שיחה:הר הבית

הוספת דיון
שיחות פעילות

ניטרליותעריכה

נראה לי שהערך הזה לא מספיק נייטרלי. במיוחד הכיתוב מתחת לתמונה וכל מיני דעות שכתובות בתחילת הערך. Erwin138 22:56, 27 יוני 2005 (UTC)

יש תבנית {{NPOVD}}, אם אתה חושב שצריך לשים בערך, תשים Roeeyaron שיחה 22:57, 27 יוני 2005 (UTC)
ממש לא, התבנית נקראית NPOV והיא המוצא האחרון. קודם כל מתחילים מלתקן את מה שאתה חושב שלא מאוזן ואחר כך יש עוד שלבים אבל אני בספק אם נזדקק להם. טרול רפאים 23:11, 27 יוני 2005 (UTC)
מה לא נייטרלי בערך?--נריה הרואה 03:35, 28 יוני 2005 (UTC)
הוא נשמע כמו שיעור מולדת, כמו כן כתוב בו בנתיים רק על יהדות. עיין בערך באנגלית ותראה שלכל צד יש פירוט על הטענות שלו ועל החוקים וההיסטוריה שקשורים להר הבית. כמו כן במבוא אין העדפה כלשהי לספר על דת כלשהי. Erwin138 09:55, 28 יוני 2005 (UTC)
אז תרחיב את הערך כך שהמידע יהיה מלא. תבנית של ערך שנוי במחלוקת שמים רק במקרים קיצוניים. גילגמש שיחה 10:05, 28 יוני 2005 (UTC)
הערך הוכנס לטיפול דחוף עקב חוסרים מהותיים ביותר בו, להערכתי הערך אמור להיות גדול בערך פי 10 מהנוכחי. הטענה שיש להוריד דברים בשביל להכניס לאיזון מגוחכת לחלוטין. טרול רפאים 11:59, 28 יוני 2005 (UTC)

פסקאותעריכה

המבנים שעל הר הבית תופסים יותר מדי פסקאות. יש לצמצם אותם לפסקת מבנים שבה יהיו תתי ותתי תתי פסקאות ולא כפי שעכשו. --אפי ב.שיחה • 10:41, 28 יוני 2005 (UTC)

המבנים היו במקור ערכים נפרדים והוחלט לאחד אותם כאן. הפיסקאות מקושרות ישירות לערכים שונים ולכן אי אפשר לוותר על הפיסקאות. אם יש בעיה - אפשר לעשות ערך נפרד: הר הבית: מבנים דרור 11:57, 28 יוני 2005 (UTC)
מה שעשית בסדר. דרור 12:08, 28 יוני 2005 (UTC)
יופי. --אפי ב.שיחה • 15:57, 28 יוני 2005 (UTC)

=

שם בערביתעריכה

חרם א-שריף - מה משמעותו למי שיודע? --אפי ב.שיחה • 15:57, 28 יוני 2005 (UTC)

פחות או יותר "הקדוש (או: המקדש) הנכבד (או: האצילי)". בערך האנגלי מתרגמים the Noble Sanctuary. נתנאל 18:18, 28 יוני 2005 (UTC)
חרם משמעותו "דבר קדוש" (ירושלים נחשבת באסלם לת'אלִת' אל-חרמין" כלומר המקום השלישי בקדושתו). ושריף משמעותו "נכבד, אציל". כשאומרים חרם א-שריף הכוונה היא ל"הר הבית" ולא נהוג לתרגם מילולית. --נריה הרואה 18:53, 28 יוני 2005 (UTC)

הכנסת השם הערבי ,עם כל הרלוונטיות שלו בראש שם הערך היא אמירה פולטית חד משמעית שאין לה מקום בויקיפדיה ,בערכים אחרים לא מובא תרגום של שפת הערך לשפות אחרות . מקומו של השם חייב להיות בהקשר לקשר של המוסלמים להר הבית אבל בהחלט לא בכותרת של הערך!! ארז ל. 13:46, 16 במאי 2007 (IDT)

לא בטוחה שהכנסת השם היא דווקא אמירה פוליטית, אבל נראה שאתה צודק שאין לזה מקום. אנחנו נוהגים להוסיף בסוגריים בפתיח שם של מקום בשפת המדינה בה הוא נמצא, ובמקרה של הר הבית התרגום לערבית אינו רלוונטי לפתיח, והוא עושה יפה את העבודה בפסקה "הר הבית באסלאם". תמרה שיחה 14:19, 5 ביוני 2012 (IDT)
שפת המדינה, או שפתם של התושבים, או שפתם של מי שמשתמש במקום, כמו במקרה זה. הרוב המכריע של המבקרים\משתמשים בהר הבית כיום הינו ערבי, למקום זיקה מובהקת לערבים, ולכן מתאים להשאיר את השם בערבית. יוסאריאןשיחה 14:27, 5 ביוני 2012 (IDT)
כל זאת בלי להתייחס לעובדה שהקהילה הבינלאומית לא מכירה בריבונותה של ישראל על המתחם. פרט שאכן קל לשכוח למי שחי בארץ. יוסאריאןשיחה 14:29, 5 ביוני 2012 (IDT)
אכן מיותר לחלוטין, כתמרה • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 16:57, 5 ביוני 2012 (IDT)
דיון שהחל במאי 2007, המשיך בהערה של תמרה שאליה הגבתי, לא יכול להסתיים אחרי עוד שעתיים ללא התייחסות מינימלית לדבריי, ובהשבת העריכה עם התקציר "רוב ברור בדף השיחה". קצת דרך ארץ, בכל זאת. יוסאריאןשיחה 17:06, 5 ביוני 2012 (IDT)
אנחנו אנציקלופדיה העברית, ומושם כך אנחנו אמורים לספק את המידע לדוברי השפה. וכמו שהזכירה תמרה, הימצאות האתר מחייבת שימוש בשפת המקום. כאן האתר נמצאת בישראל. הכרה או אי הכרה של מדינה זו או אחרת לא משנה את המציאות, האם נכתוב בערך תל אביב-יפו בכותרת בערבית שיח מוניס? הרי מדינות רבות לא מכירות כלל בישראל ובשטחיה..... פרט שקל לשכוח....
חושבני שדיון שהסתיים בצורה ברורה ב2007 יש לכבד את הנאמר, כעת כאשר אנחנו מוספים עליו יש לכבד וקצת דרך ארץ כלפי הדנים הקודמים ולנהוג בהתאם • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 17:49, 5 ביוני 2012 (IDT)
יש הבדל עצום בין תל אביב וההכרה הבינלאומית בה לבין ירושלים המזרחית. כמו כן - זה לא היה לב הטיעון, ליבו של הטיעון היה שמי שפוקד את הר הבית, אחראי על תחזוקו ומתפלל בו כיום, ובכמה מאות השנים האחרונות, הם ערבים. זה מקום פולחן משמעותי עבורם, בחגים חשובים מאות אלפים מהם נוכחים בו, ובשגרה הם המבקרים היחידים במהלך רוב שעות היום. יוסאריאןשיחה 17:52, 5 ביוני 2012 (IDT)
כמו כן - הדיון כלל לא התקיים ב-2007, אז הוערה הערה בודדה של ארז ל., בטח שלא הסתיים אז. יוסאריאןשיחה 17:54, 5 ביוני 2012 (IDT)
ומהו ההבדל?! כמו כן גם זה לא היה לב הטיעון, אלא הטיעון היה "אנחנו אנציקלופדיה העברית, ומושם כך אנחנו אמורים לספק את המידע לדוברי השפה", את שם המקום המקום בשפת המדינה אנחנו מכניסים שיש טעם לכך. המשתמשים במבנה לא משנים את שפת המדינה • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בסיוון ה'תשע"ב • 18:23, 5 ביוני 2012 (IDT)
א. ההבדל הוא שאחת מוכרת על ידי רוב אומות העולם כשוכנת בריבונות ישראלית, והשניה לא. אתה יכול לקרוא על כך במעמדה החוקי של ירושלים.
ב. טימישוארה היא עיר בשטח ריבונותה של רומניה, ותגוררת בה אוכלוסיה ש-1.98 אחוז ממנח סרבי, שמה מפורט בסרבית ובעוד כמה שפות בתחילת הערך. שם העיר יאשי כתוב ביידיש.
ג. עברתי על 17 דפים בשפות שונות. ברובם המכריע כותבים את שני השמות בשפת המקור. במעטות לא מצויין אף אחד מהם. ביידיש כתוב באופן טבעי השם העברי, אבל לא הערבי. במקדונית השם הערבי הוא היחיד שמופיע בשפת המקור. יוסאריאןשיחה 22:05, 5 ביוני 2012 (IDT)
מה עניין הכרה בינלאומית לעניין שם ערך אנציקלופדי ועוד לאתר היסטורי כ"כ עתיק? ואם לא היו מואילים להכיר בתל אביב אז כן צריך היה לקרוא לערך שיח מוניס? וכך גם מספר המבקרים הערבים לא משפיע לדעתי. כמו תמרה. אורלילי - שיחה ט"ו בסיוון ה'תשע"ב 23:04, 5 ביוני 2012 (IDT)
לריבונות ולהכרה בריבונות אין שום קשר לעניין, וההשוואה לתל אביב לא טובה. השם בערבית צריך להשאר כי לערבים יש זיקה חזקה להר הבית. אריה ה. - שיחה 00:03, 6 ביוני 2012 (IDT)
זה מה שאמרתי, ההערה לגבי הריבונות היתה יותר הערת אגב, וכבר כתבתי שזה לא לב הטיעון. יוסאריאןשיחה 07:19, 6 ביוני 2012 (IDT)
לערבים יש גם זיקה לכנסת, האם נכתוב את שם הכנסת בערבית? מה הזיקה עושה כאן? • חיים 7 • (שיחה) • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 00:02, 7 ביוני 2012 (IDT)
המקום מקודש לשתי הדתות, ושתיהן מרגישות קשר חזק אליו. כשהמוסלמים יתחילו לסגוד לכנסת, נתחיל להתווכח גם שם. עד אז הסרת השם לא מוסיפה שום דבר לקורא ורק גורעת ממנו. היחס של המוסלמים למקום הוא חלק חשוב בערך אנציקלופדי. אריה ה. - שיחה 00:54, 7 ביוני 2012 (IDT)
אשמח אם תסביר לי מה הוספת השם בעברית נותנת לקורא, איזה ערך נוסף היא נותנת?! • חיים 7 • (שיחה) • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 01:24, 7 ביוני 2012 (IDT)
חשוב שהקורא העברי ידע איך בערבית קוראים למקום הזה. חשוב שהוא ידע שכשהוא שומה "חראם א-שריף" (ובהחלט הוא שומע את זה) מדובר על "הר הבית". ואגב, להזכירך, ערבית היא שה רשמית במדינת ישראל. emanשיחה 01:46, 7 ביוני 2012 (IDT)

שיניתי את השם לשם המקורי המופיע בתרגום ספר ירמיה לערבית - השם הוא גבל אלביית, השם חראם א שריף הוא שם אסלאמי מאוחר יותר מהתקופה העותמאנית. הנה הפסוק השלם מתרגום התנך לערבית: إن ميخا المورشتي تنبأ في أيام حزقيا ملك يهوذا، وكلم كل شعب يهوذا قائلا: هكذا قال رب الجنود: إن صهيون تفلح كحقل وتصير أورشليم خربا وجبل البيت شوامخ وعرAzem48 - שיחה 21:17, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

השער האפלעריכה

האם השער האפל שמוזכר בערך אמור להיות שער העופל? אני יודע שהיה חלק בהר שנקרא העופל, אבל אני לא יודע אם היה לו שער. ערןב 16:51, 28 יוני 2005 (UTC)

לא - העופל הוא איזור דרומית להר הבית. ממנו הוליכו להר הבית שערי חולדה (השער המשולש והשער הכפול). השער האפל הוא אחד מהשערים בחומת הר הבית שנבנו בתקופה הממלוכית. (אני מקווה להגיע לחלק זה בקרוב) דרור 16:54, 28 יוני 2005 (UTC)
אוקיי, תודה. ערןב 17:07, 28 יוני 2005 (UTC)

חלקים חסריםעריכה

  • התקופה היבוסית.
  • הקמת המזבח ע"י דוד.
  • השימוש בהר הבית בתקופה הצלבנית (בתור מרכז של הטמפלרים).
  • ההרחבה ע"י הורדוס.
  • למה המוסלמים הקימו את המסגד על ההר?
  • למה נבחר דווקא הר הבית להקמת המקדש?
  • ההרס של ההר בתקופת חורבן בית שני.
  • ממה עשוי ההר (גיר וכו').
  • טופוגרפיה.
  • השריפה של המסגדים בשנות השישים.
  • אירועי 1990.

יש עוד הרבה חלקים אבל אלו מהם שאני זוכר כרגע. טרול רפאים 20:04, 28 יוני 2005 (UTC)

תמונותעריכה

אני חושב שכדאי להוסיף לערך תמונות של דגמי הר הבית בימי בית ראשון ובימי בית שני. לצערי אין לי כרגע. --נריה הרואה 11:42, 26 יולי 2005 (UTC)

כיפת השלשלתעריכה

מיקום כיפת השלשלת: בנוסף לביקורי שם לפני שבועיים - תסתכל בכול מפה של הר הבית ותראה שהיא נמצאת מזרחית וולא צפונית מערבית לכיפת הסלע.
שימושה: העלו המון השערות בנוגע לכיפה ששימשה כדגם מוקטן לכיפה (לא יכול להיות היו בה 10 צלעות במקור ובכיפת הסלע 8), כמבנה המוקר לנו מתחילת האסלאם ששימש קופת אוצר לבניית המסגד (לא יכול להיות שכן הוכח שאין תעלות יסוד והמקום לא קורה מעולם. תסתכל בכול מפה וגם תראה שהיא אכן, בניגוד לכיפת הסלע במרכז הגיאומטרי של המתחם. וההשערה היא שהיא מנציחה איזה מסורת קדומה ויכול להיות שאבן השתיה עליה נבנו גם הדביר בבית ראשון (ושם הונחו לוחות הברית) וקודש הקודשים בבית שני היו שם ולא במיקום של קיפת הסלע כיום.
בכול מקרה ברור שכיפת השלשלת מנציחה איזה מסורת קדומה שכן האגדה על בית משפטו של שלמה הפירוש מרמזת על שיבוש של הסנהדרין שישה, עד החורבן, בלשכת הגזית של בית המקדש.
לצערי אלה השערות חדשות שנובעות מהגילוי שהכיפה יושבת במרכז הגיאומטרי של המתחם ולכן לא תראה ספרים בעניין ואכן זו גם השערה מאוד מרחיקת לכת ולכן לא רשמתי אותה אלא רק ציינתי שהיא מציינת מסורת עתיקה מאוד (גם תקופת בנייתה מעידה על כך שכן נבנתה בזמן המונומנטים העיקריים של הר הבית - עבד אל מאלכ ואל ואליד הראשון שבנו את כיפת הסלע ואל-אקצא)

לא שמעתי על ההשארות בענין המרכז הגיאומטרי. האם אתה יכול להפנות למאמרים או פרסומים המציינים זאת? דרור 16:58, 25 נובמבר 2005 (UTC)


כדי לבדוק את עניין המרכז הגיאומטרי אין צורך לבדוק מאמרים תסתכל במפה של הר הבית ותראה שהיא מצויה בדיוק במרכז - לגבי ההשערות הדעות עדיין חלוקות. לצערי הדבר עדיין חדש ולא ראיתי מאמרים בנידון אלא שמעתי מפי מורהדרך ותיק אשר מדריך בקביעות בהר הבית ואן רביעתו נראית לי קצת מרחיקת לכת אך אין ספק שמיקומה המרכזי ובנייתה כאחד המבנים הראשונים מעיד על חשיבותה אגב המיחראב שבה מציין את המרכז הגיאומרי המדויק) לצערי לא הבנתי כול כך את הסיבה למה כיפת הסלע לא יושבת על הנקודה הזאת.
בנוסף עברתי על המאמר ברפרוף ומצאתי כמה שגיאות שכדאי לתקן ואתקן אותן בשמחה אך ורק אם אדע שעבודתי לא תהיה לשווא:

  • מסגד אל אקצא המופיע בסורה 17 - למיטב ידיעת המוסלמים לא מאמינים שאל אקצא עצמו נבנה על ידי אדם הראשון. יכול להיות שאמרה זו מסתמכת על שיבוש המסורת שלהם שהאסלאם היה קיים עוד מימי אדם הראשון אך שובשה?. בנוסף אל-אקצא הוא שם המתחם ורק אחר כך קיבל המסגד את השם (שפירושו הקיצון) זה בעקבות כך שאכן מסעד אל-אקצא נסנה אחרי ימי מוחמד והדבר ידוע גם להם ולכן קידשו את המתחם כולו. בנוסף מתחם אל-אקצא מקבל את קדושתו גם מן הסיפור בחדית' בו מסופר על המסע כולו על החיה המיתולוגית בוראכ ושם עלה השמימה (אבן העליה במגד הסלע) וקיבל את ההוראה ל5 התפילות
  • צלבנים: את הר הבית כבש טנקרד הנורמני שהיה אחד ממפקדי הכוחות הצלבניים הוא נהכנס להר הבית והחל לבזוז אותו. את כיפת הסלע הסלב לtemplum domini -מקדש האדון ועל כיפתהשמו צלב ענק המורכב מארבעה צלבים - סמל שהפך לסמל ממלכת ירושלים הצלבנית ומאוחר יותר לסמל המסדר הפרנציסקני. את אל-אקצא הפכו לtemplum solomonis - מקדש שלמה ולא ידוע לי שהאמינו שזה חלק ממקדש שלמה המקורי אך אין לי כול ידיעה הסותרת את זה
  • מקדש יופיטר: מכיוון שלא התרחשו חפירות מסודרות על הר הבית מעולם לא הוכך קיומו של מקדש יופיטר על הר הבית אם כי זו טענה מאוד מקובל היום אך לא חד משמעית ובטח שלא מוכחת ויש לחשוב על לציין שטענה

לתקן משהו שיהיה יותר ראוי בבקשהעריכה

סליחה- תחת הקטגוריה של היסטורית ההר מופיעה משפט "בית המקדש הראשון הוקם בהר הבית כמקדש..." וכו' , לאחר מכן כתוב שהמקדש נברא לאלוקי ישראל, ורשום את שמו בפירוש - הדבר לא יאה ויכל להרשם אחרת ,אלא אם האינצקלופדיה האובקייטיבית הזאת אמורה להוות אינצקלופדיה לאתאיסטים ממוצא יהודי בעלי שנאה עצמית בלבד- כך שאמנם שכבר חיללתם לחלוטין את הערך "הרב מאיר כהנא ז"ל" עם הדעות השמאלניות של חלק מהעורכים (ובאותה מידה ימנים יכלו לעשות את זה בערך רבין ולהזכיר את אלטלנה ,בנין המשטרה הבריטית וענייני השחיתות שלו ולא עושים את זה - ולהבדיל במקרה הזה זה אמת ובערך על הרב כהנא העניין שכביכול הוא חי בחטא ממש לא וזה כבר הוכח) אני מבקש שלא יהיה את הגניבת דעת וחוסר כבוד לציבורים אחרים שקוראים את האינצקלופדיה הזאת , בעניינים רגישים כאלו ותרסנו את הפוקרים בקרבכם שיהיו אוביקטיבים ולא יכניסו את הבוז שלהם לדת במקום שאפילו לא קשור. תודה .

צודק. הדבר תוקן. הללשיחה 04:37, 16 אפריל 2006 (UTC)
רגע, בתוך כל התלונות, הנאצות וההאשמות - מה הוא בעצם רצה? תמרה שיחה 14:21, 26 ביולי 2009 (IDT)
הוא התעצבן על אזכור השם המפורש. דניאל צבישיחה 20:22, ה' באב ה'תשס"ט (26.07.09)
הבנתי. לא היה פשוט יותר עם היה משנה בעצמו, או רושם שורה קצרה וברורה בנוסח "אודה אם הכיתוב..."? בחיי, אני לא מבינה על מה אנשים מתעצבנים היום. תמרה שיחה 10:26, 27 ביולי 2009 (IDT)

קדושתו ליהודיםעריכה

הרב גורן צולם בתוך כיפת הסלע כשהוא אוחז בספר תורה ובשופר. לא ניתן לכנותו בתואר "שוליים" בשום אופן. התמונה התפרסמה בספר של שבתאי בן דב. קישור לכתבת ב"הארץ" נמצא כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=720008&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0

שנות בניין בית המקדש וחורבנועריכה

האם יש למישהו רעיון איך לשלב בערך תאריכים לפי התיארוך המקובל בספירה היהודית? דודס 23:46, 28 מאי 2006 (IDT)

שמות בשפות אחרותעריכה

הועבר משיחת משתמש:eman

ראשית, לתהייתך, הר הבית אכן נקרא בערבית אלחרם אלשריף (או, בכתיב החופשי שלנו בוויקי, אל-חרם א-שריף). שנית, מדוע מחקת את השמות באנגלית? אני אמנם לא הייתי מי שהוסיף אותם, אבל, לדעתי, זה מוסיף לערך ומאפשר לחפש חומר נוסף (הסיבה היא שאתה לא יכול להגיע לשם האנגלי על ידי תרגום פשוט, מילולי, משם הערך בעברית). אנגלית היא שפה שגורה בארץ, אחרי עברית וערבית (ולמעשה, אפילו עוד לפני ערבית), כך שלמעיין בערך ניתנת אפשרות לחפש חומר נוסף ברשת, לא רק בעברית. בכל מקרה, כדאי להחזיר את השם בערבית: אל-חרם א-שריף. אלדד 16:49, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

השאלה היא למה בדיוק הכוונה ב"אל-חראם אשריף"? האם זה בדוק מקביל ל"הר הבית"? או שאולי זה מקביל להמ שאנחנו קוראים "רחבת הר הבית". ובכל מקרה זה קצת טיפשי כשזה בלי האותיות הערביות.
לגבי האנגלית, אני מתנגד. מי שרוצה יכול להכנס בקלות לערך המקביל באנגלית. אין שום מעמד מיוחד לאנגלית בקשר להר הבית. emanשיחה 16:54, 3 אוגוסט 2006 (IDT)
אין בעיה, אטפל בכך מיד. כן, אל-חרם א-שריף שווה ערך למה שנקרא באנגלית Temple Mount, או בשפתנו, "הר הבית". לפחות כאשר אנחנו מעוניינים לדבר על הר הבית עם דוברי ערבית, נקרא למתחם "אל-חרם א-שריף". אלדד 16:56, 3 אוגוסט 2006 (IDT)
טוב. אבל בכל מקרה יורת חשוב פה התעתיק החופשי, מהתעתיק המדוייק. emanשיחה 17:01, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

כרוז הראי"ה קוקעריכה

מצויין בערך כי מקור כרוז שפרסם הראי"ה קוק האוסר כניסה להר הבית הוא באוסף פרטי. האם אפשר לציין את שמו של בעל האוסף בערך, או לחלופין, האם אוכל לקבל את שמו מבלי שהדבר יפורסם ברשת?

פנה ישירות לדף השיחה של שפ2000, שהעלה את התמונה. דניאל צבי 21:02, 21 ביולי 2007 (IDT)

תיקוניםעריכה

  1. יש הרבה מקומות בעולם שאסור ליהודים להתפלל בהם: העיר מכה היא דוגמה טובה, אם כי אני מניח שגם תפילה יהודית בקפלה הסיסטינית בוותיקן, אולי אפילו בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים, לא תתקבל בעין יפה. אמנם האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר ברחבת הכותל המערבי, אבל בימים כתיקונם תפילה נוצרית או מוסלמית במקום תיתפס כמשהו חריג אולי אפילו מקומם בעיני היהודים הפוקדים את המקום. לסיכום - לא נכון לומר שהר הבית הוא המקום היחיד בעולם שבו אסורה תפילת יהודים. נכון יהיה לומר שזהו המקום היחיד שבו יהודים רוצים להתפלל ואינם יכולים. אגב, האם אי-פעם נעצר מישהו על מלמול תפילה יהודית בהר הבית? האם המשטרה מצמידה מקרופון על בגדו של כל יהודי שעולה על ההר כדי לוודא שאינו ממלמל דבר תורה?
  2. מבחינה חוקית גרידא אין ולא הייתה לישראל ריבונות על הר הבית. מבחינה החוק הישראלי, החוק השיפוט והמשפט הישראלי הוחלו על השטח שבו כלול הר הבית בשנת 1967, וברוח זו נוהגות רשויות המדינה בהתייחס להר הבית. מסיבות פוליטיות השליטה המעשית במקום נשארה בידי הווקף המוסלמי משל היה רשות מקומית. אם יש תביעה מממשלת ישראל הרי היא להחיל שליטה ישראלית בהר הבית ולא ריבונות ישראלית. החלת ריבונות היא עניין משפטי בינלאומי שאינו תלוי רק בממשלת ישראל, ומבחינת החלת החוק הישראלי - הרי הדבר כבר נעשה. חוץ מזה, החלת ריבונות אין פירושה ביטול סמכויות הווקף. לישראל יש ריבונות גם על בניין שגרירות ארה"ב בתל-אביב ואף על-פי-כן השליטה במקום מסורה לידי האמריקנים.
  3. על פי החוק כל תושב במדינת ישראל חייב לשאת איתו תעודת זהות בכל עת. אמנם החוק קובע שאי-נשיאת תעודת זהות אינה גוררת עונש בהכרח, אולם אין רבותא בדרישה להיכנס להר הבית עם תעודת זהות. גם למגדלי עזריאלי בתל אביב חובה להיכנס עם תעודת זהות, ואף חובה להפקיד את התעודה בידי השומר בכניסה. מבחינה זאת אפשר לומר שהר הבית הוא מקום בעלי סידורי אבטחה קפדניים, אולם אין בהם ייחוד על פני סידורי אבטחה במקומות רגישים אחרים ברחבי ישראל.
  4. "חמתם של יהודים רבים" - ביטוי קצת כללי. נכון יותר לומר שהוא מעורר ביקורת חריפה בקרב תנועות הציונות הדתית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:27, 10 באוגוסט 2007 (IDT)
מוטב מאוחר מלעולם לא
  1. א. נכון זה לא המקום היחיד בעולם בו אסור ליהודים להתפלל, אבל זה המקום היחידי בו האיסור הוא על תפילה בפרט, למכה אסורה הכניסה ללא-מוסלמים, ונראה לי שבותיקן לא יתירו כניסה של לא-נוצרים, כלומר הדגש במקומות אלו הוא לא על התפילה.
ב. בהחלט ישנם יהודים הנעצרים על חשד לתפילה בר הבית, והשוטרים ואנשי הווקף משגיחים צמוד כדי למנוע מיהודים להתפלל. לעיתים מעצר לחקירה לאחר תפילה גורר לצווי הרחקה.
ג. לעיתים רבות משטרת ישראל סוגרת בפתאומיות את שערי הר הבית ומונעת כניסה של לא-מוסלמים להר, זאת בד"כ מחשש להתפרעויות של מוסלמים(אירוני לא?)
מלא כל הארץ כבודישיחה • כ"ב בתמוז ה'תשע"ה • 22:31, 8 ביולי 2015 (IDT)

תבניות מקורעריכה

הועבר משיחת משתמש:דניאל צבי

שלום. מלבד תבנית המקור הראשונה ששמת לאחר המפשט בנוגע לגניזת קהיר, לא ברור מה מטרתן של שאר התבניות. האם אתה מטיל ספק בנכונות המידע או מעוניין להוסיף כמראי מקום פסקי הלכה ספציפיים שאומרים שאכן בעלייה להר הבית מתגלמות המצוות האלה? היה קל יותר אם היית מפרט בתקציר העריכה או בדף השיחה. ‏pacman - שיחה 12:48, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

לתומי, חשבתי שזה כן ברור. אמנם אני מעורה מעט בנושא, והרבה מהטענות הללו נשמעות לי אפילו קצת מוכרות, אבל אני מטיל ספק בנכונותן, ורוצה לדעת מה המקור (וגם הפניה ספיציפית זה תמיד דבר טוב). דניאל צבי 13:01, 8 באוגוסט 2007 (IDT)
אני מבין, תודה. ‏pacman - שיחה 13:15, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

הסרת תבנית עריכהעריכה

תיקנתי מעט אי סדרים שהיו, אני חושב שניתן להסיר את תבנית העריכה. האם יש מישהו שמתנגד? --מוטל (שיחה | תרומות) 18:58, 9 באוקטובר 2007 (IST)

כן. בעקבות העריכות האחרונות ומחיקת כפילויות ומשפטים סתומים וספקולטיוויים חל שיפור במצב הערך, ולכן אני מוריד את תבנית העריכה (שאני הצבתי). --Hmbr-חנן שיחה 19:03, 10 באוקטובר 2007 (IST)

שאלהעריכה

בערך כתוב: "במלחמת ששת הימים כוחות הצנחנים כבשו את ההר, ומרדכי גור מפקד חטיבת צנחני מילואים הכריז "הר הבית בידינו"." איך הכריז? במכשיר הקשר? 20:24, 15 באוקטובר 2007 (IST)

למיטב זכרוני מסרטי מורשת אכן זה נאמר בקשר. הידרו 20:26, 15 באוקטובר 2007 (IST)
רוצה לשמוע? דניאל צבישיחה 20:31, 15 באוקטובר 2007 (IST)
תודה. 20:33, 15 באוקטובר 2007 (IST)
שכחתי לציין, שכמו ששומעים בקישור - הוא אכן הכריז במערכת הקשר, אבל שדרן הרדיו עם המקרופון היה צמוד אליו, ולכן למעשה הוא הכריז גם ברדיו בו־זמנית. דניאל צבישיחה 20:38, 15 באוקטובר 2007 (IST)

טבילה בכניסה לכותלעריכה

אם זה חלק מהעזרה אסור להכנס לשם גם אחרי טבילה,

ואם מותר להכנס לשם אחרי טבילה אז זה חלק מהר הבית אבל לא חלק מהעזרה

(ככלל, זה רק בקטע שממש צמוד לכותל,ולא קשור לרוב הרחבה)

מה דעתכם?עריכה

סלאם עליך יא צחרת אללה

ויבוא הנביא מוחמד ביעף אל ירושלים
רכוב על סוסתו הנאמנה
וייכנס אל המקדש וירא לפניו את סלע השתייה
וייזכר בכל מה שעבר עליו, פה הייתה עקדת יצחק
ופה היה ניצב המזבח של דוד ושלמה המלך
ויקרא מהתרגשות ויאמר "סאלם עליך יא צחרת אללה"
"סלאם עלך יא ראסול אללה"
(שלום עליך סלע האלוה! שלום עליך שליח האלוה!)
ולשון זו של סלע נשארה עד היום
ויעל מוחמד על הסלע ויפתחו ארובות השמים
ויתחל לרחף למרום ויתרומם גם הסלע
ויאמר גם הוא לעלות עם הנביא ולשכון עמו.
ויופיע המלאך גבריאל ויחזיק בכוח בשתי ידיו
בצדי הסלע ויאמר לו אתה הסלע מקומך עלי אדמות!
אין לך נחלה בגן עדן של הנביא!


אגדות ארץ ישראל, מאת זאב וילנאי

שייך להוסיף (במיוחד לאור העובדה שבאסלאם לא הייתה עקדת יצחק)? Neriag - שיחה

הר הבית-ארכיאולוגיהעריכה

מתוך הכה את המומחה ערן - שיחה 19:56, 15 ביולי 2009 (IDT)

שלום לכולם! שתי שאלות:

1. האם יש אתר המרכז את כל או חלק מהממצאים הארכיאולוגיים הקשורים לעם ישראל בסביבת הר הבית?

2. שמעתי כי המוסלמים ששולטים(לא באופן טכני) על הר הבית מבצעים בניות כאלו ואחרות בתחומיה, ותוך כדי בניה זו הורסים ממצאים ארכיאולוגיים חשובים הקשורים לעם ישראל אשר הם מוצאים על הדרך. האם מישהו יכול להפריך\להרחיב את\על הטענה? תודה. 84.229.154.224 00:47, 3 ביולי 2009 (IDT)

  1. יש כמה אתרים, אני יכול להמליץ על זה, על אתר הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית ועל חלק מהקישורים החיצוניים בתחתית הערכים הר הבית ופרויקט סינון עפר הר הבית.
  2. ההרס, לפחות בשנים האחרונות הוא לא ספציפי לארכאולוגיה של עם ישראל, אלא לכל ההיסטוריה של ההר (יש שם גם כמה מאות שנים של היסטוריה מוסלמית, וגם נוצרית). על הנעשה בכמה השנים האחרונות תוכל לראות באותם אתרים שהפנתי עליהם, ואם אתה מעוניין ללכת יותר אחורה בזמן, גש לספרייה ומצא את הספר "הר הבית 1917-2001" של גדעון אבני וג'ון זליגמן. דניאל צבישיחה 11:40, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)
כמובן שזה המקום לסייג ולהזכיר שהווקף לא רק הורס, אלא גם פיקח על עבודות שימור ושיקום מעולות במהלך השנים (במיוחד בשנות ה-60). בשנים האחרונות היו קצת חילופי משמרות בתוך הארגון, ונראה שלפחות מהפן הארכאולוגי, השינוי היה לרעה. דניאל צבישיחה 11:47, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)

תודה רבה על התשובות המפורטות! המידע הזה כלול באחד מהערכים בויקיפדיה? אם לא, אפשר יהיה להכניסו?

בנוסף, רציתי להזכיר שהערך על מנהרות הכותל עדיין לא מושלם, וחסרים בו חלקים רבים! 84.229.154.224 16:06, 3 ביולי 2009 (IDT)

חלק קטן מזה מופיע בפרויקט סינון עפר הר הבית, והשאר צריך להיכנס להר הבית, אבל צריך לשמור על פרופורציות, אחרי הכל, כל כמה שהדברים האלה מרגשים אותנו, מדובר על הר עם היסטוריה תרבותית משמעותית ביותר של כמה אלפי שנים. אם אף אחד לא יעשה את זה, אני מניח שאכתוב את הדברים שם במוקדם או במאוחר, אבל יותר דחוף לי שיהיה כתוב שם כיאות על התקופה האומיית, לדוגמא. דוגמא טובה לאיך לא לשמור על פרופורציות אפשר לראות בערך האנגלי על הר הבית.
וכמובן, בקשר למנהרות הכותל, כמו כל ערך בוויקיפדיה, הוא פתוח בפני כולם, וגם אתה מוזמן להרחיבו. דניאל צבישיחה 17:29, י"א בתמוז ה'תשס"ט (3.07.09)

הפסקה "נגישות להר הבית"עריכה

מלחמת ששת הימים הייתה באמצע המאה ה-19? Fade to Black - שיחה 00:01, 22 ביולי 2009 (IDT)

האם בית המקדש היה בכלל על הר הבית?עריכה

- הועבר מהדף שיחת משתמש:Gabi S.

קודש הקודשים מוזכר רבות בתנ"ך, אך בשום מקום לא כתוב שהוא עמד "בפסגת הר המוריה". עקב כך, מחקתי את התוספת שלך בערך הר הבית. בברכה, 17:12, 26 ביולי 2009 (IDT)

יש שפע הוכחות לקיומו של המקדש ועל כן גם העריכה השנייה שם לא הייתה מדויקת. בברכה, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:59, 26 ביולי 2009 (IDT)
ניסחתי מחדש בצורה נייטרלית. -- ‏גבי‏ • שיח 18:03, 26 ביולי 2009 (IDT)
תבחר שפה. בברכה, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:03, 26 ביולי 2009 (IDT)
אה, ובוא נגיד את זה ככה: תמרה היא המומחית מספר 1 כאן לענייני ירושלים. אם הניסוח הזה טוב בשבילה אז הוא טוב גם בשבילי. בברכה, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:05, 26 ביולי 2009 (IDT)
באמת קשה למצוא שפה משותפת איתך. הסיפור על בית המקדש שעמד בהר הבית הוא סיפור תנ"כי שלא ניתן לקבלו כעובדה באנציקלופדיה בלי הסתייגות. (נושא זה מוסבר גם בערך על ביקורת המקרא.) הכללת משפט כמו "בית המקדש עמד במרכז הרחבה של הר הבית", כשהבסיס לזה הוא רק סיפורי התנ"ך, הוא מעשה לא אחראי. -- ‏גבי‏ • שיח 18:10, 26 ביולי 2009 (IDT)
מה שלא אחראי הוא שבשם הנייטרליות הקדושה שלך אתה משבש ניסוחים בערכים. התנ"ך הוא בהחלט לא המקור היחיד לקיום המקדש. בברכה, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:12, 26 ביולי 2009 (IDT)

הלו, אני עדיין לא האורים והתומים (: גבי, אני חושבת שההסתייגות שלך עם "על פי המסורת היהודית" לא מוצלחת, כי קודם כל יש הוכחות ארכאולוגיות מוצקות למדי לקיומו של המקדש השני בהר הבית (שלא כמו עקדת יצחק למשל , שהיא ממש מוסרת שבעל פה); ושנית, גם הקדושות והאמונות של הדתות האחרות הן בגדר "מסורת" ואף דחוקה מזאת היהודית. אני מציעה לשמור על הניסוח הניטרלי הזה, שהוא הגון מאד לדעתי. תמרה שיחה 18:14, 26 ביולי 2009 (IDT)

הייתי לא פעם ולא פעמיים בירושלים, ראיתי את הממצאים הארכיאולוגיים, דיברתי עם כמה וכמה מומחים ולא הצלחתי למצוא את החיבור בין המבנה הקדום הקרוי "בית המקדש" (אם אכן היה כזה) לבין הממצאים הארכיאולוגיים. למשל, מצאו שני עמודים במרחק X, ובתנ"ך כתוב שהיו בבית המקדש שני עמודים במרחק X. האם זה מוכיח ששני העמודים היו חלק מבית המקדש? תלוי את מי שואלים.
ברור שגם הדתות האחרות מסתמכות על מסורות בעל פה באופן דומה. אבל הבסיס לניסוחים שלנו בויקיפדיה הוא הנייטרליות, ואני עדיין חושב שהניסוח שלי פשוט ומובן. אין כל רע בתוספת "לפי המסורת היהודית" וגו'. -- ‏גבי‏ • שיח 18:19, 26 ביולי 2009 (IDT)
הדגשתך החוזרת ונשנית כי "בתנ"ך כתוב" מלמדת, תסלח לי, על חוסר הבנה והיכרות עם הנושא המדובר. אין כל אזכור של הר המוריה בתנ"ך, לא כל שכן לבית המקדש בפסגתו. הידע בנושא מסתמך על מקורות מאוחרים בהרבה, ועל הרבה מאד ארכאולוגיה. אני חושבת שאם המילים 'על פי המסורת היהודית' מפריעות פה לאנשים (לי למשל) לא צריך להתעקש עליהן, במיוחד שאני חוזרת ואומרת שיש כאן הרבה יותר מ"סתם" מסורת. תמרה שיחה 18:24, 26 ביולי 2009 (IDT)
הבעיה בהשמטת המילים האלה היא שנוצר רושם שהממצאים הארכיאולוגיים מצביעים חד משמעית על זיהוי מבנה בית המקדש השני בחפירות הר הבית, וזה לא נכון. הנושא שנוי במחלוקת, וייתכן שהחפירות מגלות ממצאים מהתקופה המיוחסת לבית המקדש השני אבל לא קשורות אליו. אם הניסוח "לפי המסורת היהודית" מפריע לך, אולי תנסי למצוא ניסוח שתואם יותר את הנושא. לי אישית יפריע לא פחות אם סיפורי "בית המקדש" יתוארו כעובדה היסטורית. -- ‏גבי‏ • שיח 18:30, 26 ביולי 2009 (IDT)
עובדת קיומו של בית המקדש היהודי בהר הבית בירושלים שנויה במחלוקת אך ורק בקרב הוקף, הטוען שכל האבנים ההרודיאניות, למשל, הן מימי החליף עומר. המחקר הנורמטיבי (למעט גישות שוליות) מזהה את הר הבית, על כתליו ושעריו הקדומים, כהר הבית היהודי. כל עוד לא הצליח איש לתת הסבר חלופי משכנע לגבי זהותו של מבנה האדירים בן האלפיים שנה הזה, העומד עד היום אחר כתלנו, אנחנו נמשיך לדבוק בזיהוי המקובל, בלי "על פי המסורת" וללא "כה סיפרו חכמינו". תמרה שיחה 18:48, 26 ביולי 2009 (IDT)

כולכם צודקים (וגם טועים, בו זמנית). אין אף היסטוריון או ארכאולוג רציני שטוען כי שני בתי המקדש לא היו בתחומי הר הבית. יש ויכוח לא קטן על זיהוי מקום המקדש בתוך תחומי הרחבה, והרעיון שקודש הקודשים נמצא דווקא במקום כיפת הסלע (שאגב, לא נמצאת במרכז - המקום הזה שמור לכיפת השלשלת) מסתמך בעיקר על המסורת היהודית (ואולי גם המוסלמית). דניאל צבישיחה 20:33, ה' באב ה'תשס"ט (26.07.09)

הוויכוח ביני ובין גבי גלש מזמן מן השאלה 'האם קודש הקודשים היה על פסגת ההר?' (דבר מקובל מאד במחקר, וקשה מאד לקרוא לו סתם 'מסורת') והגיע לשאלה העקרונית 'האם בית המקדש היהודי היה בכלל על הר הבית?' קשה לי להתווכח באופן רציני עם בר-פלוגתא המפריח טענות כמו "החפירות מגלות ממצאים מהתקופה המיוחסת לבית המקדש השני, אבל לא קשורות אליו," מתוך בורות המלמדת שמימיו לא שמע על בית התקיעה או הסורג. אני מוכנה להתווכח על אג'נדות ואפילו על נרטיבים, אבל מצפה שמי שניגש לוויכוח יעשה קודם כל שיעורי בית. תמרה שיחה 08:37, 27 ביולי 2009 (IDT)
לאחר שנת לילה טובה, אני פתוח לקריאה של ערכים מעניינים כמו בית התקיעה, ערך שמלא במילים חמקמקות:
  • מרבית המידע הקיים על מנהג התקיעה הוא במקורות חז"ל.
  • המקורות הכתובים לא ציינו בפירוש היכן היה אותו "גג גבוה" ולא ניתן היה לזהות אותו.
  • מיקומה של האבן, צורתה והכתובת שעליה, העלו את ההשערה כי מדובר בפינה בה עמד 'חזן הכנסת' והכריז על כניסת השבת.
האם את רואה בזה "הוכחה" שבמקום שבו התגלתה האבן שכן בית המקדש השני? האם ברוקולי כולל את "בית התקיעה" בתוך "שפע ההוכחות" לקיומו של בית המקדש? ובכן, בעיניי האבן הזו לא מהווה הוכחה כלשהי. הדברים הללו מהווים חיזוק לאמונתם של אנשים דתיים ותו לא. ציטטת אותי נכון: "החפירות מגלות ממצאים מהתקופה המיוחסת לבית המקדש השני, אבל לא קשורות אליו בוודאות." בשביל הדיוק המדעי הנדרש באנציקלופדיה, חשוב לציין בכל הערכים על הר הבית, בית המקדש הראשון והשני, המרד הגדול וכו' שמדובר בהשערות בלבד. יהודים דתיים עשויים לראות בממצאים הללו חלק מבית המקדש, גם אם יש סיכוי טוב שהם לא. אפילו סיפורי חז"ל על בית המקדש השני סותרים את עצמם: אחד טוען שהוא היה קיים במשך 585 שנים, אחר טוען 420 שנה, ומקור אמין לכל הטענות האלה - אין. -- ‏גבי‏ • שיח 09:16, 27 ביולי 2009 (IDT)
צר לי גבי, אבל כל מה שאתה אומר מעיד רק על בורות. באותה מידה תאמר שאין כל ראיה לכך שכדור הארץ עגול ולמעשה הוא שטוח. אמנם יש כתבים מדענים החל מגלילאו ועד ימינו, ואמנם עלו חלליות לחלל וצלמו אותו, אבל מקור אמין אין - בעיקר שאתה מביט מהחלון ורואה שהארץ שטוחה. ולעניינינו - יש כתבים בני התקופה המתארים את המבנים באתר (בעיקר יוספוס פלוויוס, אבל גם כתבים של רומאים). התגלו השרידים המתוארים במבנים בחפירות ארכיאולוגיות. אחד השרידים העיקריים הוא מבנה שאורכו כחצי קילומטר ורוחבו כרבע קילומטר. מבנה רבוע זה נבנה, על פי ממצאים ארכיאולוגיים שאינם נתונים בספק, בתקופת חייו של הורדוס. המבנה זהה לתיאורים בני התקופה. סגנון הבנייה אינו נתון בספק. משכך, המבנה המתואר בכתבים התגלה, וזה בית המקדש השני. המבנה ניתן לצפייה גם כיום באתר - ולשרידיו הכותל המערבי, והכותל הדרומי. אין מחלוקת כיום (למעט בקרב קיצונים הזויים, המאמנים שהכותל צץ בין לילה על מנת לשמש אורווה לסוסה ג'ינג'ית פלאית שנחתה מהשמים) שהכותל הוא הקיר החיצוני של המתחם שבנה הורדוס וכונה בית המקדש השני. המחלוקת היחידה היא על המיקום המדוייק של קודש הקודשים בתוך המתחם. דרור - שיחה 10:04, 27 ביולי 2009 (IDT)
הייתי שמח לראות את ההוכחות לקיומו לכאורה של בית המקדש בערך עצמו. ממה שראיתי, בערכים על בית המקדש ובערכי המשנה שלו מסתמכים אך ורק על התיאורים מהתנ"ך. -- ‏גבי‏ • שיח 10:20, 27 ביולי 2009 (IDT)
אתה מסבך את העניין לשווא. המטרה היא לתאר את מצב המחקר, לא את דעותיכם ומסקנותיכם האישיות. דניאל צבי טען טענה די פשוטה: "אין אף היסטוריון או ארכאולוג רציני שטוען כי שני בתי המקדש לא היו בתחומי הר הבית". אתה מפקפק בדבריו? בקש ממנו להציג דוגמאות לקביעה הזאת. אתה מעוניין לסתור את דבריו? הצג מקורות נגדיים. הדיון כמו שהוא מתנהל עכשיו מתאים אולי לכיכר העיר, לא לדף שיחה של ערך. ‏nevuer‏ • שיחה 10:31, 27 ביולי 2009 (IDT)

רק רציתי לציין שהר המוריה נזכר במקרא כמקום שבו ישב המקדש (דהי"ב ג א) "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי: "

יש להבדילעריכה

לגבי בית המקדש השני העדויות מן הסתם הן לא מהתנ"ך, ואני לא חושב שיש איזושהי מחלוקת.
לגבי בית המקדש הראשון, אני גם לא חושב שיש מחלוקת רצינית על עצם קיומו. גם אם נלך לפי שיטתו של פינקלשטיין, אפשר להסתמך על התנ"ך באופן לא רע כשהוא מספר על המאורעות מימי יאשיהו והלאה. לומר שבית המקדש הוקם במאה ה 10 לפנה"ס, ושהוא הוקם על ידי שלמה, זה לפי דעתי כבר בעיתי. אבל לומר שהיה בית מקדש ראשון אני חושב שזה בהחלט בכל קונסנזוס מחקרי ואחר. emanשיחה 00:17, 28 ביולי 2009 (IDT)

דיברתי היום בנושא עם חברים ארכיאולוגים שלי (בזמן סיור במבצר האלה, עיינו שם) ולדבריהם אכן, לגבי בית המקדש השני אין כל ספק. יש הרבה ממצאים מסביב ומקורות חיצוניים לא יהודים. לגבי בית המקדש הראשון, אין כמעט ממצאים בשטח, מכיוון שלארכיאולגים אין גישה למקום (מעניין למה הווקף לא מרשה). ‏עמיחי 13:41, 28 ביולי 2009 (IDT)

אפשר לקבל פירוט של הממצאים האלה? מקומם בערך עצמו. -- ‏גבי‏ • שיח 09:50, 29 ביולי 2009 (IDT)
אין פירוט של הממצאים? הייתה לי הרגשה שהאמירה שלך בסוגריים מעידה על טיב המקורות. -- ‏גבי‏ • שיח 00:03, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

מכובדות וחשיבות היסטורית בנצרותעריכה

הורדתי ממשפט הפתיחה את המילים: "ובעל מכובדות וחשיבות היסטורית בנצרות."

כל כך מכובד שבימי הביזנטים הם הפכו אותו למזבלה של העיר, ובימי הצלבנים בנו שם אורווה ("אורוות שלמה").

emanשיחה 12:57, 27 ביולי 2009 (IDT)

אתה צודק בקטן, אבל טועה בגדול - שער הרחמים נחשב מאד בהיסטוריה הנוצרית, וקשור בתהלוכת השבת הצלב שערך הרקליוס על הר הבית במאה השביעית. חשיבותו של ההר בעיני הנוצרים התפתחה מאד החל מימי הביניים, והמסדר הטמפלרי הקים עליו את מרכזו (שכלל בין היתר גם אורווה. לא הפתעה גדולה, בהתחשב בכך שהם היו אבירים). לא אני כתבתי את המשפט המקורי, אבל מתנגדת להורדתו. תמרה שיחה 13:00, 27 ביולי 2009 (IDT)
עם כל הכבוד, הר הבית הוא המקום החשוב ביותר בירושלים גם ליהדות וגם לאסילאם. בנצרות ממש לא. זה עוד אחד מכמה אתרים, וממש לא החשוב ביותר בהם. לכן אני חשוב שזו תהיה טעות להכניס את זה בפתיחה בהקשר שאומר שהוא חשוב פחות או יותר באותו סדר גודל לשלושת הדתות. emanשיחה 13:08, 27 ביולי 2009 (IDT)
קודם כל יש להר חשיבות היסטורית בנצרות כיוון שהיתה לו חשיבות וקדושה עבור ישו, הוא צפה אל ההר מהר הזיתים ובכה וניבא על חורבנו. ממה שזכור לי (וצריך בדיקה) בימי הביזנטים היתה נטיה לבזות את ההר ולשמר אותו בחורבנו כדי לקיים את נבואת ישו על כך שההר יהפך לעיי חורבות ואשפה. משהתבססה הדת הנוצרית והיה פחות חשוב להלחם על צדקת נבואות ישו חל התהליך של העלאת חשיבות ההר. נכון ציינה תמרה את הטמפלרים שהעלו על ראש הקדושה את מקדש שלמה ומכאן נובעת החשיבות של ההר עבורם. מאז תבוסת הצלבנים לא שבו נוצרים לשלוט בירושלים, פרט לבריטים, כמובן, ששימרו את הסטטוס קוו על ההר, (אבל המשיכו להעריכו כמקומו של מקדש שלמה שהיה מקודש לבונים החופשיים, אגודה שרבים מהבכירים הבריטים השתייכו אליה). יש להר חשיבות היסטורית בנצרות, אם כי כמובן פחות מזו שיש לה ביהדות ובאסלאם. לא נראה לי נורא להשאיר את המשפט, אבל המילה "מכובדות" אכן צורמת.Ranbar - שיחה 13:59, 27 ביולי 2009 (IDT)
יש בהמשך הערך גם דיון במעמד הר הבית בנצרות. כל מה שאני אומר שהוא לא מספיק מרכזי בנצרות בשביל שיהיה שווה איזכור בפתיחה. emanשיחה 15:12, 27 ביולי 2009 (IDT)
במחשבה שנייה, אני דווקא מסכים אם עמנואל - יש חשיבות לנצרות (אם כי כיום לפחות, לקתולים הוא לא ממש מזיז), אבל היא לא כ"כ גדולה, כנסיית הקבר עולה עליו בכמה מונים, את הקתולים כיום זה לא מעניין בכלל, וגם אצל הפרוטסטנטים, זה ניצב אחרי שורה של אתרים אחרים. ואגב, הקטע עם המזבלה בתקופה הביזנטית לא כל-כך ברור מאליו. דניאל צבישיחה 19:40, ו' באב ה'תשס"ט (27.07.09)
"מכובדוּת" זה בעברית? JavaMan - שיחה 13:18, 27 ביולי 2009 (IDT)
קראתי כמה מדריכי תיירות לנוצרים על ירושלים. מוזכרים שם יותר ממאה מקומות אבל אין התיחסות להר הבית, אז כנראה שהוא לא מעניין אותם במיוחד. בכל מקרה לדעתי ודאי שאין מקום להזכיר את הנוצרים בפתיח. בית השלוםשיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 16:08, 29 ביולי 2009 (IDT)

סתירה בעניין כשלון בניית ביהמ"ק המחודש ע"י יוליאנוסעריכה

בערך זה כתוב שהסיבה לכישלון היא שריפה פתאומית. בערך יוליאנוס לעומ"ז כתוב שהסיבה היא רעידת אדמה. צריך ליישב את הסתירה כאן או כאן. אינני מומחה בתחום זה כך שאיני יכול לקבוע איזו מן האפשרויות נכונה.דן רויטל - שיחה 15:52, 4 באפריל 2010 (IDT)

שתיהן נכונות - רעידת אדמה ושריפה, וגם "סןפה משתוללת". אולי כדאי לשנות למשהו בסגנון של "התפרצות של איתני הטבע". דניאל צבישיחה 15:55, כ' בניסן ה'תש"ע (4.04.10)


תיקון טעות בערךעריכה

בערך כתוב שע"פ ההלכה היהודית אסור להיכנס להר הבית בגלל החשש שמא זה קודש הקודשים ולא היא. החשש הוא לכל שטח המקדש כולו כולל העזרות והחיל.

טעות לגבי הכרת הנצרות על ידי האמפריה הרומיתעריכה

באדיקט מילנו ב-313 הנצרות הוכרה כדת מותרת בלבד, לא כדת הרישמית של האימפריה! רק בשנת 324 הפך קונסטנטין את הנצרות לדת הרישמית של האימפריה.

תיקון קל.עריכה

השליטה על הר הבית אינה בשליטת הווקף המוסלמי. אם היה הדבר כך לא היו ביקורים של תיירים בהר. השליטה על הר הבית והביקורים בו היא בידי ישראל וזאת משנת 2007 . זאת הסיבה שכיום תיירים יכולים לבקר בהר הבית. 77.127.238.136 09:46, 13 באוקטובר 2011 (IST)

הביקורים האלו מאד מוגבלים ולעיתים ההר נסגר בפתאומיות. כל זאת בהחלט בגלל הוקף מלא כל הארץ כבודישיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה •

תיקון לגבי התקופה הרומיתעריכה

בעקבות מטבע של בנית העיר איליה קפיטולינה ששימש בשימוש משני את מורדי בר כוכבא מקובל כיום במחקר שבניית העיר קודמת למרד, ולא מאוחרת לו כצעד של ענישה. 212.143.218.205 16:23, 17 בינואר 2012 (IST)

תיקון לגבי התקופה הביזנטיתעריכה

בערך נכתב כך "גם במפת מידבא לא מופיע הר הבית כלל וכיוון שגודל האלמנטים במפה מבטא את חשיבותם, חסרונו מבטא את חוסר חשיבותו" אך האמת היא שאי אפשר לדעת כי במפת מידבא החלק שבו היינו מצפים למצוא את הר הבית (הקטע הימני העליון) לא השתמר.

לא נכון. הקטע החסר הוא דרומי יותר. חומת העיר נראית יפה כמעט בשלמותה, וברור שהיוצר ביקש להשמיט את הר הבית. תמרה שיחה 14:15, 5 ביוני 2012 (IDT)

תגליות חדשות והתיחסות אליהןעריכה

על פי ממצאים משנת 2011 נראה כי בניית הכותל המערבי ולכן גם יתר רחבת הר הבית לא הסתיימו בתקופתו של הורדוס, עניין זה כתוב גם בערך הכותל המערבי בוויקי. לדעתי יש לתת לזה ציון בדומה למה שכתוב שם:

"בשנת 2011 התגלו מתחת לנדבך הראשון של הכותל, באזור קשת רובינסון, מטבעות שככל הנראה הוטבעו כ-20 שנה לאחר מות הורדוס; תגלית זו מערערת את הקביעה כי הכותל המערבי נבנה כולו בתקופת הורדוס‏[1]."

כדי לתאר את העובדות באופן נכון.

התייחסותכם

Whisky - שיחה 14:35, 18 בפברואר 2012 (IST)

  1. אם הם רק "ככל הנראה" הוטבעו לאחר מות הורדוס אז למה בדיוק זה מערער את הטענה שהורדוס בנה, אולי הם באמת הוטבעו בימיו?
  2. גם אם סיום עבודות הבניה נמשכה לאחר מות הורדוס עדיין הבנייה יכולה להמשיך להיות מיוחסת לו.
מלא כל הארץ כבודישיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 14:57, 14 ביולי 2015 (IDT)

השטח המזרחיעריכה

יש להסביר שלא כל הרוחות שוות ואין ספק חיוב כרת להכנס לשטח הר הבית המזרחי. 79.183.207.150 17:52, 12 באוגוסט 2012 (IDT) היות שעזרת נשים שאורכה קל"ה אמה היתה במזרח בית המקדש והאסור חל על קפ"ז אמה בלבד. (שו"ת הרדב"ז חלק ב, סימן תרצא) http://hebrewbooks.org/1952

החצר המערביתעריכה

וכן פסק הרדב"ז להתיר כניסה בשער מוכרי הכותנה ושער הטהרה לחצר הר הבית המערבית. 109.65.200.214 13:44, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

שער המוגרביםעריכה

אמנם, יש להתיר כניסה משער המוגרבים הנמצא בקצה הדרומי של הכותל המערבי עד החומה המזרחית. גם למאן דסבירא ליה שמדרש שלמה נמצא בתוך הת"ק אמה, כי שטח הר הבית הנמצא מחוץ לקל"ה אמה של מקום המקדש היה רובו מן הדרום ושלישי לו מן הצפון. (מידות ב,א) http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h5a.htm 109.65.200.214 14:06, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

תמונת לבית התקיעהעריכה

על פי מאיר בן דב (חפירות הר הבית, בצל הכתלים ולאור התגליות עמ' 94), את הכתובת מצא רון גרדינר ולא בנימין מזר כמו שנכתב


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:45, 14 במאי 2013 (IDT)

פרוץ האינתיפאדה השנייהעריכה

כך כתוב בערך: "ולמרות שהאינתיפאדה עצמה פרצה כבר יום אחד לפני כן, עם רציחתו של השוטר דוד בירי". ובכן, יש פה בלבול בין שני אירועים שונים, מותו של לוחם פלחה"ן נחל דוד בירי ממטען צד בדרך לנצרים יום לפני ביקור שרון, ורצח השוטר יוסי טבג'ה בקלקיליה יום לאחר ביקור שרון בידי שוטר פלסטיני במהלך סיור משותף. נא לתקן קודם את הטעות, ואז להסביר מה כוונתך בתוספת. בנוסף, אירוע מטען הצד בו נהרג דוד בירי אינו יכול להחשב כתחילת האינתיפאדה, שתחילתה בגל מהומות והפגנות בכל רחבי יהודה, שומרון וחבל עזה ב־30 לספטמבר (יומיים לאחר ביקור שרון), כהמשך למהומות שהיו בירושלים ביום הקודם. בדיעבד אירוע מטען הצד נחשב לאירוע הראשון בסדרת האירועים של האינתיפאדה השנייה, אבל יש להביא הוכחה לכך שהוא היה האירוע היזום הפלסטיני הראשון, שהוכן באופן שיטתי כדי להביא להתפרצות המונית. נת- ה- - שיחה 16:43, 18 ביולי 2013 (IDT)

רצח דוד בירי נחשב כאירוע הראשון של האינתיפאדה השנייה. אכן טעיתי כנראה כשחשבתי שהוא היה שוטר. מסתבר שהיה חייל חה"ן. תקן נא את הניסוח ואזן אותו או חזור לגירסה היציבה. עמירם פאל - שיחה 16:52, 18 ביולי 2013 (IDT)
נחשב - בדיעבד. בפועל - ההתדרדרות הייתה ביקור שרון -> מהומות יום אחרי בירושלים (7 הרוגים פלסטינים) -> מהומות יום אחרי ביהודה, שומרון וחבל עזה (11 הרוגים, כולל מוחמד א-דורה) -> המשך המהומות ביום אחרי + הצטרפות ערביי ישראל (9 הרוגים פלסטינים), וההמשך היה האינתיפאדה השניה. מוזכר כבר שישנם ראיות לתכנון מקדים של האינתיפאדה, ואין צורך להיכנס לפירוט יתר, שמקומו בערך על האינתיפאדה השניה. הטריגר ליציאת המון המפגינים לרחובות היה ביקור שרון בהר הבית + מהומות יום אחרי בהר הבית ובירושלים, ולא החלטת הרשות הפלסטנית להתחיל אינתיפאדה, החלטה שנשמרה בסוד מההמון. נת- ה- - שיחה 17:18, 18 ביולי 2013 (IDT)
אינני מסכים איתך, אבל תמיד עדיפה לדעתי פשרה - מה דעתך על הניסוח כעת? עמירם פאל - שיחה 19:33, 18 ביולי 2013 (IDT)
לטעמי אריכות הערת השוליים מיותרת, אפשר להפנות באופן פשוט לפרק הרלוונטי באינתיפאדה השנייה, ולא להעתיק משם. איני מבין מדוע כה חשוב לך לציין את כל המקורות על כך שישנם ראיות לתכנון מקדים של הרשות הפלסטינית לפרוץ המהומות בראשית האינתיפאדה השניה (שלא ברור עד כמה התממש בפועל), בערך שעוסק בנושא הר הבית. נת- ה- - שיחה 20:42, 18 ביולי 2013 (IDT)
הגירסה היציבה, עד לבקשת המקורות על ידי האנונימי ב-15/7, הייתה מאוזנת למדי. ב-15/7 (19.27) הוא ביקש מקורות, כעבור יום אני הוספתי אותם, ואז אתה טענת כנגדי, ובמידה מסויימת של צדק, שלא כאן המקום לפרט אותם. הבעייה החלה, כשבאת ומחקת את המקורות והוספת עוד והפרת את האיזון, על ידי הדגשת הטענה שהייתה זו עליית שרון להר הבית שהחלה כביכול את אירועי האינתיפאדה, תוך המעטה באופן יחסי בתכנון המוקדם של ערפאת, ואף מחקת את העובדה המקובלת על כולם, שרצח דוד בירי, שקדם לעליית שרון, הוא האירוע הראשון של האינתיפאדה. אני מנסה להגיע איתך כאן לפשרה. עמירם פאל - שיחה 21:17, 18 ביולי 2013 (IDT)
אם הסיבה לפירוט המקורות היא בקשה של האנונימי, אפשר לכתוב בהערת השוליים משהו בסגנון: 'ראו בערך האינתיפאדה השניה - פרוץ המאורעות', חבל להוסיף Kb מיותרים לערך. נת- ה- - שיחה 22:40, 18 ביולי 2013 (IDT)
התיקונים שלך יוצרים את הרושם ששרון אשם באינתיפאדה ולא ערפאת. עמירם פאל - שיחה 00:05, 19 ביולי 2013 (IDT)
מבחינה עובדתית, יש קשר נסיבתי בין הביקור של שרון ותוצאותיו, לבין יציאת ההמון לרחובות ביום-יומיים שאחרי. נכון שהשטח היה לוהט וכל גיץ יכל להדליק אותו, וגם היה תכנון מקדים, אבל ביקור שרון היה הטריגר שגרם להכל להתפרץ. זה לא שאלה של אשמה, אלא שאלה של תהליך נסיבתי, וביקור שרון היה האירוע שהתחיל לסובב את הגלגל במורד. נת- ה- - שיחה 15:54, 19 ביולי 2013 (IDT)
אפשר לומר זאת כך, וזה אכן מה שעשית כאן ולכן ביקשתי לאזן במקצת. ואפשר לומר שערפאת הכין את האינתיפאדה במשך חודשים מראש, פצח בה באירוע של רצח דוד בירי ומצא בעליית שרון אל ההר את התירוץ לגיוס ההמונים אליה. נראה לי שניתן איכשהו לחיות עם הנוסח הנוכחי, ולראות בו פשרה בין שתי הגישות. מקובל? עמירם פאל - שיחה 16:48, 19 ביולי 2013 (IDT)
כל זמן שזה בהערת שוליים, מבחינתי זה נסבל. נת- ה- - שיחה 01:53, 21 ביולי 2013 (IDT)

נושא התכנון מראש שנוי במחלוקת, וגם מורכב וסבוך. דוגמאות מעט מתוך הבלוג של המרכז הירושלמי (הימני בעמדותיו), בדף שמנסה להוכיח כי לערפאת אחריות ישירה לפרוץ האינתיפאדה:

"ברגותי: 'בערב שקדם לביקור השתתפתי בדיון בתחנת טלויזיה מקומית וניצלתי את ההזדמנות לקרוא לציבור לבוא לאלאקצא בבוקר, כי לא היה אפשר להעלות על הדעת ששרון יבקר בחרם אלשריף וילך לדרכו בשלום. סיימתי ובאתי לאלאקצא בבוקר... ניסינו ליצור עימותים אבל ללא הצלחה, בגלל חילוקי דעות עם אנשים אחרים. אחרי ששרון עזב, נשארתי שעתיים עם כמה אנשים אחרים ודיברנו על אופן התגובה בכל הארץ ולא רק בירושלים. התקשרנו אל כל הפלגים (הפלסטיניים) והכנתי מנשר בשם הועדה העליונה של פת"ח בתאום עם האחים, (קרי שאר הארגונים), שבו קראנו לתגובה על מה שקרה בירושלים'." - והנה למרות שנמצא מטיל אחריות מה על ברגותי (האם היה היחיד שסבר שאין להבליג על הפרובוקציה שבעליית שרון להר הבית? האם בגלל התכנונים שלו פרצה ההתקוממות?), מסתבר שלפי עדותו הדברים כן היו המשך ישיר לעליית שרון, ולא תוכננו מראש.
בכיר פלסטיני אחר מצוטט כאומר: "מספר ימים לפני ביקור שרון במסגד, כאשר ערפאת ביקש שאנו נהיה מוכנים לפתוח בעימות, אני תמכתי בהפגנות המונים והתנגדתי לשימוש בנשק". והאם צה"ל לא התכונן לעימות?
ובמקום אחר מצטטים מישהו שאומר "היא החלה על יסוד החלטה מלמעלה של הרשות, לפני שהפכה להיות פעילות עממית. הדבר אירע מייד לאחר ביקור שרון באלאקצא. באותה העת התכנסו הגופים הפוליטיים והביטחוניים של הרשות הפלסטינית וקיבלו החלטה להגן על אל-אקצא"
ויש גם מי שטוענים שצה"ל הוא שדחף להתקוממות אלימה רחבת היקף באמצעות תגובה אלימה להתקוממות אלימה (ונדמה שבינהם יש גם לפחות תת אלוף במיל. אחד, למי שזה משכנע אותו שזו תיאוריה לגיטימית). כמובן ששאלת האחריות והתכנון צריכים להיות לובנים ממבט היסטורי רחב היקף, מה שבטוח הוא שלא ניתן לשלב בערך צדדי הערה מטעם הוויקיפדיה שקובעת מסמרות בנושא. יוסאריאןשיחה 13:40, 21 ביולי 2013 (IDT)
הגירסה היציבה מה-15/7 אמרה:
העילה לפרוץ האינתיפאדה השנייה הייתה עליית אריאל שרון להר הבית בשנת 2000, למרות שבפועל העלייה הייתה רק יום אחרי רצח דוד בירי, המסמן את תחילת האינתיפאדה ולמרות שישנן ראיות לתכנון האינתיפאדה חודשים מראש.
בשנים האחרונות...
נתנאל הוסיף שם קטע שלם, שלדעתי אכן אין לו שום קשר לערך הנוכחי העוסק בהר הבית ולא באינתיפאדה. הגענו לפשרה, שהתוספת שלו תישאר עם אזכור המקורות לטענה שכנגד בהערת שוליים. נראה לי שזה יוצא לא מאוזן, אבל פשרה היא פשרה. אם תרצה לחזור לגירסה היציבה, היא עדיפה לדעתי בהרבה.
לגופו של עניין, לא יתכן להביא את הטענה של הפלסטינים בלבד, כמו שאתה מבקש לעשות. לפחות צריך להביא את הטענה שכנגד. מה עוד, שלפי המקורות הפלסטינים עצמם מודים שמדובר בתכנון מוקדם של ערפאת. עמירם פאל - שיחה 13:58, 21 ביולי 2013 (IDT)
העניין הוא שאין ראיות לתכנון מקדים, וודאי לא "חודשים מראש", אפילו העדויות החזקות ביותר מדברות על השיבה מקמפ דייויד, אאל"ט פחות מחודש מפרוץ מאירועים. כמו כן - א=לא הגיוני לשים טענות אל מול "ראיות" שלמעשה הן לא ברורות. אתקן בינתיים. יוסאריאןשיחה 14:16, 21 ביולי 2013 (IDT)
אבל ההיפך בדיוק הוא הנכון, יש גם יש הודאות מלאות של הפלסטינאים שכך היה. ומדובר דווקא בחודשים מראש. מכל מקום, ראה נא את הנסיון הנוסף שלי בגוף הערך, להגיע לפשרה ע"ג פשרה. בתקווה שנסגור בכך את העניין. עמירם פאל - שיחה 15:22, 21 ביולי 2013 (IDT)
אבל יש גם ישראלים שטוענים כי העילה היא עליית שרון להר הבית. לא ברור מדוע הטענה הראשונה מוצגת כאילו היא פלסטינית בלבדית, ואילו הטענה השניה נטענת כטענה משותפת לשני הצדדים. יוסאריאןשיחה 09:28, 22 ביולי 2013 (IDT)
תיקנתי והוספתי. עמירם פאל - שיחה 10:34, 22 ביולי 2013 (IDT)
גם זרים טענו כך ואחרת, בכל מקרה הפירוט מיותר.
כמו כן - כל מבצע צה"לי, החל ממבצע "שלום גליל" (מלחמת לבנון), דרך מבצע מוקד ועמוד ענן תוכננו מראש לפרטי פרטים, אולם יצאו לפועל בעקבות אירוע מסויים בודד. בהקשר זה ניתן לטעון שהדברים היו דומים - שהיה תכנון לעימות (והרי גם לצה"ל היו תכניות מסודרות לפעולות במקרה של עימות) שלבסוף התממשו בצורה זו או אחרת, בהתאם לתכניות או שלא בהתאם להן, בעקבות אירוע מסויים שהוא עליית שרון להר הבית. כל הדיון הזה לא צריך להיכנס לערך הזה - עליית שרון להר הבית בהחלט מסמנת היטב את תחילת ההקוממות העממית הרחבה - הפגנות רבות משתתפים במיקומים רבים וכן הלאה, ובכל מקרה היא היוותה סמל, אפילו אם הונחה מלמעלה במידה מסויימת. כל שאר הדיון הוא סטייה לזניח ולשולי על חשבון העיקר, וזו עיקר העבודה האנציקלופדית. על כל אופן, בינתיים ערכתי בהתאם לראשית דבריי ועדיין לא הסרתי את כל ההתייחסות למחלוקת בדבר היות האירוע עילה לפרוץ המהומות. יוסאריאןשיחה 21:59, 22 ביולי 2013 (IDT)

הרב מרדכי אליהו -בעד או נגד?עריכה

בערך הר הבית הרב מרדכי אליהו כתוב בין שמות הרבנים שפסקו להתיר.
לעומת זאת בערך כניסה להר הבית (הלכה) הרב נכתב בין שמות המתנגדים.
כל אחד מהדפים מסתמך על מקורות אחרים. NiD123 - שיחה 00:25, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

הרב בן ציון מוצפיעריכה

שלום לויקיפדיה רק רציתי לומר לכם שבערך "הר הבית" מוזכר שהרב בן ציון מוצפי מתיר לעלות להר הבית. הדבר לא נכון בכלל. הוא חוזר ומצהיר שהדבר שרי ומזויף והוא אינו מתיר לעלות כלל להר הבית. לכן אבקשכם לשנות זאת. אתם יכולים לראות את פסיקותיו ותשובות לשאלות באתר שלו "דורש ציון" שבו הוא כותב במפורש :

ציטוט מהאתר שלו


שאלה - 115860 שלום לכבוד הרב יכול להיות שזייפו את חתימתו של הרב בעניין היתר עלייה להר הבית? ישנה אפשרות לבקש להסיר את המכתב מהאינטרנט להסיר? תשובה אני חוזר ומודיע זה שקר וזו עלילה, חייבים לסלק את זה, מעולם לא חתמתי על היתר להכנס להר הבית. 37.142.70.149 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

הסרתי. דוד שי - שיחה 12:40, 18 באוקטובר 2013 (IDT)

הר הבית - חדשותעריכה

האתר הוא בלוג שאינו מקובל כאן. הוא בעצם של העמותה לכינון בית המקדש (ומכאן שהוא פרסומי) ולא נותן ערך מוסף על הר עצמו. Shannen - שיחה 11:01, 25 בנובמבר 2013 (IST)

אינני מסכים. זהו אתר של מי שמבקש לפתוח את הר הבית לתפילות יהודים. יש גם עמדה שכזו, והיא בוודאי רלוונטית לערך, אז למה להעלים אותה? עמירם פאל - שיחה 14:12, 25 בנובמבר 2013 (IST)
אין שום קשר בין הבלוג לתנועה לכינון המקדש, הבלוג מזווה עם המטה לארגוני המקדש בראשות עו"ד אביעד ויסולי ציון הלוישיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"ד 14:28, 25 בנובמבר 2013 (IST)
הבלוג מביא כתבות מאתרי אינטרנט עיתונים ועלוני שבת כולל ארגוני שמאל. אולי תשעים אחוז מהחומר שהתפרסם בשנה האחרונה בעניין הר הבית מופיע שם, מכאן החשיבות ציון הלוישיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"ד 14:33, 25 בנובמבר 2013 (IST)
אתר שמופיעה בו הכותרת המבזה רב הכותל השב"כ והמקומות הקדושים - שמואל רבינוביץ אינו ראוי להופיע ב"קישורים חיצוניים". דוד שי - שיחה 21:01, 25 בנובמבר 2013 (IST)


קישור שבור 2עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:12, 30 בדצמבר 2013 (IST)

ביאור שני שינויים שעשיתיעריכה

א. הגבלות לעולים יהודים - למעט השעות הכניסה, כל ההגבלות הנזכרות חלות בפועל על יהודים בעלי חזות דתית בלבד. ב. הפסקה האחרונה - כפילות מיותרת. קיימת פסקה נוספת בעניין זה, וגם ערך מורחב. יזהר ברקשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ד • 01:08, 14 באפריל 2014 (IDT)

Conceptions of holiness relating to the al-Aqsa Mosque, the Dome of the Rock and the plateau areaעריכה

Appols. for the Angleet Khevrey

There's a discussion at

en:Talk:Temple Mount#Conceptions of holiness relating to the al-Aqsa Mosque.2C the Dome of the Rock and the plateau area

Thoughts would be appreciated especially if you have other language resources etc.

Gregkaye - שיחה 11:02, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

Hi Greg and all. I've read the discussion and it seems like a general discussion with no concrete significance for the Article. If you're interested to know if the entire plateau is sancrosant in Islam and if said status disallows non Muslim prayers there, then I'm quite certain that the answer to at least the latter question is no, but you better ask around in the Arab wikipedia for a more qualified opinion. At any rate, for security reasons, Israel consistently prohibits Jewish prayer on the entire plateau, fearing that it may set up riots. בברכה, גנדלף - 12:28, 04/09/14

הסיבות לבניית כיפת הסלעעריכה

משתמש:גנדלף מתעקש להשאיר בערך פרק העוסק באופן מפורט בסיבות לבניית כיפת הסלע, ומונה לא פחות מתריסר סיבות כאלה. לפי דעתי מקומו של מידע מפורט זה אינו כאן אלא בערך כיפת הסלע. שושושושון - שיחה 12:05, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

קדושת ההר באיסלם אינה רק הסיבה לבניית כיפת הסלע, אלא גם לבניית המסגדים שבהר בתקופות השונות, לקבורת מכובדים בהר, ועוד. לכן הערך הרלוונטי להצגת קדושת הר הבית באיסלם הוא הר הבית. אלא שכפי שכתבתי בתבנית העריכה, התוספת מאוגוסט עמוסה מדי בפרטים וראוי לתמצת אותה, ואפשר להעביר את מה שיושמט לערך מורחב, כפי שנעשה בשעתו עם כניסה להר הבית (הלכה). אבל אין הצדקה למחוק את ההרחבה כליל. לגבי ההרחבה מהיום, המציגה בהרחבה את התופעה של איסלום מקומות קדושים לדתות אחרות, לדעתי בערך זה די לאזכר אותה במשפט עם רפרנס בהערה. בברכה, גנדלף - 12:17, 02/10/14
שושושושון, אתה לא "מתעקש"? נרו יאירשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ה • 19:13, 2 באוקטובר 2014 (IDT)
אנחנו חייבים להפסיק להיפגש בצורה כזאת (-; שושושושון - שיחה 23:39, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

חסר כאן משהו בהשקפהעריכה

ההערך הוא הכן נכון אך שכחתם להוסיף שכיום אסור לנו היהודים לעלות להר הבית כי אנחנו עוד לא זכינו לקדושה כדי שנוכל לעלות להר בהית אלא רק שיבנה בית שלישי בעז"ה נזכה לעלות להר הבית . כל הבלגן שיש על הר הבית הוא רק בגלל שיהודים עוברים על האיסור ועולים להר הבית. 95.86.94.161 15:02, 16 ביוני 2015 (IDT)

דווקא לי נראה שכל הבלאגן הוא בגלל שאין מספיק יהודים שעולים בהיתר ובטהרה ומוסרים נפשם על העניין. בכל מקרה, גם דעתי וגם דעתך אינן מידע אנציקלופדי, והוא לא רלוונטי לערכים בויקיפדיה. יזהר ברקשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ה • 15:12, 16 ביוני 2015 (IDT)

הר המוריה הוא הר הביתעריכה

על פי הידוע לי, אין ודאות בזיהוי ״הר המוריה״.

"ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה..." (דבה״ב ג׳ 1) מציין כי שלמה המלך בנה את מקדשו במקום כלשהו בירושלים שנקרא ״הר המוריה״. אברהם אבינו הלך מרחק שלושה ימים מבאר שבע אל הר המוריה, אך אין בכך כדי להצמיד בינו ובין הר הבית.

האם יואיל מומחה בתחום לבדוק זאת, ולפיכך גם את הצדקת ההפניה מן הערך ״הר המוריה״ אל הערך ״הר הבית״ ללא הסתייגות? כפיתן - שיחה 19:04, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

ראה את הדיון לעיל, ומשם בארה. יזהר ברקשיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ו • 04:51, 18 באוקטובר 2015 (IDT)

המחיקה של האנונימיעריכה

אני רואה בכך השחתה. המשפטים הראשונים שנמחקו הוספו ב-2008 ע" דניאל צבי ומסבירים מדוע לשלטונות הנוצרים היה עניין עקרוני לא לאפשר ליהודים פולחן בהר הבית, ואפילו לא להפוך אותו למרכז פולחן נוצרי. בברכה, גנדלף - 20:57, 27/10/15 20:57, 27 באוקטובר 2015 (IST)

שמו המקראי של המקום, הר המוריהעריכה

בפתיח של הערך כתוב: "במקרא הוא מכונה בעיקר: הר המוריה".

בפרק "מקור השם" כתוב: "שמו המקראי של המקום, הר המוריה, מופיע בתנ"ך לראשונה בתיאור בניית בית המקדש הראשון בידי שלמה בספר דברי הימים"

רק שזה לא רק הפעם הראשונה. זו גם הפעם האחרונה. לאור זאת אי אפשר לומר שזהו שמו המקראי של המקום. זה שם שמופיע פעם אחת, בדיוק כמו הר הבית.

אני מתייג את נת- ה- שאם הבנתי נכון את היסטורית הגרסאות הוא האחראי לניסוח הזה. emanשיחה 01:43, 26 בינואר 2017 (IST)

נראה שאתה צודק, תיקתי לפי הערתך. נת- ה- - שיחה 02:55, 26 בינואר 2017 (IST)
תודה. תיקנתי גם בפסקה. emanשיחה

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

כתוב בערך שבית המקדש השני היה קטן מבית המקדש הראשון איני יודע מה הכוונה אדרבה בית המקדש הראשון היה בגובה שלושים אמה ואילו בית המקדש השני היה בגובה מאה אמה, את המקור אפשר למצוא בכל הספרים שמדברים על ביהמ"ק. דווח על ידי: 95.86.103.9 23:47, 27 באפריל 2017 (IDT)

אני מניח שבמקורות הללו מדובר על בית המקדש השני לאחר שנבנה מחדש על ידי הורדוס. מה שכתוב כרגע בערך נמצא בתחילת הפרק על בית המקדש השני והוא מתייחס למבנה שנבנה בתקופת שיבת ציון. כדי להדגיש את השינוי הגדול שנעשה בתקופת בית שני, הוספתי באמצע הפרק הזה כותרת משנה: "בניין הורדוס". Liad Malone - שיחה 14:02, 28 באפריל 2017 (IDT)


דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

בנושא הר הבית בנצרות וכל הקשור לישוע הנכם משתמשים בשם ישו שזה אינו נכון במקום שצריך להיות ישוע, אפשר לחזור לברית החדשה ולקרוא מה משמעות השם בעברית . (המושיע את עמו ) .

מקור: ברית החדשה בעברית

דווח על ידי: סונדוס 82.81.137.131 17:01, 9 במרץ 2018 (IST)
המקום לטענה זו היא בדף שיחה:ישו, ושם הנושא נידון כמה וכמה פעמים והוחלט על השם ישו. אביהו - שיחה 18:12, 9 במרץ 2018 (IST)


ספר יצירה תעלומה בהר הביתעריכה

הזיקה וההקשרים בין ספר יצירה הקבלי ובין הר-הבית: https://www.docdroid.net/xDHrV3L/document.pdf 87.71.29.34 12:06, 27 בנובמבר 2018 (IST)

מידע שהוסר מהערך - ביקורים ממלכתיים בהר הבית חת ריבונות ישראלעריכה

המידע דלהלן הוסר מהערך. מציב אותו כאן למקרה שבעתיד מישהו ירצה להחזיר אותו:

בשנת 1968 שולב ביקור בהר הבית כחלק מביקור ממלכתי של כל נשיא מדינה זרה בישראל, ונעשה בליווי אנשי משרד החוץ (ראו תמונה משמאל, ביקורו של נשיא מלאווי במאי 1968). לפי יואב שורק, ביקור נשיא מדינה זרה בהר הבית, איפשר למדינת ישראל הזדמנות להתגאות בחופש הפולחן שלה, בניגוד להפרה השיטתית של הסכמי חופש הגישה למקומות הקדושים בידי ירדן ב-19 שנות שלטונה בירושלים[1].
בן נחום - שיחה 21:07, 28 בדצמבר 2019 (IST)
לא ממה שכתבת, ולא מפמפלט התעמולה שקישרת אליו, לא ברור האם בכלל אפשר לדבר על "ביקורים ממלכתיים" בלשון רבים, או שזה היה מקרה יחיד? האם בביקורים אחרים (למשל סאדאת שביקר במקום והתפלל בו) האורחים לוו בידי אנשי משרד החוץ? זו דווקא שאלה מעניינת. כדאי לברר, ואם תהיה תשובה, לכאן או לכאן, להביא אותה ממקור יותר רציני. emanשיחה 00:35, 29 בדצמבר 2019 (IST)

"שנת 3830 לבריאת העולם"עריכה

מחקתי את הביטוי המגוחך הזה, ומישהו ביטל את העריכה שלי. אני מבין את הביטוי הזה בהקשר הדתי, אבל ללא הקשר יוצא שהיקום בן כמה אלפי שנים. יש לכך אסמכתא מדעית? Beny Shlevich - שיחה 21:30, 3 בפברואר 2020 (IST)

מה שצריך זה פשוט לשנות את זה ל"ג'תת"ל".david7031שיחה • ט' בשבט ה'תש"ף • 22:40, 3 בפברואר 2020 (IST)

מקור לעקידת יצחק בהר הביתעריכה

מוזכר כי במסורת עקדת יצחק בהר הבית ללא ציון מקור לקיומה של מסורת זו 132.64.38.225 13:05, 5 בנובמבר 2020 (IST)

משוב מ-7 בפברואר 2021עריכה

וּבְהַהוּא זִמְנָא "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) וְגוֹ', וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַלְלוּ אֶת יהו"ה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת וְגוֹמֵר, כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, וּלְתַתָּא מַה דְּאִתְבְּרִי עַד יִתּוּשׁ זְעִירָא, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחִין לֵיהּ, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), כֻּלָּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, מַה שֶּׁנִּבְרָא עַד הַיַּתּוּשׁ הַקָּטָן, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיַּים קְרָא, "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה" (צפניה ג, ט) וְגוֹ' בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה וְגוֹמֵר.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב" (זכריה ב, ט), בְּאוֹתוֹ זְמַן נִבְנֶה בֵּית הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בֵּית הַבְּחִירָה, עַל יַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל, ג), וַאֲנִי אֶבְנֶה אוֹתָן אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁנִּבְנֶה מִמֶּנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה, נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיהו ס, כא), נְטִיעוֹת קְדוֹשׁוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה בָנוּי מִכֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְתִהְיֶה מְרֻקֶּמֶת מִכָּל צִיּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, לְעֵילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְעָלֶיהָ מְאִירָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, לְמַעְלָה מְרֻקֶּמֶת מִכָּל מִינֵי גְוָנִים שֶׁל אוֹר, וְרָזָא דְמִלָּה "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי וְסוֹד הַדָּבָר - יְרוּשָׁלַםִ הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו, לְהָאִיר עַל גַּבּוֹ. 87.68.4.115 05:41, 7 בפברואר 2021 (IST)


المسجد الأقصىעריכה

מדוע בתבנית מופיע השם المسجد الأقصى (מסג'ד אל-אקצא - המסגד הקיצון) כאשר שם המתחם בערבית הוא الحرم الشريف (אלחרם א-שריף - המתחם המפואר). מסגד אל-אקצא הוא המסגד הדרומי במתחם. לא ראיתי כיצד ניתן לשנות זאת וגם לא התעמקתי כי מדובר בערך רגיש. איתמר בן צרויה - שיחה 13:22, 7 במרץ 2021 (IST)

דיווח שאורכב ב-05 במאי 2021עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

‏לא כתוב באיזה שנה הוקם הר הבית

במקרא מכונה הר הבית בעיקר כהר ציון או הר ה', ופעם אחת בשם הר המוריה, המופיע בתנ"ך בתיאור בניית בית המקדש הראשון בידי שלמה בספר דברי הימים "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה"
כפי שציין אנונימי, אין שנה מדוייקת אך ההתייחסות התנכית מופיעה בערך. Mod - שיחה 19:56, 4 במאי 2021 (IDT)
חזרה לדף "הר הבית".