פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "מלכים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מלכים (פירושונים).

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

ספר מלכים
שלמה, מציורי התנ"ך של גוסטב דורה
שלמה, מציורי התנ"ך של גוסטב דורה
מספר פרקים 47
מספר פסוקים 1536
סדרת ספרים נביאים
הספר הקודם ספר שמואל
הספר הבא ספר ישעיהו
פסל אליהו הנביא במוחרקה
תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה

הסיפורים באים בסדר כרונולוגי, ומביאים את תקציר ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה, מעשיהם והאירועים בארץ בתקופתם.

הסיפורים הם מגמתיים ובאים להוכיח שקיים קשר בין התנהגות העם לבין מתנת המלוכה, שקיבל העם לאחר שנים רבות של בקשות משמואל וקודמיו.[דרוש מקור] תקופה המלוכה נחשבה בעיני העם לתקופה של שגשוג מדיני, ביטחון ושלום, וכן הכרה פוליטית בריבונות הלאומית של העם ובסמכותו של המלך כריבון שלו.[דרוש מקור]

תוכן עניינים

רקע היסטוריעריכה

ספר מלכים מתאר את התקופה בה שלטו מלכים בממלכת יהודה וישראל. אך ספר זה אינו מתחיל בראשית ימי המלוכה אלא רק בשלהי ימיו של דוד המלך (בסביבות שנת 965 לפנה"ס). הוא מסתיים בחורבן בית ראשון, כליאתו של המלך יהויכין, ולבסוף שחרורו בידי מלך בבל (586 לפנה"ס).

סדר ימי השלטון של המלכים איננו מדויק ומלכים שונים מלכו בתקופות חופפות.[דרוש מקור] ייתכן שבן ואביו שלטו יחד בתקופות מעבר או שמספר שנות המלוכה עוגל ואיננו מדויק. כמו כן ייתכן שמידע ממספר מקורות השתבש ונוצרו סתירות.[דרוש מקור]

תוכן הספר ומבנהועריכה

החלוקה הידועה למלכים א' ומלכים ב' אינה מקורית, והיא חלוקה טכנית שמקורה בתרגום השבעים (שם נחשב הספר לספר אחד עם ספר שמואל, וחולק לארבעה חלקים, עקב אורכו בתרגום ליוונית: מלכים א, ב, ג, ד). במסורת היהודית הספר נחשב תמיד כספר אחד.

הכתוב נחלק רעיונית לשלושה חלקים.

  • מלכות ישראל המאוחדת בימי שלמה המלך (מלכים א', עד פרק י"א).
  • חלוקת המלוכה לממלכות יהודה וישראל, ותיאור מקביל של דברי ימי המלכויות עד נפילת מלכות ישראל (מלכים א', י"ב - מלכים ב', י"ז).
  • נפילת מלכות יהודה - גלות ישראל, ותולדות מלכות יהודה לאחר מסע שַלְמַנְאֶסֶר מלך אשור ועד כיבוש ירושלים בידי נְבוּכַדְנֶאצַּר, וחורבן הבית הראשון (מלכים ב', י"ח - כ"ה).
  ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל

לרשימת מלכי יהודה ושיראל והכרונולוגיה שלהם.

סגנון הספרעריכה

ניכרת אחידות בעריכת הספר לכל אורכו. מופיעה רשימה מפורטת של מלכי שתי המלכויות, כשלגבי כל מלך מצוין באיזו שנה למלכות המלך המקביל לו (בממלכה השנייה) הוא עלה למלוכה (סינכרוניזְם).

אצל מלכי יהודה מצוין שם אם המלך וברוב המקרים מצוין מקום קבורתו ותקציר מפעלותיו. ייתכן שמלכים מסוימים הקפידו לתעד את קורותיהם יותר מאחרים, ועל כן אלו נשמרו ומופיעים ביתר פירוט בספר מלכים. כאלו הם דברי ימי אחאב, חזקיהו ויאשיהו.

מרבית הנאמר כתוב בפרוזה בסגנון תיאורי-תיעודי אך הכתוב משלב גם קטעי שירה, פתגמי חכמה ודברי מוסר.

חיבורו של ספר מלכיםעריכה

לפי חז"לעריכה

לפי הכתוב בברייתא,[1] ירמיהו הוא זה שכתב את ספרו, ספר מלכים ואת מגילת איכה. על פי ברייתא זו עמדתם של חז"ל היא שמחבר הספר הוא ירמיהו הנביא, שחי באותה תקופה בה מסתיימת הכרונולוגיה הארוכה של ספר מלכים, היינו חורבן הבית ורצח גדליהו בן אחיקם. מנחם בולה, בפירוש דעת מקרא לספר, ביסס דעה זו על הקבלות ספרותיות בינו ובין ספר ירמיהו. קיימים קווי דמיון רעיוניים וסגנוניים אשר משותפים לספר מלכים ולספר ירמיה, אך יש הסוברים כי אין די בקווי הדמיון הללו להוכיח כי ירמיה חיבר את ספר מלכים.[2]

לפי המחקרעריכה

בניגוד למה שנכתב בברייתא האמורה, חוקרי מקרא סוברים כי הספר נערך וחלקיו חוברו במחצית השנייה של תקופת גלות בבל.[דרוש מקור]

תקופת המאורעות המתוארים בספרי מלכים היא ממחצית המאה העשירית ועד שחרור המלך יהויכין מכלאו של מלך בבל בשנת 561 לפנה"ס, באמצע גלות בבל. אך נראה שכותב הספר השתדל לסיים אותו בנימה חיובית, ובהנחה שכתב בסופו את האירוע המעודד האחרון שהכיר, ניתן להסיק שהספר נכתב לפני הצהרת כורש בשנת 538 לפנה"ס (שהרי זהו אירוע מעודד הרבה יותר), אם כי ייתכן שהספר עבר עריכות נוספות גם לאחר התאריך הזה.

יחס הספר לספרים אחריםעריכה

הרוצה לדעת עוד על תולדות כל מלך מופנה על ידי הכתוב לספרי "דברי הימים למלכי יהודה" ו"דברי הימים למלכי ישראל". ספרים אלו לא שרדו עד ימינו, והם כנראה המקורות העיקריים לנאמר בספר מלכים. מקורות אחרים הם כנראה ספרים שתיעדו את תולדות הנביאים, כמו אליהו ואלישע.

ניתן ללמוד עוד על תולדות המלכים השונים מידיעות המופיעות בספר "דברי הימים" המקראי, וכן בספרים ירמיהו וישעיהו, שבהם מופיעים לעיתים תעתיקים מילה במילה של הנאמר ב"ספר מלכים".

בתעודות אשוריות ובבליות, חלקן בעברית, אפשר ללמוד עוד על תולדות המלכים, בעיקר אלו האחרונים מבין מלכי יהודה, ידיעות שאינן חלק מתוכנו של ספר מלכים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Michael Avioz, "The Book of Kings in Recent Research" (parts 1 and 2), Currents in Biblical Research 4 (2005), 11-55; 5 (2006), 11-57

קישורים חיצונייםעריכה

  • James A. Montgomery, Kings (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1951. Online copy at the Internet Archive

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בבא בתרא ט"ו, ע"א
  2. ^ משה גרסיאל, עולם התנ"ך: מלכים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 10.