פורטל:הלכה/אישים/תקופות/תנאים
[ עריכה ]
| התנאים (כינוי שפירושו למסור בעל-פה, ללמוד או ללמד) הם החכמים שחיו מימות הזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2. נהוג לחלק את תקופת התנאים לחמישה דורות, ועל אלה מוסיפים עוד דור של "תנאים למחצה", שחיו מיד אחרי חתימת המשנה. התנאים חיו ופעלו בארץ ישראל במרכזים שונים, ומספרם הידוע היה 120 בקירוב. התנאים עסקו בעיקר באיסוף ומיון של ההלכה עד לתקופתם, ושיאה של התקופה היה בסופה - עם חתימת המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא. כתוצאה ממלאכת איסוף זו התרבו המחלוקות ההלכתיות, והמפורסמות שבהן הן מחלוקות בית הלל ובית שמאי. החיבור התורני העיקרי מתקופת התנאים הוא המשנה, וכך גם נהוג לייחס את סוף תקופת התנאים לחתימת המשנה. אולם, ישנם חיבורים נוספים שנחתמו מאוחר יותר אך מיוחסים לתנאים, ביניהם מדרשי הלכה, מדרשי אגדה, תוספתא, ברייתא ועוד. |