פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/ספטמבר

אירועים בתולדות עם ישראל לפי חודשים

ספטמבר

1_בספטמבר	1 בספטמבר 1943, ראשית חיסולו של גטו ווילנה. כוחות הצבא של גרמניה הנאצית הקיפו את הגטו ו-7,000 יהודים הוצאו בכפייה ל"מחנה עבודה" באסטוניה. במהלך האקציה קראו אנשי ארגון המחתרת היהודית לתושבי הגטו שלא להתייצב לגירוש ולפתוח במרד. אך הם לא נענו; ולכן החליטו לדחות את ביצוע המרד ליום חיסול הגטו. התנגשות יריות התחוללה בין הכוחות הגרמנים, שסרקו את הגטו ופוצצו את בתיו, בזה אחר זה, לבין הלוחמים אנשי המחתרת, אשר נאלצו לסגת. כ-150 מהם הצליחו לברוח מהגטו דרך תעלות הביוב, והצטרפו אל הפרטיזנים שפעלו ביערות בסביבות העיר.	עריכה | תבנית | שיחה
2_בספטמבר	2 בספטמבר 1796, הרפובליקה הבטאווית בהולנד הכריזה שוויון זכויות לאזרחיה היהודים. רבים מיהודי הולנד ישבו בעיר אמסטרדם. רובם היו מהגרים מחצי האי האיברי: "ספרדים" ו"פורטוגלים", ומיעוטם אשכנזים. חלק ניכר מהקהילות היהודיות שהוקמו בהולנד, מאז המאה ה-16, כללו חוזרים ליהדות, לאחר שהם, או הוריהם, בחרו להתנצר, כדי להנצל מצווי הגירושים ב-1492 מספרד, וב-1496 מפורטוגל, שלא השאירו מדרך רגל ליהודי או מוסלמי. הנותרים היו ל"אנוסים" במינוח היהודי, או "קונוורסוס", "נוצרים חדשים", בפי הסביבה הנוצרית, וגם "מראנוס" (חזירים), כאשר התגלו כיהודים בסתר. הם היגרו מחצי האי האיברי, גם כדי לזכות בחופש הפולחן; הגם שרבים מהם המשיכו להתנהג כנוצרים בתקופה הראשונה. בהיותם בעלי ידע רב במסחר, ימאות ובנקאות הם תרמו לפיתוח הכלכלה בהולנד, והשליטים אפשרו להם להקים חיי קהילה יהודיים מלאים.	עריכה | תבנית | שיחה
3_בספטמבר	3 בספטמבר 1941, ניסוי השמדה המוני ראשון בגז בוצע באושוויץ I. סגן מפקד המחנה, קארל פריטש, החליט ביוזמתו להמית 600 שבויי מלחמה רוסים וכ-250 אסירים מבין החולים שבמחנה. הם רוכזו במרתף בלוק 11, והומתו באמצעות ציקלון בה. מפקד המחנה, רודולף פרנץ הס, לא שהה במחנה באותה עת, אך מששב סמך את ידו על היוזמה, והוחלט להשתמש בשיטת השמדה זו. תא הגזים באושוויץ I, שנקרא "קרמטוריום 1", הופעל מ-15 באוגוסט 1940 עד יולי 1943.	עריכה | תבנית | שיחה
4_בספטמבר	4 בספטמבר 1777, ב' באלול תקל"ז, יומה הראשון בארץ ישראל של עלייה חסידית גדולה בהנהגת רבי מנחם מנדל מוויטבסק רבי אברהם מקאליסק ורבי ישראל מפולוצק; הם באו לארץ ישראל בחבורה, אשר מנתה כ-300 חסידים, ביניהם תלמידי המגיד ר' דב בער ממזריטש. רבים מהחסידים התיישבו ביישובי הגליל: צפת וטבריה והכפר פקיעין.	עריכה | תבנית | שיחה
5_בספטמבר	5 בספטמבר 1654, 23 יהודים ספרדים בחיפושם אחר המפלט מפני אינקוויזיציה מגיעים לניו אמסטרדם. ניו אמסטרדם ("אמסטרדם החדשה", בהולנדית: Nieuw-Amsterdam) היה שמו של היישוב המבוצר בקולוניית הולנד החדשה, יישוב אשר הפך לבסוף לעיר ניו יורק בארצות הברית. היישוב, שהוקם בשנת 1625 על ידי סוחרי חברת הודו המערבית ההולנדית, מוקם במיקום אסטרטגי ובר הגנה בקצהו הדרומי של האי מנהטן, ונועד להגן על הכניסה לנהר ההדסון.	עריכה | תבנית | שיחה
6_בספטמבר	6 בספטמבר 1941, החובה לשאת את הטלאי הצהוב הוחלה על כל היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. הטלאי הצהוב היה מעין אות קלון שיהודים היו חייבים לשאת על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטישמית; בגרסתו הראשונית בימי הביניים. בגרמניה הנאצית הועלתה לראשונה על ידי ריינהרד היידריך, בדיון שהתקיים בעקבות פרעות ליל הבדולח, בנובמבר 1938. בתקנות נקבע שגודלו של הטלאי הצהוב יהיה לפחות בגודל של עשרה סנטימטרים או בגודל אגרוף. יהודים שלא נשאו את הטלאי, היו צפויים לעונשי קנס, מאסר וירי. גרמניה החלה להשליט את נשיאת הטלאי הצהוב בארצות שכבשה, אך נתקלה בהתנגדויות בצרפת, דנמרק ובולגריה. בצרפת, ובעיקר בדנמרק נשאו התושבים הדנים, ואף כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק, טלאי צהוב כהזדהות עם היהודים; ועל כן, השלטונות הגרמניים נרתעו מאכיפתו בחוזקה את הטלאי הצהוב.	עריכה | תבנית | שיחה
7_בספטמבר	7 בספטמבר 1906, פוגרום פרץ בשדליץ והובל על ידי אנשי המאות השחורות; נרצחו בו כ-30 יהודים. תבוסת רוסיה במלחמת רוסיה–יפן נוצלה על ידי מסיתים אנטישמיים להאשים את היהודים באהדה ליפן ובהחלשת רוסיה מבפנים. בעקבות הסתות אלו, התנפלו מגויסי חיל מילואים של הצבא הרוסי על יישובים יהודיים ב"תחום המושב" ברוסיה, כיום בשטחה של פולין. השלטון הרוסי לא מנע את ההתפרעות כדי שלא לפגוע בגיוסם למלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
8_בספטמבר	8 בספטמבר 1267, ט' באלול ה'כ"ז, רבי משה בן נחמן, הרמב"ן בא להתגורר בירושלים. אהבתו לארץ ישראל הייתה רבה, והוא כתב עליה שירים ודרושים, וגם בפירושו לתורה הוא הרבה לשבחה. לאחר שנאלץ לצאת את ספרד, בלחץ האפיפיור קלמנס הרביעי, הגיע רמב"ן לארץ בגיל 73. הוא ארגן את חיי הקהילה היהודית הזעירה וסייע בהקמת בית כנסת. במכתביו למשפחתו, הוא תיאר את מצבה החברתי והכלכלי של ירושלים בתקופה הצלבנית.	עריכה | תבנית | שיחה
9_בספטמבר	9 בספטמבר 1948, הוקם בית החולים אסף הרופא, כאשר יחידה מבית חולים ארעי בפתח תקווה הועברה אל המחנה הצבאי בסרפנד, בשמו העברי צריפין. באתר המחנה פעל מתקן רפואי צבאי עות'מאני מ-1912, ושימש את הצבא הבריטי בתקופת המנדט. כעבור כשבועיים. ציווה ד"ר חיים שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי יעל העברת בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי, בשמו הנודע תל-השומר. היחידות, כוח האדם והציוד שנוסף, יצרו בית חולים גדול ורב מחלקות, שנקבעו על פי צרכיה של האוכלוסייה האזרחית בישראל בשנתה הראשונה.	עריכה | תבנית | שיחה
10_בספטמבר	10 בספטמבר 1542, י"ט באלול ה'ש"ג, הושלם הספר בית יוסף אשר כתב רבי יוסף קארו. הספר הוא הוא בירור שיטתי הלכות שמקורן בתלמוד, ויש בהן מחלוקות ודיעות שונות – ופסק ההלכה. הספר נכתב כאסופת הערות על ספרו של רבי יעקב בן אשר, ארבעה טורים. חלק נוסף של הספר הוא בדק הבית, שהוא תוספת הגהות של המחבר. הספר נכתב במשך למעלה משלושים שנה.	עריכה | תבנית | שיחה
11_בספטמבר	11 בספטמבר 1922, י"ח באלול תרפ"ב, נערך הטקס הרשמי של מינוי הנציב העליון הרברט סמואל, ל"נציב עליון ולמפקד עליון על פלשתינה (ארץ ישראל)". המינוי הוענק לו על ידי ממשלת בריטניה ב-1920, והוא נכנס לתפקידו ב-1 ביולי באותה שנה. סמואל, שהתקבל בהתלהבות רבה על ידי היישוב, בשל היותו יהודי, שאף לנהל יחסי מנהל טובים עם כל הקבוצות האתניות בארץ, הן עם הערבים והן עם היהודים, כנציג הממונה של הממלכה המאוחדת. ובטקס החגיגי הביע את שאיפתו לפתוח עידן חדש בארץ, עבור שני העמים: הערבים והיהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
12_בספטמבר	12 בספטמבר 2005, במסרת תוכנית ההתנתקות, השלימו כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות. בכך הסתיימו 38 שנות שליטה ישראלית ברצועה.תוכנית ההתנתקות הייתה תוכנית לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרון ופיוים של כח האזרחים הישראלים מהם. התוכנית יצאה לדרך ב-15 באוגוסט 2005.	עריכה | תבנית | שיחה
13_בספטמבר	13 בספטמבר 1948, מסדר חגיגי ראשון של חטיבת גבעתי נערך ברחובות. השתתפו בו אלפי חיילים חמושים על רכבם, אשר הוענק להם לראשונה בתולדות צה"ל, תג היחידה של גבעתי. המסדר סימן סיומה של תקופת לחימה. בראשית המלחמה השתתפה החטיבה בפעולת באזור תל אביב, בכפר סלמה (כפר שלם) ובשכונת התקווה ובמבצע חמץ לכיבוש יפו וסביבתה. כח של גדוד 52 מהחטיבה פעל באזור רמלה ובאר יעקב. יחד עם חטיבת הראל של הפלמ"ח, השתתפה במבצע מכבי בפריצת הדרך לירושלים, ובמבצע ברק פעלה החטיבה במרחב היישובים צריפין, גדרה ובאר טוביה. יחד עם חטיבת הנגב פעלה החטיבה במבצע פלשת ועצרה את הצבא המצרי שנעצר בציר החוף. לאחר מכן, השתתפה החטיבה ב"קרבות עשרת הימים" ופעלה לחיבור הנגב למדינת ישראל במבצע יואב, כולל כיבוש משלטי "הצומת" (כיום צומת גבעתי), ומבצע גי"ס בהם לכדו את הצבא המצרי בכיס פלוג'ה.	עריכה | תבנית | שיחה
14_בספטמבר	14 בספטמבר 1948, החל לפעול בית המשפט העליון של מדינת ישראל, והשופט משה זמורה התמנה לנשיאו הראשון. בית המשפט העליון הוקם ב-22 ביולי 1948. שר המשפטים פנחס רוזן, זימן חמישה אנשים להקים את בית המשפט החדש. השופטים מונו אישית על ידי שר המשפטים והמינוי אושר על ידי הממשלה הזמנית, ולאחר מכן על ידי מועצת המדינה הזמנית. מבלי למנות את השופט גד פרומקין, ששימש כשופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי במשך 28 שנים. בשיטה זו נבחר גם נשיאו הראשון של בית המשפט העליון משה זמורה, שהיה שותפו של שר המשפטים במשרד עורכי דין בעבר. במרוצת כהונתו, הוכיח זמורה בקיאות בדין, עצמאות שיפוטית ומנהיגות.	עריכה | תבנית | שיחה
15_בספטמבר	15 בספטמבר 1935, נקבעו חוקי נירנברג אשר שוללו אזרחות מיהודי גרמניה. חוקי נירנברג היו חוקי גזע אנטישמיים בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני. הם נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית השנתי בעיר נירנברג, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו. בסיס החוקים היה תאוריה פסבדו-מדעית, אשר היוותה בסיס להפליית היהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
16_בספטמבר	16 בספטמבר 1920, ב' בחשוון תרפ"א, התכנסה הוועידה השנתית של "הפועל הצעיר" במקווה ישראל. המפלגה נוסדה ב-1905. ומאז שנוסדה הוציאה לאור עיתון כשמה. מצע רעיונותיה כלל ציונות, עבודה עברית וכיבוש העבודה, וסוציאליזם וציונות בארץ ישראל; חבריה האמינו בתחיית התרבות העברית במלאתה בארץ ישראל. מנהיגה הנערץ היה א"ד גורדון. בשנת 1930 היא התאחדה עם מפלגת אחדות העבודה, לכלל מפלגת מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפא"י.	עריכה | תבנית | שיחה
17_בספטמבר	17 בספטמבר 1918, תחילתן של פעולות הסחה על ידי כוחות האימפריה הבריטית; כהקדמה להבקעת קווי ההגנה העות'מאניים בקרב מגידו – שלב מכריע במערכות מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. ההסחה נעשתה בשלוש פעולות עיקריות: צעדה לאור היום של כוחות בריטיים בסמוך לירדן ופעולות קומנדו באזור זה כנגד העות'מאניים, והודעה על הכנות למרוץ סוסים בעזה ביוזמת הצבא. לאחר פעולות ההסחה, פרץ הקרב והתחולל בין 19 עד 21 בספטמבר 1918, בעמק יזרעאל, בפיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי; והסתיים בניצחונם של הבריטים.	עריכה | תבנית | שיחה
18_בספטמבר	18 בספטמבר 1943, הוצאתם של יהודי גטו מינסק ורציחתם ההמונית בסוביבור. הגטו בעיר מינסק התקיים זמן רב בשטחי ברית המועצות הכבושים. יהודי הגטו הוצאו להריגה בהדרגה, בבורות ענק שנחפרו בקרבת הכפרים ט'וצינקה ומאלי טרוסטניץ'. אלפים נמלטו מהגטו ליערות הסמוכים, למשל מאשה ברוסקינה, ולחמו שם כנגד הכוחות הנאציים. אחרוני היהודים בגטו, שהועסקו בעבודות כפיה נשלחו אל מותם במחנה המוות סוביבור, או שנורו למוות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1943. כנראה, רק 13 יהודים שרדו את הגטו. ב-1947 הוקמה ברחוב זסלבסקיה אנדרטה, הראשונה מסוגה בברית המועצות, עליה נכתב: "ליהודים-קרבנות הפשיזם".	עריכה | תבנית | שיחה
19_בספטמבר	19 בספטמבר 1988, הלוויין הישראלי הראשון, בסדרת הלוויינים "אופק": אופק 1, שוגר לחלל באמצעות טיל שביט. הלוויין פותח ונבנה בישראל. בשיגורו הודיעה מדינת ישראל על רצינות כוונותיה להיכנס לתחום מחקר החלל. בכך גם הצטרפה כחברה השמינית למועדון היוקרתי של מדינות ששיגרו לוויין מתוצרתן בכוחות עצמן. בלוויין נכללו מערכות ניסוי בטכנולוגיה של לוויינים. מסתו הייתה 156 ק"ג; והוא שהה בחלל 118 יום במסלול אליפטי עם אפוגיאה של 1,150 ק"מ ופריגיאה של 248 ק"מ.	עריכה | תבנית | שיחה
20_בספטמבר	20 בספטמבר 1944, הוקמה הבריגדה היהודית, חטיבה בצבא הבריטי שחייליה היו יהודים, רובם אנשי היישוב מארץ ישראל. היא פעלה כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. בריטניה החליטה על הקמתה רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה – ביולי 1944. אחד מיוזמיה היה משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית – המוסד העליון של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. להקמת הבריגדה הייתה חשיבות לאומית רבה. היא הייתה החטיבה הצבאית הבריטית הראשונה במלחמת העולם השנייה, אשר כל חייליה ומפקדיה היו ארץ ישראל, עם הווי עברי וסמלים ציוניים, ובשל השתתפותה במלחמה נגד גרמניה הנאצית.	עריכה | תבנית | שיחה
21_בספטמבר	21 בספטמבר 1939, התפרסמה איגרת הבזק של היידריך, בדבר היחס והאמצעים כנגד היהודים בפולין הכבושה. באיגרת כתב היידריך את ההוראות הראשונות של ביצוע תוכניות הנאצים להכחדת יהודי פולין. בין השאר, צוין בה כי: יש לשמור על האמצעים המתוכננים להשמדה המונית כסוד כמוס. יש להבדיל בין המטרה הסופית הכוללת, שתארך זמן רב, לבין שלבים בביצועה שיוצאו לפועל בזמן קצר. התוכניות מצריכות הכנה יסודית, טכנית וכלכלית.	עריכה | תבנית | שיחה
22_בספטמבר	22 בספטמבר 1918, כיבוש מעברות הירדן באום-שרט על ידי גדוד 38 של הגדודים העבריים, בשמו האנגלי: 38th Battalion of the Royal Fusiliers. רוב חיילי הגדוד גויסו בלונדון, וגם רוב קציניו היו יהודים, ומפקדו היה ג'ון פטרסון. חיילי וקציני הגדודים נשאו על זרוע סמלי מגן דוד (בגדוד ה-38 צבעו היה סגול בהיר, בגדוד ה-39 אדום ובגדוד ה-40 כחול). לאחר הגיעו לארץ ישראל, נשלח הגדוד באמצע אוגוסט אל חזית הירדן; בספטמבר קיבל פטרסון הוראה לכבוש את גשר אום-אל-שרט בבקעת הירדן, הגשר היחיד באזור. הפלוגה הראשונה שנשלחה למקום ספגה אש, הרוג ופצוע שנפל בשבי. במקומה נשלחה הפלוגה שבראשה עמד ז'בוטינסקי, והמערכה הסתיימה בניצחון הכוחות הבריטים ב-22 בספטמבר. לאחר המלחמה עסקו חיילי הגדוד בשמירה על מתקנים צבאיים, עד לשחרורם.	עריכה | תבנית | שיחה
23_בספטמבר	23 בספטמבר 1943, חיסול גטו וילנה ומשלוח היהודים לאתר ההשמדה פונאר ולמחנות השמדה באירופה. פונאר הוא פרבר של העיר וילנה, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכזה. באתר זה נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה בין שבעים אלף איש למאה אלף איש, רובם המכריע יהודים. השלטונות הסובייטים הכינו באתר זה בורות ענק למכלי דלק, אשר לא הספיקו למלאם. בתקופת הכיבוש הנאצי, החל ביולי 1941, הובאו לבורות אלה יהודים, צוענים, שבויי מלחמה ומתנגדי הנאצים ונרצחו ביריות.	עריכה | תבנית | שיחה
24_בספטמבר	24 בספטמבר 445 לפנה"ס, כ"ה באלול ג'שט"ז, נשלמה בניית חומות ירושלים בימי נחמיה (ספר נחמיה, ו, טו). החומה הזו, הקדומה ביותר מראשית תקופת בית שני, שאינה מתוארת אצל יוסף בן מתתיהו, נבנתה בראשית תקופת שיבת ציון. על פי המסורת, שמע נחמיה, ממנהיגי גולי בבל, תיאור של חומות ירושלים החרבות, ונשא תפילה לאלוהים שיסייע בעדו להשיב את העם הגולה לירושלים ולארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן יצא באישור כורש מלך פרס לירושלים, ובחן בעצמו את מצב החומות. במאמץ גדול הצליח נחמיה לבצר מחדש את העיר, תוך התמודדות עם עמים אחרים, תושבי האזור שהתנגדו לבנייה. האילוצים, וכן קוטנה של האוכלוסייה היהודית ששבה לירושלים, הספיקו כנראה לבצר את הגבעה המזרחית בלבד, ובכך להחזיר את ירושלים לגודלה הראשוני בראשית תקופת בית ראשון.	עריכה | תבנית | שיחה
25_בספטמבר	25 בספטמבר 1919, א' בתשרי תר"ף, מועצה ראשונה של חברי פועלי ציון שמאל. מפלגה ארצישראלית קטנה זו, התפלגה ממפלגת "פועלי ציון" לאחר מלחמת העולם הראשונה והפכה למפלגה עצמאית; הכריזה על ייסודה בשנת 1920 ופעלה עד שנת 1946. חברי "פועלי ציון" כולם, היו תלמידיו של מנהיג המפלגה דב בר בורוכוב. אולם התמורות הרבות במהלך מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, פטירתו של בורכוב ב-1917, ולאחר מכן, הצהרת בלפור וכניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל, טילטלה את תפיסות העולם, והביאה לבסוף לפילוג. עומת רוב חבריהם, כגון יצחק בן-צבי דוד בן-גוריון, סברו חברי "פועלי ציון שמאל" כי בית הלאומי היהודי אינו אלא שלב לקראת המהפכה הסוציאליסטית בכלל החברה הארצישראלית. והמפלגה, אף פנתה אל הקומינטרן, כדי שיצרפה כחברה בו. מנהיגי המפלגה היו יעקב זרובבל ונחום ניר-רפאלקס.	עריכה | תבנית | שיחה
26_בספטמבר	26 בספטמבר 1942, יומו הראשון של כנס עובדי הרכבת בגרמניה הנאצית, התקיים בברלין. נידונו שכלולים נדרשים כדי לזרז את גירוש היהודים מהמדינה. הרכבת הייתה כלי התחבורה העיקרי לשינוע בני אדם, ויהודים בכלל זה למחנות הריכוז ומחנות השמדה שהקימו הנאציים, רבים מתו בקרונות, שרובן לא התאימו לצורכי אנוש, תוך כדי הנסיעה.	עריכה | תבנית | שיחה
27_בספטמבר	27 בספטמבר 1791, האספה הלאומית אישרה הענקת אזרחות שווה ליהודי אלזס לוריין; וכך, הושלם תהליך קבלת אזרחות של כלל יהודי צרפת. המהפכה הצרפתית, אשר פרצה ב-14 ביולי 1789, כללה גם את שינוי מעמדם של היהודים בצרפת מהקצה אל הקצה, כחלק מהחוקים החדשים, כפי הסיסמה המהפכנית: "חירות, שוויון, אחווה" אשר חוקקה האספה הלאומית של המהפכנים, זכו גם היהודים לשוויון זכויות מלא והוכרו כאזרחיה של הרפובליקה החדשה. ביטול סמכויותיהם של אנשי כמורה, והוצאתם להורג של מסיתים דתיים תרמו אף הם לירידה באנטישמיות.	עריכה | תבנית | שיחה
28_בספטמבר	28 בספטמבר 1943, שיירה של מכוניות הגיעה אל משרדי הגסטפו ברומא, עם כופר של 50 ק"ג זהב כדי למנוע גירושם של 200 יהודי הקהילה. שבועיים לאחר כיבוש רומא על ידי הגרמנים, זומנו ראשי הקהילה לשגרירות גרמניה ושם נאמר להם כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אויבים מסוכנים". ואם יצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו טמונים, ללא שימוש. ובסופו של דבר נתרמו בתש"ח למדינת ישראל במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה.	עריכה | תבנית | שיחה
29_בספטמבר	29 בספטמבר 1948, כ"ה באלול תש"ח, הוקם בהרי יהודה היישוב שורש. מייסדיו היו חברי המייסדים "להגשמה" של תנועת "הנוער הציוני" משארית הפליטה באירופה בשלהי מלחמת העולם השנייה. תחילה כקיבוץ, ואחר הפך למושב. הוא הוקם על שטח ששימש כמשלט במלחמת העצמאות, ועל קרקעות הכפר העברי סאריס, ששמו עוברת לשורש. ענפי הכלכלה של היישוב בראשיתו היו חקלאות ומפעל למוצרי בניה.	עריכה | תבנית | שיחה
30_בספטמבר	30 בספטמבר 1941, נמשך טבח יהודי קייב בבאבי יאר. לפי דו"ח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. הוא היה כנראה מבצע השמדה גדול ביותר בשואה שבוצע תוך תקופה כה קצרה, אך בזאת לא הסתיים הרצח בגיא. צורת ההריגה הייתה על ידי הובלת קבוצות של 10 אנשים בתורן, בכל פעם, דרך "מסדרון" של שתי שורות חיילים נאצים אשר הכו אותם באכזריות באלות, והדפו אותן אל שטח מוגדר, שבו נצטוו להתפשט מבגדיהם ולתייצב על שפת הגיא, מקום שבו נורו ונפלו מטה אל תוך הגיא, ששימש כבור ירי.	עריכה | תבנית | שיחה

אירועים בתולדות עם ישראל לפי חודשים