פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/תשרי
| א'_בתשרי |  א' בתשרי תש"ט, 4 באוקטובר 1948, בראש השנה, היה יומה האחרון של סדרת הפגזות לעבר קיבוץ בארי, ובו נהרג חבר הקיבוץ יצחק בר-יהודה. ההפגזות החלו ב-18 במאי 1948 ונמשכו לסירוגין, עד ראש השנה תש"ט, במטרה להרוס את היישוב ולאפשר את התקדמותם של הכוחות המצרים בנגב המערבי. קיבוץ בארי הוקם כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה, במוצאי יום כיפור ה'תש"ז 1946, במבצע 11 הנקודות, במסגרת תנועת הקיבוץ המאוחד. בארי היה שמו הספרותי של מנהיג תנועת העבודה ברל כצנלסון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ב'_בתשרי |  ב' בתשרי תרצ"ח, 7 בספטמבר 1937, עיצומו של הגל במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, המכונה גם המרד הערבי הגדול או המרידה הערבית בפלשׂתינה (Arab revolt in Palestine 1936-1939). המרד פרץ בארץ ישראל בשנת 1936, ונמשך שלוש שנים עד לשנת 1939. לוחמי המרד הערבי תקפו יישובים, מוסדות ואישים יהודים, ואת כוחות הצבא הבריטי, ואישים ומוסדות שלטון בריטיים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ג'_בתשרי |  ג' בתשרי ג'של"ט, 422 לפנה"ס, על פי מקורות במסורת היהודית, ובשנת 586 לפנה"ס על פי המחקר ההיסטורי, נרצח גדליהו בן אחיקם נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים ובראשם נבוכדנאצר השני. מינויו בא לאחר שכבשו את ירושלים והחריבו את בית המקדש; ביום י' באב, והוא הופקד מטעמם על תושבי יהודה. גדליהו נרצח בידי ישמעאל בן נתניה, יש אומרים, שנרצח בא' בתשרי. בעקבות הרצחו, נוצר אי סדר פוליטי רב; רבים ברחו למצרים; והחברה היהודית, שנפגעה קשות מהכיבוש הבבלי, נפגעה בשנית. חז"ל קבעו את תענית צום גדליה בג' בתשרי, לאות אבלות וצער על הרצח ועל השלכותיו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ד'_בתשרי |  ד' בתשרי תרצ"ט, 29 בספטמבר 1938, מנהיגי מדינות אירופה התכנסו בועידת מינכן: אדולף היטלר מנהיג גרמניה הנאצית, בניטו מוסוליני שליט איטליה הפשיסטית, אדואר דאלאדיה ראש ממשלת צרפת ונוויל צ'מברלין ראש ממשלת בריטניה. על סדר יומה הונחה דרישתו היטלר לספח לגרמניה את חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה; נציגים מצ'כוסלובקיה וברית המועצות – לא הוזמנו; והמנהיגים קבלו את הדרישה וחתמו על הסכם מינכן, כדי להתפשר עם הרודן ולהניח את דעתו. על כן, לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, הפכה הוועידה בראיה לאחור לסמל של מדיניות פיוס כושלת, שמביאה לתוצאות הרסניות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ה'_בתשרי |  ה' בתשרי תש"ט, 8 באוקטובר 1948, אל הגדוד הרביעי בחטיבת הראל של הפלמ"ח התגייסו חניכי קבוצת הנוער "עתיד רביבים". הקבוצה כללה בני נוער ניצולי שואה, שהצטרפו אל תנועת הנוער וההכשרה "דרור" בפולין וגרמניה ב-1945. הם עלו לארץ כמעפילים באונייה "המעפיל האלמוני", ונעצרו על ידי כוחות הצבא הבריטי עם הגיעם אל חופי הארץ בפברואר 1947; נשלחו אל מחנה מעצר שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בקפריסין. לאחר הקמת המדינה, באו לארץ ונקלטו בקיבוץ גליל ים. הם גויסו אל חטיבת הראל, אשר ספגה אבדות כבדות במלחמת העצמאות, ועד סתיו 1948; ורבים מלוחמיה נפלו בקרבות באזור ירושלים. והצטרפותם של חברי "עתיד רביבים" הייתה חיונית להמשכיותה, עתה כחלק מצה"ל. עם סיום המלחמה במאי 1949, השתחררו חברי הקבוצה מהשירות הצבאי; חלקם פנו אל החיים במשותף בקיבוץ, והאחרים אל העיר והמושבה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ו'_בתשרי |  ו' בתשרי תש"ח, 20 בספטמבר 1947, החל השלב השני במבצע מייקלברג שנקרא כך על שם טייסיו מייקל ו-וסנברג; מבצע העפלה מעיראק אשר ארגנו אנשי המוסד לעלייה ב', בניגוד לעמדת שלטונות המנדט הבריטי. כמאה עולים מבגדאד, הובאו במטוסי "קרטיס קומנדו C-46", ונחתו במסלול נחיתה שהוכן ביבנאל. המטס הראשון היה באלול תש"ז, אוגוסט 1947. במטס השני הובאו כחמישים עולים, חניכי תנועת הנוער "החלוץ". השתתפו בארגון המבצעים שלמה הלל וירחמיאל אסא, ובין העולים הגיעה שושנה ארבלי-אלמוזלינו, לימים שרה בממשלת ישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ז'_בתשרי |  ז' בתשרי – ח' בתשרי תרפ"א, 19 בספטמבר 1920, "ועידת החלוצים והעולים החדשים" אנשי העלייה השלישית על הכרמל. יוזמי המפגש היו חלוצים וחלוצות אנשי תנועת החלוץ" חניכי יוסף טרומפלדור ברוסיה בשנות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה, אשר חברו אל חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" מגליציה ופולין. הצירים משתתפי הוועידה קראו אל "אחינו העובדים בגולה להעפיל ולעלות", ומחו כנגד עמדתה המרסנת של ההסתדרות הציונית בסוגיה זו. על סדר יומה של הוועידה עמדה הקמתה העתידה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, בחודש טבת דצמבר, באותה שנה, ולקראתה בחרו את ציריהם, בהם: מאיר יערי ודוד הורוביץ. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ח'_בתשרי |  ח' בתשרי תש"ח, 22 בספטמבר 1947, הסתיים מבצע יואב בדרום הארץ; אחד הגדולים במלחמת העצמאות, אשר נפתח לראשונה בתולדות צה"ל, על ידי חיל האוויר. כוחות החי"ר כללו שלוש חטיבות: חטיבת הנגב פלמ"ח, חטיבת יפתח פלמ"ח, וחטיבת גבעתי, וכן, גדוד משוריין של חטיבה 8. בתולדות המלחמה, נשזר מבצע יואב, בשרשרת מבצעים בדרום, שבה קדמו לו מבצע אבק ומבצע אגרוף. בסדרת קרבות, פתחו כוחות צה"ל פתחו את הדרך לנגב והשיגו שליטה אסטרטגית בו, עד לכיבוש באר שבע ב-21 באוקטובר 1948; אשר סימן את השגת יעדי המבצע וסיומו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ט'_בתשרי |  ט' בתשרי תש"ח, 23 בספטמבר 1947, אל סיפונה של אוניית המעפילים בנמל בורגס בבולגריה עלו 2,664 מעפילים. האוניה נקראה "מדינת היהודים" על שם ספרו של בנימין זאב הרצל. ב-26 בספטמבר, יצאה "מדינת היהודים" בלויית האונייה "גאולה", שתיהן בניהול אנשי המוסד לעלייה ב'. ליד האי רודוס, פנתה "גאולה" אל נמל חיפה, ו"מדינת היהודים" אל חוף תל אביב. ב-2 באוקטובר, הוקפה האונייה משחתות בריטיות והחיילים השתלטו עליה תוך מאבק קשה, שגרם לפצועים ולמותו של תינוק. האונייה נגררה לנמל חיפה, ונוסעיה הוחזקו שלושה ימים במעצר, בטרם נשלחו למחנות המעצר בקפריסין. לאחר הקמת מדינת ישראל, צורפה האונייה שעגנה בינתיים בנמל חיפה, אל חיל הים הישראלי, ונקראה אח"י אילת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י'_בתשרי |  י' בתשרי תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים, ונמשכה עד ל-26 באוקטובר 1973 בחזית מצרים ועד חורף 1974 בחזית הסורית. המתקפה הצבאית המתואמת של מצרים וסוריה הפתיעה את ישראל, וגרמה לאבדות כבדות לכוחות הסדיר והמילואים של צה"ל: 2,222 הרוגים; 5,596 פצועים, ו-294 שבויים. ישראל הצליחה להדוף את המתקפה ולדעת היסטוריונים אף נצחה במלחמה. אולם הטלטלה והמחאה הרחבה שבאו בעקבותיה, נמנו בין הגורמים העיקריים מהפך בבחירות ב-1977, שבהם הובסה פעם ראשונה מפלגת השלטון המערך, ועלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשותו של מנחם בגין. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"א_בתשרי |  י"א בתשרי תש"ט, 14 באוקטובר 1948, הוקם חיל הקשר של צה"ל והתפרסם התקן הראשון שלו. ראשיתו של חיל הקשר ולוחמיו ב"שירות הקשר" ב"הגנה", שהוקם ב־1937. האצ"ל הפעיל את תחנת שידור ראשונה ב־1939, וב־1940 גם "ההגנה", וקורס קציני הקשר הראשון שלה התקיים ב־1947. מכשירי קשר רדיו הוצבו על משורייני הפלמ"ח שעלו לירושלים הנצורה. ובחטיבת הראל של הפלמ"ח, ליוו לוחמים עם מכשירי קשר גדולים את המפקדים. לאחר הקמת חיל הקשר בצה"ל נרכש עבורו ציוד רב שהובא מעודפי צבאות באירופה. מפקדו הראשון היה יעקב ינאי, שנקרא קצין קשר ראשי (קשר"ר). כיום נקרא חיל התקשוב. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"ב_בתשרי |  י"ב בתשרי תש"ז, 7 באוקטובר 1946, ממשלת בריטניה הודיעה כי החליטה לסיים את המנדט שהוענק לה בארץ ישראל. החלטה זו באה לאחר סדרת פעולות מחאה ולוחמה מאורגנות של היישוב והמחתרות העבריות. מאז ההחלטה התמעטה בהדרגה מעורבותם של שלטונות המנדט בסכסוך היהודי-הערבי בארץ, והחלה יציאתם המסודרת של כוחות הביטחון והצבא הבריטי, שהתגברה לקראת תאריך היציאה הסופי: שעת חצות שבין ה-14 במאי ל-15 בו. על כן, ב-14 במאי 1948 הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. מובלעת צבאית הושארה בידי הצבא הבריטי בצפון הארץ עד ה-30 ביוני 1948. מחנותיהם באזור רפיח ומצרים פונו עד ה-26 ביולי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"ג_בתשרי |  י"ג בתשרי תשמ"ז, 16 באוקטובר 1986, נפל בשבי רון ארד, נווט קרב בחיל האוויר הישראלי. הוא נתפס בידי ארגון "אמל" בלבנון ונחשב כנעדר ממאי 1988. ככל הנראה, הוא הועבר לאיראן או לארגון אחר בלבנון. בכ"ז בסיון תשס"ח, 30 ביוני 2008, הודיע ארגון חזבאללה לישראל באמצעות האו"ם שרון ארד מת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"ד_בתשרי | _monument_in_Tel_Aviv.JPG) י"ד בתשרי תש"ח, 28 בספטמבר 1947, הפליגה בדרכה לחופי ארץ ישראל אוניית המעפילים "גאולה" מנמל בורגס בבולגריה, על סיפונה 1,388 מעפילים. האונייה אורגנה על ידי המוסד לעלייה ב'. מפקדה היה מוקה לימון, ורב החובל היה אזרח ארצות הברית, רודי פצ'רט, שגויס אל מאמץ ההעפלה היהודי הציוני. אל "גאולה" נלוותה האונייה "מדינת היהודים", והן הפליגו יחדיו עד לאי רודוס. ומשם פנתה "גאולה" אל עבר חיפה, ואילו "מדינת היהודים אל חוף תל אביב. אולם כוחות הצבא הבריטי כתרו את "גאולה" וגררו אותה לנמל חיפה, במקביל לפעולה דומה ב"מדינת היהודים". המעפילים נעצרו, ורובם הועברו למחנות המעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. שם הם נאלצו לשהות, עד הקמת מדינת ישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ט"ו_בתשרי |  ט"ו בתשרי תש"ט, 18 באוקטובר 1948, לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח נערכים להסתערות על רכס הרים ממערב לירושלים, אשר נקרא "המשלט המשותף", בשל מבנה החזית; מאז סיום מבצע דני, החזיקו בצדו הצפוני אנשי הפלמ"ח, ואילו בצדו הדרומי, במרחק של 60 מטרים בלבד, החזיקו חיילי הצבא מצרי. המצרים צלפו באנשי הפלמ"ח, ובאותו יום פגעו והרגו את אחד המפקדים אהרן (ג'ימי) שֶמי, בנו של האמן מנחם שמי. בלילה שבין ה-19 ל-20 באוקטובר, הסתערו אנשי הפלמ"ח וכבשו את המשלט, והאזור כולו. באתר המשלט הוקמה העיר בית שמש. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ט"ז_בתשרי |  ט"ז בתשרי תרפ"ד, 26 בספטמבר 1923, נפתחה הוועידה הראשונה של הסתדרות האגרונומים בארץ ישראל. בין המארגנים והנאספים היו ד"ר מלך זגורודסקי, יצחק וולקני-אלעזרי ואליעזר יפה. פיתוח החקלאות בארץ ישראל הייתה אחד מיעדיה של התנועה הציונית. וההתיישבות החקלאית היהודית מאז העלייה הראשונה, הניבה מספר צורות: מושבה, קיבוץ, מושב עובדים, וחווה חקלאית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"ז_בתשרי |  י"ז בתשרי תרפ"ז, 25 בספטמבר 1926, נפתחה ועידת מפלגת "הפועל הצעיר" בפתח תקווה. על סדר יומה הונחו מספר סוגיות. האחת, פיתוח ההתיישבות בקרקעות קרן קיימת לישראל, קק"ל והקמת מטעים בהן בעזרתו של המרכז החקלאי; השנייה, גוף שיעסוק בפיתוח התעשייה בארץ; השלישית, הקמת מסגרת בוררות שתעסוק בסכסוכים בין חברים. הוועידה הודיעה על תמיכתה בקיום שתי הסתדרויות אוטונומיות של יהודים וערבים. אל הוועידה הגיעו חברי תנועת הנוער, "גורדוניה", שהוקמה על ידי "הפועל הצעיר" באירופה, והוחלט להקים מבין חבריה גרעין התיישבות שיוכשר בעבודה חקלאית במושבות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"ח_בתשרי |  י"ח בתשרי תשל"ד, 14 באוקטובר 1973, החל מבצע ניקל גראס, מבצע סיוע אמריקאי באספקת נשק ותחמושת לישראל במלחמת יום הכיפורים באמצעות ברכבת אווירית. לאחר שבקשתה של ישראל לסיוע נדחתה בתחילה על ידי ממשלת ארצות הברית; היא נעתרה לאחר מספר ימים. והחל להגיע הסיוע האווירי הנמרץ, שתרומתו להצלחתה של ישראל במלחמה הייתה מכריעה. הסיוע כלל תחמושת, מטוסים ומסוקים, טילי טאו ולאו, ונמשך במתכונתו עד 14 בנובמבר 1973. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| י"ט_בתשרי |  י"ט בתשרי תרצ"ה, 28 בספטמבר 1934, יצאה מסלוניקי אוניית המעפילים ולוס, בפעם השנייה, כ-ולוס ב'. אולם עקב התנגדות שלטונות המנדט הבריטי, לא הגיעה אל חופי הארץ ונאלצה לחזור לאירופה. ולוס, ביוונית "המהירה", נבנתה בשנת 1906. רב החובל היה לא יהודי, ומנהלי האונייה היו שלושה אנשי "הסקציה הימית" של הפועל, ובהם כתריאל יפה. תכנון ההפלגה מאירופה לארץ ישראל נעשה ביוזמתם של אנשי ההגנה, חברי הקיבוץ המאוחד, ואנשי תנועת החלוץ בפולין. ההפלגה בוצעה ללא רשות וללא הסכמת ראשי המוסדות הלאומיים, שרשמית, התנגדו לניסיון לעקוף את חוקי ההגירה המגבילים של ממשלת המנדט. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ'_בתשרי |  כ' בתשרי תר"ף, 14 באוקטובר 1919, יומו השני של כינוס המכבי בירושלים. "תנועת מכבי העולמית" ובקיצור "מכבי", ארגון ספורט יהודי, הוקמה על ידי המנהיג הציוני הד"ר מקס נורדאו, בהשראת רעיון יהדות השרירים, אשר הגה. הוא קרא לה על שם המכבים, הלוחמים מבית חשמונאי. מפעלה הגדול של התנועה הוא המכביה הנערכת מדי ארבע שנים מאז 1932, בה ספורטאים יהודים מכל העולם באים להתחרות במספר ענפי ספורט. וכן קבוצות משחקי ספורט פעילות במסגרת התנועה כמו מכבי תל אביב בכדורסל ומכבי תל אביב בכדורגל. במשך השנים הוקמו במסגרתה גם "קופת החולים מכבי" ו"המכבי הצעיר". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"א_בתשרי |  כ"א בתשרי ד'תתקמ"ח, 2 באוקטובר 1187, מפתחות שערי החומה של העיר ירושלים נמסרו לסלאח א-דין המצביא והשליט המצרי האיובי, לאחר סדרת כיבושים מערכות, שבהם הביס את הצלבנים והכניע את ממלכת ירושלים. השלטון המוסלמי בראשותו, איפשר למוסלמים וליהודים לחזור ולהתגורר בירושלים. המתיישבים היהודים החדשים בעיר באו מקהילות ישראל בתפוצות מערב אירופה, צפון אפריקה ומתימן. קהילה מתגבשת זו הוכחדה כאשר האיובים הרסו את העיר בשנת 1219. הצלבנים חזרו וכבשו את ירושלים בשנת 1229 ובהתאמה נאסרו בה מגורי יהודים; וכאשר נלקחה העיר שוב על ידי המוסלמים בשנת 1244, שוב בוטל האיסור. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ב_בתשרי |  כ"ב בתשרי תרס"ח, 29 בספטמבר 1907, בליל שמחת תורה, באספה בחדרו של יצחק בן-צבי בבתי ורשה ביפו נוסדה נוסדה אגודת בר גיורא החשאית. מטרת האגודה הייתה לכבוש את השמירה במושבות העבריות מידי הערבים והצ'רקסים ולהעבירה לידיים יהודיות. מנהיגי המתכנסים היו יצחק בן-צבי וישראל שוחט, מנדל פורטוגלי וישראל גלעדי. הארגון נקרא על שמו של שמעון בר גיורא, אחד ממנהיגי המרד הגדול בעת העתיקה. לתפקיד מפקד הארגון נבחר ישראל שוחט. יעדו הראשון והעיקרי של הארגון היה כיבוש השמירה, והוא מומש לראשונה בחוות סג'רה. חברי הארגון יסדו בסג'רה "קולקטיב חקלאי" בראשותה של מניה שוחט, אשר עיבד את אדמות חווה. לאחר כמה חודשים הצליחו אנשי "בר גיורא" לשכנע את מנהל החווה להעביר לידיהם את השמירה. בשנת 1908 פנה ועד המושבה מסחה (כפר תבור) לארגון לעבוד בשמירה בתחומה. אנשי "בר גיורא" ייסדו את ארגון "השומר" בשנת 1909. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ג_בתשרי | .jpg) כ"ג בתשרי תרפ"א, 5 באוקטובר 1920, קבוצת פועלים אנשי "השומר" ואנשי העלייה השנייה, יחד עם קבוצת חלוצים חברי גדוד העבודה אנשי העלייה השלישית, חזרו אל כפר גלעדי ותל חי, לראשונה לאחר מאורעות תל חי, שבסיומם נחרבו היישובים על ידי ערבים. הם החלו בשיקום המבנים הישנים ההרוסים ובבניית חדשים וחידשו את המשק החקלאי, בשני היישובים. במקביל חזרו אל המושבה מטולה המשפחות שעזבו בתקופת המאורעות; אולם לא חזרו מתיישבי חמרה, שהתעתדו להקים בקרקעותיה מושב. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ד_בתשרי |  כ"ד בתשרי תקנ"ט, 4 באוקטובר 1798, נעצר האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי על ידי שלטונות האימפריה הרוסית, בעקבות הלשנה של פרנסי הקהילה היהודית בוילנה. הוא נחשד כי בהיותו שולח כספים לחסידי חב"ד בארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני, הוא תומך למעשה באימפריה העות'מאנית אשר מדינה יריבה ואף אויבת של רוסיה. לאחר תקופת מאסר בפטרבורג ופסק דין מוות שציפה לו בשל אשמה כבדה זו, שינו שלטונות האימפריה הרוסית את דעתם; והוא שוחרר בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט 27 בנובמבר 1798. תאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כחג הגאולה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ה_בתשרי |  |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ו_בתשרי |  כ"ו בתשרי תר"פ, 20 באוקטובר 1919, נערכה אספה של "החברה העברית לידיעת הארץ". משתתפי האספה הודיעו על רצונם לחדש את פעילותה, אשר הופסקה עקב מלחמת העולם הראשונה; ולאחר מכן, קבעו את שמה החדש "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה". היא נוסדה בארץ ישראל ב-6 בספטמבר 1913 על ידי קבוצת משכילים ואנשי רוח, בקשו לפתח ולהעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל, בהם אברהם יעקב ברור ודוד ילין. בשנות העשרים נערכו במסגרת החברה חפירות ארכאולוגיות בחמת טבריה, יד אבשלום ובחומה השלישית בירושלים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ז_בתשרי |  כ"ז בתשרי תשל"ד, 23 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, התקבלה החלטה 339 של מועצת הביטחון של האו"ם, שנועדה לסיים את המלחמה. ההחלטה הסתמכה על החלטה 338 להפסקת אש שהופרה, ועל החלטה 242 של האו"ם. ההחלטה אשרה את ההחלטות הקודמות בדבר החזרת כוחות שני הצדדים לעמדות שהיו בעת קבלת החלטה 338, ובקשה ממזכ"ל האו"ם לנקוט אמצעים למען הצבה של משקיפי או"ם על מנת לפקח על הפסקת האש, אשר נכנסה בשתי החזיתות, בסוריה ובמצרים, לתוקפה ב-24 באוקטובר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ח_בתשרי |  כ"ח בתשרי תש"ט, 31 באוקטובר 1948, הושלם מבצע חירם, אשר החל ב-28 באוקטובר. הוא היה המורכב והגדול מבין מבצעי חזית הצפון במלחמת העצמאות והאחרון מביניהם. הציב את גבולה הצפוני של מדינת ישראל על הגבול המנדטורי. במהלך המבצע כבשו ארבע חטיבות של צה"ל את מרכז הגליל העליון: חטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבת עודד וחטיבת כרמלי, אליהן הצטרפו גדוד צ'רקסי וגדוד דרוזי. המערכה גרמה לבריחתם של ערבים רבים מאזור הגליל אל לבנון. כוחות צה"ל והדפו את צבא ההצלה בראשות פאוזי קאוקג'י; אולם צבא סוריה נסוג בעקבות המשא ומתן המדיני והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ביולי 1949. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| כ"ט_בתשרי |  כ"ט בתשרי תר"ף, 23 באוקטובר 1919, נפתחה האספה השמינית של "הועד הזמני ליהודי ארץ ישראל" ביפו. "הועד הזמני" היה גוף מייצג של היישוב היהודי כלפי ממשלת המנדט הבריטי בתקופת העלייה השלישית. הוא הוקם באספה המכוננת השלישית אשר כנסו מנהיגי היישוב, שבה השתתפו בין השאר יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון. הוחלט בה על הקמת "ועד זמני", ועל תכנון בחירות דמוקרטיות לאספת הנבחרים של היישוב, ובכלל זה זכות ההצבעה של הנשים. "הוועד הזמני" ההיה גוף המוסכם להנהגת היישוב היהודי; שותף להחלטות קובעות בחיי היישוב, והופקד על יישום החלטות ועידת סן רמו. כמו כן, הוא קבע את ה-19 באפריל 1920 כיום הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה. ראש הוועד הזמני עמד ד"ר יעקב טהון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| ל'_בתשרי |  ל' בתשרי תש"ט, 2 בנובמבר 1948, נוסד מושב נוֹרְדִיָּה ממזרח לנתניה בסמוך לצומת השרון צומת השרון (צומת בית ליד) בתחומה של המועצה האזורית לב השרון. מייסדיו היו חיילים משוחררים מהחי"ל במסגרת הצבא הבריטי, בוגרי פלוגות הגיוס של תנועת הנוער בית"ר, שחלקם שירתו באצ"ל. המייסדים חברו אל שני גרעיני התיישבות: "מרגולין" שהתגבש בכפר יונה, ו"ווג'ווד" במשמר הירדן. התנועה המיישבת הייתה משקי חרות בית"ר. היישוב נקרא על שם מכס נורדאו מאבות הציונות. |
עריכה | תבנית | שיחה |