דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אייל.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של אייל.

תוספים ועזרים

עריכה

נקדן אוטמטי

וירטואלי,

שינוייי צבע לתבנית / מילים

חיפוש מקורות לויקיפדיה

filetype:pdf

JSTOR

אלישבע דיין החי במקרא ט1386

ויקיפדיה:טיפול בהשחתה

ראובן נאווי

עריכה

משה שבת, ישיבות בגדאד, ירושלים, תשע"ו, עמ' 93, פרק ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

יוסף בן שמואל צרפתי

עריכה

יוסף בן חיים צרפתי

עריכה

טובים?

עריכה

ראובן מרגליות

עריכה

לבדוק {{מסגרת}} בהערה.

פנינים ומרגליות א (מאמרים מכתב העת סיני):

  • הרמב"ם והזוהר (עמ' ט) - לב רסג-רעד, לג ט-טו, קכח-קלה, ריט-רכד, שמט-שנד, לד רכז-רל.
  • לשונות ומבטאים בספר הערוך (עמ' פח) - יד רנא-רנג.
  • מליצות בארמית ומקורותיהן (עמ' צג) - ב כה-לו.
  • תנאי המינוי כחבר בסנהדרין (עמ' קט) - כ טז-כו.
  • הרמב"ם והראב"ד (עמ' קכה) - לו שפז-שצ.
  • מאן הויא ליומא (עמ' קל) - כא קעו-קעט.
  • פסח חזקיהו (עמ' קלה) - לה לב-מא.
  • דפוסי השולחן ערוך (עמ' קנ) – לז כה-לה.
  • דפוסי השולחן ערוך הראשונים (עמ' קסו) – לז רכח.
  • ציוני הפסוקים בתלמוד ובמדרשים (עמ' קסח) – ספר היובל רכו-רלו.
  • רבינו בחיי (עמ' קפג) – מא קפה-קפו.
  • להקדמת הרמב"ם למשנה (עמ' קפה) – י קפג-קצא.
  • כינויי חיבה לתורה (עמ' קצז) – לד קמה-קנה.
  • שאלות בבקורת הזוהר מתוך ידיעותיו על ארץ ישראל (עמ' ריב) – ט רלו-רמ.
  • לתולדות רבי יהודה הנשיא (עמ' ריז) – לט קד-קה, קנג-קנו, רמ-רמא, רפב-רפג, שמג-שמה, מ לט-מ, נא ה-ו.

פנינים ומרגליות ב:

  • מקור הברכה (עמ' יא) – ספר בשם זה, לבוב תרצ"ד.
  • כולו חייב זכאי (עמ' מז) – בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' נב, ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' נב
  • דין טומאת יולדת (עמ' מט) – ברכה למנחם – ספר היובל לרמ"צ אייכנשטיין, סנט לואיס, תשט"ו, עמ' 80
  • תפקיד המופלא בבית הדין הגדול (עמ' נג) – תדפיס, ובתוך כתב העת קול תורה שנה ג חוברת א-ד, ירושלים תש"ט עמ' כד-כט, חוברת ה-ו, עמ' יז-יח.
  • משפטי גר תושב (עמ' סא) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' סו, ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' סה
  • משיח לישראל (עמ' עו) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' פ
  • רופאים ורפואות בתלמוד (עמ' עח) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' נד ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' נד
  • בתי המשפט בארץ ישראל (עמ' צא) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' מא ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' מא
  • רש"י (עמ' קב) – ירחון הפוסק, שנה א-ב, תל אביב ת"ש, עמ' יב-טו
  • תולדות הרמב"ן (עמ' קו) – בספרו ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, בילגוריה תרפ"ח, עמ' 3
  • ויכוח הרמב"ן (עמ' קלז) - בספרו ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, בילגוריה תרפ"ח, עמ' 27
  • אגרות הרמב"ן מארץ ישראל (עמ' קסב) - בספרו ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, בילגוריה תרפ"ח, עמ' 48
  • ר' שאול לוין מזייף הבשמים ראש (עמ' קסט) – תדפיס, ירושלים תש"ד. במקור נדפס ב"ארשת" (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים) תש"ד, עמ' תיא

דוד וישבי

עריכה
סיפור הקרב בנביא

וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃ וְיִשְׁבִּ֨י בְנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃ וַיַּֽעֲזׇר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵֽׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃

ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ט"וי"ז

סיפור דוד וישבי הוא סיפור מקראי על קרב בין דוד המלך לבין הענק ישבי, וסיועו של אבישי בן צרויה.

הסיפור במקרא

עריכה

הסיפור מתואר בשמואל ב בשלושה פסוקים, תוך כדי מלחמה של ישראל עם פלשתים, דוד מתעייף. ישבי מנצל את המצב ומנסה להרוג את דוד, אבישי בן צרויה נזעק לעזרתו והורג אותו, בעקבות הסיפור העם מחליט שדוד לא יצא יותר למלחמה בשל זקנתו ובעקבות כך סיכון לחייו.

הסיפור לא מופיע בדברי הימים לפי שרה יפת הדבר נובע מפני שהסיפור מטיל דופי בגבורת דוד.[1]

בספרות הדרש

עריכה

בספרות הדרש חז"ל הרחיבו את הסיפור, הסיפור מופיע במספר מקומות: בגמרא,[2] במדרש תהלים,[3] במדרש רבה[4] ובמדרש מכתב יד,[5] כולם מספרים את אותו סיפור בהרחבות ובנקודות שונות.

הסיפור הוא כדלהלן: ה' אומר לדוד שבשל חלקו בהריגת כהני נוב, מות שאול ובניו וחטא דואג מגיע לו או שיכלה זרעו או שהוא ימות בידי אויב, דוד מעדיף את האפשרות השנייה.

בערב שבת דוד יצא לצוד באמצעות נצים[6] לפתע הוא ראה צבי יפה, וניסה לצוד אותו הצבי שהיה בעצם השטן גגר אותו עד לשטחי פלשתים, כשהגיע לנוב ישבי ראה אותו ושם אותו מתחת לקורת בית הבד[7] כדי למעוך אותו בתגובה להרג אחיו גלית בידי דוד, דוד לא נהרג מכיוון שהקרקע התרככה מתחתיו בנס.

באותו זמן אבישי בן צרויה חפף את ראשו וראה כתמי דם במים, (לפי גירסאות אחרות, פרדתו של דוד באה לפניו או יונה נופפה בכנפיה לפניו) אבישי מחפש את דוד ולא מוצא והוא חושש שקרה לו משהו, אבישי מתיר לעצמו לקחת את פרדת דוד, והוא יוצא לחפשו. תוך כדי החיפוש מתרחשת לו קפיצת הדרך, ערפה אם הענקים רואה אותו ומשליכה עליו פלך בניסיון להרגו, אבישי ניצל וזורק עליה את הפלך בחזרה והורגה. כשהוא מגיע לנוב הוא רואה

בדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה דהוות נוולא, כי חזיתיה פסקתה לפילכה שדתיה עילויה, סברא למקטליה, אמרה ליה, עלם אייתי לי פלך, פתקיה בריש מוחה וקטלה. כד חזייה ישבי בנוב אמר השתא הוו בי תרין וקטלין לי, פתקיה לדוד לעילא ודץ ליה רומחיה, אמר ניפול עלה ונקטל. אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא, ונימא ליה איהו, אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים. אמר ליה מאי בעית הכא, אמר ליה הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה, אמר ליה אפיך צלותיך, בר ברך קירא ליזבון ואת לא תצטער. אמר ליה אי הכי סייע בהדן, היינו דכתיב ויעזר לו אבישי בן צרויה, אמר רב יהודה אמר רב שעזרו בתפלה. אמר אבישי שם ואחתיה, הוה קא רדיף בתרייהו, כי מטא קובי אמרי קום ביה, כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא. אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא, כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה. היינו דכתיב אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל. (סנהדרין צה א)

בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה א' "יִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה" אניף במגיניה וקפץ דוד לאחוריו תמניא עשר אמין זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה זה נתיירא לומר אם לאחוריו קפץ כדין לקמוי מה וזה נתיירא מזה לומר אין במגינא אניפי כדין איך אנא יכול למוקמיה ביה באותה שעה אמר דוד הלואי הוה לי חד מן בני אחתי דייתי ויסייעני מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה לאחורי תרעא הוה קאים אתמהא רבנן אמרי אפי' היה בסוף העולם הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו בהרף עין שלא יהיה אותו צדיק עומד ומצטער הה"ד (שם,) "ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל".

במדרש תהלים (פרק יח) תרחיב צעדי תחתני, רבי יהושע בן לוי אמר, מכח החרב שהניף ישבי דחה את דוד י"ח אמה ונפל לארץ, היו שניהם מתיראין זה מזה, ודוד מקלס להקב"ה תרחיב צעדי תחתי, מיד הצמיח הקב"ה לאבישי, שנאמר ויעזר לו אבישי בן צרויה, אמר להם ישבי שנים על אחד, אמרין ליה הא אנן קטלין לך עול אימא בקרתא עשרה קטלין לך...

ישבי

עריכה

המקרא מגדיר את ישבי כ"ישבי בנוב מילידי הרפה" המשמעות הפשוטה של ילידי הרפה הם ילדיהם של ענקית, חז"ל דרשו שהרפה היא ערפה.

מקור השם

הוא מתואר מנוב במובן (חז"ל מסבירים שהכוונה היא על "עסקי נוב" כלומר בשל אשמתו הטבח בנוב עיר הכהנים).

בגדי מלחמתו הם

זמן הקרב

עריכה

מקום הקרב

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים תשל"ז, עמ' 394 הע' 199
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א', מובא גם בילקוט שמעוני, שמואל ב, רמז קנה, ובמדרש הגדול לספר דברים, כי תצא (מהדורת פיש, עמ' תסד-תסה
  3. ^ פרק יח
  4. ^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה א'
  5. ^ אהרן ילינק, בית המדרש, חלק ד, ירושלים 1938, עמ' 14; מיכאל היגר, הלכות ואגדות, ניו-יורק תרצ"ג, עמ' 8
  6. ^ כך פירש ספר הערוך את המילה "בזאי", רש"י בפירושו השני פירש שזהו שם כפר והכוונה שדוד יצא לצוד בכפר
  7. ^ לפי גירסאות אחרות הוא שם אותו מתחת לכרית שלו, ראו בדקדוקי סופרים וביד רמה

תחילת עבודה

מחקר תורני

עריכה

לעיון

עריכה

  מהם ההישגים הרוחניים של החרדים, ומהו העתיד של ציבור זה? פרופסור בנימין בראון, סרטון בערוץ "Dr. Roi Yozevitch", באתר יוטיוב (אורך: 01:22:47)

  בנימין בראון על אישים חרדיים מדברים על הרב קוק, סרטון בערוץ "Cila GAnot", באתר יוטיוב (אורך: 01:05:19)

שבירת הלוחות: תאולוגיה יהודית לאחר השואה / הלבני, דוד,

טיוטה:פורים בגדד

המסורה הבבלית לתורה - עקרונותיה ודרכיה / מאת יוסף עופר

פודקאסט למי שאוהב לחשוב להורדה עמ' 3

(אנ') (אנ')

מרגלית יוסף

כתב יד רבי מרדכי, נמכר או לא?

המולא בליל הסדר, המולא בליל הסדר 2, מצטט את יהושע

לבדוק מה קורה עם פעמים / קתדרה / עתמול

אקדמיה אדו

עריכה

ישי רוזן צבי, חיים זלמן דמיטרובסקי

כשלים בתב' אוצר החכמה

עריכה

ניתן לראות כאן וכאן

בן ארי

עריכה

רבנים פרסים

עריכה

רבני איראן

קטגוריה:רבנים איראנים ופרסים

עישון

עריכה