שיחה:מנחם מנדל שניאורסון/ארכיון 11

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

המלצה לכותבי הערך

ממליץ להוסיף תמונה מימי בחרותו של הרב או לפחות לפני גיל 40. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:56, 17 באוגוסט 2017 (IDT) למחוק את כל הקטעים פטירתו וקבורתו2A01:6500:A044:9BE1:3228:64A5:90AB:EC80 20:56, 23 בינואר 2018 (IST)

סמיכה לרבנות

בבדיקה כללית, מצאתי שני מקורות. מקור ראשון הוא סרטון של בית חב"ד ובו רבי גרשון מנדל גרליק מספר על סמיכתו (rabbinic ordination) של הרבי מדקה 3:10, עם כתוביות באנגלית. מקור שני הוא טקסט שקראתי כאן. לפי המקור השני, הרבי כבר הוסמך קודם, והרב וינברג רצה לבחון את ידיעותיו לעומק. עורך-בורוכוב - שיחה 13:13, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

על בעיות בזכרונות המאוחרים של הרב גרליק עמדנו בדף השיחה של לחיים. המקור השני שלך משכנע, תודה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 14:34, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

חיפשתי מקור בעברית, והגעתי למדריך טיולים שנכתב על ידי פייגי ויסנשטרן. לפי מקור זה, הוסמך הרבי בשנת תרפ"ה על ידי הגאון מרגצ'וב, הרב יוסף רוזין, כשביקר בלנינגרד, שבה שהה הריי"צ. במקור זה אין מילה על הסמיכה בברלין, וגם במקור באנגלית של חב"ד כתוב שזו לא הייתה הסמיכה הראשונה. נראה כי לחב"ד מתאים לבחור בווינברג כסומך הרבי. עורך-בורוכוב - שיחה 20:07, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

מקור בעברית נמצא בתולדות בעל ה"שרידי אש" שהוציא "הועד להוצאת כתבי הרב" (המאמר מופיע בהקדמת אחד הספרים שבהוצאתם, אני לא זוכר איזה אבל נדמה לי ש"לפרקים", וגם נמכר כחוברת נפרדת). גם במקור הראשון (הרב גרליק) וגם במקור האחרון (תולדות בעל השרידי אש) הוא מזכיר שהסמיכה הייתה לצורך השגת אשרה כלשהי; נראה כי לחב"ד מתאים לבחור את מעמד הסמיכה של הרבי כמעמד בו הוא מפגין בקיאות מופלאה בספרות תורנית קשה במיוחד... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:42, מוצאי שבת, כ"ז באב ה'תשע"ז (IDT).

יהיה אשר יהיה, עד שיימצאו מקורות לסמיכה הרשמית שלו, הסיפור על הסמיכה של ר' וינברג צריך להופיע בהקשר המקורי שלו ולא סתמית. ביקורת - שיחה 02:33, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

מחאה

נא למחוק את תאריך הפטירה כי זה לא קים בכלל הרבי חי וקים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A041:A246:25C1:66F5:45E1:FE98 19:43, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

הכוונה לעיני בשר, לא לעיני משיחסטים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"ז • 20:04, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

אכן נעשה בירור עם בית הרבי ושם נמסר שהוא חי וקיים בגוף ממ"ש, וכשאפשרו לנו להיכנס ל'יחידות' עם הרבי, הורה לנו הרבי בפירוש שנכתוב שהוא נפטר. חה. חה. חה. חה.

דוס מרובע - שיחה 15:16, 29 באפריל 2018 (IDT)

איני מבין

איני מבין! עבדתי על הערך "הרבי מיליובאוויטש" שם חידדתי והרחבתי מספר נושאים שלדעתי בתור חסיד חב"ד חסרים או מושמטים מהערך (כמו שאתה יכול להסתכל בעצמך) ואתם מוחקים זאת, ועוד שהייתי באמצע לכתוב וכשבאתי לשמור הכל נמחק בגלל שבינתיים שינת בערך ואיני מבין מדוע ועוד לרצות לסנן אותי????? מצפה לתגובה יוני כהן יוני כהן - שיחה 07:42, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אם אינך מבין שכאן זה לא חב"דפדיה וכאן אוחזים, כמו רוב העולם, שהרבי נפטר ונקבר - איני יודע איך אפשר להסביר לך את זה. מה שברור הוא שאין הרבה סיכוי שעריכותיך יחזיקו כאן מעמד. נסה בחבדפדיה. נרו יאיר • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ח • 13:48, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

להוסיף

ניסיתי להוסיף משהו לערך ולא הצלחתי. מה הביאור בזה? עכ"פ ניסיתי להוסיף הפנייה שמי שחיפש "הרבי מליובאוויטש" יעבור להפניה לדף [קטגוריה:אדמו"רי חב"ד]. 209.140.33.157 08:02, 26 בנובמבר 2017 (IST)

טיפלתי בבעיה. מי שמחפש "הרבי מלובביץ'" יגיע מעתה לדף הפירושונים הרבי מליובאוויטש, בו מנויים כל האדמו"רים של חב"ד. תודה, אוריאל, Orielno - שיחה 08:58, 26 בנובמבר 2017 (IST)

שמו של הרבי???

הרבי באגרות קודש כותב להנהלת תומכי תמימים לוד לקרוא לו מנחם מענדל בעין ולא מנחם מנדל כמו שמופיע פה מי שיכול לשנות זאת ויוסיף עין תבוא עליו ברכה תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום לאלמוני. הנושא כבר נידון בעבר. תוכל למצוא את זה פה. • בקרה וייעוץ • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 20:01, 24 בדצמבר 2017 (IST)

נשמע מוזר

שהרב עובדיה התנגד לרבי כמלך המשיח, בעוד ששלוש שנים בלבד לאחר מכן נתן הסכמה לספר ("יחי המלך המשיח", שלום דובער וולפא) שמוכיח שהרבי מליובביץ' הוא מלך המשיח!--2A01:6500:A044:519A:3580:7359:1D62:A934 18:56, 20 בדצמבר 2017 (IST)

לגבי ההתנגדות הובא סרטון בהערה, ולכן אם יש סתירה בעיניך - אולי לא באמת נתן הסכמה. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ח • 20:19, 20 בדצמבר 2017 (IST)

הספר עוסק בעיקר בחידושי תורה בהלכות מלכים של הרמב"ם. הרב עובדיה לא בדק כ"כ בציציותיו של כל אחד שביקש ממנו הסכמה, מבחינתו הסכמה היא כמו עידוד לכתוב דברי תורה. yechiel - שיחה 01:14, 21 בדצמבר 2017 (IST)

לא ידוע לי במה בדיוק עוסק הספר (בפרט שלא קרתי אותו...) אבל הגדרתו בערכו כאן היא:"יחי המלך המשיח - ספר המשך המבאר את הלכות מלכים פרקים יא-יב ומסביר על פיהם את קביעתו שהרבי מלובביץ' הוא בחזקת משיח, תשנ"ג" לא מצוין כלל שהוא שעיסוקו הכללי של הספר הוא בהלכות מלכים ברמב"ם (אולי אתה מתבלבל עם הספר "יחי המלך" (בלי "המשיח") שלו, שבאמת עוסק רק בהלכות מלכים לרמב"ם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא זוכר מה היה שמו המדוייק של הספר שראיתי, אולי בלי "המשיח" ואולי עם. אבל אתה בטוח שיש שני ספרים? ושניהם של הרב וולפא? yechiel - שיחה 19:30, 26 בדצמבר 2017 (IST)

כן, הוא תיאר את הדברים נכון. השני יצא לאחר השבץ של הרבי. נרו יאיר • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 21:14, 26 בדצמבר 2017 (IST)

הקטע של הרב עובדיה הוא מוזר מכל כיוון, כי גם לאחר מכן שיבח אותו הרבה. גם מוזר שקוראים לזה סירטון, מדובר בהקלטה שפורסמה באופן אנונימי. הצמידו לזה תמונה ועשו מזה סירטון. אין סירטון כזה. נפתלי - שיחה 19:45, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

התרשים באילן היוחסין נראה לא מתאים: זה אילן היוחסין של הרבנית ולא של הרב. הקשר היחיד של הרב בתרשים הוא היותו בעלה של הרבנית. מי הם הוריו, סבו וכו'? דווח על ידי: אהרן שוה 134.191.232.70 14:52, 14 במרץ 2018 (IST)

אכן הכותרת לא מוצלחת, זה לא אילן יוחסין שלו, אלא הקשרים המשפחתיים בין אדמו"רי חב"ד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 14:59, 14 במרץ 2018 (IST)

תיקנתי את הכותרת, בערך זה ובערכי חב"ד נוספים. דוד שי - שיחה 06:20, 20 במרץ 2018 (IST)

קטגוריות

אם נמצא בקטגוריית מחברי ספרי שו"ת, לא קל וחומר שצריך להיות בקטגוריות של מפרשי רש"י לתורה והרמב"ם?--63.143.195.206 05:53, 15 במרץ 2018 (IST)

אם כבר, האם האדמו"ר חיבר ספר שו"ת? בערך לא מוזכר ספר כזה, וגם בערך ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לא מוזכר שום שו"ת... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:37, יום חמישי בשבת, כ"ח באדר ה'תשע"ח (IST).

ככל שאני מבין הוא לא כתב פירוש מסודר, לא על רש"י ולא על הרמב"ם. חסידיו ליקטו מהשיחות דברים והדפיסו על הסדר. תקנו אותי אם אני טועה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:44, 15 במרץ 2018 (IST)

הרבי לא כתב כמעט דבר מתורתו (למעט היום יום ופירוש להגדה של פסח לפני כהונתו, וכן מכתבים שנאספו בסדרת האגרות קודש). את רוב תורתו הוא אמר בעל פה והיא נערכה ויצאה לאור על ידי כותבים שונים (כמפורט בערך על ספריו הנ"ל). רוב הסדרות המרכזיות של תורתו לא מחולקים לפי נושאים - אפשר למצוא באותו כרך גם פרשנות למקרא, לגמרא, לשולחן ערוך ולרש"י ורמב"ם, קבלה וחסידות כמובן, וגם נושאים אקטואליים.

עם זאת, בודאי שפרשנות רש"י על התורה והרמב"ם היא חלק עיקרי בתורתו של הרבי. במשך תקופה ארוכה, בכל התוועדות של שבת הוא הקדיש שיחה לקטע מפירוש רש"י על פרשת השבוע, ושיחה לקטע מהרמב"ם הנלמד במסגרת הרמב"ם היומי. כל הקטעים הללו לוקטו מאוחר יותר לסדרות המתאימות להן ('ביאורים לפירוש רש"י על התורה', 'יין מלכות' על הרמב"ם).

בקשר לשו"ת, יצאו לאור שתי סדרות המלקטות תשובות הלכתיות ממנו על ידי חסידיו: אחת - 'שערי הלכה ומנהג' (שבהוצאה השניה שינתה שם ל'שולחן מנחם'), על סדר השולחן ערוך. השניה - 'שו"ת מנחם משיב נפשי', לקט התכתבויות של הרבי עם רבנים ואדמו"רים לפי סדר שמותיהם. אם להגדיר את הסדרות הללו כשו"ת או לא - אפשר להחליט לכאן ולכאן. --47.21.53.50 06:18, 18 במרץ 2018 (IST)

פרשן רש"י או רמב"ם הוא מי שכתב פירושים מסודרים עליהם, אם לא על כל הספר אז על חלק נכבד ממנו, לא מי שנתן שיחות ובהן גם פרשנות. נרו יאיר • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ח • 13:29, 18 במרץ 2018 (IST)

א) "לא מי שנתן שיחות ובהם גם פרשנות", שיחה היא חידושים וביאורים (בלע"ז "פירשונים") שלו על קושיות שלא תורצו מעולם (זאת אם חשבת ששיחה היא ציטוטים ודקלומים או משהו כעי"ז). ב)מי אמר לכת"ר צנמ"ס רב החובל בים התל' (וכו'וכו'), שזה לא "על כל הספר או חלק נכבד ממנו"? במחילת כת"ר על שהעזתי בחוצפה לערער על דבריו המדודים, השקולים והבדוקים.

ממנהיגי הצירים הסוציאליסטים -צעירי ציון

ערב מלחמת העולם הראשונה נבחר אידלסון לחבר ועד בסניף יקטרינוסלב של אגודת "צעירי ציון". מתוקף תפקידו זה הוא בחר לקיים קשר ישיר עם הפליטים שהגיעו בימי המלחמה לעיר, ולמד למטרה זו את השפה היידית.

ב-1917 היה לחבר מרכז התנועה, ובאותה שנה השתתף בוועידת צעירי ציון ובלט בה כאחד ממנהיגי הצירים הסוציאליסטים.[2] באותה עת סיים בר-יהודה את לימודיו, אך החלטתו להשתתף בוועידה הובילה להיעדרותו מבחינות ההסמכה. בהיעדר פרנסה, נותר בר-יהודה לחיות בבית הוריו והתמסר לפעילות תנועתית. הוא היה לאיש מפתח בארגון המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס). בתקופה זו שימש כמורה פרטי בשכר למנחם מנדל שניאורסון... כדאי להוסיף. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:05, 17 במרץ 2018 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

לא רשום שהרב האדמו"ר השביעי

מקור: רשום בשושלת חסידות חב"ד

דווח על ידי: 123 77.127.147.90 21:09, 26 במרץ 2018 (IDT)

הוספתי. תודה. --חיים נהר • שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ח 23:19, 26 במרץ 2018 (IDT)

טעות

הסוגר בסוף הפסקה השניה שבקטע "מתנגדיו" מיותר לכאורה.

תוקן, תודה. ניתאי גלילי - שיחה 18:41, 18 באפריל 2018 (IDT)

ערך לא מדוייק

עושה הרושם שהערך נערך על ידי חסידיו, מלא אי דיוקים, הסיפור על צרפת אינו נכון ואינו מדוייק בלשון המעטה, הוא חולץ על קצינים נאצים מוורשה יש הטוענים שבתמורה הסגיור את קהילתו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
5.29.56.78 23:41, 25 ביוני 2018 (IDT)

התבלבלת עם החותן שלו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ח • 00:33, 26 ביוני 2018 (IDT)

"התבלבלת עם החותן שלו" הכוונה לנכתב שהוא חולץ ע"י גרמנים נאצים וחלילה לא לכזב ש"הסגיר את קהילתו" כאילו שבכלל היה צריך שיסגיר..

הריי"ץ הסגיר את הקהילה שלו? מה פתאום. ועוד יותר שכשבא הקצין הנאצי לחלץ אותו הוא לקח איתו עוד 20! חסידים, זאת כשאמר לקצין שעל כל מקום פנוי שאפשר להעלות עליו יהודי ולהציל את חייו אזי הוא חייב לעשות זאת וזה בגדר של החיוב ::מהתורה "לא תעמוד על דם רעך" יונתן770י - שיחה 00:47, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

דברי הרב עובדיה יוסף

לדברי הרב מזוז בשיעור שמסר במוצאי שבת פרשת קרח (ג' תמוז תשע"ח) טען כי דברי הרב עובדיה נאמרו על ידו בשעה שהיה שיכור בסעודת פורים (הובא בעלון "בית נאמן" האחרון מפרשת חוקת):

ידוע שהיתה מחלוקת גדולה נגד האדמו"ר (=הרבי), הליטאים ויש אומרים גם הרב עובדיה ע"ה. אבל אני צריך לדבר על זה, כי אני רוצה להנמיך את המחלוקת הזאת, ומצווה לעשות שלום בישראל. פעם אחת באו לרב עובדיה להוציא ממנו דברים נגד האדמו"ר, וביום הפורים אחרי ששתה הרבה יין, "כטוב לב המלך ביין", שאלו אותו: מה דעתו של הרב על האדמו"ר מליובאוויטש? אמר להם: חסידיו עושים אותו אלוה,, וזו טעות, כי אסור לעשות דבר כזה. ושפך את כל אשר בלבו, והקליטו הכול". למחרת בעיתון "יתד" עשו את הכותרת הראשונה מזה, כי מה יש להם להגיד?! אבל זה היה בפורים בשנת תשמ"ט, ובחודש חשון שנת תש"ן הופיע מאמר של רב עובדיה בחוברת שלנו "אור תורה", ושם (סימן י"ב) הוא כותב: "האדמו"ר מליובאוויטש מפיץ אמונה טהורה בכל קצוי תבל". היכי משכחת לה? אלא כשמוציאים מפיו דבר שלא אמר אותו בהחלטיות, רק אמר שיש אנשים שטועים יותר מדי ולכן הרב ירד על זה

2A01:6500:A052:519A:D5CC:A748:AA7:BBE1 17:15, 26 ביוני 2018 (IDT)

תקשיב להקלטה, קישור בערך. לי זה ממש לא נשמע, לא כמו שיכור ולא כמו סעודת פורים. יכול להיות שדיבר פעם אחרת בפורים. נרו יאיר • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ח • 17:19, 26 ביוני 2018 (IDT)

בכל זאת - אין זה ראוי לאזכור בערך?2A01:6500:A052:519A:D5CC:A748:4A2A:C3E1 18:45, 26 ביוני 2018 (IDT)

שתי אפשרויות: אם הרב מאזוז מדבר על אותו מקרה - קרוב לוודאי שהוא טועה, ואין סיבה להזכיר טענות מביכות. אם הוא מדבר על מקרה אחר - הוא לא רלוונטי. נרו יאיר • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ח • 21:58, 26 ביוני 2018 (IDT)

יש מקור לזה, חוץ מהקלטה אנונימית ביוטיוב? ומהיכן הרב מאזוז יודע שזה היה בשנת תשמ"ט? איפה הכותרת של יתד מהימים ההם? נפתלי - שיחה 19:40, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

קישורים חיצוניים

נא להוסיף קישור זה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?192696&

תומכיו הרב שטינמן והרב אלישיב

הרב אהרן יהודה לייב שטינמן התבטא עליו: "גאון הגאונים"

הרב יוסף שלום אלישיב התבטא עליו: "הליובאוויטשער רבי רואה ברוח קדשו דברים שלא כולנו רואים" אני לא מבין למה לא להוסיף את אלה אמריקה לא שונה - שיחה 16:58, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

ובפרט אני רוצה להוסיף את דברי הרב אלישיב כנ"ל "הליובאוויטשער רבי רואה ברוח קדשו דברים שלא כולנו רואים" שאמר זאת הרבה פעמים ביפני בני מישפחתו (הסיפור של האמירה הזאת נכתבה בעיתון כפר חב"ד וז"ל: נכדת הרב אלישיב, כלת חתנו הרב יוסף ישראל ישראלזון, חלתה במחלה קשה בכתפה. אמה, שהינה בעלת קשר משפחתי לחב"ד, חפצה לקבל את ברכת הרבי. מענה הרבי היה שעליהם לבדוק את התפילין.

הרב ישראלזון סבר שאינו מחויב על פי ההלכה לבדוק את תפילי בנו בעת זו, והביא את שאלתו בפני חותנו הגרי"ש אלישיב. הרב אלישיב פסק שעל-פי ההלכה אכן אין חובה לבדוק את התפילין.

האם התעקשה, וכשבדקו את התפילין גילו שחסרים 2 מילים 'על ידך' השנייה. מספר פעמים סיפר הרב אלישיב למקורביו את הסיפור באמרו בהתפעלות: "על פי פסיקת ההלכה לא היה צורך בבדיקת התפילין, אבל "הליובאוויטשער רבי רואה ברוח קדשו דברים שלא כולנו רואים"... כפר חב"ד ז' אב תשע"ב) אמריקה לא שונה - שיחה 17:08, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

ואני יצטט מעיתון כפר חב"ד עוד קטע: שבת אחר-הצהריים. בבית-המדרש 'תפארת-בחורים', בקומה השנייה של ה'שטיבלאך' במאה-שערים, המתינו המשתתפים, כמידי שבת, לכניסתו של הפוסק הגדול, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. ואולם הפעם, שלא כמנהגו, לפני שפתח בשיעור השמיע דברים מפתיעים:

"אמש שמעתי הקלטה מדברי הרבי מליובאוויטש שליט"א שדיבר בקול חוצב להבות אש, כי "העולם רועד". לאור הדברים אני מציע שנאמר פרק תהילים ושילדי תינוקות של בית רבן ילמדו משניות..". עכ"ל

ומובן מי זה שאין זו אמירה בעלמא אמריקה לא שונה - שיחה 17:13, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

מעניין שכל מובאותיך מסתמכים על מידע המופיע רק באתרים או כתבי עת של חב"ד... וד"ל. חסר תקנה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ח • 17:15, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

תראה אתר שאומר שהרב אלישיב היה נגד חב"ד אני בטוח שאין כזה וד"ל. ובכלל למה שאתר לא חב"די יפרסם זאת כאילו מה הקשר לתוכן האתר??? וברור שאלה שמתנגדים לא יפרסמו זאת... וכלשונך וד"ל אמריקה לא שונה - שיחה 17:19, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

הייתי מוחק גם מהאתר עצמו את כל דברי השבח שחב"ד פרסמו על רבם. --ריהטא - שיחה 17:19, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

למה אתה מתכוון? אל תגיד בלשון "הייתי" אמריקה לא שונה - שיחה 17:22, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

לא אמרתי שהיה נגד חב"ד. אם היה כתוב ביתד נאמן שהרב אלישיב אמר כך אולי הייתי מאמין, אבל אם בכפ"ח כתוב שהרב אלישיב אמר כך הרי זה ממש נותן טעם לפגם...חסר תקנה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ח • 17:32, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

אתה לא מבין את מה שאמרתי.. אני מנסה להסביר לך למה יתד נאמן לא יכתוב והתשובה היא כי יתד נאמן גם אם זה יהיה משהו אמת ובטוח אמת אבל אם זיקה של אהדה לחב"ד הם לא יכתבו על זה כלום!! כשהרב שטינמן פגש את החוזר של הרבי ר' יואל כהן אז הם גינו את זה ולמה לפי טעמך הם יכתבו דבר כל כך טוב על חב"ד... אמריקה לא שונה - שיחה 17:44, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

איני מאמין למקורות החב"דיים בכלל ובדברים שנוגעים להאדרתם בפרט. חסר תקנה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ח • 17:59, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

אם אתה אומר כזה דבר אז לפי זה א"א לתת מקורות לדברים כי אולי הם משקרים על רבם ולא משנה מי יכול לדוגמא: הרב שך וכתוב עליו בעיתון ליטאי שבחים אז אתה אני מבין במילתך שלא להאמין להם א"כ תידע לך שזה לא הדרך, ובכל מקרה אני סובר שמכל דבר שהוא עיתון לא משנה דעתו אפשר וזה בלבד שאין סתירה לעיתון שני שאומר ההיפך במקרה הזה אין עיתון שאומר ההיפך וצריך להוסיף את הרב אלישיב ואת הרב שטינמן אמריקה לא שונה - שיחה 18:06, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

צריך מקורות אמינים. מלבד העובדה שכל דברי השבח המוגזמים על כל האדמורי"ם מיותרים. זו אנציקלופדיה ולא אוסף הגיוגרפיות. אני למשל הייתי פוסל כל ציטוט שמפורסם בעלון של מכון מאיר על הראי"ה קוק, ובוודאי של עלון "אור האורות" שזו מטרתו. --ריהטא - שיחה 18:27, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מסכים איתך אבל רק שתדע שהכתבה של עיתון כפר חב"ד הייתה בראיון עם אחיינו שהוא מקורב לרב אלישיב אז אל תבלבל ותגיד שזה לא אמין השבח הזה והסיפור הזה הוא היה מספר הרבה וכו' אמריקה לא שונה - שיחה 18:36, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

בעיתונות חרדית סקטוריאלית אין כתבות שבח כסדר על המנהיגים (חוץ מזמן פטירה או ימי הילולא), משא"כ במקורות שהבאת ואודות האישיות הנדונה, מצב כזה מעמיד את העובדות המתוארות בסימן שאלה, זו היא דעתי. חסר תקנה • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ח • 18:43, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

אז תיהיה בענין שהעיתון כפר חב"ד לא מתערב בפוליטיקה ובשקרים. והכתבה שהם עשו זה מאחיין של הרב כמו שאמרתי אמריקה לא שונה - שיחה 18:46, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

לו יהי כדבריך...חסר תקנה • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ח • 18:51, 1 באוגוסט 2018 (IDT) אמן! אמריקה לא שונה - שיחה 18:55, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

כל העניין הזה של ליקוט דברי תומכים ומתנגדים מפוקפק. אם חייבים להכניס אותו - יש להקפיד על מה שהדוברים הנכבדים פרסמו בעצמם. לא שמועות ועדויות. בטח לא מה שחב"דניקים מספרים שאמרו על הרבי. אני מזכיר בפעם האלף: כאן לא חב"דפדיה. נרו יאיר • שיחה • כ' באב ה'תשע"ח • 20:10, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

תיצאו מיזה חבדפדיה לא כתבה את מה שאני רוצה שיכתבו... אמריקה לא שונה - שיחה 20:57, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

מסכים עם נרו יאיר. אגב, תחושה אישית שלי, כאשר אני קורא את כל דברי התמיכה מכל אדם אפשרי, זו נותן תחושה של "להכשיר את השרץ" (במובן מטפאורי), כביכול אין לו עמוד שדרה עצמי ומחפשים אנשים שיתמכו בו, בעיני זה לא מכבד את נשוא הערך.... • חיים 7 • שיחה • 21:17, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

אני רואה ההיפך מיזה שכותבים מתנגדיו נראה כאילו מחפשים לבקר (לטמא את הטהור ע"י שרץ כלשונך.) את הרבי ובגלל שמישהו רוצה לבקר אז מביא תומכים שזה הרוב שברוב תומכים ברבי רק במתנגדים כתוב שתיים הרב שך והרב עובדיה שחזר בו ונימצא שיש רק אחד שכל כך ביקר וצעק וכו' נגד הרבי שיש לו כ"כ הרבה תומכים וכו' ולדעתי צריך להוסיף את דיברי הרב אלישיב שהוא מגדוליישראל שבגדולים שדעתו גדולה מאוד בכל העניינים של הלכה וכו' שאחד כזה גדול נותן דעה לדעתי צריך להביא אותו, אבל אני רואה שאין לי סיכוי שתקשיבו לי אז אין לי שום יכולת בעניין וזה יהיה כמו שזה עכשיו וחבל מאוד. אמריקה לא שונה - שיחה 21:49, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

משוב מ-8 בנובמבר 2018

רואים שהמאמר נכתב ע"י חסידי חב"ד וכך גם הביקורת בשם הרב שך מובאת כאילו עיקר ביקורתו מספר חבקוק בזמן שהביקורת עמוקה הרבה יותר על המציאות בה קהילה שלימה רואה באדם משיח והוא משתף עם זה פעולה דבר שיכול להוביל לכל הדברים הרעים שהיו לנו בהיסטוריה ובפרט שקהילה זו לא "שמרנית" ו"חרדית" ממש ועם דעות ורעיונות שלא שייכים לגדו"י בדורות קודמים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.235.107.189 14:03, 8 בנובמבר 2018 (IST)

מה זה "גדו"י"? פיראוס - שיחה 14:28, 8 בנובמבר 2018 (IST)

(ראשי תיבות של גדולי ישראל) דגש - שיחה 14:34, 8 בנובמבר 2018 (IST)

חוק פו. זו באמת הייתה אשמתי... פיראוס - שיחה 12:29, 9 בנובמבר 2018 (IST)

התכוונת לשאול מי נקרא גדו"י? דגש - שיחה 12:31, 9 בנובמבר 2018 (IST)

התכוונתי להתבדח על כך שהבן-אדם כותב מניפסט חרדי בויקי, ולא עוד אלא שמשתמש במושגים שאינם מוכרים לחלק גדול מן הכותבים והקוראים. פיראוס - שיחה 18:19, 10 בנובמבר 2018 (IST)

חתימת הרבי

מה הטעם שאין חתימה של הרבי ? זכור לי שבשעתו היה ונמחק, מה הסיבה לזה ? לחיים • ב' בטבת ה'תשע"ט 23:29, 10 בדצמבר 2018 (IST)

בורה בורה, צריך להיות בתבנית? דגש - שיחה 23:35, 10 בדצמבר 2018 (IST)

יש שדה חתימה בתבנית:אדמו"ר ואין סיבה בעולם לא להוסיף את החתימה. בורה בורה - שיחה 10:19, 11 בדצמבר 2018 (IST)

זכור לי שהתקבלה פעם החלטה לא לשים חתימות, לא זוכר למה. נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ט • 14:51, 11 בדצמבר 2018 (IST)

(כמו עוד כמה דברים בתעשיית התבניות:) אין קו מנחה, הדברים נקבעו לפי דיונים על תבניות ספציפיות. אם בתבנית הספציפית הזו יש שדה מאושר, אין סיבה לא להשתמש בו. אכניס חתימה בהמשך. דגש – שיחה 14:56, 11 בדצמבר 2018 (IST)

בויקי תמונות יש גם את החתימה בעברית וגם באנגלית, מה אתה חושב לשם ? לחיים • ג' בטבת ה'תשע"ט 17:05, 11 בדצמבר 2018 (IST)

נרו אולי זוכר החלטה ישנה מאוד. יש החלטה מחצי השנה האחרונה שחתימות כשרות והן אפילו נשאבות אוטומטית אם קיימות בוויקינתונים. אבדוק באמת אם זה המצב באדמו"ר ואתקן. בורה בורה - שיחה 02:06, 12 בדצמבר 2018 (IST)

תיקנתי התבנית ואכן החתימה נשאבת אוטומטית. בורה בורה - שיחה 02:10, 12 בדצמבר 2018 (IST)

יפה מאוד. ראה אבל למשל בישראל נח שניאורסון שאין לו בויקינתונים חתימה וזה מופיע ככה כעת: חתימה [[קובץ:|180px|חתימה]]. לכאורה זה באג וצריך לתקן זאת. תודה. אבגד - שיחה 07:26, 12 בדצמבר 2018 (IST)

אני רואה שכאשר מסירים את 'חתימה מהתבנית זה מתבטל. אבל לכאורה זה לא אמור להיות מוצג ככה גם כאשר יש הכיתוב חתימה ואין חתימה. מה צריך למחוק כעת מכל ערכי האמורים את המילה חתימה איפה שאין חתימה? אבגד - שיחה 07:33, 12 בדצמבר 2018 (IST)

סידרתי את זה כמו בתבנית:אישיות. דגמו בבקשה מספר ערכים. כאן החתימה הועלתה גדולה, אפשר להעלות חתימה קטנה יותר. בורה בורה - שיחה 11:56, 12 בדצמבר 2018 (IST)

בורה בורה יפה על החתימה, ד"א היה לרבי גם חתימה באנגלית, אם שייך תוסיף את זה גם, או לפחות לערך באנגלית לחיים • ד' בטבת ה'תשע"ט 17:44, 12 בדצמבר 2018 (IST)

ניגונים

נרו יאיר, לא זכיתי להבין את מחיקת העריכה שלי בטענה שמספיק הערך המורחב, גם הוא מיותר, תפסיק לחשוב שהדעה שלך זה דעת הרבים גם בערך הנ"ל היו שחשבו כמוך והיה קצת יותר שלא, בבקשה תחזיר לחיים • י"ג באדר א' ה'תשע"ט 21:31, 18 בפברואר 2019 (IST)

אלה לא ניגונים שלו, הוא לא כתב לא את המילים ולא את המנגינה. לעתים חיבר יחד, לפעמים פשוט לימד את החסידים. אין הצדקה לערך המורחב, אבל משעה שנכתב נסתפק בו ולא נעתיק אותו גם לכאן. כמובן דעתי היא רק דעתי, אבל גם דעתך היא רק דעתך, וכמדומני תוכל למצוא דוגמאות גם למקרים שבהם דעתך לא התקבלה. לכן אני מרשה לעצמי להחזיק בדעתי גם כשדעתך אחרת. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"ט • 21:39, 18 בפברואר 2019 (IST)

ניגונים אלו נקראו על שמו בעולם. הערך המורחב נקבל ברוב קולות, כנראה שאם אני יכתוב ערך חדש על אותם ניגונים שחיברו לכבודו, גם זה ישרוד לחיים • י"ג באדר א' ה'תשע"ט 22:00, 18 בפברואר 2019 (IST)

אני חושב שמגיע ערך לניגונים. אבל מסכים עם נרו יאיר שזה לא צריך להיות מורחב כאן. מספיק הקישור. אבל לא להביא לפה את הערך גם לא רבע. אבגד - שיחה 22:46, 18 בפברואר 2019 (IST)

"נקראו על שמו" בעולם החב"די, שבו הכול סובב סביבו. לכן יש כנראה מקום לעשרה (או לאלף) ערכים על כל ניגון כזה בחב"דפדיה, אבל הרבה הרבה פחות באנציקלופדיה כללית. נרו יאיר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ט • 00:02, 19 בפברואר 2019 (IST)

היפך, אני מתכון שנקראו על שמו מחוץ לעולם החב"די לחיים • י"ד באדר א' ה'תשע"ט 09:52, 19 בפברואר 2019 (IST)

תן ללא חב"דניקים לתאר עד כמה יצא שמעם של הניגונים מהודו ועד כוש. נרו יאיר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ט • 09:55, 19 בפברואר 2019 (IST)

אדרבה, גם בערך במורחב טענו הרבה שהם מכירים רק לא ידוע שזה קשור לרבי, תברר ותעדכן לחיים • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט 11:58, 20 בפברואר 2019 (IST)

צורת החשיבה שלך שגויה מלכתחילה, כי אתה מוכוון מטרה. אני מכיר הרבה שירים ובכל זאת לא דוחף אותם לכמה שיותר ערכים. לא מעניין מה אני ואתה מכירים, זו לא הדרך לכתוב אנציקלופדיה מאוזנת. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 14:08, 20 בפברואר 2019 (IST)

נרו יאיר תכלס, איפה לדעתך אפשר להרחיב/לכתוב על זה ? לחיים • כ"ח בניסן ה'תש"ף 18:50, 22 באפריל 2020 (IDT)

נרו יאיר אשמח לתשובה לחיים • ב' באייר ה'תש"ף 10:15, 26 באפריל 2020 (IDT)

התיוג הקודם לא עבד כי נוסף מאוחר. אני לא מבין את השאלה. אם היא חשובה (ולא נענתה כבר) אני מציע לפתוח פרק חדש למטה. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תש"ף • 13:28, 26 באפריל 2020 (IDT)

כוונתי לניגונים שחברו לכבוד ימי ההולדת של הרבי לחיים • ג' באייר ה'תש"ף 12:41, 27 באפריל 2020 (IDT)

יחסו לחסידויות אחרות ויחסו ללימוד חכמת הנסתר

למה בחלק :" משנתו והגותו" אין אף מילה על יחסו לחסידויות אחרות ויחסו ללימוד חכמת הנסתר?

משנתו כוללת עשרות רבות של כרכים, ואילו כאן זה ערך אנציקלופדי. רוב מכריע של הדברים שאליהם התייחס לא יכול לקבל פה ביטוי. לערך אמורים להיכנס נושאים שתפסו מקום רחב בהגותו או בולטים במיוחד. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר ב' ה'תשע"ט • 12:56, 14 במרץ 2019 (IST)

הצעת הוספה למומלצים/הסרה מהמומלצים [מחקו את המיותר]

דיון

• • כתבו נימוק להמלצה או הסרת המלצה. רצוי לקשר את הכותבים העיקריים של הערך מתוך הדיון כך שיקבלו הודעה על דיון זה**

2A01:6500:A049:F198:71E1:67A5:90A8:9908 16:26, 26 במרץ 2019 (IST)

כבר היה דיונים על כך בעבר, האחרון בארכיון 10. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 17:38, 26 במרץ 2019 (IST)

הכינוי 'הרבי' בלבד - בשימוש אנציקלופדי

משתמש:Yechiel.sh שיחזר כאן את עריכתי. אני טענתי בתקציר ש'הרבי' לבד אינו מושג אינציקלופדי. יש לכתוב 'הרבי מליובביץ' ' או 'הרב שניאורסון', מלבד כאשר המילה הרבי מתייחסת לחסידיו או במקורות. אך הוא טען ש"הגיוני להשתמש בטרמינולוגיה של החסידים (ולא רק) בערך על רבם". אני חושב שכאן אנציקלופדיה ולא חבדפדיה. מה דעתם של ‏ בעלי הידע בחרדים amikamraz, TergeoSoftware, Illang, PurpleBuffalo, אלדד, IfatE, יודוקוליס ‏בעלי הידע בכתיבה ועריכה קובץ על יד, המקיסט, saifunny, amikamraz, אלדד, פיראוס, עוזי ו., יודוקוליס, פשוט (משה), מקצועי, IfatE בעלי הידע בניסוח? • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 21:06, 26 במרץ 2019 (IST)

אתה צודק באופן עקרוני , אבל למי יש חשק לכתוב בערך מאות פעמים הרבי מלובביץ'. חסר תקנה :-) • שיחה • כ' באדר ב' ה'תשע"ט • 21:09, 26 במרץ 2019 (IST)

תסתכל בעריכה שעשיתי. השקעתי זמן ממושך בבדיקת המקומות אחד אחד, היכן מתאים והיכן לא. בנוסף, חשוב להזכיר, שגם בפתיח הערך עצמו מופיע שהכינוי 'הרבי' לבדו, שייך לחסידות עצמה, ואילו מחוץ לחסידות הוא מכונה 'הרבי מליובביץ' '. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 21:12, 26 במרץ 2019 (IST)

מסכים (דווקא אני בעד לכתוב שניאורסון כמו בשאר ערכי האישים, הרב שניאורסון קצת צורם). חסר תקנה :-) • שיחה • כ' באדר ב' ה'תשע"ט • 21:23, 26 במרץ 2019 (IST)

"הרב שניאורסון" הוא כינוי זר ומוזר. מי משתמש בו? הוא שגוי בעיני. מציע לדבוק ב'האדמו"ר', 'הרבי' או 'הרבי מלובביץ' / מחב"ד', וגם - כרגיל באנציקלופדיה - לשמור על האפשרות להמשיך בגוף שלישי יחיד, ולחסוך את השימוש החוזר ונשנה בכינוי או בשם. מתנגד ל'שניאורסון' סתם. צור החלמיש - שיחה 21:26, 26 במרץ 2019 (IST)

למה זה צריך להיות שונה מכל שאר האישים? אין לי שום התנגדות ל'הרבי מלובביץ' / מחב"ד'. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 21:34, 26 במרץ 2019 (IST)

הרבי מליובאוויץ זה התואר הכי מוכר ומפורסם שלו. למה לא לשנות אל זה? הרב שניאורסון זה משהו לא בשימוש והרבי מחב"ד הרבה פחות ביחס לרבי מליובאוויטש. אין לי בעיה שיכתבו "מלובביץ" בעברית, זו ויקיפדיה העברית. אבגד - שיחה 23:09, 26 במרץ 2019 (IST)

אני לא מתנגד באופן גורף ל"הרבי" סתם, אבל לא כשיטה קבועה. זו אינה אנציקלופדיה של חב"ד או של תומכיו, צריך לנסח כמו באנציקלופדיה. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 23:39, 26 במרץ 2019 (IST)

המדד צריך להיות כיצד מנכים אותו לא חסידי חב"ד אלא ברחוב. ובהחלט השם הכי מוכר לו זה הרבי מליובאוויטש. ברור שלא בגלל חסידי חבד וברור שזה אינה אנציקלופדיה חבדית. נרו, אתה מדבר על הערך כאן? מה כוונתך לפועל שצריך להיות? אבגד - שיחה 00:01, 27 במרץ 2019 (IST)

כאן לא הרחוב, וברחוב הרחב, כשחסידי חב"ד אינם בסביבה, לא קוראים לו "הרבי". צ"ל הרבי מלובביץ' או הרב שניאורסון. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר ב' ה'תשע"ט • 00:18, 27 במרץ 2019 (IST)

מה שיותר נפוץ הרבי מלובביץ או הרבי מחבד 02:02, 27 במרץ 2019 (IST)

לא אמרתי שברחוב קוראים לו הרבי, אמרתי שברחוב קוראים לו הרבי מלובביץ, ולא הרב שניאורסון. נראה שהכיוון המוסכם נוטה ל"רבי מלובביץ'" אבגד - שיחה 02:17, 27 במרץ 2019 (IST)

ברור ש"הרבי" זה חב"דפדי, אך "הרבי מליובאוויטש" זה גנרי מידי (יש 7 רבי'ם מליובאוויטש) וגם מניח הנחה סמויה שמדובר ב"הרבי הידוע". מציע להתעלם מקונוטציות אישיות לצלילי הכינוי, להיות הכי עקבי ואנציקלופדי שיש, ולכתוב קיצור של מה שמופיע בתחילת הערך "רבי שניאורסון". כך השיוך לא ידרוש ידע קודם וגם יהיה עקבי לכל ערכי האנשים. חיים נהר • שיחה • כ' באדר ב' ה'תשע"ט 11:24, 27 במרץ 2019 (IST)

הרבי מלובביץ` לא גנרי מדי לטעמי כי ברור לכל למי הכוונה. Tshuva - שיחה 15:00, 27 במרץ 2019 (IST)

אם אפשר לכתוב הרבי מליובאוויטש ולא הרבי מלובביץ'. יעזור לי מאוד! 2A01:6502:6458:7B59:B566:6DA7:7214:4127 15:06, 23 במרץ 2022 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אם נשקף את הדיון על ערכים אחרים יהיה קל יותר להגיע לתשובה. האם בערך על רבי עקיבא אייגר נכתוב לאורך הערך כולו "הרב/הרבי" באופן סתמי? התשובה היא כמובן לא. יש לכתוב שם ברור לכל אורך הערך, ואם צורם הרב שניאורסון (ושוב אני מזכיר קוהרנטיות לשאר ערכים הרבנים), אז ניתן להשתמש ב"הרבי מלובביץ'". קובץ על יד • שיחה • 13:27, 27 במרץ 2019 (IST)

נגד חזק ל"הרבי" סתם, ופשוט לכאורה שאין מקום לזה, שכן זה לא הכינוי של הרב אלא בפי חב"דניקים. גם הברסלבים קוראים לרבם "רבנו" סתם וברור שזה לא נחלת הכלל. ועל זה הדרך ציבורים אחרים שמאדירים את רבם עם כינויים שנועדו לתפוס עמדה כביכול "כלל ישראלית" אבל באופן כפייתי ולא מייצג, כאלו יש כנויי סתם רבים כגון "מרן", "הקדוש", "הצדיק מפה ושם" "המלאך" "רבנו הקדוש (כשלא מדובר על רבי יהודה הנשיא)" וכן הלאה עד לשאול תחתיות. Tshuva - שיחה 14:58, 27 במרץ 2019 (IST)

לא רואה פה מישהו שבעד "הרבי" בלבד ומצד שני רואה פה כמעט הסכמה מלאה ל"רבי מלובביץ". "הרב שניאורסון" או "רבי שניאורסון" וכדומה - לא מוכר בשם זה כפי שציינו פה זה מצחיק אפילו. (לגבי 7 רביים מליובאוויטש - מה לעשות - הששה הקודמים מוכרים יותר בכינויים כגון "ריי"צ", "רש"ב" "אדמור הזקן" וכדומה - ולא כל כך בשם הרבי מליובאוויטש. בזמניהם היו קורים להם כך וכשבא מחליף התואר עבר למחליף (חוץ מהראשון שעוד לא היה ליובאוויטש ולא נקרא כך)). אבגד - שיחה 18:01, 27 במרץ 2019 (IST)

הרב שניאורסון הוא התיאור המקובל. האדמו"ר מגו"ר מכונה אצלנו בשימושים החוזרים הרב אלתר, וכך צריך להיות. דגש — 18:14, 27 במרץ 2019 (IST)

אתה מתנגד לתואר "הרבי מלובביץ"? אם כן אתה הראשון בדף השיחה שמתנגד. אבגד - שיחה 18:17, 27 במרץ 2019 (IST)

לא כתבתי שאני מתנגד, קרא שוב את דבריי. אני מעדיף באופן ברור את הרב שניאורסון על פני הרבי מלובביץ'. לתזמורת "הרבי" "הרבי" "הרבי" "הרבי" "הרבי" (כשזה בלי מלובביץ') אני מתנגד באופן נחרץ. דגש — 18:23, 27 במרץ 2019 (IST)

דווקא גם אני הייתי בעד שניאורסון, אם יש התנגדות מסכים להרב שניאורסון. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ט • 21:20, 27 במרץ 2019 (IST)

אף אחד לא יודע מי זה הרב שניאורסון ואף אחד לא מכנה אותו כך. הוא מכונה לרוב הרבי מלובביץ'/מחב"ד. אבל במקום לחזור כל שניה הרבי מלובביץ', או להחליט שקוראים לו הרב או האדמו"ר - יותר פשוט להשתמש בכינוי של החסידים "הרבי". יחיאל - שיחה 18:30, 27 במרץ 2019 (IST)

לדעתי הכי טוב שנתכנס להסכמה על "הרבי מלובביץ'". אם יש כאלו שמתעקשים על "הרבי" או על "הרב שניאורסון", אולי לא תהיה ברירה אלא לפנות להצבעה. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 12:28, 28 במרץ 2019 (IST)

אני רואה פה רוב נוטה לרבי מלובביץ'. אבגד - שיחה 23:42, 28 במרץ 2019 (IST)

מבחן השם הנפוץ של נשוא הערך, הוא שם הערך. כל עוד ושם הערך הוא שמו של האדם ולא כינויו ("הרבי מליובאוויטש"), ברור שאנציקלופדית שמו הוא הביטוי הנכון ביותר שלו. לכן מציע לשמור על עקביות בין גוף הערך לשמו וכן בין ערך זה לשאר הערכים ולהתמקד בשם המשפחה "שניאורסון" תוך הוספת הכינוי המתאים לאדמו"רים "רבי" ("הרב" הוא כינוי פשוט יותר והולם כל מי שעומד בראש קהילה ואף פחות מכך). מאחר ונשוא הערך הוא דמות שמוכרת למגוון של קהלים ואצל כל אחד מהם בכינוי אחר, עדיף לקבל החלטה בנדון על בסיס נתונים עקביות כלל ויקיפדית, הווי אומר לכתוב "רבי שניאורסון". חיים נהר • שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט 11:29, 29 במרץ 2019 (IDT)

אין תואר כזה (רבי+שם המשפחה), אם אתה רוצה רבי אז אמור להיות רבי מנחם מנדל. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 11:35, 29 במרץ 2019 (IDT)

חיפוש מהיר גילה שאכן כך מקובל בערכי האדמו"רים, ובכן לא ברור על מה הדיון ולמה דינו של רבי מנחם מנדל שונה מאחרים. חיים נהר • שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט 11:52, 29 במרץ 2019 (IDT)

איפה מצאת "רבי רוקח" או "רבי הגר" או "רבי טייטלבוים"? נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 16:41, 29 במרץ 2019 (IDT)

כוונתי הייתה שאכן נהוג לכתוב התואר "רבי" ולאחריו שמו הפרטי, כך בכל הערכים הדומים לערך זה. היות שכך, לא ברור מלכתחילה על מה הדיון ומדוע יהיה שונה. ייעשה כאן כמו בכל ערכי האדמו"רים. חיים נהר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט 21:38, 30 במרץ 2019 (IDT)

הרב שניאורסון לא שונה מכל רב אחר. ואם בערכים דומים כתוב "רבי" ולאחריו שם פרטי, כמו שאתה אומר, זה כמובן מאוד לא אנציקלופדי וצריך להשתנות גם שם. 2.53.189.139 00:03, 31 במרץ 2019 (IDT)

למה "רבי+שם פרטי" מאוד לא אנציקלופדי? חיים נהר • שיחה • כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט 01:04, 31 במרץ 2019 (IDT)

כי זו לשון של חצרות החסידים, ולא כך מכנים רבנים בכלל ישראל, ובוודאי שלא באקדמיה: באקדמיה מכנים אותו בשמו בלבד, אפילו ללא תואר רב, ואם תואר רב אז "הרב שניאורסון". אני כיניתי אותו פעם "הרבי מלובביץ'" בתרגיל (בכתב) בקורס באוניברסיטה, והמרצה תיקן בעט אדום ל"שניאורסון". 2.53.189.139 01:29, 31 במרץ 2019 (IDT)

חיים נהר. אתה חולק על זה שרוב הקהל קורא לו הרבי מלובביץ? אבגד - שיחה 19:37, 31 במרץ 2019 (IDT)

רבי מנחם מנדל (כנהוג) מתאים בתור ברירת מחדל, גם הרב שניאורסון נהוג ומתאים, ובהקשרים מסויימים גם הרבי מלובביץ' Tshuva - שיחה 19:05, 4 באפריל 2019 (IDT)

אני מנסה להתכנס: לדעתי, הכינוי שהכי קרוב להסכמה כאן, הוא "הרבי מלובביץ'". מאידך, יש שמתעקשים על "הרב שניאורסון" או "הרבי" או "רבי מנחם מנדל". כיוון שכבר עברו כמה ימים ואין התקדמות בדיון, אשאל כך: האם יש מישהו שרוצה לקחת את זה להצבעה, או שכברירת מחדל נסכים על "הרבי מלובביץ'"? נא לא להיכנס שוב לגופו של דיון אלא רק לשאלה האם תתעקשו על דעתכם עד כדי הצבעה. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 09:29, 5 באפריל 2019 (IDT)

דיווח שאורכב ב-22 באפריל 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

עיר מולדתו ניקולייב ולא מיקולייב

על פי הערך מיקולאייב, השם שמופיע עכשיו בערך הוא שמה האוקראיני של העיר. ברוסית היא מכונה "ניקולייב", אבל אן זה השם הרשמי. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 12:14, 22 באפריל 2019 (IDT)

חייו אחרי ג' בתמוז תשנ"ד

כפי שהרבי אומר בשיחותיו שלא תהייה הסתלקות אנו חסידי חב"ד מאמינים שהרבי חי וקיים ב770 ניו יורק ארצות הברית

בהצלחה בחב"דפדיה. צור החלמיש - שיחה 12:57, 21 במאי 2019 (IDT)

אל תקרא לעצמך חסיד חב"ד כי אתה לא כזה

הרבי מילובאוויטש למד קבלה בחברותא עם הרב שלמה שרעבי זצ"ל (האחיין של הרב מרדכי שרעבי)

במשך חצי שנה, הם למדו יחד מידי יום שעתיים בחברותא. באחד מירחוני הצבור החרדי פורסמה כתבה אודותיו (פרסום שהרב שלמה שרעבי הקפיד עליו בכלל, ועל אי הדיוקים שבו בפרט), היה כתוב שם שהרבי ראה שהוא מיצר שאין לו מנין "ותיקין", והוא הורה לכמה מחסידיו, שמידי יום יתפללו אתו בשעת תפילת "ותיקין" וישלימו לו מנין. הוא אמר שזה לא נכון, אלא שהרבי היה מתפלל "ותיקין" במניין מצומצם בחדרו. ייתכן ושני הדברים אמת, שהרבי הורה על קיום המניין בחדרו, בהשתתפותו, בשבילו. ייתכן.

https://danielventura.wikia.org/he/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99

יתכן גם שאין למידע הזה חשיבות מספקת בשביל להיכנס לערך. יחיאל - שיחה 21:46, 30 ביוני 2019 (IDT)

אתה מכיר עוד מישהו בעולם שזכה להיות חברותא של הרבי בקבלה? http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13819

אגב, גם מקובלים נוהגים ללמוד גמרא והלכה, אין הכרח שהוא למד אתו קבלה דווקא. מה גם שאם תשאל את חסידי חב"ד לבטח הם יטענו שהחידוש הוא שהרבי למד אתו ולא להיפך ודוק' (וכן מדוקדק מלשונך ..."שזכה להיות חברותא של הרבי בקבלה"), כך שהמקום המתאים לציון האנקדוטה הזו הוא אולי בערך אודות הרב שרעבי שעדין אינו קיים. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 22:18, 30 ביוני 2019 (IDT)

הוא למד איתו קבלה דוקא, עיין במקור הראשון שהבאתי. גם בתגובות למקור השני מובא שלמד איתו קבלה דוקא (מוזכר שם ספר עץ חיים). גם אם תאמר שהחידוש הוא שהרבי למד איתו, עדיין השאלה הבאה המתבקשת היא "מדוע למד דוקא איתו?" וכאן לא תהיה לנו ברירה אלא להודות שכנראה האיש הזה היה מיוחד במינו עד כדי כך שהרבי איווה לו לחברותא, ודי לחכימא ברמיזא. ומה שכתבתי שזכה להיות חברותא של הרבי בקבלה, כוונתי היא ששאלתי תתקבל גם על ידי חסידי חב"ד ולא יבהלו ממנה חלילה, ושוב ודי לחכימא ברמיזא. כך שאין ספק שיש כאן חידוש גדול בהנהגות הרבי, שהרי איננו מכירים ת"ח אחד לרפואה שהיה חברותא של הרבי בקבלה.

קצת לא נשמע לי אמין. סליחה. אבגד - שיחה 17:59, 1 ביולי 2019 (IDT)

למה לא נשמע אמין? זה אפילו פורסם כעובדה בתקשורת החבדית לפני הרבה שנים

פרסום משהו בתקשורת החבדית לא הופך את זה לאמין. אבגד - שיחה 23:12, 1 ביולי 2019 (IDT)

אבל זה אומר שעניין זה כבר התפרסם בחב"ד, וברור שאם זה לא היה נכון, אז ממזמן היו מכחישים זאת. אבל עובדה שאין לידיעה חשובה זו שום הכחשה, אלא אדרבה זה ידוע ומקובל.

לא, זה לא אומר את זה, וגם לו יצויר שלמד איתו ספק אם צריך להזכיר את זה בערך. איננו כותבים אנציקלופדיה מן הזווית של משפחת שרעבי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ט • 15:29, 2 ביולי 2019 (IDT)

בודאי שכן. הרבי לא ביקש מאף אדם בעולם שיהיה חברותא שלו בקבלה מלבד הרב שלמה שרעבי. זה אומר הרבה מאוד, כי זה מוכיח עד כמה היה חשוב הלימוד הזה בעיני הרבי. אגב, אני מציע לך ללכת לקברותיהם של הרב מרדכי שרעבי ואחיינו הרב שלמה ולהתנצל על קברם על ההתנסחות המזלזלת שלך כלפיהם ("איננו כותבים אנציקלופדיה מן הזווית של משפחת שרעבי").

ואני מציע לך לחזק את הבנת הנקרא. אנשים גדולים כמו מקובלי משפחת שרעבי לא צריכים את היחצנות המגוחכת שלך, הכבוד שלהם לא תלוי בדברים מעין אלה. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 00:59, 3 ביולי 2019 (IDT)

יחצנות? אתה סתם אדם עקשן וחשדן. אין לי שום קשר לרבנים הנ"ל. אפילו אינני מזדהה עם דרכם. אבל לא יתכן שנתונים כל כך חשובים בתולדותיהם תצנזר. האם אתה מכיר תלמיד חכם אחד בכל העולם שהרבי רצה שהוא יהיה החברותא שלו בקבלה?

לא מזדהה עם דרכם, אבל יוצא מגדרך שהם (ודווקא הם) יקבלו עוד גרם של כבוד חיצוני בויקיפדיה, כאילו קיום העולם תלוי בזה. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 01:04, 3 ביולי 2019 (IDT)

ואתה יוצא מגדרך שחלילה יוודע לעולם שהרבי למד בחברותא עם איזה אחד ששם המשפחה שלו הוא שרעבי. אוי ואבוי חילול הקויידש

לא, אני יוצא מגדרי שבעלי עניין מכל הסוגים לא יטו ערכים. לכן קשת הנושאים שאני עוסק בהם קצת יותר רחבה משלך. מעבר לזה נראה לי שמיצינו, ואם יש לך צורך לומר את המילה האחרונה - בבקשה. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 01:18, 3 ביולי 2019 (IDT)

אינך מכיר אותי אז אל תתנשא. אינך יודע במה אני עוסק, והאם קשת הנושאים שבה אני עוסק רחבה משלך. אך דבר אחד ברור לשנינו, אינך יודע להודות על האמת, כי אתה מלא באגו מנופח וריקן.

מובן מאליו שאין מקום להזכיר את העובדה הזאת. הרב שלמה שרעבי אינו רב מוכר וספק אם זכאי לערך, כך שהעובדה שהרבי למד איתו היא חסרת חשיבות בערך זה וגם אינה אומרת דבר לקורא. מציע לך לא לבזבז את הזמן שלך ושלנו כי זה לא יכנס. יחיאל - שיחה 01:48, 3 ביולי 2019 (IDT)

הנושא אינו הרב שלמה שרעבי אלא הרבי. ובהחלט חשוב להזכיר כי הרבי למד בחברותא במשך תקופה לימודי קבלה עם הרב שלמה שרעבי. שוב, לא בגלל איזכור הרב שרעבי (כפי שמנסה נרו יאיר להדגיש בזלזול), אלא בגלל חשיבות הלימוד מצד הרבי. כי לא ידוע לנו על שום חברותא בעולם שהייתה לרבי בקבלה. וזה אומר דרשני. כנראה שלימוד זה היה חשוב מאוד בעיני הרבי.

לא ידוע על חברותא עם הרב שלום שרעבי, מה שידוע לי הוא שראיתי ראיון שפורסם על ידי JEM בו מספר אדם מבוגר שגדל בצרפת, על התקופה בה שהה הרבי בצרפת על מנת להביא את אימו הרבנית חנה לארה״ב. ובו מספר שבבית הכנסת היה חכם מרוקאי שלא הרבה לדבר עם המתפללים, והרבי היה לומד עימו בצוותא, ומכיון שהוא היה היחיד שדיבר עם אותו ׳חכם׳, דבק בו הכינוי ׳המרוקאי׳.

1 מי אמר שזה אותו אחד. 2 האם יש לך מקורות? 3 עדיין אחרי כל זה מי אמר שזה מגיע להיכנס לערך. יש הרבה דברים קודמים שגם עליהם יש חולקים שלא צריך להיכנס (כגון #שיטת "מצויינים" לגבי נכי צה"ל). אבגד - שיחה 23:14, 20 ביולי 2020 (IDT)

הרבי לא למד בחברותא מעולם. הוא תמיד למד ביחידות. אולי כשהיה בצרפת, לימד איזה חכם, אבל חברותא עם רב תימני נשמע לי כמו מדע בדיוני. נרו יאיר צודק לחלוטין, לא כותבים את הערך הזה מהזווית של משפחת שרעבי. נפתלי - שיחה 19:43, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

המסקנה כבר כתבתי אין זה ראוי להכניס לערך, נכון למידע שמובא פה כעת כאן, כי בכלל אין שום מידע מוצק. אבל הצורת דיבור שלך האשכנזית המחוצפת המתנשאת והמזלזלת ראויה לכל גינוי. אבגד - שיחה 19:45, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

כדאי לשכתב וללטש חלקים מהערך

הערך עמוס במידע רב שנצבר עם השנים, אך נכתב טלאי על טלאי כך שלעתים קרובות המידע אינו לכיד, וחסרים משפטי קישור שייתנו פשר לאוסף האקראי של העובדות. כמו כן נראה שיש לפעמים עומס פרטים שוליים שאינם תורמים לקורא. שכתבתי חלק מפרק "בהנהגת חסידות חב"ד" שהיה נראה בעיניי לוקה בחסר. נמנעתי לחלוטין בשלב זה לגעת בנושאים נפיצים או שנויים במחלוקת. אם השמטתי פרטים חשובים אשמח שיעירו על כך. באופן כללי אקווה להבעת אמון מהעוקבים הרבים אחר ערך זה, על מנת להמשיך להשקיע בו עבודה ולהפוך אותו לערך מצטיין. סגי נהור - שיחה 03:32, 3 ביולי 2019 (IDT)

עושה רושם שבעיקר הוספת, וחלק מהתוספת אכן מוצדקת. עם זאת, כן השמטת פסקה חשובה על כך שראה את חותנו כנשיא הדור, בלי לנמק. חלק ממה שהוספת סובייקטיבי או הגיוגרפי. אנציקלופדיה אמורה להיכתב באופן מאוזן, המטרה אינה לפרגן. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 12:13, 3 ביולי 2019 (IDT)

הפסקה שהושמטה שולבה בהמשך, במיקום מתאים יותר (מלבד המשפט הראשון שגם אותו ניתן לשלב שם), כך שכרגע יש כפילות. צריך לשים לב לעוד משהו: הפרק הזה עוסק בפרק זמן של ארבעים שנה, לכן ראוי לתאר בו גם את הדינמיקה וההתפתחות של הדברים ולא להסתפק בתיאור סטטי, שגם הופך את הפרק לדומה מדי לפרקים הבאים שעוסקים בפועלו או במשנתו. דומני שהגרסה שלי היתה עדיפה מבחינה זו.

גם בפרטים יש לדייק. לדוגמה, הארגון צעירי אגודת חב"ד פועל רק בישראל ובניו יורק (בנפרד). דיללתי הרבה מידע טכני, אבל דומני שהדילול הנוסף כבר פוגע בדיוק.

לגבי ההעברה שלא מצאת - היא הושמטה על ידך, לכן לא מצאת אותה. בגרסה שלי היא הופיעה.

לגבי הערות השוליים - העדפתי למקם אותם לאחר הנקודה כמקובל היום, מתוך כוונה לאחד בהמשך את שאר הערך.

אני בא במטרה לשפר את הערך, ממש אין לי כוונה לנהל ג'יהאד, אשמח ליחס הוגן ונעים ולשיתוף פעולה. סגי נהור - שיחה 13:45, 3 ביולי 2019 (IDT)

יש חשיבות רבה בכך שראה את חותנו כנשיא הדור, ולכן זה צוין בשלב מוקדם למדי של הערך. אם יש כפילות אפשר להוריד בהמשך. אני לא מתנגד לדינמיקה, כן מתנגד לציון איזה סניף של צא"ח הוקם קודם ואיזה אח"כ. אפשר לציין שפועל רק בשניהם. ראיתי בהמשך את עניין קיום המצוות החד פעמיות, גרמת שם לכפילות (עיין היטב, למשל לגבי "ופרצת") ותיקנתי את זה. עניין הערות השוליים הוא דוגמה לכך שלא כדאי לפתוח בפרויקטים לפני שאתה מכיר את הסטנדרטים. מלבד מה שאין שיטה אחת המקובלת היום, יש החלטה ברורה של הקהילה שממשיכים בכל ערך את המצב הקיים. אם אין לך כוונה לנהל ג'יהאד לכאורה גם אין צורך שתאמר את זה. אם הבנתי נכון ביקשת למעלה פידבק, אתה צריך להביא בחשבון שזה יכלול גם ביקורת. באופן כללי לא כדאי לעשות שינויים משמעותיים, ודאי בערכים מעין זה, שיש בהם עניין רב, לפני שאתה בטוח שהם נצרכים ושאינם שנויים במחלוקת. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 14:07, 3 ביולי 2019 (IDT)

תודה על המידע לגבי הערות השוליים. בדקתי בערכים אחרים בטרם שיניתי אך אכן לא הכרתי את החלטת הקהילה. האם החלטה דומה קיימת גם בעניין ציון נקודה בסיום ההערה? לגבי הדינמיקה, אתקן בהתאם. סגי נהור - שיחה 15:09, 3 ביולי 2019 (IDT)

בפשטות יש לשים נקודה בסוף משפט. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 15:32, 3 ביולי 2019 (IDT)

באופן כללי העריכה יפה. לדעתי הושמטו כמה פרטים חשובים, אערוך או אתייחס לכך בקרוב. אבגד - שיחה 08:53, 18 ביולי 2019 (IDT)

לחיים 2

לא ממש הבנתי. יחסו לאנטשימיות הפסקה שהוספת בלי כלום בפנים חוץ מהערה. מה אתה מתכוון. אם אתה מתכוון אכן לשים שם טקסט בקרוב אז תוסיף התבנית בעבודה. אם לא. אין לזה מקום ככה בערך. אבגד - שיחה 00:05, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

אולי במקום אחר בקצרה עם ההערה שם. ככה אבל בטח לא. מתייג את נרו יאיר. אבגד - שיחה 00:06, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

צודק. ולקצר תהליכים, נא להכניס נושאים שהתייחס אליהם פעמים רבות, נניח עשרות פעמים, לא כל נושא שאמר עליו משהו צריך להיכנס לערך. זו דעתי, גם אם לחיים יתחיל גם כאן דיון ארוך, ימחק ויחזיר וכך הלאה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ט • 00:09, 27 באוגוסט 2019 (IDT)

מדינת ישראל

הרבי לא התנגד לשימוש בשם מדינת ישראל וההוכחה שהוא השתמש בה כמה פעמים, ניתן לראות במקור שהוא התנגד לשינוי השם ● קער א וועלט • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 11:18, 24 בפברואר 2020 (IST)

לא שינו את השם של המדינה. זה היה שמה מן ההתחלה. קנאים משתדלים לא להשתמש בשם הזה כי זה נחשב בעיניהם הכרה במדינה. כמדומני הוא התנגד גם לציון יום העצמאות, אפילו ברמת לוח שנה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 14:00, 24 בפברואר 2020 (IST)

נכון שלא שינו את השם של המדינה אבל הוא רצה שיקראו למקום ארץ ישראל ולא מדינת ישראל (ולא מסיבת הקנאים) אך בכל זאת אמר התבטא בכמה הזדמנויות בשם מדינת ישראל כי לא אסר לומר את זה אלא שאם רוצים לומר משהו על המקום לומר 'ארץ ישראל' ואם על המדינה 'מדינת ישראל' ● קער א וועלט • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 18:08, 24 בפברואר 2020 (IST)

אני מניח שהוא רצה להדגיש שהקשר שלו הוא למקום, לא למדינה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 21:29, 24 בפברואר 2020 (IST)

נראה לי פשוט, בלשון הקודש אין מדינת ישראל, יש ארץ ישראל, בתור דובר אנגלית (וצרפתית) היו לו שני אופציות: לתרגם את השם הלועזי State of Israel, או לקרוא למקום בשמו המקורי וההיסטורי ארץ ישראל, ממילא כשהוא מדבר לחסידים בלשון הקודש או באידיש הוא אומר ארץ ישראל וכשהוא מדבר עברית ומתרגם סימולטנית (ו"חושב" באנגלית) הוא אומר מדינת ישראל. חסר תקנה :-) • שיחה • ל' בשבט ה'תש"ף • 09:38, 25 בפברואר 2020 (IST)

בלשון הקודש גם אין ארצות הברית וקנדה ועוד הרבה מדינות מודרניות. ארץ ישראל ומדינת ישראל אלה שני דברים שונים, והוא ידע את זה, מה גם שהתייחס להבדלים באופן מנומק. נרו יאיר • שיחה • ל' בשבט ה'תש"ף • 11:38, 25 בפברואר 2020 (IST)

חסר תקנה, הרבי אומר מדינת ישראל בשיחות - אידיש, והרבי כותב ארץ ישראל גם במכתבים - לשון הקודש כך שאין בסיס למה שכתבת. נרו יאיר, גם לפי שיטתך הרבי לא התנגד למילים 'מדינת ישראל' ● קער א וועלט • שיחה • ב' באדר ה'תש"ף • 07:17, 27 בפברואר 2020 (IST)

לא יודע. במקור שציטטת רואים שהוא לא מרוצה מהשם הזה ומעדיף "ארץ ישראל". הוא גם לא היה מרוצה מהקמת המדינה, ולראיה יחסו ליום העצמאות. על כל פנים, אין צורך לתייג אותי בכל תגובה. נרו יאיר • שיחה • ב' באדר ה'תש"ף • 12:21, 27 בפברואר 2020 (IST)

אם אתה עדין לא חושב שמה שהיה כתוב קודם מנוסח יותר נכון אז תשאיר את זה כך. סליחה על התיוג זה היה כדי להבדיל בין התשובות. ● קער א וועלט • שיחה • ב' באדר ה'תש"ף • 16:16, 27 בפברואר 2020 (IST)

יש מכתב של הרבי לשז"ר בו הוא מבהיר את דעתו בנושא. --אמת ה' לעולם - שיחה 14:14, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

דעתו מובהרת גם כאן. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשפ"א • 18:32, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

לאחרונה התפרסם גם המכתב של שז"ר לרבי שאחרי קריאתו מובנים יותר דברי הרבי אליו ● קער א וועלט • שיחה • 06:31 • ד' בחשוון ה'תשפ"א

אינני נכנס אם זה הוספה טובה או לא

אבל מדוע אתה שם דברים ללא מקור כל פעם. למשל כעת את זה. הרי זה היה השבוע בדף של JEM אז מה הבעיה הגדולה להביא את הקישור לשם ריבונו של עולם???? לחיים 2 פורים שמח. אבגד - שיחה 19:59, 9 במרץ 2020 (IST)

הנה בשבילך. נא תכניס בפנים. אבגד - שיחה 20:14, 9 במרץ 2020 (IST)

א. ראיתי את זה כתוב בהתקשרות ולא בjem, ב. אני לא חושב או לפחות לא ראיתי שבכל שורה צריך לשים מקור, אני מוסיף דברים שאם מבקשים בהמשך מקור אני משתדל להביא לחיים • ט"ו באדר ה'תש"ף 20:25, 11 במרץ 2020 (IST)

א. אדרבה תביא את המקור פה. אשמח לראות. ב. דברים כמו זה בטח צריך להביא מקור. אבגד - שיחה 20:49, 11 במרץ 2020 (IST)

א. כאן ראיתי את זה, ושם מובא מקור לספר סיפורו של חג, ב. אם אתה טוען שצריך מקור אז אשמח אם תוסיף את זה עם מקור לחיים • ט"ו באדר ה'תש"ף 21:19, 11 במרץ 2020 (IST)

כן, דברים מפתיעים ראוי להצמיד להם מקור, וסיפור מאוחר של חסיד בשם הרב סולובייצ'יק הוא מקור לא מוצלח. מלבד זה, ספק אם יש צורך להזכיר מעצר קצר בעוון דרשה מעל כיסא. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 13:14, 12 במרץ 2020 (IST)

מקור לא אינטרנטי

דגש חזק, יש תקדים לטענתך? מנסיון שלי בעבר בערך מנדל ווכטר הוא הביא קישור מהניו יורק טיימס בכתב שלא ניתן היה לקריאה והסתמך עליו בתור מקור, כמו כן אחר שביקשתי מקור אחר הוא הביא מקור שהסתמך על "גורמים בחסידות חב"ד", כך שאני ממש לא מסכים עם הסרת התבנית בלי שאבדוק את המקור בפנים. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 23:34, 21 באפריל 2020 (IDT)

ויקיפדיה מלאה באסמכתאות שאינן זמינות ברשת (הפניות לספרים, כתבי עת מדעיים וכיוצא בהם). אם לא סביר בעיניך שזה אכן כתוב שם, אז ניחא; אבל להניח {{מקור}} ליד מקור קיים רק כי הוא לא זמין לך זה לא נכון. דגש חזק - שיחה 23:37, 21 באפריל 2020 (IDT)

אז מה אתה רוצה שאני אכתוב? שאני לא סומך עליו? זה היה נראה לי דרך הכי מכבדת. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 23:40, 21 באפריל 2020 (IDT)

חסר תקנה בקשר למקור דאז שעל "גורמים בחסידות חב"ד", עניתי לך כבר, שזה היה העובדה, היית רוצה שיהיה כותב "גורמים בחסידות גור" או בעלז ? כל דבר לגופו הוא, בקשר לעניין כאן, אם יצא לך תשיג את הספר אוי רבי ושם תוכל לראות תכתוב את המספרים האלה גם בשאר העיתונות דאז מכל השפות, לא כל עיתון של אז קיים באינטרנט לקריאה לחיים • כ"ז בניסן ה'תש"ף 23:45, 21 באפריל 2020 (IDT)

אם יש לך את ההקטע הרלוונטי, שלח לי למייל. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 23:48, 21 באפריל 2020 (IDT)

ואתה תאמין ? לחיים • כ"ח בניסן ה'תש"ף 00:07, 22 באפריל 2020 (IDT)

אם זה כתוב בבירור וזה לא מקור חב"די, למה לא. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 00:42, 22 באפריל 2020 (IDT)

מאה אלף נשמע סביר. לא אתפלא אם כך כתוב במעריב. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 01:14, 22 באפריל 2020 (IDT)

בכוונה הבאתי ממעריב ולא מפנים חדשות ששם כתוב 200 אלף, אני שוב מדגיש בספר הנ"ל יש עוד מספרים דומים לחיים • כ"ח בניסן ה'תש"ף 01:37, 22 באפריל 2020 (IDT)

לחיים 2, אם הבאת את הכתבה כמקור בערך, אני מניח שראית אותה, אז מה מונע ממך לשלוח לי צילום? (נרו, גם אני יכול לשער, אבל אם למשל כתב מעריב מסתמך על דברים שנמסרו לו מחסידות חב"ד, זה קביל בעיניך?). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 11:02, 22 באפריל 2020 (IDT)

כי אני לא אוהב את הגישה שלך, מקור מחסידות חב"ד, אתה כבר מתחיל להתנהג כמו איזה משתמש כאן, שהגישה שלו לחבד זה גישה לאנשים שקרים וגנבים, לא חייב לך דין וחשבון בצורה שכזאת לחיים • כ"ח בניסן ה'תש"ף 11:16, 22 באפריל 2020 (IDT)

בואו נתמקד בעניין. זה עניין של שיקול דעת. מדובר ללא ספק באחד הרבנים הבולטים בסוף המאה ה-20, הלוויה בניו יורק שיש בה יהודים רבים, אם היה כתוב חצי מיליון הייתי משער שמישהו הגזים. מאה אלף נשמע סביר. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 15:21, 22 באפריל 2020 (IDT)

באופן אישי אני סבור שפובליציסטיקה היא כסות גאונית לשקר שנקרא סיקור אובייקטיבי, ברור שככל שהאדם קרוב אצל מושא כתיבתו, רמת האובייקטיביות שלו יורדת, משכך אני סבור שמקור שמסתמך על אנשי החצר אמינותו מוטלת בספק גדול (וזה לא רק בחב"ד, רק שאצלם זה יותר מצוי ובפחות בושה), כך שתבנית המקור היא לטעמי פשרה מוצלחת. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 16:52, 22 באפריל 2020 (IDT)

לי יש את הספר אוי רבי. רק שהוא ספר ענק עם מלא חומר. לחיים, תוכל לכוון אותי איפה בספר זה נמצא. לחיים, מה הבעיה להגיע למקור ולברר ממנו התוכן? מזכיר ציטוט ממשנת חב"ד: "אוהב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי" אבגד - שיחה 18:38, 22 באפריל 2020 (IDT)

אין שוב בעיה, ואני גם יכול לשלוח לך, רק שמישהו מגיע עם טענה כאילו מישהו משקר עליו, אז אני מעדיף לשתוק ולא להגיב, במענה לשאלה, זה נמצא בעמוד הראשון או השני של הספר, וכפי שכתבת זה ספר ענק אבל מלמעלה ראיתי עוד כל מיני עיתונים עם ציונים דומים וכו' כולל משידורים משם בזמן אמת, ושם תוכן לעיין עוד לחיים • כ"ח בניסן ה'תש"ף 18:49, 22 באפריל 2020 (IDT)

אסתכל שם אבגד - שיחה 03:59, 26 באפריל 2020 (IDT)

ציטוט: עמוד שער של עיתון מעריב, יום למחרת פטירת הרבי, ד תמוז תשנ"ד, 13.6.1994, כל העמוד עוסק בזה; כותרת ראשית: "100 אלף בהלוויתו של הרבי מלובביץ'" (הכותרת לוקחת רבע מהדף). מימין מתחת הכותר ראשית כותר משנה ארוכה, והפניה לעמודים 2-10. בצד שמאל תמונה של הרבי עם הכיתוב: "הרבי מלובביץ' 1994-1902". מימין למטה: תמונה מהארון בהלוויה והכיתוב מעל: דרכו האחרונה. אבגד - שיחה 23:58, 26 באפריל 2020 (IDT)

אז זה נכון מה שכתבתי ? לחיים • ג' באייר ה'תש"ף 00:04, 27 באפריל 2020 (IDT)

יש לדבר עם מי שהתנגד לזה. אני חושב שזה מקור לא חבד"י מספק. אבגד - שיחה 17:18, 27 באפריל 2020 (IDT)

אם הם נשענים על מקור משלהם, מעולה. חסר תקנה :-) • שיחה • ד' באייר ה'תש"ף • 11:32, 28 באפריל 2020 (IDT)

חשוב להוסיף

עשרת "המבצעים" של הרבי. ―יונתן770י (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שים לב - הודעה חדשה שמים בסוף דף השיחה ולא בהתחלה. ולשאלתך יש ערך נפרד: עשרת מבצעי הרבי מחב"ד. וזה מוזכר פעמיים כאן בערך. לדעתי לפני שאתה מעיר על ערך - כדאי שתקרא את כולו. בהצלחה. אבגד - שיחה 20:58, 14 במאי 2020 (IDT)

פירוש לרמב"ם וקריאה לנכים "מצוינים"

פירוש לרמב"ם

איני יודע כמה זה היה מרכזי במשנתו, לדעתי לא חזר על זה פעמים רבות. בערך כה מלא וגדוש יש להבחין בין אנקדוטות ובין רעיונות מרכזיים באמת. על כל פנים, זה גם לא מלמד הרבה על יחסו למדינת ישראל, ואפילו על צה"ל. בהזדמנות זו, באיזה מובן הוא פרשן של הרמב"ם? הוא כתב פירוש על משנה תורה? נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 01:26, 24 במאי 2020 (IDT)

[1] Ruven.b • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף 01:43, 24 במאי 2020 (IDT)

כמו שחשבתי, מדובר בליקוטים משיחותיו. אפשר ללקט גם ביאורים על השולחן ערוך ועוד ספרים רבים. זה לא הופך אותו לפרשן של אותם ספרים, כי הוא לא כתב פירוש עליהם. מי שכתב פירוש על הרמב"ם יש אצלו בדרך כלל עשרות או מאות אלפי ביאורים, לא 1,500. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 01:50, 24 במאי 2020 (IDT)

לא אתעקש לגבי הקטגוריה, אבל בנוגע ל"עשרות או מאות אלפי" אתה טועה ובגדול. שמעתי פעם נאום על הנושא, לצערי אני לא זוכר את כל המספרים המדויקים שהובאו שם, אבל אני זוכר שהוא הביא כדוגמא את ר' חיים מבריסק שכתב ספר ביאורים על הרמב"ם והוא, תתפלא, ביאר בסך הכל בסביבות המאתיים או שלוש מאות הלכות. 1500 זה סדר גודל מכובד מאד ביחס לכל פרשני הרמב"ם, אין כזה דבר עשרות אלפי ביאורים. Ruven.b • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף 02:07, 24 במאי 2020 (IDT)

אגב, אני אישית לא סגור לגבי הצורך בקטגוריה הזאת בהבט על הכמות הרחבה של ספריו שעסקו במגוון תחומים (אם הזכרת, יצאה גם סדרה שמלקטת ביאורים שלו על השולחן ערוך). אבל מצד שני הכמות הגדולה של ביאורים על הרמב"ם זה לא דבר של מה בכך גם ביחס לפרשנים אחרים, וההשפעה המיוחדת של הרמב"ם על השקפתו של הרבי שמסתמך עליו המון בכתביו נכתבה ונחקרה במקומות רבים. מה גם שעוד בחייו יצא ספר ביאורים "הדרן על הרמב"ם" שהיה אומר בדרך קבע ב"סיומי הרמבם". לכן אולי יש לשקול להחזיר את הקטגוריה Ruven.b • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף 02:26, 24 במאי 2020 (IDT)

יצא גם סדרת תורת מנחם יין מלכות ששם יש את פירשו לרמב"ם, רוב הפירושים הוא אמר במהלך התוועדות, ונראה לי שיש שלו הרבה יותר מאחרים שנמצאים בקטגוריה הזאת לחיים • א' בסיוון ה'תש"ף 02:59, 24 במאי 2020 (IDT)

צודק. נרו יאיר מה אתה אומר? יצאו ספרי ביאורים שלו על הרמב"ם Ruven.b • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף 03:08, 24 במאי 2020 (IDT)

אני מסכים לגבי שהרמבם היה חלק מרכזי מאוד במשנתו בפרט מאז תקנתו ללימוד רמב"ם יומי ודיבר על זה רבות ופירש את הרמבם וזה מרוכז בכמה וכמה ספרים. אעיר רגע ללחיים 2 ובבקשה אשמח אם תקח באופן עניני בלבד, שאפשר לכבד משתמש שלא חושב כמוך, הנה, אני חולק השקופות עולם שונות ואני מסתדר עם נרו יאיר למרות שאנחנו חלוקים בכל מיני דברים ומנסים להגיע להסדר, אבל למה לכתוב למשתמש בתקציר עריכה: "אל תחשוב שאתה יודע הכל"? זה לא דרך ארץ ולא חושב שזה מועיל לך כי הפוך. האם אתה מסכים איתי לחיים? רוצה רק לעזור לך. אבגד - שיחה 06:21, 24 במאי 2020 (IDT)

בקיצור, ברמה העובדתית ברור שמדובר בליקוטים, לא בפירוש מסודר על הרמב"ם. בעיניי זה לא נקרא פרשן הרמב"ם, ולא ממש משנה בכמה פירושים מדובר. גם אצל ר' חיים מבריסק ספק אם הוא נחשב פרשן של הרמב"ם, אילולא היה מדובר בספרו העיקרי, תמצית ירושתו לדורות. שם זו קלסיקה, כאן לא, לפחות לא מחוץ לחב"ד. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 10:10, 24 במאי 2020 (IDT)

אבגד מסכים איתך וגם הוא ידוע שאני מנסה תמיד להסתדר איתו, אבל לפעמים אני לא אוהב (בעיקר בעניני חב"ד) עריכות שהוא עושה וכתוב שהוא חושב שזה לא נכון, בשעה שאפשר לברר לפני לחיים • א' בסיוון ה'תש"ף 11:37, 24 במאי 2020 (IDT)

זה אתה כותב לאחר התברר שצדקתי ומדובר בליקוטים משיחותיו. אדרבה, אולי תברר אתה את ההתנגדות. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 18:03, 24 במאי 2020 (IDT)

אף אחד לא חולק שזה ליקוטים משיחויתיו, זה לא הוכחה, אתה בעצמך אומר שזה חלק משמעותי במשמנתו, ברור שלרבי היו שיטותו ברמבם והמון פירושים ברמבם. זה שסגנון דבריו וספריו יצאו אחרת זה לא אומר שהוא היה כזה. לחיים אתה לא חייב גם לשנות עמדות. פשוט דרך ארץ תוך כדי דיונים. אבגד - שיחה 18:09, 24 במאי 2020 (IDT)

משמעותי? לא זוכר שאמרתי דבר כזה. מעריך שלא מגיע לעשרה אחוזים משיחותיו, כנראה גם לא לחמישה. היו לו שיטות ביחס לתחומים רבים, אבל פרשן מובהק של הרמב"ם צריך קודם כל לכתוב ספר. אם הקטגוריה הזאת כה חשובה לכם - מילא. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 18:13, 24 במאי 2020 (IDT)

תסלח לי אבל לא הבנתי את כוונתך, את הפירושים שלו על הרמבם שלו כמו רוב תורתו, הוא אמר במהלך התוועדויות, והם יצאו לאחר מכן בספרים בפני עצמם לחיים • א' בסיוון ה'תש"ף 18:24, 24 במאי 2020 (IDT)

לדעתי הבנת: בעיניי זה אינו פרשן קלסי, כי לא כתב פירוש, וגם לא לימד בעל פה פירוש מסודר, הלכה אחר הלכה, וגם לא נראה לי שברוב הציבור מחוץ לחב"ד מחשיבים אותו ככזה. ליקוטים זה משהו אחר. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 18:31, 24 במאי 2020 (IDT)

במקום להקשות אני יביא לך כמה מקורות שאולי יסבירו לך את העניין כאן, וכאן לחיים • א' בסיוון ה'תש"ף 18:45, 24 במאי 2020 (IDT)

לפועל נרו אתה בעד השאר הקטגוריה. אז לחיים, עבור מה הפלפולים? אבגד - שיחה 18:48, 24 במאי 2020 (IDT)

שיטת "מצויינים" לגבי נכי צה"ל

חילקתי לשתים שיהיה קל. אביא קודם את דברי נרו החלק הקשור לצה"ל:
"איני יודע כמה זה היה מרכזי במשנתו, לדעתי לא חזר על זה פעמים רבות. בערך כה מלא וגדוש יש להבחין בין אנקדוטות ובין רעיונות מרכזיים באמת. על כל פנים, זה גם לא מלמד הרבה על יחסו למדינת ישראל, ואפילו על צה"ל. נרו יאיר".
אני חושב שזה בהחלט דבר מרכזי במשנתו שמראה את גישתו לנושא חשוב. בדיוק כמו אצל הרב עובדיה יוסף למשל שמובא אצלו דברים שעסק בהם פעם או פעמים ואף על פי כן זה נחשב למשנתו. זה דבר וגישה יחודית, שעד שהרמ"מ הציע את זה זה פשוט לא היה (אגב כך גם לגבי גישה לילדים מיוחדים, מישהו שעסק בזה, לא חבדניק, מספר [ואני יכול למצוא את זה אם זה חשוב] שהרמ"מ היה הראשון שהציע גישה זו וזה חלחל בכל העולם.) ובהחלט הוא עשה שינוי וזה השפיע ולכן זה חשוב. וכן, לא שינו את שם למצוייני צהל. אולי יום אחד. אבל בהחלט הגישה הזו משפיעה מאוד על הרבה מנכי צהל. ולכן זה חשוב. אבגד - שיחה 06:21, 24 במאי 2020 (IDT)

לגבי המיקום איפה לשים את זה. אז אכן יכול להיות שזה לא צריך להיות בכותרת. ואפשר לשים את זה במקום ראוי בערך. אבגד - שיחה 06:22, 24 במאי 2020 (IDT)

אמירה או שתיים לגבי מדינת ישראל יכולה לשקף עמדה בנושא מרכזי מאוד בדורות האחרונים. נכי צה"ל הרבה יותר קרובים לקונצנזוס, גם בציבור החרדי, זה פחות משמעותי. לגבי החלחול - לא שמעתי עד היום אף אחד שמשתמש בביטוי הזה. לא חב"דניקים, לא אחרים בעולם, אף אחד. לא אתווכח אתכם לגבי המצב בחב"ד אבל מחוץ לה - זה פשוט לא חלחל. יש אצל הרבי עשרות אלפי דברים מיוחדים ברמה זו או אחרת, חייבים לסנן, להבחין בין עיקר וטפל. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 10:13, 24 במאי 2020 (IDT)

דווקה בגלל שלפי דבריך זה ייחודי ולא חלחל יש להשמיע זה, אף שלדעתי זה כן קצת חלחל בכמה דברים כפי שאפשר לראות בוידיאו מה שמספר לטנברג. אני מכיר אישית כמה משפחות, למשל אחת מתל אביב. חילוניים לגמרי, לא מניחים תפילין גם, שעמדה זו של הרבי השפיעה עליהם מאוד והם לא התקרבו בכלל ליהודות או לחב"ד, רק נקדוה זו שהשפיעה עליהם. ראית את הוידיאו בן החמשה עשרה דקות החדש שעשו שבגלל זה הבאתי כאן? ראית את הוידיאו של כאן חדשות? אני חושב שזה מאוד משמעותי וחשוב להביא כאן, זה שאתה לא שמעת אל זה זה לא אומר כלום. "לא ראינו אינו ראיה" ואדרבה בגלל שיש כאלו שלא ידועים על עמדה יחוידית זו יש להביא אותה. לגבי הרבה דברים, בהחלט דברים חשובים יש להביא, וכל מקרה יש לדון לגופו. ואדרבה אם יש אצלו עשרות אלפי דברים זה גם משהו לא רגיל, ואזמה בגלל שיש אצלו הרבה אז לכן לא להביא המשמעותי והחשוב? הפוך בדיוק, זה אומר שזה לא רגיל ויש להביא זאת הדברים. ברור שלא הכל ויש טפל. אבל בכל אופן כל עניין לגופו ופה אנחנו מדברים רק על מצוייני צהל. אבגד - שיחה 18:07, 24 במאי 2020 (IDT)

קודם אמרת שחשוב כי חלחל ועשה שינוי, עכשיו אתה אומר שחשוב כי לא חלחל? כמובן לא אתווכח אם יש כמה שכן שמעו, היה סמוך ובטוח שהם לא רבים. בעיניי זה לא העיקר במשנתו, והוא עשה הרבה דברים בולטים הרבה יותר. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תש"ף • 18:16, 24 במאי 2020 (IDT)

שים לב שכתבתי "דווקה בגלל שלפי דבריך זה ייחודי ולא חלחל" (שיניתי זאת מיד אחרי ההודעה הראשונה עוד לפני שאתה כתבת, כנראה לא שמת לב). אני מבין שאנחנו חלוקים. אבגד - שיחה 18:21, 24 במאי 2020 (IDT)

לאלו שלא היו עד עכשיו, אביא את הגרסה המדוברת שאני רוצה להכניס ונרו כרגע מתנגד: זו וזה הטקסט: ”הוא קרא לקרוא לנכי צה"ל בשם "מצוינים" ולא "נכים"” ().

.

ראיתי לאחרונה בעידן הקרונה את Vitag כאן בויקי, אולי יש לו מה להעיר בנושא.
בברכה. אבגד - שיחה 23:40, 24 במאי 2020 (IDT)

אנונימי

[הרבי הריי"ץ אמר אז שהרבי האמצעי אמר לחסידיו "כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה" (היינו שזה לא התחיל מזמן שהרבי הריי"ץ אמר אלא מזמן הרבי האמעי והרבי הריי"ץ סיפר על מה שהיה כבר עם הרבי האמצעי), והכוונה היא שהאור של הסוכה כ"כ גדול ונעלה עד כ"כ שמי שיודע ומרגיש אתזה ה"ה אינו יכול (וכלשונו "כיצד אפשר"?) לישון בסוכה ופטור מדין מצטער משינה בסוכה שפטור. וזה שהתורה אמרה לעשות כן וכן איך מצינו את שגדולי הראשונים וכו' ובכ"ז ישנו בסוכה שפשוט שהרגישו את האור הנעלה הזה וכן כיצד אפשר שע"פ חלק הנסתר בתורה יהיה דבר הפוך ממש ממה שכתוב בחלק הנגלה ועוד ועוד - בכ"ז (וכן שאלות שהעלו כאן)] עיינו בשיחה המפורטת בזה מכ"ק אדמו"ר מה"מ הנשיא של הדור שלנו בלקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 211 (במהדורה המתורגמת: עמוד 241). ―2A01:6500:A046:F2DF:B5DD:C253:8212:9C6A (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנונימי כתב בדף הארכיון בשיחה:מנחם_מנדל_שניאורסון/ארכיון_2#בנושא_השינה_הסוכה, את ההודעה הנל. העברתי לפה. אבגד - שיחה 10:47, 7 ביוני 2020 (IDT)

אני לא מבין

כל הטענה שזה התחיל משיחת הרבי הריי"ץ בתרצ"ט יסודה בטעות מהיסוד שהרי (כנ"ל) הרבי הריי"ץ שם מצטט את מה שאמר כבר הרבי האמצעי לחסידיו וידוע שמאז כבר התחיל מנהג חסידי חב"ד ולא התחיל רק מהדור הקודם של נשיאי חב"ד אין בידי כעת הוכחה כתובה לזה מלבד שיחה הנ"ל של הרבי הריי"ץ אך זה דבר כ"כ ידוע ופשוט ומה יש לך יותר ממה שאמר אחד מאדמור"י חב"ד ב ע צ מ ו וכ"ז מגיע ממה שאתם מחשיבים את מי שבעל שו"ת מנחת יצחק שכיהן ככגאב"ד ירושלים במשך שנים רבות קרא לו "ראש כל בני הגולה" (ופשוט שאינו כהאראים למודעות על כ מיני רבנים וקוראים להם בפשטות הכי גדולה תואר בעל מימדים רחבים ועצומים) ומי שהרה"ג האדיר (באמת ולא בשביל מה שאמר על הרבי ראו בספר עליו גדולת פנחס ועוד) אמר שהרבי הוא נשיא הדור והוא המשיח שבדור (וכן הרב יעקב יוסף ז"ל ועוד רבים- ופשוט שאם פסקו כן היינו שסברו שהוא ה"הוגה בתורה" וה"יכוף כל ישראל לילך בה ויחזק בדקה" וכו' - הכי גדול שיש שהרי הרמב"ם פוסק בספרו ההלכתי שאילו סימני מה"מ ואין שום פוסק חולק בזה ומדשתקו משמע -כידוע הכלל- שזהו דעתם ג"כ) (ופסק שכ"ה אף לאחר ג'תמוז) והיה ביחידות עם הרבי והרבי תירץ לו קושיה שמתקשה בה הגאון הנל וכן רבותיו לא השיבו לו ע"ז אע"פ שהיו גאונים עצומים כגון רבי מנחם זעמבא) ועוד תיאורים וכן הרב שפירא מלובלין בעל דף היומי לאחר דיבור בענייני תורה עם הרבי בחתונה אמר לחותנו "לקחתם חתן גאון עולם" וכו וכו וכידוע - לח"ו אדם רגיל ה' ישמור ואם רק פ"א ינסו ללמוד שיחה\מאמר חסידות של הרבי כמו שצריך ולשמוע סיפורי מופתים על הרבי בהתוועדות ולהפנימם (וכ"ז רק אם אתם מחפשים אמת ולא ח"ו פוליטיקא) הרי תיווכחושזוהי האמת. מקוה שיועיל בבחי' דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. ― 37.60.45.219 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מספיק שהריי"צ אמר או כתב משהו כדי שזה ייחשב לעובדה מוחלטת. המחקר העלה ספקות לגבי הדיוק ההיסטורי בכתביו (ואני מנסח בעדינות כדי לא לפגוע בחסידים). נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 18:59, 7 ביוני 2020 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתוב שהוא נפטר וזה לא נכון דווח על ידי: יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד 2A01:6500:A052:FD4E:E6CD:0:B0B8:9E42 18:14, 21 ביוני 2020 (IDT)

הערות קצרות

א. הרבי נימק (בעדינות) כי עיכוב קבלת הנשיאות כרוך בשמירה על כבודו של הרש"ג. אולי כדאי להכניס זאת בערך.
ב.חלק מההתנגדות לשם מדינת ישראל הוא מפני ששם זה מבטא קשר שנוצר לארץ רק עם הקמת המדינה, מה שאין כן השם ארץ ישראל שמבטא את הקשר של עם ישראל לארץ מצד היותה מובטחת לו ע"י הקב"ה. ―2a01:6500:a038:9a51:b50c:0:f:8ccd (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי א: איפה הרבי נימק זאת? מקורות בבקשה. אבגד - שיחה 19:06, 22 ביולי 2020 (IDT)

לא באופן רשמי כי אם ברמז. מובא בתשורה הוספות לימי בראשית בעמוד האחרון (קישור לחוברת, שלא הצלחתי לצרף לכאן, נמצא באתר חב"דפדיה בקישורים חיצוניים של הערך ימי בראשית (ספר)) ―2a01:6500:a038:9a51:b50c:0:30e8:afcd (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנחנו מחפשים מקורות ברורים, כי רמזים תלויים בדרך כלל בפרשנות. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תש"ף • 19:26, 22 ביולי 2020 (IDT)

עוד מחלוקת שקשורה בנושא? ―2a01:6500:a038:9a51:b50c:0:80bc:a8cd (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מדבר על זה?. אבגד - שיחה 20:13, 22 ביולי 2020 (IDT)

כן. "מה אוכל לעשות ולא ניתנה עתה האפשרויות מבי שאכנס במחלוקת". ―2a01:6500:a038:9a51:b50c:0:40e2:78ce (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניגוניו

לא הוזכרו 14 הניגונים שחיבר בהתפרס על 19 שנה.

מקור - מספר עמוד

Naftali.b האם תוכל בבקשה לספק מספר עמוד על הוספתך זו בהערה. תודה: "כדי להוסיף לקבל אשרת שהייה במדינה. הלימודים האקדמיים של ר' מנחם־מענדל הם, כאמור, הסיכוי היחיד של בני הזוג להשיג אישורים רשמיים להתגורר בפאריס. בשנת תרצ"ח, שלהי שנת 1937, רבי מנחם־מענדל ואשתו פונים לראשונה במכתב למשרד המשפטים הצרפתי בבקשה להעניק להם אזרחות צרפתית. בקשת האזרחות נבחנת בקפידה בתהליך ארוך ומייגע" (הררי, סודו של הרבי [דרוש מקור: נא לציין עמוד])". אבגד - שיחה 06:10, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

הציטוט נמצא בכתבה הזאת, שם ציטטו קטעים מתוך הספר. נפתלי • שיחה • כ"ט באב ה'תש"ף 18:34, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

אז צריך לציין לכתבה. אבגד - שיחה 19:20, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

קריינא דאיגרתא, וכו'. נפתלי • שיחה • כ"ט באב ה'תש"ף 20:18, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

הכנסת משהו ללא מקור מסודר. נא תסדר זאת מסודר. תכנתתי עוד כמה ימים או כשיהיה לי אפשרות - לסדר. אם תעשה זאת מה טוב. לא אמרתי שתעשה זאת רק ציינתי עובדה שצריך לעשות. בכלל אתה מידי חושב כאן בוקיפדיה בקטע של מלחמות, תזכור שלא הכל זה מלחמות. בבקשה בנחת. בניחותא (לא גנץ :) אבגד - שיחה 20:29, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

אויש נו, הוספתי את המקור בעצמי. אין לי מושג על איזה מלחמות אתה מדבר... נפתלי • שיחה • כ"ט באב ה'תש"ף 21:00, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

כן. גם לא אין מושג הכל נקי וטהור ברוך השם. כי אני לא עוסק בפלומוס באמת. אבל אתה.. (גחגוך..) נראה לי גם כבר שנים לא שם.. :) אופס, התעוררתי מהחלום. אתה כן שם. אבגד - שיחה 21:27, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

לא משנה. העיקר שהכל בא על מקומו בשלום. בהצלחה. אבגד - שיחה 21:28, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

רחובות על שמו

נרו יאיר, אשמח לדעת למה הוסרו כמה ערים מהרשימה שיש בהם רחוב על שמו. הערים שהורדו: דימונה, כפר חב"ד (אולי מובן), קריית מוצקין, שדרות וגדרה ● קער א וועלט • שיחה • 01:27 • י"ז באלול ה'תש"ף

כי המטרה שלנו אנציקלופדית, לא פנקסנות. באנציקלופדיה המטרה היא לתמצת, בפנקסנות המטרה הפוכה, להביא הכול הכול. לכן יש להסתפק בכמה דוגמאות בולטות. וכמו שלא נביא רשימה של כל בתי חב"ד בישראל או כל המדינות שבהן יש שלוחים. בשביל זה יש אתרים אחרים. נרו יאיר • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ף • 21:13, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

לגבי בתי חב"ד אתה צודק כי אין בכלל אבל אם נכניס את חצי מהבתי חב"ד נצטרך להכניס את הכל. כנ"ל גם לגבי רחובות, אם רלוונטי ההנצחה של שמות הרחובות ומזכירים את חלקם אז יש להזכיר את כולם ● קער א וועלט • שיחה • 00:02 • י"ח באלול ה'תש"ף

צריך להזכיר רק את הבולטים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף • 01:33, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

לדעתי או הכל או כלום, אין בולט בשם רחוב, הקושי שיש לעיר קטנה לתת שם לרחוב הוא פעמים רבות יותר קשה מלעיר גדולה ● קער א וועלט • שיחה • 03:18 • י"ח באלול ה'תש"ף

ערים בולטות. אם לעיר קטנה יש קושי זה לכל היותר עניין לערך שלה (ולדעתי גם זה לא), זה לא הופך אותו לבולט יותר. נרו יאיר • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף • 12:30, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

"המטרה שלנו אנציקלופדית, לא פנקסנות. באנציקלופדיה המטרה היא לתמצת, בפנקסנות המטרה הפוכה, להביא הכול הכול". כמובן שזה לא תקף לראיות של המשיחיסטים בפולמוס המשיחיות בחב"ד, שם יש ענין להביא שתי דוגמאות שהן בדיוק אותו דבר (כפי העריכה ששיחזרת לי לא מזמן), ודוגמא אחת היא בכלל שקר (כפי שהוכח בדף השיחה שם). נפתלי • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף 17:26, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

כן, המטרה שלנו אנציקלופדית, והמטרה שלך להתנקם בי. תמשיך לנסות. נרו יאיר • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף • 17:45, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

זה בדיוק מה שאני טוען, שהמדיניות שלך היא לקצר כל דבר, אבל שם אתה מתנקם בי ומשחזר אוטומטית כל עריכה שלי, גם כשזה נגד המדיניות שלך בעצמך. אבל אני לא ילד קטן, ואני לא מדבר על "נקמות", אני פשוט רוצה שתהיה עקבי ואל תהיה סובייקטיבי כשמדובר במשיחיסטים. נפתלי • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף 20:20, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

זה בדיוק מה שאני טוען, שהמטרה שלך להתנקם, ובכל תגובה שלך אתה רק מוכיח את זה, גם אם כמובן אינך מודה. זה בסדר, תמשיך בניסיונות הנקמה, ככל שתעשה זאת כך תחשוף את מניעיך. נרו יאיר • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ף • 13:26, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

אחזור שוב: השיחזורים הרבים שאתה מבצע לעריכות שלי, מעידים על נקמה או מניע אישי כלשהו מצידך. העריכות שלי הם ענייניות לחלוטין, גם אם לפעמים אני נוגע באיזה חלקיק מהעריכות שלך ברחבי ויקיפדיה, ואני אפילו נזהר מלהחזיר לך מידה כנגד מידה, ואיני לוחץ על כפתור השיחזור אפילו כשאני רואה לנכון לעשות זאת. כך שהטענה שלך על "נקמה" נראית די מגוחכת, והרצון שלך למנוע ממני לערוך, כאילו אני מוגבל ל"פולמוס המשיחיות" בלבד, נראה הזוי לחלוטין. נפתלי • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ף 13:53, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

תוכל לחזור אלף פעם, זה לא ישנה את העובדות הברורות. בבוא היום תצטרך להתמודד איתן, לא משנה כמה פעמים תחזור על עצמך או תכחיש או תיתמם. נרו יאיר • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ף • 14:10, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

אוקיי. תמשיך לאיים בכל הזדמנות, נראה לאן זה יוביל אותך. נפתלי • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ף 15:45, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

מקור

" הלימודים באוניברסיטה בפריז היו הסיכוי היחיד של בני הזוג לקבל אשרת שהיה בפריז", מה המקור בדיוק? כתוב סודו של הררי צוטט ב. אבקש להביא מקור מלא או להוריד את זה--יאללה בלגן • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף 12:38, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

בהערה שם מופיע הטקסט המלא מתוך הספר, וגם קישור לכתבה בישראל היום, שם מופיע הציטוט. נפתלי • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף 17:24, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

היחידות

משנת תשכ"ה הפסיק הרבי לקבל ליחידות ביום שלישי והמשיך רק בימי ראשון וחמישי--2A01:6500:A043:9A51:F56B:65F5:85E0:7F73 11:43, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

הרבי מליבאווויטש

צריך לכתוב הרבי מליבאווויטש במקום לויבביץ

זו ויקיפדיה העברית, לא היידית. כאן כותבים בדרך כלל בכתיב עברי. נרו יאיר • שיחה • י"ב בשבט ה'תשפ"א • 22:16, 25 בינואר 2021 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

דגש חזק, זהו ציטוט של הכתוב בספר; אמנם המקור אינו תח"י אבל כנראה שהאמירה עצמה אין מקורה בעברית (אם הרב קליין לא כתבהּ) כך שהמקור המצוטט הוא התרגום הכתוב, עם כתיב היידי. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:38, יום חמישי בשבת, ט"ו בשבט ה'תשפ"א (IST).

הזכרת פועלו בשבע מצוות בני נח בפתיח

הרבי פרץ דרך בנושא זה, והיה היחיד לעסוק בנושא זה שנידון בתנ"ך בתלמוד וברמב"ם. בשנות השמונים פעל רבות בכך (כנראה ממכתביו) עד שזה הגיע להחלטה בקונגרס האמריקאי.--יונתן770י - שיחה 14:49, 21 בפברואר 2021 (IST)

מסכים שזה בולט מאוד במשנתו. לא יודע אם לפתיח, בפרט כשלא נעשה הרבה בתחום. הצורב - שיחה 16:29, 21 בפברואר 2021 (IST)

זה אכן בולט במשנתו (לא מאוד, יש כמה וכמה דברים שבלטו פי כמה). לכן יש בערך תת פרק מפורט, שמחולק גם הוא לכמה כותרות. הקביעה שהוא היחיד שעסק בנושאים אלה מעט פזיזה, מעריך שלא קדמו לה חיפושים רבים אולי יש עוד מישהו. על כל פנים, זה לא חשוב ברמת הפתיח. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תשפ"א • 18:08, 21 בפברואר 2021 (IST)

דווקא מגיע אחרי הרבה חיפושים ופשוט אין הוא היחיד. ולגבי 'חשיבות ברמת הפתיח' - היהודי היחיד שפעל (רבות, כמו שאפשר להתרשם ממכתביו, אבל לא רק,) בענין זה, שתוצאותיו הגיעו עד להחלטת הקונגס, - נראה שבברור זה אמור להיות בפתיח על האיש.--יונתן770י - שיחה 18:50, 21 בפברואר 2021 (IST)

הדגשת מילים אינה תחליף לטענות משכנעות. על המקויה שמעת? נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תשפ"א • 20:02, 21 בפברואר 2021 (IST)

בערך שקישרת בכותרת מובאים כמה אנשים שפועלים בנושא. יש צדק בכך שאם עשרת המבצעים מוזכרים בפתיח אז גם לזה יש מקום. פחות מייחס חשיבות אם נעשה בפועל או לא, יותר על כמות הפעמים שהרבי דיבר על הנושא. אגב, בפתיח כתוב שהרבי היה האדמו"ר האחרון של חסידות חב"ד עד לפטירתו, זה בכוונה או טעות? לא חושב שיש מי מהזרמים בחסידות שחולק שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות, כדאי אולי לנסח את זה אחרת. ● קער א וועלט • שיחה • 21:41 • ט' באדר ה'תשפ"א

נו באמת. על מה הרבי דיבר יותר, מבצעים ליהודים או לבני נח? לגבי המשך דבריך, אדם מת לא יכול להנהיג חסידות. לא חושב שהזרם המתון טוען אחרת, ובכל מקרה זה לא משנה, הערך לא שייך לאף אחד מהזרמים. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תשפ"א • 23:18, 21 בפברואר 2021 (IST)

קער א וועלט נראה שהייתה טעות בניסוח שלי, כוונתי הייתה שהוא היה היחיד לפעול בנושא מבחינה מדינית (בתקופת בוש האב ולפניו).--יונתן770י - שיחה 00:01, 22 בפברואר 2021 (IST)

כלומר שהעביר הצהרה בקונגרס? אין לזה הרבה משמעות. אותו קונגרס ממשיך להגן על מעשים שנחשבים בהלכה עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 00:06, 22 בפברואר 2021 (IST)

את ה'כלומר' אתה אמרת, אני התכוונתי שהוא פעל (את המשמעות של הדגשת מילים אני מצפה שתבין לבד) אצל מדינאים וזה התבטא בהחלטת הקונגרס שמורכב ממדינאים שהושפעו מפועלו של הרבי. ולא שהוא הצליח לשנות את חוקת ארצות הברית כך שחוקים שסותרים את ההלכה (האורתודוקסית) בנוגע ל7 המצוות לא יוכלו לעבור (מקווה שהבנת).--יונתן770י - שיחה 00:18, 22 בפברואר 2021 (IST)

נרו, אם מסתכלים על כל מבצע בנפרד אני חושב שהרבי דיבר יותר על 7 מצוות. אם סופרים את כל הפעמים שהרבי דיבר להשפיע על יהודים או לצאת לשליחות אז זה כולל גם את זה. לא ביקשתי לכתוב שהוא ממשיך להנהיג אותנו עכשיו אלא פשוט לא לכתוב שהוא הפסיק, בדומה לאיך שכתוב על אדמו"ר הריי"צ. ובנוגע לפועל, יש קהילה שלימה של גויים בברזיל (שנוצרה ע"י השלוחים שם) ששומרים באופן מוצהר את 7 המצוות והקימו גוף בו הם מלמדים את הנושא גויים אחרים, הרב בועז קלי נפגש עם מאות ראשים של גויים שדיברו אח"כ על 7 המצוות עם קהילתם, הודפסו מליוני כרטיסי 7 מצוות בשפות רבות והוקמו אתרים שפועלים בנושא, כך שגם אם לא כל בית חב"ד פועל בזה באופן כללי זה נפעל. ● קער א וועלט • שיחה • 00:26 • י' באדר ה'תשפ"א

אני מאמין שגם אתה יודע שרוב מוחלט של השלוחים עוסק רק ביהודים או כמעט רק ביהודים. זה שמישהו נפגש לא אומר שבאמת זה משפיע בפועל ומשנה חיים. עם כל הכבוד להדפסת כרטיסים, אני מעריך שיש פי אלף יהודים שחזרו בתשובה דרך חב"ד או מתפללים בבתי חב"ד, בהשוואה לגויים שבאמת החלו לקיים שבע מצוות בני נוח בהשפעת חב"ד. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 00:31, 22 בפברואר 2021 (IST)

הקדמתי בתחילת הדיון ואמרתי שאני פחות מייחס חשיבות אם זה נעשה בפועל ויותר מייחס חשיבות בהקשר לכמות הפעמים שהרבי דיבר על הנושא. ● קער א וועלט • שיחה • 00:41 • י' באדר ה'תשפ"א

פועלו של הרבי בנושא מושווה בדיון זה לפועלם של חסידיו בעשורים שלאחר פטירתו ללא שום סיבה--●יונתן770י אשמח לדבר 00:58, 22 בפברואר 2021 (IST)

כאמור, הוא גם דיבר על זה הרבה פחות, וגם נעשה בפועל הרבה פחות. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 11:16, 22 בפברואר 2021 (IST)

אתה חוזר שוב על אותה הטעות, העובדות הם שהרבי פעל רבות בנושא ברמה\כמות שמצדיקה להכתב בפתיח. העובדה שהוא פעל בנושא זה פחות משפעל בעשרת המבצעים גם אם הוא נכון, זה לא קשור. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 12:46, 22 בפברואר 2021 (IST)

לא לחוץ לי שיכתב בפתיח, אבל לא נכון לומר שהרבי דיבר על זה פחות ● קער א וועלט • שיחה • 03:28 • י"א באדר ה'תשפ"א

לא משנה מה לחוץ, משנה מה מתבקש. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 09:17, 23 בפברואר 2021 (IST)

טוב יש מישהו שחולק על הסיבות שהבאתי הנ"ל? ● יונתן770י (אשמח לדבר) 11:07, 25 בפברואר 2021 (IST)

נרו יאיר, יש הסכמה? או שנצטרך לפתוח הצבעה? ● יונתן770י (אשמח לדבר) 20:40, 25 בפברואר 2021 (IST)

הסכמה ודאי אין, אם אני לא טועה עמדתך בבדידות מזהרת. לא פותחים הצבעה כל כך מהר, בשלב ראשון אתה צריך להזמין דעות נוספות בלוח המודעות. אנא הקפד לא להכניס את עמדתך ונימוקיך לניסוח השאלה שם. השאלה העומדת לדיון היא אם צריך להכניס לפתיח של הערך הנוכחי את עמדת הרבי מלובביץ' בעניין שבע מצוות בני נח. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א • 23:41, 25 בפברואר 2021 (IST)

אני תומך בעמדת נרו. דרדק • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"א • 11:16, 26 בפברואר 2021 (IST)

אין צורך להזכיר זאת בפתיח. Eladti - שיחה 11:10, 28 בפברואר 2021 (IST)

מתייג לחיים 2 sbl770 אבגד ינון גלעדי קער א וועלט הצורב יאללה בלגן ידך-הגדושה שיע.ק השקפה MOSHE AMOZIGH איש הישראלי ‏בעלי הידע בחב"ד ● יונתן770י (אשמח לדבר) 11:14, 28 בפברואר 2021 (IST)

גם לענ"ד, אין צורך להזכיר בפתיח. בני • שיחה • י"ט באדר ה'תשפ"א • 13:07, 3 במרץ 2021 (IST)

רק בגלל שבנוסף עשה עוד כמה דברים חשובים (יותר), זה לא סיבה לא לכתוב זאת בפתיח. נראה שנפתח הצבעה.● יונתן770י (אשמח לדבר) 22:16, 15 במרץ 2021 (IST)

נפתחה הצבעה כאן, נא להמשיך את הדיון שם.● יונתן770י (אשמח לדבר) 12:40, 16 במרץ 2021 (IST)

― הועבר לדף #קטגוריה:פרשני רש"י

לבלוב, הדיון על פרשנותו על רש"י היא בפסקה הבאה.● יונתן770י (אשמח לדבר) 14:38, 18 במרץ 2021 (IST)

קטגוריה:פרשני רש"י

אם הרבי פרשן הרמב"ם אז הוא גם (ויותר) פרשן רש"י, לא? ● קער א וועלט • שיחה • 22:13 • ט' באדר ה'תשפ"א

הוא גם לא פרשן הרמב"ם. פרשן זה מי שכתב פירוש, לא שבמסגרת דרשותיו הציע פירושים. ולמה לעצור ברמב"ם? מן הסתם פירוש את המשנה, את הגמרא, את המדרשים, את השולחן ערוך, מאות ראשונים ואחרונים. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר ה'תשפ"א • 23:26, 21 בפברואר 2021 (IST)

מופיע בערך שהוא פרשן הרמב"ם ● קער א וועלט • שיחה • 00:27 • י' באדר ה'תשפ"א

נרו יאיר, נכון, הוא פירש את כל אלו, וכל עוד שהמדיניות לא סותרת את זה הוא ראוי להיכתב באותם קטגוריות.(בעריכת הקטגוריות לא אמורים להתחשב בפחד שלך שחס ושלום שערך על אדם כלשהו יהיה נכלל ביותר משלושה קטגוריות על פירושים תורניים.)--יונתן770י - שיחה 00:32, 22 בפברואר 2021 (IST)

להפך, כל עוד לא ברור שמשהו נצרך - לא מכניסים אותו, ולא אמורים להתחשב גם "בפחד שלך שחס ושלום" לא יהיו עוד כמה וכמה קטגוריות. לא בזה תלוי הכבוד שלו. ונא לא לתייג אותי בדיון שוטף. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 00:36, 22 בפברואר 2021 (IST)

אוי לנו אם בזה היה תלוי הכבוד שלו, כעת בערך מופיע שהוא פרשן הרמב"ם (לכאורה כי יש את ספריו 'הדרנים על הרמב"ם') אז או שמורידים את זה או שמוסיפים שהוא גם פרשן רש"י (לקו"ש כרך ה'-ט' מדבר על שיחות ברש"י באופן מסודר, וגם אחרי רוב השיחות על רש"י) וגם פשרן התלמוד ('הדרנים על הש"ס' 2 כרכים). ● קער א וועלט • שיחה • 00:49 • י' באדר ה'תשפ"א

את כך הנימוקים הנ"ל כתבתי בתקציר כשערכתי את הקטגוריות, אך משום מה, נרו במקום להשמיע את דעתו בדף השיחה (כמו כל ויכוח נרמאלי) מחק ללא הסבר, לאחר ששחזרתי את השחזור שהיה ללא שום פירוט (אל מול הפירוט שלי הנ"ל שהפנה לערכים הנוגעים בדבר), ידידנו נרו כתב לי אזהרת עריכה.--●יונתן770י אשמח לדבר 00:55, 22 בפברואר 2021 (IST)

לפי חוקי ויקיפדיה הוא היה בסדר, אסור לשחזר שיחזור גם אם לא היה הסבר לשיחזור. אחרי דיון בדף השיחה שתפתח אתה או הוא יהיה אפשר לדון על הכל אבל לא משחזרים. ● קער א וועלט • שיחה • 01:12 • י' באדר ה'תשפ"א

שכוייח על ההבהרה●יונתן770י אשמח לדבר 01:17, 22 בפברואר 2021 (IST)

בכל מקרה פסיקתו של נרו "מה שלא יודע אם נצרך לא להכניס" אז כשאין מדיניות ברורה נמחק גם את רש"י מ'קטגוריה:פרשני המקרא' - כי לא ברור לנרו אם זה נצרך אז ברור שישחזר ● יונתן770י (אשמח לדבר) 01:24, 22 בפברואר 2021 (IST)

הרבה פעמים קורה שמשחזרים מחוסר ידע, לכן יש דף שיחה שלאחר דיון בו מגיעים לפשרה/הכרעה. נחכה לשמוע את תגובתו של נרו ● קער א וועלט • שיחה • 01:28 • י' באדר ה'תשפ"א

נראה שזה יקרה רק מחר ● יונתן770י (אשמח לדבר) 01:31, 22 בפברואר 2021 (IST)

הורדתי את הקטגוריה פרשני הרמב"ם. רש"י כתב פירוש על המקרא, ולכן הוא פרשן המקרא. זה ההבדל. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 11:19, 22 בפברואר 2021 (IST)

השאלה היא מה נקרא פירוש ומה לא. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 12:48, 22 בפברואר 2021 (IST)

כשכותבים ספר מסודר - זה ודאי פירוש. כשיש ספק - שב ואל תעשה. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 12:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

'הדרנים על הרמב"ם', 'הדרנים על הש"ס', 'לקו"ש חלק ה' - ט, מה לא מסודר פה? ● יונתן770י (אשמח לדבר) 13:33, 22 בפברואר 2021 (IST)

אני מעריך שאתה יודע את התשובה ולכן מעדיף לעצור כאן. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשפ"א • 19:54, 22 בפברואר 2021 (IST)

אני מעריך שאתה הולך פה לפי כללים שלא כתובים ולא מוסכמים, ולכן ללא נימוק לכללים המחודשים שלך, נאלץ לפתוח הצבעה. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 23:22, 22 בפברואר 2021 (IST)

אם זה אכן כמו שאתה אומר אז הרבי הוציא 2 כרכים בה'הדרנים על הש"ס' מסודרים לפי מסכתות עם ביאור משלו על התלמוד. כמו כן הוא הוציא 5 ספרי לקו"ש שמסודרים לפי פרשיות השבוע ובהם פירושים על רש"י מהפרשה, שיחות אלו ונוספות סודרו לאחר מכן בסדרות כמו 'עומק הפשט', 'המאור שבתורה', ועוד. וראה גם כאן למטה. אם כבר אתה מתעקש אז יש גם את פירושו לתהילים המסודר בסדרת 'תהילות מנחם' 5 כרכים ובהם פירושים על כל הפרקים שבתהילים לפי הסדר. ● קער א וועלט • שיחה • 03:26 • י"א באדר ה'תשפ"א

וכמובן שיש את הספר 'כללי רש"י' ואת הספר 'כללי הרמב"ם' שנלקטו ע"פ שיטתו של הרבי, 2 ספרים 'הדרנים על הרמב"ם', סדרת הרמב"ם השלם שיצא ע"י הרב שלום דובער וולפא (8 כרכים) על עם ביאורי הרבי ועוד על הלכות שבת, סדרת פרדס המלך (6 מתוך 7 כרכים) שמסכמת את כל ביאורי הרבי על הרמב"ם לפי סדר ספר הרמב"ם - ראה כאן (נכנס לעמוד בדיוק כמו ה'כסף משנה'). ● קער א וועלט • שיחה • 04:03 • י"א באדר ה'תשפ"א

מסכים עם נרו יאיר שאין מקום לקטגוריות אלו אם לא כתב פירוש סדיר על רש"י/הרמב"ם. ליקוטים מתורתו והדרנים על הש"ס והרמב"ם בליקו"ש לא נחשב פירוש סדיר, ספר שנתחבר מלכתחילה על סדר הרמב"ם זה נקרא פירוש סדיר. אחרת נוכל להכניס את הקט' בעוד ערכים רבים והיא מאבדת את המטרה שלה. יחיאל - שיחה 05:40, 23 בפברואר 2021 (IST)

תוכל לתת דוגמה לאישיות שיש לה פירוש לרמב"ם או למשהו אחר והיא לא מובאת בקטגוריה כי הספר שלה הוא ליקוט שנערך בדיעבד ולא לכתחילה? (לא חושב שיש כזה דבר ולהיפך..) ● קער א וועלט • שיחה • 06:47 • י"א באדר ה'תשפ"א

הפירוש על רש"י שפתי חכמים הינו ליקוט של פירושים מאנשים שונים. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 09:24, 23 בפברואר 2021 (IST)

גם אילו היית צודק היה יוצא שהמלקט של דברי הרבי הוא הפרשן, אבל למיטב ידיעתי חלק נכבד משפתי חכמים הוא של המחבר. אם מישהו פשוט יצטט אחרים וזהו - זה לדעתי אינו פרשן. כשמישהו לוקח שיחות ומוציא מתוכן הדרנים או פירושים לכמה מקומות ברמב"ם - זה לא פירוש על הש"ס או על הרמב"ם. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תשפ"א • 10:12, 23 בפברואר 2021 (IST)

הדרנים על הש"ס והרמב"ם זה לא שיחות ערוכות מחדש, זה ענין של מיון. כאן השיחה הופיעה ע"פ סדר הפרשיות וכאן ע"פ נושא. ● קער א וועלט • שיחה • 09:08 • י"ב באדר ה'תשפ"א

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

ויקיפדיה היא לא חבדפדיה. אם יש ספק לגבי הכללתו של הרב הזה בפרשני רש"י עדיף לצמצם ולא להוסיף. גילגמש • שיחה 09:56, 24 בפברואר 2021 (IST)

קער, לא בטוח שהבנתי מה אתה רוצה לומר. הנקודה אינה הסדר. אם הרבי היה נותן שיעורים מסודרים על הש"ס או על הרמב"ם, או אפילו על מסכת, לא הדרנים או נקודות פה ושם - מילא. כמובן זה לא מפחית כלל מערכו, אדם יכול לתת שיעור על סוגיה אחת או מימרה אחת וזה יהיה שיעור מופלא ומאיר עיניים שלא היה כמותו, אבל זה לא מכניס אותו לקטגוריית פרשני הש"ס. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תשפ"א • 10:15, 24 בפברואר 2021 (IST)

אבל כשאותו אדם מוסיף למסור שיעורים על אותם פירושים, באופן קבוע ומסודר, ולאחר מכן מעלה את זה על הכתב, אז הוא בהחלט נקרא 'מפרש רש"י' . ● יונתן770י (אשמח לדבר) 16:31, 24 בפברואר 2021 (IST)

כן, כשזה מקיף חלק משמעותי מהש"ס או לפחות מהמסכת. לא הדרנים. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תשפ"א • 16:55, 24 בפברואר 2021 (IST)

לגבי סוגיות הש"ס אתה צודק, אבל אני דיברתי על ביאוריו של הרבי על פרש"י על התורה שאותו הרבי ביאר כל שבת משנת תשכ"ה. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 19:50, 24 בפברואר 2021 (IST)

אכן, משנת תשכ"ה לעילוי נשמת אמו הרבי אמר שיחות באופן קבוע (כל שבת) על רש"י, שיחות אלו נדפסו אח"כ בחלקים ה'-ט' בלקוטי שיחות. גם אח"כ הרבי אמר שיחות על רש"י אבל לא בצורה מסודרת ● קער א וועלט • שיחה • 07:02 • י"ג באדר ה'תשפ"א

פירוש את רש"י באופן קבוע כל שבת זה נראה לי מספיק מסודר. בכל מקרה אני חושב שעדיף להעביר את הדיון לדף השיחה של הקטגוריה, שיחת קטגוריה:מפרשי פירוש רש"י לתורה (לא קיים). ● יונתן770י (אשמח לדבר) 10:52, 25 בפברואר 2021 (IST)

אני מעריך שברוב המקרים הרבי מתמקד בדיבור המתחיל אחד, אבל מאחר שיש לו שיטה פרשנית, ומאחר שיצאו חמישה כרכים על פי השיחות האלה - מילא. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א • 13:12, 25 בפברואר 2021 (IST)

5 בצורה מסודרת (יש יותר). אז מוסכם? ● קער א וועלט • שיחה • 13:28 • י"ג באדר ה'תשפ"א

כמעט כל דרשן בכל בית כנסת מזכיר בכל שבת רש"י על התורה ומבאר אותו (מי יותר ומי פחות), ובודאי שכל ממי שמוסר שיחה עושה זאת. זה לא נקרא "פרשן רש"י". "פרשן רש"י" הוא מי שחיבר חיבור המוקדש לביאור דברי רש"י, ולא עסק בכך במסגרת חיבור אחר או שיחה. זה הבדל מרכזי ומשמעותי בין המקרה הזה, אם הבנתי נכון, לבין שפתי חכמים, גור אריה, מזרחי, לבוש האורה וכו'. בן עדריאל • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א 13:33, 25 בפברואר 2021 (IST)

זה אכן לא היה מספיק ברור, אצל הרבי 'שיחה' היא דרשה של דבר תורה בשבת. אם תפתח שיחה של הרבי על רש"י באקראי תבין מה זה אומר פירוש רש"י. כמו שנכתב החיבור של הרבי על רש"י בצורה מסודרת הוא בלקוטי שיחות כרכים ה'-ט' (5 כרכים על סדר הפרשיות) ואתה מוזמן לעיין בשיחה, באופן כללי המהלך של השיחות הוא מספר שאלות על רש"י (בין 2 ליותר מ-10) הבאת כמה פירושים אחרים, דחייה שלהם, והבאת תירוץ אחד לכל השאלות יחד, זה מענין - מומלץ ללמוד ● קער א וועלט • שיחה • 14:06 • י"ג באדר ה'תשפ"א

בן עדריאל, לא מדובר שם בהזכרה אגבית של רש"י, אלא בעיסוק נרחב בהבנת דבריו, על פי שיטה פרשנית שלו. עדיין לא מדובר בפרשנות מסודרת לרש"י, לאורך כל התורה, אם אינני טועה הוא בחר בכל פעם ד"ה אחד. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א • 15:01, 25 בפברואר 2021 (IST)

בחלק מהפעמים הוא דיבר על קושי בין שתי רש"י. בכל אופן בחלקים ה'-ט' יש 2-3 שיחות לכל פרשה.. ● קער א וועלט • שיחה • 15:10 • י"ג באדר ה'תשפ"א

כלומר העמקה במשהו כמו 200 דיבורים מתחילים, מתוך עשרות אלפים (להערכתי). לכן זה גבולי. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א • 15:13, 25 בפברואר 2021 (IST)

שוב, זה רק מה שמסודר בחמשת הכרכים הראשונים. אם מדברים על כמות הפעמים שהרבי התייחס לד"ה ברש"י אז אתה יכול להסתכל על הקישור שהפניתי קודם, בו כתוב שעד תשל"א הרבי חזר כ-4 ד"ה מכל פרשה, גם אח"כ הרבי דיבר על רש"י בשיחות אבל לא כולם יצאו כשיחה מוגהת עם הרש"י. יש סדרות שלקטו את השיחות של הרבי על רש"י כפי שהזכרתי לפני כן. 'ביאורים לפירוש רש"י על התורה', 'עומק הפשט' ו'המאור שבתורה' שכל אחד מלקט בצורה שונה. ובנוסף יש לרבי שיטת לימוד מיוחדת ברש"י כפי שנדפסה ב'כללי רש"י' - ספר שיצא בהוראת הרבי המלקט כללים ברש"י מתורת הרבי, והרבי אף הורה לשים בו את השער שלו שיחשב כספר שלו ● קער א וועלט • שיחה • 15:44 • י"ג באדר ה'תשפ"א

אז עד תשל"א 200. כמה אחר כך? נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א • 15:46, 25 בפברואר 2021 (IST)

אני יודע ש'שיחה' היא דרשה של דבר תורה בשבת, כמובן. זו בדיוק הטענה, עיסוק (ולו קבוע) בדברי רש"י במהלך דבר תורה בשבת לא הופך מישהו לפרשן של רש"י. אם הוא היה בוחר לכתוב חיבור שעיקרו בא לפרש את רש"י, זה היה משהו אחר. בן עדריאל • שיחה • י"ג באדר ה'תשפ"א 15:48, 25 בפברואר 2021 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתוב בקישור עד תשל"א 250. שנה הראשונה היה התוועדות כל שבת ובחמשת השנים שאחריה לא היה כל שבת, ובפועל עד תשל"א יצא 250. אח"כ אין לי מספר שאני יכול לומר לך אבל אתה יכול לשער שיש עוד 30 כרכים בלקו"ש ומתשמ"ז הרבי חזר להתוועד כל שבת אז השיחות נדפסו ב'ספר השיחות' 12 כרכים ● קער א וועלט • שיחה • 15:56 • י"ג באדר ה'תשפ"א

בן עדריאל, לכן כתבתי לך שכשתראה איך נראית שיחה על רש"י תבין שזה לא כשאר דרשות פרשת השבוע במקומות אחרים. וראה בקישור הנ"ל ● קער א וועלט • שיחה • 15:59 • י"ג באדר ה'תשפ"א

ע"פ אתר 'היכל מנחם': 450 ביאורים (ע"ד שיחות, בין 4-8 שאלות על ד"ה ודרך הבנה ברש"י שעונה על כולן), ועוד כאלף הערות קצרות על רש"י, מתועדות מתורת הרבי. ● יונתן770י (אשמח לדבר) 20:38, 25 בפברואר 2021 (IST)

אני חושב שאי אפשר להכניס אותו להגדרה "פרשן רש"י" מנימוקי קודמיי. דרדק • שיחה • י"ד באדר ה'תשפ"א • 11:18, 26 בפברואר 2021 (IST)

כמי שלמד לא אחת שיחות שלו, אני מעיד כי השיחות בנויות בההעמקה בדברי רש"י באופן יסודי. ולאחר הבנת שורש דברי רש"י ממקורות תלמודיים, הוא פונה להסביר ע"פ דרך החסידות. לפיכך הוא אכן נחשב לפרשן-רש"י לַבְלוּב • 📳 • ה' בניסן ה'תשפ"א • הבחירות שלפני הבחירות החמישיות • 01:03, 18 במרץ 2021 (IST)

צוואה

לא התעמקתי בערך לראות איפה כתב על הצוואה שהרבי כתב, אך באם זה לא כתוב אז יש להוסיף את זה, וניתן להוסיף גם את המקור הבא לעניין ובכלל לזה שקרינסקי הוא היורש המרכזי לחיים • ט' בסיוון ה'תשפ"א 11:37, 20 במאי 2021 (IDT)

פתיח

ציטוט מהפתיח:

לשם הבחנה בינו לבין אדמו"רי חב"ד קודמים מכונה לעיתים הרמ"מ[2].

לפני שאמחק זאת אני בתור חסיד חב"ד אשמח מאוד לדעת מה פשר השטות הזאת.. אך אולי יש בכל זאת איזה אי הבנה והכוונה פה זה איך נקרא הרבי בעבר בפי החסידים, אך גם זה לא מובן מה לזה ולפתיח, אשמח לתשובות. שטעטל - שיחה 01:06, 21 ביוני 2021 (IDT)

מר שטעטל הנכבד, תמיהתך לא מובנת. אני תמֵה אם הואלת להסתכל בהערת השוליים, בה נכתב כך: לפני שהתמנה כאדמו"ר היה כינויו הרמ"מ נפוץ יותר ולעתים גם הרמ"ש). בפרסומים מחקריים במדעי היהדות משתמשים לעיתים בקיצורים רמ"מ או רממ"ש. האם אתה חולק על מה שכתוב בהערת השוליים? • ידך-הגדושה - שיחה 07:53, 21 ביוני 2021 (IDT)

גם אני לא הבנתי את הבעיה. מקובל להביא את הכינויים הנפוצים בתחילת הערך. דו לא חבדפדיה ואיננו כבולים למה שמקובל בקרב החסידים. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תשפ"א • 07:55, 21 ביוני 2021 (IDT)

לימודיו האקדמיים בברלין

אבגד, שלום. תחת הכותרת קורות חייו, כתוב: "... אחרי החתונה [1928] המשיך להתגורר בברלין, ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה כשומע חופשי באוניברסיטת ברלין". בספר סודו של הרבי (מחבר: יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94) כתוב שלמד בשנים 1932-1928, אז איך יתכן שלמד שם רק "סמסטר וחצי" ?! צריך למחוק את המשפט הנ"ל שבתוך הערך. תמיר רצון - שיחה 07:59, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

יתכן שלא למד ברצף, במיוחד בהתחשב בכך שהיה שומע חופשי. גילגמש • שיחה 08:06, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

בספר של יחיאל הררי (2013) מובאת עדות של הרב: "במשך כמה שנים למדתי באוניברסיטת ברלין ואחר כך בפריז" (עמ' 96). לא מצוין שם סמטר וחצי, ועל פניו נראה שלמד מלא. לפי דעתי צריך למחוק את ה"סמסטר וחצי". מה דעתכם?תמיר רצון - שיחה 09:14, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

מה ההוכחה מדברי הרבי "במשך כמה שנים למדתי באוניברסיטת ברלין ואחר כך בפריז"? הרי המילים "במשך כמה שנים" מתייחסים גם לתקופת פריז. הרבי התגורר בברלין לאחר חתונתו מ21 בינואר 1929 עד סוף שנת 1932, בהם היה רשום חלק מהזמן כ"שומע חופשי" באוניברסיטת ברלין. כפי ששיער גילגמש, לא כל תקופה זו היה הרבי "שומע חופשי" אלא רק חלק ממנה. • ידך-הגדושה - שיחה 15:35, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

בספרו של הררי כתוב: "הלימודים בברלין נמשכו בשנים 1932-1928" (עמ' 94). האם הרבי משך סמסטר וחצי ל 3-4 שנים ?!... איזה מוסד אקדמי ירשה זאת ? קל וחומר מוסד אקדמי גרמני-יקי, וקל וחומר ליהודי? תמיר רצון - שיחה 18:20, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

שים לב לניסוחו של הררי: "נמשכו בשנים.." ולא "נמשכו לאורך השנים..". זכור לי שבספר "שנים ראשונות" של הרב ברוך אוברלנדר, יש פירוט מדויק. הרבי למד באוניברסיטה רק בחֵלֶק מתוך 3-4 שנות שהותו בברלין. בשאר הזמן, עסק במשימות שביקש ממנו חותנו לבצע ובלימוד תורה. • ידך-הגדושה - שיחה 01:46, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

קיבלתי את תשובתך. תודה רבה על תגובך, וכל הכבוד על התרומה החברתית שאתם עושים בויקיפדיה תמיר רצון - שיחה 11:22, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

יחסו של הרב למדעים (מחיקה)

אבגד, שלום. מחקת לי את מה שכתבתי בנושא "תורה ומדע": "הוא התנגד שחסידים או שלוחים ילמדו במוסדות אקדמיים, אך אם הם כבר התחילו את הלימודים – הוא עודדם לסיימם. סיבת לימודיו האקדמיים באוניברסיטאות ברלין ופריז נובע מהבחירה בלימודים מקצועיים ראליים שאינם מקפלים בתוכם הטיה ערכית, וכן בחשיבות ברכישת מקצוע בעידן של תמורות כלכליות ופוליטיות. תחומים אלו יכולים גם לחזק את ההכרה בנוכחות הבורא דרך התבוננות בטבע. אביו וחותנו הרב יוסף יצחק שניאורסון תמכו בו כלכלית בתקופת הלימודים, וכנראה סמכו שידע להתמודד את ההשפעות החיצוניות של מוסדות לא דתיים אלו". הדברים לעיל הם תקצור מספרו של הררי (סודו של הרבי, עמ' 77-76). והערת לי במחיקה: "מה קשור לכאן? אתה מתנצל בשמו?". הלימודים במוסדות אקדמיים הינם מדעיים, ושם המקום הכי ראוי להכניסו. האם אתה רוצה שאפתח נושא "יחסו ללימודים אקדמיים" ?... נראה לי מיותר.תמיר רצון - שיחה

עידוד בהמשך הלימודים באוניברסיטה (מחיקה)

אבגד, שלום. תחת הכותרת "קורות חייו", כתוב: "...השתתף מנחם מנדל באוניברסיטת לנינגרד... לאחר שהפך לאדמו"ר בעצמו, הביע התנגדות חריפה ללימודים באוניברסיטה". במחילה אך זה לא קשור לתוכן "קורות חייו", אלא מקומו בנושא הכללי "משנתו והגותו". כמו כן, למה מחקת את מה שכתבתי שם בהמשך: "אך מי שהתחיל ללמוד – הוא עודד לסיימם (סודו של הרבי, יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 76) ?תמיר רצון - שיחה 07:22, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

בעידודם ובתמיכתם של הוריו ולא של חמיו

אבגד, שלום. בנושא "קורות חייו" כתוב: "החל מנובמבר 1926 השתתף מנחם מנדל באוניברסיטת לנינגרד כשומע חופשי בשיעורי מתמטיקה והנדסה, לפי דרישת חמיו המיועד, ובמימונו[דרוש מקור]". מצאתי את המקור בתוך הספר הרבי מלובביץ' (נחם פרידמן ושמואל היילמן, תרגום מאנגלית: עמוס כרמל, ירושלים 2011) עמ' 92-91. אך שם כתוב: "בעיר זאת [ללינגרד לשעבר] הוא המשיך בלימודיו באוניברסיטה כשומע חופשי במתמטיקה ובהנדסה בעידודם ובתמיכתם של הוריו", ולא של חמיו. אי לכך, האם אני יכול למחוק את המשפט "לפי דרישת חמיו המיועד, ובמימונו" ?תמיר רצון - שיחה 18:59, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

תמיר. אני בודק המקורות שציינת וכן מקורות משלי ואגיב בימים הקרובים ונגיע לנוסח טוב בעזרת השם. מה שמתאים יכנס. ומה שלא ישאר בחוץ אבגד - שיחה 17:47, 11 באוגוסט 2021 (IDT)

ספריו של הרבי

למה לא מופיעם רשימת הספרים של הרבי???? עיקר חיינו זה תורתו הקדושה שהנחיל לנו

לפי הזעקה נשמע שעיקר חייך זה ויקיפדיה. הצורב - שיחה 12:54, 11 באוגוסט 2021 (IDT)

יש ערך נפרד שמצויין מתוך ערך כערך מורחב אבגד - שיחה 17:47, 11 באוגוסט 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-27 בינואר 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

יש רחוב על שמו גם בקרית מלאכי

תוקן ● קער א וועלט • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשפ"ב • 12:54, 27 בינואר 2022 (IST)

מעמד האשה

האם לא כדאי להוסיף משפט על כך שראה בפמניזים המודרני זלזול בכבוד של הנשים? יש כמה שיחות שהרבי ממש צועק על זה ווזה לכאורה בסיסי? אמת ה' לעולם - שיחה 04:25, 11 באפריל 2022 (IDT)

תוכל בבקשה להפנות למקורות מדויקים? ידך-הגדושה - שיחה 07:58, 11 באפריל 2022 (IDT)

גיוס לצבא

בתת נושא "יחסו למדינת ישראל והשקפות מדיניות", נאמר ש"עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה" וכן מובא מקור. הכותב הנכבד נחפז להסיק מסקנות של "עידוד", ולא עיין במקור כראוי... (המקור כאן: התקשרות גיליון מ"אhttps://tablet.otzar.org/#/book/173745/p/109/t/0748252961234/fs/0/start/0/end/0/c עמ' 108). הצעה לניסוח חדש: קרא לחסידיו (להוציא בחורים שלומדים במשך היום, אף שלא במסגרת הלימודים בישיבה) שלא להשתמט מגיוס לצה"ל.

ועוד לציין כי באותו מקור ממש (שם, עמ' 107) פוסק הרבי שכל עוד ישנם נשים בצה"ל, חל איסור גמור על גברים להתגייס - כמו האיסור שעל נשים להתגייס.

אגב אפשר לציין דעתו בגיוס נשים וכו', ראה שם.

לעורכים הנכבדים, אנא שקלו הצעתי בחיוב לאחר עיון במקור. 2A01:6500:A043:8574:4CD4:273D:FD15:5502 02:48, 2 בספטמבר 2022 (IDT)

מכיר אישית הרבה מקרים ששלח חסידיו לצבא אחרי חתונה וכן לפני אפילו. ומסלולים חרדיים שהיה בשנותיו האחרונות אבגד - שיחה 04:43, 2 בספטמבר 2022 (IDT)

לא הבנתי את ההבדל בין הניסוח כיום- "עודד את חסידיו לשרת בצה"ל", לבין הניסוח המבוקש- "קרא לחסידיו.. שלא להשתמט מגיוס לצה"ל". למה הניסוח השלילי עדיף על הניסוח החיובי?

בכללות, יש לציין שאנו לא מכניסים לערך את כל דברי הרבי בנידון, אלא רק נקודות מרכזיות. ידך-הגדושה - שיחה 08:59, 2 בספטמבר 2022 (IDT)

אני מסכים (חלקית) עם האנונימי. לא היה עידוד גורף לחסידי חב"ד להתגייס. עם זאת, ודאי הרבי לא שלל את הגיוס, ועודד את אלו שכבר התגייסו. אבגד, אשמח שתמצא מקורות לידיעתך האישית. לי לא זכורים מקרים כאלו. בברכה, אי"ש | שו"ת, ח' באלול ה'תשפ"ב ; 19:41, 4 בספטמבר 2022 (IDT)

מה שזכור לי מהחוברת "לא יצא בצבא" שיצאה לפני כמה שנים ובה ליקוט מדברי הרבי אודות הליכה לצבא, שהרבי 'עודד' ללכת לצבא כל עוד זה לא על חשבון לימוד תורה (ישיבה/כולל וכו'). ● קער א וועלט • שיחה • י"ט באלול ה'תשפ"ב • 03:35, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

תיקון טעות

הרוגאצ'ובר הוא רב, כדאי להוסף לפני שמו הרב. Igalzeg - שיחה 17:04, 14 בנובמבר 2022 (IST)

תוקן. תודה על ההערה. ידך-הגדושה - שיחה 00:54, 15 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במנחם מנדל שניאורסון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.tchelet.org.il/article.php?id=448 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:04, 18 בנובמבר 2022 (IST)

נישואי הרבי והרבנית

בקשר לנכתב בערך זה, על כך שנישואי הרבי והרבנית התעכבו כחמש שנים, מובאת כאן דעתו של פרופסור פלוני [מנחם פרידמן] שהיה ידוע בשנאתו לחב"ד ואף העיד נגד הרבי במשפט הספרים בשנות ה-80. ראוי, למען האובייקטיביות, לציין בערך גם הסבר הגיוני לדחיית הנישואין, להלן כפי שניסחתי בערך זה באתר "המכלול", עם מראי מקום לספר "סודו של הרבי" שם העניין מוסבר בהרחבה:

בני הזוג התחתנו בנובמבר 1928, בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט, בוורשה. עקב התנאים הקשים תחת השלטון הסובייטי, שהקשה על קיום חתונה יהודית לבת אישיות כה ידועה, נדחתה חתונתם במשך יותר מחמש שנים. 
(יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 84.)

לאחר היציאה מרוסיה, החתונה נדחתה בכדי לאפשר את השתתפות הורי החתן וכן עקב קשיים כלכליים. (יחיאל הררי, סודו של הרבי, עמ' 97.) עקביא בן מהללאל - שיחה 12:30, 13 בדצמבר 2022 (IST)

בוויקיפדיה נהוג לכתוב לפי המקורות האקדמיים. גילגמש • שיחה 12:50, 13 בדצמבר 2022 (IST)

מעבר לדברי גילגמש, איני מבין מה טענתך: גם הררי מודה שהיה עיכוב של 5 שנים. הדבר היחידי שאותו אתה מעוניין להוסיף הוא *פרשנות* לעיכוב הזה, על בסיס ספר ביוגרפי שלא נכתב במסגרת אקדמית. ובכן, אם נפסול את מנחם פרידמן בשל טענה לשנאה לחב"ד, מדוע שנכשיר את הררי שהוא חב"דניק בעצמו? מוטב לציין את העובדות ללא השערות. דגש - שיחה 12:55, 13 בדצמבר 2022 (IST)

הררי הוא אקדמאי. מחקרו מבוסס על מסמכים ואדרבה הייתה לו גישה למסמכים רבים שלפרידמן לא הייתה גישה אליהם. הטענה שהדבר לא היה מקובל בעולם החסידי, אינה נכונה, מכיוון שבעבר גם בעולם החרדי נישואין היו נדחים אף ביותר מחמש שנים בשל אילוצים כלכליים, מלחמות וכיו"ב ותקופות האירוסין היו ממושכות. 147.235.194.174 13:35, 13 בדצמבר 2022 (IST)

הפרסום עצמו צריך להיות אקדמי. יש לפרסם אותו בכתב עת שנתון לביקורת עמיתים או בספר שיצא בהוצאה שעורכת ביקורת עמיתים. כמו כן, אנחנו לא נוהגים לפסול מקורות רק בגלל הטענה שהכותב שונא את מושא הערך. אפילו אם זה נכון, זאת לא סיבה מספיק טובה כדי לפסול אותו כמקור. מדובר בחוקר בעל תואר גבוה שפרסם פרסום בתחום התמחותו. זה מספיק כדי שנשתמש בו. אם יש לך מקור בעל רזומה דומה (פורסם על ידי חוקר בעל תואר גבוה בבמה אקדמית) אפשר לצרפו ולהוסיף פרשנות על פי המקור. לא ניתן לסתור מקור גבוה בהיררכיה במקור נמוך יותר. אפשר להתרשם מהיררכיית המקורות, כפי שהיא מקובלת אצלנו, בדף מדיניות העוסק בכך (ויקיפדיה:ביבליוגרפיה) גילגמש • שיחה 13:38, 13 בדצמבר 2022 (IST)

אני נדהם מהטענה "לאחר היציאה מרוסיה, החתונה נדחתה בכדי לאפשר את השתתפות הורי החתן וכן עקב קשיים כלכליים" - היעלה על הדעת שרב ידחה את נשואיו בגלל נימוק חלש כל כך? טוב שלא נכתב שהחתונה נדחתה כדי לקיים אותה בגן אירועים בקיץ. דוד שי - שיחה 16:37, 13 בדצמבר 2022 (IST)

עיין בספר סודו של הרבי בעמודים 84 ו-97, שם העניין מוסבר היטב, כאן נכתבו הדברים בתמצות. לגוף העניין: בשל אילוצים כלכליים ומחסור בכסף לעריכת חתונה, קורה שחתונות נדחות ואף לצערנו מתבטלות.. האם זה נימוק חלש? כלל וכלל לא. טבעי הדבר שאדמו"ר שרוצה לעשות חתונה גדולה ומכובדת לבתו וזקוק להשגת אמצעים כספיים והוא על מזוודות אחרי שיצא מבריה"מ ועדיין לא מצא מקום קבוע לגור בו, לא ימהר לעשות את החתונה מיד. [בינתיים הרבי - החתן המיועד - למד בברלין ולא היה בחצר חותנו]. השתתפות ההורים בחתונה הייתה נימוק נוסף לדחיית החתונה במספר חודשים אך לא היה זה הטעם העיקרי, והחתונה התקיימה בסופו של דבר בלעדיהם כי לא קיבלו אישור לצאת מבריה"מ לחתונה. עקביא בן מהללאל - שיחה 15:48, 14 בדצמבר 2022 (IST)

חולק על דברי יחיאל הררי לגבי הנימוק הנכון לדחיית נישואי הרבי והרבנית. זה בוודאות לא היה בשל אילוצים כלכליים או בשל רדיפות סובייטיות, שכן, החתן הראשון, נישא בשנת תר"פ בסמוך לתחילת נשיאות חותנו האדמו"ר הריי"צ ולאחר כינון השלטון הסובייטי. מצב החצר היה אז קשה ביותר מבחינה כלכלית והחתונה הייתה מאוד צנועה ובכל זאת לא עלה על הדעת לדחות את החתונה בגלל העניין הכלכלי או רדיפות הסובייטים. גם השתתפות הורי הרבי לא הייתה סיבה עיקרית לדחיית חתונה של משודכים חרדים-חסידיים. אז מה כן הייתה הסיבה? לא שמעתי על כך דבר מעולם מזקני החסידים וזה מסוג הדברים שמקובל לומר שאין אנו יודעים למה אבל מאמינים באמונה שלימה כי היו סיבות הכרחיות. אגב, "משודכים", לא אומר שהתקיים קשר ממשי באותם שנים. גם הרבי הרש"ב היה משודך מגיל קטן לבת דודו, אבל ללא קשר ביניהם עד לחתונתו. ידך-הגדושה - שיחה 17:25, 14 בדצמבר 2022 (IST)

קשה להשוות בין נישואי הרש"ג לרבי. לפי מה שכותב הררי, הרבי הריי"צ רצה לעשות חתונה גדולה ומכובדת, ולכן עבר קצת זמן עד שהחתונה התקיימה, הוא מביא מכתב מר' יחזקאל פייגין שכותב בפירוש על המצב הכלכלי הקשה של הרבי הריי"צ ושזה מפריע לקיום החתונה. עיין שם בספר של הררי. בקשר לנישואי הרש"ג, לא הייתה שם שום אופציה אחרת. המצב לא עמד להשתנות ברוסיה, רק להיות יותר גרוע. ולכן עשו את החתונה בזמנה. אצל הרבי, אחרי היציאה מרוסיה, הייתה האופציה לחכות קצת ולעשות חתונה מכובדת. ברור גם שהרבי הריי"צ ראה חשיבות רבה יותר בחתונת הרבי נשיא דורנו מאשר בחתונת הרש"ג. אין כל ספק שהרבי הריי"צ ראה כבר אז ברבי את ממשיכו. הרבי הריי"צ אמר מאמרים רבים לפני החתונה ובחתונה ובשבע ברכות. בכלל, הרבי היה יד ימינו של הרבי הריי"צ. ערך את "התמים", טיפל בענייני הרפואה של הרבי הריי"צ, וכו' וכו', כפי שנודע בשנים האחרונות עם חשיפת מכתביו לחתנו הרבי ולרבנית. עקביא בן מהללאל - שיחה 20:53, 14 בדצמבר 2022 (IST)

ובקשר לשאלה, למה החתונה לא נערכה ברוסיה בזמן הרדיפות. אין מה להשוות את עוצמת הרדיפות היו בתר"פ-תרפ"א בזמן נישואי הרשג לרדיפות הנוראות שהיו בהמשך, לאחר שהארבי והרבנית השתדכו. פשוט שהרבי הריי"צ שרצה שתהיה חתונה מכובדת, לא היה יכול לקיימה ברוסיה. אכן אתה צודק שקשר ממשי לא היה אז בין משודך למשודכת, דבר שקשה לאנשים בימינו להבין כשהעולם נהיה מגושם כ"כ. וקל. עקביא בן מהללאל - שיחה 20:57, 14 בדצמבר 2022 (IST)

וק"ל עקביא בן מהללאל - שיחה 20:58, 14 בדצמבר 2022 (IST)

תיקון: שהרבי עקביא בן מהללאל - שיחה 20:59, 14 בדצמבר 2022 (IST)

דעתי נטרפת כשאני רואה טענה שהרבי "רצה לעשות חתונה גדולה ומכובדת" ולכן דחה את נישואיו. כאשר זוג החליט לבוא בברית הנישואים, יש להשיאו מיד, משום שכידוע אין אפוטרופוס לעריות. את המסיבה אפשר לעשות כשירווח. דוד שי - שיחה 07:55, 15 בדצמבר 2022 (IST)

א. לא הרבי, אלא חותנו; ב. כשתקבל היתר הוראה, אולי תהיה איזו משמעות לפסקים שלך. אי"ש | שו"ת, כ"א בכסלו ה'תשפ"ג ; 13:55, 15 בדצמבר 2022 (IST)

דעת הרבי עצמו היא "כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח". ידך-הגדושה - שיחה 15:14, 15 בדצמבר 2022 (IST)

עקביא, דעתי בעינה עומדת. יחיאל הררי צריך לכתוב דברים שמתקבלים על הציבור, אבל בחב"ד מעולם לא נתנו נימוק כלשהו לדחיית נישואי הרבי והרבנית. דבריו של הרב פייגין הם סיבה חלקית לתקופה של אחרי תרפ"ז. הדיון הוא על 5 השנים שקודם לכן. על כך אין לנו נימוקים וזה מסוג הדברים שהם בתחום האמונה. לגבי ההבדל של "עוצמת הרדיפות", אולי היה הבדל בין תר"פ לתרפ"ז, אבל לא בין תר"פ לתרפ"ב-ג. דווקא בתרפ"ג-תרפ"ד הייתה הרפייה מסוימת של הסובייטים מנושא הדת. לגבי מה שברור לך שהרבי כבר היה אז מיועד להיות הרבי הבא ושדווקא הוא היה יד ימינו של הרבי הריי"צ, אשמח לדעת למה "אין כל ספק" בכך. ידך-הגדושה - שיחה 15:34, 15 בדצמבר 2022 (IST)

טעות חמורה בערך המשיחיות בוויקיפדיה בנוגע לרבי מליובאוויטש

― הועבר לדף שיחה:פולמוס המשיחיות בחב"ד#טעות חמורה בערך המשיחיות בוויקיפדיה בנוגע לרבי מליובאוויטש