ויקיפדיה

הרפורמה המשפטית בישראל (2023)

תוכנית ממשלתית לביצוע שינויים במערכת המשפט בישראל
(הופנה מהדף המהפכה המשפטית)
המונח "הרפורמה המשפטית" מפנה לכאן. לערך העוסק ברפורמות במערכת המשפט במדינות נוספות, ראו רפורמה במערכת המשפט.

הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית היא יוזמת חקיקה שקידמה ממשלת ישראל השלושים ושבע לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. הרפורמה מצמצמת את עצמאות מערכת המשפט, בפרט את יכולת בית המשפט העליון לפסול חוקים, ומחזקת את המערכת הפוליטית: הכנסת והממשלה.

את התוכנית הציג שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין ב-4 בינואר 2023, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.[1] בתוכנית המקורית נכללו אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ ולא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3] התוכנית הוצגה שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע.

נגד החקיקה עלתה תנועת מחאה נרחבת, שביקרה בחריפות את מהלכי הרפורמה. רבים מן המוחים ראו בחקיקה ניסיון להפיכה משטרית, וטענו כי מטרת התוכנית היא ביטול אופייה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית,[4][5][6] לעומת זאת תומכיה ראו בה תיקון עיוות, להשקפתם, בדמוקרטיה הישראלית.[7] ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת חוק הנבצרות הנחשב חלק מרפורמה זו.[8][9] ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק, ההסתדרות החדשה וועד רשות שדות התעופה, הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן עם האופוזיציה בבית הנשיא. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, הופסקו השיחות ומהלכי החקיקה של הרפורמה התחדשו. ב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות. בעקבות עתירות נגד החוק, בית המשפט העליון פסל את החוק ב-1 בינואר 2024 ברוב של 8 מתוך 15 בטענה שהכנסת השתמשה לרעה בסמכות המכוננת. לדברי בית המשפט העליון, חקיקה זו חותרת נגד היסודות הדמוקרטיים של המדינה. ב-3 בינואר 2024 קבע בית המשפט העליון ברוב של 6 מתוך 11 כי תוקפו של חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה, משום שהחוק בתחולתו המיידית הוא חוק פרסונלי ונועד לשרת תכלית פרסונלית מובהקת.

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל העברת חוקי הרפורמה באמצעות תיקוני חוקי יסוד הוקפאה.[10] ברם, גורמים שונים בהם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טענו במהלך המלחמה כי חלק ממהלכים שהממשלה פעלה לקדם, כמו חוק הגיוס, והניסיון להוציא את הייעוץ המשפטי מעיסוק בנושא, הם ניסיון של הממשלה להמשיך לבצע "רפורמה שקטה וסמויה מהעין וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות".[11][12] על רקע הדברים, קידמה הממשלה מהלכים להדחת היועמ"שית.[13]

רקע

עריכה
  ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית, הפרדת הרשויות בישראל

בשנת 2011 הציע חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[14] בשנת 2013 ניסה לוין לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[15] בראיון שנערך איתו בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה ופירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[16] ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בעמדת לוין והצהיר כי בכוונתו להעביר בכנסת חוקים שנפסלו בידי בג"ץ.[17]

בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, שמטרתה להניח הצעת חוק שתסדיר את יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים יכולה הכנסת לעקוף פסילה של בג"ץ. החוק המתוכנן יועד גם להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[18]

עיקרי התוכנית

עריכה
 
שר המשפטים, יריב לוין, שהציג לראשונה את עיקרי תוכנית החקיקה

ב-4 בינואר 2023, לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בנאומו פירט את 4 המטרות המרכזיות של הרפורמה: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".[19] רבים ממתנגדי התוכנית ראו בה הפיכה משטרית, משום שהיא מגדילה מאוד את כוחה של הממשלה ומחלישה את מערכת המשפט, עד כדי פגיעה באופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית. עיקרי הרפורמה שהוצעה על ידי לוין הם אלה:

מגבלות על פסילת חוקים עקב אי-חוקתיות

עריכה
  1. תחוקק פסקת התגברות.
    • הכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה ל-4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
    • הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת גם אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון.
  2. בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
  3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון רק בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
  4. יוגבל משך הדיון על פסילת חוק.

מינוי שופטים

עריכה
  1. הוועדה לבחירת שופטים תורחב מתשעה חברים לאחד עשר; שבעה מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
  2. יבוטלו הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
  3. הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון יהיה רוב רגיל, במקום רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים בערכאות נמוכות יותר נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
  4. ייערך שימוע פומבי בוועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
  5. תבוטל שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית המשפט העליון.[20]

ביטול עילת הסבירות

עריכה

יבוטל השימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל, אחד משריה או ראש הממשלה, בהתאם לחוק ולכללי המנהל.[21]

היועצים המשפטיים

עריכה

היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדי הממשלה ימונו בידי הממשלה והשרים. חוות דעתם של היועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה, ותינתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.

תהליך החקיקה

עריכה

מינוי שופטים

עריכה

ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[22]

הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:

הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –

(א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
(ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.

עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.

מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.

הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, וקובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.

ההצעות אושרו בקריאה ראשונה ב-20 בפברואר 2023.[23]

מגבלות על פסילת חוקים עקב אי-חוקתיות

עריכה

ב-14 במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה[24] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[25] לפי ההצעה, פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%. הפסילה תתאפשר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים אחד מאלה:

(א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד;
(ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.

בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות, כלומר חוק שנכתב בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד.

השהיית החקיקה וחידושה

עריכה

ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ההסתדרות הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן עם האופוזיציה בבית הנשיא.[26] השיחות התקדמו באיטיות וללא תוצאות במשך שלושה חודשים, וביוני עמדו להיערך בכנסת בחירות לוועדה לבחירת השופטים. בהידברות בין הקואליציה לאופוזיציה הוסכם שייבחרו מועמד אחד של הקואליציה ומועמד אחד של האופוזיציה, אך לאור סירובה של חברת הכנסת טלי גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה החליטה הקואליציה שהמועמד שלה, יצחק קרויזר, יסיר את מועמדותו והקואליציה תצביע נגד שני המועמדים (של הקואליציה ושל האופוזיציה), וכך יידחו הבחירות (וכינוס הוועדה) בכחודש.[27] ואולם כמה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד המועמדת מטעם האופוזיציה, קארין אלהרר, והיא נבחרה לבדה. בעקבות זה הוקפא כינוס הוועדה,[28] סיעות האופוזיציה נסוגו מההידברות,[29] והקואליציה הכריזה על שיבה לחקיקת הרפורמה.[30]

צמצום עילת הסבירות

עריכה

ב-4 ביולי אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיש לקריאה ראשונה[31] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות), שכוללת הוספה של הסעיף הבא לחוק היסוד: "על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור". בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".[32]

ב-11 ביולי אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב של 64 חברי כנסת מהקואליציה מול 56 חברי כנסת מהאופוזיציה.[33] ב-24 ביולי אושרה ההצעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שהוסרו ממנה המילים "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק". ההצעה אושרה ברוב של 64 חברי כנסת של הקואליציה וללא מתנגדים, לאחר שחברי הכנסת מהאופוזיציה החרימו את ההצבעה.[34]

לאחר אישור החוק קראו האיחוד האירופי ומספר מדינות באירופה[35][36][37] לממשלת ישראל לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה, והביעו דאגה מהחקיקה. הבית הלבן יצא בהכרזה דומה וכינה את החקיקה "מצערת".[38] החקיקה גררה גם תגובות של חברות דירוג אשראי בינלאומיות, שהביעו חשש באשר להשלכות החוק על כלכלת ישראל.[39]

לאחר החקיקה הוגשו עתירות נגד התיקון לחוק. החוק נידון בבית המשפט העליון ב-12 בספטמבר 2023 בדיון מיוחד שבו השתתפו כל 15 שופטי בית המשפט העליון. ב-1 בינואר 2024 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון, שפסל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. ההכרעה הייתה ברוב של 8 מול 7 שופטי העליון. 12 מתוך 15 השופטים קבעו שלבג"ץ יש סמכות לבטל חוק יסוד בנסיבות קיצוניות וחריגות, כאשר נפגעו היסודות הדמוקרטיים הגרעיניים פגיעה אנושה. לדעת 8 שופטים משופטי העליון, תיקון החוק לצמצום עילת הסבירות מהווה פגיעה כזו.

מעמד הייעוץ המשפטי

עריכה

ב-21 באפריל 2024, אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ייצוג משפטי נפרד לממשלה לתגובה לעתירה לבג"ץ נגד חוק הגיוס,[40] אך הבהירה כי הייצוג הנפרד מיועד לדרג הפוליטי ולא למשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, לרבות צה"ל. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הסתייג מהחלטה זו וכתב מכתב ליועמ"שית שנכתב בו בין היתר "מדובר בדרישה לא חוקית ולא חוקתית".[41] ב-29 באפריל 2024 התקבלה החלטת ממשלה המנוגדת להנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ולפיה הייצוג של משרדי הממשלה מול בג"ץ – בסוגיית חוק הגיוס – לא ייעשה על ידי לשכת היועצת המשפטית לממשלה אלא על ידי עורך דין פרטי. ב-1 במאי פרסמה היועצת המשפטית לממשלה הודעה שבה נכתב בין היתר "התנהלות הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה ׳הרפורמה המשפטית׳, להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק".[42]

קידום התוכנית לאחר מתקפת הפתע על ישראל

עריכה

לאחר טבח שבעה באוקטובר נפסקה המחאה נגד הרפורמה המשפטית למשך מספר חודשים,[43] עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אולם, מאמצי הממשלה לקידום התוכנית נמשכו, לרבות קידום צמצום עילת הסבירות והחלשת מעמד הייעוץ המשפטי, וכן נמשכו מהלכי הממשלה לשינוי חוק הגיוס. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תיארה מהלכים אלה כ"ניסיון לבצע רפורמה שקטה וסמויה מהעין וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות".[11][42] באוגוסט 2024 קרא לוין לחברי הקואליציה להמשיך בקידום הרפורמה המשפטית, ואמר: "שום דבר לא יזיז אותי מהדרך".[44]

בסקירות שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב שהקואליציה והממשלה מקדמות "רפורמה שקטה" להחלשת הדמוקרטיה, באמצעות קביעת עובדות בשטח במגוון תחומים ובראשם: החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה ושומרי סף נוספים, פוליטיזציה של מינויים, פגיעה במערכת המשפט ובמשטרה, החלשת התקשורת ופגיעה בחופש העיתונות. המאפיין הבולט הוא החלשת היכולת של שומרי הסף לבלום פגיעה בזכויות וצבירת עוד כוח על ידי הממשלה.[45]

ב-14 בדצמבר 2024 פרסם יריב לוין פוסט בפייסבוק, שבו הוא מדבר על נושא הרפורמה המשפטית בפרט, ועל מערכת המשפט בכלל. בסופו של הפוסט הוא מציין שהוא לא הצליח להגיע להסכמות עם השופטים, ושהוא מרגיש שבג"ץ כופה עליו דברים שאמורים להיות בסמכותו. עקב זאת, סיים ואמר: "הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות".[46]

תגובות

עריכה

תגובת הציבור

עריכה
  ערכים מורחבים – המחאה נגד הרפורמה המשפטית, התמיכה ברפורמה המשפטית

מיד לאחר הכרזת הרפורמה ב-4 בינואר 2023 פרצה מחאה נרחבת נגד מהלך זה. המוחים טענו שהרפורמה המוצעת מכילה חוקים שיפגעו ביכולתה של מערכת המשפט לבקר באופן עצמאי את הכנסת והממשלה.[47][48] מנגד, תומכי הרפורמה סברו שחוקי הרפורמה יתרמו להחזרת האיזון בין הרשויות.

חילוקי הדעות בין תומכי ומתנגדי הרפורמה העמיקו את הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, וגופי הביטחון הזהירו שישראל נחלשת.

ביטחון

עריכה

בפברואר 2023 פרסם ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל מכתב לנשיא המדינה, שבו כונתה הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" ונטען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה [של ישראל] בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".[49]

במרץ 2023 הזהיר ראש שב"כ רונן בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[50] גם ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער, פנה לנתניהו וכתב: "המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, את חזבאללה ואת חמאס להסתכן בפעולות נגדה, ואף לעשות זאת במקביל. אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה".[51][52] על רקע זה, ב-25 במרץ, ערב ההצבעה בכנסת של שינוי הוועדה לבחירת שופטים, קרא שר הביטחון יואב גלנט מעל דוכן הכנסת "זהו רגע האמת. אני קורא לממשלה – תעצרו הכול, אל תעבירו השבוע את השינוי בוועדה לבחירת שופטים ". למחרת היום הכריז נתניהו על פיטוריו של גלנט (אך לא צורף להכרזה מכתב פיטורין כנדרש, ועקב המחאה הציבורית שפרצה מהלך הפיטורין נגדע).[51][53]

כעשרת אלפים איש חתמו על מכתב המצהיר כי יפסיקו להתנדב לשירות המילואים בישראל,[54] וכמאה חברי גופי ביטחון בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו בו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.

ביולי, לקראת ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, פנה ראש אמ"ן במכתב לנתניהו וכתב כי איראן וחזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית של ישראל.[55][56]

נתניהו מצידו, סירב לקבל סקירה ביטחונית מהרמטכ"ל לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות,[57] וכן סירב לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני, כששר הביטחון יואב גלנט ביקש לסקור בפני השרים את השלכות הרפורמה.[58]

אקדמאים

עריכה

בינואר 2023 חתמו אלפי חברי סגל באוניברסיטאות על מסמך גילוי דעת נגד הרפורמה.[59] 139 כלות וחתני פרס ביטחון ישראל חתמו על עצומה המבקשת לעצור את תהליך הרפורמה[60]

במרץ 2023 כ-100 פרופסורים חתמו על עצומה בעד רפורמה.[61][62][63] בהמשך הצטרפו פרופסורים ודוקטורים נוספים, וחתמו על העצומה בעד רפורמה,[64] בסה"כ כ-500 פרופסורים ודוקטורים מהאוניברסיטאות השונות. חלקם הסתייגו באופן פומבי מחלקים ממנה.[דרוש מקור]

אנשי משפט

עריכה

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה בחריפות לרפורמה[65] וכינתה אותה "תוכנית לריסוק מערכת המשפט".[66]

בפברואר 2023 ערכה ועדת החוקה דיון בדלתיים סגורות ביזמת חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בו השתתפו נציגים מצה"ל, שב"כ, המוסד והמל"ל. בדיון נטען כי בעקבות הרפורמה עלולים חיילי צה"ל, בעיקר מזרועות היבשה, להיחשף לתביעות בינלאומיות בגין פשעי מלחמה על פעילויות כמו בניית גדר ההפרדה ואבטחתה; השתתפות בהפקעת אדמות; ירי חי לעבר מפגינים; תקיפת יישובים אזרחיים מהאוויר (כולל סיכול ממוקד) וכדומה. המשפטנים הצבאיים שהשתתפו בדיון אמרו כי מערכת המשפט הבינלאומי מכבדת את בג"ץ, מקבלת את טיעוניו לגבי חוקיות פעולות צה"ל ביהודה ושומרון, ולכן דוחה תביעות שמגישים פלסטינים נגד אנשי מערכת הביטחון. לדבריהם, כל פגיעה בעצמאות בג"ץ תפגע במוניטין הבינלאומי של בג"ץ, ובעקבות זאת במשרתים בצה"ל ואף בדרג המדיני.[67]

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[68] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[69] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[70] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[71] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[72]

יועצים משפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[73][74] התנגדו לרפורמה המוצעת, וחלקם תיארו אותה כהפיכה משטרית.[75] 17 משרדי עורכי דין מהגדולים בישראל יצאו נגד הרפורמה.[76]

פרופ' יואב דותן, שתמך במשך שנים בריסון משפטי, ראה ברפורמה "מתקפה כוללת על כלל מערכות קבלת ההחלטות בישראל", וסבר כי "ההתקפה על המערכת המשפטית זה צעד ראשון בשינויים מרחיקי לכת הרבה יותר".[77] הוא הוסיף: "אני בדרך כלל נחשב לאחד המבקרים החריפים של מערכת המשפט בישראל – גם מי שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי צריך לצאת עכשיו לרחובות. כל מי שחרד לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית חייב לצאת לרחובות עד שהדבר הזה ייעצר. חשוב להגן על מערכת המשפט מול הגל המסוכן של אנשים שבאים להחריב את הישראליות כמו שאנחנו מכירים אותה".[78]

פרופ' מנחם מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, ממבקרי ביהמ"ש העליון והאקטיביזם השיפוטי, כינה את הרפורמה המשפטית "פתח לעריצות", והזהיר כי תגרום למעבר למשטר שבוזז את משאבי המדינה.[79]

185 חברי סגל בכיר למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה חתמו על עצומה בה הם מביעים התנגדות נחרצת לרפורמה.[80]

היו גם משפטנים שתמכו במהלכי הרפורמה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, עודד מודריק, הביע תמיכה ברוב חלקיה, תוך הצעת שינויים והסתייגויות.[81][82] 150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, וכן הפרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין (שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה) ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[83]

פורום קהלת פעל לקידום הרפורמה, אך באוגוסט 2023 פורסם כי גורמים בפורום קהלת סוברים שיש לעצור את החקיקה ולהתמקד בנושאים שאינם שנויים במחלוקת.[84] פרופ' גדעון ספיר, ממקימי הפורום, אמר בראיון כי "הלכו כאן רחוק מדי", והוסיף שהוא מתנגד לשליטה של הקואליציה במינוי שופטים ולשינוי שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון.[85] מייסד פורום קהלת משה קופל אמר כי "אני לא רוצה את הרפורמה ככתבה וכלשונה. אני רוצה את רובה אך לא ככתבה וכלשונה."[86] לדבריו, החקיקה בעניין פסקת ההתגברות היא "רעיון מטופש" ו"דבר מדאיג".[87]

כלכלנים

עריכה

נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[88][89] באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תרחיש שלפיו, אם תימשך חקיקת המהפכה המשפטית, צפויה פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות – בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה – בתרחיש המחמיר.[90]

270 כלכלנים ומרצים לכלכלה וניהול,[91] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר,[92] חתמו על מכתב המתריע מפגיעה כלכלית. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב טען בתחילה שלא ניכרת תזוזת משקיעים,[93] אך מאוחר יותר הזהיר ממשבר כלכלי.[94]

האנליסט האחראי על דירוג ישראל בסטנדרד אנד פורס סבר כי השינוי במערכת המשפט וההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[95] בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט, והביע חשש מפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[96] חברת השירותים הפיננסיים ברקליס פרסמה סקירה המתייחסת לשינויים במערכת המשפט ולאפשרות של הסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי.[97] שתי הסקירות השוו את המתרחש בישראל לשחיקה הדמוקרטית שהתרחשה בפולין ולירידה במצבה הכלכלי של פולין.

במרץ פרסמה חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס אזהרה חריגה למשקיעים בעקבות השינוי המתוכנן במערכת המשפט הישראלית, וכן אזהרה ישירה כי תחזית דירוג האשראי של ישראל עלולה להיפגע מהשינוי במערכת המשפט.[98] באפריל שינתה מודי'ס את התחזית של ישראל (בדירוג A1) מ"חיובי" ל"יציב", "כדי לשקף את הדעה שלנו כי המשילות בישראל הידרדרה, כפי שממחישה ההצעה לתיקון מערכת המשפט".[99]

לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות הצהירה מודי'ס כי חלק מהדאגות שהביעה בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות.[99] מורגן סטנלי, הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית,[100] וסיטי בנק הסירו את המלצתם להשקיע במדינת ישראל.[101] בנוסף, סיטי בנק ו-S&P הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל.[102]

באוגוסט 2023 העלה בנק ישראל, בדו"ח היציבות הפיננסית לחודשים ינואר עד יוני, את רמת הסיכון מבינונית-נמוכה לבינונית עד גבוהה, בציינו כי "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה".[103]

בפברואר 2024 חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל מדירוג A1 לרמה A2 בליווי תחזית דירוג שלילית, על רקע השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה.[104] בדו"ח ציינה החברה שגם המחלוקות בציבור בנוגע לרפורמה המשפטית היוו גורם שלילי שהשפיע על הורדת הדירוג. כלכלני החברה שיבחו את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט, שהוכיחה כי ביכולתה לספק מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים גם בתקופת מלחמה, וכן את ארגוני החברה האזרחית שלקחו חלק במחאה נגד הרפורמה המשפטית.[105] בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות, מרמה של A2 לרמה Baa1, עם תחזית שלילית. בדו"ח צוין שאחד הגורמים הוא המשבר במערכת המשפטית, ובעיקר העובדה ששר המשפטים יריב לוין מעכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ שמחייבת אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.[106]

מחאה ציבורית

עריכה
  ערך מורחב – המחאה נגד הרפורמה המשפטית
 
הפגנה נגד הרפורמה. תל אביב, 28 בינואר 2023

זמן קצר אחרי ההודעה על הרפורמה ב-4 בינואר 2023 החלו הפגנות ומחאות נגד הרפורמה. עם התגברות המחאה צמצמה הקואליציה את היקף החקיקה לצורך קיום שיח בבית הנשיא, אולם לאחר שהמשא ומתן הופסק אישרה הכנסת את החוק לצמצום עילת הסבירות. בית המשפט העליון דן בכך ופסל את החוק לצמצום עילת הסבירות.

תגובה בינלאומית

עריכה

מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, הביע את הדאגה על פגיעת הרפורמה במוסדות הדמוקרטיים והבהיר כי אם הערכים הדמוקרטיים יפגעו, יהיה קשה לתמוך בישראל.[107] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו כי "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים – נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".[108] הבית הלבן ציין את הצורך בהסכמה רחבה לחקיקה, וכינה את החקיקה שהתקבלה "מצערת".[38] בשיא המחאה, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, קרא לעצור את חקיקת הרפורמה.[109] גם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הזהיר כי אם הרפורמה תעבור, ישראל עשויה להתנתק מתפיסת הדמוקרטיה.[110] האיחוד האירופי, ממשלות בריטניה, צרפת וגרמניה הביעו דאגה דומה, והודיעו כי הם עוקבים אחרי ההתפתחויות בישראל.[35][36][37]

בעקבות הרפורמה המשפטית, מדד "V-dem" החליט להוריד את דירוגה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" ל"דמוקרטיה אלקטורלית", לראשונה מזה 50 שנה.[111][112]

שמות חלופיים

עריכה

הוויכוח העז על השינויים במערכת המשפט בישראל וסיבות נוספות הולידו לתוכנית שמות חלופיים, ביניהם "הרפורמה המשפטית"[113] (או "הרפורמה במערכת המשפט"[114]), "המהפכה המשפטית"[115] ו"רפורמת לוין".[116]

בנאום הצגת התוכנית כינה אותה שר המשפטים יריב לוין בשם "רפורמת המשילות".[2][3] מאוחר יותר השתמש במונח "הרפורמה המשפטית".[117]

רבים ממתנגדי הרפורמה המשפטית טענו שתיאורה כרפורמה אינו משקף את מלוא משמעותה. חלקם כינו אותה "המהפכה/ההפיכה המשטרית"[118] (או "המהפכה/ההפיכה השלטונית"[119]) בטענה שהיא תוביל לשינוי המשטר בישראל.[120]

מתווה הנשיא הרצוג

עריכה
 
נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, מציג את מתווה הפשרה בנאום לאומה, 9 במרץ 2023

בנאום לאומה ביקש נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, להגיע לפשרה. הנשיא הציג בדבריו את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט, ומאידך הדגיש את הדאגה בקרב מתנגדי הרפורמה, החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. הנשיא סיפר שדן בנושא עם מנהיגים מכל שדרות העם, וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[121] מתווה הנשיא כלל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן:

  1. חקיקת חוק יסוד: החקיקה.
    • החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה רחבה.
    • חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט, שיוכל לבטלם.
    • פסקת ההתגברות – תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט.
  2. פתרון בעיית העומס השיפוטי – הוספת תקנים רבים.
  3. אמון במערכת המשפט – תוצע תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
  4. הרכב הוועדה לבחירת שופטים – גם למערכת הפוליטית וגם למערכת המשפטית לא יהיה רוב בוועדה. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בין נציגי הכנסת יהיה גם נציג לאופוזיציה.
  5. עילת הסבירות – יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות כדי לבקר פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת.

הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן שיופיע באופן תקדימי לפני הוועדה.

עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ 2023 נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר. לדבריו: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[122] ב-15 במרץ 2023 הציג הנשיא מתווה משלו, שאותו כינה "מתווה העם" לשינויים במערכת המשפט.[123][124]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: הרפורמה המשפטית בישראל (2023)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרפורמה המשפטית בישראל (2023)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
  2. ^ 1 2 לי נעים, ‏לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2023
  3. ^ 1 2 פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
  4. ^   גיא רולניק, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. האישום: ניסיון הפיכה משטרית, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2023
  5. ^ מנדלבליט: "ביטול עילת הסבירות – הפיכה משטרית", באתר "סרוגים", 20 ביולי 2023
  6. ^ esty, מה זה אומר הפיכה משטרית, מה כבר ידוע, מה השלבים, מה התוכניות, מי עומד מאחוריה ועוד, באתר ריסטארט - ישראל, ‏2023-03-21
  7. ^ הרב איתן קופמן, ‏3 סיבות למה אסור להתפשר על הרפורמה המשפטית, באתר "סרוגים", 12 במרץ 2023
  8. ^ איתי מק, חוק הנבצרות הוא חוק הדיקטטור, באתר העין השביעית, 8 במרץ 2023
  9. ^ ממשלת הפיכה משטרית על מלא בחקיקה דורסנית: לקראת משטר סמכותני-רודני ומדינת הלכה למעשה באתר מדעני.יות למען הדמוקרטיה הישראלית
  10. ^ רוטמן על הרפורמה: "לא איפסנו את המחשבות שלנו", באתר ישראל היום, אוקטובר 2023
  11. ^ 1 2 גלעד מורג, היועמ"שית: העם חזק, הדמוקרטיה שברירית. יש רפורמה שקטה וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות, באתר ynet, 27 במאי 2024
  12. ^ נטעאל בנדל, היועמ"שית במכתב חריף: הממשלה ממשיכה ברפורמה המשפטית באמצעות חוק הגיוס, באתר ישראל היום, מאי 2024
  13. ^ יקי אדמקר‏, "צריך רוב בממשלה": האופוזיציה הפילה את ההצעה על הדחת היועמ"שית שיזמה הקואליציה, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2024
  14. ^   ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
  15. ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
  16. ^   גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2019
  17. ^ יובל קרני, נתניהו: בית המשפט אינו כל-יכול, נעביר חוקים שנפסלו בעבר, באתר ynet, 13 במאי 2019
  18. ^   מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
  19. ^   רפורמת המשילות: שר המשפטים יריב לוין הכריז על ארבע רפורמות משפטיות, בעיתון מקור ראשון, 4 בינואר 2023
  20. ^ ניצן שפיר, ‏מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
  21. ^ מנהל האתר, מהי עילת הסבירות, באתר אשדוד נט, ‏4 בפברואר 2023
  22. ^ הצעות חוק הכנסת 947, מ-13 בפברואר 2023
  23. ^ סיון חילאי, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: הקואליציה תשלוט בבחירת השופטים, בג"ץ לא יתערב בחוקי יסוד, באתר ynet, 21 בפברואר 2023
  24. ^ מתן וסרמן, ‏לילה לבן במליאה: פסקת ההתגברות וחוק הנבצרות עברו בקריאה ראשונה, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2023
  25. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק), ה"ח הכנסת 949 מ-5 במרץ 2023
  26. ^ שירות כלכליסט, נתניהו הודיע על השהיית החקיקה, ויו"ר ההסתדרות - על הפסקת השביתה, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2023
  27. ^ משה גורלי, לוין הבין שאיבד את הוועדה לבחירת שופטים, וכנראה את הרפורמה, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2023
  28. ^ חזקי ברוך, תבוסה לקואליציה: קארין אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2023
  29. ^ דרמת ענק בכנסת: נציגת האופוזיציה אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2023
  30. ^ יוני גבאי, ‏הרפורמה חוזרת: אחרי החלטת האופוזיציה להקפיא את המו"מ נתניהו אומר: "נתחיל בצעדים", באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2023
  31. ^ החוק לביטול עילת הסבירות אושר לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, לפיד וגנץ: "דריסה של הדמוקרטיה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 ביולי 2023;
    לקראת ההצבעה בכנסת: זו עילת הסבירות - ונוסח הצעת החוק לביטולה, באתר ynet, 9 ביולי 2023
  32. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), במאגר החקיקה הלאומי
  33. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, ביטול עילת הסבירות אושרה ההצעה בקריאה ראשונה, חברי אופוזיציה קראו: "בושה", באתר ynet, 11 ביולי 2023
  34. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  35. ^ 1 2 אוריאל בארי, ‏ממשלת בריטניה: "קוראים לישראל להימנע מפילוג", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  36. ^ 1 2 אוריאל בארי, ‏צרפת על הרפורמה: "אישור החוק מתרחק מקונצנזוס", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  37. ^ 1 2 איתמר אייכנר, דאגה במערב: ישראל מתרחקת מהאוריינטציה הדמוקרטית שלה, באתר ynet, 26 ביולי 2023
  38. ^ 1 2 רויטרס ובן סמואלס, הבית הלבן: ההחלטה לבטל את עילת הסבירות מצערת, יש לחתור להסכמה רחבה, באתר הארץ, 24 ביולי 2023
  39. ^ גד ליאור, סוכנות הדירוג מודי'ס: "החקיקה תוביל להשלכות שליליות לכלכלת ישראל", באתר ynet, 25 ביולי 2023
  40. ^ ביני אשכנזי‏, בהרב-מיארה אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס, באתר וואלה, 21 באפריל 2024
  41. ^ מזכיר הממשלה פוקס במכתב חריף למשנה ליועמ"שית: "דרישתכם לא חוקית ולא חוקתית" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2024-04-30
  42. ^ 1 2 נטעאל בנדל, היועמ"שית במכתב חריף: הממשלה ממשיכה ברפורמה המשפטית באמצעות חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 1 במאי 2024
  43. ^   חן מענית, ההפיכה הוקפאה בגלל המלחמה, אבל הפגיעה בדמוקרטיה רק התגברה, באתר הארץ, 8 בינואר 2024
  44. ^   מיכאל האוזר טוב, לוין בכנס ימין: "רבים מבינים היום את הצורך בשינוי במערכת המשפט. שום דבר לא יזיז אותי מהדרך", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2024
  45. ^ עו"ד ענת טהון אשכנזי, עו"ד דפני בנבניסטי, צעדי הממשלה המאיימים על המוסדות הדמוקרטיים בישראל | הרפורמה הלא שקטה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 באוגוסט 2024
  46. ^ יריב לוין, פוסט בפייסבוק, באתר פייסבוק, ‏14/12/2024
  47. ^ פרופ' אסף שרון, ד"ר מאיה מארק, ההפיכה היא חלק מחזון כולל. אם לא נתמודד איתו - הפסדנו, באתר ynet, 25 ביולי 2023
  48. ^ פרופ' יובל נוח-הררי, רגע של בהירות מבעיתה, באתר ynet, 24 בפברואר 2023
  49. ^ מכתב "מפקדים למען ביטחון ישראל" לנשיא המדינה
  50. ^ דנה ויס, ‏ראש השב"כ לראש הממשלה: ישראל מתקרבת לאזור מסוכן, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2023
  51. ^ 1 2 "חייבים לעצור את החקיקה": גלנט נגד המהפכה המשפטית, באתר גלובס, 25 במרץ 2023
  52. ^   דיווח: אמ"ן הזהיר את נתניהו כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
  53. ^ פיטורי גלנט: זעזוע לביטחון המדינה, באתר ישראל היום
  54. ^ מתן וסרמן, ‏10,000 חיילי מילואים הודיעו על הפסקת ההתנדבות: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
  55. ^   אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
  56. ^   אמ"ן הזהיר את נתניהו כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
  57. ^ ירון אברהם, ‏נתניהו סירב לפגוש את הרמטכ"ל לסקירה ביטחונית לפני ההצבעה, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2023
  58. ^ יואב לימור, נתניהו סירב לכנס את הקבינט: העימות החריף בין גלנט לרה"מ לפני ההצהרה הדרמטית, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2023
  59. ^ תמר טרבלסי חדד, אלפי אנשי אקדמיה הצטרפו למחאה: "הממשלה יוזמת הפיכה משטרית", באתר ynet, 25 בינואר 2023
  60. ^ עצומת חתני וכלות פרס ביטחון ישראל נגד הרפורמה
  61. ^ נוסח העצומה התומכת ברפורמה מקיפה במערכת המשפט
  62. ^ 120 פרופסורים בעד מהפכת המשפט: "רפורמה חיונית", באתר "סרוגים", 2 במרץ 2023
  63. ^ מאה פרופסורים נוספים הצטרפו לעצומה בעד רפורמה במערכת המשפט, באתר רוטר
  64. ^ 100 פרופסורים נוספים חתמו על העצומה בעד הרפורמה המשפטית, באתר עכשיו 14, 10 במרץ 2023
  65. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
  66. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, נשיאת העליון במתקפה חסרת תקדים על נתניהו ולוין: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  67. ^ יואב זיתון, האזהרות מהדיון החסוי נחשפות: "תחת בג"ץ ה'חדש', כולם יסתכנו בתואר פושע מלחמה", באתר ynet, 21 באוגוסט 2023
  68. ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
  69. ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
  70. ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
  71. ^ ביני אשכנזי‏, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה, 10 בפברואר 2023;
    בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה
  72. ^ מורן אזולאי, ראשי הקואליציה: דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - כמו הפיכה צבאית, באתר ynet, 11 בפברואר 2023
  73. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  74. ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
  75. ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023;
      בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
    אילנה דיין, ‏מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2023
  76. ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
  77. ^ 103FM, ‏פרופ' למשפטים מזהיר: "אם לא תהיה פשרה ברפורמה, ישראל תהיה במשבר חוקתי", באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2023
  78. ^ ענבר טויזר, ‏הפגנת הסטודנטים נגד הרפורמה המשפטית: 4 תלמידי בצלאל נעצרו, באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2023
  79. ^ אריאל ויטמן, ‏"השמועות שיריב לוין מפיץ על בית המשפט נכונות, אבל אין להן אחיזה במציאות כבר 30 שנה", באתר גלובס, 20 במאי 2023
  80. ^ נינה פוקס, שופטי עליון, מדענים, כלכלנים: המצטרפים לעצומות נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 17 בפברואר 2023
  81. ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו מניפולציה עריכתית, באתר הידברות, ‏7 בינואר 2023
  82. ^ פרופ' עודד מודריק, ‏השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
  83. ^   שלמה פיוטרקובסקי, ‏"אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
  84. ^ ירון אברהם, ‏קריאה מכיוון מפתיע: פורום קהלת נגד המשך החקיקה | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 6 באוגוסט 2023
  85. ^ תמר טרבלסי חדד, מועמד הקואליציה לעליון נגד המהפכה המשפטית: "הלכו כאן רחוק מדי", באתר ynet, 23 במרץ 2023
  86. ^ אברהם בלוך, ‏מייסד פורום קהלת: לא רוצה את הרפורמה המשפטית ככתבה וכלשונה, באתר "סרוגים", 25 בינואר 2023
  87. ^ עדו בן פורת, יו"ר פורום קהלת: פסקת ההתגברות הזו היא רעיון מטופש - ולא תחוקק, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2023
  88. ^ אסף גלעד, ‏ג'יי.פי מורגן: דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בעקבות הרפורמה המשפטית, באתר גלובס, 3 בפברואר 2023
  89. ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
  90. ^ בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023
  91. ^ מכתב המרצים והמרצות
  92. ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
  93. ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
  94. ^ ניצן כהן, מנכ"ל הבורסה: אם הממשלה לא תתעשת - יהיה כאן משבר כלכלי, באתר אייס, 26 ביולי 2023
  95. ^   רויטרס, S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2023
  96. ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
  97. ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
  98. ^   מירב ארלוזורוב, האזהרה של מודי'ס: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2023
  99. ^ 1 2 סוניה גורודיסקי, סוכנות הדירוג מודי'ס: "חלק מהדאגות שהבענו בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות"; במקביל מפולת בבורסה, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2023
  100. ^ סוכנויות הידיעות‏, בנק ההשקעות מורגן סטנלי הוריד את המלצתו לישראל, באתר וואלה, 25 ביולי 2023
  101. ^ אהרן כץ, ‏סיטי בהתייחסות למצב בישראל: "נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר", באתר גלובס, 25 ביולי 2023
  102. ^ אדריאן פילוט, כלכליסט, סיטי מוריד תחזית לישראל: "הרפורמה המשפטית תפגע בצמיחה", באתר ynet, 3 באוגוסט 2023
  103. ^ איציק יצחקי, בעקבות הרפורמה: בנק ישראל העלה את רמת הסיכון של ישראל, באתר ביזפורטל, 2 באוגוסט 2023
  104. ^ סוכנויות הידיעות, ‏לראשונה בהיסטוריה: מוד'יס הורידה את דירוג האשראי של ישראל | כל הפרטים, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2024
  105. ^ גד ליאור, הורדת דירוג האשראי של ישראל: מה היו הסיבות להחלטה ואיך היא תשפיע עלינו?, באתר ynet, 10 בפברואר 2024
  106. ^ אדריאן פילוט, החלטה דרמטית של מודי'ס: הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות עם תחזית שלילית, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2024
  107. ^   ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
  108. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר ‏מאקו‏, 22 בינואר 2023
  109. ^ ברק רביד‏, נשיא ארצות הברית ביידן לוואלה!: לאור האיומים על ישראל אסור לרוץ קדימה עם הרפורמה | בלעדי, באתר וואלה, 24 ביולי 2023
    ביידן לנתניהו: תעצור את החקיקה המשפטית, היא משסעת את ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
    דניאל אדלסון, ynet, המסר הדרמטי של ביידן לנתניהו: עצור עכשיו את החקיקה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2023
  110. ^ אוריאל בארי, ‏"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
  111. ^ מערכת ישראל היום, לראשונה מזה 50 שנה: ישראל כבר לא מוגדרת כ"דמוקרטיה ליברלית", באתר ישראל היום, 20 במרץ 2024
  112. ^   מיכאל האוזר טוב, ישראל איבדה את דירוגה כדמוקרטיה ליברלית במדד מוביל להערכת דמוקרטיות, באתר הארץ, 20 במרץ 2024
  113. ^ הרפורמה המשפטית, באתר www.israelhayom.co.il
  114. ^ דיון סוער בוועדת החוקה על הרפורמה במערכת המשפט
  115. ^ המהפכה המשפטית, באתר רשת 13
  116. ^ ניצן שפיר, ‏מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
  117. ^ אנה ברסקי, ‏יריב לוין: "נחוש לעשות הכל כדי להעביר את הרפורמה המשפטית", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2023
  118. ^ ריסטארט ישראל - הפגנות, מחאות, פעילויות נגד ההפיכה המשטרית, באתר ריסטארט ישראל
  119. ^ אטילה שומפלבי, משפטנים נגד לוין: "לא 'רפורמה', לא 'תיקון' ולא 'שינוי'. זו הפיכה שלטונית", באתר ynet, 5 בינואר 2023
  120. ^ רפורמה משפטית או הפיכה משטרית?, באתר ריסטארט - ישראל
  121. ^   נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום מיוחד לאומה. הצטרפו לשידור החי מבית הנשיא, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 16:22), 12 בפברואר 2023
  122. ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הרצוג קורא "לזנוח את החקיקה": "המתווה דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", באתר ynet, 9 במרץ 2023;
    ynet, הנשיא הרצוג נוקט לראשונה עמדה נגד החקיקה של הקואליציה: ״צריכה לעבור מהעולם״, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023
  123. ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, "מתווה העם" של הרצוג: בלי שליטה של הקואליציה במינוי שופטים, הגבלות על העליון והכנסת, באתר ynet, 15 במרץ 2023
  124. ^ אתר "מתווה העם"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרפורמה_המשפטית_בישראל_(2023)&oldid=40166476"