המשרד להגנת הסביבה

משרד ממשלתי ישראלי
(הופנה מהדף שר להגנת הסביבה)

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

המשרד להגנת הסביבה
סמל המשרד להגנת הסביבה
סמל המשרד להגנת הסביבה
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1988
ממשלה ממשלת ישראל
שר עידית סילמן
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל גיא סמט
מטה מרכזי ירושלים
שמות קודמים המשרד לאיכות הסביבה
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פקח זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה בעת סיור במרינה של אילת

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שהיא הזרוע הביצועית של המשרד.

תחת אחריותו של השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

היסטוריה עריכה

המשרד בראשית ימיו עריכה

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.

ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.

איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו עריכה

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.

איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21 עריכה

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מן הממשלה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד, ובמהלך כהונתו במשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.

במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].

תפקיד המשרד עריכה

המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:

רמה ארצית עריכה

המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.

רמה מחוזית עריכה

המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) ובמחוז יו"ש. כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.

רמת השלטון המקומי עריכה

המשרד תומך בכ-52 יחידות סביבתיות מקומיות ואזוריות, השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.

שרי המשרד עריכה

 
השרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
המשרד לאיכות הסביבה
1   רוני מילוא

(1949-)

הליכוד י"ד בטבת ה'תשמ"ט י"א באדר ה'תש"ן 22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990 העשרים ושלוש
2   רפאל אדרי

(1937-)

המערך השני

העבודה

י"א באדר ה'תש"ן י"ח באדר ה'תש"ן

התפטר מתפקידו

7 במרץ 1990 15 במרץ 1990

התפטר מתפקידו

מילוי מקום ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר
3   ראש הממשלה

יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
4   אורה נמיר

(1930-2019)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב כ"ט בחשוון ה'תשנ"ג 13 ביולי 1992 31 בדצמבר 1992 העשרים וחמש
5   יוסי שריד

(1940-2015)

מרצ
רצ
כ"ט בחשוון ה'תשנ"ג א' בתמוז ה'תשנ"ו 31 בדצמבר 1992 18 ביוני 1996 העשרים ושש
6   רפאל איתן

(1929-2004)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 העשרים ושבע
צומת
7   דליה איציק

(1952–)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
8   צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
9   יהודית נאות

(1944-2004)

שינוי כ"ו באדר א' ה'תשס"ג ב' בחשוון ה'תשס"ה

התפטרה מתפקידה

28 בפברואר 2003 17 באוקטובר 2004

התפטרה מתפקידה

השלושים
מילוי מקום ע"י השר אילן שלגי
10   אילן שלגי

(1945-)

שינוי ט"ז בכסלו ה'תשס"ה כ"א בכסלו ה'תשס"ה 29 בנובמבר 2004 4 בדצמבר 2004
11   שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
כ"ט בטבת ה'תשס"ה כ"א בחשוון ה'תשס"ו 10 בינואר 2005 23 בנובמבר 2005
12   גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה י"ח בטבת ה'תשס"ו ו' באייר ה'תשס"ו 18 בינואר 2006 4 במאי 2006
המשרד להגנת הסביבה
12   גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה ו' באייר ה'תשס"ו ו' בניסן ה'תשס"ט 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
13   גלעד ארדן

(1970-)

הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט ה' בטבת ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
14   עמיר פרץ

(1952-)

התנועה ה' בטבת ה'תשע"ג י"ח בחשוון ה'תשע"ה

התפטר מתפקידו

18 במרץ 2013 11 בנובמבר 2014

התפטר מתפקידו

השלושים ושלוש
מילוי מקום ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו
15   ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד ה' בניסן ה'תשע"ה כ"ה באייר ה'תשע"ה 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
16   אבי גבאי

(1967-)

כולנו

לא כיהן בכנסת

כ"ה באייר ה'תשע"ה כ"ג באייר ה'תשע"ו

התפטר מתפקידו

14 במאי 2015 31 במאי 2016

התפטר מתפקידו

השלושים וארבע
מילוי מקום ע"י השר משה כחלון
17   זאב אלקין

(1971-)

הליכוד כ"ו בתמוז ה'תשע"ו כ"ג באייר ה'תש"ף 1 באוגוסט 2016 17 במאי 2020
18   גילה גמליאל

(1974-)

כ"ג באייר ה'תש"ף ד' בתמוז ה'תשפ"א 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
19   תמר זנדברג

(1976-)

מרצ ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'תשפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
20   עידית סילמן

(1980-)

הליכוד ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהנת 29 בדצמבר 2022 מכהנת השלושים ושבע

סגני שרים עריכה

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
 
יגאל ביבי

(1942-)

המפד"ל יצחק שמיר 20 בנובמבר 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
  אופיר אקוניס

(1973-)

הליכוד בנימין נתניהו 9 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
  ירון מזוז

(1962-)

זאב אלקין 2 באוגוסט 2016 30 באפריל 2019 ממשלת ישראל השלושים וארבע

מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה עריכה

מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[3][4].

האמנה הוולנטרית עריכה

בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[5][6], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[6].

מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה עריכה

רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[6].

על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[6].

גופי הסמך של המשרד עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה