פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/כסלו

אירועים בתולדות עם ישראל לפי חודשים

כסלו

א'_בכסלו	א' בכסלו תרע"ח, 16 בנובמבר 1917, הצבא הבריטי התייצב על קו שתי העוג'ות, כבש את יפו ותל אביב ופנה לכיוון ירושלים. הישג זה התאפשר לאחר הקרב על גבעות מע'אר באזור גבעות הכורכר, עליהן שכן הכפר הערבי מע'אר בין גדרה ורחובות. קרב מע'אר התנהל בין כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מאני הנסוג צפונה ב-13 בנובמבר 1917. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לואדי צארר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזית לדרום ארץ ישראל ובכך חרצו את גורל המערכה בדרום הארץ. קו נמתח לרוחב ארץ ישראל בין העוג'א המערבית, כפי שמו הערבי של נחל הירקון "אלעוג'ה" – לבין העוג'א המזרחית היא הכפר הערבי עוג'ה א-תחתא בסמוך לנחל ייט"ב מצפון לעיר יריחו. לאחר התייצבותו של הקו, לא חלה בו תזוזה משמעותית עד ספטמבר 1918.	עריכה | תבנית | שיחה
ב'_בכסלו	ב' בכסלו תרצ"ג, 1 בדצמבר 1932, יומו הראשון של העיתון The Palestine Post בירושלים. הוא המשיך למעשה את העיתון "Palestine Bulletin", אשר יצא לאור על ידי "הסוכנות הטלגרפית היהודית". גרשון אגרון, עיתונאי יליד רוסיה ובעל אזרחות אמריקאית, לימים ראש עיריית ירושלים, הוביל את המיזם העיתונאי יחד עם שותפים. העיתון נקט בקו רעיוני ציוני, מחה על הגבלות העלייה היהודית לארץ ישראל אשר הטילו שלטונות המנדט הבריטי, ותמך במאמרי מערכת רבים בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בשל כך, הוא נעשה לאחד מסמלי היישוב, וב-2 בפברואר 1948, ערכו אנשי צבא בריטים פיגוע בסמוך לבניין המערכת, ברחוב הסולל (כיון רחוב חבצלת), באמצעות מכונית תופת, במהלכו נהרגו שלושה בני אדם ורבים נפצעו. לאחר הקמת המדינה, בשנת 1950, הוחלף שם העיתון לג'רוזלם פוסט.	עריכה | תבנית | שיחה
ג'_בכסלו	ג' בכסלו תרס"ב, 14 בנובמבר 1901, נוסד היישוב אילניה; בתחילה כחוות סג'רה, שקרקעותיה נרכשו בידי חברת יק"א בשנת 1899. בשנת 1902 הפכה החווה למושבה. בנובמבר 1907, הקימה מניה שוחט בסג'רה את "הקולקטיב", קבוצת פועלים מאורגנת מאנשי העלייה השנייה, שלקחה תחת אחריותה את עיבוד הקרקעות בפלחה ואת השמירה. "הקולקטיב", שהיה למעשה מיזם חדשני וחלוצי בנוף היישובי באותם ימים, ניהל קופה משותפת להוצאות והכנסות, מטבח וסידור עבודה משותף לחברים. האחראים לעבודה החקלאית ב"קולקטיב" היו ישראל גלעדי וסעדיה פז. ב"קולקטיב" השתתפו שמונה עשרה חברים, בהם שש נשים. בין החברים והפועלים היו ישראל שוחט ודוד בן-גוריון, לימים ראש ממשלת ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
ד'_בכסלו	ד' בכסלו תרצ"א, 24 בנובמבר 1930, ארגון ציוני אמריקה (בראשי תיבות באנגלית: ZOA), הודיע על מורת רוחו ממדיניות הספר הלבן, ואת צערו על יחסו של הממשל האמריקני ונציגי בית הנבחרים לסוגיית הגבלת העלייה של יהודים לארץ ישראל. ראשי הארגון הודיעו על המשך עמידתם האיתנה לצידו של היישוב העברי ועל המשך תמיכתם המוסרית והחומרית בו. ארגון ציוני אמריקה, אשר נוסד בשנת 1897, היה חלק מההסתדרות הציונית, ופעל לגיוס תרומות מקרב יהדות בארצות הברית, במקביל אל ארגונים ציונים נוספים, כגון תנועת המזרחי, פועלי ציון, וההסתדרות הציונית הדסה. הארגונים הקימו שלוחות בארץ ישראל, הציבו יעדים והקימו מוסדות בתחומי הרפואה, הסעד והצדקה.	עריכה | תבנית | שיחה
ה'_בכסלו	ה' בכסלו תש"ט, 7 בדצמבר 1948, נוסד קיבוץ צרעה. באותו יום עלו להתיישבות גם מייסדי קיבוץ משמר דוד הסמוך; ובין שני היישובים החדשים, נחנך גם "כביש הגבורה" לירושלים, בין צומת שמשון לבין צומת נחשון. מייסדי צרעה היו חברי הכשרות של תנועת הנוער "התנועה המאוחדת" בכפר בלום, עין גב ודגניה ב, והפלמ"ח, ילידי ירושלים. שם הקיבוץ ניתן על פי האתר המקראי הקדום צרעה, אשר השתמר באתר הכפר הערבי סרעה. במבנה הנטוש של הכפר, התגוררו המייסדים בשנים ראשונות; ובשנת 1951, הוקם יישוב הקבע בעמק נחל שורק.	עריכה | תבנית | שיחה
ו'_בכסלו	ו' בכסלו תרצ"ט, 29 בנובמבר 1938, חברי קיבוץ כפר מסריק, חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" מצ'כיה וליטא, הקימו את יישוב חומה ומגדל 28, ליד בית החרושת ללבנים "נעמן". בשנת 1940, הוקם יישוב הקבע של הקיבוץ, בקרקעות הקרן הקימת, בצד המזרחי של כביש חיפה-עכו. מדרום לקיבוץ עין המפרץ בשפלת עכו. אז הוחלט כי הקיבוץ יקרא כפר מסריק, על שמו של המנהיג הצ'כי טומאש מסריק.	עריכה | תבנית | שיחה
ז'_בכסלו	ז' בכסלו תרפ"ה, 3 בדצמבר 1924, נערכה הישיבה הראשונה במשפטם המתוקשר של חמשת חברי המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית. הם נתבעו בערכאות ממשלת המנדט על השתתפותם בתגרה, שבה חולקו עלונים מטעמם. בעלונים נטען כי ההסתדרות הכללית והתנועה הציונית מנצלת פועלים ערבים. השופטים קבעו לנידונים בהפרת הסדר הציבורי, תקופות מאסר של כשבוע ועד חודשיים, ואף גירוש מהארץ לאחד מהם. פק"פ הוקמה בשנת 1919, על ידי הדוגלים בקומוניזם, אנשי העלייה השנייה והשלישית; המפלגה שהוצאה מחוץ לחוק על שלטונות המנדט הבריטי, תמכה במשטר הסובייטי בברית המועצות ונשמעה להוראותיו.	עריכה | תבנית | שיחה
ח'_בכסלו	ח' בכסלו תש"י, 29 בנובמבר 1949, נוסד מושב בית הגדי, בנגב בצפון מערב הנגב, ליד נתיבות ובסמול לרצועת עזה. מייסדי המושב היו חברי מפלגת "המזרחי", יוצאי צה"ל, אשר התאגדו בארגון "נתיב במולדת". השם בית הגדי נבחר על פי שמו של היישוב הקדום הסמוך: "בית הגידאה", אשר צוין במפת מידבא.	עריכה | תבנית | שיחה
ט'_בכסלו	ט' בכסלו תרצ"ה, 16 בנובמבר 1934, בעיתון דבר של ההסתדרות הכללית פורסם, כי הסוכנות היהודית החליטה על הקמת מוסד ביאליק. הגוף החדש נועד יפעל כקרן למען המדע, הספרות והלשון העברית, בפיקוחם של חבר נאמנים מטעם הסוכנות. התקציב הראשון שהועמד לרשותו, בשנת תרצ"ה 1935-1934, היה 5000 לא"י. הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית, היא כללה ציונים ולא-ציונים, שהתאגדו בה כדי לפעול במשותף למען פיתוח היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. אחד מהכותרים הידועים שיצאו בניהולו ובמימונו של מוסד ביאליק היא האנציקלופדיה המקראית.	עריכה | תבנית | שיחה
י'_בכסלו	י' בכסלו תרצ"ב, 20 בנובמבר 1931, הגיע לנמל יפו הנציב העליון החדש סר ארתור ווקופ. בתקופת כהונתו, אשר נמשכה כשנתיים, פרצו מאורעות תרצ"ו והמשיכה העלייה וההעפלה היהודית לארץ. בשל תמיכתו בהגירת יהודים לארץ, בשונה מעמדתם של פקידים ומדינאים בריטים רבים, זכה ווקופ לאהדתו הרבה של היישוב. ווקופ ניסה לקשר בין מנהיגות היישוב לבין המנהיגות הערבית ושקד על פיתוחה המנהלי והכלכלי של כלל האוכלוסייה. אולם בשל תמורה בעמדתה של ממשלת בריטניה כלפי היישוב, הוא הוחלף בסר הרולד מקמייקל.	עריכה | תבנית | שיחה
י"א_בכסלו	י"א בכסלו תש"ח, 24 בנובמבר 1947 – 22 בדצמבר 1947, הסתיימו שלושת ימי הישיבות של משפט אושוויץ הראשון בקרקוב. שלטונות פולין העמידו לדין במשפט 41 אנשי אס אס בכירים, 36 גברים ו-5 נשים, ששרתו במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. בעלות הברית הסגירו פושעי המלחמה הנאצים לידי שלטונות פולין. בין הנשפטים היו רודולף הס, שעדותו נמסרה קודם לכן במשפטי נירנברג, וארתור ליבנהשל שהיו מפקדי המחנה, ומריה מנדל, מפקדת מחנה הנשים. אל המשפט הוזמנו עדים רבים ומבחר מסמכים של שלטונות גרמניה הנאצית בפולין, הוצגו לפני השופטים. 24 מהנשפטים נידונו למוות, והשאר לעונשי מאסר. הס הוצא להורג קודם למשפט בתלייה, ב-16 באפריל 1947, מול תא גזים I במחנה אושוויץ; שאר הנידונים, בכלא קרקוב ב-18 בינואר 1948.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ב_בכסלו	י"ב בכסלו תרפ"ב, 13 בדצמבר 1921, חברי גדוד העבודה מעין חרוד, ששכן אז ליד מעיין חרוד, הקימו את תל יוסף. הקיבוץ החדש הוקם בקרקעות הקרן קיימת לישראל. נקרא על שם יוסף טרומפלדור ממייסדי "הגדודים העבריים", וממנהיגי ארגון "החלוץ" ברוסיה, שרבים מחניכיו היו חברי גדוד העבודה. בקיץ תרפ"ג 1923, משק עין חרוד התפלג מגדוד העבודה בשל מחלוקת עזה על עתידו וניהול של הגדוד כקומונה ארצית. תושבי עין חרוד שרצו להישאר חברי גדוד העבודה נאלצו לעבור לתל יוסף, ובראשם מנחם אלקינד, יהודה אלמוג ויצחק שדה. בשלהי שנות ה-20 עבר קיבוץ תל יוסף אל גבעת קומי, בסמוך לעין חרוד. בתל יוסף ראה אור כתב העת של גדוד העבודה "מחיינו", בעריכתו של יהודה ארז. בשנת 1929, הצטרף הקיבוץ, יחד עם משקי גדוד העבודה: כפר גלעדי ורמת רחל אל "הקיבוץ המאוחד". בתל יוסף הוקם "בית טרומפלדור" – מוזיאון וארכיון.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ג_בכסלו	י"ג בכסלו תש"ט 15 בדצמבר 1948 – ט' באדר תש"ט 10 במרץ 1949, התחולל השלב הראשון בהבאת יהודי תימן למדינת ישראל הצעירה, במבצע מרבד הקסמים, אשר שמו הרשמי היה "מבצע על כנפי נשרים". בשלב ראשון זה, הובאו לארץ כחמשת אלפים וחמש מאות נפשות יהודים שהתאספו במחנה ייעודי בתימן. שם המבצע נקבע על פי פסוק בספר שמות (פרק י"ט, פסוק ד'): "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ד_בכסלו	י"ד בכסלו תש"ז, 7 בדצמבר 1946, אוניית המעפילים "רפיח" טבעה בים האגאי. על סיפונה הפליגו כשמונה מאות מעפילים; כאשר האונייה טבעה, נפטרו בטביעה שמונה מהם. המעפילים נאספו על ידי כוחות בריטיים והועברו למחנות המעצר בקפריסין. ההעפלה הונצחה במחנה המעצר בעתלית שבו הוקם "מוזיאון ההעפלה על שם משה סנה".	עריכה | תבנית | שיחה
ט"ו_בכסלו	ט"ו בכסלו תש"ח, 28 בדצמבר 1947, פורסמה הכרזה א' של "מרכז המפקד לשרות העם" – הצו הראשון לגיוס חובה אל כוחות הביטחון של מדינת ישראל העתידית – "לקראת הפעלת הפעולה הציבורית-מדינית לגיוס כוח האדם לשרות העם". כבר באביב 1947, על אף שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, נתנו דעתם מנהיגי היישוב והסוכנות ובראשם דוד בן-גוריון, על כינון מסגרת גיוס חובה לבני 25-17, גברים ונשים אשר יגויסו על פי חוק אל מרכז המפקד התנדבו כשבעים וחמישה פעילי ציבור וההגנה, אשר הקימו לשכות גיוס אזוריות ברחבי הארץ. המתייצבים בלשכות הגיוס החדשות נקראו להתייצב בהן מה-9 בדצמבר 1947.	עריכה | תבנית | שיחה
ט"ז_בכסלו	ט"ז בכסלו תרפ"ה, 13 בדצמבר 1924, נוסדה המושבה הרצליה בשרון הדרומי, ונקראה על שם חוזה מדינת ישראל בנימין זאב הרצל. קרקעות המושבה נרכשו על ידי יהושע חנקין מבעליהן הערבים. מייסדי המושבה הראשונים היו חברי "האגודה הציונית קהילת ציון" מארצות הברית, וחברי האגודה "בני בנימין", ילידי מושבות וחקלאים. בשנת 1960 הוכרזה הרצליה לעיר.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ז_בכסלו	י"ז בתמוז תש"ח, 30 בנובמבר 1947, החלה מלחמת העצמאות. במרץ 1949, כעשרה חודשים לאחר הכרזת העצמאות הסתיימו הקרבות בחזיתות. סיומה הרשמי של המלחמה היה בכ"ה באב תש"ט 20 ביולי 1949. מלחמת העצמאות פרצה לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. בשלב ראשון פתחו בה ערביי ארץ ישראל, ולאחר הצטרפו אליהם צבאות מדינות ערב. היישוב היהודי שמנה כשש מאות אלף נפש, שכל כששת אלפים נפש, וכן נחרבו יישובים יהודים, ובכלל זה הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בצד הערבי חרבו יישובים ועזבו את הארץ מאות אלפים. במהלך המלחמה הוכרזה מדינת ישראל, הוקמה ממשלה זמנית ונבנה צבא הגנה לישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ח_בכסלו	י"ח בכסלו תר"ע, 1 בדצמבר 1909, נוסדה דגניה א', על ידי קבוצת פועלים, חלוצים ואנשי העלייה השנייה, שנקראה בשם "קבוצת הכיבוש" בקרקעות הקק"ל של ההסתדרות הציונית, באתר מדרום לכנרת בשם אום ג'וני. הקבוצה התקבלה לעבודה באתר בפיקוח "המשרד הארצישראלי בראשותו של הד"ר ארתור רופין. אולם היחסים בין חברי הקבוצה לבין האגרונום ברמן שהוצב באתר כדי לנהל העבודות החקלאיות, עלו על שרטון. ולאחר שנה הגיעו לאתר חברי "הקומונה החדרתית" ו"הקומונה הרומנאית". הקבוצה, שחבריה היו בעלי תפיסת עולם ציונית וסוציליסטית, עשתה חיל בעבודות החקלאות, שעיקרן היה פלחה ורפת. לאתר הקבע, בסמול אל מוצא הירדן מהכנרת, עברה הקבוצה ב-4 ביוני 1912. חברי קבוצת דגניה א', הזמינו את ההוגה והמנהיג אהרן דוד גורדון, לבוא להתגורר עמם, רובם ככולם היו חברי מפלגת "הפועל הצעיר"; עבור רבים בארץ ומחוצה לה הייתה דגניה א' למופת של חיי חלוציות ושתפנות ביישוב היהודי בארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
י"ט_בכסלו	י"ט בכסלו תקנ"ט, 29 בנובמבר 1798, רבי שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", רש"ז), השתחרר מהמאסר בכלא בפטרבורג. רבי שניאור זלמן יסד את חסידות חב"ד והיה האדמו"ר הראשון שלה. מצעירותו התבלט כתלמיד חכם וכמנהיג בחברה היהודית, וכן בהשתייכתו לתנועת החסידות של רבי ישראל בעל שם טוב. המתנגדים לחסידות ניסו להערים קשיים בדרכה; וכך, אנשי הקהילה בווילנה הודיעו לשלטונות רוסיה הצארית, כי רבי שניאור זלמן תומך בחסידים שעלו לארץ ישראל בעצה ובממון, ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אויבתה שנים רבות. רש"ז נעצר בכ"ד בתשרי ה'תקנ"ט, 4 באוקטובר 1798. הוא שוחרר לאחר שהתברר כי החשדות בו שגויים. תאריך השחרור מצוין מדי שנה על ידי חסידי חב"ד כחג הגאולה ונערכים בו לימוד תורה קבוצתי וחגיגות.	עריכה | תבנית | שיחה
כ'_בכסלו	כ' בכסלו תרצ"ה, 27 בנובמבר 1934, נפתחה הוועידה הארצית של חברי מפלגת הציונים הכלליים. על סדר יומה עמדה ההתנגדות למדיניות הגבלת העלייה של ממשלת המנדט הבריטי. הוועידה קראה לשלום בין פלגי התנועה הציונית, בין תנועת העבודה לבין הרוויזיניסטים, והביעה תמיכה בהסכם בין דוד בן-גוריון לבין זאב ז'בוטינסקי. כמו כן התקבלה החלטה לערוך מגבית של 5000 לא"י שיוקדשו ל"קרן עזרה" לקליטת הנוער הציוני מהגולה בארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"א_בכסלו	כ"א בכסלו תש"ט, 22-23 בדצמבר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, התחולל הקרב על גבעה 86 בנגב. חיילי צה"ל מגדוד 13 של חטיבת גולני הסתערו על הגבעה שהייתה בשליטת הצבא המצרי, והצליחו לכובשה. אולם למחרת פתחו הכוחות המצרים במתקפת נגד משולבת של שריון, ארטילריה וחיל רגלים וכוחות צה"ל נאלצו לסגת. שלושה עשר מהם נהרגו, עשרה נעדרו, ושלושים וחמישה נפצעו בקרב.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ב_בכסלו	כ"ב בכסלו תש"ט, 24 בדצמבר 1948, כחלק מכינונה של מדינת ישראל, נקבע כי הלירה הישראלית שעד עתה חולקה לאלף מיל כפי השיטה שהנהיגה ממשלת המנדט, תתחלק מאותו יום לאלף פרוטות. השם פרוטה נלקח ממטבע שהילכה בארץ ישראל בתקופת המשנה; הבחירה בו בטאה את חשיבותה של התרבות העברית בעת העתיקה כמרכיב חיוני ביצירתה של התרבות העברית החדשה במדינת ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ג_בכסלו	כ"ג בכסלו תש"ט, 25 בדצמבר 1948, ימיו הראשונים של מבצע חורב, מהמבצעים המכריעים של מלחמת העצמאות, שהחל בהתקפה כנגד חיל המשלוח המצרי אשר פלש לארץ ישראל; מערכות המבצע התנהלו בנגב ובמזרח סיני. המבצע הסתיים בו' בטבת תש"ט, 7 בינואר 1949.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ד_בכסלו	כ"ד בכסלו תרע"ח, 9 בדצמבר 1917, ירושלים נכבשה על ידי הצבא הבריטי, כחלק מהתקדמותו האסטרטגית במלחמת העולם הראשונה. בכך הסתיים שלב חשוב בכיבוש ארץ ישראל על ידי הכוחות הבריטים, אשר החל במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. טקס הכניעה הרשמי של ירושלים בפני הגנרלאדמונד אלנבי התקיים ב-11 בדצמבר 1917.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ה_בכסלו	כ"ה בכסלו תרמ"ג, 6 בדצמבר 1882, ראשוני המושבה זכרון יעקב התיישבו בקרקעותיהם, שנרכשו מידי אפנדי בחיפה. הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהארגן את הפלגת המייסדים מרומניה. שנה לאחר הקמת המושבה היא קרסה כלכלית, והברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד שכונה גם "הנדיב הידוע", בא לעזרתה במימון ובייעוץ, אך גם ב"אפוטרופסות שנמשכה עד שנת 1900. הברון הקים בזכרון יעקב, כמו במושבות עבריות נוספות בארץ ישראל, מערך חקלאי וציבורי, שכלל שירותי מנהל ורפואה, וכן הקים במושבה בית כנסת גדול, וקבע את שמה על שם אביו יעקב.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ו_בכסלו	כ"ו בכסלו תרמ"ה, 14 בדצמבר 1884, נוסדה המושבה גדרה על ידי אנשי ביל"ו, שהיה הארגון החלוצי ביותר בתקופת העלייה הראשונה. תנועת ביל"ו צמחה לאחר רצח הצאר והפוגרומים שבאו בעקבותיהם ברוסיה הצארית. מייסדיה היו צעירים, בוגרי גימנסיות ואוניברסיטאות שהאמינו כי העם היהודי המפוזר בגלות צריך להקים מדינה משלו בארץ ישראל, ולה צבא וכלכלה עצמאית. אנשי ביל"ו החלו להגיע לארץ בשנת תרמ"ב 1882, ועבדו במלאכת כפיים, כגון חקלאות וסתתות. מלבד מושבתם היחידה בגדרה, התיישבו מספר ביל"ויים גם בראשון לציון, נס ציונה ובתל אביב שקמה ב-1909.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ז_בכסלו	כ"ז בכסלו תר"ף, 19 בדצמבר 1919, אל נמל יפו הגיעה האונייה רוסלן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה כ-700 נוסעים. האונייה יצאה מנמל אודסה לאחר תקופת הכנות ארוכה של התאגנות, רישום ואף לימודים. רובם ככולם הנוסעים היו מיהדות רוסיה הצארית לשעבר; מיעוטם היו פליטים שהתגלגלו אל רוסיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ורובם אך התחזו ל"ארצישראלים", כדי לקבל מהשלטונות הרוסיים המהפכנים, אישור יציאה ומשלטונות המנדט הבריטי, אישור כניסה לארץ. בין הנוסעים היו אנשי רוח, כגון סופרים והיסטוריונים, מהנדסים רופאים ועסקנים בפוליטיקה היישובית העתידית, ועמם גם צעירים שהתעתדו להיות חלוצים ולהקים התיישבות חדשה בארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ח_בכסלו	כ"ח בכסלו תרפ"א, 9 בדצמבר 1920, נערכה וועידת היסוד של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, והתקבלה החלטה לכונן "ארגון הגנה ושמירה". ההכנות לוועידת היסוד ובחירת הנציגים התקיימו בחודשים שקדמו לה. השתתפו בהם חברים ותומכים בתנועת העבודה בארץ ישראל, רובם אנשי העלייה השנייה והשלישית. בין הצירים הנבחרים היו מנהיגי "פועלי ציון", "פועלי ציון שמאל", הקומוניסטים", "הפועל הצעיר" ומפלגת "העולים החדשים" שהוקמה על ידי חניכי "השומר הצעיר ו"החלוץ", הצירים קבלו לאחר דיון סוער את ההגדרה של הארגון החדש: ”ההסתדרות הכללית מאגדת את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור כל העניינים היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של המעמד העובד בארץ לבניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל”	עריכה | תבנית | שיחה
כ"ט_בכסלו	כ"ט בכסלו תרפ"ט, 12 בדצמבר 1928, נציגי מפלגת "אגודת ישראל" הוזמנו להשתתף ב"ועדת הכותל", אשר הקים "הוועד הלאומי", וזאת לרגל המתיחות ששררה בין יהודים לבין ערבים בדבר התפילה והנוכחות היהודית בכותל המערבי. הנושא נידון גם בספר הלבן של פאספילד, שנכללה בו הודעת הממשלה, כי מוטלת עליה החובה לשמור על המצב הקיים, אשר כולל את זכותם של היהודים להתפלל במגרש הצר לרגלי הכותל המערבי מחד, ועובדת הבעלות של הווקף המוסלמי על המגרש; וכי היהודים ניסו להכניס שינויים במצב הקיים מבלי לקבל את אישור השלטונות הבריטים. "הוועד הלאומי" הציוני בחר לצרף את נציגי "אגודת ישראל" שאינה ציונית, כדי ללכד את שורות האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
ל'_בכסלו	ל' בכסלו תשס"ט, 27 בדצמבר 2008, החל המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" שהוביל צה"ל ברצועת עזה. על פי פרשנים היו יעדי המבצע שלושה: האחד, למנוע מהחמאס להתחמש פרק זמן ניכר; השני, לגרום לרגיעה ביטחונית, אף כי ארעית. השלישי, למצוא את החייל החטוף גלעד שליט ולהחזירו לישראל. סיום המבצע החל ב-17 בינואר, כאשר ישראל הכריזה על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת, עד יציאתם המלאה של הכוחות ב-21 בינואר. במשך המבצע נהרגו 3 אזרחים ישראלים, ונרשמו 183 פצועים ו-548 נפגעי חרדה. בקרב חיילי צה"ל היו 10 הרוגים ו-317 פצועים.	עריכה | תבנית | שיחה

אירועים בתולדות עם ישראל לפי חודשים