ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל

קבלת הפנים לנשיא בוש עם הגיעו לביקורו הראשון בישראל, 9 בינואר 2008. מימין נראה ראש הממשלה אהוד אולמרט ומשמאל - הנשיא שמעון פרס

מאז הקמת המדינה ביקרו שישה (מתוך 13) נשיאי ארצות הברית מכהנים בישראל 11 פעמים[1]. הביקור הראשון נערך על ידי ריצ'רד ניקסון בשנת 1974 והאחרון על ידי דונלד טראמפ בשנת 2017. במהלך תקופה זו ביקרו בישראל גם הנשיאים ג'ימי קרטר וארבעת הנשיאים האחרונים, ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, ברק אובמה וטראמפ. לא ביקרו בישראל אחרי ניקסון, הנשיאים ג'רלד פורד, רונלד רייגן וג'ורג' הרברט ווקר בוש. מרבית הביקורים יצאו לפועל מאז אמצע שנות ה-90, והם התרחשו בעיקר על רקע אירועים ותפניות ביחסי ישראל עם העולם הערבי והמשא ומתן בין ישראל למדינות ערב והפלסטינים, ובמטרה לקדם תהליכים אלו.

כיאה לביקור אישיות רמת דרג ולאור החשיבות של יחסי ישראל עם ארצות הברית זכו כל הביקורים לתשומת לב ציבורית ותקשורתית גבוהה בישראל והצריכו היערכות מיוחדת של רשויות המדינה לקבלתם, לרבות נקיטת סידורי ביטחון חמורים. הנשיאים המבקרים הגיעו לישראל בלויית פמליות גדולות (כמקובל בכל ביקורי הנשיאים מחוץ לארצם) ובכלל זה ליווי של מאות אנשי ביטחון אמריקניים. ארצות הברית גם הטיסה כלי רכב רבים ואף מסוקים לישראל לקראת הביקורים השונים.

הביקוריםעריכה

ביקור ריצ'רד ניקסוןעריכה

הנשיא ניקסון היה הראשון בנשיאי ארצות הברית שביקר בישראל. הביקור בן היומיים (16 עד 17 ביוני 1974) התקיים 26 שנים לאחר כינון היחסים בין שתי המדינות. היה זה בשלהי כהונת ניקסון, פחות מחדשיים לפני שהתפטר מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט.

ניקסון קיים בביקורו ישיבות עבודה עם ראש הממשלה יצחק רבין, שנכנס לתפקידו שבועיים קודם לכן, ועם חלק משרי ממשלתו. בין הצדדים נדונו בקשות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות שונות שהעלתה ישראל. כמו כן ביקר ניקסון במשכן הנשיא ובביתה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר. לאחר הביקור יצא הנשיא ניקסון לירדן.

ביקור ג'ימי קרטרעריכה

הנשיא קרטר ביקר בישראל במרץ 1979, במטרה להניע את המשא ומתן על הסכם השלום בין ישראל למצרים, אשר נקלע לקשיים. על פי הסכמי קמפ דייוויד מספטמבר 1978 היה על הסכם שלום להיחתם תוך שלושה חודשים לאחריהם, אולם השיחות הגיעו שוב למבוי סתום. בתחילת מרץ החליט קרטר לצאת בעצמו לקהיר וירושלים כדי ליישב את המחלוקות שנותרו. ב-8 במרץ בא קרטר למצרים ובמוצאי שבת, 10 במרץ, הגיע לישראל לביקור בן שלושה ימים ששילב אירועים טקסיים עם משא ומתן. עם הסכמות של ראש הממשלה מנחם בגין שהושגו רק בסוף הביקור שב קרטר למצרים וקיבל את הסכמת נשיא מצרים אנואר סאדאת להן. ב-26 במרץ נחתם הסכם השלום בוושינגטון.

קרטר התקבל בשדה התעופה על ידי בכירי המדינה והתקיים טקס ממלכתי. למחרת בואו, בהפסקות בין השיחות המדיניות, ביקרו קרטר ואשתו במשכן הנשיא בירושלים, במוסד יד ושם ובקברי הרצל וז'בוטינסקי בהר הרצל, והשתתפו בתפילת יום א' בכנסייה הסקוטית בירושלים. רוזלין קרטר ביקרה במרכז קליטה. בערב השתתפו קרטר ואשתו בארוחת ערב ממלכתית במשכן הכנסת בהשתתפות 500 מוזמנים. למחרת, יום צאתו מישראל, נאם קרטר במליאת הכנסת, וביקר בהיכל הספר במוזיאון ישראל.

ביקורי ביל קלינטוןעריכה

קטע הסיום מהספדו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון את יצחק רבין בהלווייתו, בו אמר בעברית "שלום חבר"

הנשיא ביל קלינטון ביקר בישראל מספר שיא של ביקורים – ארבעה במספר. ריבוי הביקורים ביטא בעיקר את היחסים המיוחדים שהיו לממשלו עם יצחק רבין וממשלתו ואת מעורבותו הרבה של קלינטון בשיחות השלום בין ישראל לבין הפלסטינים.

ביקורו הראשון של קלינטון בישראל נערך באוקטובר 1994, מיד לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. במהלכו ביקר ביד ושם ונשא נאום במליאת הכנסת.

ביקורו השני של קלינטון היה לצורך השתתפותו בהלוויית יצחק רבין ב-6 בנובמבר 1995. אז נשא בהר הרצל נאום הספד לרבין.

קלינטון ביקר בישראל בשלישית בחודש מרץ 1996, במטרה מוצהרת לאשש את תהליך השלום עם הפלסטינים, שנפגע בעקבות סדרת הפיגועים שהתרחשו בישראל. יש הטוענים כי הגיע גם במטרה לסייע לשמעון פרס לנצח את בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה.

ביקורו הרביעי והאחרון של קלינטון היה בחודש דצמבר 1998 כשנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, זמן קצר לאחר חתימת הסכם ואי. במהלכו ביקר קלינטון במצדה וכן יצא לעזה, שם נאם בפני המועצה הלאומית הפלסטינית.

ביקורי ג'ורג' ווקר בושעריכה

הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ביקר בישראל פעמיים. ביקורו הראשון (9 עד 11 בינואר 2008) נועד לקדם את המשא ומתן לשלום בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בעקבות ועידת אנאפוליס, שנערכה בנובמבר 2007. בוש נפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס. והקדיש את יום ביקורו השני לביקור ברשות הפלסטינית. כמו כן השתתף בארוחת ערב שנערכה לכבודו וביקר ביד ושם ובכנסיות בכפר נחום ובהר האושר שבגליל.

ביקורו השני של בוש בישראל (14 עד 16 במאי 2008) נערך חדשים מעטים לאחר הביקור הראשון, לכבוד יום העצמאות השישים של המדינה. בוש נפגש עם ראש הממשלה אולמרט והנשיא פרס ונאם במליאת הכנסת ובועידת הנשיא בירושלים. כמו כן ביקר בוש עם אשתו במצדה ובמוזיאון ארצות המקרא והם קיימו קבלת פנים במוזיאון ישראל. הגברת בוש ורעיית ראש הממשלה עליזה אולמרט ביקרו בתחנת טיפת חלב ובית ספר דו-לשוני בירושלים ובמנהרת הכותל. כמו בביקורו הראשון עשה בוש את דרכו אל ירושלים וממנה בטיסה במארין 1 שהובא ארצה עבורו. במהלך הביקור הבהיר בוש לראש הממשלה אולמרט ולשר הביטחון אהוד ברק את התנגדותו לכך שישראל תתקוף את מתקני תוכנית הגרעין האיראנית.[2]

ביקורי ברק אובמהעריכה

 
הנשיא פרס וראש הממשלה נתניהו עם הנשיא אובמה בתחילת ביקורו בישראל ב-2013

הנשיא אובמה הגיע לישראל לביקור בן שלושה ימים (20 עד 22 במרץ 2013). ההודעה על ביקורו המתוכנן פורסמה סמוך לאחר ראשית כהונתו השנייה בבית הלבן ויש סברה[דרושה הבהרה] שהוא נקבע על רקע הבחירות הכלליות שנערכו בישראל בינואר.

בנמל התעופה בן-גוריון הוצגה לאובמה תערוכה של מערך ההגנה האווירית ובה סוללות כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 וחץ 3. אובמה פגש לשיחות את ראש ממשלת ישראל נתניהו, את הנשיא פרס (שהעניק לו את עיטור נשיא מדינת ישראל) ואת נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (בביקור שערך ברמאללה). כמו כן ביקר אובמה במוזיאון ישראל, ביד ושם ובכנסיית המולד בבית לחם, הניח זרים על קברי הרצל ויצחק רבין והשתתף בשתי סעודות ערב רשמיות. הוא נאם את נאומו העיקרי בביקור זה בפני סטודנטים מהאוניברסיטאות בישראל, בבנייני האומה בירושלים. מישראל יצא אובמה לירדן.

ב-30 בספטמבר 2016 הגיע הנשיא אובמה לישראל לביקור בזק כדי להשתתף בהלוויית שמעון פרס שנערכה באותו יום בירושלים, והיה בין נושאי ההספדים לפרס במהלך הטקס. מיד לאחר ההלוויה עזב אובמה את ישראל.

ביקור דונלד טראמפעריכה

 
ראובן ריבלין ודונלד טראמפ בביקור בבית הנשיא
טקס קבלת פני הנשיא טראמפ בנמל התעופה בן-גוריון

הנשיא טראמפ הגיע לישראל לביקור בן יומיים (22 עד 23 במאי 2017) במסגרת מסעו הראשון מחוץ לארצות הברית לאחר בחירתו לנשיא. מלווים בולטים אל הנשיא בנסיעה היו רעייתו מלאניה, בתו איוונקה, ובעלה ג'ארד קושנר.

לאחר שביקר בערב הסעודית, נחת מטוסו בנמל התעופה בן-גוריון, ונערכה לו קבלת פנים בנוכחות רוב צמרת המדינה. משם יצא טראמפ בטיסת מסוק לירושלים, ושם ביקר במשכן הנשיא ופגש את הנשיא ראובן ריבלין. בהמשך ביקר טראמפ בכנסיית הקבר ובכותל המערבי, בביקור ראשון בכותל של נשיא ארצות הברית מכהן[3]. הביקור הוגדר כ"פרטי", ולא התלוותה אליו משלחת ישראלית רשמית. קיבל את פניו בכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים. הנשיא ורעייתו הקפידו על קדושת המקום בכותל המערבי, הוא וחתנו התפללו בעזרת הגברים, ואילו רעייתו ובתו התפללו בעזרת הנשים, את פניהן קיבלת הרבנית יעל רבינוביץ רעייתו של רב הכותל. לאחר מכן נפגשו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו במלון המלך דוד. מאוחר יותר מסרו שני המנהיגים הצהרות לתקשורת במעון ראש הממשלה, שבו אירחו נתניהו ואשתו את טראמפ ורעייתו לארוחת ערב.

ביום השני לביקור נפגש טראמפ בבית לחם עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. לאחר מכן ביקר ביד ושם והניח זר באוהל יזכור, ונאם את הנאום המרכזי של הביקור במוזיאון ישראל. הוא שב לנמל התעופה בן-גוריון במסוק, ועזב את ישראל עם פמלייתו אחר הצהריים, בדרכו לביקור בוותיקן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה