דליה רביקוביץ
דליה רביקוביץ (17 בנובמבר 1936[א] – 21 באוגוסט 2005) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית, כלת פרס ישראל לשירה לשנת תשנ"ח (1998).
.jpg) | |
| דליה רביקוביץ, 1997 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1936 תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 2005 (בגיל 68) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מדינה |
ישראל  |
| לאום | יהודי |
| עיסוק | משוררת, סופרת, מתרגמת |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים, תיכון חוגים |
| שפות היצירה |
עברית |
| תחום כתיבה | שירה, ספרות, תרגום |
| תקופת הפעילות | 1957–2005 (כ־48 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכה
.jpg)
רביקוביץ' נולדה בתל אביב בשנת 1936[1], ללוי, מהנדס חשמל שעלה לארץ ישראל מחרבין שבסין, ולמיכל, מורה במקצועה. אימה הייתה נכדתו של הרב שמואל הומינר, הנמנה עם הבונים הראשונים של שכונות ירושלים. בשנות חייה הראשונות עברה המשפחה לבית משפחת אימהּ ביישוב נחלת גנים שהסתפח בשנת 1943 לרמת גן[1]. דליה הייתה בת בכורה במשפחה ואחריה נולדו שני בנים תאומים.
שלושה שבועות לפני יום הולדתה השישי נהרג אביה לנגד עיניה בתאונת דרכים[2]. לאחר התאונה עברה המשפחה לקיבוץ גבע, שם סבלה רביקוביץ' מנידוי והשפלה. בגיל 13 עברה לגור אצל משפחות אומנות בחיפה ולמדה בתיכון "חוגים". היא התגייסה לצה"ל, אך כעבור שמונה חודשים השתחררה בשל בעיות בריאות.
רביקוביץ למדה באוניברסיטה העברית בחוגים ללשון, אנגלית וספרות עברית ובמקביל להם עסקה בהוראה בבית ספר תיכון. היא לא סיימה את לימודיה. ב-1972 קיבלה מלגה ללימוד ספרות באוניברסיטת אוקספורד.
רביקוביץ' הייתה בקשר זוגי עם הסופר יוסף בר-יוסף במשך חמש שנים. הייתה ביניהם אהבה גדולה ועם זאת הקשר אופיין בעליות ומורדות ולווה בתסכול וגעגוע מצד רביקוביץ'. היא הרתה לו ועברה הפלה שהייתה עבורה במהלך חייה כפצע לא מטופל. הם נישאו כשהייתה בת 24 כדרך להציל את מערכת היחסים וניפרדו כעבור שלושה חודשים. במהלך הקשר כתבה לו מכתבים המקובצים בסיפרה "שלך דליה"[3]. כעבור שנתיים נישאה ליצחק לבני, וכעבור שלוש שנים התגרשה ממנו, אך נשארה בחברות אמיצה איתו עד אחרית ימיה. בשנת 1978 ילדה רביקוביץ את עידו קליר[ב], בנה המשותף עם עו"ד חיים קליר, שאיתו חייתה כ-13 שנה.
בשנת 1982 הגישה רביקוביץ' תביעה כספית נגד קבוצת גבע על הפרת זכויות יוצרים, שכללו בחיזיון שערכו במסגרת שישים שנה לקבוצת גבע פרק מספרה "הטריבונל של החופש הגדול" תוך עריכת שינויים ללא רשותה. בינואר 1983 הגיעו להסכם פשרה שבו תקבל 155,000 שקלים פיצוי, והתנצלות בעמודים הראשונים בעיתונים מעריב, הארץ ודבר[4].
שירתה של רביקוביץ זכתה להערכה רבה, והיא זכתה בפרסים ספרותיים רבים: פרס ביאליק (1987), פרס שלונסקי, פרס ברנר, ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005). בשנת 1998 הוענק לה פרס ישראל, ובשנת 2000 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה[5].
חייה של רביקוביץ אופיינו במסכת של דיכאונות ויציאה מהם. דבר זה השתקף בשיריה שחשפו את סערות נפשה, שנעה בין חיות אדירה והרצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין דיכאונות ומספר ניסיונות התאבדות. על הדיכאון כתבה: "הדיכאון שלי הוא שפל יציב. אין לי מאניה-דפרסיה. כשאני בדיכאון אני כל כך שונאת את עצמי, שאני לא שונאת אף אחד אחר".[דרוש מקור]
ב-21 באוגוסט 2005 נמצאה דליה רביקוביץ בדירתה ללא רוח חיים. ההשערה הראשונה, אשר דווחה בהרחבה בעיתונות, הייתה שככל הנראה שמה קץ לחייה. הניתוח שלאחר המוות, שנעשה ביוזמת משפחתה, שלל השערה זאת, מאחר שלא נמצאה בגופה כמות חריגה של תרופות[6]. הפתולוג הביע את דעתו ש"מותה נגרם קרוב לוודאי מכישלון חריף של הלב". רופאה הפרטי, שראה את דו"ח הפתולוג, הוסיף ש"מצאו שם הגדלה של הלב, שאולי יכולה לרמז על מוות כתוצאה מהפרעת קצב"[7].
הנצחתה
עריכה
עיריית תל אביב הנציחה זכרה בשלט שהציבה בחזית ביתה ברחוב יהואש 6.
ב-22 בנובמבר 2013 הוסר הלוט מעל הפסל "עמוד התיכון" של יגאל תומרקין, בגן מאיר בתל אביב, המוקדש לדליה רביקוביץ[8]. בעקבות שיפוצים בגן מאיר, העתיקה עיריית תל אביב-יפו את הפסל וב-14 בנובמבר 2019 הציבה אותו בגן פינצ'וק ברחוב רופין 5, חמישים מטרים מדירתה של רביקוביץ[9].
רחובות על שמה נמצאים במספר ערים בישראל (בהן תל אביב, ראש העין, רמלה, הרצליה, מזכרת בתיה, עפולה ויבנה).
יצירתה
עריכה
שיריה הראשונים של רביקוביץ הופיעו בשנות החמישים ב"אורלוגין", ביטאונו של המשורר אברהם שלונסקי, שעודד אותה בראשית כתיבתה.
עם פרסום שני ספרי השירה הראשונים שלה זכתה לעידוד רב ממבקר הספרות ברוך קורצווייל, שאצלו למדה ספרות בבית הספר התיכון.סיפרה הראשון, "אהבת תפוח הזהב" סימן אותה כמעט עם יציאתו לאור כאחת המשוררות המבטיחות של זמנה. על סיפרה זה כתב קורצווייל:
לדליה רביקוביץ נימה לירית משלה. אין היא נזקקת לדרכם של חקייני האופנה המודרניסטית משום ששיריה טבועים בחותם המקוריות. ואפילו האקסוטיות הסרבנית שבשיריה לא באה לה מהשאלות, אלא היא חלק בלתי־נפרד מעולמה הפיוטי, ממציאותה המיוחדת שמתעלה לשירת אמת ... קובץ צנוע זה של שירים עולה בערכו הפיוטי, במקוריותו ואמיתותו על עשרות ספרי שירה, הן נוסח מסורתי הן נוסח מודרניסטי שהופיעו אצלנו.
— "הארץ", 25 בדצמבר 1959
על ספרה השני, "חורף קשה", כתב קורצווייל מסה שכותרתה "אחד הגילויים החשובים ביותר בשירתנו החדשה", ובה כתב:
השיר 'חלומותיה של תרצה', הוא ללא ספק אחד משירי האהבה היפים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות, שיר שהוא נשי, עדין ומדובב בצורה לשונית המושלמת ביותר את מגבלותיה וחוסר אוניה של השפה: 'אל תאבד זמנך לבטלה – רוב המילים אין בן ממש'. והסיום: 'אהובי שלי, אהובי שלי – את כל אהבתי – לא יכולתי לספר לך'.
— "הארץ", 29 בינואר 1965
כתיבתה מתאפיינת בשירים הרומנטיים שכתבה, שבהם חשפה את רגשותיה באופן חופשי. אחדים משיריה הולחנו לשירים פופולריים.
במאמר העוסק בקשרים שבין רביקוביץ לקורצווייל מתאר שמואל אבנרי את השתקפות הסבל בשירתה:
כבר בקובץ שירים ראשון זה, ובמידה רבה יותר בקבצים הבאים, חוזר ועולה אצל רביקוביץ נושא הסבל. דומה ששורשיו של סבל זה נעוצים בין היתר ביתמותה המוקדמת מאב ובגעגועים הבלתי פוסקים אליו, בכווייה הקשה שהותיר בה הקיבוץ (בשהותה בו כילדת חוץ), ובטראומות הקשורות באהבות בלתי ממומשות, בהפלה, ומאוחר יותר בכורח להתנתק מבנה יחידה. אולם מעבר לכך – בדומה לקורצווייל – ידעה רביקוביץ כתולדה מהמבנה הנפשי הרגיש שלה סבל קיומי עמוק ודיכאונות חוזרים ונשנים, אשר עם גדישת הסאה משכו אותה כמו את קורצווייל לאותה תהום בשנות השישים לחייהם. מועקת הקיום והנהייה אל הקץ עולים מתוך רבים משירי רביקוביץ, ובתוכם אלה המוקדשים לקורצווייל או מזכירים אותו.
— "הארץ", 30 בספטמבר 2005
לאחר מותה כתב המשורר מאיר ויזלטיר על לשון שירתה:
בלשון השיר שלה היה משהו שהזכיר את רחל המשוררת: למרות שכתבה בלשון הדורה ואידיומטית מאוד, עברית שורשית בעלת עומק, עברית מעוגנת בלשון המקרא ולא חפה מהשפעתו של רטוש, הייתה בלשון הזאת גם פשטות גדולה, שנבעה אולי בעיקר מאותה עוצמה וידויית מבעבעת שבקעה משיריה החל בספר הראשון".
— מאיר ויזלטיר, שירים שנגעו בנצח, באתר nrg, 26 באוגוסט 2005
ספרה האחרון, "באה והלכה", שיצא לאור בשנת 2005, מכיל סיפורים קצרים שעוסקים בפרקים מחייה בצורה ישירה ומרומזת. סיפורים אלה ייחודיים בצורת הביטוי ה"יבשה" עובדתית, נטולת דימויים, ואפילו יש שיגידו "מרושלת". ייחודם הוא בקשרים שיש להם לשירתה האישית והפוליטית, והם מאפשרים לקורא לחוות הבשלה, התבגרות, אירוניה ואירוניה עצמית. נדמה ששירי "אהבת תפוח הזהב", ובפרט אלו העוסקים בילדות המוקדמת, מקבלים בספר "באה והלכה" ממד ואופן ביטוי אחרים. נעלמו רסיסי המקורות המקנים ממד מיתי לחוויות האישיות. דמות האב עוברת "מסננת" של ראייה בוגרת, פחות האשמה וכאב, ויותר חרטה, למידה וגעגוע.
בנוסף לשירה כתבה רביקוביץ גם סיפורת וספרי ילדים. היא תרגמה מאנגלית לעברית שירים של משוררים זרים, כגון: אדגר אלן פו, ויליאם בטלר ייטס ות"ס אליוט. בצעירותה תרגמה לעברית גם ספרי ילדים. לעיתים אף כתבה טור ביקורת על שידורי הטלוויזיה בעיתון "מעריב".
שיריה תורגמו ל־26 שפות: איטלקית, אנגלית, אסטונית, בולגרית, גרמנית, דנית, הולנדית, הונגרית, וייטנאמית, יוונית, יידיש, יפנית, סינית, סלובנית, סלובקית, ספרדית, סרבו-קרואטית, סרבית, ערבית, פולנית, פורטוגזית, פינית, צ'כית, צרפתית, קטלאנית, ורוסית.
התיאטרון הקאמרי ערך, הפיק וביצע מחווה לרביקוביץ בשנת 2006[10].
עמדות פוליטיות
עריכה
דליה רביקוביץ הזדהתה עם השמאל הישראלי. עם זאת, לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות כיבוש עמק דותן מידי הלגיון הירדני, כתבה את השיר "עמק דותן"[11].
בעקבות מבצע שלום הגליל, בשנת 1982, החלה לכתוב שירה פוליטית תוך הבעה של ערכים הומניסטיים, ולאו דווקא ערכים כלכליים, מפלגתיים או מדיניים. היא הייתה פעילה במסגרת תנועות שלום שונות, אך ללא השתייכות פורמלית לארגון כלשהו.
רביקוביץ הביעה הזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני ברבים משיריה, ובין השאר כתבה מונולוג מנקודת מבטו של מחבל מתאבד בדרך לפיגוע. המונולוג התפרש כהזדהות עם פיגועי ההתאבדות ולכן זכה לתגובות נזעמות רבות.[דרוש מקור]
בבחירות לכנסת ה-11 ב-1984, רביקוביץ קיבלה דירוג כבוד כמספר 117 ברשימת המועמדים של מפלגת שינוי.
בינואר 2000 הופיעה רביקוביץ ב־CNN, והביעה את התנגדותה למדיניות ממשלת ברק שכללה הפקעת קרקעות פלסטיניות בסביבת הר חברון. הפקעת הקרקעות גרמה לפינוי תושבים שגרו במערות באזור ורביקוביץ הצטרפה לקבוצת סופרים ומשוררים שהגיעו להזדהות עם המפונים[12].
ספריה
עריכה| ספרי שירה | ||||
| שם הספר | שנת הוצאה | שם ההוצאה | מספר עמודים | עטיפה |
| אהבת תפוח הזהב |
|
|
|
|
| חורף קשה |
|
דביר | 62 | |
| הספר השלישי |
|
|
64 |
|
| כל משבריך וגליך | 1972 | הקיבוץ המאוחד | 126 |  |
| תהום קורא | 1976 | הקיבוץ המאוחד | 63 | |
| לקט שירי דליה רביקוביץ ליקטה עדנה אפק |
1981 | המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית |
44 | |
| אהבה אמיתית | 1986 | הקיבוץ המאוחד | 77 |  |
| אמא עם ילד | 1992 | הקיבוץ המאוחד | 48 | |
| כל השירים עד כה | 1995 | הקיבוץ המאוחד | 349 |  |
| חצי שעה לפני המונסון | 1998 | אבן חושן | 45 |  |
| מרוב אהבה: מבחר שירים עם אחרית דבר מאת אריאל הירשפלד |
1998 | ידיעות אחרונות - ספרי חמד | 166 |  |
| מים רבים: שירים 1995–2005,
בעריכת דנה אולמרט ועוזי שביט |
2006 | הקיבוץ המאוחד | 62 |  |
| כל השירים, בעריכת גדעון טיקוצקי ועוזי שביט |
2010 | הקיבוץ המאוחד | 401 | |
| השירים הגנוזים, בעריכת גדעון טיקוצקי | 2016 | הקיבוץ המאוחד | 287 | |
| מחקר ועיון | ||||
| הזהב ותפוחי האדמה: רשימות ומאמרים
בעריכת גדעון טיקוצקי |
2018 | הקיבוץ המאוחד | 432 | |
| ספרי סיפורים | ||||
| שם הספר | שנת הוצאה | שם ההוצאה | מספר עמודים | עטיפה |
| מוות במשפחה |
|
עם עובד | 173 |  |
| קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה | 1997 | הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה | 202 |  |
| באה והלכה עריכה: אורלי קסטל-בלום |
2005 | מודן | 193 |  |
| ספרי ילדים | ||||
| שם הספר | שנת הוצאה | שם ההוצאה | מספר עמודים | עטיפה |
| מכונית הפלאים | 1959 | הקיבוץ המאוחד | ||
| קלמן של רמי | 1961 | ספרית פועלים | ||
| מיכה ומכבי האש | 1962 | הקיבוץ המאוחד | ||
| מסיבה משפחתית יחד עם לוי רביקוביץ (אביה, לאחר מותו) ציירת: כרמלה טל |
|
עם עובד | 24 | |
| החליל והחץ על פי סרטו של ארנה סוקסדורף |
1970 | לדורי | ||
| מספורי חבורת "הלב האמיץ" צייר: אריה נבון |
1972 | הקיבוץ המאוחד | 89 | |
| מעלילות דדי המופלא ציירת: ציפי דולן |
1977 | הקיבוץ המאוחד |  | |
| אמא מבולבלת צייר: מישל קישקה |
1981 | כתר | 42 |  |
| מכתבים | ||||
| שם הספר | שנת הוצאה | שם ההוצאה | מספר עמודים | עטיפה |
| שֶׁלְּךָ, דַּלְיָה: מכתבים לאהוב[13] | 2019 | הוצאת לוקוס | 97 | |
| ספרי שירים שתורגמו לשפות זרות | ||||||
| שם הספר | שם המתרגם | שפה | שנת הוצאה | שם ההוצאה | מספר עמודים | עטיפה |
| Dress of Fire | חנה בלוך | אנגלית |
|
|
|
 |
|
The window : new and selected poems עם הקדמה על ידי רוברט אלטר |
חנה בלוך ואריאל בלוך | אנגלית | 1989 | Sheep Meadow Press (ניו יורק) | 117 |  |
| ספרים שתרגמה רביקוביץ | ||||
| שם הספר | שם הסופרת | שנת הוצאה | שם ההוצאה | מספר עמודים |
| הנער מקורסיקה: נפולאון והקרב על וטרלו | פרנסיס וינוור | 1956 | ש' שרברק | |
| סנדל הזכוכית | אלינור פרג'ן | 1959 | מחברות לספרות | |
| החדר בעליית הגג | אלינור פרג'ן | 1961 | מחברות לספרות | |
| מרי פופינס | פמלה לינדון טרברס | 1961 | מחברות לספרות | |
| הנסיכה מגן עדן ועוד סיפורים | אלינור פרג'ן | 1961 | מחברות לספרות | |
| מות יומת המלך | מרי רינו | 1962 | עם עובד | |
| הדרך לאגרה | איימי סומרפלט | 1964 | עם עובד |
120 |
| החמור מקונמרה | אלינור פרג'ן | 1964 | מחברות לספרות | |
| ארץ יערות המערב | אלינור פרג'ן |
1964 (מהדורה ראשונה) |
עם עובד | |
| הכלבלב הצחור | אלינור פרג'ן | 1965 | מחברות לספרות | |
שירים שהולחנו
עריכה| שם השיר | מלחין | הערות |
|---|---|---|
| אהבה (שני דגים) | מתי כספי | |
| שלמה ארצי | [14] | |
| מוני אמריליו | [14] | |
| עמית פוזננסקי | [14] | |
| מיכל גולן | [14] | |
| טל נאה | [14] | |
| איך חלפו השנים | נורית הירש | |
| אילת | משה וילנסקי | |
| איתן | מוני אמריליו | לחן של הגרסה מהספר "מסיבה משפחתית" |
| גילה חסיד | לחן של הגרסה מהספר "אמא מבולבלת" | |
| אל תעזבי אותו | קובי אושרת וקובי רכט |
|
| אצטרובלים (יום ליום יביע אומר) | ערן כרמלי | |
| ארץ מבוא השמש | נתן כהן | |
| עשור אלקיים | לחן אחר של השיר, שלא זכה להצלחה | |
| ארץ רחוקה | אבי בללי | |
| בובה ממוכנת | שוש רייזמן | |
| אלון נדל, גיל לדין, ועמוס עבר-הדני | [14] | |
| עמית פוזננסקי | [14] | |
| עידו מימון | [14] | |
| ביתן הזכוכית | אבי בללי | |
| בלה הלכה | אבי בללי | |
| בסיירת שקד | רפי בן משה | |
| בצ'אד ובקאמרון | אבי בללי | |
| בקצב שלה | איתי בלטר | |
| ג'בל רוס | אריה לבנון | |
| גורע וזורח | בועז בריסקר | יצא ב-2020, שיר הנושא של פרויקט "גורע וזורח" |
| גמדים עליזים | אילן גלבוע | |
| החלון | אבי בללי | |
| הזמן הניצוד ברשת (מרוב אהבה) | אבי בללי | |
| היונה | אברהם זיגמן | |
| הנסיכה | זוהר לוי | |
| התרוששות | אבי בללי | |
| זיכרונות חמים | דודו טסה | בביצוע של יהודית רביץ עם השם "תאר לך" (שתי המלים הראשונות של השיר אשר מופיעות בשיר חמש פעמים) |
| יוני רכטר | ||
| חלומות של חושך ואור | עלי עדשי | |
| חמדה | מוני אמריליו | |
| חמצן | עומר קורן | |
| יוקי האפרוח | שלמה ארצי | |
| כגלגל לפני סופה | אבי בללי | |
| כישופים | מלכה שפיגל וקולין ניומן |
|
| מוני אמריליו | [14] | |
| כתמי אור | גיא וינגרטן | |
| לא היה לי אח ורע | איה כורם | הולחן על ידי כורם בעקבות גל של רציחות נשים בידי בני זוגן[15] |
| לאחת אשר בגן עדן | יזהר אשדות | רביקוביץ תרגמה את השיר של אדגר אלן פו |
| לזו אשר אינה | עממי + רן אלירן | |
| לזכרו של אנטואן דה סנט אקזופרי | אבי בללי | |
| לילה | ערן כרמלי | |
| לעילוי נשמתו | ערן כרמלי | |
| מיקי היקר | אבי בללי | |
| מגורשים | ערן כרמלי | [16] |
| מה חשב תפוח הזהב | אילן וירצברג | |
| מחבואים | אבי בללי | |
| מיום ללילה | ערן כרמלי | |
| מלונדון עד דובר | ערן כרמלי | |
| מרוב אהבה | יוסי פרץ | |
| סביב לירושלים | נחמה הנדל | |
| סוזי דולצינאה | מתי כספי | |
| סוף הנפילה | יאיר רוזנבלום | מוכר יותר על פי שורת הפתיחה שלו "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה..." |
| עומד על הכביש | עמוס עבר-הדני | |
| על דרך הטבע | אפרת בן צור | |
| עם פקיחת עיניים | עומר קורן | |
| עמק דותן | שמעון ישראלי | |
| צער הלילה | שם טוב לוי | |
| רבי עקיבא | מוני אמריליו | |
| רחוק ממך | ברי סחרוף ורע מוכיח |
רע מוכיח ערך ושינה במקצת את מילות השיר "השתדלות". |
| רינה סלווין | ערן כרמלי | |
| "שאלונו שובינו דברי שיר" (שירי ציון) | ערן כרמלי | |
| שאון המים | אבי בללי | |
| שובי לביתך | שם טוב לוי | |
| שוכבת על המים | ערן כרמלי | |
| שירלי טמפל | מוני אמריליו | |
| תמונה | יהודית רביץ | |
| תקופות השנה | יאיר רוזנבלום | |
לקריאה נוספת
עריכה- יעקב אגמון, שאלות אישיות - מבחר ראיונות - ריאיון עם דליה רביקוביץ בתאריך 8 בנובמבר 1969, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 338–348
- ז'ולייט חסין, שירה ומיתוס ביצירתה של דליה רביקוביץ, עקד, 1989
- חמוטל צמיר ותמר ס. הס (עורכות), כתמי אור: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ', בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
- ענבר רווה, "'מים שאין להם סוף': עיון משווה בשירתה של דליה רביקוביץ", מחקרי ירושלים בספרות עברית יח, תשס"א, עמ' 379–389 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- שירה סתיו, אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה, הוצאת דביר ומכון הקשרים, 2014
- גדעון טיקוצקי, דליה רביקוביץ - בחיים ובספרות, סדרת ספרי פרס בהט, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2016
- יוחאי אופנהיימר, כּשִׁירוּת פוליטית - על ליריקה ופוליטיקה בשירת דליה רביקוביץ, כתב העת סימן קריאה, גיליון 22, עמ' 415–430, 1991
קישורים חיצוניים
עריכה
"שברי זכוכית עטופים במטפחת משי" פודקאסט "גיבור תרבות" להאזנה המוקדש כולו לדליה רביקוביץ', בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת- כנס על יצירתה של דליה רביקוביץ באוניברסיטה העברית בירושלים, 28 באוקטובר 2018
- מבחר תוכניות רדיו על דליה רביקוביץ - ראיונות איתה ועליה, ושיריה, באתר iCast
דליה רביקוביץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)- דליה רביקוביץ, דף שער בספרייה הלאומית
- דליה רביקוביץ, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- דליה רביקוביץ, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- דליה רביקוביץ, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- דליה רביקוביץ, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מידע על דליה רביקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- צפרירה לידובסקי כהן, דליה רביקוביץ, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- צבי ינאי, "בעקבות החלומות" - שיחה עם דליה רביקוביץ על "מיכאל שלי" ספרו של עמוס עוז, מחשבות 25, אוגוסט 1968, עמ' 2–8
- צבי ינאי, "להיות מריונטה" - שיחה עם דליה רביקוביץ, מחשבות 32, מאי 1971, עמ' 13–18
- טלי גולדשמיד, פרוזה שאינה מתבשמת באהבה עצמית, באתר הארץ, 6 באפריל 2005
- שמואל אבנרי, קורצווייל ורביקוביץ: תהום אל תהום, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2005
- מרב יודילוביץ', "בכל אחד היא השאירה סימן", באתר ynet, 22 באוגוסט 2005
- שירי לב-ארי, הרוח נושבת בחריגים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2005
- דוד מרחב, חיים על סף תהום, שיחה עם רן יגיל, באתר GoGay, אוגוסט 2005
- צבי עצמון, חצי שנה לפני המונסון. מיוֹבש ניחר, עתון 77, גיליון 304, אוקטובר 2005
- אורי הולנדר, להיות אדם משתתף בעולם, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2006
- דליה קרפל, באה והלכה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2006
- עדה למפרט, חברתי שהחליטה לטבוע, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
- חגית גרוסמן, על תרגום שיריה של דליה רביקוביץ לאנגלית, באתר הארץ, 31 ביולי 2009
- אמירה לם, משא הבדידות, באתר ynet, 9 בדצמבר 2009
- יהודה ויזן, שכחת תפוח הזהב: 5 שנים למותה של דליה רביקוביץ, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2010
- אורי וייס, מלכת העברית, באתר ynet, 22 באוגוסט 2010
- אלי הירש, על שירתה של דליה רביקוביץ, במקור, מתוך "7 לילות", ידיעות אחרונות, 24 בספטמבר 2010
- יצחק לאור, מיטב השיר הוא האמת שלו, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
- זהר אלמקייס, מה אנחנו באמת יודעים על דליה רביקוביץ?, באתר בית אבי חי, פברואר 2016
- רן לוי, הדיכאון על פי דליה רביקוביץ, באתר "פסיכולוגיה עברית"
- שירי לב-ארי, שובה של המטריה, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2018
- אנה זטרברג, המכתבים האינטימיים של דליה רביקוביץ נחשפים: "אהוב, נורא לא טוב לי. תשוב", באתר ynet, 25 במאי 2019
- חנה סֵקֶרָה, קולות המים בשירת דליה רביקוביץ', באתר "מניפה", 13 בפברואר 2021
.svg){kind=logo}
מיצירתה:
- שני שירים, עכשיו 03-04, אביב תשי״ט-1959, עמ' 38–37
- "מים רבים", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2003
- "דברים שיש להם שיעור", באתר הספריה החדשה
- "כמו חול" - שתי גרסאות, באתר הספריה החדשה
- קיצור תולדות מיכל, באתר ynet, 7 בינואר 2005
- "קזבלנקה", סיפור קצר מתוך קובץ סיפוריה "באה והלכה", באתר בננות
- דליה רביקוביץ, מכתבי סליחה מאת סופרים, התנצלות בפני כל טבח, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
על יצירתה:
- מיכאל גלוזמן, הקינה העולצת - על שני שירים של רביקוביץ על וולך, פורסם בהליקון - סדרה אנתולוגית לשירה עכשווית וקלאסית
- אילנה סובל, "כיוון שביקשה להימלט נתערבבה דעתה": על חריגות ושיגעון ביצירתה הסיפורית של דליה רביקוביץ, תיאוריה וביקורת 28, אביב 2006
- ניצה קרן, צעקתה הכבושה של האם העלומה: "אמא מתהלכת", של דליה רביקוביץ, תיאוריה וביקורת 21, סתיו 2002
- אורי וייס, מה זאת אהבה? אהבת אם לילדה, למשל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2006, על ספרה של דליה רביקוביץ "מים רבים"
- רן לוי, הדיכאון על פי דליה רביקוביץ, מאמר הבוחן את תסמיני הדיכאון באמצעות שירתה וחייה של המשוררת דליה רביקוביץ ומנסה להקיש על היתרונות והחסרונות הגלומים בו. אתר פסיכולוגיה עברית, 14 בפברואר 2007
- אסתי אדיבי-שושן, אין אהבה במקום הזה/ זולת אהבה לשניים, על יחסי הורים ילדים בשירת דליה רביקוביץ, באתר מחשבות על ספרים, 18 ביוני 2011
- רחל אליאור, "צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה": גורלה של הנאנסת במקרא ובשירהּ של דליה רביקוביץ, בתוך: הוגים בפרשה, פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה (עורך נ. רוטנברג) ירושלים: מכון ון ליר ומשכל, תשס"ה:2005: 576-592
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על העולמות הדמיוניים של דליה רביקוביץ', 5 במרץ 2014
גדעון טיקוצקי, "ציפור פצועה, חזרי אלי" - על הפזמון "שובי לביתך", באתר הארץ, 21 באוגוסט 2015- אורין מוריס, "הזהב ותפוחי האדמה": דליה רביקוביץ היתה נביאה מצוינת, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2018
- עמיחי חסון, "דברים שיש להם שיעור" של דליה רביקוביץ, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2018
- רועי גרינוולד, להיות ולא להיות: על וי"ו החיבור ב"אהבת תפוח הזהב" לדליה רביקוביץ, אות 6, סתיו 2016
- גדעון טיקוצקי, רגשי אשמה יש לי כמה שתרצה, אבל לא כמו שאתה משער, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2020
- רתם פרגר וגנר, פואטיקה של שיר אחרון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2020
- חנה סקרה, קולות המים בשירת דליה רביקוביץ, באתר "מניפה", 13 בפברואר 2021
- איריס לעאל, כל אשה אוהבת פשיסט, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2021
- זיוה שמיר, דליה רביקוביץ', באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
ביאורים
עריכה- ^ על פי הכתוב על מצבתה.
- ^ ביום 16 בנובמבר 2023 שלמחרתו צוין יום הולדתה של רביקוביץ, פרסם מכון גנזים שיר שכתבה "רקמה מדויקת", שלא מן הנמנע מתייחס לבנה שזה עתה נולד. לעיון בכתב היד שפרסם "גנזים" בבלוג שלו, ראו כאן.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 גדעון טיקוצקי, דליה רביקוביץ - בחיים ובספרות, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2016, עמ' 39-40
- ^ Podcast Addict, על החתום - שלךּ, דליה | דליה רביקוביץ, באתר Podcast Addict (באנגלית)
- ^ Podcast Addict, על החתום - שלךּ, דליה | דליה רביקוביץ, באתר Podcast Addict (באנגלית)
- ^ המשוררת דליה רביקוביץ' תקבל 155 אלף שקל על הפרת זכויות היוצרים שלה, מעריב, 7 בינואר 1983
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ מנתיחת הגופה עולה שדליה רביקוביץ' לא התאבדה, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2005
- ^ ידיעות אחרונות, 16 באוקטובר 2005
- ^ טקס הסרת הלוט מהפסל "עמוד התיכון"(הקישור אינו פעיל, 24.3.2019)
- ^ דליה רביקוביץ' - Dahlia Ravikovitch, באתר www.facebook.com
- ^ מחווה ליוצרים שהופקו על ידי התיאטרון הקאמרי, תחקר, עריכה וקטעי קישור רחל ואריה אהרוני, "מחווה לדליה רביקוביץ, 2006
- ^ מילות השיר "עמק דותן", באתר שירונט
- ^ Jerrold Kessel, Palestinian cave dwellers' plight becomes Israeli human rights cause, January 26, 2000, on CNN
- ^ איתן בלס, במכתבי האהבה של דליה רביקוביץ עולה שירה מתוך היום־יום, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 לחן אחר של השיר
- ^ לזכר 16 הנרצחות: שיר קטן ועצוב מאיה כורם, באתר nrg, 29 ביוני 2017
- ^ גרסה שונה של שירה של רביקוביץ' "לצאת מביירות". מלחין השיר פרסם אותו ב-1993 בביצועו. השיר צונזר בטענה שהמצב רגיש מדי לאחר גירוש 415 פעילי חמאס ללבנון. יצא לבסוף באלבום ההופעה של כרמלי "ביתן הזכוכית" (1998), שכולו הורכב משיריה של רביקוביץ'.
| הקודם: יצחק אוורבוך-אורפז, עמוס עוז |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם משה דור 1987 |
הבא: נתן שחם |