תזונה טבעונית

תזונה המתבססת על רכיבים צמחיים בלבד
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תזונה טבעונית היא תזונה המבוססת על רכיבים צמחיים בלבד, המופקים ללא רכיבים מן החי. תזונה מסוג זה מזוהה עם סיכון נמוך יותר למגוון של מחלות לא-מידבקות, כגון סרטן המעי, סוכרת סוג 2, ומחלות לב. עם זאת, קיימים מספר רכיבים תזונתיים שקשה לצרוך בכמות מספקת ממקורות צמחיים, ולכן צמחונים וטבעונים רבים משלימים את התזונה שלהם עם תוספי תזונה.[1]

טאלי הודי מסורתי, עם מנות טבעוניות בלבד.
שניצל צמחי העשוי פרוסות טופו. טופו הוא אחד המקורות לחלבון מלא ונאכל לעיתים כמנה עיקרית.

חלבון מלאעריכה

 
קינואה היא אחת המקורות לחלבון מלא ונאכלת לעיתים כתוספת (בדומה לאורז או פסטה).


  ערך מורחב – חלבון מלא

חלבונים הם מבנים המורכבים מחומצות אמינו והם מהווים את המרכיב העיקרי הנותן לכל תא בגוף את אופיו הייחודי. חלבון מלא פירושו חלבון המכיל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות (מתוך 20 חומצות האמינו החשובות לבני אדם). אותן תשע החומצות נחשבות לחיוניות משום שהגוף לא יכול לסנתז אותן לבדו, וחובה לקבלן מהתזונה.[2]

בעוד שבעבר היה מקובל לחשוב שקשה לצרוך כמות מספקת של חלבון במסגרת דיאטה טבעונית, כיום המחקר המדעי מצביע על כך שתזונה המשלבת מספר מקורות מן הצומח יכולה בקלות לספק את צורכי החלבון של אדם בריא.[3]

ויטמין B12עריכה

  ערך מורחב – ויטמין B12

ויטמין B12 הוא קבוצה של תרכובות מבוססות קובלט המיוצרות על ידי חיידקים ממגוון מערכות ביולוגיות, הנפוצים בקרקע אך גם במעי הגס של כמה אורגניזמים. באופן טבעי, בעלי חיים צמחוניים מסוימים, החיים בסביבתם הטבעית, מקבלים B12 מצמחים נמוכים שגדלו בקרקע העשירה באותם החיידקים המייצרים ויטמין זה (הצמחים עצמם אינם מייצרים B12 אלא סופגים אותו מחיידקים המייצרים אותו בקרבת שורשיהם[4][5]), או מקבלים אותו מחיידקי מעי החיים במעי הגס שלהם[5]; לכן מקורות מהצומח לא אמינים לקבלת הוויטמין.[6]

ישנם בני אדם, גם כאלה שאינם צמחונים או טבעונים, הסובלים מחוסר בוויטמין זה, בין אם כתוצאה מצריכה לא מספקת או מספיגה מועטה לאחר הצריכה.[7] בעיות בספיגת הוויטמין בקרב לא-טבעונים קשורות בדרך כלל במחלות של מערכת העיכול, כגון אי-תפקוד הלבלב, צליאק ומחלות תורשתיות מסוימות.[8]

על פי המוסכמה המדעית, בחברה בת ימינו על האדם לצרוך ויטמין B12 דרך מזון מהחי, או מתוסף תזונה ישירות. חוסר בוויטמין זה עלול לגרום לאנמיה, לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהיריון - לשכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד. אדם שאינו צורך מזון מהחי יכול לצרוך תוסף B12 בצורת טבליות לבליעה, או לחלופין טבליות להמסה מתחת ללשון או בתמיסה, כדי שהוויטמין יחדור ישירות לנימי הדם התת-לשוניים, תוך עקיפת מערכת העיכול שבה ספיגת הוויטמין עשויה להיות חלקית (מחקר ישראלי אחד לא מצא הבדל משמעותי בין צורת המתן בבליעה, לבין זו התת-לשונית[9]). רק חלק מתרכובות ה-B12 פעילות בבני אדם. כך למשל, 2 הסוגים הבסיסיים של הוויטמין, ציאנו-קובלאמין והידרוקסי-קובלאמין, וכן שני החומרים הפעילים המוכנים הנקראים מתיל-קובלאמין וקובנאמיד. בארץ נפוצים בעיקר ציאנו-קובלאמין ומתיל-קובלאמין כתוספי תזונה.

מדענים מאוניברסיטת קנט שבאנגליה השיגו פריצת דרך כאשר גילו שאפשר להשיג ויטמין B12 דרך ראשד (גרגיר הגינה).[10]

ברזלעריכה

 
דאל טרקה. מנה הודית של נזיד עדשים עם זרעי חרדל ועשבי תיבול. עדשים הם מקור צמחי טוב לברזל.

ברזל הוא יסוד כימי הנדרש בין היתר לייצור תקין של תאי דם אדומים (אריטרוציטים), וכן לייצור תקין של חלבון ההמוגלובין הנמצא בעצמו בתאי דם אלה. מקורות טובים לברזל הם קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים, ועלים ירוקים (דוגמת קייל ותרד).

על פי הדיאטנית ריד מנגלס ועמיתיה, מקורות טבעוניים טובים לברזל הם עדשים, טופו, קינואה, שעועית אדומה, חומוס, וכן מולסה שחורה.[11] הם מוסיפים כי ספיגת ברזל ממקור צמחוני מואצת על ידי רמה תקינה של ויטמין C, וממליצים על צריכת מקורות מזון עשירים בוויטמין C, כגון כרובית או מיץ תפוזים, יחד עם מקורות עשירים בברזל כמו הנזכרים לעיל. קבוצות המחקר של מנגלס וכן הדיאטן טום סנדרס, גורסות כי הימנעות ממזונות המפריעים לברזל להיספג (למשל, מזונות עשירים בטאנין כגון תמרהינדי), עשויה לסייע לספיגת הברזל באופן עקיף.[12]

קריאטיןעריכה

קריאטין היא תרכובת אורגנית (חומצה חנקנית) הנוצרת באופן טבעי בגוף האדם ובגופם של חולייתנים אחרים, ואשר על פי כלל איננה זמינה במקורות צמחיים. נתח מסוים מאוכלוסיית העוסקים בספורט צורך תוסף תזונה של חומר זה, ללא תלות משמעותית בתזונתם לצורך שיפור בתפקודי השריר שלהם. כמה מחקרים קשרו קריאטין גם לתפקוד קוגניטיבי:

לפי המסמך, "עמדת אגודת התזונה האמריקאית ביחס לדיאטות צמחוניות",[13] לספורטאים צמחונים יכול להיות ריכוז נמוך יותר של קראטין בשרירים עקב רמות קראטין נמוכות בתזונתם, לספורטאים צמחונים העוסקים באימונים קצרי-טווח אינטנסיביים ובאימוני התנגדות עשוי להיות יתרון (בשימוש) בתוספי קראטין". הדיאטן הקליני גל ציון-פור מציין כי במצבי חסר מייצר הגוף את הקריאטין בכבד ובשרירים, אך היות שהוא בדרך כלל לא זמין במקורות צמחיים, ספיגת תוספי קריאטין בקרב צמחונים טובה יותר (כלומר, הספיגה נוטה להיות ללא עודפים המסולקים מהגוף).[14]

על פי כמה עבודות מחקר, הוצעה התאוריה לפיה חסר בקריאטין יכול להאט במעט את פעילות הזיכרון (שכן פחות קריאטין חיצוני יביא, כביכול, לפחות חומר מוצא הנוצר מן הקריאטין הנקרא פוספוקריאטין שאותו מחשיבים מדענים מסוימים לתורם לחילוף החומרים בנוירונים). תאוריה זו נחשבת לשנויה במחלוקת; מחקר אחד לא מצא כל שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי בבוגרים צעירים אוכלי-כל שקיבלו 2 גרם קריאטין ליום במשך שישה שבועות.[15] מחקר אחר מצא ש-5 גרם קריאטין, 4 פעמים ביום, האיץ תפקודי זיכרון (מלבד הזכרות לאחור) בקשישים אוכלי-כל[16] בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, לפי ג'ושואה גואין,[17] מחקר בניצוחה של קרולין ראי[18] תיעד הצלחה טובה יותר במבחני זיכרון בקרב צמחונים שתוספו בקריאטין בהשוואה לצמחונים שלא תוספו בו; הוא מציין מחקר נוסף של טרי מקמוריס[19] שגם כן תיעד זאת אך בנוסף תיעד דיווחים על "מצב רוח טוב יותר" בקרב המשתתפים שנטלו קריאטין. ד"ר גואין מציין גם מחקר של הפסיכולוג דייוויד בנטון משנת 2010,[20] שמצד אחד לא מצא הבדל משמעותי בתפקודי זיכרון בין צמחונים לאוכלי כל, אבל מצא שהנחקרים הצמחונים שתוספו ב-20 גרם קריאטין ל-4 ימים הצליחו טוב יותר במבחני הזיכרון מאוכלי ה-כל.

המחקר בנושא הקריאטין ממשיך, כמו גם המחקר אודות מצבים או חומרים אשר יכולים לעודד את הגוף לייצר יותר קריאטין באופן טבעי.

אומגה-3 ארוך שרשרתעריכה

 
חוואית אצות בבאלי, אינדונזיה קוטפת תבואה. מינים שונים של אצות אכילות (Edible Seaweed), בפרט של אצות מים עמוקים הן מקור משמעותי לחומצות שומן אומגה-3 מהסוג הארוך שרשרת. האצות משמשות במנות רבות מהמטבח האסיאתי בכלל והיפני בפרט, לדוגמה בסושי טבעוני.
  ערך מורחב – אומגה-3

אומגה-3 היא משפחה של חומצות שומן חיוניות אשר לכל אחת מהן תפקידים שונים בגוף האדם. את החומצות נהוג לחלק בחלוקה גסה לקצרות וארוכות שרשרת (מבחינת שרשראות הפחמנים שלהן). חומצת השומן הקצרה החיונית לגוף האדם היא ALA (חומצה אלפא-לינולית) וכמות מספקת שלה קשורה, על פי מחקרים שונים, לתפקוד רגשי, ולוויסות מצב-הרוח[21][22] וכן לתפקודים פיזיולוגיים אחרים. חומצה זו נמצאת במזונות צמחיים רבים (בפרט בזרעים ובשמן הזרעים, ובמזונות כגון זרעי מרוות צ'יה או סקלריאה), והיא משמשת גם כחומר קדם ל-2 חומצות השומן מסוג אומגה-3 הארוכות יותר (ה-DHA וה-EPA), ועל פי מחקרים שונים, לפחות בקרב בני אדם מסוימים, הגוף יכול לייצר כמות מסוימות של שניהם (בפרט EPA) מהחומצה הקצרה ALA. חומצת השומן DHA נקשרה, בחלק מהמחקרים, לשיפור התפקוד הטבעי של מערכת העצבים באדם הרך והבוגר, בהקשר של ריכוז (קשב סלקטיבי). ה-EPA נמצאה כמזון אנטי-דלקתי, אך לשני חומרים אלה יוחסו לעיתים גם תכונות נוספות.

את חומצת השומן הקצרה ALA ניתן להשיג ישירות מתזונה צמחית-יבשתית, אך מקורות ישירים נפוצים לחומצות השומן הארוכות הם בעיקר אצות מים עמוקים מסוגים שונים, או דגים שומניים החיים גם הם במים עמוקים.[23] לפחות בקרב בני אדם מסוימים, הגוף מייצר את החומצות הארוכות מה-ALA חופשית (כלומר לא קשורה למולקולה אחרת), על ידי אנזימי הכבד. אך על פי חלק המחקרים, תוצרת זו היא מעטה באופן כללי לגבי EPA,[24][25] ומעטה עוד יותר כשזה נוגע ל-DHA. מלבד התמרה מכמות מספקת של ALA, דרך משמעותית נוספת בה יוכלו טבעונים לקבל נוטריאנטים אלה, היא צריכת תוסף תזונה של שמן אצות (Algae Oil).[26] בעבר ספגה ביקורת אחת מיצרניות הענק של שמן זה (Martek bsi) על שהשתמשה בממס הקסאן, שסוגיית בטיחות לא הוכרעה, לצורך חילוץ השמן מהאצות.[27] מאז תחילת המאה ה-21 יש מגמה בקרב היצרנים, של ייצור ללא הקסאן, ורוב החברות מייצרות שמן אצות נטול הקסאן (Hexane free).[28]

ויטמין Dעריכה

  ערך מורחב – ויטמין D
 
מגוון פטריות יכולות לשמש מקור לוויטמין D2, בפרט אם נחשפו לאור השמש (או קרינה אולטרה סגולה בכלל) טרם או לאחר הקטיף.

ויטמין D הוא שם כולל לכמה ויטמינים החיוניים לבריאות העצמות (מתוקף השפעתם על הומאוסטזיס של משקי הסידן והזרחן בגוף), והם נקשרו גם לתפקוד קוגניטיבי.[29] המקור העיקרי לוויטמין הוא למעשה לא תזונתי, ומושג מחשיפה מתונה של העור לקרני השמש, כמה פעמים בשבוע (מה שיגרום למסלול ביוסינתזה של הוויטמין בגוף עצמו). מלבד חשיפה לקרני שמש, הוויטמין נמצא בצורה מוכנה בדגים וכן בפטריות מזנים מסוימים. בני האדם בעלי סיכון גבוה לחסר בוויטמין D, הם אנשים שבעקבות אורח חייהם נוהגים לשהות במבנים סגורים במשך רוב שעות היום, קשישים, וכן במיוחד אנשים כהי עור. אלו ובני קבוצות סיכון אחרות, נעזרים לרוב בוויטמין D2[דרושה הבהרה], להשלמת החסר. תוסף ויטמין D2, למשל, עשוי להיות מוכן לעיתים מכבד דגים, אם כי קיימות גם גרסאות טבעוניות של תוסף כזה, המופקות משמרים. לבני אדם רבים יש חסר בוויטמין זה, ללא קשר משמעותי לתזונתם, והדרך העיקרית להימנע מחסר זה היא כאמור חשיפה לקרני השמש.

סידןעריכה

 
ברוקולי נחשב למזון טבעוני עשיר מאוד בסידן (לפי סיכום של משרד החקלאות האמריקני מדובר בכ-47 מיליגרם ל-100 גרם).[30]

סידן הוא מינרל הנדרש לבריאות העצם ולמספר פונקציות מטבוליות, כגון תפקוד השרירים, התכווצות הלב, התרחבות תקינה של כלי הדם, וסוגים שונים של תקשורת בין תאית. 99% מהסידן שבגוף נאגר בעצמות ובשיניים. על פי נייר עמדה של האגודה האמריקנית לתזונה, רצוי כי טבעונים יכללו מזונות עשירים בסידן בשלוש ארוחות היום שלהם. מזונות בעלי זמינות ביולוגית גבוהה יחסית של סידן (49%-61%) הם למשל ברוקולי, במיה, לפת, כרוב (למיניו השונים), וכן קייל, ומזונות עם זמינות מעט נמוכה יותר (31%-32%) הם למשל חלב סויה, טופו ומזונות מעובדים שהועשרו באופן מלאכותי בסידן, וכן שומשום, שקדים, שעועית לבנה\אדומה, ועוד.[31] דוגמאות נוספות למזונות שמכילים כמויות שונות של סידן הם תאנים ואגוזים (דוגמת אגוזי לוז, וטמפה).[31][32] רמה תקינה של ויטמין D מסייעת לספיגה תקינה של סידן (בפרט אם האחרון נצרך במידה מועטה).[33]

 
שקדים כמקור אפשרי לסידן.

אחד המחקרים, מחקר EPIC-OXFORD, הציע כי טבעונים נמצאים בסיכון מוגבר לשברי עצמות, יותר מאוכלי-כל או צמחונים, לכאורה, במצב של צריכה מועטה יותר של סידן. עם זאת, מחקרים נוספים הראו כי טבעונים הצורכים פחות מ-525מ"ג סידן ליום הם הנמצאים בסיכון כזה, אבל טבעונים הצורכים יותר מכך משקפים את מצב הסיכון הטבעי של אוכלי-כל וצמחונים. כמו כן, ההמלצה הכללית לטבעוני מבוגר, היא להקפיד על צריכה יומית של 700 מ"ג סידן, כמו גם רמות תקינות של ויטמין D, להבטחת ספיגה יעילה תמיד שלו.[34] במחקר נוסף משנת 2006 נמצא שצפיפות העצם של טבעונים נוטה להיות נמוכה יותר, אך החוקרים ציינו כי הראיות בנושא השפעת הסידן או הוויטמין-D על השברים אינן חד-משמעיות.[35] ואמנם, מחקר משנת 2009 מצא שצפיפות המינרלים בעצם, בקרב טבעונים (Bone Mineral Density, BMD), היא 94% מזו של אוכלי כל, וציין כי הבדל זה הוא "לא משמעותי קלינית" (Clinically insignificant). מחקר נוסף משנת 2009, שנערך על ידי אותם החוקרים, התחקה אחר למעלה מ-100 נשים טבעוניות בגילאים שלאחר הפוריות. החוקרים ציינו כי (לפחות במסגרת המחקר) הם לא זיהו השפעה מצד תזונתן הטבעונית של הנשים על בריאות העצם שלהן או על הרכב גופן (ביחס לקבוצת הביקורת של מספר זהה של נשים אוכלות-כל).[36]

יודעריכה

יוד הוא מינרל חיוני הנפוץ במאכלי ים, האחראי בחלקו על בלוטת התריס של האדם המשתמש בו כדי לייצר הורמוני בלוטת התריס, המסייעים בשליטה על צמיחה, תיקון תאים פגומים ותומכים בחילוף חומרים בריא.[37]

משרד הבריאות קבע שטבעונים וצמחונים נמצאים בסיכון מוגבר למחסור ביוד[38] NCBI חלק מהספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה פרסם מחקר (ניסוי קליני) אשר הראה שרבע מהצמחונים ו-80% מהטבעונים סובלים ממחסור ביוד.[39][40]

מחסור ביד הוא גורם שכיח לעלייה בלתי צפויה במשקל, רמות יוד נמוכות עשויות להאט את חילוף החומרים ולעודד את אחסון המזון כשומן, ולא להישרף כאנרגיה. זה עשוי להוביל לעלייה במשקל.[41][42] עייפות וחולשה הם גם תסמינים שכיחים של מחסור ביוד.[43] בנוסף אנשים עם מחסור ביוד עלולים לסבול גם מאובדן שיער[44][45] ומחסור ביוד בכל גיל עשוי לגרום לבעיות למידה וקושי בלזכור דברים.[46][47][48] מחסור ביוד במהלך ההיריון וכן במהלך הגיל הרך עלול לפגום בגדילה והתפתחות מוחו של התינוק. מחסור שכזה קשור בעליה בתמותת תינוקות. בתקופת הילדות, מחסור ביוד פוגע בגדילה הפיזית ובתפקוד המוטורי והקוגניטיבי, ועשוי להוביל לקרטיניזםפיגור שכלי משולב בדרגות שונות של חירשות, פזילה ושיתוק גפיים תחתונות [דרוש מקור].

היוד נמצא בעיקרו במוצרי חלב, דגים וביצים אך יש מקורות מהצומח כמו אצות, ומלח מועשר ביוד.

אנורקסיה והפרעות אכילהעריכה

צמחונות וטבעונות נבחנו כחשודות להפרעות אכילה הנתונים הסטטיסטיים מראים כי ייתכן שיש קשר בין טבעונות להפרעת אכילה.[49]

אפשר לראות קשר גם בין החלמה מהפרעות אכילה לתזונה של המחלים מאותה הפרעה על בסיס מחקרי "לצמחוניות סיכוי נמוך יותר להחלים מאנורקסיה" - ציטוט מהמאמר:

"בתחום המזון, בנות שהיו צמחוניות לפני המחלה, היו בסיכון גבוה פי 11 לא להחלים, לעומת בנות שאכלו בשר. לטענת החוקרים, ייתכן שהפער הגדול נובע מהעובדה שההימנעות מבשר הפכה לחלק מהפרעת האכילה אצל חולות רבות, דבר שהתבטא בתחושת גועל כלפי בשר וירידה בחומרים החיוניים שהוא מספק לגוף"

[50]

מחקר חדש בכתב העת של האיגוד האמריקני לדיאטות מייחס את הצמחונות והטבעונות כמו אופנת נוער, שאינה תמיד בריאה. מוסיף כי נראה כי מספר לא מבוטל של ילדים מתנסים בתזונה צמחונית כדרך להסוות הפרעת אכילה, מכיוון שזו דרך מקובלת חברתית להימנע מאכילת מאכלים רבים כך שההורים נוטים שלא להתנגד לה.

[51][52]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Dimitra Rafailia Bakaloudi, Afton Halloran, Holly L. Rippin, Artemis Christina Oikonomidou, Intake and adequacy of the vegan diet. A systematic review of the evidence, Clinical Nutrition 40, 2021-05, עמ' 3503–3521 doi: 10.1016/j.clnu.2020.11.035
  2. ^ What is a complete protein?, באתר www.piedmont.org
  3. ^ François Mariotti and Christopher D. Gardner, Dietary Protein and Amino Acids in Vegetarian Diets—A Review, Nutrients 11, 2019
  4. ^ Plant and Soil January 1992, Volume 139, Issue 1, pp 23-30 "Uptake of a microbially-produced vitamin (B12) by soybean roots", by A. Mozafar and J. J. Oertli
  5. ^ 1 2 B12: A Magic Pill, or Veganism’s Achilles Heel?
  6. ^ Office of Dietary Supplements - Vitamin B12, באתר ods.od.nih.gov (באנגלית)
  7. ^ מסמך של אגודת התזונאים האמריקנית העוסק בנושא חוסר בוויטמין B12.
  8. ^ Jean Louis Guéant, Rosa Maria Guéant-Rodriguez, David H. Alpers, Vitamin B12 absorption and malabsorption, Vitamins and Hormones, 2022-01, עמ' 241–274 doi: 10.1016/bs.vh.2022.01.016
  9. ^ Replacement therapy for vitamin B12 deficiency: comparison between the sublingual and oral route. Amir Sharabi, Eytan Cohen, Jaqueline Sulkes,1 and Moshe Garty, Br J Clin Pharmacol. 2003 Dec; 56(6): 635–638. doi: 10.1046/j.1365-2125.2003.01907.x PMCID: PMC1884303
  10. ^ Construction of Fluorescent Analogs to Follow the Uptake and Distribution of Cobalamin (Vitamin B12) in Bacteria, Worms, and Plants
  11. ^ Davida Gypsy Breier and Reed Mangels, Vegan & Vegetarian, FAQ: Answers to Your Frequently Asked Questions, Vegetarian Resource Group, 2001, p. 27.
  12. ^ Iron in the Vegan Diet, by Reed Mangels, PHD, RD, from "Simply Vegan" 5th Edition.
  13. ^ עמדת אגודת התזונה האמריקאית ביחס לדיאטות צמחוניות - /1_158715432.pdf
  14. ^ - קריאטין - חלק א' (סקירה כללית), גל ציון-פור, אתר "ישראלבודי".
  15. ^ Rawson ES, Lieberman HR, Walsh TM, Zuber SM, Harhart JM, Matthews TC; Lieberman; Walsh; Zuber; Harhart; Matthews (September 2008). "Creatine supplementation does not improve cognitive function in young adults". Physiology & Behavior 95 (1–2): 130–4. doi:10.1016/j.physbeh.2008.05.009. PMID 18579168.
  16. ^ McMorris T, Mielcarz G, Harris RC, Swain JP, Howard A; Mielcarz; Harris; Swain; Howard (September 2007). "Creatine supplementation and cognitive performance in elderly individuals". Neuropsychology, Development, and Cognition. Section B, Aging, Neuropsychology and Cognition 14 (5): 517–28. doi:10.1080/13825580600788100. PMID 17828627.
  17. ^ Psychology Today, Does Vegetarianism Make You Dumber?, Creatine supplements may improve memory for vegetarians., Published on February 23, 2011 by Joshua Gowin, Ph.D. in You, Illuminated.
  18. ^ Caroline Rae
  19. ^ Terry Mcmorris
  20. ^ The influence of creatine supplementation on the cognitive functioning of vegetarians and omnivores. על פי מאגר הספרות המדעית Pubmed, זהו המאמר היחיד של בנטון משנת 2010, העוסק בנושא, ולכן זה המחקר של בנטון שמזכיר גואין בסיכומו לנושא.
  21. ^ ^ Yehuda S., Rabinovitz S., Mostofsky D.I. (2005). "Mixture of essential fatty acids lowers test anxiety". Nutritional Neuroscience 8 (4): 265–267. doi:10.1080/10284150500445795. PMID 16491653.
  22. ^ Willett, I. Kawachi, K. Koenen, and A. Ascherio (2011). "Dietary intake of n-3 and n-6 fatty acids and the risk of clinical depression in women: a 10-y prospective follow-up study". Am J Clin Nutr 93 (6): 1337–43. doi:10.3945/ajcn.111.011817. PMID 21471279
  23. ^ האצות מייצרות את חומצות השומן הארוכות ודגים אלו אוכלים אותן כך שנוכחות חומצות השומן בגופם של דגים אלה גבוהה.
  24. ^ Shiels M. Innis (2007). "Fatty acids and early human development". Early Human Development 83 (12): 761–766. doi:10.1016/j.earlhumdev.2007.09.004. PMID 17920214
  25. ^ Conversion of alpha-linolenic acid to longer-chain polyunsaturated fatty acids in human adults" (2005). Reproduction, nutrition, development 45 (5): 581–97. doi:10.1051/rnd:2005047. PMID 16188209.
  26. ^ מוצרים מסוג זה נקראים לעיתים גם Microalgae oil.
  27. ^ אתר Mercola, "Why is this Organic Food Stuffed With Toxic Solvents?", April 01, 2012.
  28. ^ למשל בתהליך חילוץ טבעי יותר בעזרת CO2 סופרקריטי שלבסוף בא באקוויליבריום עם האוויר.
  29. ^ Vitamin D council, Information on the latest vitamin D news and research., "Cognitive impairment".
  30. ^ Full Report (All Nutrients): 11090, Broccoli, raw, USDA Site.
  31. ^ 1 2 3 4 5 Position of the American Dietetic Association and Dietitians of Canada: Vegetarian diets
  32. ^ J. Winston Craig and Reed Mangels, "Position of the American Dietetic Association: vegetarian diets", Journal of the American Dietetic Association, 109(7), July 2009, pp. 1266–1282.
  33. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, p. 110.
  34. ^ P. Appleby et al, "Comparative fracture risk in vegetarians and nonvegetarians in EPIC-Oxford", European Journal of Clinical Nutrition, 61(12), February 2007, pp. 1400–1406: "In conclusion, fracture risk was similar for meat eaters, fish eaters and vegetarians in this study. The higher fracture risk among vegans appeared to be a consequence of their considerably lower mean calcium intake. Vegans, who do not consume dairy products, a major source of calcium in most diets, should ensure that they obtain adequate calcium from suitable sources such as almonds, sesame seeds, tahini (sesame paste), calcium-set tofu, calcium-fortified drinks and low-oxalate leafy green vegetables such as kale ..." "Calcium: Dietary Supplement Fact Sheet", National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements, November 21, 2013: "In the Oxford cohort of the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition, bone fracture risk was similar in meat eaters, fish eaters and vegetarians, but higher in vegans, likely due to their lower mean calcium intake." Also see Jack Norris, "Bones, Vitamin D, and Calcium", Vegan Outreach, 9 January 2007: "Based on research showing that vegans who consumed less than 525 mg per day of calcium had higher bone fracture rates than people who consumed more than 525 mg per day (14), vegans should make sure they get a minimum of 525 mg of calcium per day. It would be best to get 700 mg per day for adults, and at least 1,000 mg for people age 13 to 18 when bones are developing. This can most easily be satisfied for most vegans by eating high-calcium greens on a daily basis and drinking a nondairy milk that is fortified with calcium."
  35. ^ A. M. Smith, "Veganism and osteoporosis: a review of the current literature", International Journal of Nursing Practice, 12(5), October 2006, pp. 302–330 (review article): "The findings gathered consistently support the hypothesis that vegans do have lower bone mineral density than their non-vegan counterparts. However, the evidence regarding calcium, Vitamin D and fracture incidence is inconclusive.
  36. ^ L. T. Ho-Pham et al, "Effect of vegetarian diets on bone mineral density: a Bayesian meta-analysis", American Journal of Clinical Nutrition, 90(4), October 2009, p. 943–950. L. T. Ho-Pham, "Veganism, bone mineral density, and body composition: a study in Buddhist nuns", Osteoporos Int, 20(12), December 2009, pp. 2087–2093.
  37. ^ Thyroid Hormone and Tissue Repair: New Tricks for an Old Hormone
  38. ^ משרד הבריאות, יוד
  39. ^ Iodine Deficiency in Vegetarians and Vegans
  40. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , ., NCBI
  41. ^ Thyroid hormone as a determinant of energy expenditure and the basal metabolic rate.
  42. ^ The role of thyroid hormones in the control of energy expenditure
  43. ^ PubMed Central מסד נתונים מכובד מאוד מהמכון הלאומי לבריאות, Hypothyroidism - new aspects of an old disease
  44. ^ PubMed Central מסד נתונים מכובד מאוד מהמכון הלאומי לבריאות, Iodine Deficiency Disorders in the Iodine-Replete Environment
  45. ^ PubMed Central, Thyroid hormone and hair growth, באתר Highly respected database from the National Institutes of Health
  46. ^ Thyroid hormone, neural tissue and mood modulation, The successful treatment of affective disorders with thyroid hormone exemplifies the suggested inter-relationship between endocrine and neuronal systems in these disorders. Thyroid hormones have a profound influence on behaviour and appear to be capable of modulating the phenotypic expression of major affective illness. Specifically, there is good evidence that triiodothyronine (T3) may accelerate the antidepressant response to tricylic antidepressants, and some studies suggest that T3 may augment the therapeutic response to antidepressants in refractory depressed patients. Open studies have also indicated that adjunctive supraphysiological doses of thyroxine (T4) can ameliorate depressive symptomatology and help stabilize the long-term course of illness in bipolar and unipolar patients, especially women refractory to standard medications. Despite acceptance of the essential role of thyroid hormone on brain maturation and differentiation, and the clinical and therapeutic observations in association with mood disorders, the molecular action that may underlie the mood-modulating properties of thyroid hormone in the adult brain has only recently become the focus of research. The identification of nuclear T3 receptors, the region-specific expression of deiodinase isoenzymes and the molecular analyses of thyroid-responsive genes in the adult brain have provided the biological bases for a better understanding of thyroid hormone action in mature neurons. Also the influence of thyroid hormones on the putative neurotransmitter systems that regulate mood and behaviour, serotonin and norepinephrine, may be helpful in explaining their mood-modulating effects.
  47. ^ Arch Intern Med., Neurocognitive aspects of hypothyroidism
  48. ^ Psychoneuroendocrinology of mood disorders. The hypothalamic-pituitary-thyroid axis.
  49. ^ Veganism and Eating Disorders
  50. ^ לצמחוניות סיכוי נמוך יותר להחלים מאנורקסיה
  51. ^ מחקר: האם צמחונות היא הפרעת אכילה של בני נוער?
  52. ^ תזונאית רמונה רובינסון-או'בריאן, האם צמחונות היא הפרעת אכילה של בני נוער?, האיגוד האמריקני לדיאטות