מפני שהרי הכל יודעים שאינם אורחים, ורק ביחיד לגבי רבים לא מינכרא מילתא. אבל רבים אצל יחיד, ואפילו יחיד אצל יחיד, כגון שלא היו רק שנים בחצר ולא עירבו, כשמבטל אחד לחבירו את הרשות - לא נעשה כאורח אצלו" (הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן שפ""ח). נת- ה- - שיחה 11:05, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה
הנה דוגמא של הסבר מאיר עיניים, שכדאי מאוד להוסיפו לערך, לא?
ושאלה עמרצית: מה הם חוטי העירוב המקיפים את ירושלים? ושאלה פשוטה יותר: בא נגיד שרב מקבל מחר מויקיפדיה את כתב ההכתרה לרבה של ירושלים, ובא אליך לקבל יעוץ כיצד להתיר טלטול בירושלים (לא קוראים לזה עירוב, כבר ראיתי שכתבת בערכים), האם תוכל להסביר לו בקיצור מה עליו לעשות? בברכה, טישיו - שיחה 17:16, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה
הרעיון הכללי מובא בערך, ההסבר המקיף לא, אבל יש הפניה להערת שוליים משם הבאתי את הדברים. היות ולא ברור לי אם ההסבר מוסכם על כולם, אני מעדיף להשאיר אותו כהפניה בהערת שוליים.
לגבי ירושלים, החוטים הינם צורת הפתח הנחשבת כמו מחיצה, שנועדה להפוך את כל השטח הציבורי של העיר לרשות היחיד אחת, יכול להיות שבמזרח העיר אפשר להסתמך על גדר ההפרדה (חומת ירושלים החדשה). אם בוחרים להסתמך על המתווה של מחיצות צורת הפתח (השיטות המנוגדות מובאות בערך עירוב), צריך להקפיד שמחיצות צורת הפתח יהיו רצופות ולא יהיה פתח של מעל 5 מטרים פנויים (אפשר לתכנן קווי גיבוי, להסתמך על עמודי חשמל' טלפון וכו'), לבדוק בתדירות שהחוט לא נקרע עקב סערה / רכב גבוה, ו/או להסתמך על מתלולים של תל המתלקט בתור מחיצה (באיזור הר המנוחות והכניסה לעיר יש מתלול מתאים). לאחר הכנת העירוב הפיזית־מעשית יש להשלים את ההכנה המופשטת: לעשות עירוב חצרות עבור כל העיר (יש גם דעה שאפשר להסתמך על המזון המוכן לסעודה שלישית בבית כנסת הפתוחה לכלל הציבור כעירוב חצרות), ולשכור מגורם שלטוני בעל סמכות את כל רשויות היחיד שבבעלות גויים (הנושא של מתחמים בבעלות דיפלומטית זרה הינו בעיה נוספת). ראה גם ירושלים בהלכה#העירוב בירושלים. נת- ה- - שיחה 10:46, 13 ביוני 2011 (IDT)תגובה
1. האם החוטים מכוונים בצורה כזו שלא יהיה פתח אחד שרחב יותר מעשר אמות? בוודאי שלא. האם אין גבול לרוחב פתח? 2. האם ניתן לנצל חוטים ועמודים שלא הוקמו לשם פתח? האם זה מוסכם לפי כל הפוסקים? בברכה, טישיו - שיחה 21:54, 13 ביוני 2011 (IDT)תגובה
כמדומני שאין גבול לרוחב צורת הפתח, אבל יש גבול לפרצה ריקה - 10 אמות, כדי שתפסול את המחיצה. ניתן לנצל עמודי חשמל, גדרות, וכל דבר שניתן ליצור איתו צורת פתח, התנאי העיקרי הוא שהעמודים יעמדו בדיוק מתחת לחוט, אבל ניתן להציב מחיצות מינימליות בגובה 10 טפחים בצד העמוד בדיוק מתחת לחוט, ורואים אותם כאילו עולות עד למעלה בעזרת הכלל 'גוד אסיק'. אם זה מוסכם לפי כל הפוסקים אני לא יכול להתחייב (ישנה מחלוקת בעד כמה המחיצות צריכות להיות בדיוק מתחת לחוט), יש את שיטת הרמב"ם שלא ניתן להקיף במחיצות צורת הפתח יותר מ־50% מהיקף העיר. נת- ה- - שיחה 23:58, 13 ביוני 2011 (IDT)תגובה
בברוקלין שבארה"ב מתנהלים דיונים תמידיים בין המתנגדים לעירוב לבין התומכים בו. אחת מטענות המתנגדים לעירוב הוא שבניגוד לירושלים בה העיר עצמה מבחינת הלכתית (ללא השכונות שאינם נחשבים כחלק מהעיר מבחינה הלכתית, למשל מעלה אדומים, ואולי אפילו רמות ורמת שלמה?) אינה כוללת בתוכה שישים ריבוא, הרי שבעיר ברוקלין יש שישים ריבוא, וממילא אין העירוב שבירושלים (שעליו סומכים גדולי הפוסקים) קשור לנושא. האם הינם יכול לאשר את ההנחה הראשונה? בברכה, טישיו - שיחה 06:56, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אני לא מספיק בקיא בנושא ובחילוקי הדעות בעת המודרנית, אני רק מכיר שגם גוש דן הוא רצף אורבני שאפשר להגדיר אותו כבעל אוכלוסייה גדולה משישים ריבוא, וישנם טענות לפיהם בנתיבי איילון עוברים כל יום מעל 60 ריבוא. בנוסף ישנם דעות הסוברות ששישים הריבוא צריכים להיות במקום אחד, או שיהיו כולם גברים, או יהודים ולא גויים, או שאנשים העוברים ברחוב במכונית אינם נחשבים כהולכים ברחוב לעניין ספירת שישים ריבוא היות והם סגורים בתוך רשות היחיד ניידת. נדמה לי שהכל מוזכר ברשות הרבים (שבת). נת- ה- - שיחה 10:18, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
לא, לא הכול מוזכר בערך, ורוב מה שכתבת כאן לא מוזכר בערך. גם הסברא האחרונה שהזכרת (בנוגע לנוסעים במכונית) אינה מוזכרת בערך, מצד הסברא היא הגיונית מאוד, אולי תוכל להזכר מה המקור? בברכה, טישיו - שיחה 21:56, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
כמדומני שרוב העיסוק בסוגיית ה־60 ריבוא הוא באחרונים, היות ורק בעת המודרנית ישנה מציאות של ערי ענק, ובאחרונים ישנו מגוון רחב של דעות. פירוט מרחיב ראה פה, אוסיף את זה מיד כקישור חיצוני לערך רשות הרבים (שבת). נת- ה- - שיחה 22:37, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה

שיחה:תל המתלקט‏ עריכה

--בברכה, טישיו - שיחה 01:59, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה

שאלה טובה, בינתיים אין לי תשובה. נת- ה- - שיחה 08:47, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה
תודה. --בברכה, טישיו - שיחה 22:02, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה
זה כי אתה מנסה למצוא תרגום לחצי ציטוט. "תל המתלקט עשרה מתוך ארבעה" זה כבר קל - תלולית בגובה ארבע אמות עם שיפוע ממוצע של 10/24. דניאל צבישיחה 07:29, י"ד בסיוון ה'תשע"א (16.06.11)
הכי טוב אם דניאל צבי יואיל להביא קישור לרש"י שמסביר את זה. --בברכה, טישיו - שיחה 07:31, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
זה בתלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י"ט, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק', עמוד א'. --בברכה, טישיו - שיחה 07:37, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אגב, נתי - @ --בברכה, טישיו - שיחה 07:40, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
האם ישנם מקורות נוספים למילים מהשורש ל.ק.ט הקשורות לשיפוע ולתלילות? נת- ה- - שיחה 10:13, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
לא ידוע לי. יתכן שמדובר במושג המושאל מהשורש הידוע, ומשמעותו, שניתן "לאסוף" וללקט גובה של עשרה טפחים מהרוחב של ארבעה אמות. בברכה, טישיו - שיחה 21:56, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה
הסתכלתי במילון של יאסטרוב (en:Marcus Jastrow). "תל המתלקט" לא מופיע אצלו - לא תחת השורש ל.ק.ט, ולא תחת אחת הדומאות ל"תל", אבל הוא הפנה לחולין (מ"ו. וע"ז.) - שם יש "מתלקט" לגבי אבר מן החי, והכוונה היא בהשאלה - שאמנם במקום אחד אין בשר לחפות את רוב העצם, אבל אם "נלקט" מכל האבר, אז יספיק. כנ"ל כאן - אין במקום אחד 10 טפחים (כי אז היינו מדברים על גדר, ולא על תל), אבל אם תוך כדי מהלך 4 אמות אפשר "ללקט" את כל 10 הטפחים הנ"ל, אז בכל זאת זה נחשב מחיצה. ומצאתי גם בירושלמי עירובין פ"א, הל"א: "היה שם גדר אם מתלקט הוא עשרה טפחים מתוך ג' צריך קורה ואם לאו אין צריך". דניאל צבישיחה 15:42, ט"ו בסיוון ה'תשע"א (17.06.11)
ישר כח. נת- ה- - שיחה 16:22, 17 ביוני 2011 (IDT)תגובה

הרב קוק - דת הציונות עריכה

אודה על הבעת דעה כאן - בברכה - רבנןשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 18:49, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה

נרות עריכה

ערך ממצה ומחכים. חן חן. --ג'יס - שיחה 18:28, 20 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אורי יוגב עריכה

שלום רב,
לתשומת לבך העריכות האחרונות של אלמוני בערך. תודה רבה וערב טוב, יניב שיחה 19:59, 20 ביוני 2011 (IDT)תגובה

הערה לגבי המשפט שהוספת והאלמוני הוריד " מתואר כאדם כוחני, חסר מעצורים ועקשן." אני חושב שצריך לכל הפחות למתן אותו, להסביר מי מתאר אותו כך ועל איזה רקע, ולתת מקורות ראויים. תודה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 20:29, 20 ביוני 2011 (IDT)תגובה
כך על פי כתבה אודותיו מ־2004. נת- ה- - שיחה 20:30, 20 ביוני 2011 (IDT)תגובה
למען האמת, בויקיפדיה לא מקובל כל כך לתאר את אופיו של אדם, אבל במקרה הזה חשבתי שאולי יש מקום, היות והוא הוביל מהפיכה רצינית בתקופתו, לטוב ולרע. נת- ה- - שיחה 20:32, 20 ביוני 2011 (IDT)תגובה
כמו שציינת, זה פחות מקובל, אם אתה חושב שזה צריך להשאר הייתי מוסיף את הקישור שהבאת כמקור, ומעביר את זה לפרק של הממונה על אגף התקציבים כי להבנתי הביקורת מתייחסת לעבודתו בתפקיד ספציפי זה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 20:39, 20 ביוני 2011 (IDT)תגובה

השהיה עריכה

יפה שהבאת מהר הקור. לצערי אינני יכול לראותו כי אינטרנט אתרוג חוסם לי. אודה אם תביא שמות של ספרים. - בברכה - רבנןשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"א • 19:16, 21 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אתרוג חוסם את אתר ישיבה?! מופלא הדבר. בכל אופן זהו שיעור של הרב זלמן מלמד שמביא דעות, אך במקרה זה לצערי בלי ציון מקורות מפורש. נת- ה- - שיחה 19:22, 21 ביוני 2011 (IDT)תגובה

בית הקברות בטבריה עריכה

שלום נתנאל, ותודה על התיקונים שעשית בערך. לשני הדברים שביקשת מקור מצאתי מקור, ולכן החלפתי את התבנית "דרוש מקור" באסמכתא. כן עניתי לעניין שם הערך שהעלית בדף השיחה. בברכה. פומפריפוזה - שיחה 21:16, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

היות וזה חשבון משתמש שלי, אני אצור הפניה לדף השיחה שלי. נת- ה- - שיחה 23:15, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
לגופו של עניין, ישר כח. נת- ה- - שיחה 23:20, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה
ראשית, תודה, ושמחתי לשתף פעולה בשיפור הערך. שנית, אשמח גם להערות על הכתוב בערך טבריה עצמו. כל עוד יש את תבנית "בעבודה" אשמח לקבל הערות בדף השיחה, ולאחר מכן, כמקובל, ניתן לערוך את הערך עצמו. אני מעריך שהעבודה תימשך עוד מספר שבועות בטרם אסיר את התבנית, ואשמח לכל הערה ולכל סיוע שיוכלו לשפר את הערך עוד בטרם אסיר את התבנית. פומפריפוזה - שיחה 12:19, 6 ביולי 2011 (IDT)תגובה

הבלעת תחומין עריכה

כתבתי את הערך, מה דעתך (אתה מוזמן לערוך). האם תואיל לכתוב את הערך שביתה (שבת) שיעסוק במושג שביתה שטעון ביאור רב (כמו שנראה מערך זה)? --בברכה, טישיו - שיחה 10:17, 10 ביולי 2011 (IDT)תגובה

לגבי שביתה בשבת, האם יש תוכן למושג מלבד בתנוגע לתחום שבת? כמדומני שאין, ועל כן לדעתי יש לכלול את הנושא בתוך תחום שבת. אלא אם כן לא הבנתי את כוונתך בקשר למושג שביתה. נת- ה- - שיחה 10:31, 11 ביולי 2011 (IDT)תגובה
באופן כללי, האם אתה מפעיל מעקב אחרי הערכים שאני פותח בהלכות עירובין? למשל אתו רבים ומבטלי מחיצתא? --בברכה, טישיו - שיחה 22:11, 13 ביולי 2011 (IDT)תגובה
לא באופן שיטתי, רק באופן מזדמן. אבל רציתי לציין שאני נהנה מאוד לראות ערכים שיש בהם השתלשלות הלכתית מסודרת, בדגש על הפרדה בין גמרא־ראשונים־שו"ע, לבין דברי אחרונים וחקירות, כמו שעשית בערכיך האחרונים (לא שאתה מחוייב ללכת בעקבות ההעדפה שלי כמובן), ישר כח! נת- ה- - שיחה 22:19, 13 ביולי 2011 (IDT)תגובה
בימים אלו כדאי לך לעקוב אחרי תרומותי העוסקות בערכים (חוץ מניטור), גם של הימים האחרונים וגם הבאים --בברכה, טישיו - שיחה 22:22, 13 ביולי 2011 (IDT)תגובה
אגב, מהי דרך העבודה שלך, כלומר כיצד אתה בוחר את הנושאים בהם אתה עוסק ומהם המקורות העיקריים עליהם אתה מתבסס? נת- ה- - שיחה 22:23, 13 ביולי 2011 (IDT)תגובה
אני לומד מסכת עירובין בזמני הפנוי, בוחר לי סוגיא כל שהיא, מתעמק בה, מחפש מקורות מתאימים בגמרות אחרות על ידי חיפוש באחרונים (במקרה האחרון הגעתי למקורות על ידי הקונטרס אחרון בשו"ע הרב), וכותב את הסיכום כאן. לפעמים אני כותב גם את המהלכים של האחרונים, למרות שכמוזכר עיקר מטרתי היא זה להתעמק בגמרא ובראשונים. בברכה, טישיו - שיחה 22:28, 13 ביולי 2011 (IDT)תגובה
זה גם היה הכיוון שלי, מתוך לימוד מסכת ערובין, רק שאצלי העדפתי להכניס את הטקטס של ערוך השולחן על הלכות ערובין לויקיטקסט, ואז לכתוב את את הערכים הרלוונטיים. באותה תקופה הכיוון היה הלכתי למעשה, ולכן הערכים האלו סובלים מחוסר מסויים בהבאת ראשונים, משם המשכתי להלכות שבת. נת- ה- - שיחה 22:37, 13 ביולי 2011 (IDT)תגובה
בקשר לאמור בראש הקטע: יש לשביתה משמעויות נוספות חוץ מתחום שבת, ראה למשל הקישור האדום בערך חילוק רשויות. --בברכה, טישיו - שיחה 04:14, 21 ביולי 2011 (IDT)תגובה

מבוי עקום עריכה

עכשיו יש לך במה לשבור את הצום? --בברכה, טישיו - שיחה 22:55, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה

ישר כח. אגב, טיילתי פעם באיזור שכונת בית ישראל בירושלים ודרומה (לכיוון מאה שערים והשכונות הקטנות), כמדומני שבאיזור בתי אונגרין יש דוגמא יפה למבוי מפולש (גמו גם לחצר משותפת, מרפסת במובנה ההלכתי וגדרות של היזק ראיה). אני אמור לבקר בירושלים בעוד שבועיים, אם לא תקדים אותי אנסה לארגן תמונות. נת- ה- - שיחה 23:15, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה
במאה שערים ישנן דוגמאות לכל האפשרויות הקיימות בעולם בהלכות עירובין, חוץ מרשות הרבים (הלכה)...  . תהיה תועלת גדולה אם תוכל אכן לצלם שם תמונות, ככל שיותר, מחצרות, מבואות עקומות וישרות, בורות וביראות, וכל מיני דכפין. --בברכה, טישיו - שיחה 23:55, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה

עריכתך האחרונה עריכה

ראה את דברי רש"י כפי שהם מובאים בתוספות. יש מצב להתקשר אליך בטלפון עכשיו? --בברכה, טישיו - שיחה 00:04, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה

לא, מאוחר מדי. נת- ה- - שיחה 00:09, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
בכל אופן, התקשתי המון זמן בהבנת הדברים, תאמר לי את מסקנותיך, לאחר ראיית העניין בדברי התוספות. בברכה, טישיו - שיחה 00:11, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
מה אתה רואה מדברי התוספות? תפרט יותר. נת- ה- - שיחה 00:12, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
כמו כן אני מציע שנמשיך את הדיון בדף השיחה של הערך. נת- ה- - שיחה 12:00, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
ראה דברי בדף השיחה. אני חושב שכדאי מאוד שתשכתב את שני הקטעים הנ"ל, לפי הבנתך. --בברכה, טישיו - שיחה 04:13, 21 ביולי 2011 (IDT)תגובה

עדכון עריכה

שלום נת- ה-. בבדיקה מעמיקה של צוות הבוטים שלנו, התברר כי ייתכן מאוד שתהיה לך התעניינות בערכים הבאים: פרוץ כעומד | חילוק רשויות | קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה‏ | ביטול רשות מחצר לחצר | עיר של יחיד. --בברכה, BOTטישיו - שיחה 22:34, 24 ביולי 2011 (IDT)תגובה

נתי, אנא הגב בשיחת קטגוריה:הלכות ערובין ובשיחה:חילוק רשויות. אתה לא עובר על רשימת המעקב שלך? --בברכה, טישיו - שיחה 21:20, 25 ביולי 2011 (IDT)תגובה
נתי יש לי שאלה קטנה: מנין מקור האיסור לטלטל חפצים מחוץ לתחום השבת של בעליהם? --בברכה, טישיו - שיחה 16:51, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
משניות מפורשות במסכת ביצה כמדומני. נת- ה- - שיחה 16:55, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אגב, אתמול הייתי בירושלים וצילמתי מבוי מפולש ומבוי עקום, דא עקא שאחרי הצילום שמתי לב שהמבוי העקום מלוכלך לגמרי... נת- ה- - שיחה 16:56, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
1. התכוונתי לשאול מהיכן המקור בתורה. 2. שלח לי בבקשה את התמונות, רק כדי לבדוק אותן. בברכה, טישיו - שיחה 20:47, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
מקור בתורה - תורה שבעל פה... זה גם תלוי במחלוקת אם לתחום שבת יש עיקר מהתורה או שהוא כולו תקנה דרבנן. לא לגמרי הבנתי אותך בשאלת המקור, וכי לתחום שבת עצמו יש מקור בתורה שבכתב? יש שמפרשים את הפסוק 'אל יצא איש ממקומו' על דין תחום שבת, אך יש שמפרשים אותו רק על הוצאה מרשות לרשות. לגבי מייל, מה הכתובת שלך? נת- ה- - שיחה 20:50, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
1. גם תורה שבעל פה היא תורה, אך היא מסבירה את הוראותיה בסברא, אחד משלוש עשרה מידות, פסוק או קבלה, וכדוגמא שהבאת. 2. אשלח לך עכשיו מייל, ותחזיר לי תמונות. תודה. בברכה, טישיו - שיחה 21:27, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
שלחתי את התמונות. מסגנון הגמרא נראה לי שמדובר בדין דרבנן = סברא. נת- ה- - שיחה 23:45, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
  1. הגבתי
  2. למה אתה חושב שמשמע שמדובר בסברא (מהיכן משמע?) ומה היא הסברא? בברכה, טישיו - שיחה 23:55, 1 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
היות ואני מניח שמדובר בדין דרבנן (כך נדמה לי שמשמע קצת בגמרא), כל דיני דרבנן הם דינים שיש בהם סברא. לא ראיתי את הכלל הזה בשום מקום, אבל לדעתי הוא נכון: גזרת הכתוב קיימת רק בדיני דאורייתא, כל דיני דרבנן הם דינים תלויי־סברא. אגב, כל הדיון נוגע כמובן רק ליום טוב, שרק בו מותר לטלטל מחוץ לתחום שטח יישוב. מה הסברא? אולי שלא יאמרו כמו שבהמתו של אדם מותרת ללכת מרחק גדול, גם הוא מותר ללכת מרחק גדול? לא ברור לי לגמרי אבל יכול להיות שזה חיזוק של עיקר דין תחום שבת. נת- ה- - שיחה 00:03, 2 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אני מסכים, לדעתי ניתן אכן לומר שדרבנן = סברא, כלומר המחייב של כל הדרבנן הם הסברא עצמו שהכריחה את חז"ל לומר את דבריהם, וכבר האריך בזה הדאון רבי אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים בקונטרס דברי סופרים. בקשר למקור המדוייק, אמרת סברא לא רעה, כדאי לשאול תלמידי חכמים בנושא. בברכה, טישיו - שיחה 00:07, 2 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

תבנית:שכונה עריכה

היי נתנאל, נכון לא ראית כיצד פועלת התבנית שכונה קודם שתיקנת בערך מאה שערים? • חיים 7עלי • ג' באב ה'תשע"א • 23:50, 3 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

גם נכון, אבל לא רלוונטי. הפרמטרים שנוספו מיותרים לגמרי. נת- ה- - שיחה 00:02, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
כי מחקת שורות של התיבה בלי לדעת מה הן עושות ולאיזה פרמטר הן מובילות, פשוט חבל • חיים 7עלי • ד' באב ה'תשע"א • 00:11, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
ה'ראו גם' לא מוסיף דבר לתבנית שכונה. נת- ה- - שיחה 10:04, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
בדקת?? התייעצת?? זה עבר ביקורת של ערן • חיים 7עלי • ד' באב ה'תשע"א • 22:47, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
לא הבנתי עדיין מה אתה רוצה, פרמטר ה'ראו גם' הינו אופציונאלי, ולא מחוייב. נת- ה- - שיחה 22:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אכן, כל הפרמטרים אופציונאליים, אבל בכדי למחוק צריכים סיבה, הייתה לך אחת כזאת? • חיים 7עלי • ד' באב ה'תשע"א • 22:56, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
בוודאי, הפרמטר מיותר לחלוטין במקרה זה. 'ראו גם' משמעו מושג דומה מתקשר, אבל ירושלים ומאה שערים היא עיר ושכונה אחת ואין ביניהם דמיון, לכן אין זה נוגע ל'ראו גם'. נת- ה- - שיחה 23:03, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אתה מתעקש לא לקרוא את אופן פעולת הטבלה, אז אסביר לך בקיצור, הפרמטר "ראו גם" מציג קישור לכל שכונות ירושלים ו/או בכל עיר בארץ בעלת קטגוריית שכונות, עכשיו יש מבין? • חיים 7עלי • ד' באב ה'תשע"א • 23:09, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
זכותך לקבוע לעצמך כללים, אבל אין עלי חובה לקבל אותם. לדעתי הפרמטר מיותר בכל שכונה שהיא, והוא גם כפילות לפרמטר 'עיר'. כמו כן נהוג לא לקשר לקטגוריות מערכים. נת- ה- - שיחה 23:13, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אכן, אך מחובתך לא לערוך עריכות של אחרים שהתקבלו בהחלטה משותפת! • חיים 7עלי • ד' באב ה'תשע"א • 23:18, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
לא מוכר לי החלטה במזמון על פרמטרי חובה בתבנית:שכונה. חבל על הדיון, חשוב לך הפרמטר ולכן שחזרת, ואני רואה בו דבר שולי ולכן לא אכנס עליו למלחמת עריכה. את דעתי לא אשנה ככל הנראה, וגם אתה לא תשנה את דעתך, ובא לציון גואל. נת- ה- - שיחה 23:22, 4 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

שכתוב עריכה

בפוליגמיה ביהדות הוספת תבנית שכתוב ונימקת אותה בתקציר העריכה. עם זאת בעתיד יהיה קשה למצוא בהיסטוריה את הסיבה להנחת תבנית השכתוב ולכן רצוי שתסביר אותה בדף השיחה או באמצעות נימוק בתבנית עצמה. בברכה, ערן - שיחה 21:53, 7 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

צודק, אטפל בזה. נת- ה- - שיחה 22:25, 7 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

ערכי הלכות עריכה

לילה טוב. כל הכבוד על המרץ בכתיבת ערכים. רצית אבל להעיר שבתור חילוני למהדרין, דרך כתיבת הערכים הללו מאוד מנוכרת לי. הם מנוסחים לא כסקירה ביקורתית, אלה כפסיקות הלכה. כאילו אין פרספקרטיבה היסטורית. אני לא מכיר את המחקר, וגם אני לא מתכוון להתערב בערכים הללו, אבל קח בחשבון שאין סיבה שתקים/ו גטו חרדי כאן. גם חילונים ישמחו לקרוא על הלכה בשפה ידידותית וביקורתית. Talmor Yair - שיחה 00:57, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

ערכים אכן צריכים להיות מנוסחים כסקירה ביקורתית, אבל בתנאי שאכן יש ביקורת ספיציפית. לפי הבנתי, ברוב מוחלט של המקרים אין ביקורת ספיציפית לנושא הלכתי פרטי (ההתנגדות חילונית הינה כללית הרבה יותר ונוגעת לענייני אמונה), ולכן ערכים הלכתיים נכתבים כמו סקירה היסטורית, אלא שלא תמיד ישנה השתלשות היסטורית ברורה בכל נושא פרטני. גם הההלכה הקונסרבטיבית / רפורמית אינה מפותחת כמעט, ולא ניתן להוציא ממנה ביקורות שנוגעות לנושאים פרטניים ומצומצמים, בייחוד אלו שאינם נוהגים למעשה כיום. לגבי שפה ידידותית, כדאי מאוד להעיר בדף השיחה על ניסוחים שאינם מובנים. אכן כל הרעיון הוא שנושאים תורניים / הלכתיים יהיו נגישים לכלל, ולא שבויים בשפה המובנת רק לבודדים. אגב, אשמח מאוד אם כן תתערב ותעיר באופן פרטי לגבי ערכים מסויימים. נת- ה- - שיחה 01:03, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
בביקורת אין הכוונה רק לבעד ונגד, אלה לסקירה מתוך עמדה ביקורתית. מה היו התנאים שיצרו הלכה כזו? כיצד התייחסו לאיסורים בתקופה מאוחרת יותר? וכדומה. הייתי שמח לקרוא על עמדות פרשנים במקום על עמדות מסבירים. לילה טוב :) Talmor Yair - שיחה 01:17, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
מה דעתך על ערכים כמו טומאה וטהרה (מומלץ) או חילוק רשויות המציג את ההשלשלות ההלכתית? האם אלו עונים על ציפיותיך? בברכה, טישיו - שיחה 01:29, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
את "טומאה" קראתי בעבר. קודם כל המחקר בו עדכני -בהכללה גסה מאוד - לתקופת בית המקדש. יש הרבה חוקרים מודרנים שעסקו בעניין הזה מבחינה פילוסופית, גם ביחס ישיר ליהדות. שנית, הערך היה צריך להיות "טהרה וטומאה ביהדות", כי הוא מתעלם מכל התרבויות השונות. זו דוגמה לערך שנכתב בהרבה תשומת לב למקורות ההלכה ובאפס תשומת לב לעולם שמחוץ לה. Talmor Yair - שיחה 09:32, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אם אפשר לצפות להתייחסות רבה לגבי נושא כמו חרם דרבנו גרשום על נישואי שתי נשים, על נושא כמו שימוש באור הנר בשבת אפשר לצפות להרבה פחות התייחסות. ערך כזה הוא שווה ערך לערך שעוסק בנושא פרטי ומצומצמם במתמתיקה, אין לצפות כמעט להתייחסות עקיפה לנושא. נת- ה- - שיחה 10:57, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
כל עוד שם הערך איננו מייחד את המידע שבו ליהדות, מדוע צריך הקורא לצפות שהוא יהיה כזה? אלה מושגים כלל תרבותיים ולא שייכים ליהדות בלבד. בכל מקרה זו רק דוגמה. Talmor Yair - שיחה 11:30, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
שמות לדוגמא? נת- ה- - שיחה 18:02, 8 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

יצחק מאיר מורגנשטרן עריכה

לא שמעת עליו? תגגל? הערך לא מבהיר את חשיבותו? Akkk - שיחה 20:38, 9 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

לא שמעתי עליו, ועל פי הערך לא ברורה חשיבותו. נת- ה- - שיחה 20:47, 9 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

שלום נתנאל, אם תוכל בבקשה. ירחם ה' מי-נהר - שיחה 03:15, 10 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

הערות והצעות יתקבלו בברכה. --בברכה, טישיו - שיחה 06:36, 10 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

שימוש באור נרות בשבת עריכה

אשתי מדליקה (גם) בנרות שבת של שמן. אם אני אראה שהנר הולך ליכבות, בהחלט יש חשש שאטה אותו. אז למה לא מעשי כיום? --בברכה, טישיו - שיחה 16:57, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

היא מדליקה בפמוט או במנורת שמן? כמדומני שמרבית העולם מדליקים בפמוטות, ושם אין תועלת בהטייה. נת- ה- - שיחה 17:00, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
הסבר בבקשה את ההבדל המעשי --בברכה, טישיו - שיחה 17:04, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
ראה את התמונה של מנורת השמן בערך, במנורת שמן רגילה יש בעיה מעשית כאשר השמן עומד לאזול, והוא מתפזר בגובה נמוך לאורך ורוחב כל המנורה, בזמן שיש בו צורך אך ורק באזור שסמוך לפתילה (מעניין שלא עיצבו מנורה כזו עם שקע לפתילה, כך שהשמן יתנקז אליה, אולי בגלל שזה דורש לייצב את תחתית המנורה שלא תתנדנד). מבנה מנורת השמן גם מתאים מאוד לאחיזה והטיה עדינה לעבר הפתילה. לעומת מנורת השמן, פמוט הוא צר וארוך (לעיתים הוא אף בעל חוד בתחתיתו), ולכן השמן מתנקז בו לתחתית הפתילה, ולא מגיעים בו כמעט למצב שבו יש שמן 'מבוזבז' שאינו מגיע לפתילה, ואם יש, הכמות קטנה מאוד ואינה ראויה להדלקה למשך זמן משמעותי. בנוסף, קשה להטות אותו בעדינות המתבקשת על מנת שהשמן יגיע לפתילה ולא יעוף לצד השני, ולכן הטייה אינה רלוונטית בו. מלבד זאת, הטייה אינה נוהגת כלל במציאות ימינו בימות החול, ולכן אנשים לא יבואו להטות בשבת מהסיבה שהם לא יודעים כיצד להטות גם בימות חול. נת- ה- - שיחה 17:12, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
הבנתי. תוכל להוסיף לערך מקורות תורניים המאששים את דבריך? --בברכה, טישיו - שיחה 18:19, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
מה דעתך על הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן ער"ה, סעיף ב'? גם המשנה ברורה באחד הסעיפים הראשונים לסימן ערה כותב מעין זה. נת- ה- - שיחה 18:34, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אני מבין שהגעת למשנה ברורה דרך הערוך השולחן, וכנראה שכוונתו לדבריו בביאור הלכה הקטע הראשון בסימן, שם הוא מביא את דבריו של המסגרת השולחן, שכותב שהחשש שמא יטה שייך ”כי אם בפתילה ובנר בלבד”, (למשל כמו שמדליקים בביתי. ט.) ”שזה דרכו בחול לאחר שהדליק קצת ראש התפילה שוב אינו דולק כל כך כמו בתחילה, הלכך צריך להטות השמן אל הפתילה או למשוך התפילה קצת לחוץ אבל הלאמפין שלנו” (בזמן החפץ חיים. ט), ”דרכן הם שדולקין מעת שמחילין להדליק אותם עד סוף הדלקה בדרך אחד, ואין האור מתמעט כלל, חוץ מסוף שנשאר קצת נפט כו' אין חשש שמא ירצה להרבות אורו”. המסקנא: גם בימינו קיים החשש שמא יטה, וביתר שאת. בברכה, טישיו - שיחה 18:52, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
לא מסכים, גם נפט עם פתילה / סמרטוט הוא סוג של שמן ופתילה, הנקודה המרכזית היא האם דרך האדם להתערב קצת בפתילה באמצעות משיכתה / הטייתה, מה שלא קיים (כמעט) בכלל בימינו. החילוק לא תלוי בחומר ההדלקה (וגם נפט הוא סוג של שמן). נת- ה- - שיחה 20:15, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אחת הוא, שהמ"ב כותב שגם החשש שמא יטה הפתילה החוצה גורם לאיסור, וחשש זה, אכן קיים חד משמעית בדורינו. אין לך מושג כמה פעמים אני מטה את הנר בנרות חנוכה (בנרות שבת יש לי פתילות מסוג אחר) בברכה, טישיו - שיחה 20:18, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אין להשוות בין פתילות חנוכה דקות שאין משתמשים לאורם, לבין פתילות שמיועדות לשימוש כפתילות של נרות שבת. נת- ה- - שיחה 20:21, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
חבל על הדיון המיותר. ברור שגם בימינו אקטואלי האיסור, למי שמדליק בפתילות כאלו, ואין שום פוסק שכותב שהאיסור לא קיים בימינו, הערוך השולחן והמ"ב התירו שימוש בלאמ"פ מסוג מסויים ותו לא. הוספתי את הקטע לערך. אם אתה מוצא דיעות חולקות או פוסק שכותב שהאיסור נעלם בימינו, תוסיף לערך. וזו ההזדמנות להודות לכ"ת על הערך המוצלח. בברכה, טישיו - שיחה 20:31, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
לא ברור בכלל, ולענ"ד הערוה"ש והמ"ב נותנים עקרון, ולא רק מקרה ייחודי. נת- ה- - שיחה 20:57, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
בכל מקרה, אם תרצה לכתוב בערך שהאיסור לא קיים בימינו, תצטרך כמובן לכתוב מקור מדוייק (שלא קיים למיטב ידיעתי) לכל מילה. בברכה, טישיו - שיחה 20:59, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
האיסור אינו קיים מבחינת המציאות, מיעוט דמיעוט מדליקים בפתילות כאלו, ואצל מרביתם הנרות נכבים קודם לתאורה החשמלית. נת- ה- - שיחה 21:01, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אני מציע, שנמשיך את הדיון, אם ימשיך, בדף השיחה. בברכה, טישיו - שיחה 21:03, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

אות כותב ההלכה עריכה

 
לויקיפד היקר, שכתב כותב ויכתוב, ערכי הלכה ברורים ומתומצתים בענייני הלכה

--בברכה, טישיו - שיחה 20:34, 15 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

פורטל שבת עריכה

ויקיפדיה:פורטל/פתיחת פורטל חדש#פורטל:שבת. תוכל בבקשה לחוות דעה? תודה. Nachy (גוונא) שיחה 16:41, 16 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

מפית לחלות עריכה

התוכל להרחיב את הערך או לתרגמו מאנגלית? (אלא אם אתה לא עסוק בכתיבת ערך אחר) --כיכר השבתשיחהשַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 17:13, 18 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

לא רואה חשיבות עצמית לערך, אפשר לאחד אותו עם לחם משנה (מנהג). נת- ה- - שיחה 17:27, 18 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
לא חשוב כבר הסתדרתי. תודה בכל אופן. --כיכר השבתשיחהשַּׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען שַבָּת 17:51, 18 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

הערת שכתוב בגושן עריכה

הוספת אותה ב-5/1/2009 ונראה שהערך השתנה לטובה מאז. תוכל לחוות את דעתך אם ניתן להסירה? AaronShapira - שיחה 08:30, 22 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

נראה שאכן אפשר להסיר. נת- ה- - שיחה 11:23, 22 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

בין השמשות עריכה

ערך מושלם? בברכה, טישיו - שיחה 21:21, 23 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

ערך יפה, אבל הבאת דברי אחרון בתוך הסבר דברי רבי יוסי (ועוד לפני מחלוקת הראשונים) מסרבלת. נת- ה- - שיחה 11:19, 24 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

אחמד חסין עריכה

שכתבתי את הערך. האם זה מספיק להורדת התבנית? תומר - שיחה 16:24, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

אני מתפלא שאתה שואל אותי לגבי זה, ברור שאם לדעתך התבנית מיותרת כעת לאחר שכתוב, לא אתנגד להסרתה. בברכה, נת- ה- - שיחה 17:46, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
הוסרה. תומר - שיחה 21:16, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

כוכב בשבילך! עריכה

  הכוכב המקורי
שבת שלום. מקווה שתמצא יותר זמן לכתוב למיזם שבת! Nachy (גוונא) שיחה 15:12, 26 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

בקשת ערך עריכה

תוכל לכתוב ערך על שביעי של פסח (כרגע קיימת רק הפניה)?
בזמנך החופשי כמובן, יש כמה חודשים טובים  . שפם אדום - שיחה22:47, 29 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אני רואה שבינתיים כבר נכתב קצרמר, אשתדל בהתאם לזמן וליכולת. נת- ה- - שיחה 11:51, 30 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

פולמוס הרמב"ם עריכה

עדיין לדעתך צריך לשנות את השם? • חיים 7לכתוב לי • כ' באלול ה'תשע"א • 08:16, 19 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

חושבני ש־DGtal מבין בנושא יותר ממני, ודעתי תהיה כדעתו. נת- ה- - שיחה 10:51, 19 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
חזרה לדף המשתמש של "נת- ה-/ארכיון 6".