שיחה:רש"י

ערך זה צוטט בתוכנית הרדיו "התעוררות" ברדיו קול חי על ידי ידידיה מאיר, 15 ביולי 2007.

דרכו של רש"י

כתבתי כאן דבר שמאד מקובל בין פרשני רש"י, ומישהו "דאג" משום מה למחוק. כתבתי שכאשר רש"י בפירושו על התורה, מביא מדרש, הוא רק מפני שנאלץ לעשות זאת, וגם זאת, רק כאשר המדרש מיושב גם ע"פ דרך הפשט. דבר זה מיוסד ומבוסס ומקובל. אני משוטט כעת בויקיפדיה, ולא בין ספרים, כך שלא זכור לי כל הפרטים בענין זה, אך זכור לי שאחת ההוכחות לזה היא מכך שכמה וכמה פעמים רש"י כותב שאינו יודע פירוש על הפסוק, וזאת על אף שבמדרש נמצאים ביאורים ופירושים לרוב. דבר זה מביא אותנו לכך שלא תמיד כשיש קושי בפסוק מצטט רש"י את המדרש. ―רסקין (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מחקתי. דבר זה לא מדוייק, שכן פעמים רבות מביא רש"י דברים שאינם מתאימים לפשט (להבנת הפשט ראה פרשנות הפשט המקראית). מה שאינו מביא, זה מדרשים שינם עוסקים בפרשנות כלל אלא בדרשות. דודס • שיחה 14:36, 24 יולי 2006 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: על אף שרש"י מביא לעיתים בסגנון שציינת ("אין לנו אלא פשוטו של מקרא" וכו'), ישנן דוגמאות שהפשט מסתדר היטב ובכל זאת רש"י מביא מדרש, כך שעל אף הכלל המפורסם, הוא לא בהכרח מדוייק. DGtal 14:38, 24 יולי 2006 (IDT)

האמת היא שאני מניח שאתה לא מודע לדרכו של הרבי מליובאוויטש בפירוש רש"י על התורה. אין בכחי ללכת כעת לארון הספרים ולתחיל להתנצח בראוית. אני גם לא חושב שכאן הוא המקום לזה. מה שכן, אוכל לומר לך שבביאוריו הרבי מבאר בטוב טעם איך שכל דבר שרש"י מביא הוא ע"פ פשוטו של מקרא (וכלשון רש"י: "ואני לא באתי אלא כו'"). ואכהמ"ל.

אני מניח שגם לך יסודות למה שאתה אומר, ובמילא יש כאן שתי שיטות. ובהחלט לא כאן המקום לדון בהם.

סבורני שכדאי יהי' לציין לכך לפחות.

עיין נא בערך המוזכר. מדובר בשיטתו של רש"י ולא בשיטת הרבי ז"ל. דודס • שיחה 14:45, 24 יולי 2006 (IDT)

במקרים כאלה, הרבי מסביר בביאוריו את הקושי שיש כן בפסוק, ושלכן מוכרח רש"י להביא מדרש וכו'.

שוב, לא כאן המקום להאריך ולדון. אתה יכול להסכים ויכול גם שלא להסכים לשיטה זו. אך לבטח שהיא שיטה מבוססת ומוצקת, ושיטה נפלאה בביאור פירושו של רש"י על התורה. [מתורתו של הרבי, חלק זה הוא מהחלקים הכי יפים]. רסקין 14:46, 24 יולי 2006 (IDT)

אופס, רק עכשיו שמתי לב למה שכתבת. אכן הערך הוא על רש"י, אך שיטת הרבי אומרת שזוהי דרכו של רש"י - לפרש רק על פי פשוטו של מקרא, ושיטה זו היא על פי דברי רש"י עצמו. כך שכאשר אתה בא להגדיר את דרכו של רש"י, אינך יכול לקבוע דבר שלכאורה הוא טעות, או עכ"פ שרוי במחלוקת.

ראה, קושי בפשט עדיין אינו אומר שפירוש מדרשי הוא פשט חילופי. פשט זה דבר מאד מוגדר - צריך להיות לפי כללי הדיקדוק, התחביר וההקשר. הקשיים ישנם אך המדרש הוא לא פשט. דודס • שיחה 14:53, 24 יולי 2006 (IDT)

ר' רסקין שלום, בטוחני שמבין אתה את ההבדל בין פשט לדרש. על פי הפשט הפשוט, רש"י עצמו אינו מקפיד להביא דווקא את הפשט במקום שיש מדרש. לפי פרשנותו של הרבי מלובביץ' ומפרשים אחרים רש"י כן הקפיד להביא את הפשט, וממילא יש להעמיק ולעיין מדוע לא הביא הוא את הפשט הפשוט. הסברם זה הוא עצמו דרשני, ואף כי וודאי יש מקום רב לשיטה זו, ו-70 פנים לתורה, אין רש"י יוצא מכדי פשוטו, ובפשטות הוא איננו מקפיד דווקא להביא את הפשט בכל מקום שאפשר. DGtal 14:56, 24 יולי 2006 (IDT)

איך אוכל לבאר לך דבר שלא ראית... אין לי כח כעת להביא דוגמאות (אולי במוצאי שבת), אך אני בהחלט מתכוין לכך שישנם קשיים גדולים לפעמים, שרש"י בוחר לתרץ אותם ע"י מדרש. לא בהכרח שמדובר בקושי דקדוקי (לפעמים כן, אך לפעמים מדובר בקושי בכללות הסיפור או משהו אחר שמפריע ל"בן חמש למקרא" שיושב להבין את החומש). ולאידך, אני בהחלט מתכיון לכך שכאשר רש"י מביא מדרש ה"ז מתאים בהחלט לדרך הפשט (אם תראה דוגמאות בשיחות הרבי, תבין על מה אני מדבר).

בכל אופן, תחליט כפי שאתה רוצה. אני צריך ללכת, ואולי במוצאי שבת אחזור עם יותר כח ומצב רוח, ואפרש שיחתי.

שבת שלום! רסקין 14:59, 24 יולי 2006 (IDT)

שוב, הבעיתיות של דבר אחד לא מכסה על חסרונותיו של דבר אחר. הפשט, צריך להיות נכון מבחינה דיקדוקית, תחבירית וקונטקסטית, ושלא יהיה בו דבר שאינו כתוב בטקסט. אם אין דבר העונה על זה לגמרי - הפשט הוא הדבר הקרוב ביותר להגדרות אלו, או אפשר לומר שאינו ידוע. בכל מקרה, ישנם מדרשים המובאים על ידי רש"י, מסיבות עקביות ביותר (מופלאות, כהגדרתך), אך אינם פשט. דודס • שיחה 15:07, 24 יולי 2006 (IDT)

אתה מתעמת כאן עם דברי רש"י שכתב שפירושו הוא רק על פי הפשט, ולא על דרכו של הרבי תלונותיך.

ולמה שכתבת שלפעמים נראה שאינו מביא את הפשט הפשוט, ומעדיף מדרש: כל פעם שיש כזה מקרה, הרבי מבאר את הקושי שבפשט הפשוט, כך שמדרש יהי' עדיף עליו. ובכל זאת, מוכרח שהמדרש שרש"י מעדיף על המובן לכאורה בפשטות הוא על פי הכללים של "פשוטו של מקרא". רסקין 15:03, 24 יולי 2006 (IDT)

אני מכיר את דרכו של הרבי, אך יש הסברים אחרים אצל גדולי ישראל, ולא כולם נוקטים בשיטה זו שתמיד יש קושי בפשט. זה הכול. DGtal 15:05, 24 יולי 2006 (IDT)

גם לי ידוע שיש מגדולי ישראל שלא נקטו בשיטה זו, ואנני אומר שצריך להיות כתוב בערך בצורה חד משמעית כפי שיטה אחת. אך נדמה לי, שהקרוב יותר לדבריו של רש"י עצמו על פירושו היא שיטת הרבי, כך שמתאים להביא בערך העוסק בדרכו של רש"י גם את שיטת הרבי.

באם אתם סוברים אחרת, זוהי זכותכם. ואין זה משנה לי כלל. כל מה שכתבתי כאן הוא לבאר את מה שחשבתי לנכון, ושאני חושב לנכון. בכל אופן אני צריך לזוז. שבת שלום! רסקין 15:09, 24 יולי 2006 (IDT)

גם אם יש קושי בפשט, זה לא הופך את הפשט לדרש (פעם שלישית). לדברי רש"י עצמו, ראה רשב"ם המצטט אותו בתחילת פרשת ויצא. דודס • שיחה 15:15, 24 יולי 2006 (IDT)

להלן העובדות:

• רש"י מצהיר על עצמו (וכך מתייחס אליו גם נכדו הרשב"ם) כי "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא". כלומר - תודעתו של רש"י ובני דורו הייתה שזו פרשנות פשט ולמעשה הם יצרו את המושג ומשמעותו.
• פרשני רש"י השונים ופרשני מקרא אחרים סברו התייחסו לפירושו כאילו הוא מתייחס אך ורק לפשט הפסוקים ולא למטרה אחרת. בדרכם הלך הרבי מלובביץ' (ועם כל הכבוד הרב אליו, לא חידש בכך).
• כמה וכמה פרשני מקרא תקפו את רש"י וטענו כי למרות טענתו כי הוא מפרש פשט, אין זה נכון. דעה זו התקיימה במקביל לדעה הקודמת.
• פרשנית וחוקרת רש"י הגדולה ביותר, נחמה לייבוביץ' זצ"ל טענה בתוקף כי כל פירושי רש"י באים אך ורק בכדי לענות תשובות פשט לקשיים בפסוק, והראתה זאת באין ספור שיעורים, מאמרים ו"גיליונות". דעתה שלטה הן בעולם התורני והן בעולם המחקר עד לשנים האחרונות.
• עוד בחייה של נחמה טענו מספר חוקרים כי רש"י שילב בפירושו מדרשים לצורך חינוכי ותמכו את דבריהם בפירושים שונים את רש"י. דעתם של אלו לא נשמעה בתחילה ורק בשנים האחרונות התפשטה בין החוקרים.
• יש לציין כי עצם המשמעות של המושג "פשט" איננה כה פשוטה כפי שנדמה לכם, וחוקרת הפרשנות הידועה שרה קמין הביאה 15 הגדרות שונות שניתנו במהלך השנים והוסיפה 3 משלה. בטרם אתם מתווכחים האם רש"י מפרש לפי הפשט או שמא לא, כדאי שתבררו מהו "פשט". אריה א 23:01, 24 יולי 2006 (IDT)

הוא אשר אמרתי!

והנקודה האחרונה שהעלת היא חלק ממה שניסיתי להסביר לקודמך, אלא שלא הבינו זאת (ותרם לכך גם מה שכל הדו-שיח היה רק במשך כמה דקות, ועם שלש אנשים, כך שלפעמים דודס חשב שעניתי לו בשעה שעניתי לDGTAL). אך אין לי כח להאריך.

ושוב אני חוזר ומדגיש, שלפי זה יש לתקן את הערך! ולפחות להדגיש שישנם כמה שיטות בזה, ולא לכתוב בצורה חד משמעית, ש"דרכו של רש"י" היא להכניס בפירושו גם דברים שאינם לפי פשוטו!

[באשר לשיטת הרבי: לא כתבתי שההתייחסות לפרש"י עה"ת כאל פשט בלבד היא חידוש של הרבי. חידושו של הרבי הוא בהדגשת פרט זה וביאורו בריבוי מקומות בצורה נפלאה, וגם ביצירת כמה כללים חדשים (הלקוחים מתוך דברי רש"י או מתוך הבנה בסגנון פירושו), ועל פיהם תירוץ קושיות וכו']. רסקין 04:03, 26 יולי 2006 (IDT)

בהתאם להאמור אין לאדמו"ר מלובביץ שיטה מיוחדת שמיישבת הרבה קושיות וכולי כהאמור בערך ויש למחוק משפט זה.

אבוי

איזה ערך נורא בעליבותו, ביחס לגדול פרשני המקרא והתלמוד! 900 שנה לרש"י, ואין מי שישלח ידו לתקן את העוול? אני קורא לבעלי העניין והידע לעזור במלאכה... הלל 18:49, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". דוד שי 19:00, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

נו, ציפיתי לתגובה כזו. אני דווקא חשבתי על אמרה הולמת יותר, אם כי פחות מוכרת: "קריינא דאיגרתא איהו למהווי פרוונקא" (=קורא האיגרת הוא יהיה השליח); נאמר גם בקיצור, "קריינא דאיגרתא". יעני, מי שמדבר. אבל מה לעשות שאין ברשותי כרגע חומרים עשירים ומוסמכים על רש"י?... הלל 19:14, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

שם הערך פתטי - מישהו מתנגד שייקרא רש"י?

רבי שלמה יצחקי ידוע בשמו רש"י, אני יודע על המדיניות של לא לכתוב שם הערך את התואר רב, אולם, לפי דעתי מקרה זה הוא שונה, משום שזה חלק בלתי נפרד מהשם שלו וכך הוא ידוע, אם משנים את שם הערך זה נראה לי צביעות ופתטיות. אביעד-מים 20:48, 22 פברואר 2006 (UTC)

לפי המדיניות אם הוא מוכר עם התואר רב (כמו רבי עקיבא) התואר אמור להיות חלק משם הערך כרם יהושע 20:51, 22 פברואר 2006 (UTC)

לפי דעתי כך גם עם השם רש"י. אביעד-מים 20:54, 22 פברואר 2006 (UTC)

גם אני בעד רש"י.

מישהו מתנגד שהערך ייקרא רש"י? או אולי רבי שלמה יצחקי?

אצל רש"י ה"רבי" בהחלט הפך לחלק מהשם.

(שיניתי את כותרת הפיסקה כדי שיופיע לכולם ברשימות מעקב.)--אמיר א. אהרוני 07:52, 24 פברואר 2006 (UTC)

אני בעד רש"י. גילגמש • שיחה 07:54, 24 פברואר 2006 (UTC)

הועבר. עכשיו הגיע הזמן לכתוב ערך על פרופ' שלמה יצחקי, העומד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דוד שי 08:24, 24 פברואר 2006 (UTC)

שמות ערכים אם או בלי רבי

כיצד אמורים לרשום את הקישורים לערכים מקבילים [[]] המילה רבי בתוך הסוגרים או בחוץ ? מי-נהר 21:17, 29 במרץ 2007 (IST)

ראה שיחה:עובדיה מברטנורא#"התאריך הקובע" למתן קידומת רב. בברכה, ינבושד.

תודה ינבושד אכן יש כבוד לפז"מ ^_^ . מי-נהר 21:28, 29 במרץ 2007 (IST)

שנת לידתו

"רש"י נולד בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת 1040 (לדעת א' גרוסמן התאריך המדויק הוא כנראה 1041)"

- מי הוא זה ואי הוא זה "א' גרוסמן"? ואם אפשר שם מלא בבקשה. ואישית, אני חושב שהסוגריים מיותרים לגמרי בערך, ומאוד שוליִים לו, ואם כבר לכתוב אותם, אז בהערה. גיאת 22:57, 8 ביולי 2007 (IDT)

א' גרוסמן הוא החוקר וזוכה פרס ישראל פרופ' אברהם גרוסמן המתמחה בתחום זה. הורדתי ע"פ הערתך את הסוגרים להערת שוליים ותיקנתי את הנוסח כי השימוש בהקשר הנ"ל בביטוי "תאריך מדויק" אכן אינו הולם. מי-נהר 03:40, 9 ביולי 2007 (IDT)

מקום קבורתו

האם נכונה הטענה שמקום קבורתו לא ידוע? ואם אינה נכונה, היכן הוא קבור?

הטענה נכונה, מקום קבורתו לא נודע\נשכח במשך הדורות. יש סוברים שהוא קבור למרגלות הר הכרמל.גיאת 01:26, 18 ביולי 2007 (IDT)

אם כך הדבר, מדוע לא מצוין פרט מרתק זה בתוך הערך?

בוצע. טעות לעולם חוזרת. לאחר בדיקה שעשיתי שוב התחוור לי שמי שקבור למרגלות הר הכרמל הוא הרמב"ן ולא רש"י כפי שחשבתי בטעות. תודה על תשומת הלב. גיאת 23:14, 23 באוגוסט 2007 (IDT)

אם זאת יש מסורת בקרב יהודי טרואה, שרש"י נקבר במקום אחד בעיר, שכיום: משמש בתור חניה! מעניין--העורך משה 14:49, 19 בנובמבר 2013 (IST)

מסופר שמאיר רוזנבוים, גילה את קברו של רש"י בימי צעירותו, באחת מן החניות בטרואה??--82.244.71.215 15:23, 20 בינואר 2015 (IST)

תמונת כותרת מטושטשת

שימו לב מה כתוב במקום "אחרונים" בתמונה זו:

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/timeline/76c2cae78244a02a468599e61a1a7bba.png גיאת 23:14, 23 באוגוסט 2007 (IDT)

עם לבן גרתי...

קראתי לפני כמה זמן מאמר ב"תרביץ", לפיו הפרוש המפורסם של רש"י למלים "עם לבן גרתי" (ותרי"ג מצות שמרתי) איננו באמת של רש"י אלא תוספת מאוחרת, מישהו יכול להרחיב בעניין?Tarkan - שיחה 15:45, 3 בנובמבר 2008 (IST)

פיענוח ראשי התיבות

הטענה ש"רש"י" מפוצח נכון כ"רבינו שיחיה" נראית מופרכת. שימו לב לדיון זה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:44, 27 במרץ 2009 (IDT)

גם לי זה נראה מופרך. ‏DGtal‏ 14:02, 27 במרץ 2009 (IDT)

ומיהו המומחה לענייני רש"י פרופ' אברהם גרוסמן לעומת הררים גדולים שכמותכם. הלל • שיחה • ו' באלול ה'תש"ע • 17:34, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

תאריך לידה - סתירה בין התאריך העברי ללועזי

בתיבה שבצד שמאל למעלה, שנת הלידה העברית היא ד'תת"א (1041), ושנת הלידה הלועזית היא 1040 (ד'ת"ת). צריך לתקן את אחד משני התאריכים. --Erel Segal - שיחה 21:44, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

לאו דוקא, שהרי לא בכל חודשי השנה העברית חופפת ללועזית. כך שייתכן שנולד בזו ובזו - עם ההבדל ביניהן. אני לא יודע אם כאן המקרה הוא כזה, אבל מי כן?...דוקטור צחוק - שיחה 16:24, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

בוודאי שבמקרה זה יש סתירה, שכן מדובר בחודשים אדר/פברואר, ולא בחודשי סוף השנה הלועזית ותחילת העברית. בכל מקרה אינני יודע מנין לקוח התאריך המדויק בכלל, שאינו נזכר בספרו המקיף של גרוסמן. אתקן בהתאם. הלל • שיחה • ו' באלול ה'תש"ע • 17:44, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

גידול כרמים

מישהו יודע היכן פרופ' חיים סולובייצ'יק כותב שהאקלים באזור טרויש לא מתאימים לגידול כרמים? ככל הידוע לי שמפניה (היין) נקראת על שם רוזנות שאמפאן שבירתה היתה טרוייש. הרבה יין דווקא כן יצא מאזורים אלו ובאמת יתכן שרש"י עסק בתחום.

הדבר כתוב בספרו שו"ת כמקור הסטורי עמ' 60. רועי זק - שיחה 10:20, 15 באוקטובר 2010 (IST)

העברה מהערך

הפסקה הבאה מהווה נטל על הערך, ויחסית לחיבור מאוחר אחד, וללא שמץ של זלזול, היא ספציפית מידי לערך שעוסק בדמותו הרחבה של רש"י.

לפשוטו של רש"י

שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פרסם חמישה ספרים תחת הכותרת "לפשוטו של רש"י", ובהם פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:

1. הבאת הפירוש המקורי, אשר מבוסס ברובו על תרגום אונקלוס ו"מדרש רבה" ומיעוטו על התנחומא, תנחומא ישן, התלמוד בבלי, התלמוד ירושלמי, פרקי דרבי אליעזר ועוד. רש"י נעזר במקורות אלה ומשתמש רק בקיצורם. עיון במקור מאפשר הבנה מלאה יותר של פירושו.
2. כאשר רש"י מפרש נושא מסוים במקומות שונים, לעתים הוא מרחיב במקום אחד ומקצר במקום שני, השוואה בין המקומות מאפשרת הבנה טובה יותר של הפירוש.
3. השוואת פירוש רש"י לפירוש של פרשן אחר, מאוחר יותר, מסייעת להבנת דבריו.
4. נעשה שימוש במפרשים לדברי רש"י, כמו רבי אליהו מזרחי, באותם מקרים שנראה שהפירוש קשה לבני דורינו.
5. כאשר רש"י מציג "מדרש", הוא מסביר מדוע אין להסתפק ב"פשט".

גלברד נותן עדיפות למהדורה של פירוש רש"י לר' אברהם ברלינר, הוצאת קויפמאגן, תרס"ה, מהדורה תנינא. הוא מציין כי במקום שהגרסה בדפוס הראשון של פירוש רש"י, שהופיע בשנת רל"ה ברג'יו קלבריה, שונה באופן משמעותי, הוא ציין זאת.

עד כאן גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 13:20, 26 ביולי 2010 (IDT)

הספר הראשון שנדפס בעברית?

בערך נטען כי ”[...] פירוש רש"י לתורה היה הספר הראשון שהודפס בעברית. הוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475 (ה'רל"ה) [...]”. האמת תאמר שטענה זו רווחת דייה ברחבי המרשתת. אולם האמנם נכון הדבר?

עיון במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית, מגלה כי פירוש לספר דניאל לרבי לוי בן גרשום, פירוש הרמב"ן על התורה וספר השרשים לרד"ק הודפסו כבר ב-1470, חמש שונים לפני הנטען.

למי יש פתרונים? Rex - שיחה 21:46, 26 ביולי 2010 (IDT)

כאן ב תולדות הדפוס העברי טוענים בויקיפדיה שהספר הראשון שיצא בדפוס בעברית ובו צויינה שנת ההדפסה בגוף הספר היה המהדורה עם רש"י מ-1475. אולם כבר ב-1470 הודפסו כעשרה ספרים שונים בדפוס עברי בינהם אלה שציינת וכן אחד בו פירוש רשי ולפי הערך הנ"ל הוא היה הראשון שהודפס ב-1470 מבין אותם עשרה. לא ראיתי שהביאו לכך שמה מקור ספציפי מלבד מה שציינו ברשימה כללית של רשימת לקריאה נוספת שייתכן ושמה ציינו זאת עם מקור. מי-נהר - שיחה 22:21, 26 ביולי 2010 (IDT)

תודה על המידע: בעקבות כך שוטטתי ברשת (בגוגל ספרים) ומצאתי מקור לפסקה השניה שם בערך (על הדפוס הראשון עם ציון תאריך) אולם לא מצאתי מקור (ואף היגיון) לטענה שהובאה בשלהי הפסקה הראשונה, לפיה מתוך עשרה הספרים שלא צויון עליהם שנה - פירוש רש"י היה הראשון שבהם. לו זו בלבד, אלא שמצאתי אמירה מנוגדת: ”אין בידינו לומר בוודאות, מהו הספר העברי הראשון שראה אור הדפוס” (אברהם מאיר הברמן, הספר העברי בהתפתחותו: מסימנים לאותיות וממגילה לספר, הוצאת ראובן מס, 1968. עמ' 75). משום כך הסרתי הטענה לעת עתה. Rex - שיחה 22:51, 26 ביולי 2010 (IDT)

לא מטריד אותי מי היה הראשון לא חושב שזה משנה כל כך בטח שלא יפריע לאף אחד אם ייכתב היה הראשון או היה בין הראשונים. באשר להגיון ובכן אם נבדוק מי הדפיס את הספרים ומה היו מטרותיו ומה הזיקה בין חשיבות הספרים לבין מטרות אלה ניתן יהיה לקבוע האם יכול להיות הגיון או שההגיון שולל זאת מכל וכל. ברצוני להעיר במחילה מכבודך שלענ"ד הדרך לשלול מידע שנכתב אינה יכולה להיות ע"י איתור פסקה ברשת. אם תאמר עיינתי בספר או ידוע לי באופן מובהק אחר בשמו של הכותב שטוען... והנה בתמצית הן השורות הרלווטיות המתייחסות לכך בפירוש והן על סמך ... - אבל לצערי נקטת בגישה הפוכה שהיא סוג של סימון מטרה והקפתה לאחר מכן. במיוחד יש בכך בעיה כאשר הטענה היא ישנה ומבוססת על "לא ידוע לנו", ולא על "ידוע לנו ש..." מי-נהר - שיחה 23:27, 26 ביולי 2010 (IDT)

המניע שלי הוא להסיר שגיאות, המתפזרות אחר כך ומופצות מעל גבי הרשת. זוהי דוגמה קלאסית לכך. צרפתי ציטוט מלא בליווי מראה מקום מדויק ולינק לבדיקה. לדעתי - זה מעבר לכל ספק שהטענה שגויה. משכך עליה להימחק, ויפה שעה אחת קודם. Rex - שיחה 23:35, 26 ביולי 2010 (IDT)

ואו אתה זריז התנגשנו בעריכה -

בכל אופן תודה לך על שאלותיך והבאת הנושא לעיון כי הצד השני של המטבע הוא שכותבים סופרלטיבים ללא ראיה ואסמכתא ולזכותך ייאמר שאתה מקפיד לבדוק כאשר זה כך. האם המקרה בנושא הנידון הוא תוצאה של כתיבה משוערת של אוהד שהדיוק העובדתי ואמיתותו אינו מטרידה אותו או שהיא של עורך שלא היה בפניו המקור למרות שהתוכן הנ"ל כן ידוע לו, עדיין אינני יודע וטוב יהיה לסייג אך לא לשלולמי-נהר - שיחה 23:37, 26 ביולי 2010 (IDT)

אם נסייג כל שגיאה וספק שגיאה שהשתרשה לויקיפדיה - אנא אנו באים? הבאתי מקור שולל. לכשייימצא מקור מפקפק או מנוגד - נעדכן בהתאם. אבל מקור בר סמכא. Rex - שיחה 23:42, 26 ביולי 2010 (IDT)

צודק בהחלט, אני לא מדבר על עריכה בתולדות הדפוס העברי אלא בכתיבה בערך כאן שצריך להיות לאחר בדיקת מקורות היסוד המחקריים העדכניים על הדפסת רש"י לראשונה. אלא שכאן בערך לא הועלתה טענה על דפוס מלפני 1475 כך שלא ניתן לומר ששללת טענה כזו. פשוט יש הבדל בין היעדר מקור לתוכן לבין מצב בוו ידוע שהתוכן שגוי ללא ספק כפי שקבעת. במקרה הנידון קביעתך אינה מבוססת כשם שהקביעה ההפוכה לך אינה מבוססת אך גם אינה נשללת. בכל מקרה אין סתירה במצב הקיים כעת בערכים ותודה שהוספת לנו את גרסאות הדפוס הראשון הקיימים ברשתמי-נהר - שיחה 23:52, 26 ביולי 2010 (IDT)

סבבה. חיפשתי (וממשיך לחפש) את הדפוסים הראשונים של רש"י ברשת. לכשאמצא אוסיף על כך פסקה או תת פסקה בערך, בה יהיה מקום ללבן בהרחבה את העניין. (וקביעתי כן מבוססת על המקור שהבאתי בתבנית ציטוט) Rex - שיחה 23:57, 26 ביולי 2010 (IDT)

אין כמוך אבל ברשותך צריך לעשות פה סדר.

א.הכל התחיל בשיחה כאן לפי מה שנכתב בערך זה על רשי

ב.תחת הנושא של "כתב רשי" ציינו את הדפוס הראשון שידוע לנו

ג. הסיבה שציינו זאת היא כי רצו להבהיר לנו מניין התחיל המושג "כתב רשי"

ד. הקשר בין התפוצה של התוכן באמצעות טכנולוגיית הדפוס ומרכזיותו של פירוש רשי חיברו בין סגנון כתב זה שאינו קשור לרשי ישירות לבין המושג כתב רשי.

ה. כדי לקבוע שזה ההדפסה הראשונה בעברית של פירוש רשי בכל צורת כתב עברי שהוא, עליך לדעת בוודאות כל דפוס שהודפס בעברית מאז המצאת הדפוס עד למהדורה של 1475 ולדעת שכל אלה אינם עם פירוש רשי. אתה אינך יודע זאת אפילו אתה טוען שב-1470 (כנראה בערך סמוך לזמן זה ולא ידוע בדיוק מתי והיכן הודפסו) הודפסו יותר מ-3 הדוגמאות השונות שציינת. מה שאתה וכולנו נכון לדיון זה יודעים זה מה ידוע לנו מ1475. ולא שידוע לנו כל מה שהיה או לא היה קודם. זו טעות קלאסית שאנשים המדברים על היסטוריה עושים בהצגת העובדות.

ו. מצד "כתב רשי" הסברנו (בסעיף ד) מה חשיבות מהדורת 1475, שמה הנושא לא היה הדפוס וגם לא מתי כתב רשי את פירושיו. מצד תולדות הדפוס העברי ציינת מה שידוע לנו לגבי 3 ספרים שהן כנראה חלק ממה שידוע שהודפס לראשונה בעברית. אתה קבעת שלא הגיוני שפירוש רשי הוא בין מהדורות הדפוס העברי הראשון אלא רק הפרשנים ומדקדקי הלשון האחרים שמצאת באתר מאגר הספרים הסרוקים שברשות האוניברסיטה העברית. טענה זו שגויה גם לפי ההתאמה בין פירוש רשי לתורה לפרשנים אלה, גם מפני חשיבותו ופופולריותו, וגם מפני היות פירושו חומר דקדוקי ופרשני מבחינת הבנת העברית לעומת הספרים שכן ידוע מהמאגר הנ"ל על קיום מהדורתם בעברית מה עוד שאכן פירוש רשי לתורה הודפס בוודאות מספר שנים לאחר מכן ובכתב ייחודי.

ח. לסיכום: לא רק שלא הגיוני לקבוע מה שקבעת "ללא ספק" , אלא שהגיוני לשער ההפך כלומר שהודפס לפחות כמותם. אני לא טוען שכן הודפס או שלא הודפס אני רק חושב שחובה לדייק מה אנו יודעים. לכתוב שהראשון הודפס ב-1475 זה אינו מבוסס. לטעון שהראשון שידוע לנו שהודפס היה ב-1475 זה כן מבוסס. וכך תיקנתי בגרסא האחרונה מי-נהר - שיחה 00:17, 27 ביולי 2010 (IDT)

אני מניח שהתיקון האחרון עונה על הכול. תקן אותי במידת הצורך. Rex - שיחה 00:33, 27 ביולי 2010 (IDT)

תודה על סבלנותך, ובכן היה צורך לענ"ד לתקן, תיקנתי כעת אני מקווה שזה מניח את דעתך מי-נהר - שיחה 00:48, 27 ביולי 2010 (IDT)

אירכוב דיון מועמדות להמלצה

הערך אינו בשל. הדיון מרשימת ההמתנה מועבר לדף השיחה של הערך.

בברכה, elad3 • (שיחה) •

אין בערך מקורות. עיקרן של הפניות השוליים הן הפניה לפסוקים במקרא המצוטטים בערך Hanay • שיחה 11:47, 21 ביולי 2010 (IDT)

פרטים שוליים נידונים בהרחבה לא פרופורציונלית, למשל הפירוש על רש"י "לפשוטו של רש"י" שקיבל כותרת משלו, אף שהוא אינו פירוש מקורי, בעוד שכמה ממפרשיו היסודיים של רש"י לא נזכרו. בנילה - שיחה 23:57, 21 ביולי 2010 (IDT)

מסכים עם בנילה. הערך מקיף וכתוב היטב, אך חסר לי דיון רחב יותר בשיטתו הפרשנית של רש"י. יש חומר נרחב בנושא זה, שלא קיבל ביטוי מספיק - לעניות דעתי - בערך. אולי כדאי לשקול ערך נפרד בנושא. קלונימוס - שיחה 13:09, 26 ביולי 2010 (IDT)

ערך יפה, אבל דמות כמו רש"י זקוקה ליותר מזה בוויקיפדיה העברית. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 11:32, 29 ביולי 2010 (IDT)

בעד, אבל חושב שהערך עדיין חסר.

בעייה בערך

כתוב כאן על צנזורה אך לא מובן למה היא היתה, זה לא מוסבר לקורא מספיק, ישר הקורא ישאל את עצמו; "למה שיתחשבו בכלל בנוצרים של אמסטרדם?" בכתבי קודש יהודיים?, הרי הם לא יושבים יחד עם היהודים בבית הכנסת ולא יודעים בכלל לקרוא עברית.

בשנת 1749 לא היה חסר נוצרים שידעו עברית, או מלשינים ו/או מומרים יהודיים. Rex - שיחה 09:17, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

כל פסקת הצנזורה מיותרת לחלוטין מכיון שהיא מדגישה סיפור אזוטרי על דפוס אחד מסוים של ספר אחד מסוים. צנזורות היו באינספור ספרים ובאינספור דפוסים. התופעה הכללית קשורה לערך אחר, והוא כמובן צנזורה. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 09:30, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

למה מיותרת? מוזכר בה דוגמא מייצגת. מקרי הצנזורה בפיר' רש"י הם רבים מספור ולא שייך להביא את כולם. מה שכן, הערך עמוס וקצת מבולבל, וחייבים לפצל בין רש"י לפירוש רש"י. בכל מקרה אני אוסיף דוג' נוספת מדפוס אחר. Jys - שיחה 09:58, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

יש צנזורה בכל ספר תורני שהוא. מה נשתנה הספר הזה והמהדורה המסוימת הזו? אם אתה רוצה לדבר על צנזורה ברש"י, יש מקום אולי לכתוב על הצנזורה על פירושו לתהילים לדוגמה (עיין במקראות גדולות הכתר). אבל לא ככה. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 14:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

הפרופורציה לא סבירה. זוהי אכן אנקדוטה מעניינת, אולם יש להציגה בקונטקסט המתאים. הייתי שמח לקורא על כך בהרחבה, אולם גם אני תוהה כמה מקום מגיע לה בערך. (לדעתי, רק במסגרת הערת שוליים לציון אותה מהדורה במידה ותהיה בערך פסקה ביבליוגרפית על המהדורות השונות). Rex - שיחה 15:33, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

אני מעתיק את הפסקה לדף השיחה, משום העניין שבה:

---

צנזורה:

ראו המחיקה בפס רחב

בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להלן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים)

• המאורות הגדולים וגו' – שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד:" (א', ט"ז).
• התנינים – דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" (שם, כ"א).
• ואיש לא ידעה – "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל:" (כ"ד, ט"ז).
• נתן אברהם מתנות – פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם:" (כ"ה, ו').
• ואגידה לכם – "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים:" (מ"ט, א').

---

רש"י ולשון רומי

בהמשך לדיון זה, בנוגע לשאלה "האם רש"י ידע רומית?" (או כל שפה; חוץ מהניב הרומאני פרה-צרפתי שדובר במחוז מגוריו, וחוץ משפת כתבי הקודש; עברית מקראית וחז"לית, והארמית תלמודית ושל התרגומים). לצורך כך חיפשנו היכן מזכיר רש"י את "לשון רומי" (או מתייחס לה בכל צורה אחרת). בדיון הועלו 3 מקורות (יש עוד?):

• ”"[...] וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ [...]". אַבְרֵךְ: כתרגומו: "דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא". "רך" בלשון רומי (ארמי?) מלך; בהשותפין (שמו של פרק במסכת בבא בתרא, מוזכר מונח זה באימרה): "לא ריכא ולא בר ריכא" [...]” (רש"י בפירושו למקרא, ספר בראשית מא,43)

לגבי מקור זה, כמצוין ישנן שתי גרסאות: רומי/ארמי. כאשר המשפט המצוטט הוא מכיל מילים הן בארמית והן ברומית (למעשה זהו משפט בארמית, אשר משובצת בו לפחות מילה אחת ברומית: "קלניא"). המשפט המלא: ”שלחו ליה: "אם לא סתרתה - אל תסתור, ואם סתרתה - אל תבני, ואם סתרתה ובנית - עבדי בישא! בתר דעבדין מתמלכין? אם זיינך עלך - ספרך כאן: "לא רכא ולא בר רכא הורדוס, [עבדא] קלניא מתעביד"!” (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא ד,א) 

(שימו לב לציטוט האחרון, שמההקשר נראה שהוא מצטט מה"ספר", גם ציטוט זה מערב מילים לטיניות: "קלניא", "ריכא" - במילים ארמיות: "בר", "מתעביד". אולם סביר להניח שמילות העצם והתואר נשתמרו בלשונם המקורי - רומי, ורק הפעלים "תורגמו" לארמית, להבנת הלומדים שלא ידעו רומית. בנוסף יש לשים לב גם לכך, שעורכי התלמוד מיד בסיום הציטוט מבארים מה זה "ריכא", ולא חשים לבאר מה זה "קלניא". נראה שהמילה קלניא הייתה מוכרת להם בניגוד ל"ריכא", ואכן המילה קלניא מופיעה פעמים רבות בחז"ל, ואילו ל"ריכא" יש רק מופע יחיד, כאן. ואולי יש בכך להסביר מדוע ייחסו את ריכא לגיזרון עברי, זאת משום שלא הכירו את משמעותה הרומית).

• ”אמר רבה בר רב הונא: "ליתי תומא יחידאה [...] וניזדהר לבישריה דקשי לחיורא לחינכי". לחינכי: אבעבועות הגדילים בגרון כמין גלנט. ובלשון רומי: אשטרנגיילו"ן (estrangilon, estranguillon, דלקת השקדים).” (רש"י בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת גיטין סט,א)

יצוין כי בספר אוצר לעזי רש"י (תרגום מצרפתית מאת משה קטן) נטען כי יש לגרוס "לשון מורי" ולא "לשון רומי".

• ”תניא, נחום המדי אומר: "השבת מתעשר זרע וירק וזירין" [...] תנן, רבי אליעזר אומר: "השבת מתעשרת זרע וירק וזירין" [...]. השבת: ירק של תבלין שקורין: אוי"ר [אניי"ד] (aneid), [ובלשון רומי: אניט"ו (aneto)].” (רש"י בפירושו לתלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה ז,ב)

יצוין כי בספר אוצר לעזי רש"י (תרגום מצרפתית מאת משה קטן) נטען כי זו תוספת עריכה מאוחרת, ואינה מרש"י. זאת משום שהיא אינה מצויה בכתבי היד אלא רק בדפוסים מסונצינו ואילך. ―Rex (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור ששלושת המקורות הנ"ל אינם מהווים כל ראיה. בראשון אכן יש לגרוס לשון רומי, שכן זה מכוון למילה הרומית Rex. אבל מכיון שרש"י מצטט בזה את חז"ל, אין זה אומר שהוא ידע רומית; גם אפריקית הוא לא ידע והוא עדיין מביא את המדרש של "טט באפריקי שתיים". השניים האחרים, כפי שהוער מאוצר לעזי רש"י, גם כן אינם עוזרים. לכן אין צורך לומר שהוא ידע רומית. אגב רשב"ם אפשר שידע, שכן הוא מצטט את הוולגטה. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 21:08, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

ראיה אין כאן, אולם אפשר לנסות להתרשם ממציאת ציטוט כזה או אחר. על המקור הראשון - אני מוצא כעת ששד"ל סבור כי יש לגרוס "רומי". אין בכך ללמד כי ידע רומית, ייתכן כי הוא ידע ספציפית על מילה זו מפי אחרים. (פחות סביר בעיני שהוא הבין זאת מההקשר, בפרט שהתלמוד מפרש זאת כגיזרון עברי. שד"ל אגב מפרש זאת כמילה מצרית). בקשר לרשב"ם - ראה את עריכתי בערכו. Rex - שיחה 22:20, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

רש"י מביא גם גיזרון של מילים מיוונית ועוד, והוא לא ידע יוונית. מספיק שהייתה לו מסורת פירוש כזו על התלמוד, או שאחד התלמידים שלו אמר לו וכיוצא בזה. ולגבי רשב"ם, משעיינתי בדוגמאות שהובאו די ברור לי שאין להביא משם ראיה על ידיעתו בלטינית, מלבד אולי חצי תריסר מילים לצורך פולמוסי. בסופו של דבר מדובר על מילים בקונטקסט פולמוסי, ורשב"ם שדן עם כמרים לא מעט, כאשר הוא מעיד בעצמו, יכול היה לדעת על זה מאותם ויכוחים ולא יותר. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 23:05, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

יוונית וודאי שהוא לא ידע, ראה פירושו במסכת שבת קטז,א למילה "פילוסופא" = מין. (אגב, מי הוא בעל התוספות המכונה שם "רבינו"? (ד"ה מין): ”ורבינו שמע [מיהודי אחד שבא מארץ יון ואמר] דבלשון יון פלוספוס הוא דוד החכמה”.

ואטימולוגיות יווניות מצאתי שהוא מביא בסוכה נו,ב (לוקוס=זאב); מנחות פג,ב (אלפא=??)כריתות יז,ב (אתיום=לאחר תשמיש). נתקלת בעוד? (השמטתי מקומות בהם הוא מסתמך על מקור תלמודי) Rex - שיחה 01:20, 12 בספטמבר 2010 (IDT)

זה שהוא מפרש פילוסופא כמין, לא אומר שהוא בהכרח חשב שזה פירוש המילה, אלא שבהקשר זה לזה הכוונה. בכל מקרה "רבנו" היינו רבו של בעל התוספות המסוים. וכמדומני בחלק זה של שבת מדובר על תוס' שאנץ, אז אולי זה ר"ש משאנץ, ואולי זה ר"י. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 06:04, 12 בספטמבר 2010 (IST)

מה עם תשובות רש"י

לענ"ד צריך להוסיף לערך את פעילותו של רש"י כפוסק ואת תשובותיו ששרידיהן קובצו ע"י י' אלפנביין ופורסמו בשם תשובות רש"י. רועי זק - שיחה 10:45, 19 באוקטובר 2010 (IST)

הוספתי משהו. הלל • שיחה • י"א בחשוון ה'תשע"א • 10:58, 19 באוקטובר 2010 (IST)

יישר כח. רועי זק - שיחה 08:16, 20 באוקטובר 2010 (IST). י"ב בחשוון התשע"א.

שם הערך וכל ראשי התיבות בָערך...

חשבתי שבעברית צריך לשים גרשיים בראשי תיבות, לא? אז למה כתבו מרכאות בִמקום? חבר׳ה! תשמרו על עברית תקינה! זה לא פייסבוק פה!

משוב מ-06 בספטמבר 2011

רבי שמעון יצחקי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.81.120.99 15:18, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

משוב מ-06 בספטמבר 2011

רבי שמעון יצחקי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.81.120.99 15:18, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

סיפור הולדת רש"י

רמת הכתיבה טובה אך מדוע בכל הערך הזה לא מוזכר אפילו לא בפעם אחת את סיפור הולדתו של רשי הק' כאשר לאימו נעשה נס כשכמעט דרסוה פרסות הסוסים ונוצר למענה ולמען פרי בטנה שקע בקיר,לדעתי ערך זה חשוב ורצוי ביותר למחפשים חומר על רשי הק'! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.106.100 18:37, 29 בנובמבר 2011 (IST)

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא אוסף של סיפורי צדיקים. בברכה, ארדף - שיחה 18:41, 29 בנובמבר 2011 (IST)

הנושא מוזכר בהקשרו בפרק אגדות מי-נהר - שיחה 18:54, 29 בנובמבר 2011 (IST)

משוב מ-10 בספטמבר 2012

מגניב  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.139.206.47 06:59, 10 בספטמבר 2012 (IDT) מאוווד מאווד

רש"י ומסעות הצלב

בטקסט כתוב שרש"י חיבר קינות על מסעי הצלב. בערך "מקומם של מסעי הצלב בדברי ימי ישראל" נאמר שאין התייחסות בכתביו של רש"י לגזירות תתנ"ו. לפיכך ההסטוריונים אינם מייחסים אימפקט למסעות אלה כפי שמקובל לחשוב. כך שיש לבחון סתירה זאת. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.68.162.162 12:31, 9 ביוני 2013 (IDT)

הערה טובה. רש"י חיבר כמה פיוטים על צרות עם ישראל, שחלק מהם יכולים להתאים לגזירות תתנ"ו, אולם אין בכך ודאות. ראה גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 248-249. הלל • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ג • 13:45, 9 ביוני 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:pn-FJ1PhU4EJ:www.tourisme-troyes.com/sites/ot-troyes/files/fichiers/traductionenhebreux.pdf+&hl=iw&gl=il
  • In רש"י on 2013-06-21 10:26:17, 404 Not Found
  • In רש"י on 2013-06-24 01:04:13, 404 Not Found
  • In רש"י on 2013-07-08 23:24:15, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:24, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6
  • In פירוש רש"י לתלמוד on 2013-06-21 08:52:29, 404 Not Found
  • In רש"י on 2013-06-21 10:26:15, 404 Not Found
  • In פירוש רש"י לתלמוד on 2013-06-24 00:41:46, 404 Not Found
  • In פירוש רש"י לתלמוד on 2013-07-08 18:23:07, 404 Not Found
  • In רש"י on 2013-07-08 23:24:24, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:24, 9 ביולי 2013 (IDT)

רש"י ולימוד תורה לנשים

האם נכונה השמועה שרש"י לימד את בנותיו תורה והלכה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.76.123.60 15:36, 10 ביולי 2013 (IDT)

אני כמעט בטוח בדבר, ועוד אני יודע שבנותיו הניחו תפילין--212.76.112.32 16:35, 7 בנובמבר 2013 (IST)

רש"י ולימוד תורה לנשים

הרה"ג דוב ליאור

תשובה:

רש"י לא לימד את בנותיו גמרא. הן היו בבית בזמן שהוא למד ושמעו. ―193.196.166.161 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ומדוע לא שם באוזניהן אטמי אוזניים? דוד שי - שיחה 23:06, 7 בנובמבר 2013 (IST)

אגדה על שני הסוסים

הדבר התרחש על פי האגדה בצרפת--82.244.71.215 23:46, 14 בינואר 2014 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בתחילת הערך נוקבים בתאריך מדויק של לידת רש"י (22 בפברואר 1040). למיטב ידיעתי (בהתבסס על חיבוריו של גרוסמן בנושא), וכפי שכתוב גם בהמשך הערך, אנו לא יודעים בוודאות אפילו את השנה שבה רש"י נולד, ובוודאי שאנו לא יודעים את היום בחודש. דווח על ידי: יושי 109.66.137.195 02:20, 26 בפברואר 2014 (IST)

זאת שאלה והערה טובה, ומאידך נתון זה קיים בערך הנצפה הזה כבר שנים. למעשה כתב אותו אנונימי בפברואר 2008 ראו הבדלי גרסאות אלה. אגב בזמנו של רש"י עוד לא היה נהוג בכלל הלוח הגיאוגריאני, ויש להניח שאם בכלל מישהו היה מקור הרי שהוא היה בתתאריך עברי שהומר על ידו לתאריך לועזי. לו היה מידע כה מדויק הוא ודאי היה מופיע לכל הפחות בספר סדר הדורות, ואם התגלה מאז מידע חדש הרי שהיה לזה הד רב ובוודאי איזכור אצל גרוסמן ועמיתיו, לכן איני רואה סיבה להשאיר נתון זה והריני מסירו מהפתיח. תודה ליושי על ההערה. מי-נהר - שיחה 03:14, 26 בפברואר 2014 (IST)

ראו את דיונו של אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר הראבי"ה, עמ' 395 ואילך. בענין זה. הספר זמין לצפיה חפשית, כאן: אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, באתר אוצר החכמה. ביקורת - שיחה 09:20, 26 בפברואר 2014 (IST)

רש"י בויקיפדיה קצרה

תכתבו יותר בקצרה על הדברים הכי חשובים עוד היום: קורות חיים ספרים שכתב תודה!!!(37.60.43.16 17:15, 20 באוקטובר 2014 (IDT))

שלחנו לך חשבונית, קיבלת? רק לחתום ולהחזיר, אפשר לשלם ב-PayPal. אם אתה רוצה שזה יהיה עוד היום. כמובן. ביקורת - שיחה 17:27, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

קיטלוג

ביקורת, אני לא מבין למה הקיטלוג בקטגוריה:מפרשי רש"י "נחוץ בדף שם" לאחר שכבר מופיע שם פירוש רש"י לתורה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:18, 8 במרץ 2015 (IST)

אתה צודק. לא הייתי מודע לקיומו של דף כזה, והנחתי מהקיטלוג הקודם שהוא איננו. אפילו הלכתי לדפים חדשים כדי לראות אם נוצר היום... ביקורת - שיחה 01:24, 8 במרץ 2015 (IST)

מעניין שאתה קיטלגת את הערך הזה שם לפני חודשיים. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:30, 8 במרץ 2015 (IST)

חחח. הגיל עושה את שלו, לא נעים להתוודע לזה בגיל כה צעיר... תודה מכל מקום על שימת הלב. ביקורת - שיחה 01:39, 8 במרץ 2015 (IST)

סמל צרפת העתיק בערך

מפתח-רשימה הוסיף את סמל צרפת העתיק בתבנית. הסרתי כי זה נראה לי מבלבל ומושך תשומת לב. אנשים מכירים את צרפת וכשהם באים לקרוא על רש"י הם לא צריכים להתבלבל עם היסטוריית דגליה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:43, 30 ביוני 2016 (IDT)

בדיקת שינויי נוסח

בערך כתוב: "כל מקום שבו נכתב בפירוש רש"י 'ה"ג', ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים לדוגמה רבנו חננאל, הרי"ף ורבנו תם לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה".

הבדיקה הפשוטה והמקובלת של גירסאות היא בעזרת כתבי יד. (נראה שאת המשפט הנ"ל כתב בחור ישיבה, ובישיבות בדורות האחרונים מחרימים משום מה את הבדיקה בכתה"י, בניגוד למנהג האחרונים)

אישיותו

מה שכתב בספרו החוקר אברהם גרוסמן בעניני האמונות והדעות של רש"י שהם ארץ ישראל, עם ישראל, מעמד האשה, ואהבת החיים, 1)אין לו ראיות חוץ מחצי ציטוט שקונה ע"י האשה עולם הבא, 2) גם אם זה נכון, האם זה קשור לאישיות רש"י. לפי מה שכתוב אפשר כבר לחשוב שרש"י פמניסט.אמת יש רק אחת 19:26, 21 במרץ 2018 (IST)

מתייג את . יש לציין שעריכה זו כעשר שנים בערך. בורה בורה - שיחה 19:46, 21 במרץ 2018 (IST)

קודם כל "כן" רש"י היה פמניסט, היו לו רק בנות והוא למד איתם תורה. כששאלו אותו בנותיו: אבא אם היה לך בנים גם היית לומד איתנו תורה? ענה: אני לא יודע אם הייתי לומד איתכם, אך אני משוכנע שהלימוד איתם לא היה מתוק כמו הלימוד איתכם. אני לא יודע עד כמה הסיפור הזה נכון הוא לקוח מהסרט "רש"י". לענייננו, כשיש לי זמן אני לוקח ערך שלם ומגיה אותו מתחילתו ועד סופו, ולא אחת אני מוצא "פנינים". הבעיה היא שזמני מצומצם, וישנם כאלו שמתעקשים לבזבז אותו לשווא. על כל שטות מתווכחים ומשחזרים. האווירה פה לא כ"כ טובה, ולפעמים עויינת. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 19:56, 21 במרץ 2018 (IST)

את הנימוקים של גרוסמן ניתן אולי להסיר או לציין רק בהערה, אבל אין סיבה למחוק את המחקר שלו בגלל שיש מי שזה נראה לו שהיה פמיניסט וזה מפריע לו. הוא חוקר מספיק חשוב בשביל לציין את דעתו על רש"י. ובמענה ישיר לטענות: 1. אנחנו לא מבקרים של גרוסמן. אנחנו רק מצטטים ממנו. מי שרוצה יכול לחלוק עליו ולפרסם זאת ואם זה יהיה ראוי נוסיף את זה לערך. 2. ברור שזה קשור. זה אומר שערכים אלו היו חשובים בעיניו וזה מאפיין את אישיותו. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 20:09, 21 במרץ 2018 (IST)

את דעתי הבעתי כבר בשחזור המשתמש החדש. אין להסיר את הפיסקה הזו של חוקר חשוב. בורה בורה - שיחה 20:16, 21 במרץ 2018 (IST)

ראשית השימוש במינוח פמיניזם בדיון זה הוא אנכרוניסטי שמקומו בכיכר העיר. הרוצים לדון עניינית יפסיקו לאזכרו. מיותר לציין שהמינוח הזה לא שייך גם לערך הנידון. לעניינו אם ישנם היגדים של גרוסמן המתייחסים למשנתו של רש"י להבנתו ניתן וחובה להזכירם מאחר והוא מקור אקדמי ראשון במעלה בתחום הדעת הנידון ובפרט מומחה לנושא זה. אין זה אומר שדבריו הם תורה מסיני ושאין להזכיר עמדות שונות אחרות אם ישנן. מי-נהר - שיחה 21:13, 21 במרץ 2018 (IST)

אין לי שום בעיה לומר שזאת היתה דעת רש"י, אך מכאן ועד לומר שזה היה אישיותו, וודאי שהרב גרוסמן הוא מקור אקדמי ראשון במעלה, אך גם הוא לא כתב שזה אישיות רש"י אלא שזה דעתו. ובמענה ל"קובץ על יד" 2., זה דעה לא ערך, ואם נהפוך דעה לערך אז בתור אחד שלמד רש"י מאות אם לא אלפי שעות אני יכול להגיד לך שתתצטרך להוסיף עוד אלפי דעות לערכים של רש"י (וכדברך:זה אומר שערכים אלו היו חשובים בעיניו וזה מאפיין את אישיותו). ואם הזמן של "עט הזמיר" כל כך מצומצם אז שלא יספר סיפורי אגדות. ולכן דעתי שענין זה לא שייך לאישיות רש"י --אמת יש רק אחת 22:27, 21 במרץ 2018 (IST) ―יסוד האמת (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נוטה לדבריו של --אמת יש רק אחת yairde • שיחה • ו' בניסן ה'תשע"ח • 22:42, 21 במרץ 2018 (IST)

באם לא אענה אשנה את התוכן--אמת יש רק אחת 22:48, 3 באפריל 2018 (IDT)

אתה לא תשנה את התוכן עד אשר תצבור רוב לעמדתך. אם תעשה את המעשה הפסול הזה תחסם מעריכה. לגופו של עניין: אני מסכים שהמונח פמניזם הוא אנכרוניסטי בהקשר הזה. אבל אם מדובר בפרסום של חוקר חשוב יש מקום להזכיר את עמדתו. מה המשקל של עמדתו ביחס לכל יתר החוקרים? הוא במיינסטרים? במיעוט? גילגמש • שיחה 16:57, 4 באפריל 2018 (IDT)

מדברי גילגמש נראה שהוא לא קרא לא את הערך ולא את השיחה 1) הדיון פה הוא לא על המונח פמניזם, 2)הנידון פה הוא לא על חשיבות החוקר ועל אמיתות פרסומו אלא על ההקשר, 3)הסיבה שכתבתי שבאם לא אענה אשנה את התוכן היא בגלל שהמשתמשים שלא הסכימו אתי (למעט קובץ על יד) רק לא הסכימו עם הטענה הראשונה אבל עם הטענה השניה (שההקשר לא נכון) הסכימו, 4) אבקש שגילגמש יענה ענינית במקום לנצל את הבמה להאדיר את האקדמאים והחוקרים "החשובים"--אמת יש רק אחת 22:43, 4 באפריל 2018 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתוב כך: לרש"י נולדו שלוש בנות. הבכורה שבהן, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל ומהם נולדו ארבעה נכדים: שמואל – הוא הרשב"ם, יעקב – הוא רבנו תם מבעלי התוספות, יצחק – הוא הריב"ם, ושלמה, שנפטר בצעירותו. ליוכבד ובעלה נולדה בת, שהייתה נשואה לרבי שמואל מוויטרי בן רבי שמחה בן שמואל מוויטרי,.

עדיף לדעתי לנסח שנולדו מיוכבד חמישה נכדים ואז את שמותם. מוזר לכתוב "ארבעה נכדים", לפרט אותם ואז לכתוב שנולדה גם בת. דווח על ידי: מוריה שטרן 2A01:6500:A044:E014:24B4:67F5:B558:B40F 11:59, 20 באפריל 2018 (IDT)

תיקנתי. דוד שי - שיחה 12:12, 20 באפריל 2018 (IDT)

חיבוריו

נראה לי שרוב הדברים שם זה כפילות מהערך פירוש רש"י לתורה, כדאי לעשות עריכה לחיים • י"ד באדר א' ה'תשע"ט 12:31, 19 בפברואר 2019 (IST)

הכינוי "ירחי"

הכינוי של רש"י בתואר ירחי איננו מצוי כלל בכל הספרות המזכירה אותו וודאי שאינו רווח, ואינו אמור להיות בכותרת כשמו של רש"י.

אכן הכינוי אינו רווח אולם הוא מצוי במספר מקורות חשובים. אבי גדור - שיחה 01:13, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

כל אשר היית חייב לדעת על רש"י לפני גשתך לנושא והתעלמת

נראה לי שבערך רש"י נשמט הבט חשוב. כמתואר 5:30 ב"רש"י את נעמן בע"מ (הארץ)" (התערבתי עם החברה שפיסקה זו תימחק בזמן קצר בטענת "השחתה")

חסר בעץ המשפחה

לא נכתב בעץ המשפחה של רש"י שחמיו של הרשב"ם היה תלמידו רבי שמעיה שמואל היהודי - שיחה 20:27, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

^{[דרוש מקור]} דרדק • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 20:29, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

אפרים אלימלך אורבך בספר "בעלי התוספות" חלק א עמוד 35-36 וכן כתוב בווקפדיה בערך על רבי שמעיה שמואל היהודי - שיחה 20:45, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

מה שם אשתו של הרשב"ם? זה נדרש לחיבור בעץ. דרדק • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 20:48, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

לא ידוע לי (אני לא בטוח שיודעים בכלל) שמואל היהודי - שיחה 22:45, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

צאצאיו של רש"י

כתוב במסגרת בהתחלה בצאצאים של רש"י: •יוכבד •מרים •עיליין למה כתוב עיליין ולא רחל? שנית, גם אם אמור להיות כתוב עיליין זה ודאי מפנה למקום לא קשור. תודה Ndk14 - שיחה 19:06, 6 בפברואר 2022 (IST)

רש"י#אגדות

לא מיותר? המאו"ר - שיחה 21:25, 6 באפריל 2022 (IDT)

בעלי הידע ביהדות? המאו"ר - שיחה 21:26, 6 באפריל 2022 (IDT)

מדובר בסיפורים שהתפרסמו וזכו לתיעוד נרחב בספרות. לעניות דעתי יש להן מקום בערך.--Nahum - שיחה 21:33, 6 באפריל 2022 (IDT)

המאו"ר, לדעתך האגדות על רש"י פחות רלוונטיות מכל סיפורי עם אחרים? למה? אפרון - שיחה 21:37, 6 באפריל 2022 (IDT)

להמאור הנכבד, תמהני עליך שהנך מסתפק בפרק שקיים בערך 12 שנה, בערך כה ראשי מרובה עריכות ועוקבים שהשגיחו בו ושאף אחד לא הקשה על הדבר עד כה. מי-נהר - שיחה 21:39, 6 באפריל 2022 (IDT)

עם סלידתי מאגדות ומאגדות מופתים בפרט, אני חושב שאגדות אלו הן חלק מאד חשוב מהידע על רש"י. לצערי. Biegel - שיחה 22:16, 6 באפריל 2022 (IDT)

אני אינני סולד כלל מאגדות, הם חביבות מאוד בעיני. ואפילו לא נראה לי שהם "חלק חשוב מהידע על רשי, הם פשוט אגדות ואין סיבה למחוק אותם, חלק מהאישיות ההיסטורית של אדם הם האגדות שסופרו עליו (כמובן בתנאי שזה מובא כהגדות). אפרון - שיחה 22:20, 6 באפריל 2022 (IDT)

להשאיר. יש להם מקום. במיוחד שחלק מהדברים שם באים כביקורת. אפי ב. 22:25, 6 באפריל 2022 (IDT)

אז מה אתם אומרים על רמב"ן - אגדות, להכניס לערך? המאו"ר - שיחה 22:38, 6 באפריל 2022 (IDT)

הגם שיש מקום לפרק בשם אגדות אין זה אומר שכל אגדה רלוונטית לאזכור וייחוס וצריך לברר כל אחת בפני עצמה בהתאם לנושא ולמקור ולמידת התפוצה של האגדה והשפעתה. מי-נהר - שיחה 22:43, 6 באפריל 2022 (IDT)

ברור. אפרון - שיחה 22:45, 6 באפריל 2022 (IDT)

כמו מי נהר. יש עוד אגדות על רש"י וכאן הובאו המפורסמות והמשפיעות ביותר. בקשר לרמב"ן צריך לבדוק. מהסתכלות ראשונית נדמה לי שהאגדות שהבאת שם לא כ"כ מפורסמות ומוכרות כאגדות על הרמב"ן, אבל כדאי לבדוק בצורה מהימנה יותר. עמד (שיחה | תרומות) • ו' בניסן ה'תשפ"ב • 22:46, 6 באפריל 2022 (IDT)

די מיותר. אגדות לא נכונות, מיתוסים. על רובן הייתי מוותר. Yanivshn - שיחה 05:09, 7 באפריל 2022 (IDT)

מה זה משנה אם זה נכון או לא? האגדות נפוצות ומוכרות כחלק מדמותו של רש"י. אם כל אגדה היינו מודדים לפי מידת נכונותה, היינו מוחקים גם את הערך כיפה אדומה. עמד (שיחה | תרומות) • ו' בניסן ה'תשפ"ב • 10:08, 7 באפריל 2022 (IDT)

@המאו"ר לא מיותר בכלל כי אני ורבים מאמינים לאגדות האלו וגם אם לא מה ההבדל בין זה לבין כיפה אדומה ? יוסף נהוראי - שיחה 11:55, 7 באפריל 2022 (IDT)

כיפה אדומה זה ערך שמיצג אגדה, כשאנו כותבים ערך על ההיסטוריה של רש"י, מוזר לציין אגדות שההקשר ביניהם אל רש"י הוא מקרי. המאו"ר - שיחה 14:23, 7 באפריל 2022 (IDT)

אני לא חושב שהקשר בין רש"י אל האגדות הוא לא מקרי. ראשית, אין לאף אחד הוכחה מוחצת שהאגדות בדויות מלב. אולי באמת הן התרחשו לרש"י ולמשפחתו? שנית, וזו הטענה העיקרית, נניח שהן הומצאו, אבל הן לא נקשרו סתם ככה בשמו של רש"י, אלא הן מייצגות את התפיסה והיחס לרש"י בקרב יהודים רבים, בתור אדם קדוש ובעל מופתים. אנשים רבים היום מאמינים באגדות הללו, וזה מייצג את היחס שלהם לדמותו של רש"י. עמד (שיחה | תרומות) • ו' בניסן ה'תשפ"ב • 16:50, 7 באפריל 2022 (IDT)

ש”ר במקום ר”ש

למיטב ידיעתי זה נכון רק על השר מקוצי. ר’ שמשון משאנץ מכונה בקביעות ר”ש. כמו כן, ב”בעלי התוספות” של א.א. אורבך הוא מביא זאת רק על השר מקוצי. בנציון יעבץ - שיחה 11:51, 16 בפברואר 2023 (IST)

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

• Rashi statue in troyes.jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 10:53, 17 במרץ 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברש"י שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.hidabroot.org/he/video/56253 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150625193849/http://www.hidabroot.org/he/video/56253 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:29, 19 ביולי 2023 (IDT)