ויקיפדיה

המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

כינוי למצב הפוליטי ששרר בישראל מאז 2019, במסגרתו התקיימו חמישה סבבי בחירות לכנסת בפרק זמן של שלוש וחצי שנים
(הופנה מהדף המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021))

המשבר הפוליטי בישראל היה מצב פוליטי אליו נקלעה מדינת ישראל החל מאמצע שנת 2019 ועד לסוף שנת 2022, ובמהלכו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מ-4 שנים, זאת כתוצאה מאי יכולתו של אף אחד מן המנהיגים הפוליטיים להקים ולקיים ממשלה יציבה לאורך זמן.

הצבעה בבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהיו הבחירות החמישיות בישראל בתוך שלוש שנים וחצי.

רקע

עריכה

שיטת הרכבת הממשלה בישראל, מבוססת על העיקרון לפיו חבר הכנסת שקיבל מהנשיא את המנדט להרכבת הממשלה נדרש לקבל את אמון רוב חברי הכנסת כדי להקים את ממשלתו. כאשר אף חבר כנסת לא מצליח במשימה זו, לא ניתן להקים ממשלה חדשה לאחר הבחירות לכנסת, ונערכות בחירות חדשות. המשבר פרץ לאחר שבנימין נתניהו, שהיה ראש הממשלה בעשור שקדם למשבר, איבד את תמיכתן של חלק מהסיעות שתמכו בו בעבר ובשל כך לא הצליח להשיג רוב להקמת ממשלה חדשה, כאשר מאידך הסיעות שהתנגדו להמשך כהונתו לא יכלו להקים ממשלה בשל חילוקי דעות אידאולוגיים חריפים בינן לבין עצמן. מצב זה, בו הכנסת חצויה בין שתי תפיסות מנוגדות לחלוטין באשר לתמיכה בנתניהו, כאשר כמחצית מחברי כנסת תומכים בו ללא פשרות וכמחציתם מתנגדים להמשך כהונתו בכל מחיר, הביא להתמשכות המשבר.

לאחר שתי מערכות בחירות שכתוצאה מהן לא הוקמה ממשלה, הוקמה ממשלת רוטציה בין הסיעות שתמכו בנתניהו לבין חלק ממתנגדיו, אולם ממשלה זו התפרקה לאחר פחות משנה בשל אי העברת תקציב המדינה. הממשלה שלאחריה הוקמה על בסיס כל הסיעות המתנגדות והביאה לסיום כהונת נתניהו, אך גם היא התפרקה לאחר כשנה בשל חילוקי הדעות העמוקים בתוך הקואליציה.

המחלוקות העיקריות בין המחנות

עריכה
 
ממשלת ישראל השלושים וארבע ביום השבעתה. הוקמה אחרי הבחירות לכנסת העשרים וכיהנה כממשלת מעבר בתחילת תקופת המשבר הפוליטי, עד לאחרי הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; ממשלה זו כיהנה בתקופה הארוכה ביותר בתולדות ישראל.

הסיבות לאי יכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה, למרות שכמעט כל המפלגות שהתנגדו לו ישבו בעבר בממשלות שבראשותו, נבעו משילוב של מספר גורמים:

1. ההליך המשפטי הפלילי נגד נתניהו, שבמרכזו האשמות כנגד בנימין נתניהו בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים הביא לפסילתו המוחלטת על ידי מפלגות המרכז-שמאל והשמאל (כחול לבן, יש עתיד, העבודה) בטענה כי למרות שהחוק מאפשר לראש הממשלה לכהן בעודו נאשם עד פסק דין בעניינו, הנורמה הציבורית מחייבת שראש הממשלה יהיה נקי מחשדות פליליים. לכך נוספו הטענות כי נתניהו מעוניין להשתמש בכוחו הפוליטי בכדי לעכב ואף למנוע את ההליך המשפטי נגדו, מה שנתפס בעיני רבים כפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק, טענה שגרמה גם לכאלו שתמכו בזכותו העקרונית של נאשם לכהן כראש הממשלה להתנגד לאפשרות שנתניהו יעמוד בראשות הממשלה (תקווה חדשה, ישראל ביתנו).

2. חילוקי דעות בענייני דת ומדינה, ובעיקר סביב החוק לדחיית גיוס בני ישיבות, היו העילה הראשונית בשלה סירב אביגדור ליברמן להצטרף לממשלה בה חברות המפלגות החרדיות. טרם המשבר גוש המפלגות התומכות בנתניהו כלל למעשה מפלגות עם תפיסות עולם מנוגדות בענייני דת ומדינה – מחד הסיעות החרדיות והדתיות, ומנגד סיעת ישראל ביתנו שמתנגדת לכל כפייה דתית ותומכת בגיוס בני ישיבות. פרישת הסיעה בשל משבר זה הייתה הסיבה להתפזרות הכנסת העשרים ואחת, אולם בהמשך המשבר סוגיות אלו לא עמדו במוקד הוויכוח הפוליטי והציבורי, שהתמקד בעיקר בבנימין נתניהו.

3. במהלך שנות כהונתו בכנסת נתניהו הסתכסך עם מספר פוליטיקאים ממחנה הימין, כמו ליברמן, בנט, איילת שקד, גדעון סער, יעלון, האוזר ואחרים. פוליטיקאים אלו הובילו במהלך המשבר את ההתנגדות להמשך כהונתו מתוך מפלגות הימין, כשלטענת תומכי נתניהו היריבות האישית ביניהם היא שגרמה להם לשנות את דעתם.[1][2]

4. מאחר שהקרב הפוליטי בין תומכי נתניהו למתנגדיו היה צמוד מאד, גם אירועים כמעט שוליים גרמו למשבר. כך למשל, לו מפלגת הימין החדש שהתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת הייתה מקבלת עוד כ-1,400 קולות בלבד, היא הייתה צולחת את אחוז החסימה ובכך קרוב לוודאי שהמשבר כולו היה נמנע.

סיבות נוספות למשבר היו חלוקת דעות משמעותית על נושאי ליבה, כמו היחס למערכת המשפט.

המחלוקות העיקריות בגוש השינוי

עריכה

גם גוש השינוי התקשה מאוד להקים ממשלה כאשר היו לו מספיק מנדטים לכך, בעקבות חילוקי דעות בנושאים מהותיים כמו ביטחון וכלכלה.

התפזרות הכנסת העשרים

עריכה
  ערכים מורחבים – הכנסת העשרים, ממשלת ישראל השלושים וארבע

ב-14 בנובמבר 2018, בעת כהונת הכנסת העשרים וממשלת ישראל השלושים וארבע, התפטר אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון ופרש עם סיעתו - ישראל ביתנו - מהקואליציה.[3] ההתפטרות הקטינה את מספר חברי הקואליציה ל-61 וערערה את יציבותה.

ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו - יש עתיד - לא תתמוך בכנסת בהצעה לתיקון חוק הגיוס לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל[4] לאחר שחברות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק.[5] מכיוון שהחוק לא יכול היה להתקבל בכנסת ללא תמיכת יש עתיד, הודיעו ראשי הקואליציה על הקדמת הבחירות בשבעה חודשים ממועדן המקורי מנובמבר 2019, ל-9 באפריל 2019.[6] חוק התפזרות הכנסת העשרים עבר בקריאה שלישית ב-26 בדצמבר 2018.[7]

הכנסת העשרים ואחת

עריכה
 
מייסדי רשימת כחול לבן. מימין לשמאל: גבי אשכנזי (מס' 4), יאיר לפיד (מס' 2), בני גנץ (מס' 1) ומשה יעלון (מס' 3)
  ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ואחת

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

עריכה

ב-9 באפריל 2019 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

מערכת הבחירות

עריכה

יום לאחר קבלת החוק לפיזור הכנסת, הכריז בני גנץ על הצטרפותו לפוליטיקה ועל הקמת מפלגה חדשה - חוסן לישראל. המפלגה הושקה בכנס מתוקשר ב-29 בינואר 2019, ובו פרס גנץ את עמדותיו ואת תוכניותיו למדינת ישראל. בכנס השתתף גם משה יעלון שעמד בראשות מפלגת תל"ם. השניים סיכמו על ריצה משותפת.

ב-21 בפברואר 2019, יום לפני המועד האחרון להגשת הרשימות, הוחלט על ריצה של חוסן לישראל ותל"ם יחד עם מפלגת יש עתיד ברשימה משותפת בשם "כחול לבן". אל הרשימה המשותפת של המפלגות הצטרף הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. כחול לבן הייתה לרשימה הבולטת בגוש המרכז-שמאל, והיוותה חלופה לראש הממשלה נתניהו ולמפלגת השלטון הליכוד.

בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד ומרמה והפרת אמונים.[8]

תוצאות הבחירות

עריכה

בבחירות, שהתקיימו ב-9 באפריל 2019, זכו רשימות הליכוד וכחול לבן ב-35 מושבים כל אחת. שתי מפלגות ימין לא עברו את אחוז החסימה, אף על פי שהיו קרובות אליו: הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, שקיבלה כ-138,600 קולות, ומפלגת זהות בראשות משה פייגלין שקיבלה כ-118,000 קולות.[9]

רשימה ראש הרשימה מושבים שינוי קולות
 
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 35 מושבים
     מפלגות השמאל: 10 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים
הליכוד בנימין נתניהו 35  5 1,140,370
כחול לבן בני גנץ 35  24 1,125,881
ש"ס אריה דרעי 8  1 258,275
יהדות התורה יעקב ליצמן 8  2 249,049
חד"ש–תע"ל איימן עודה 6  1 193,442
העבודה אבי גבאי 6  12 190,870
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 5   173,004
איחוד מפלגות הימין רפי פרץ 5   159,468
מרצ תמר זנדברג 4  1 156,473
כולנו משה כחלון 4  6 152,756
רע"מ-בל"ד מנסור עבאס 4  4 143,666

הניסיון להרכבת הממשלה ופיזור הכנסת

עריכה

לאחר הבחירות, היה נראה לכל כי בנימין נתניהו ניצח, וכי במוקדם או במאוחר הוא ירכיב את ממשלתו החמישית שתזכה לאמונה של הכנסת הנבחרת. על נתניהו המליצו לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, כל המפלגות שהיו שותפות בממשלת ישראל השלושים וארבע, כולל מפלגת ישראל ביתנו, ובסך הכל 65 ממליצים; לעומת 45 ממליצים בלבד על יריבו בני גנץ.[10] מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על נתניהו ב-17 באפריל, אך ישראל ביתנו התנתה את כניסתה לממשלה בחוק גיוס שיחייב חלק מהאזרחים החרדיים בגיוס לצה"ל.[11] לרשות נתניהו עמדו כחוק 28 ימים להרכבת ממשלתו, עם אפשרות לקבלתם של עד 14 ימים נוספים מנשיא המדינה.

בחצות הלילה שבין 29 ל-30 במאי, ולאחר הארכה של 14 יום שהעניק הנשיא ריבלין לנתניהו, פקע על-פי חוק המנדט של נתניהו להרכבת הממשלה. לקראת מועד זה, ביוזמת הליכוד, החלה הכנסת, לדון בהצעת חוק לפיזורה, המורה על עריכת בחירות חדשות, וזאת במטרה למנוע מגנץ את האפשרות לנסות להרכיב ממשלה.[12] לאחר חצות הלילה ב-30 במאי, אישרה הכנסת את החוק ברוב של 74 ח"כים (הליכוד, כולנו, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע"מ - בל"ד וחד"ש - תע"ל). צעד זה הוביל לכך שבחירות חוזרות החלו להיות אפשרות שבכלל עולה על הדעת; קודם לכן אפשרות זו הייתה טאבו.[13] בכנסת זו, מתוך 13 ועדות הכנסת הקובעות, מונו רק הוועדה המסדרת, ועדת הכספים, החוץ והביטחון וועדת החינוך.[14]

הכנסת העשרים ושתיים

עריכה
  ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הכנסת העשרים ושתיים

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

עריכה

ב-17 בספטמבר 2019 נערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, השניות במסגרת המשבר.

תוצאות הבחירות

עריכה
רשימה ראש הרשימה מושבים שינוי קולות
 
גושים פוליטיים בכנסת העשרים ושתיים:
     מפלגות הימין: 47 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 11 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים
חברי הבלוק: 55 מושבים
כחול לבן בני גנץ 33  2 1,151,214
הליכוד בנימין נתניהו 32  7 1,113,617
הרשימה המשותפת איימן עודה 13  3 470,211
ש"ס אריה דרעי 9  1 330,199
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 8  3 310,154
יהדות התורה יעקב ליצמן 7  1 268,775
ימינה איילת שקד 7  2 260,655
העבודה-גשר עמיר פרץ 6   212,782
המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ 5  1 192,495

בבחירות לכנסת זו זכתה כחול לבן ביתרון של מושב אחד על הליכוד, כאשר מפלגת הליכוד ספגה ירידה ניכרת בכוחה, למרות צירוף ארבעת הח"כים של מפלגת כולנו[15] וחתימה על הסכם מול משה פייגלין שזכה בכמאה ועשרים אלף קולות בבחירות הקודמות.[16] גם רשימת כחול לבן ירדה במספר המושבים שלה, ומי שעלו בצורה משמעותית היו ישראל ביתנו (מ-5 ל-8) והרשימה המשותפת (מ-10 ל-13).[17]

הניסיונות להרכבת הממשלה ופיזור הכנסת

עריכה
 
נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ, בפעם הראשונה. 23 באוקטובר 2019.
 
פגישה משולשת בין נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש ממשלת ישראל ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ במהלך הניסיונות להקמת ממשלת אחדות לאחר מערכת הבחירות השנייה, 23 בספטמבר 2019

לאחר הבחירות, המליצו לנשיא ריבלין על נתניהו 55 ח"כים (הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה) ועל גנץ המליצו 54 ח"כים (כחול לבן, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי וחלק מהרשימה המשותפת), כאשר הרשימה המשותפת ממליצה לראשונה בהיסטוריה על מועמד לראשות הממשלה. ישראל ביתנו לא המליצה על מי מהמועמדים, והנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו ב-25 בספטמבר. בעת הטלת המנדט, זימן אליו הנשיא גם את גנץ והציג בפני השניים מתווה להרכבת ממשלת אחדות לאומית, מתווה שזכה לשם "מתווה הנשיא". על פי הסכם זה נתניהו יכהן ראשון ברוטציה, וכשיפתח משפטו יצא לנבצרות וסמכויותיו יועברו לבני גנץ.[18]

בעקבות חוסר היכולת של הליכוד להקים ממשלה עם המפלגות שכונו על ידי נתניהו (ראש הליכוד) "השותפות הטבעיות" שלו (קרי: ימינה, ש"ס ויהדות התורה), החליטו ראשי המפלגות הללו, עוד לפני שלב ההמלצות אצל הנשיא, על הקמת "בלוק הימין",[א] שמנה 55 חברי כנסת שלא יכנסו לממשלה זה ללא זה. ההתחייבות המשמעותית ביותר בבלוק היא הימנעות מהצטרפות לממשלה בראשות כחול לבן, אף כאשר זו התכוונה להציע דברים דומים במגעים הקואליציוניים.[19] בלוק זה מנע בהמשך מגנץ להקים ממשלה עם אחד ממרכיבי הבלוק, כמו החרדים או ימינה.

בעקבות שינויים בהרכב המפלגות, בכנסת העוקבת הורכב הבלוק מהליכוד, יהדות התורה, ש"ס וימינה. האיחוד כונה כך שכן המפלגות המרכיבות אותו נחשבות כבעלות השקפת עולם ימנית, אף שמפלגת ישראל ביתנו, שאינה חלק מהבלוק, גם היא בעלת השקפת עולם ימנית, ואילו עמדת המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אינה ימין באופן מובהק. המכנה המשותף למפלגות הללו הוא למעשה תמיכתן בבנימין נתניהו.

במסעי הבחירות של רשימות בלוק הימין, הן פרסמו התחייבות לתמוך במפלגת הליכוד ובבנימין נתניהו. הבסיס לתמיכת המפלגות בברית הפוליטית לא הובהר, אך חלק מראשי הבלוק הסבירו כי אינם מאמינים בצדקת ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד בנימין נתניהו.

ב-21 באוקטובר, לפני תום המועד שהוקצב לו להרכבת הממשלה, ומבלי לבקש ארכה מריבלין, החזיר נתניהו את המנדט לנשיא לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה, והמנדט הועבר לבני גנץ יומיים לאחר מכן.[20]

ישראל ביתנו סירבה להצטרף לממשלה צרה, בין מימין ובין משמאל, והיא קראה לממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן.[21] במהלך שיחות שנעשו בין המפלגות,[22] דרשה כחול לבן מהליכוד לפרק את הבלוק,[23] אך הליכוד לא הסכים. כמו כן התנהל ויכוח מי יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה, ולכמה זמן. ב-20 בנובמבר, בתום המועד שהוקצב לגנץ, ומשנכשל אף הוא בהרכבת הממשלה, השיב את המנדט לנשיא, שהודיע למחרת ליולי אדלשטיין, יושב ראש הכנסת, על 21 ימים בהם יכול כל אחד מהח"כים לאסוף 61 חתימות ולקבל את המנדט, זאת על-פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה.[24] זו הייתה הפעם השנייה בתולדות המדינה בה עבר המנדט לכנסת על-פי סעיף זה[ב], והראשונה שהתרחשה בהליכי הרכבת הממשלה שלאחר הבחירות.

בחצות הלילה שבין 11 ל-12 בדצמבר פקע מנדט זה של הכנסת. לאחר מכן הנשיא היה אמור להודיע ליו"ר הכנסת כי לא הוגשה לו בקשה עם 61 חתימות, הכנסת הייתה מתפזרת מאליה עם מסירת ההודעה והבחירות היו נערכות בחג הפורים באופן אוטומטי. כדי למנוע את קיום הבחירות בפורים, חוקקה הכנסת, ב-12 בדצמבר, לאחר חצות הלילה ולפני הודעתו של ריבלין ליו"ר הכנסת, חוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות לשבוע שלפני פורים.

בכנסת זו, לא מונו ועדות קבועות (למעט ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון שהוקמו כוועדות זמניות בהסכמה בין סיעות הליכוד וכחול לבן) ולכן הממשלה פעלה ללא פיקוח הכנסת.[14]

סוגיית החסינות של ראש הממשלה נתניהו

עריכה

ב-2019, במהלך ריאיון לקרן מרציאנו ועמית סגל, נשאל נתניהו: "אם תיבחר, האם תנסה לקדם חוק או מהלך כלשהו שימנע את העמדתך לדין?". על כך ענה נתניהו: "מה? מה פתאום? מה שיפיל את זה, זה העובדות עצמן". מרציאנו המשיכה: "כלומר חוק צרפתי[ג] במתכונת כזו או אחרת לא תקדם, או מהלך שישאיר את חסינותך ולא יאפשר את הסרתה?". נתניהו ענה: "לא התעסקתי בזה ואני לא מתכוון לעסוק בזה".[25] בנוסף, שאל עמית סגל: "האם נכון שלמדינת ישראל יהיה ראש ממשלה תחת כתב אישום במקביל לתפקודו?" נתניהו ענה שהוא יכול ויש לו קיבולת עבודה גבוהה.[26]

בראשית חודש אוקטובר 2019, נערך שימוע לראש הממשלה נתניהו לפני הגשת כתב אישום, אשר עם סיומו החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום כנגד נתניהו בעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000.

בעקבות החלטה זו, החליט נתניהו להגיש בקשה ליו"ר הכנסת לקבלת חסינות מהעמדתו לדין פלילי ב-1 בינואר 2020 (כלומר כשלושה שבועות לאחר פיזורה של הכנסת העשרים ושתיים מתוקף החוק וההחלטה על קיומן של הבחירות לכנסת העשרים ושלוש).[27] בין היתר, טען שהוא רוצה להתמקד בתפקיד ראש ממשלת ישראל, בסתירה לאותו ראיון.[26] עם הגשת הבקשה הסתמן שקיים רוב להסרת חסינותו של נתניהו לאחר שסיעת ישראל ביתנו הודיעה שתתמוך בהסרת החסינות.

במקביל, סיעת כחול לבן הגישה בקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להקמת ועדת הכנסת לצורך פתיחת הדיונים בבקשת החסינות של נתניהו. תחילה ניסה אדלשטיין למנוע את הקמת הוועדה (שלצורך הקמתה דרוש אישורו של יו"ר הכנסת), אך לבסוף, בהינתן חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון שקבעה כי אדלשטיין אינו יכול למנוע את הקמת הוועדה ולאחר איומים מסיעות כחול לבן וישראל ביתנו שיפעלו לבחירת יו"ר כנסת חדש באם יסרב להקים את הוועדה, הוקמה ועדת הכנסת והחלו הדיונים בחסינות נתניהו.

לאחר ימים ספורים (ובהסתמן רוב של 65 חברי כנסת להסרת החסינות שלו), החליט נתניהו למשוך את הבקשה[28] ומשכך, הגיש מנדלבליט למחרת את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.[29]

הכנסת העשרים ושלוש

עריכה
  ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הכנסת העשרים ושלוש

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש

עריכה

ב-2 במרץ 2020 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, השלישיות במסגרת המשבר.

תוצאות הבחירות

עריכה
רשימה ראש הרשימה מושבים שינוי קולות
 
גושים פוליטיים בכנסת העשרים ושלוש:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 7 מושבים
     מפלגות הערבים: 15 מושבים
חברי הבלוק: 58 מושבים
הליכוד בנימין נתניהו 36  4 1,352,449
כחול לבן בני גנץ 33   1,220,381
הרשימה המשותפת איימן עודה 15  2 581,507
ש"ס אריה דרעי 9   352,853
יהדות התורה יעקב ליצמן 7   274,437
העבודה-גשר-מרצ עמיר פרץ 7  4 267,480
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 7  1 263,365
ימינה נפתלי בנט 6  1 240,689

בבחירות לכנסת זו זכה הליכוד ביתרון של שלושה מושבים על כחול לבן. בלוק הימין כולו זכה ב-58 מושבים, עליה של 3 על פני הכנסת הקודמת בה החזיק ב-55 מושבים.

תחילת הניסיונות להרכבת הממשלה

עריכה

ב-5 במרץ, שלושה ימים לאחר הבחירות קראה מפלגת ישראל ביתנו להעביר חוק שלפיו חבר הכנסת המואשם בפלילים לא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה וכן חוק לפיו ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מפעמיים.[30]

ב-10 במרץ פורסם כי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת העבודה-גשר-מרצ מתנגדת לממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת ובכך הקטינה את הסיכויים להקמת ממשלה בראשות בני גנץ.[31] גם יועז הנדל וצבי האוזר הודיעו שיתנגדו לממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, "החותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".[32][33]

במהלך ההתייעצויות של הנשיא ריבלין עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, המליצו לו כל הסיעות של בלוק נתניהו להטיל את המנדט על נתניהו, בעוד שעל גנץ המליצו הפעם גם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת על כל מרכיביה, ובסך הכל 61 ממליצים. בקשתה של אורלי לוי-אבקסיס להופיע בנפרד בפני הנשיא סורבה והיא לא הגיעה יחד עם ראשי העבודה ומרצ, על כן הודיעה שלא תמליץ על אף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה.[34] הגעת ראשי הסיעות למשכן הנשיא לוותה בהפגנות כנגד ההסתייעות של כחול לבן בהמלצות הרשימה המשותפת מחד[35] וכנגד האפשרות להטיל את מלאכת הקמת הממשלה על חבר כנסת נגדו הוגשו כתבי אישום מאידך.[36][37] לאור ההצטברות של 61 ממליצים על גנץ, הטיל עליו הנשיא ב-16 במרץ להרכיב ממשלה.[38]

שוב החלו מגעים בין מפלגות הליכוד וכחול לבן להקמת ממשלת אחדות, ובפרט לאור מצב החירום בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. במקביל, החלו כחול לבן ושותפותיה המונים 61 ח"כים לפעול להקמת ועדות הכנסת הזמניות (ראו להלן מינוי ועדות הכנסת).

משבר הקורונה

עריכה
  ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נערכו בתחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל. בעת פגישות ראשי הסיעות עם הנשיא והשבעת חברי הכנסת כבר היו תקפות הנחיות משרד הבריאות לגבי התקהלות מרבית של 10 אנשים בחלל סגור אחד ושמירת מרחק של שני מטרים, והשבעת חברי הכנסת נעשתה בצורה חריגה בארבעים סבבים של שלושה חברי כנסת בכל סבב.[39] ב-23 במרץ 2020 הוקמה ועדת הקורונה בראשות עפר שלח. הנגיף קטל אזרחים בישראל וגרר למעלה ממיליון אזרחים אל מעגל האבטלה.[40]

בחירת יושב ראש הכנסת

עריכה
  ערך מורחב – בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת
 
יולי אדלשטיין
יושב-ראש הכנסת המכהן
 
מאיר כהן
מועמד האופוזיציה לתפקיד

ב-13 במרץ, שלושה ימים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן ושותפותיה - הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-מרצ - שמנו יחדיו 61 חברי כנסת, בקשה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יושב ראש כנסת חדש, עוד טרם כינון הממשלה.[41] חבר הכנסת מאיר כהן מסיעת יש עתיד בכחול לבן יועד לתפקיד.

יום לפני השבעת הכנסת הודיע אדלשטיין שלא יקבע בסדר היום הצבעה על בחירת היו"ר כל עוד קיים סיכוי להקמת ממשלת אחדות. אדלשטיין הסתמך על סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת, בו נקבע כי יש לקיים את בחירת יו"ר הכנסת עד "המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה", שטרם נקבע. בנוסף נימק את החלטתו בכך ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה".[42] בעקבות האמור עתרו לבג"ץ מספר עמותות ומפלגות, בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, פסק פה אחד שעל אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020.[43]

ב-22 במרץ, אדלשטיין ומפלגת הליכוד הודיעו כי אם תתקיים הצבעה על יושב ראש חדש, לא יתקיימו מגעים להקמת ממשלת אחדות ואזרחי ישראל יאלצו להיגרר לבחירות רביעיות.[44]

ב-25 במרץ הודיע אדלשטיין על התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת, ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש.[45] התפטרותו של יו"ר הכנסת בפועל גרמה למצב תקדימי, בו לא היה סגן שיכול היה למלא את מקומו ולפתוח את מליאת הכנסת.

בדיון שהתקיים בבג"ץ באותו ערב לא נידונה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישו חלק מן העותרים, אלא נקבע פתרון מעשי על מנת שיהיה ניתן לקיים את פסק הדין הראשון שהורה על כינוס מליאת הכנסת לצורך בחירת יושב ראש חדש: בג"ץ הקנה לוותיק חברי הכנסת (עמיר פרץ) את הסמכות לפנות לועדה המסדרת על מנת לכנס את הכנסת למחרת, ולנהל ישיבת מליאה אחת לצורך בחירת יושב ראש חדש, על אף שהתפטרותו של אדלשטיין עוד לא נכנסה לתוקף.[46] אילולא היה נבחר אדלשטיין לכנסת, היה פרץ מקבל מינוי זמני לכהן כיושב ראש הכנסת, על פי חוק יסוד: הכנסת.

בכנסת היה רוב של 61 לבלוק מרכז-שמאל, ולכן היה צפוי כי ח"כ מאיר כהן ממפלגת כחול לבן, ייבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת (בהתאם לסיכום פנימי במפלגת כחול לבן על כך שגנץ יהיה ראש ממשלה, בעוד ח"כ מסיעת יש עתיד יקבל את תפקיד יושב ראש הכנסת). אולם, עקב העתירות של מפלגת כחול לבן לבג"ץ וטרם הבשלת שיחות האחדות לכלל הסכם, התעורר חשש שראש סיעת יש עתיד יאיר לפיד יתנגד לחבירת כחול לבן לממשלה (חשש שהתממש לבסוף עם פרישת לפיד ויש עתיד מכחול לבן והקמת סיעת יש עתיד – תל"ם). במצב כזה עלול היה להתקיים מצב חריג שכבר התקיים בעבר (ראו קואליציית ניר), כאשר יושב ראש הכנסת הוא חבר כנסת שאינו חלק מהקואליציה, מה שעשוי להקשות על הקואליציה להעביר חוקים בכנסת. מאחר שלא הסתמנה אפשרות להדחת יושב ראש הכנסת העתידי לאחר מינויו (לשם כך דרוש רוב של 90 חברי כנסת), החליט יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ בני גנץ, להגיש את מועמדותו שלו לתפקיד זה על מנת להגדיל את הסיכויים לממשלת אחדות.[47] ואכן ב-26 במרץ גנץ נבחר לתפקיד ברוב של 74 תומכים מול 18 מתנגדים. נוסף למפלגת "חוסן לישראל" וחברי הכנסת יועז הנדל, צבי האוזר ואנדריי קוז'ינוב שתמכו בו, הוא זכה לתמיכה גם מכל חברי "בלוק הימין".[48] יתר חברי הכנסת ממפלגות גוש המרכז-שמאל, בהם יאיר לפיד ומשה יעלון ורוב חברי מפלגותיהם (יש עתיד ותל"ם), התנגדו או לא הופיעו להצבעה.[49] על רקע זה נפרדו סיעות יש עתיד ותל"ם מכחול לבן ושניים מחברי מפלגת תל"ם (יועז הנדל וצבי האוזר) הקימו את סיעת "דרך ארץ" העצמאית. עם זאת הסיעה חתמה עם כחול לבן על הסכם ולפיו "יפעלו בכנסת ובממשלה כסיעה אחת לכל דבר ועניין, בהנהגתו של גנץ".[50]

מינוי ועדות הכנסת הזמניות

עריכה

במקביל למהלך מינוי יושב ראש קבוע לכנסת, ולראשונה מאז פיזור הכנסת העשרים ואחת, סיעת כחול לבן ושותפותיה פעלו להקמת ועדה מסדרת וועדות זמניות על מנת לאפשר פיקוח על פעילות הממשלה.[14]

ב-23 במרץ 2020, ברוב של 61 חברי הכנסת וללא מתנגדים, הוקמה הוועדה המסדרת בכנסת ושש ועדות זמניות. למרות השתתפותם בדיונים בניסיון לשנות את אופן חלוקת המושבים בוועדות, חברי בלוק הימין נמנעו מלמסור שמות של חברי ועדות מטעמם. הוחלט כי בראש הוועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת אבי ניסנקורן. הוועדות הזמניות ויושבי הראש שלהן היו כדלהלן:[51]

הקמת הממשלה

עריכה
  ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וחמש

משא ומתן

עריכה

ב-2 באפריל איימו במפלגת ימינה כי הם ישבו באופוזיציה ואמרו: "אנחנו לא חלק ממשחק הכיסאות של נתניהו וגנץ. כבר שבוע שנתניהו מנהל את המשא ומתן לבד, בלי לשתף את שותפיו בשנה האחרונה". בכך יגרמו לפירוק בלוק הימין ולמניעת רוב ימני בממשלה העתידית.[52]

ב-11 באפריל ביקש גנץ מהנשיא הארכת זמן להרכבת הממשלה וסורב. ב-13 באפריל, בסמוך למועד תום המנדט של גנץ, נתניהו וגנץ פנו לנשיא לקבלת ארכה נוספת וקיבלו 48 שעות נוספות. בחצות הלילה שבין 15 ל-16 באפריל פקע המנדט של גנץ, ובבוקר הודיע ריבלין לגנץ, שכיהן גם כיו"ר הכנסת, על תקופת 21 ימים בהם לחברי הכנסת יש אפשרות לאסוף 61 חתימות בבקשה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת.

חתימת ההסכם הקואליציוני ויישומו

עריכה

ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[53][54][55] נקבע שנתניהו יהיה תחילה ראש הממשלה, ובני גנץ, שבתקופה זו יוגדר "ראש ממשלה חלופי", ייכנס לתפקיד ראש הממשלה שנה וחצי מיום השבעת הממשלה ללא צורך בהשבעה, למשך שנה וחצי נוספות. עוד נקבע בהסכם כי משך כהונת הכנסת יקוצר בהוראת שעה לעד שלוש שנים מיום כינון הממשלה, ולאחר מכן ייערכו הבחירות לכנסת העשרים וארבע. עוד נקבע כי יוקם קבינט קורונה בראשות נתניהו וגנץ והממשלה תהיה פריטטית.[56] הוועדה לבחירת שופטים לא תכלול נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות בכנסת.[57] לא יחולו שינויים בהרכב הוועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים.[58] נקבע מעמד מ"מ ראש הממשלה והוסכם בעל פה שהכנסת תפוזר אם נתניהו יפסל מכהונה כראש ממשלה או מ"מ ראש ממשלה עקב היותו נאשם בפלילים.[59]

הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם סיפוח כבר בעוד חודשיים וחצי: "ראש הממשלה המכהן יורשה להביא לממשלה ולכנסת החל מחודש יולי את הצהרת טראמפ בדבר סיפוח יהודה ושומרון, לאחר קיום תהליך סדור בנושא".[59][60] נתניהו חויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ.[57] כמו כן, נקבע כי הכנסת תחוקק את חוק הגיוס, לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.[61]

ההסכם קבע עוד כי גודלה של הממשלה יכול להגיע ל-36 שרים ו-16 סגני שרים. עוד נקבע כי כהונת הממשלה יכולה להתארך בהסכמה מ-3 ל-4 שנים.[59] גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מכחול לבן.[62]

לטובת יישום ההסכם, שכלל הגדרת מעמד "ראש ממשלה חלופי", נדרש אוסף של שינויי חקיקה, כולל חוקי יסוד, המהווים שינוי סדרי השלטון.[63][64]

עתירות כנגד ההסכם בבג"ץ

עריכה

אחרי החתימה, הוגשו עתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, שנאשם בפלילים.[57] לאחר מכן, הוגשה עתירה נגד ההסכם הקואליציוני.[65] בעקבות העתירה, שונה ההסכם הקואליציוני;[66] לדוגמה, התאפשרה חקיקה שאינה עוסקת בקורונה. לפי דיווח שפורסם, ההסכם בין נתניהו וגנץ קבע כי במשך כל תקופת החירום, כחצי שנה, יוכל נתניהו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, באם בג"ץ יתערב בהסכם, וכי נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר בתקופת הבחירות.[67]על ההסכם הגיב השופט בדימוס אליקים רובינשטיין: ”ההסכם הזה מבהיל. חוקי יסוד נדרסים כאילו הם חוקי עזר על ביוב ברעננה. לא יכול לשלול שתהיה התערבות של בית המשפט”.[68][69] כדי לאפשר לכלל חברי הכנסת להיות נוכחים באולם מבלי להפר את הנחיות ההתקהלות, גנץ הודיע ב-23 באפריל כי המשתתפים במליאת הכנסת יתפרשו גם על יציע הכנסת.

ב-6 במאי, העתירות נדחו.[70] נתניהו היה יכול להרכיב את הממשלה.

לגבי ההסכם, נכתב על-ידי השופטים: ”מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר ... כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל.”[71][72][73]

בנימוקים שפורסמו בהמשך, נמתחה ביקורת חריפה על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה, אבל נקבעו שאין איך להצדיק מבחינה חוקית התערבות של בית המשפט בהחלטה. וכן, הוצע להסדיר את בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון[72][73] למרות דחיית העתירה בשל המצב החוקתי-משפטי, בנימוקים שפורסמו בהמשך, שופטים מתחו ביקורת על האפשרות שנאשם עם כתב אישום חמור ימונה לראשות הממשלה. למשל, השופט מני מזוז (שכיועמ"ש הגיש כתב אישום נגד רה"מ אהוד אולמרט[74]) כתב בפסיקתו:

”המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו [...] מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל [...] ” עם זאת, הוא הוסיף: ”[...] בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו [...]”[75][76]

הליכי ההקמה הרשמיים

עריכה
 
בנימין נתניהו
יו"ר הליכוד
ראש הממשלה
 
בני גנץ
יו"ר כחול לבן
ראש הממשלה החליפי

ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון הצעת חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות לבג"ץ נגד החוק.[77] חקיקת-יסוד זו כללה גם הוספת הוראת שעה בחוק יסוד: הכנסת, כי משך כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש יהיה עד תום שלוש שנים מהקמת הממשלה. עוד באותו היום, היום האחרון למנדט של הכנסת, הגיש נתניהו לנשיא ריבלין בקשה להטיל עליו את המנדט להרכבת הממשלה בצירוף של חתימותיהם של 71 חברי כנסת[78] ולאחר מכן מילא הנשיא את הבקשה, והקציב לנתניהו 14 ימים, כחוק, לניסיון להרכיב ממשלה זו. בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה חתמו רוב חברי הכנסת על בקשה מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת בתקופת 21 הימים הקצובים לכך בסעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, כמוצא אחרון לפני התפזרות הכנסת.

במקביל לתהליך הקמת הממשלה, היו מחאות נגד הקמתה, עקב העובדה שנתניהו נאשם בפלילים.[79][80]

בהתחלה, לפי הודעת מפלגות הליכוד וכחול לבן, השבעת הממשלה צפויה הייתה להתקיים ב-13 במאי.[81] עם זאת, בעקבות ביקור מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו, השבעת הממשלה נדחתה ל-14 במאי.[82]

ב-13 במאי הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה ראובן ריבלין וליו"ר הכנסת בני גנץ כי עלה בידו להרכיב ממשלה. עקב קשיים בחלוקה התיקים בליכוד, נדחתה ההשבעה ל-17 במאי. גנץ, שהתפטר קודם לכן מתפקיד יו"ר הכנסת, משך את התפטרותו.[83]

במהלך המשא ומתן הקואליציוני, הידרדרו היחסים בין ימינה לליכוד. בימינה האשימו את נתניהו כי הוא מנהל את המשא ומתן לבד.[84] ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.[85] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה. ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ מונה לשר בממשלה.

ב-17 במאי, הושבעה הממשלה ותם המשבר הפוליטי לזמן מה.[86] בלוק הימין התפרק, כחול לבן חולקה, העבודה-גשר-מרצ התפצלה למרכיביה, והבית היהודי עזבה את רשימת ימינה. נתניהו נותר ראש הממשלה וגנץ מונה לשר הביטחון ולראש הממשלה החלופי, כאשר הם בראש קואליציה שהורכבה מהסיעות הליכוד, כחול לבן (שלאחר הפיצול מיש עתיד – תל"ם), ש"ס, יהדות התורה, מפלגת העבודה (כאשר ח"כ מרב מיכאלי בפועל לא תמכה בממשלה) והבית היהודי. במקומו של גנץ, נבחר יריב לוין לתפקיד יושב-ראש הכנסת. לפיד התמנה לתפקיד ראש האופוזיציה, שכללה את יש עתיד – תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, ימינה ומרצ. חלפו 508 ימים מאז פיזור הכנסת ה-20,[87] זאת שבוע לפני משפטו הצפוי של נתניהו.[88]

ההתנגדות לממשלה

עריכה

במרץ 2020, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש החלה "מחאת הדגלים השחורים" על רקע הטלת הרכבת הממשלה על יו"ר כחול לבן בני גנץ והתנגדות למהלך. המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש החלה ב-9 במאי 2020, בסמוך להקמת הממשלה. ההפגנות גדלו לאלפים רבים לאור משבר הקורונה ואופן ניהולו. המחאה עסקה במגוון נושאים. ביניהם ניהול ההתמודדות הכלכלית של המשבר ומחאה נגד בנימין נתניהו, בדרישה להתפטרותו עקב כתב האישום נגדו. גל המחאה נמשך עד סיום כהונת הממשלה.

התפרקות הממשלה ופיזור הכנסת

עריכה

סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת קובע את המועד האחרון לאישור חוק התקציב, ואם התקציב לא אושר עד למועד זה רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה. ב"פשרת האוזר" – תוקן חוק יסוד: הכנסת ונקבע בו שתקציב המדינה לשנת 2020 צריך לקבל את אישור הכנסת עד ל-22 בדצמבר 2020. זאת בשל אי הסכמות בקואליציה.

בהסכם הקואליציוני שנחתם טרם הקמת הממשלה, סוכם כי יאושר תקציב דו שנתי לשנים 2020–2021. המועד האחרון לאישור התקציב היה אוגוסט 2020. בפועל, הליכוד החליט אחרת.[89][90][91] בסוף נובמבר, הודיע שר האוצר ישראל כ"ץ שתקציב המדינה לשנת 2021 יוצג לראש הממשלה בשאיפה שהוא יקודם בכנסת בפברואר 2021.[92] בעת זו, משרד האוצר טרם הגיש הצעת תקציב לשנת 2020.[93] העיכוב הזיק לפרויקטים, לעמותות, לחקיקה וכיוצא באלה.[94][95] כתוצאה מהמצב, גם תקנות סדר הדין האזרחי ומבצע צור ישראל הושפעו לרעה.[96] אי אישור תקציב המדינה מוביל לפירוק ממשלת חילופים בלי ביצוע רוטציה בראשות הממשלה. כלומר, נתניהו אמור להישאר ראש ממשלה.

בניסיון למנוע את פיזור הכנסת בגלל התקציב, נוהלו מגעים בין הליכוד לכחול לבן. דנו על מועד התקציב, מינויים, סמכויות שר המשפטים ושינוי באורך הרוטציה.[97] במקביל נתניהו הציע לסיעת ימינה: הקמת ממשלה צרה המורכבת מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה ועריקים מכחול לבן, בתמיכה חברי כנסת ממפלגת רע"מ שברשימה המשותפת. בנט סירב.[98]

הצעת החוק שנועדה למנוע את פיזור הכנסת בחצות, 23 בדצמבר, נדחתה ברוב של 49 מתנגדים מול 47 תומכים.[99] זאת לאחר שבליכוד האמינו כי בידם רוב שיאשר את ההצעה, אך הגעתם של כמה חברי כנסת שהיו צפויים להיעדר מההצבעה והצבעתם נגד ההצעה הכריעה את הכף. האירוע כונה "ליל החניונים" עקב שהייתו של חבר הכנסת רם שפע בחניון הכנסת ממש עד רגע ההצבעה עצמו. בחצות הלילה שבין 22 בדצמבר ל-23 בדצמבר 2020, הכנסת העשרים ושלוש התפזרה באופן אוטומטי עקב אי הסכמה של הליכוד וכחול לבן על העברת התקציב, ומדינת ישראל הלכה לבחירות בפעם הרביעית תוך פחות משנתיים. למחרת, פורסם שאחרי ויתור של נתניהו, כשל ניסיון חקיקה נוסף למניעתן כי לא הייתה יכולת טכנית במסגרת הזמנים. הליכוד הכחיש.[100]

הכנסת העשרים וארבע

עריכה
  ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הכנסת העשרים וארבע

הבחירות לכנסת העשרים וארבע

עריכה

הבחירות לכנסת העשרים וארבע התקיימו ב-23 במרץ 2021, הרביעיות במסגרת המשבר.

מערכת הבחירות

עריכה
 
הצבעה בבחירות לכנסת העשרים וארבע.

בניגוד לקודמותיה, במערכת בחירות זו לא רצו שתי מפלגות גדולות והיו כמה ראשי מפלגות שהצהירו על הרצון להרכיב ממשלה בראשותם: בנימין נתניהו, נפתלי בנט וגדעון סער. יאיר לפיד, ראש המפלגה השנייה בגודלה, שאף להיות ראש ממשלה אך היה מוכן לוותר על כך בתנאים מסוימים.[101] ברקע, הייתה האפשרות שראש הממשלה החלופי, בני גנץ, ימונה לראש ממשלת המעבר ב-17 בנובמבר 2021, אם לא תקום ממשלה חדשה, בשל היותו של תאריך זה מועד החילופים בתפקיד ראש הממשלה שננקב עם הקמת הממשלה היוצאת.

ב-5 בינואר 2021, התראיין בנט בערוץ 20 ואמר: ”אני לא בכיס של אף אחד, ב-15 מנדטים לא אהיה ראש ממשלה, ב-20 כן. נמליץ על ימינה ועל נפתלי בנט.”[102]

ב-21 במרץ, כיממה וחצי לפני פתיחת הקלפיות, התראיין בנט פעם נוספת לערוץ 20 בשידור חי. לעיני המצלמות, הציג והקריא בנט מסמך, ובו כתוב: ”אני מתחייב: 1. לא אאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה גם לא ברוטציה. 2. לא אקים ממשלה על קולותיו של מנסור עבאס מהתנועה האסלאמית”[103][104]. בתחתית המסמך היו רשומים שמותיהם של בנט ונתניהו. בנט חתם על המסמך בשידור, וקרא לנתניהו לעשות זאת גם כן.

הצהרות אלה של בנט עמדו לו לרועץ לאחר הבחירות, כאשר הקים ממשלת חילופים עם לפיד תוך הסתייעות קולותיה של סיעתו של עבאס, רע"מ, כאשר הוא ראש סיעה בת 7 מנדטים, ובהמשך 6 מנדטים.

תוצאות הבחירות

עריכה
רשימה ראש הרשימה מושבים שינוי קולות
 
גושים פוליטיים בכנסת העשרים וארבע:
     מפלגות הימין: 56 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 25 מושבים
     מפלגות השמאל: 13 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים
הליכוד בנימין נתניהו 30  6[ד] 1,066,892
יש עתיד יאיר לפיד 17  2 614,112
ש"ס אריה דרעי 9   316,008
כחול לבן בני גנץ 8  5 292,257
ימינה נפתלי בנט 7  4 273,836
העבודה מרב מיכאלי 7  4 268,767
יהדות התורה משה גפני 7   248,391
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 7   248,370
הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' 6  4 225,641
הרשימה המשותפת איימן עודה 6  5 212,583
תקווה חדשה גדעון סער 6  3[ה] 209,161
מרצ ניצן הורוביץ 6  3 202,218
רע"מ מנסור עבאס 4   167,064

תחילת הניסיונות להרכבת הממשלה

עריכה
 
כתב הטלת מלאכת הרכבת הממשלה, שמסר הנשיא ריבלין לראש הממשלה נתניהו.

לאחר הבחירות, נציגי הציונות הדתית, יהדות התורה, ש"ס והליכוד המליצו על נתניהו - 52 ממליצים. יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ המליצו על לפיד - 45 ממליצים. ימינה המליצה על בנט. תקווה חדשה, הרשימה המשותפת ורע"מ לא המליצו על אף מועמד.[105]

ב-6 באפריל הטיל הנשיא ריבלין את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו.[106] בסוף אפריל 2021, הוקמו 3 ועדות זמניות בכנסת: ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון והועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית.[107]

כישלון המגעים בין הליכוד לרע"מ

עריכה

האפשרות שתקום ממשלה בשיתוף פעולה בין הליכוד לרע"מ עלתה בדיון הציבורי עוד מלפני הבחירות. נפתלי בנט, מנהיג ימינה, דרש מנתניהו ערב הבחירות לחתום על כך שלא יקים ממשלה בתמיכת רע"מ, זאת בתמורה להתחייבותו שלו לא להקים ממשלה שבה יישב תחת יאיר לפיד, גם לא ברוטציה[108]. לאחר הבחירות, מאחר שמפלגות מחוץ לגוש תומכי נתניהו שללו על הסף כניסה לממשלה אחת עם נתניהו, אפילו בהסדר רוטציה, אחרי כישלון הסדר הרוטציה בממשלת נתניהו-גנץ, נראה היה שהדרך היחידה להקמת ממשלה בראשות נתניהו כרוכה בהיזדקקות לתמיכת רע"מ. ניסיונות להביא את גדעון סער לממשלה ואפילו להציע לו ראשות ממשלה ברוטציה (אולי אף לצידה של רוטציה גם לנפתלי בנט), נדחו על הסף. בין הח"כים בליכוד התגלע ויכוח פומבי שבו צחי הנגבי אמר "כי אנחנו רואים בעבאס אפשרות פוטנציאלית", בעוד ששלמה קרעי שלל זאת בהחלטיות. מנסור עבאס מצדו אמר: אנחנו לא מחויבים לאף אחד, לאף מפלגה ולאף גוש"[109]. בנאום פייסני שנשא מנסור עבאס בנצרת ושודר בערוצי הטלוויזיה כשבוע לאחר הבחירות הוא קרא להתמקד במשותף ליהודים ולערבים ולהתגבר על חילוקי הדעות[110].

הליכוד החל לנהל מגעים עם רע"מ. בליכוד נטען בדיעבד, כי לא התקיים משא ומתן קואליציוני, והמשא ומתן הוגבל למשא ומתן עם רע"מ לפיו תתמוך בחוק לבחירה ישירה לראשות ממשלה[111]. יו"ר רע"מ מנסור עבאס טוען מנגד כי בנוסף לכך היה גם משא ומתן על הסכם קואליציוני. הוא ציין ששרה נתניהו יכולה לתמוך בגרסתו[112], מאחר שהתארח בבית ראש הממשלה בבלפור לביקור חשאי, בו נועד עם הזוג נתניהו[113].

בשלב מוקדם הבהיר יושב ראש הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', שהוא מסרב לאפשר הקמת ממשלה תוך הסתמכות על רע"מ בשום פנים ואופן:[114]

ניסיונות ההלבנה של התנועה האיסלאמית מצד גורמים מסוימים בימין משקפים עיוורון וקוצר רואי מסוכן וחסר אחריות שיביא לאובדן שלטון הימין לעשרות השנים הבאות ולסופה של המדינה היהודית.

על מנת להשיג פריצת דרך ולרכך את גישתו, נערך מפגש בין מנסור עבאס לבין בכיר רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, ואילו הרב צבי טאו פרסם מכתב תמיכה באפשרות הקמת ממשלת ימין הנשענת על עבאס, שבו כתב שעל אף חילול השם הכרוך בהישענות על מפלגה ערבית, הדבר עדיף על הקמת ממשלת שמאל. אף על פי כן, סמוטריץ' לא שינה את עמדתו והצליח ללכד את רבני המפלגה סביב התנגדותו[115]. שותפות אחרות לקואליציית הימין לא שללו את רע"מ. משה גפני[116] וגם עמיחי שיקלי, שפרש מימינה, התבטאו באופן אוהד כלפי האפשרות לממשלה עם רע"מ ושיקלי אף תמך במינוי של עבאס לשר לשיתוף פעולה אזורי[117]. איתמר בן גביר הצטרף לסמוטריץ' באומרו שלא יהיה חלק מממשלה שנשענת על רע"מ, אבל בניגוד לסמוטריץ' לא התחייב במפורש להצביע נגד הקמת ממשלה כזו[118].

בשנת 2022 התפרסמה הקלטה שבה נשמע סמוטריץ' מאשים את נתניהו בכך שהוא משקר, כאשר הוא אומר שמעולם לא התכוון להקים קואליציה עם רע"מ. סמוטריץ' נשמע אומר:[119]

הוא שקרן בן שקרן. הוא לא רצה ללכת עם רע"מ? רצה באבי-אביו!

בעקבות סירובו של סמוטריץ' הפכו המגעים עם רע"מ לחסרי תוחלת, אך מנגד העובדה שעל פי הדיווחים העיתונאיים נתניהו חפץ לצרף את רע"מ לקואליציה הגדילה את הלגיטימציה הציבורית להסתמכות עליה עבור נפתלי בנט ואיילת שקד.

המשבר סביב מינוי שר משפטים

עריכה

ב-1 באפריל 2021 הסתיים המינוי הזמני של בני גנץ לממלא מקום שר המשפטים, והממשלה נותרה ללא שר משפטים מכהן. מצב זה יצר מספר בעיות, בהן:

ב-27 באפריל התקיימה ישיבת ממשלה בה שרי הליכוד הצביעו נגד מינוי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע למנות את השר לשיתוף פעולה אזורי, אופיר אקוניס, לתפקיד שר המשפטים, ורוב שרי הממשלה אישרו מינוי זה. אולם גוש כחול לבן, המחזיק בזכות וטו מכוח חוק יסוד: הממשלה,[ו] התנגד למינוי. במהלך הדיון היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע כי מינוי ללא הסכמת שני הגושים בממשלה אינו חוקי: "מאחר שראש הממשלה החלופי לא הסכים, ההצבעה הזאת לא חוקית ואסור היה לקיים אותה." בני גנץ תיאר את תהליך ההצבעה כ"הליך שדגל שחור של פגיעה בסדרי שלטון מתנוסס מעליו."[122]

באותו ערב בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את מינוי אקוניס, וקבע דיון דחוף למחרת.[123] למחרת, ב-28 באפריל 2021, שינה נתניהו את עמדתו והודיע כי החליט לתמוך במינוי בני גנץ לתפקיד שר המשפטים. בהמשך אישרו השרים את מינוי גנץ, והדיון בבג"ץ בוטל.[124]

הקמת הממשלה

עריכה
  ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושש
 
נפתלי בנט
יו"ר ימינה
ראש ממשלת ישראל ה-13
 
יאיר לפיד
יו"ר יש עתיד
ראש ממשלת ישראל ה-14

ב-4 במאי, כשתי דקות לפני מועד פקיעת המנדט האוטומטית בחצות, הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. למחרת הוענק המנדט ליאיר לפיד. הוא קיבל 56 ממליצים לאחר שנוספו המלצות של תקווה חדשה והרשימה המשותפת (למעט בל"ד).[125]

החל ניסיון להקים ממשלת חילופים בראשות יאיר לפיד ונפתלי בנט יחד, בתמיכת רע"מ והסיעות שמתנגדות להמשך כהונת נתניהו. המגעים הואצו לאחר שלפיד קיבל את המנדט. המהומות בישראל ומבצע שומר החומות האטו את המגעים עד לעצירתם.[126] עם הרגיעה, התחדשו המגעים כשימינה ניהלה במקביל מגעים עם הליכוד.[127] ב-30 במאי, הכריז בנט כי כוונתו להקים ממשלה עם לפיד.[128]

בליל 2 ביוני 2021, בשעה האחרונה לפני תום המנדט של לפיד, הודיע לפיד לנשיא ראובן ריבלין שעלה בידו להרכיב ממשלת חילופים עם בנט.[129] על-פי ההודעה, בנט יכהן ראשון כראש הממשלה ולפיד יכהן כראש הממשלה החלופי, והשניים יתחלפו לאחר כשנתיים. עקב ההודעה המשותפת פרצו הפגנות וחלה והקצנה בשיח האלים, אשר הביאה לאזהרה חריגה מצד ראש השב"כ.[130]

ב-7 ביוני, הודיע לכנסת יושב ראש הכנסת, יריב לוין, על כך שעלה בידי יאיר לפיד להרכיב ממשלה. הישיבה בכנסת לכינון הממשלה החדשה התקיימה ב-13 ביוני, שהביאה לסיום 12 שנות כהונה רצופות של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל. הכנסת הביעה אמון בממשלה ברוב של 60 בעד, 59 נגד ונמנע אחד. נפתלי בנט הפך לראש הממשלה השני בתולדות המדינה שאינו ממפלגת העבודה לגלגוליה השונים או ממפלגת הליכוד ולפיד מונה לראש ממשלת ישראל החלופי.

הקואליציה הורכבה מסיעות ימין (ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו), מרכז (יש עתיד, כחול לבן), שמאל (העבודה ומרצ) ואף סיעה ערבית אחת (רע"מ). סיעתו של ראש הממשלה בנט מנתה 7 מנדטים בלבד, ובפועל 6 בניכויו של שיקלי, וסיעתו של ראש הממשלה החלופי לפיד מנתה 17 מנדטים. בנימין נתניהו מונה כראש האופוזיציה שמנתה את סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, וכן את חבר הכנסת עמיחי שיקלי מימינה, אשר התנגד להקמת הממשלה.

על-פי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו, הממשלה לא תעסוק בנושאים מדיניים במחלוקת: לא תספח חלקים ביהודה ושומרון ולא תקדם הסדר מדיני עם הפלסטינים.

תיקון חוקי יסוד וקבלת התקציב

עריכה

ב-6 ביולי 2021 חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת, המאחר את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה בכ-45 יום. עוד באותו תיקון שונה מספר השרים עבור כל סיעה היכולים להפסיק את חברותם בכנסת, במה שמכונה "החוק הנורווגי".

ב-28 ביולי תיקנה הכנסת את חוק יסוד: הממשלה והוסיפה לו את סעיף 43א1, הקובע כי בממשלת חילופים, במידה וטרם נערכו החילופים בתפקיד ראש הממשלה, הם יבוצעו אף אם התפזרה הכנסת באופן אוטומטי בשל אי אישור תקציב המדינה במועד, כפי שקרה בכנסת הקודמת, וכן במידה ובעד חוק שהתקבל לפיזור הכנסת הצביעו שני חברי כנסת לפחות שהצביעו בעד הקמת הממשלה ומשתייכים לסיעות אשר הוגדר שהן בעלי זיקה לראש הממשלה המכהן. במקרים אלה, נקבע כי החילופים יתבצעו באופן אוטומטי בחצות הלילה בו תם המועד להעביר את התקציב, או שלאחר אישור החוק לפיזור הכנסת.

בנובמבר 2021 אישרה הכנסת את שני חוקי תקציבי המדינה לשנים 2021 ו-2022 שהביא שר האוצר אביגדור ליברמן, וכן את חוקי ההסדרים הנלווים אליהם.

ההתנגדות לממשלה

עריכה

עוד כשנודע כי בנט ולפיד מנהלים משא ומתן להקמת ממשלת חילופים, החלו להישמע טענות קשות כנגד בנט וסער על המהלך. כך, במשך כל כהונת הממשלה עד התפרקותה, הוקיעו אותה בחריפות חברי כנסת מסיעות הימין באופוזיציה, תוך השמעת קריאות קשות, והאשמת בנט וחברי מפלגתו, ימינה, בבגידה, בנוכלות, ובגניבת קולות בוחריהם. ביקורת קשה כלפי בנט נשמעה אף מחבר הכנסת מרשימתו, עמיחי שיקלי, שהצביע נגד הקמת הממשלה כאשר הוצגה בפני הכנסת.

הטענות העיקריות כנגד בנט היו הפרת הבטחותיו בערוץ 20 שמסר לפני הבחירות, עמידה בראש ממשלה הנתמכת בקולות סיעה ערבית לא ציונית, ישיבה בממשלה עם מפלגות השמאל, העמדתו של לפיד כראש הממשלה בעתיד, והיות סיעת ראש הממשלה בפועל בת 6 מנדטים לבד.

בנט מצידו הביע צער על הבטחותיו לפני הבחירות, ואמר כי הוא ביצע את הצעד בניגוד לעמדת רבים מהמצביעים שלו על-מנת להציל את המדינה מהמשך השיתוק הפוליטי שעשוי לכלול בחירות חמישיות במסגרת המשבר והמשך אי-העברת תקציב המדינה. בנט הזכיר כי אף נתניהו ניהל משא ומתן עם יו"ר רע"מ, מנסור עבאס להקמת הממשלה, וכן כי יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', היה זה שמנע ממשלה בראשות נתניהו בתמיכת רע"מ ולולא התנגדותו הייתה קמה קואליציה של הליכוד עם רע"מ בהשתתפות ימינה, הציונות הדתית והסיעות החרדיות. בנט החמיא לעבאס על האומץ שגילה, לדבריו, כאשר החליט להצטרף לקואליציה ולנסות לקדם את ערביי ישראל להשתלבות בחברה הישראלית.

התנגדות האופוזיציה בכנסת

עריכה

האופוזיציה סירבה פעמים לשתף פעולה בחקיקת הקואליציה, אף בחוקים שנחשבו במהלך השנים לקונצנזוס בקרב הסיעות הציוניות. בשל כך התקשתה הקואליציה הצרה לאשר בכנסת מספר חוקים. דוגמה בולטת היא חוק האזרחות והכניסה לישראל, ששלל מתן אזרחות ישראלית או תושבות בישראל לבני זוג של אזרחים ישראלים בעלי תושבות פלסטינית. בשנת 2003 החוק נחקק כהוראת שעה מסיבות ביטחוניות, וחודש מעת לעת. תוקפו פג ב-6 ביולי 2021 מבלי שהכנסת העשרים וארבע חידשה אותו. בהצבעה עליו במליאת הכנסת, נמנעו שני חברי כנסת מרע"מ. עמיחי שיקלי מימינה הצביע נגד החוק, כמו כל סיעות האופוזיציה. בשל כך נכשלה הקואליציה בהעברתו. ב-10 במרץ 2022 אושר החוק בשינוי נוסח.

התנגדות אלימה

עריכה

ברשתות החברתיות גולשים רבים הגיעו עד כדי נאצות והסתה אלימה ואישית כלפי בנט וחברי הקואליציה. בניסיון להפעיל לחץ על חברי הכנסת של ימינה לפרוש מהממשלה, פעילי ליכוד נהגו להפגין באופן רועש ליד בתיהם של חברי כנסת ממפלגת ימינה, כגון עידית סילמן וניר אורבך, וכן לעיתים להטריד את בני משפחותיהם. הפגנות אלו נפסקו עם פרישתם מהקואליציה.

ההסתה כנגד ראש הממשלה בנט הגיעה לשיא כאשר הובעו כלפיו איומים ברצח. ב-31 באוגוסט נעצר צעיר, תושב אשקלון, בחשד שפרסם ברשתות החברתיות פוסט עם איום מרומז ברצח ראש הממשלה.[131] ב-26 באפריל 2022 פורסם כי המשטרה והשב"כ פתחו בחקירה עקב מכתב מאיים עם כדור חי שנשלח לרעיית ראש הממשלה, גילת בנט.[132] יומיים לאחר מכן פורסם על מכתב דומה נוסף עם קליע חי שנשלח לבנו של ראש הממשלה, יוני בנט.[133]

התפרקות הממשלה ופיזור הכנסת

עריכה

על-אף שנראה היה עם הקמת הממשלה שתם המשבר הפוליטי, גם ממשלה זו לא האריכה ימים. בקיעים נוצרו בקואליציה עוד טרם הוקמה הממשלה, עם פרישתו של עמיחי שיקלי. בהמשך פרשו חברי כנסת נוספים.

ב-20 ביוני 2022, לאחר מיצוי כל הניסיונות לייצב את הקואליציה, סיכמו ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. ב-30 ביוני 2022 קיבלה הכנסת את החוק לפיזורה ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, החמישיות בתוך פחות מארבע שנים. על-פי סעיף 43א1 לחוק יסוד: הממשלה, יאיר לפיד הפך בחצות הלילה שלאחר אישור החוק לראש הממשלה, ונפתלי בנט הפך לראש הממשלה החלופי.

הכנסת העשרים וחמש

עריכה
  ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת העשרים וחמש

הבחירות לכנסת העשרים וחמש

עריכה

הבחירות לכנסת העשרים וחמש התקיימו ב-1 בנובמבר 2022, החמישיות במסגרת המשבר.

מערכת הבחירות

עריכה
 
הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל מצביעים בבחירות לכנסת העשרים וחמש.

הבחירות התקיימו ארבעה חודשים לאחר אישור החוק לפיזור הכנסת העשרים וארבע, ולכן משך מערכת הבחירות היה ארוך באופן יחסי. פיזור הכנסת בעיצומה של חופשת הקיץ וחלותם של חגי תשרי במהלך מערכת הבחירות, הביאו למערכת בחירות שקטה יחסית, מבלי אירועים סוערים. המפלגות מיקדו את ניסיונן לגייס מצביעים בשבועיים האחרונים שלפני הבחירות, לאחר החגים.

לאחר ההודעה של בנט ולפיד על ההחלטה לפזר את הכנסת העשרים וארבע, הודיע בנט כי הוא לא ירוץ בבחירות לכנסת העשרים וחמש. שותפתו במשך השנים, איילת שקד, קיבלה את הנהגת מפלגת הימין החדש, אך לאחר ניסיון לריצה משותפת ביחד עם יועז הנדל, שעל-פי הסקרים לא הספיק על מנת לעבור את אחוז החסימה, רצה שקד לבסוף בבחירות במסגרת רשימת הבית היהודי.

בבחירות אלה, נתניהו, גנץ ולפיד מיצבו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה.

גם בבחירות לכנסת העשרים וחמש מפלגות הימין הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם, התמודדו ברשימה אחת, לאחר לחץ של ראש האופוזיציה נתניהו שלא ירוצו בנפרד, על-מנת למנוע מצב של אובדן קולות ימניים מתחת לאחוז החסימה. כמו כן, סייע נתניהו בתיווך בין המפלגות החרדיות אגודת ישראל ודגל התורה על-מנת שירוצו גם עתה ברשימת יהדות התורה המאוחדת. מנגד, לצד האיחוד בין חוסן לישראל לתקווה חדשה לרשימה בשם המחנה הממלכתי, סירבה יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, לרוץ ברשימה משותפת עם מרצ. כמו כן, הרשימה המשותפת התפצלה לשתי רשימות - חד"ש-תע"ל ובל"ד. רשימות ערביות אלה, יחד עם רע"מ, לא חתמו על הסכמי עודפים. גם מפלגת ישראל ביתנו נותרה ללא הסכם עודפים.

בחלק נכבד ממערכת הבחירות נקט ראש הממשלה, יאיר לפיד, בקמפיין "המפלגה הגדולה", וניסה להעביר מצביעים ממפלגות הגוש האחרות למפלגתו יש עתיד, עובדה שזכתה, יחד עם אי הפעלת הלחץ על המפלגות הקטנות בגוש להתאחד, לביקורת רבה מצד מפלגות הגוש ופרשנים - לפני הבחירות ואחריהן.

במערכת הבחירות חזרו לפיד וגנץ על ההתחייבות לא לשבת בממשלה תחת נתניהו. נתניהו מצידו התחייב להקים ממשלת ימין.

במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש פרסמו יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', וחבר הרשימה חבר הכנסת שמחה רוטמן את תוכנית מפלגתם לרפורמה במערכת המשפט, הכוללת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חקיקת פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לבטל פסילת חוק על ידי בית המשפט העליון ברוב של 61 חברי כנסת, צמצום עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים.[134] אחד מהשינויים שהציגו כלל ביטול של העבירה הפלילית מרמה והפרת אמונים. לפי חוק העונשין ביטולה של עבירה מזכה למפרע כל אדם שהורשע בגינה, ולכן היו שחשדו שביטול העבירה יבטל חלק ממשפט נתניהו. במפלגה אך היו שאמרו זאת ובהמשך חזרו בהם. סמוטריץ' ומפלגת הליכוד הכריזו כי[135] העבירה לא יחול למפרע ומשפט נתניהו לא יבוטל. נתניהו הצהיר כי הוא יקבע את המדיניות.[136]

תוצאות הבחירות

עריכה
רשימה ראש הרשימה מושבים שינוי קולות
 
גושים פוליטיים בכנסת העשרים וחמש:
     מפלגות הימין: 52 מושבים
     מפלגות החרדים: 18 מושבים
     מפלגות המרכז: 36 מושבים
     מפלגות השמאל: 4 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים
הליכוד בנימין נתניהו 32  3 1,115,336
יש עתיד יאיר לפיד 24  7 847,435
הציונות הדתית-עוצמה יהודית בצלאל סמוטריץ' 14  7 516,470
המחנה הממלכתי בני גנץ 12  3 432,482
ש"ס אריה דרעי 11  2 392,964
יהדות התורה יצחק גולדקנופף 7   280,194
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 6  1 213,687
הרשימה הערבית המאוחדת מנסור עבאס 5  1 194,047
חד"ש תע"ל איימן עודה 5   178,735
העבודה מרב מיכאלי 4  3 175,992

הרשימות מרצ, בל"ד והבית היהודי לא עברו את אחוז החסימה. הגוש בראשותו של נתניהו (שכולל את מפלגות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה) זכה לרוב של 64 מושבים בכנסת.[137]

תוצאות הבחירות אפשרו הקמת ממשלת ימין-חרדים בראשותו של נתניהו ובישרו את סיומו של המשבר הפוליטי.

תחילת הניסיונות להרכבת הממשלה

עריכה
 
הנשיא הרצוג מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה.

לאחר פרסום תוצאות הבחירות, ראשי סיעת המחנה הממלכתי - בני גנץ, גדעון סער וגדי איזנקוט - הודיעו כי לא יישבו בממשלת נתניהו וכי פניהם לאופוזיציה. אף ראש הממשלה לפיד הצהיר במהלך האזכרה לראש הממשלה המנוח יצחק רבין, כי לא יישב תחת נתניהו.

לאחר הגשת תוצאות הבחירות הרשמיות לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, ב-9 בנובמבר, פתח הנשיא, כחוק, בהתייעצויות עם נציגי סיעות הכנסת הנבחרת. נציגי הציונות הדתית, יהדות התורה, ש"ס והליכוד המליצו כצפוי לנשיא להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה - סה"כ 64 ממליצים. יש עתיד והעבודה המליצו על לפיד - 28 ממליצים. שאר הרשימות, המונות יחד 28 מנדטים, לא המליצו על אף מועמד.[138]

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, שהחל באופן לא רשמי עוד בטרם הטלת המנדט על נתניהו, דרשו סיעות יהדות התורה והציונות הדתית את חקיקתה של פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לבטל חוקים של הכנסת באם ייחקקו ברוב של 61 חברי הכנסת. בשל כך, ולאור התוצאה הברורה של הבחירות, עלה חשש בקרב פרשנים ובעלי דעה רבים כי ממשלת הימין-חרדים שצפויה לקום, הכוללת את מפלגות הימין העמוק הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם ושרובה מהווה חברי כנסת דתיים, כי הממשלה שתקום תחוקק חוקים שיפגעו בעצמאותה של הרשות השופטת במדינה, תפגע בקהילת הלהט"ב, תיצור כפייה דתית, ותפגע בזכויות מיעוטים, כל אלה עד כדי פגיעה בדמוקרטיה. אף הנשיא הרצוג הביע חששות אלה בפני נציגי מפלגת עוצמה יהודית, בעת ההתייעצויות בנוגע להטלת מלאכת הרכבת הממשלה. בנוסף, ממשל ביידן, נשיא ארצות הברית, הביע דאגה משילובם של בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית ואיתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית בממשלה, והוסיף כי שיתוף הפעולה של ארצות הברית עם משרדי הממשלה בישראל שבראשם שרים אלה יעמדו יהיה מוגבל.

ב-13 בנובמבר הטיל הרצוג על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. לרשותו של נתניהו עמדו 28 ימים לביצוע המשימה, והנשיא הרצוג רשאי להאריך את משך המנדט של נתניהו לתקופות נוספות המצטרפות יחד לתקופה של עד 14 ימים נוספים. במעמד קבלת המנדט בבית הנשיא, אמר נתניהו כי הוא מתכוון להיות ראש ממשלה של כל אזרחי המדינה, אף אלה שלא בחרו בו, כי אין לדאוג מהממשלה שהוא מתכוון להקים, וכי זהו עת לפיוס בעם.

שינויי חקיקה טרם הקמת הממשלה

עריכה

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, עלו מספר דרישות של השותפות הקואליציוניות העתידיות של נתניהו לשינויי חקיקה עוד בטרם הקמת הממשלה.

ש"ס דרשה לתקן את חוק יסוד: הממשלה כך שיו"ר ש"ס, אריה דרעי, יוכל לכהן כשר מבלי לשאול את יו"ר ועדת הבחירות האם יש קלון במעשיו, לאור ההוראה הקיימת בסעיף 6 לחוק היסוד הקובעת כי יש לשאול את יו"ר ועדת הבחירות לפני מינוי לשר של מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, זאת תוך שבע שנים מתום ריצוי העונש או מתן פסק הדין, על-פי המאוחר. דרעי, שהורשע בעבירות מס במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע ונידון לעונש של מאסר על תנאי, ביקש לוודא בשינוי החקיקה כי בשל אי בהירותו של חוק היסוד בנוגע למאסר על תנאי, לא יצטרך לשאול את יו"ר ועדת הבחירות האם יש קלון במעשיו. כנגד דרישה זו טענה הממשלה היוצאת, שהיא האופוזיציה המיועדת, כי זהו שינוי פרסונלי לחוק יסוד שתחולתו היא מיידית, לצורכי הממשלה הנכנסת. בנוסף טענה האופוזיציה המיועדת כי תיקון החקיקה מכשיר את כהונתם של עבריינים לשרים.

דרישה נוספת עלתה מצד השר המיועד לביטחון לאומי, הלא הוא השר המיועד לביטחון הפנים, איתמר בן גביר. בן גביר דורש שהכנסת תחוקק חוק לתיקון פקודת המשטרה, שירחיב את סמכויותיו ואת שיקול דעתו של השר המיועד, כמו את יכולתו לקבוע מדיניות בתיעדוף של נושאים שבהם תתמקד המשטרה. על-פי הצעת החוק, שהונחה על שולחן הכנסת, תוכפף המשטרה והמפכ"ל שלה לשר, בדומה לאופן כפיפותו של הרמטכ"ל וצה"ל לשר הביטחון. עוד דורש בן גביר להעביר את משמר הגבול הפועל ביהודה ושומרון מכפיפות לצה"ל ולמשרד הביטחון לכפיפות לשר לביטחון לאומי. אל מול יוזמה זו הביעו חשש מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, אנשי משטרה לשעבר והאופוזיציה המיועדת על-כך שהצעת החוק לא מגדירה באופן ברור האם בנושאים הנוגעים לזכויות האזרחים, כגון זכות המחאה, השר יוכל לעסוק. עוד הובע חשש כי השר יוכל לתעדף חקירות מסוג מסוים, באופן העלול לפגוע בשלטון החוק ובדמוקרטיה, וכי הצעת החוק תצבע את המשטרה בגוונים פוליטיים.

הצעת חוק נוספת שהונחה על שולחן הכנסת היא בהתאם לדרישה של שר האוצר המיועד, בצלאל סמוטריץ', להעביר אליו ממשרד הביטחון את האחריות על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. כנגד הצעה זו, כמו ההצעה להעביר את הסמכות על משמר הגבול ביהודה ושומרון לשר לביטחון לאומי, נטען כי בשל חקיקה זו, ובשל ביזור הסמכויות הנוגעות לאזור זה לשלושה שרים שונים, תיפגע היכולת המבצעית של צה"ל ביהודה ושומרון.

 
ממשלת ישראל השלושים ושבע ביום השבעתה.

הקמת הממשלה ותום המשבר

עריכה
  ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושבע

ב-8 בדצמבר 2022, ביקש נתניהו מהנשיא הרצוג להאריך את המנדט שקיבל להרכבת הממשלה ב-14 יום נוספים, על-מנת להשלים את המשא ומתן עם יהדות התורה. לכל היה ידוע כי מטרה עיקרית נוספת לבקשה להאריך את המנדט, שהיה אמור להסתיים ב-11 בדצמבר, היא להשלים טרם הקמת הממשלה את החקיקה שדרשו השותפות הקואליציוניות העתידיות לבצע. ב-9 בדצמבר נענה הרצוג להאריך לנתניהו את המנדט, אך זאת ב-10 ימים בלבד, עד 21 בדצמבר.

בכתב הארכת המנדט כתב הרצוג לנתניהו כי החלטתו נובעת מתכלית החוק העוסק בהרכבת הממשלה. הרצוג הוסיף כי אלו ימים מורכבים כשמחלוקות על סוגיות יסוד מאיימות לקרוע וללבות אלימות ושנאת חינם. הנשיא חזר וקרא לכך שהממשלה שתוקם תפעל למען כלל הציבור בישראל וכי הקואליציה המתגבשת תקפיד על שיח מכבד ואחראי בין הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת, תבטיח את צביונה של מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות ותשמור על קשר איתן עם העם היהודי בתפוצות.

ב-21 בדצמבר, 12 דקות לפני פקיעת המנדט בחצות, הודיע נתניהו להרצוג כי עלה בידו להרכיב ממשלה, וב-26 בדצמבר מסר נתניהו הודעה על כך גם ליושב-ראש הכנסת, יריב לוין. ב-29 בדצמבר 2022 הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושבע ובכך בא לקיצו המשבר הפוליטי שנמשך קרוב לארבע שנים. במהלך שנת 2022 כיהנו בישראל שלושה ראשי ממשלה שונים: נפתלי בנט במהלך מחצית השנה, יאיר לפיד במחצית השנה הבאה, לאחר פיזור הכנסת ובנימין נתניהו, בשלושת הימים האחרונים של השנה.

צירי זמן

עריכה

להלן צירי זמן המפרטים את כנסות וממשלות ישראל שכיהנו בין שנת 2019 לשנת 2023; הציר העליון מפרט את הכנסות, הציר התחתון מפרט את הממשלות.

הכנסת העשרים וחמשהכנסת העשרים וארבעהכנסת העשרים ושלושהכנסת העשרים ושתייםהכנסת העשרים ואחתהכנסת העשרים
ממשלת ישראל השלושים ושבעממשלת ישראל השלושים וששממשלת ישראל השלושים וחמשממשלת ישראל השלושים וארבע

טענות לפגיעה בדמוקרטיה

עריכה

משני הצדדים הובעו במהלך המשבר טענות על פגיעה בדמוקרטיה.

במהלך המשבר, היו שטענו שחלק מהתנהלותו של נתניהו ומהמתקפות נגד צוות התביעה וחוקריו פגעו בעקרון שלטון החוק ובמאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית.[139][140][141] בשיח הציבורי הוזכרה גם חזקת החפות.[142] כמו כן, נטען שמתקפותיו של נתניהו וסביבתו על גופי תקשורת ועיתונאים, כחלק ממסע הבחירות, פגעו בעקרון חופש העיתונות.[143][144] נוסף על כך, נטען או הובע חשש שנתניהו ינסה להשפיע על ההליך המשפטי שלו או למנוע את העמדתו לדין. זאת בין היתר על ידי חקיקה (שינוי חוק החסינות או חקיקה כמו חוק ההמלצות בכנסת ה-20), מינוי שר משפטים או קידום פסקת התגברות העוסקת בפסילת חוקים או פעולות מנהליות.[145][146][147]

לאורך המשבר, הממשלה פעלה תחת פיקוח מינימלי אם בכלל של ועדות הכנסת, מה שהעלה טענה על פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[14]

בהיעדר הסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפת הקורונה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גיליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[148] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. ב-21 במרץ 2020 הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה. מצב החירום בבתי המשפט הוארך עד 16 באפריל 2020.[149]

תקנת חירום נוספת בעניין בתי המשפט, נגדה נטען כי מדובר בהחלטה פוליטית הקשורה למשפט בעניינו של נתניהו, הייתה מניעת קיום דיונים בווידאו. בשל משבר הקורונה הוחלט לאפשר דיונים בווידאו רק לנאשמים שכבר נמצאים במעצר, כדי לא להכניס נאשמים חדשים לכלא, בין אם הם נשאים והם מהווים סיכון לכלואים אחרים ולסוהרים ובין אם קיימת התפרצות שטרם התגלתה בבית הכלא.[150][151] אף לאחר ההחלטה התקיימו דיונים בבית משפט בבאר שבע.[149]

טענות נוספות לפגיעה בדמוקרטיה הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, נקבע תוקף לצעדי הממשלה ל-24 במרץ 2020 על מנת לאפשר ארכה להסדרת מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.[152]

בעת שבה המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו את "מחאת הדגלים השחורים"[153]: שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[154] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח"כ עפר שלח.[155] מחאת הדגלים השחורים נמשכה גם בחודשים אפריל ומאי. במקביל, פעלו ארגונים אחרים במהלך המחאה נגד בנימין נתניהו (2020).

התערבות בג"ץ בשלב זה בעבודת הכנסת, עוררה טענות מצד הימין לגבי פגיעה בדמוקרטיה ופגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.[156][157][158]

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[159]

ב-2 באפריל מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אישר תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[160] לפי ברק רביד, ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.[161]

לפי הדיווחים דרשה הקואליציה לקבל זכות וטו בוועדה לבחירת שופטים, בניגוד לנוהג הקיים, דרישה שעיכבה את מציאת הפשרה בין הצדדים.[162] דרישה נוספת שעלתה במשא ומתן, הייתה פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב במקרה של פסיקה כנגד נתניהו.[163][164]

ניסיונות לפתרון המשבר

עריכה

אריה דרעי, יושב ראש סיעת ש"ס הציע לעבור לשיטת בחירות ישירות לראשות הממשלה אך ההצעה לא התקבלה.[165] נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין הציע את 'מתווה הנבצרות' שלפיו תוקם ממשלת אחדות, ונתניהו יעביר את סמכויותיו לגנץ עם פתיחת משפטו אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על ההצעה.

ב-13 במרץ 2020 קרא נתניהו להקמת ממשלה הדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה, אחריו פרסמו שר הביטחון נפתלי בנט ויו"ר מפלגת גשר אורלי לוי אבקסיס קריאה דומה. לילה לאחר מכן שוחחו נתניהו וגנץ בניסיון להקמת ממשלת חירום.[166]

הנשיא ראובן ריבלין קידם הקמת ממשלת אחדות, לפחות כממשלת חירום זמנית שתתפקד מספר מוגבל של חודשים, ולאחר סיום המשבר "נמשיך מאותה נקודה".[ז]

ב-26 במרץ 2020 נבחר בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת בתמיכת גוש הימין. מהלך זה הביא להתפצלות יש עתיד – תל"ם ודרך ארץ (מפלגה) מרשימת כחול לבן וסלל את הדרך להקמת ממשלת ישראל ה-35 במבנה של ממשלת חילופים.[167][168] ב-16 באפריל 2020 הציע חבר הכנסת יאיר לפיד להקפיא את המשבר הפוליטי לכחצי שנה, לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה.[169] אולם זמן קצר לאחר מכן הוקמה ממשלה.

הצעות נוספות שהועלו בציבור היו הוראת שעה שתוביל למינוי ראש ממשלה שאינו חבר כנסת לשנה.[170] הוצעה גם חקיקה שתוביל לבחירות במחוזות בחירה או לכך שראש הרשימה הגדולה יוכרז באופן אוטומטי כראש הממשלה, ללא צורך בהצבעת אמון בכנסת.[171]

ב-19 באפריל 2021, לאחר סבב הבחירות הרביעי הציע אריה דרעי הצעת חוק על פיה יתקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה, מבלי לפזר את הכנסת.[172]

השלכות המשבר

עריכה

מאחר שלא הוקמה ממשלה ולא הועבר תקציב 2020, התנהל התקציב על פי חוק לפי התקציב הקודם (2019, אושר בכנסת באפריל 2018) עם קיצוץ רוחבי, מה שהביא לעצירת תקציבים לתחומים רבים כמו פיתוח תשתיות ומערכת הבריאות.[173][174] היעדר תקציב במשך שנתיים היה בין הגורמים לעיכוב בחתימה של עסקה בין ישראל וארצות הברית לאספקת מטוסי תדלוק שהכרחים לתקיפת באיראן.[175] כמו כן, לא מונו נציב שב"ס, מפכ"ל משטרה ופרקליט מדינה קבועים במשך זמן רב. החל מאפריל 2021, לא מונה שר המשפטים באופן חריג בשל התנגדות נתניהו,[176] מה שגרר צמצום משמעותי בהיקף הסמכויות של הקבינט המדיני-ביטחוני, ועדת השב"כ וקבינט הקורונה.[177] בנוסף, נתניהו עיכב את מינויים של 35 שגרירים וקונסולים לנציגויות ישראל בעולם.[178][179][180] נמנעו גם מינויים אחרים.[181] ב-28 באפריל מונה שר משפטים לאחר עימותים שהדרדרו למשבר חוקתי.[182][183] בנובמבר 2021 אושר תקציב מדינה חדש.

כמחאה על המשבר הפוליטי קמה מחאת הדגלים השחורים, שקראה לבחור לכנסת יושב ראש חדש, להקים את ועדות הכנסת, ולהכניס תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.[153] הנחיות ההתקהלות עקב משבר הקורונה במידה רבה הפריעו לקיום המחאה, אם כי ההנחיות התירו הפגנות.

חברת דירוג האשראי מודי'ס הזהירה כי המשבר הפוליטי עלול להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל.[184]

בתרבות

עריכה

על המשבר נעשו תוכניות סאטירה שונות. ב-27 בפברואר 2020 הועלה לערוץ היוטיוב של כאן 11 הסרטון "מה אם ניתקע לנצח בבחירות" שכתב והלחין תמיר בר[185]. כמו כן בתוכנית ארץ נהדרת הוציאו את השיר "גוררים אתכם לעוד בחירות"[186], ואת המערכון "שאולי ומלחמת האזרחים" בו דמותו של שאולי מציעה את הרעיון כי הפתרון לפלונטר הפוליטי הוא מלחמת אזרחים[187].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ כפי שהגדיר לראשונה אריה דרעי, ובהמשך גם האחרים בגוש הימין, וביניהם מנהיג הבלוק בנימין נתניהו.
  2. ^ הפעם הראשונה הייתה ב-2008 בשלהי כהונת הכנסת השבע עשרה, לאחר התפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט, וכישלונה של ציפי לבני בהרכבת ממשלה. עם זאת, העברת המנדט לכנסת הייתה פורמלית בלבד והקדמת הבחירות האוטומטית עם תום תקופת 21 הימים הייתה צפויה לכל לאחר השבת המנדט של לבני לנשיא שמעון פרס.
  3. ^ חוק שאמור למנוע חקירה / כתב אישום נגד נשיא או ראש ממשלה מכהן.
  4. ^ לסיעת הליכוד היו 35 מושבים ממפלגת הליכוד ומושב אחד ממפלגת "כולנו" שהתמזגה בבחירות אלו ל"תקווה חדשה". למפלגת "גשר" שהתמזגה לליכוד היה מושב אחד בכנסת.
  5. ^ תקווה חדשה לא התמודדה בבחירות הקודמות. אולם, הרשימה מורכבת מחיבור של מפלגת "תקווה חדשה" ומפלגת "דרך ארץ" שלה היו שני מושבים בכנסת הקודמת. בנוסף, יפעת שאשא ביטון התמודדה בבחירות הקודמת מטעם מפלגת "כולנו" ברשימת הליכוד ולה היה מושב יחיד בכנסת.
  6. ^ בהתאם לשינויים שנקבעו בחוק עבור ממשלת חילופים.
  7. ^ על פי הצהרת בנימין נתניהו.[דרושה הבהרה]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אלכס ברגמן, איש קטן עם שאיפת נקמה גדולה: גדעון סער נגד מדינת ישראל, באתר מידה, ‏2021-11-16
  2. ^   נוה דרומי, ‏התיאבון לנקמה של סער מופנה כלפי המחנה הלאומי כולו, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2022
  3. ^ צבי זרחיה, שר הביטחון ליברמן התפטר: "ישראל נכנעה לטרור; יש ללכת לבחירות", באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2018
  4. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  5. ^ חיים לב, דרעי: נצביע נגד חוק הגיוס, באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2018
  6. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2018
  7. ^ יהונתן ליס, בהליך בזק: החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
  8. ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
  9. ^ גיא עזרא, ‏3 הדקות שחרצו את גורלם של בנט, שקד ופייגלין, באתר "סרוגים", 14 באפריל 2019
  10. ^ טל שלו, יקי אדמקר ושלומי גבאי‏, 65 ממליצים לנתניהו; כולנו לנשיא: אין משא ומתן על חיבור עם הליכוד, באתר וואלה, 16 באפריל 2019
  11. ^ מורן אזולאי, ליברמן: לא אשב עם חרדים ולא עם "סמוטריצ'ים", באתר ynet, 9 ביולי 2019
  12. ^ דברי הכנסת – פרוטוקול מסונכרן, דברי הכנסת - ישיבה מס' 12, באתר הכנסת (ההצבעה על חוק ההתפזרות לקראת סוף הישיבה)  
  13. ^   ציוץ של קובי נחשוני ברשת החברתית אקס (טוויטר), 24 במרץ 2021
  14. ^ 1 2 3 4 טל שניידר, ‏12 חודשים, 10 ועדות: הכנסת עזובה כבר שנה וזו ממש לא גזירת גורל, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2019
  15. ^ יובל קרני, כחלון 5 בליכוד: אושר איחוד עם כולנו וביטול הפריימריז, באתר ynet, 28 במאי 2019
  16. ^ אנה ברסקי, ‏נתניהו: "פייגלין יהיה שר, נביא לאישור הכנסת לגליזציה של קנאביס רפואי", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2019
  17. ^ אריק בנדר, ‏ספירת המעטפות הכפולות: פער של שני מנדטים לכחול לבן על הליכוד, באתר מעריב אונליין, 19 בספטמבר 2019
  18. ^ מעריב אונליין, ‏מתווה הנשיא המלא: נבצרות לנתניהו ביום הגשת כתב האישום, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2019
  19. ^ במטרה להלחיץ? גנץ חושף: יש לי שיחות עם חברי בלוק ה-55, באתר בחדרי חרדים, 30 באוקטובר 2019
  20. ^ חדשות 13, המנדט להרכבת הממשלה עובר לגנץ: "אנחנו תמיד אופטימיים", באתר חדשות 13, 22 באוקטובר 2019
  21. ^ יקי אדמקר‏, ליברמן בכנס סגור עם ראשי רשויות מהליכוד: "ממשלה צרה תהיה צרה למדינת ישראל", באתר וואלה, 9 בדצמבר 2019
  22. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, ראשי סיעות הימין סיכמו: המשא ומתן מול כחול לבן יתנהל בשם כל הגוש, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2019
  23. ^ טל שלו‏, גנץ: "לא ניתן לבנות אחדות על בלוק"; נתניהו: "גנץ סירב למתווה הנשיא", באתר וואלה, 20 בנובמבר 2019
  24. ^ אריק בנדר, ‏נשיא המדינה החזיר את המנדט לכנסת: "תוצאה פוליטית עגומה", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2019
  25. ^ תשובתו של נתניהו כשנשאל בראיון - "האם תנסה לקדם חסינות?", באתר ‏מאקו‏, 2 בדצמבר 2019
  26. ^ 1 2   מה? מה פתאום | מהצד השני עם גיא זהר - 05.01.20, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 07:55)
  27. ^ מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
  28. ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נתניהו מושך את בקשת החסינות: "לא אתן להפריע למהלך היסטורי", באתר ynet, 28 בינואר 2020
  29. ^ טל שניידר וחן מענית, ‏מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט, באתר גלובס, 28 בינואר 2020
  30. ^ טל שניידר, ‏ליברמן: אקדם חוק נגד הטלת הרכבת הממשלה על ח"כ עם כתב אישום, באתר גלובס, 5 במרץ 2020
  31. ^ יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", באתר ynet, 10 במרץ 2020
  32. ^ יובל קרני, מורן אזולאי וטובה צימוקי, יועז הנדל וצבי האוזר נגד ממשלת מיעוט כשלב ראשון, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  33. ^ יועז הנדל: "לא נשב עם הרשימה המשותפת", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2019
  34. ^ טל שלו‏, ח"כ לוי-אבקסיס הגישה בקשה רשמית להתפצל מהעבודה-מרצ, באתר וואלה, 17 במרץ 2020
  35. ^ יורי ילון, בחירות 2020, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2020
  36. ^ שחר אילן וצבי זרחיה, 1,000 אנשי חינוך לנשיא: אל תטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  37. ^ ערוץ 7, צפו: הפגנה מול הפגנה, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2020
  38. ^ עקיבא נוביק, גנץ קיבל את המנדט: "אעשה הכול להקים ממשלה פטריוטית ורחבה", באתר חדשות 13, 16 במרץ 2020
  39. ^ אלעד הומינר, חדשות כיפה, ‏היום: הכנסת ה-23 תושבע ב-40 סבבים, באתר כיפה, 16 במרץ, 2020 9:26
  40. ^ עירית אבישר, איך לעזאזל מתמודדים עם מיליון מובטלים, באתר ynet, 21 במרץ 2020
  41. ^ עמית סגל, ‏כחול לבן פנתה ליו"ר הכנסת: מעוניינים לקיים ביום שני הצבעה על בחירת יו"ר חדש, באתר ‏מאקו‏, 13 במרץ 2020
  42. ^   ציוץ של יולי אדלשטיין ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 במרץ 2020
  43. ^ תומר גנון וצבי זרחיה, בג"ץ: על אדלשטיין לכנס המליאה לדיון בהחלפתו - עד יום רביעי, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  44. ^ מעריב אונליין, ‏אדלשטיין: "אם אוחלף - יהיו בחירות רביעיות", זוהר: "כחול לבן איבדו צלם אנוש", באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2020
  45. ^ אנה ברסקי, אריק בנדר ומתן וסרמן, ‏אדלשטיין התפטר: "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו של בג"ץ", באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2020
    מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת", באתר ynet, 25 במרץ 2020
  46. ^ בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים, ניתן ב־25 במרץ 2020
  47. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, גנץ יהיה יו"ר הכנסת בתמיכת נתניהו, כחול לבן מתפרקת, באתר ynet, 26 במרץ 2020
  48. ^ אריק בנדר, ‏גנץ בנאום ראשון כיו"ר הכנסת: "מתחייב לקדם ממשלת חירום לאומית״, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2020
  49. ^ חבר הכנסת יאיר גולן מסיעת "העבודה–מרצ" הצביע "נגד", אולם בפרוטוקול הישיבה נרשם שהצביע "בעד".
      הישיבה השביעית של הכנסת העשרים-ושלוש, באתר הכנסת, ‏26 במרץ 2020, זמן 1:50:27 בווידאו
  50. ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2020
  51. ^ הוועדה המסדרת אישרה הקמת 6 ועדות זמניות - ביניהן ועדת קורונה, באתר ‏מאקו‏, 24 במרץ 2020
  52. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלת שמאל״; הליכוד: ״חברתם לרשימה המשותפת״, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2020
  53. ^ אריק בנדר, ‏הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2020
  54. ^ טל שניידר, ‏נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, באתר גלובס, 20 באפריל 2020
  55. ^ ממשלה, ההסכם הקואליציוני - באדיבות אתר גלובס, http://wink.globes.co.il/docs/הסכם%20קואליציוני.pdf
  56. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, ממשלת נתניהו-גנץ: נחתם ההסכם בין הליכוד וכחול לבן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
  57. ^ 1 2 3 טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה, 21 באפריל 2020
  58. ^ ההסכם הקואליציוני-בעדיפות גלובס
  59. ^ 1 2 3 עמית סגל, ‏יש ממשלת אחדות: נתניהו וגנץ חתמו על הסכם, באתר ‏מאקו‏, 20 באפריל 2020
  60. ^ איתמר אייכנר ואלישע בן קימון, סעיף הריבונות בהסכם נתניהו-גנץ - כדי למנוע משבר עם ירדן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
  61. ^ הסיכום בין נתניהו לגנץ על גיוס החרדים, באתר בחדרי חרדים, 20 באפריל 2020
  62. ^ גנץ החליט שלא למנות סגני שרים מטעם כחול לבן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
  63. ^ חן מענית, ‏פגיעה בהפרדת הרשויות, סתירת הלכות עליון ושינוי חוקי יסוד: משפטנים בכירים מסמנים את הסכנות בממשלה החדשה, באתר גלובס, 21 באפריל 2020
  64. ^ דפנה ליאל, ‏הממשלה החלופית: החוקים שיבטיחו את קיום הרוטציה, באתר ‏מאקו‏, 23 באפריל 2020
  65. ^ דניאל דולב‏, בעקבות עתירה: בג"ץ ידון גם בחוקיות ההסכם של נתניהו וגנץ, באתר וואלה, 22 באפריל 2020
  66. ^ המשיבים, מסמך השינויים המלא, באתר YNET - אחרי ביקורת בג"ץ: הקפאת המינויים תקוצר, הקפאת החקיקה תבוטל
  67. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו וגנץ דנו בהארכת כהונת הממשלה, באתר ynet, 6 במאי 2020
  68. ^ ערוץ 7, השופט אליקים רובינשטיין: הסכם מבהיל, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2020
  69. ^ Omny Studio is the complete audio management solution for podcasters, Radio Stations, 23.4.2020 - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - תמר אלמוג ומוטי גילת - Omny.fm, באתר omny.fm
  70. ^ כתבי N12, ‏בג"ץ: לא נתערב בהטלת המנדט על נתניהו או בהסכם עם גנץ, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2020
  71. ^ דניאל דולב‏, בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה, 6 במאי 2020
  72. ^ 1 2 השופטת אסתר חיות ואחרים, החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד), החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
  73. ^ 1 2 החלטת בג"ץ בתיק 2592/20 (בג"ץ נתניהו והסכם קואליציוני כחל"ב-הליכוד)
  74. ^ יעל פינקלשטיין, מה חושבים בכירי הליכוד על ראש ממשלה תחת כתב אישום? תלוי באיזו שנה תשאלו אותם, באתר "שקוף", 10 בדצמבר 2019
  75. ^ דניאל דולב‏, נימוקי בג"ץ המלאים בעתירות נגד נתניהו: "ממשלה בראשות נאשם - כשל מוסרי", באתר וואלה, 27 במאי 2020
  76. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 2592/20, פסק-דין משלים, ‏27 במאי 2020
  77. ^ מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא - בלי ימינה, באתר ynet, 7 במאי 2020
  78. ^ עטרה גרמן, ‏ללא ימינה: 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא, באתר "סרוגים", 7 במאי 2020
  79. ^ איתי בלומנטל, מחאה בכיכר רבין נגד ר"מ נאשם: "ישראל מתביישת", באתר ynet, 9 במאי 2020
  80. ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020
  81. ^ דפנה ליאל, ‏נתניהו וגנץ סיכמו: השבעת הממשלה - ביום רביעי, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2020
  82. ^ עמית סגל, ‏בשל ביקור פומפאו: השבעת הממשלה תידחה ליום חמישי, באתר ‏מאקו‏, 10 במאי 2020
  83. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו דחה את ההשבעה, גנץ יישאר יו"ר הכנסת, באתר ynet, 14 במאי 2020
  84. ^ בימינה מאיימים על נתניהו: "נקדם את המלחמה בשחיתות", באתר וואלה, 2 באפריל 2020
  85. ^ מורן אזולאי, בדרך לאופוזיציה, בנט במתקפה על נתניהו: "חלש מול חמאס ומול ההסתדרות", באתר ynet, 14 במאי 2020
  86. ^ 34 שרים, משרדים חדשים - ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, באתר חדשות 13
  87. ^ דני קושמרו, ‏כך זה ייראה: ממשלת הרוטציה השנייה בהיסטוריה יוצאת לדרך, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2020
  88. ^   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 במאי 2020
  89. ^ ליאל קייזר, הממונה על התקציבים באוצר: לפעול בפגרת הקיץ כדי לאשר את תקציב המדינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביוני 2020
  90. ^ גד ליאור, בצמרת האוצר מביעים הסתייגות מתקציב חד שנתי, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
  91. ^ מורן אזולאי, המשבר הפוליטי: לקראת נקודת רתיחה ביום רביעי בכנסת | עושים סדר, באתר ynet, 30 בנובמבר 2020
  92. ^   נתי טוקר, כ"ץ ממשיך לדחות את אישור תקציב 2021 – אך יציג אותו בפני נתניהו בשבוע הבא, באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2020
  93. ^   ציוץ של טל שניידר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 בנובמבר 2020
  94. ^     חגי עמית, מיליארד שקל מתקציבי העמותות תקועים בממשלה - כי נתניהו לא מעביר תקציב, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2020
  95. ^ גלובס, ‏"זו קטסטרופה": הרגולטורים הבכירים חושפים את מחיר האין תקציב, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2020
  96. ^     עידו באום, המהפכה בבתי המשפט היתה אמורה להתחיל בינואר - אז למה אנחנו בדרך לכאוס?, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2020
  97. ^ דפנה ליאל, ‏מה רוצים בליכוד, מה רוצים בכחול לבן | עושים סדר, באתר ‏מאקו‏, 20 בדצמבר 2020
  98. ^ חזקי ברוך, נתניהו הציע ל"ימינה" להצטרף לממשלה צרה ולקבל שלושה תיקים בכירים, בתקווה שיימצאו 61 אצבעות שיסכימו להקים ממשלת ימין. בנט סירב., באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2020
  99. ^ מורן אזולאי, ynet, לקראת בחירות: החוק נפל, הכנסת צפויה להתפזר היום, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2020
  100. ^   ציוץ של מיכאל האוזר טוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 בדצמבר 2020
  101. ^   יאיר לפיד, דרוקר, אולי אני פשוט מתכוון למה שאני אומר?, באתר הארץ, 8 במרץ 2021
  102. ^ בנט בערוץ 20: "ב-15 מנדטים לא אהיה ראש ממשלה, ב-20 כן", באתר חדשות 0404‏, 5 בינואר 2021
  103. ^ מנסור עבאס הוא ראש רשימת רע"מ
  104. ^ בנט חתם על מסמך שחשף בשידור חי ואיתגר את נתניהו, באתר ערוץ 20, 21 במרץ 2021
  105. ^ יאיר שרקי, ‏תם סבב ההתייעצויות אצל הנשיא: נתניהו עם רוב של 52 ממליצים , באתר ‏מאקו‏, 5 באפריל 2021
  106. ^ עמית סגל, ‏נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, באתר ‏מאקו‏, 6 באפריל 2021
  107. ^ דפנה ליאל, ‏הכנסת חוזרת לפעילות: קשיים בדרך להקמת "ממשלת השינוי", באתר ‏מאקו‏, 26 באפריל 2021
  108. ^ אברהם בלוך, ‏בליכוד מגיבים לחתימה של בנט לא לשבת תחת לפיד, באתר "סרוגים", 22 במרץ 2021
  109. ^ ליאור קינן, זוהר: מחובתנו לעשות הכול, אבל הכול, כדי למנוע בחירות חמישיות, באתר חדשות 13, 24 במרץ 2021
  110. ^ אריק בנדר, מתן וסרמן, ‏מנסור עבאס נשא נאום מיוחד: "לא שייכים לאף גוש, זה הזמן לשינוי", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2021
  111. ^ קיש: "מוכן ללכת לפוליגרף - לא קיימנו עם עבאס מו"מ להקמת ממשלה", באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2021
  112. ^ מתי ברנהרט, ‏עבאס: שרה תאשר שנתניהו רצה לשבת איתנו, באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2022
  113. ^ מוחמד מג'אדלה, ‏מאחורי הקלעים של המגעים בין נתניהו לעבאס: יו"ר רע"מ ביקר במעון הרשמי מספר פעמים, באתר ‏מאקו‏, 11 ביוני 2021
  114. ^ סמוטריץ' מבהיר: לא אסכים לשיתוף .., באתר כיכר השבת, ‏2021-04-02
  115. ^ בלחץ נתניהו: הרב דרוקמן נפגש עם מנסור עבאס, באתר "סרוגים", 3 במאי 2021
  116. ^ גפני נגד סמוטריץ': "נתניהו עמד להרכיב ממשלה והוא מנע את זה, ההיסטוריה תשפוט אותו", באתר ynet, 14 באפריל 2022
  117. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ שיקלי על הסערה הפוליטית שעורר: מעדיף את מנסור עבאס על מרצ, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2021
  118. ^ מורן אזולאי, בן גביר סירב להצהיר שיתנגד לממשלה שנשענת על רע"מ, באתר ynet, 8 באפריל 2021
  119. ^ "נתניהו שקרן בן שקרן": האזינו לסמוטריץ' מטנף על יו"ר הליכוד | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
  120. ^ צבי זרחיה, נתניהו משתק את מוסדות השלטון ומרקם החיים האזרחי נפגע, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2021
  121. ^ מנדלבליט: בהיעדר שר משפטים, ממחר אסירים ועצורים יובאו בכל יום לביהמ"ש, באתר ynet, 21 באפריל 2021
  122. ^ אנה ברסקי, ‏גנץ לבג"ץ: "נתניהו מוביל תהליך של הרס הדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2021
  123. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, גלעד כהן, בג"ץ הקפיא את מינוי אקוניס לשר משפטים עד להחלטה אחרת, באתר ynet, 27 באפריל 2021
  124. ^ גלעד מורג, ynet, נתניהו נכנע: הממשלה אישרה את מינוי גנץ לשר המשפטים, הדיון בבג"ץ בוטל, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2021
  125. ^ עמית סגל, ‏לפיד קיבל את המנדט: "אעשה הכל כדי שממשלת האחדות תוקם מהר"; נתניהו: "מקימים ממשלת שמאל מסוכנת", באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2021
  126. ^ בנט: ממשלת השינוי ירדה מהפרק, לפיד: הוא טועה, אמשיך לנסות להקים ממשלה, באתר וואלה, 13 במאי 2021
  127. ^ עמית סגל, ‏פרסום ראשון: בנט ולפיד נפגשו אתמול לדון בהקמת ממשלה, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2021
  128. ^ מורן אזולאי, נפתלי בנט הצהיר: "אפעל בכל כוחי להקים ממשלה עם יאיר לפיד", באתר ynet, 30 במאי 2021
  129. ^ מיכאל שמש, יערה שפירא, עמיחי שטיין וזאב קם, יאיר לפיד לנשיא ריבלין: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 ביוני 2021
  130. ^ דנה ויס, ‏ראש השב"כ בהודעה חריגה: "להפסיק מיד את השיח האלים, מישהו עלול לפגוע בנפש", באתר ‏מאקו‏, 5 ביוני 2021
  131. ^ מתן צורי, צעיר מאשקלון נעצר בחשד לאיומים על בנט, באתר ynet, 31 באוגוסט 2021
  132. ^ לירן לוי, בעקבות מכתב איומים ברצח שבתוכו כדור חי: תוגברה האבטחה סביב משפחת בנט, באתר ynet, 26 באפריל 2022
  133. ^ לירן לוי ומורן אזולאי, אחרי גילת: גם בנו של ראש הממשלה יוני בנט קיבל מכתב איומים עם קליע, באתר ynet, 28 באפריל 2022
  134. ^ הציונות הדתית, תוכנית חוק וצדק
  135. ^ ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים - ריסטארט או עזרה לחבר? | בציונות הדתית רוצים לבטל את העבירה שבה נאשם נתניהו - כדי לתקן את מערכת המשפט או כדי לעזור לחבר? נתניהו כבר הכריע | By מהצד השני עם גיא זהר | Facebook, באתר www.facebook.com
  136. ^ אלישע בן קימון, הליכוד: "הצעת סמוטריץ' לביטול עבירות לא תחול על נתניהו". סער: "החוק אומר אחרת", באתר ynet, 18 באוקטובר 2022
  137. ^ בתום ספירת הקולות: גוש נתניהו זוכה ל-64 מנדטים, מרצ מחוץ לכנסת, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2022
  138. ^ מורן אזולאי, יובל קרני, בנט נגד הסכמת נתניהו להכפיל את תקציב הישיבות: "שגיאה מוסרית קשה", באתר ynet, 11 בנובמבר 2022
  139. ^ נתי יפת, ‏בחירות 2019 / לפיד: "נתניהו רוצה את השלטון כדי להציל את עצמו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בפברואר 2019
  140. ^   שלמה ארצי וחנוך דאום, "לא סביר בעיניי שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית, השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי, הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019
  141. ^ דניאל חקלאי, אין פלא שהיועמ"ש מוצף כעת בהודעות נאצה ואיומים, באתר זמן ישראל, 14 במאי 2020
  142. ^ אברהם בלוך, ‏מנדלבליט: "לנתניהו עומדת חזקת החפות", באתר "סרוגים", 5 בינואר 2020
  143. ^ נחום ברנע, התקשורת החופשית תחת מתקפה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2019
  144. ^ איתמר ב"ז, בנימין ויאיר נתניהו נגד התקשורת, באתר העין השביעית, 21 ביולי 2019
  145. ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, חסינות? התוכנית האמיתית שתסדר לנתניהו "שכפ"ץ חוקי" מושלם, באתר ynet, 22 במאי 2019
  146. ^   חיים לוינסון, נתניהו מגבש חוק שימנע מבג"ץ להתערב בהחלטות של השרים והכנסת, באתר הארץ, 13 במאי 2019
  147. ^ יובל יועז, למרות האיומים והחששות, שלטון החוק ינצח, באתר זמן ישראל, 3 במרץ 2020
  148. ^ אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס, 15 במרץ 2020
  149. ^ 1 2 אבישי גרינצייג, ‏כאוס הקורונה בבית משפט השלום בבאר-שבע: 3 שופטים ו-32 אנשי מינהלה בבידוד - והנחיה לקיים דיונים כרגיל, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  150. ^ נעה לנדאו ונטעאל בנדל, לוין טרפד ברגע האחרון תקנה שהיתה מאפשרת לקיים את משפט נתניהו בווידיאו, באתר הארץ, 24 במרץ 2020
  151. ^ הודעה בעניין נגיף הקורונה, אתר לשכת עורכי הדין בישראל
  152. ^ אמיר בוחבוט‏, לא רק איכונים: המדינה מעוניינת בסיוע שב"כ גם בניתוח אזורי תחלואה, באתר וואלה, 15 באפריל 2020
  153. ^ 1 2   נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  154. ^ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתוכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה, 22 במרץ 2020
  155. ^ אריק בנדר, ‏הוועדה המסדרת אישרה את הקמת שש ועדות כנסת זמניות, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
  156. ^ אריק בנדר, ‏השר סמוטריץ': "הכנסת לא צריכה לציית לבג"ץ", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2020
  157. ^ חזקי ברוך, איילת שקד נגד בג"ץ: בדמוקרטיה בג"ץ לא שם עצמו מעל הכנסת, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2020
  158. ^ טל שניידר, ‏שרים בכירים ליו"ר הכנסת אדלשטיין: הפר את הנחיית בג"ץ, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  159. ^ מערכת ישראל היום, קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  160. ^   יהושע בריינרו נעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
  161. ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  162. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏הסתיימה הפגישה בין הליכוד וכחול לבן, ייפגשו שוב בצאת החג, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2020
  163. ^ עטרה גרמן, ‏הסעיף בהסכם עם גנץ שיעזור לנתניהו מול בג"ץ, באתר "סרוגים", 12 באפריל 2020
  164. ^ טל שלו‏, כל הדרך לבג"ץ: זה מה שבאמת מונע הסכם בין נתניהו לגנץ, באתר וואלה, 12 באפריל 2020
  165. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, דרעי הציע בחירות ישירות לראשות הממשלה, נתניהו סירב, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
  166. ^ מורן אזולאי, בדרך לממשלת אחדות? נתניהו וגנץ שוחחו, באתר ynet, 13 במרץ 2020
    ישי כהן, ‏אבקסיס: צו השעה לממשלת חירום לאומית, באתר כיכר השבת, 13 במרץ 2020
  167. ^ טל שלו‏, נתניהו: הפרטים עם כחול לבן סגורים, מתחייב לרוטציה של שנה וחצי, באתר וואלה, 21 במרץ 2020
  168. ^ דניאל רוט-אבנרי, כחול לבן מתפרקת: לפיד ויעלון ביקשו מהכנסת לפצל את מפלגותיהם מהרשימה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020
  169. ^ מורן אזולאי, תוכנית ההקפאה של לפיד: "הזדמנות לגנץ ולנתניהו למנוע בחירות", באתר ynet, 16 באפריל 2020
  170. ^   גור מגידו, יש פתרון אלגנטי ודמוקרטי שיאפשר להוריד את נתניהו מכיסאו כבר עכשיו, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2021
  171. ^ פרופ' גידי רהט, ‏איך יוצאים מהלופ של עוד ועוד (ועוד) בחירות?, באתר ‏מאקו‏, 26 במרץ 2021
  172. ^   יהונתן ליס, יוזמת דרעי: בחירות ישירות לראשות הממשלה על בסיס הכנסת הקיימת, באתר הארץ, 18 באפריל 2021
  173. ^ גד ליאור, באוצר ובבנק ישראל תמימי דעים: אי הקמת ממשלה תפגע באזרחים, באתר ynet, 12 בינואר 2020
  174. ^ שני אשכנזי, ‏המחיר האזרחי: כך פגע הקיפאון הפוליטי בתקציב של העמותות החברתיות, באתר גלובס, 3 במרץ 2020
  175. ^ ניר דבורי, המהדורה המרכזית של חברת החדשות, חדשות 12, 1 בספטמבר 2022 , 1 בספטמבר
  176. ^ נינה פוקס, ממשלה בלי שר משפטים: "תפקוד המדינה ייפגע בצורה חמורה", באתר ynet, 1 באפריל 2021
  177. ^ טובה צימוקי, סמכויות הקבינט צומצמו בגלל אי-מינוי שר משפטים, באתר ynet, 13 באפריל 2021
  178. ^ איתמר אייכנר, נתניהו לא מביא לאישור הממשלה את מינוים של עשרות שגרירים: "זו התעללות", באתר ynet, 4 באפריל 2021
  179. ^ נמרוד גורן‏, נתניהו מציג עצמו כדיפלומט מליגה אחרת, אבל השגרירויות ריקות וישראל נפגעת, באתר וואלה, 11 באפריל 2021
  180. ^ איתמר אייכנר, מינוי 35 שגרירים וקונסולים עדיין מעוכב: "כשליש מהנציגויות יישארו מיותמות", באתר ynet, 25 במאי 2021
  181. ^ ירון אברהם, ‏חיסונים, אירן והאג: אין ממשלה מתפקדת - והכול תקוע, באתר ‏מאקו‏, 1 באפריל 2021
  182. ^ ליאור קינןספי עובדיה, נתניהו התקפל: גנץ מונה לשר המשפטים, יתר השרים ימונו בראשון, באתר חדשות 13, 28 באפריל 2021
  183. ^ אלעד שמחיוף, ‏"אחד ביום": משבר חוקתי בזום, באתר ‏מאקו‏, 28 באפריל 2021
  184. ^ עמרי מילמן, מודי'ס מזהירה: הקיפאון הפוליטי עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2020
  185. ^   מה אם ניתקע לנצח בבחירות? 🗳️ - הקליפ הרשמי | כאן, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:35)
  186. ^   ארץ נהדרת | עוד בחירות: סיכום מערכת הבחירות סבב ג' 🤦‍♂, סרטון בערוץ "ארץ נהדרת", באתר יוטיוב (אורך: 03:08)
  187. ^   ארץ נהדרת | שאולי ומלחמת האזרחים, סרטון בערוץ "ארץ נהדרת", באתר יוטיוב (אורך: 04:51)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המשבר_הפוליטי_בישראל_(2019–2022)&oldid=40012896"