ויקיפדיה

יעקב אריאל

רב ישראלי
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברב העיר רמת גן לשעבר וחתן פרס ישראל לספרות תורנית. אם התכוונתם לפרופסור למדע הדתות באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, ראו יעקב אריאל (מדע הדתות).

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין לדיני ממונות בה. חתן פרס ישראל בספרות תורנית לשנת ה'תש"ף (2020). התמודד בשנת 2003 לתפקיד הרב הראשי לישראל אך הפסיד לרב יונה מצגר. נחשב כאחד מזקני ומחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית.

יעקב אריאל
הרב אריאל, 2017
הרב אריאל, 2017
לידה 16 באוקטובר 1937 (בן 86)
י"א בחשוון ה'תרצ"ח
שם לידה יעקב שטיגליץ
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רבה של רמת גן לשעבר ונשיא ישיבת רמת גן
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים לשעבר: רב כפר מימון
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה שפירא,
הרב שלום נתן רענן, הרב דוד כהן (הנזיר), הרב יצחק אריאלי
תלמידיו הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב ארלה הראל, הרב יהושע שפירא, הרב דוד תורג'מן ועוד (ראה להלן).
חיבוריו שו"ת "באהלה של תורה",
"מאהלי תורה" - על המועדים ופרשיות השבוע, ועוד
בת זוג נחמה (לבית מנדלסון)
צאצאים עזריאל אריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אריאל הוא נשיאה של ישיבת ההסדר רמת-גן (שבה הוא מלמד באופן קבוע), הישיבה הקטנה דרך חיים (גמזו), ושל ארגונים רבניים רבים, ביניהם חותם[1], מכון התורה והארץ[2], פורום תקנה[3], קרן יחד[4], מדרשות אוריה[5] ואביב[6], ועדת קרן אחד לאחד[7], מכון כת"ר, ואחרים[8]. כמו כן הוא הפוסק הראשי ומוביל הקו ההלכתי של כולל ארץ חמדה[9], מכון צומת וארגון "בקדושה". מחברי נשיאות איחוד רבני תורת הארץ הטובה.

הרב אריאל גם משמש כדיין בבית הדין לערעורים של ארץ חמדה גזית, והוא חבר הוועידה הארצית, ההנהלה הארצית, והמליאה של תנועת הנוער הציונית-דתית בני עקיבא.

ביוגרפיה עריכה

שנים ראשונות עריכה

 
עם הרב אברהם שפירא

נולד בשם יעקב שטיגליץ בחיפה, כעשור לפני קום המדינה, למשה ואסתר שטיגליץ. בגיל 3 משפחתו עברה עמו לירושלים. למד בבתי הספר אלומה ודוגמה. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ובמדרשית נעם.

לאחר מכן למד בישיבה הציונית-דתית הגבוהה הראשונה בישראל, ישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הרב הנזיר), הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי[10]. שיטתו ההלכתית יונקת מזו של מורו הרב שאול ישראלי, ואת דרכו בלימוד עיוני רכש מהרב שפירא, אך הוא מדגיש בענווה: "איש אינו יכול ללכת בדרך שלו, להגיע לבקיאות שלו, לחריפות שלו, להבנה שלו. את דרך הלימוד שלנו, שלא מגיעה לקרסוליו, רכשנו מהקשר הצמוד אליו, מצורת הלימוד שלו"[11]. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אדלר והרב אברהם שפירא.

חיים אישיים עריכה

נישא לנחמה (לבית מנדלסון), המלמדת במכללת אורות ובמדרשת הנשים באוניברסיטת בר-אילן.

שירותו בצה"ל עריכה

שירת במילואים כרב חטיבת שריון וחטיבת גבעתי, כקצין צה"ל בדרגת סרן. הוענקו לו גם אות מלחמת יום הכיפורים ואות מערכת שלום הגליל.

רבנות עריכה

משנת ה'תשכ"ד (1964) שימש במשך כ-25 שנה כרב המושב כפר מימון שבנגב, והשתתף בהקמת הישיבה התיכונית במקום, בראשה עמד במשך כ-20 שנה. לאחר מכן ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית יחד עם אחיו הרב ישראל אריאל.

בשנת ה'תש"ן (1990) נבחר הרב אריאל כרב העיר רמת גן, בתמיכתו של הרב אברהם שפירא[12]. הוא כיהן בתפקיד זה עד הגיעו לגיל 80 (שבו רב עיר נדרש לפרוש לפנסיה), בסוף אוקטובר 2017[13].

התמודדות לתפקיד הרב הראשי לישראל עריכה

בשנת 2003 התמודד על משרת הרב הראשי לישראל בתמיכת המפד"ל, אך הרב יונה מצגר נבחר. עובדה זו גרמה אכזבה לתומכיו בציבור הדתי לאומי, ועוררה אצל רבים מהם תהיות לגבי יחסם למוסד הרבנות הראשית ולהתנהלותו[14].

בכ"ג באלול ה'תשס"ח (23 בספטמבר 2008) התמודד בבחירות למועצת הרבנות הראשית אך לא נבחר[15].

בשנת 2013 שבה ועלתה מועמדותו לכהונת הרב הראשי לישראל. בעקבות זאת עלתה יוזמה בכנסת לשנות את החוק הקיים המגביל את גילו של הרב הראשי, כיוון שהרב אריאל כבר עבר את גיל 70. במאי אותה שנה נערך כינוס רבנים בביתו של הרב חיים דרוקמן בדרישה מהרב דוד סתיו להסיר את מועמדותו כדי לאפשר את בחירת הרב אריאל[16], הרב סתיו סירב. המתיחות בנושא זה חידדה פערים בתוך ארגון צהר שהרב אריאל עמד בראשו עד אותה שנה.

 
בפגישת זוכי פרס כץ אצל נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, יולי 2017

נשיאות מוסדות והוראה בישיבות עריכה

במשך תקופה בצעירותו שימש הרב אריאל כר"מ בישיבת מרכז הרב.

בהמשך, כיהן כרבו של כפר מימון וייסד את הישיבה התיכונית במקום. לאחר מכן ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית (עד לשנת ה'תש"נ), הישיבה הוקמה בסיני והמשיכה לאחר מכן בנווה דקלים[17], יחד עם אחיו, הרב ישראל אריאל (שכיהן כרב העיר ימית, עד להריסתה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים).

לאחר שפרש מרבנות העיר רמת גן הוא ממשיך ללמד ולעמוד בנשיאות מוסדות שונים. הוא משמש כנשיא ישיבת רמת גן מאז הקמתה ומלמד שיעור כללי בתלמוד מדי שבוע. בביתו מתקיים מידי מוצאי שבת שיעור נוסף לתלמידי הישיבה, בספר מורה נבוכים. בנוסף, הוא מרבה למסור שיעורים באוניברסיטת בר-אילן, בדרך כלל במכון הגבוה לתורה.

מספר שנים לימד שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב בהלכה ודרך פסיקתה, לבקשת רבו הרב שפירא[דרוש מקור].

פעילות נוספת עריכה

הרב אריאל הוא חבר המועצה הארצית וההנהלה הארצית של "בני עקיבא" וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל מאז הקמתו.

עד 2013 כיהן כנשיא ארגון רבני צוהר, אז פרש תוך הטחת ביקורת קשה על הארגון והתנהלותו[18]. פרסם מאמר שבועי קצר בעלון השבת "גילוי דעת".

משמש כפוסק הראשי של ארגון בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה[19].

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[20]. וכנשיא הוועדה של קרן אחד לאחד. הרב אריאל הוא אב"ד בבית הדין לערעורים של רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.

פרס ישראל ופרסים נוספים עריכה

בשנת ה'תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בשנת ה'תש"ף (2020) הוענק לרב אריאל פרס ישראל בספרות תורנית על חיבוריו התורניים שיש בהם "מגוון נושאים בארבעת חלקי שולחן ערוך. הלכות היחיד והציבור, האיש והאישה, מצוות התלויות בארץ וכן בתחומי הגות ופרשנות"[21][22][23]. האגודה למען הלהט"ב בישראל עתרה נגד ההחלטה להעניק לו את הפרס בעקבות התבטאויותיו בגנות הקהילה הגאה. השופטים דחו את העתירה וציינו כי "התבטאויותיו של הרב אריאל ביחס לקהילת הלהט"ב הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו"[24].

משפחתו עריכה

הרב אריאל נשוי לרבנית נחמה ולהם שבעה ילדים. בהם הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, מטפל זוגי וראש תנועת "בוחרים במשפחה", הרב איתיאל רב חיל המודיעין לשעבר, והרב עמיצור, מייסד עמותת "אחים לבית" המסייעת למשפחות בהשגת דיור, ומנהל עמותת "הבית לכלכלה יהודית".

אחיו הוא הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש, אח נוסף הוא הרב יועזר אריאל ששימש כדיין בבית הדין האזורי בטבריה וצפת ואח נוסף הוא הרב יגאל אריאל, לשעבר רב המושב נוב.

עץ משפחת אריאל


 
 
 
משה שטיגליץ
 
 
 
אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב אריאל
 
הרב יגאל אריאל
 
הרב יועזר אריאל
 
הרב ישראל אריאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב עזריאל אריאלהרב איתיאל אריאלהרב שמואל אריאל
 
הרב מתניה אריאל
 
הרב עזריה אריאל
 
הרב יאיר פרנק


פסיקות בולטות עריכה

 
הרב אריאל בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב. לצדו הרב חיים שטיינר.

שמיטה עריכה

הרב אריאל בולט בהתנגדותו לשימוש הגורף בהיתר מכירה בשמיטה, משום שלדעתו מצבה הנוכחי של החקלאות בארץ ישראל מאפשר צמצום של ההזדקקות לשימוש בהיתר זה, שמעיקרו היה מעין "הוראת שעה", פתרון זמני שמטרתו חיזוקה של ההתיישבות החקלאית הישראלית. לדבריו, בענפי חקלאות רבים ניתן לוותר על השימוש בהיתר מכירה, ולהשתמש בפתרונות הלכתיים אחרים, כמו מצע מנותק ואוצר בית דין, מבלי לפגוע ביישוב היהודי בארץ ישראל[25]. את השימוש בפתרונות אלו הוא מעודד באמצעות מכון התורה והארץ[26] וחברת אוצר הארץ. קניית יבול נוכרי נמצאת בעדיפות אחרונה מבחינתו, ולשיטתו, קניית "תוצרת של נוכרים המשתלטים על אדמות ארץ ישראל", נוגדת את ההלכה[27].

לדעתו לריבונות של מדינת ישראל מאז הקמתה, יש משמעות הלכתית לגבי מצוות ירושת ארץ ישראל, אך אין לה חלות הלכתית לגבי המצוות התלויות בארץ. בהתאם, לערבה הדרומית יש דין חוץ לארץ בנושא השמיטה, ועל כן לפירותיה אין קדושת שביעית.

סדרי בית הכנסת עריכה

בשנת 2010 נשאל על מנייני נשים בפורים לקריאת המגילה והשיב: "אם הבעל היה בבית הכנסת והאישה שמרה על הילדים היא יכולה ללכת למניין שני כדי לשמוע מגילה ואם אין גבר אז אפשר שאישה תקרא. אבל מלכתחילה ליצור מניין נשים זה בניגוד להלכה, הן פורשות מהציבור ומדובר פה בדרך כלל בנשים שמשיקולים חברתיים ופמיניסטיים מעדיפות לקרוא במניין שלהן"[28].

בשנת 2013 פסק כי: "במשך כל התפילה חייבת להיות הפרדה בין גברים לנשים. אין מקום לדבר תורה של נשים באמצע התפילה"[29], אך התיר אמירת שיעור בבית הכנסת מפי אישה הלבושה כדין אם אינו משולב בתפילה[30] ואף העיד שהשתתף בצעירותו בשיעוריה של נחמה ליבוביץ[31].

עלייה להר הבית עריכה

הרב אריאל נמנע מלהורות למעשה בסוגיית כניסה להר הבית בזמן הזה. לצד זאת הוא מדגיש שאין מחלוקת הלכתית על כך שמעיקר הדין מותר להיכנס לתחומי הר הבית שמחוץ לעזרות לאחר טבילה כהלכה, והנימוק לאסור את העלייה כיום הוא מחמת החשש ל"פריצת גדר" שתגרום לאנשים לעלות באופן אסור לכל הדעות[32]. בנוגע לעלייה ל'מחכמה', מבנה הבנוי מעל הכותל המערבי שחלקו בולט לתוך הר הבית, כתב שאפילו לדעת האוסרים עלייה לשאר חלקי הר הבית, "בן תורה שאפשר לסמוך עליו שיטבול כהלכה, אין לאסור עליו עליה למחכמה"[33].

שבת עריכה

הרב אריאל אוסר נסיעה במכונית אוטונומית בשבת. לדבריו, מלבד בעיות הקשורות במלאכות שבת, נסיעה כזו פוגעת בקדושת השבת והיא עובדין דחול, ויש לאסרה בדומה לאיסור על רכיבה על אופניים בשבת[34].

נושאים נוספים עריכה

במאי 2014 ענה לשואל שבאה אליו אישה וביקשה לשכור דירה למענה ולמען חברתה איתה היא מקיימת מערכת יחסים, שאם הדירה נשכרת על ידי שתיהן לא ישכיר, ואם אחת שוכרת מותר להשכיר[35][36].

במחלוקת הפוסקים על ייחוס האמהות בתרומת ביצית ובפונדקאות, פסק שהאם הביולוגית היא האם מהבחינה ההלכתית[37].

דרכי פסיקה והיררכיה תורנית עריכה

הרב אריאל סובר שתלמיד חכם גדול אינו רק מי שגדול בנגלה ובהשקפה אלא חשוב שלא יתיר לעצמו לשנות ממסורת הפסיקה בהתבסס על דעתו העצמאית, אלא שיתבסס על קודמיו היה 'ממעתיקי השמועה'. לדעתו כיוון שהציבור הרחב אינו יכול לדעת עד כמה אותו תלמיד חכם נשען על קודמיו יש להתייעץ עם תלמידי חכמים גדולים אם לקבל את דעתו או לא[38][39]. מספר פעמים ביקר רבנים שבעיניו חרגו מקו הנחיה זה[40][41][42][43].

מתלמידיו עריכה

ספריו עריכה

גמרא והלכה
  • .שו"ת באהלה של תורה (שבעה כרכים). לספר מצורפת הסכמה אחת, של רבו הרב אברהם שפירא
  • יושב אהלים – השיעורים הכלליים שלימד בישיבת רמת גן על מסכתות כתובות וקידושין, הוצאת ישיבת רמת גן, תשע"א (2011).
  • באהלי שדה - קובץ מאמרים בנושאי שמיטה.
  • סדרת ספרי ההלכה אהלי הלכה - הסדרה נכתבה על פי פסיקותיו, והיא מתמקדת בעיקר בשאלות המתחדשות בימינו. הסדרה החלה לצאת בשנת ה'תשפ"ב. נכון לאדר א' ה'תשפ"ד הופיעו בסדרה כרכים על פסח, סוכות, המועדים (שני כרכים) וימים נוראים.
אמונה והגות
  • מאהלי תורה – על התורה והמועדים (הספר בקטלוג ULI).
  • יערב שיחי – שיחות עם הרב ארל'ה הראל על ענייני השקפה, עבודת ה' ופרקי חיים.
  • הלכה בימינו – מורשתה, לימודה, הוראתה ויישומה, הוצאת מכון התורה והארץ, תש"ע.
  • עולה מן המדבר – סיפור בניית והריסת ימית.

לקריאה נוספת עריכה

  • יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית, בהוצאת מכללת הרצוג תשע"ו, פרק חמישי: תפקידי המדינה המודרנית - עיון בהגותו של הרב יעקב אריאל בסוגיית הצדק החברתי (עמ' 414–442)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב אריאל בוויקישיתוף

כתבות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הרב אריאל: "שר הדתות צריך להפסיק להשתעבד ליועמ"ש" | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית
    "היום אסור לומר דברים שאתה חושב. זו סתימת פיות" - מקור ראשון
  2. ^ הרב יעקב אריאל | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית
  3. ^ פורום תקנה
  4. ^ ערוץ 7, קרן חדשה תעניק תמיכה ליתומים, באתר ערוץ 7
  5. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 29.9.2021)
  6. ^ midrashot, מדרשת אביב - תכנית הוראה אקדמית בשיתוף מכללת תלפיות, באתר המדרשות
  7. ^ קרן אחד לאחד | מצמיחים את ההנהגה הרוחנית של הציונות הדתית
  8. ^ כגון מרכז תורה ומדינה בניצן, גוף הכשרות "ועד מוריה"
  9. ^ למרות הקורונה, מלגות האברכים ב'ארץ חמדה' - בעלייה, באתר ערוץ 7
  10. ^ ראו בספרו "יערב שיחי" פרקים אודותם
  11. ^ שיעור לזכרו בישיבת מרכז הרב. דקות ראשונות
  12. ^ איתן לוין, יצחק בר-דע ויעקב אריאל - רבני ר"ג, מעריב, 4 בספטמבר 1940, עמ' 13
  13. ^ הרב אריאל הפתיע את הנוכחים: "אני פורש", באתר "סרוגים", 17 בספטמבר 2017 שיעור ס"ג: הרב אריאל חזר ללמוד בישיבה כאחד התלמידים, באתר כיפה, 27 באוקטובר, 2017
  14. ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל מתכוננת למערכה נגד הרב מצגר, באתר ynet, 15 באפריל 2003
  15. ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.
  16. ^ רבנים לרב סתיו: הסר מועמדותך מיידית, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2013
  17. ^ הרב יעקב אריאל, גוש קטיף - חבל ארץ מתחדש, מעריב, 31 בדצמבר 1982, עמ' 40 (חלק 1, חלק 2)
  18. ^ ראה לדוגמה: חנן גרינווד, ‏הרב יעקב אריאל: "צהר חוטא למטרתו כאשר הוא מתערב בנושאים הלכתיים תורניים, באתר כיפה, 7 בינואר 2014;
    יוני קמפינסקי, הרב אריאל: לא בהנהלת צוהר ולא חבר פעיל, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2013
  19. ^ טיפולי המרה, האם זה אפשרי?, באתר בקדושה - מרכז העצמה לחיי משפחה, מראה מקום: דקה 10:50, ‏2019-09-09 (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 29.9.2021)
  20. ^ חזקי ברוך, הוכרזו הזוכים בתחרות החיבוריים התורניים, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2012
  21. ^ אדיר ינקו, הרב יעקב אריאל יקבל את פרס ישראל בתחום הספרות התורנית, באתר ynet, 4 בפברואר 2020; ערוץ 7, צפו: הרב יעקב אריאל מקבל פרס ישראל, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2020
  22. ^ הרב יעקב אריאל באתר פרס ישראל
  23. ^ טקס הפרס בווידאו בערוץ היוטיוב של כאן
  24. ^ בג"ץ 1977/20 האגודה למען הלהט"ב בישראל ("האגודה לשמירת זכויות הפרט") נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2020
  25. ^ הרב יעקב אריאל, ‏הרקע הרעיוני להיתר מכירה, באתר "דעת", מתוך שנתון היכל שלמה, שנה בשנה, תשס"א
  26. ^ שיעור בכנס של מכון התורה והארץ
  27. ^ הרב יעקב אריאל, הלכה בימינו, אשקלון: מכון התורה והארץ, מהדורה שנייה תשע"ב, עמ' 331-333
  28. ^ בני טוקר, הרב אריאל: מניניי נשים בפורים - אסורים, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2010
    קובי נחשוני, הרב אריאל: "מניין נשים בפורים? זה נגד ההלכה", באתר ynet, 11 בפברואר 2010
  29. ^ תשובה באתר ישיבה
    קובי נחשוני, הרב אריאל: דרשת אשה בבית כנסת - "חילול הקודש", באתר ynet, 25 בנובמבר 2013
  30. ^ תשובה באתר ישיבה
  31. ^ בני טוקר, הרב אריאל: מניניי נשים בפורים - אסורים, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2010
  32. ^ הרב יעקב אריאל, ההלכה והציונות הדתית, הלכה בימינו, אשקלון: מכון התורה והארץ, מהדורה שנייה תשע"ב, עמ' 327
  33. ^ הרב יעקב אריאל, עליה למחכמה בתשעה באב, באהלה של תורה - ד, כפר דרום: מכון התורה והארץ, תשס"ג, עמ' 201
  34. ^ הרב יעקב אריאל, "ועוד על מכוניות אוטונומיות", המעין גיליון 229 • ניסן תשע"ט [נט, ג]
  35. ^   שאל את הרב, אתר ישיבה בתאריך 15 במאי 2014, בארכיון האינטרנט
  36. ^ הרב אריאל: אסור להשכיר דירות לזוג נשים חד מיניות, פורסם באתר כמוך
  37. ^ תחומין טז, עמ' 171 ואילך
  38. ^ יערב שיחי, עמ' 331-332
  39. ^ הרב אריאל: "צעירים מסתמכים על זקנים, וזקנים על זקנים מהם", באתר בחדרי חרדים
  40. ^ הרב יעקב אריאל, תגובה באותו עניין, אמונת עתיך 112
  41. ^ הרב יעקב אריאל נגד רבני הפייסבוק: "פורצי גדר", באתר "סרוגים", 21 באפריל 2019
    גיא עזרא, ‏"להפנות את דבריו של הרב אריאל גם כלפי מעלה", באתר "סרוגים", 21 באפריל 2019
  42. ^ עדו בן פורת, הרב יעקב אריאל: הרב מלמד תלמיד חכם גדול, לא פוסל אותו ולא את הספרים שלו, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2022
  43. ^ הרב יעקב אריאל: דבריי מתייחסים גם לספר פניני הלכה, באתר "סרוגים", 7 בפברואר 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יעקב_אריאל&oldid=38447338"