שיחת משתמש:יאיר דב/1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

יאיר דב • שיחה • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:48, 9 במרץ 2022 (IST)

הכרזת כורש

בוטל

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף הכרזת כורש. הסיבה לכך היא: ראה עזרא, א, א; בבלי, מגילה, יא, ב (תוכל להיעזר שם במהדורת שוטנשטיין הע' 10); ראש השנה, ג, א-ב (וכן שם תוכל להיעזר בשוטנשטיין ג. הע' 19). תודה.. נא לשים לב שלפי הנהלים אין לחזור על עריכה שבוטלה, אלא יש לדון על כך בדף השיחה, או להציע חלופה בהתחשב בנימוקי הביטול. מומלץ לעבור על המדריך לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה.
בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 12:47, 22 בדצמבר 2016 (IST)

עזרא הסופר

שנת העלייה (השנייה) של עזרא נתונה במחלוקת אם הוא ג'תי"ג ג'תט"ו, שינוי מצריך סימוכין. אם חשקה נפשך, תוכל להציע את שתי השיטות (לבדוק מיהי המקובלת יותר, ואת השנייה - בהערה). על כל פנים ג'תט"ו לא יכול להיות 346 לפנה"ס, אלא 345. אנא בדוק היטב את עריכותיך התרומיות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:24, 22 בדצמבר 2016 (IST)

כתוב על עצמך

שלום יאיר דב, תודה על כתיבתך בוויקיפדיה. לרשותך עומד דף המשתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים. לכן, תוכל להציג את עצמך מבלי לחשוף פרטים אישיים. באפשרותך ליצור כעת את דף המשתמש שלך, באמצעות כניסה לדף "משתמש:יאיר דב/1". יצירת הדף תקל על הנפגשים בעריכותיך לדעת מי עומד מולם, ותחשיב יותר את עריכותיך כוויקיפד מן המניין.

בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:26, 22 בדצמבר 2016 (IST)

אתה כמובן לא חייב לכתוב פרטים אישיים ממש. רק אם אתה מעוניין. בעיקר מה שחשוב זה תחומי ידע ועניין. החתימה בדף המשתמש שלך מיותרת. בלאו הכי אתה הוא הכותב היחידי שם. אסור לערוך לך בדף המשתמש שלך שלא מדעתך. אם תרצה לעצב את הדף, תוכל להסתכל בדפים של משתמשים אחרים ולהעתיק לך מה שנראה לך (תבניות וכו'). בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 22:32, 22 בדצמבר 2016 (IST)

תודה רבה! לא כ"כ הבנתי איך מעתיקים תבנית מדף משתמש של מישהו אחר (ואיך אפשר בכלל לראות דפי משתמש של אחרים מלבד אלו שהתכתבתי איתם ואני יכול להיכנס לדף המשתמש שלהם דרך חתימתם).

יישר כח

יאיר דב - שיחה 23:06, 22 בדצמבר 2016 (IST)

יש 101 צורות. לדוגמה: כל מי שמופיע במיוחד:שינויים אחרונים, כל מי שמופיע בדף השיחה של אלו שהתכתבת עמם (תוכל לראות זאת אפוא שיש קישור למילה "שיחה"), ומהדף שיחה שלהם תוכל להגיע גם לדף שיחה של אלו שהתכתבו עמם, וכן הלאה. יש עוד דרך לראות דפי משתמש - בדפי ויקיפדיה (כמו וק:מ, וק:האה, וכיו"ב). עוד אפשרות: בחיפוש הפנימי של ויקיפדיה, אתה כותב "משתמש:" ואז בוחר באחת האפשרויות שהוא מציע, או שמקשקש אות אחר אות עד שאתה מתקדם אל מבחר מצומצם יותר של משתמשים. כמובן, גם בזה כל אחד מהמשתמשים שהגעת אליו, תוכל לעבור אל דף שיחתו (בסרגל בצד ימין למעלה) ולראות שם עוד משתמשים עם דפי שיחתם. כמו כן אתה יכול להיכנס בכל ערך שאתה בוחר אל דף השיחה שלו (בסרגל בצד ימין למעלה) ולראות את כל מי שכתב שם ואת דף שיחתו. בקיצור, "הרבה דרכים למקום"... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 00:13, 23 בדצמבר 2016 (IST)

אגב, כשאתה כותב בכמה שורות, ואני עובר עכשיו שורה, כדי לתת דוגמה,

חשוב לשמור על אותה מידה של הזחה שבה נהגת בשורה הראשונה של התגובה.

הנה כעת עברתי עוד שורה, וגם בה שמרתי על ההזחה (במקרה שלי :::). בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 00:17, 23 בדצמבר 2016 (IST)

אליעד, רציתי לאחל לך שנה טובה, ובמסגרת זו להודות לך על כל העזרה שעזרת לי (ראה למעלה) בהכרת מערכת הויקיפדיה. תבורך!
שנה טובה ומתוקה, וכתיבה וחתימה טובה! יאיר דב - שיחה 14:25, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

יאיר, גם לך. לטתותללטבסשצ"ג! רק אושר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:47, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

הערך-לעתיד הועבר לדף טיוטה, להמשך עבודה עליו

שלום יאיר דב,
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "הברית בשכם" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:יאיר דב/‏הברית בשכם". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:

• חשיבות אנציקלופדית וסימוכין – האם ברור מה חשיבות הנושא ומה מייחד אותו? האם יש סימוכין ומקורות?
• סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
• תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
• לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?

ניתן לפנות לחממה כדי לבקש משוב ספציפי יותר על הערך. בנוסף, ניתן להסתייע במדריך לכתיבת ערכים. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – יתאפשר להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! Ldorfman • שיחה 15:12, 30 באפריל 2017 (IDT)

הפניות ל"שם" ול"להלן" כבכתיבה אקדמית

שלום לך ותודה על הערך החדש "הברית בשכם".
ברכות על סיום העבודה. הערה קטנה: השתמשת בצורה הנהוגה בכתיבה אקדמית "שם". תיקנתי זאת בהופעה בה הבחנתי, שכן אין זה מקובל, ואף מאוד לא רצוי, בכתיבה בוויקיפדיה. להבדיל מעבודה מודפסת, המוגשת לעיון מרצה, ושאינה ניתנת לשינויים לאחר מכן, ערך ויקיפדי הוא דבר דינאמי והוא עשוי להשתנות בהמשך הדרך. לפיכך, הפנייה ל"שם", כנהוג בכתיבה ביבליוגרפית באקדמיה, עלולה למעשה להפוך להפנייה למקור הלא נכון, אם תוך כדי חיי הערך התווספה הפנייה נוספת לפניו. מסיבה דומה איננו מציינים גם "להלן".
בציפייה להמשך תרומה משמעותית ממך לוויקיפדיה העברית, Ldorfman • שיחה 01:40, 7 במאי 2017 (IDT)

תודה רבה על ההבהרה. ויישר כח על כל התיקונים שביצעת בערך. ―יאיר דב (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

... אז עוד דבר אחד: תיקנתי את ההזחה בשורה הקודמת, אולם להבא, אנא שים לב לכך שבדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. לילה טוב. Ldorfman • שיחה 01:55, 7 במאי 2017 (IDT)

תודה רבה. אגב, מהי המטרה המדוייקת של ה'קטגוריה' שבתחתית הערך? אילו דברים אמורים להכניס שם? ראיתי שכתבת שם 'ספר דברים', אשמח אם תוכל לבאר לי את הרציונל שעומד מאחורי העניין. שוב תודה רבה על העזרה והתמיכה. יאיר דב. שיחה

עוד משהו שרצוי ללמוד כעת, בעקבות העריכה האחרונה שלך: בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.

לעניין הקטגוריות, אלה נועדו לאפשר מעבר נוח יותר בין ערכים העוסקים באותו נושא. ראה מידע נוסף בדף "ויקיפדיה:קטגוריה". יום נעים ומוצלח. Ldorfman • שיחה 09:48, 7 במאי 2017 (IDT)

הפניות לתנ"ך ולגמרא

צהריים טובים. בהפניות לספרי קודש אנא השתמש בתבניות {{תנ"ך}}, {{משנה}}, {{בבלי}}, {{רמב"ם}} וכד'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז באייר ה'תשע"ז • 17:34, 23 במאי 2017 (IDT)

תודה רבה! אשמח אם תבאר לי יותר את כוונתך. אני בד"כ לא אוהב לעבוד עם עריכת קוד מקור אלא עריכה רגילה, אז אני לא בקי בשימוש בתבניות אלו. יישר כחיאיר דב - שיחה 19:17, 23 במאי 2017 (IDT)

ניתן להוסיף תבניות גם בעריכה חזותית בתפריט הוספה. הכנס את שם התבנית, לדוג' בבלי, בשדה הראשון שם המסכת (עבודה זרה לדוג'), בשני אות הדף (כא לדוג') ובשלישי אות העמ' אם ההפניה היא לעמ' מסוים (א או ב). בתבנית תנ"ך בפרמטר הראשון הוא שם הספר, השני אות הפרק (ללא מרכאות) ובשלישי אות הפס' אם ההפניה היא לפס' מסוים, וכד' ביתר התבניות, פירוט תוכל למצוא בדף התבנית (יש קישור מתוך מצב עריכה לאחר שאתה מכניס את שם התבנית. בהצלחה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח באייר ה'תשע"ז • 19:38, 23 במאי 2017 (IDT)

הבנתי. חזק וברוך!יאיר דב - שיחה 17:26, 24 במאי 2017 (IDT)

לידיעתך ישנה גם תבנית {{שו"ע}} המשמשת עבור השו"ע (את שם החלק יש לכתוב במלואו, "אורח חיים" ולא "או"ח) ראה את הרשימה המלאה של תבניות כאלו בקטגוריה:תבניות המקשרות לוויקיטקסט. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ח' בסיוון ה'תשע"ז • 18:58, 1 ביוני 2017 (IDT)

הר הבית

שמתי לב לתרומתך הרבה לערך הר הבית, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' בסיוון ה'תשע"ז • 12:57, 26 במאי 2017 (IDT)

תודה רבה לך! שימחת אותי!יאיר דב - שיחה 13:19, 26 במאי 2017 (IDT)

מקפים

צהריים טובים. היו מספר החלטות בוויקיפדיה לדחות את השימוש במקף עליון עד שהסימן ייהפך סטנדרט ויופיע בכל מקלדת סטנדרטית. כמו כן, שים לב ששם המסגד הוא אל-אקצא ב'א' ולא אל אקצה עם רווח ו'ה'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ח' בסיוון ה'תשע"ז • 12:30, 2 ביוני 2017 (IDT)

חסין חסימות IP

שלום יאיר,
עקב התקלה אתמול, שבה נפגעת מחסימה אקראית כאשר לא גלשת ב-IP הרגיל שלך, הפכתי אותך לחסין חסימות IP, כך שמקרה כזה לא יישנה. המון הנאה בעריכותיך, ותודה רבה על תרומתך! אלדד • שיחה 11:22, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה אלדד! תבורך! יאיר דב - שיחה 11:35, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

בשמחה, יאיר. הבנתי מה קרה אתמול, לאחר הבדיקה המקיפה שלנו: במקרה נקלעת לכתובת IP שהייתה של אתר שההשחתות ממנו היו קיצוניות ברמה שחייבה גם לחסום שמות משתמש שגולשים ממנו (וכמובן, לתקופה ממושכת). כפי שהסברתי לך, מעכשיו אתה לא צריך לחשוש מכך, כי הגנתי עליך מפני חסימות אקראיות. אלדד • שיחה 12:34, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה אלדד על הבירור המושקע! מעריך מאד!
יש לך הסבר למה גם כשגלשתי דרך האינטרנט של הפלאפון נחסמתי? דבר נוסף, האם זה אומר שלמעשה החסימה לא התרחשה אתמול בערב, אלא פשוט אתמול בערב נקלעתי איכשהו לקליטת wifi של ip שחסום מ-20 במאי?, האם הבנתי נכון? יאיר דב - שיחה 14:14, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

הבנת לגמרי נכון. למיטב הבנתי, במקרה נקלעת אתמול לחסימה מתמדת, ארוכה מאוד, שהוצבה על אתר בעייתי ביותר (שכנראה היה צורך לחסום ממנו גם את ה"תורמים" הרשומים). אני מאמין שזה משהו מקרי, וכך גם ה-IP של הפלאפון כנראה היה זהה באותו רגע. אלדד • שיחה 17:43, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה אלדד, כעת הבנתי!
מודה לך מאד על העזרה והמאמץ לפיצוח התעלומה. למדתי מכך רבות! (גם בתחום המקצועי וגם בעניין השיפוטיות...) יאיר דב - שיחה 18:06, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

קטגוריה:פרשת ויחי

שלום, לשייך את השבטים לפרשה הזו זו טעות. השבטים מוזכרים באינספור הקשרים בתנ"ך. להגביל אותם בצורה כלשהי לפרשה הזו זו טעות. ‏DGtal‏ - שיחה 14:50, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

שלום ‏DGtal‏ אני מבין את טענתך, כמובן שאני מודע לכך ששנים עשר השבטים מוזכרים בעוד מקומות רבים במקרא. אמנם ראשית, שים לב שהגדרתי את הקטגוריה 'פרשת ויחי' לקטגוריה המכילה אזכורים ייחודיים של אישים או מושגים, ולאו דווקא אזכורים יחידניים. לכן העובדה שהם מופיעים בעוד מקומות רבים לא סותרת את האפשרות לקטלג אותם בקטגוריה זו. והעובדה שהם מקוטלגים לקטגוריית 'פרשת ויחי' ממש לא מגבילה את אזכורם לפרשה זו בלבד
המחשבה להכניס את שנים עשר השבטים תחת הקטגוריה 'פרשת ויחי' הייתה משום שפרשת ויחי נאמרה ברכת יעקב לכל שבט ושבט, שבמידה רבה היא המגדירה את אופיו, תכונותיו ונחלתו של כל שבט, שאלו הדברים המשמעותיים ביותר ביחס לכל אחד מהשבטים. עובדה היא, שהדבר הראשון המופיע בערך של כל שבט ושבט הוא ברכת יעקב לשבט זה.
גם אם עדיין לא השתכנעת, כמדומני שיש בדבריי כדי להסביר למה קביעתך הנחרצת ששיוך השבטים לפרשה זו היא טעות, אינה מובנת מאיליה, ולדעתי גם אינה נכונה. כך שאם אתה רוצה, אפשר להעלות את הדבר לדיון. יאיר דב - שיחה 15:05, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

הבערה ביום טוב, הוצאה ביום טוב, כללי מלאכת יום טוב, בורר ביום טוב, וכל השאר

באנ'ה פשוט כל הכבוד, ערכים מקיפים ואכותיים. תודה רבה. הייתי מודה באופן איש גם למשתמש:Yairde, אבל אני חושש שאתם אותו אחד . yechiel - שיחה 05:15, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

מצטרף לברכות. כל הכבוד! שנה טובה יוני - שיחה 09:18, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה לשניכם, yechiel ויוני. שמח לשמוע!
אכן כבר כמה ויקיפדים סברו שאנו אותו אחד... אנחנו אמנם לא אותו אחד אך אנו חברים מאותו יישוב ועובדים במשותף על כתיבת ערכים בענייני יהדות. למען האמת אני חונך אותו בכתיבת ערכים מכיוון שהוא חדש במערכת וגם צעיר בגיל, אבל עושה עבודה מדהימה לטעמי. בכל אופן אשמח שתביעו הערכתכם גם לו, מגיע לו... תודה! יאיר דב - שיחה 09:54, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

וכמובן, לשנינו קוראים יאיר יאיר דב - שיחה 10:00, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

טיוטה:מעשה שכם ודינה וטיוטה:מעשה שמעון ולוי

היי יאיר. ראיתי שאתה עובד על שתי הטיוטות הנ"ל. שים לב שאלה שתי אפיזודות שקשורות זו לזו באופן אורגני ואין להפריד ביניהן. צריך לכתוב ערך אחד על הסיפור כולו, ולא שני ערכים כפי שהתחלת לעשות. פרינציפ - שיחה 12:35, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שלום ראובן, כמובן ששמתי לב לכך שאלו שני סיפורים הממשיכים זה את זה (ניתן לראות זאת בתוכן הערכים). בתחילה חשבתי לכתוב אותם כערך אחד מתמשך, כהצעתך, אבל חששתי שזה יצא ערך ארוך ומלאה מאד, וכמדומני שעל כל אחד משני חלקי הסיפור יש די תוכן וחשיבות כדי לכתוב ערך נכבד בפני עצמו (כלומר כל סיפור יכול לעמוד כסיפור בפני עצמו, המקושר לסיפור שלפניו\אחריו. בשונה, למשל, מערך נוסף שכתבתי לאחרונה, מעשה יהודה ותמר, שאמנם גם הוא ארוך, כי הוא שוזר בתוכו כמה שלבים, אך לא ראיתי לנכון לפצלו לכמה ערכים משום שכל שלב בסיפור אינו מצדיק ערך לעצמו [הן מצד התוכן והן מצד החשיבות כסיפור עצמי]).
כמובן שבשני הערכים הודגש ויודגש מאד הקשר בין שני חלקי הסיפור.
אף על פי כן, לאור הצעתך, כשאסיים את כתיבת שני הערכים בע"ה אעלה לדיון בקרב בעלי הידע בתנ"ך את ההתלבטות אם אכן כדאי למזג את שני הערכים או לא.
בכל אופן תודה רבה לך יאיר דב - שיחה 12:59, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

קטגוריות לפרשות השבוע

זה מגנייייייייייייייב! שְכּוֹיֵיח! -- ענבל • י"ט בתשרי ה'תשע"ח • 11:45, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה, ענבל. מועדים לשמחה! יאיר דב - שיחה 12:07, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

שני משתמשים?

בעקבות עריכתך זו, אני רק מוודא שאתם לא אותו אחד. ביקורת - שיחה 23:35, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

ביקורת כבר הרבה ויקיפדים שאלו אותנו את זה, אנחנו שני חברים מאותו יישוב עם אותו שם פרטי (יאיר), ושנינו עובדים על כתיבת ערכים בענייני הלכה. תנוח דעתך יאיר דב - שיחה 00:08, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

דעתי נחה גם אם הייתם אותו אחד. רק שזה צריך להיעשות בצורה גלויה. אוקיי, יאיר נרכם. ביקורת - שיחה 00:13, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הקיני הקניזי והקדמוני

א. תודה! הוצאת לי ת'מילים מהפה... בדיוק היום רציתי לתקן את זה - הקדמת אותי.
ב. נראה לך שיהיה ערך עליהם? לא ברור מי הם. מרש"י נראה שהם מזרעו של שם (שעיר אמון ומואב) ברמב"ן (פרשת נח) כתוב שהם בנים של כנען. זה כל המידע שיש לי. לך יש יותר? יוני - שיחה 22:16, 29 באוקטובר 2017 (IST)

ערב טוב יוני, למעשה קיימת כבר מחלוקת תנאים במסכת בבא בתרא דף נו, א, מהו זיהויים של עמים אלו. ודעת ר' יהודה שם היא שאלו עמון, מואב ואדום, וכך נקטו ראשונים רבים (רש"י, כפתור ופרח ועוד). אם אתה שואל אותי בפשט הכתובים, נראה לי שאלו היו שלושה שבטים נוודים במדבר שממזרח לירדן, כאשר ה'קיני' הוא עם נווד שהיה לו כנראה קשר משפחתי כלשהו עם המדיינים (שגם הם עם נווד באזורים אלו, כפי שרואים מפרשת שמות ובלק, שהם התפרסו על שטח רב מים סוף עד אזור מואב) ולכן צאצאי יתרו המדייני נקראים 'בני קיני חותן משה'. 'הקדמוני' זה כנראה עם נווד שנקרא כך על שם היותו נודד בארץ 'קדם' - מזרחית לארץ ישראל (ראה: 'וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם) 'קניזי' כנראה אף הוא עם נווד באזור זה, שעתניאל בן קנז קשור אליהם משפחתית. יש לי ביסוסים משמעותיים יותר ממה שמניתי כאן בקיצור נמרץ, אבל אחרי הכל אלו רק השערות, כך שאיני יודע עד כמה אפשר לעשות מכל החומר הזה ערך על עמים אלו. אבל כמדומני שראיתי פעם ערך שנושק לנושא זה, אני צריך לחפש יאיר דב • י' בחשוון ה'תשע"ח • 22:27, 29 באוקטובר 2017 (IST)

אגב, שיניתי שם גם את מה שנכתב שם כדבר פשוט, שברית בין הבתרים הייתה בהר דב. זוהי אגדה מוסלמית שאומצה על ידי יהודים מקומיים (צפתיים), שאין לה כל אחיזה בפסוקים או במקורות חז"ל. אדרבה, מהפסוקים משמע שהברית הייתה לאחר ששב אברהם למקומו בחברון, כי הרי הוא כבר חזר מאזור המלחמה בצפון, שהרי הוא כבר החזיר למלך סדום את אנשי סדום ורכושם, ופגש את מלכי-צדק מלך שלם (ירושלים), ואז נגלה אליו ה'. לכן עשיתי שם עריכה והוספתי זאת. יאיר דב • י' בחשוון ה'תשע"ח • 22:35, 29 באוקטובר 2017 (IST)

נראה שאתה צודק. אבל אם אני כבר חופר לך על גאוגרפיה מקראית אולי תעזור לי להבין היכן עמדו אברהם ולוט כשנפרדו בפסוק הבא:
"וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו"
וברש"י: "נסע מאצל אברם (ממזרחה) והלך לו למערבו של אברם נמצא נוסע ממזרח למערב" הם היו בעבר הירדן המזרחי? לא בין בית אל להעי? יוני - שיחה 13:04, 30 באוקטובר 2017 (IST)

יוני, אתה צודק לגמרי, הם אכן היו בין בית אל לעי, ואכן הפשט הוא שלוט נסע מהמקום שנקרא 'מקדם לבית אל' בשל היותו מזרחית לבית אל, כפי שכתוב: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם" וכן מצינו: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחוֹ הָעַי אֲשֶׁר עִם בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל". כלומר, לוט נוסע כעת מהמקום הנקרא 'מקדם לבית אל', מזרחה לכיוון סדום.
לגבי רש"י שהזכרת, התשובה שלי היא שרש"י לא הכיר כלל את מפת ארץ ישראל מלבד מהפסוקים, כפי שרואים במקומות רבים בפרשנותו למקרא ולתלמוד, ומכיוון שבד"כ ההוראה 'ויסע... מקדם' פירושה נסע ממזרח למערב, פירש רש"י שלוט הלך למערבו של אברהם. אך ככל הנראה פירושו נבע מתוך חוסר הכרתו את הארץ. יאיר דב • י' בחשוון ה'תשע"ח • 13:28, 30 באוקטובר 2017 (IST)

לא יאיר. לא. אני מאוד מחבב אותך אך לא מסכים. רשי הכיר את הארץ הטובה מאוד מאוד, ראיות רבות לכך גם רש"י על המקרא באינספור מקומות גם בתלמוד - הכיר ועוד איך. מאידך די ברור שלוט הלך מזרחה, למרות שלא מפורש שהיו אז 'מקדם לבית אל' ובהחלט ייתכן שנדדו בשלב זה או אחר לעבר הירדן ושם נפרדו. אגב, 'מקדם לבית אל' לא בהכרח שם מקום אלא נקודת ציון. אז מה נשאר? חכה. אני אמצא תשובה טובה אני יעדכן אותך. יוני - שיחה 13:53, 30 באוקטובר 2017 (IST)

יוני היקר, צר לי לאכזב אותך, אך זו עובדה ברורה ומוחלטת שרש"י, כמו שאר חכמי צרפת, לא הכיר את ארץ ישראל מעבר למה שהוא ידע עליה מהפסוקים. ולפני שאוכיח לך זאת במספר ראיות, רק אומר שאני לא רואה באמירה זו שום פחיתות כבוד כלפי רש"י, משום שלא הייתה לו שום דרך לדעת איך נראית הארץ מאחר והוא התגורר הרחק ממנה מאד, וגם מפות גיאוגרפיות לא היו דבר שבהישג יד בתקופתו.
לעצם העניין, ראה למשל את דברי רש"י על המרגלים (במדבר י"ג, כ"ה): "וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום - והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך". כל ילד יודע שארץ ישראל לא קרובה להיות 400*400 פרסה. אפילו אם נגרוס שפרסה היא שני מיל ולא ארבעה מיל כבדרך כלל, עדיין רוחבה של ארץ ישראל לא מתחיל להתקרב לכ-800 ק"מ.
דוגמה נוספת (רש"י במדבר לד, ג): "כיצד, שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה וארץ מואב כולה". ידוע הוא, שארץ אדום, וקל וחומר ארץ מואב, לא יושבות לדרומה של ארץ ישראל אלא למזרחה, כאשר ארץ אדום נמצאת בדרום מזרח ארץ ישראל, וארץ מואב מצפון לה, אך הן ממש לא יושבות דרומה לארץ ישראל, ובטח שלא יושבות 'זו אצל זו' לרוח דרום של ארץ ישראל. גם המשך תיאורו באותו דיבור מוכיח שכך הוא הבין: "...והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב... והלכו כל דרומה של מואב עד סופה, ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה". זה מוכיח מעבר לכל ספק, שרש"י פשוט לא הכיר את הארץ ושכנותיה.
אגב, התוספות כתבו במפורש שהם לא מכירים את ארץ ישראל, במסכת בכורות דף מד עמוד ב, כותבים תוספות: "והוה משמע מכאן דפרת הולך מבבל לא"י (וכך אכן פירשו תוס' במסכת שבת דף סה, ב, ועוד) אבל שאלתי לאחד מא"י ואמר לי שיורד מא"י לבבל". הרי לך שחכמי צרפת לא הכירו את הארץ, והיו צריכים להיעזר באדם מארץ ישראל כדי לדעת האם הפרת זורם ממזרח למערב או ממערב למזרח!
אם אתה רוצה, אוכל להוסיף ראיות לכך שלא רש"י ולא תוספות הכירו את ארץ ישראל, אך אני מקווה שדי בראיות אלו כדי להוכיח זאת.
לעצם הנושא לשמו התכנסנו, ברור, לעניות דעתי, שהרבה יותר דחוק להעלות השערה חסרת בסיס ומקורות שאברהם עבר לעבר הירדן המזרחי, בפרט שמהפסוקים עולה שהתיגרה בין הרועים פרצה בסמוך להגיעם לבית אל (בעקבות הרעב ששרר עדיין בארץ, והמחסור בצמחיה עבור הצאן), מאשר להסביר ש'מקדם' היינו מנקודת הציון (בזה אני מסכים איתך שאין מדובר על שם מקום אלא על נקודת ציון) שהוזכרה קודם לכן 'מקדם לבית אל', ומשם פנה מזרחה אל סדום. מעבר לכך, לשיטתך, גם אברהם נסע ממזרח למערב, מעבר הירדן המזרחי לארץ כנען, כמו שכתוב: "וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו: אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר...", אז למה הכתוב מדגיש דווקא את נסיעתו של לוט מקדם? אבל לשיטתי זה מאד מובן, כי בתחילה רק לוט נסע משם ואברהם נשאר מקדם לבית אל. ורק אחרי שה' צווה את אברהם בסמוך: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה", אברהם נדד לחברון. אם תמצא תשובה טובה יותר - אדרבה, אשמח לשמוע. יאיר דב • י' בחשוון ה'תשע"ח • 14:48, 30 באוקטובר 2017 (IST)

יאיר, ארוך ומרתק. חייב לומר שנהניתי מכל מילה למרות שלא עם הכל אני מסכים, בהמשך אומר לך את דעתי על הכל. אך כעת אתמקד לשאול לשיטתך. אוקי. את מקורותיו שאב רש"י מהתנ"ך בלבד ועל כן חשב שכיכר הירדן היה במערב הארץ, זוהי טעות גסה לכאורה, וכי לא ידע שהירדן הוא הגבול המזרחי? לא זכר את שנאמר בספר במדבר (לד יב): "וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב", ואת שנאמר ביחזקאל (מז יח) "וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה"? באופן כללי אני חושב שלומר שרש"י לא הכיר זה תשובה קלה מדי. אני חופר חופר, בשלב זה מצאתי שהמלבי"ם והרא"ם שואלים זאת, אך למען ההגינות אומר שלא הבנתי את תשובתם יוני - שיחה 00:57, 31 באוקטובר 2017 (IST)

ראשית תודה יוני על המחמאה.{{ש}]לעצם העניין, קצת קשה לי לנחש איך ראה רש"י לעיני רוחו את הדברים ע"פ הכתובים, אך אני יכול לשער שרש"י סבר שהואיל והעי, שאברהם ולוט היו בינה ובין בית אל, נזכרת כעיר השניה שאותה כבשו עם ישראל בעת כניסתם לארץ לאחר שעברו את הירדן, הרי שהיא נמצאת די קרוב לירדן (מה שבגדול די נכון), והואיל והפסוק אומר: "ויסע לוט מקדם", נאלץ רש"י להסיק שכנראה אזור בקעת הירדן הוא אזור רחב, האזור המכונה 'כיכר הירדן', שגם הוא סמוך לירדן, נמצא מעט מערבה מהעי שגם היא סמוכה לירדן, אף שהיא לא ממוקמת במקום הגאוגרפי המכונה 'כיכר הירדן'. סיוע לטענתי מדברי הספורנו על הפסוק: "לא נסע לימין ולא לשמאל שהם צפון ודרום, אבל נסע מן המזרח למערב להתרחק מאברהם שהיה מושבו במזרחה של ארץ ישראל קרוב לעי, ששם עלו שבטים באי הארץ ראשונה בבואם מעבר הירדן מזרחה.
אני מקווה שהסברתי את עצמי ברור, אין לי את הזמן והכלים לצייר כאן מפה הממחישה איך רש"י ראה את הדברים (להשערתי כמובן). בכל אופן עיקר מה שאני מנסה לומר הוא שגם רש"י לא חשב שהדברים הם כפי שהצגת אותם, שכיכר הירדן נמצאת "במערב הארץ" (ציטוט שלך), הוא ידע שהיא נמצאת במזרח הארץ כמו העי, והוא גם ידע שנהר הירדן הוא הגבול המזרחי, אלא שסבר, על פי הפסוק "ויסע לוט מקדם", שיש למקם את ערי כיכר הירדן ממערב לעי, ועדיין הן סמוכות לירדן.
כבדרך אגב אומר שהשם 'כיכר הירדן' לא הפריע לחוקרים רבים שהיו פה בארץ וראו הכל לנגד עיניהם, לטעון שסדום נמצאת בדרום ים המלח, נגד פסוקים מפורשים שסדום יושבת ב'כיכר הירדן', הרי שהיא אמורה להיות בסמוך לירדן, וכן לא ייתכן שלוט ראה את ערי הכיכר מאזור העי, אם סדום נמצאת בדרום ים המלח. ואם אנשים שהיו כאן בארץ טעו בזה, קל וחומר שאין לצפות ממי שישב אלפי ק"מ מכאן, וללא שום מפה, לדעת שסדום ישבה מזרחית לעי, כאשר מהפסוק "ויסע לוט מקדם" משמע שהיא ישבה ממערבה.
אגב שני, ראה אבן עזרא על הפסוק, שכתב: "כי סדום מערב בית אל", הרי לך מפורש שהראב"ע לא חשב שהם היו בעבר הירדן המזרחי, אלא פשוט טעה בפירוש הפסוקים מתוך אי הכרת המציאות (ושוב, אני לא רואה בזה שום פחיתות כבוד כלפיו). וראה רד"ק שלא טעה בזה: "כלפי מזרח מהמקום שהיה בו, כי הירדן מזרח לארץ כנען".
ושוב, אשמח לשמוע ממך הסבר המניח את הדעת לדברי רש"י. יום נעים!יאיר דב • י"א בחשוון ה'תשע"ח • 09:15, 31 באוקטובר 2017 (IST)

בסדר גמור. אבל אם הגעת עד הלום זה כבר קרוב לפירושו של המלבי"ם. ראה שם, ובזה מיושב גם רש"י. רק אומר: מקובל עלי שאין זה זלזול לומר שמאן דהו לא ידע. אך אם ידע שאינו יודע ואמר - זה לא פייר. תוס' כשלא ידע - שאל. לרש"י - נניח - לא היה את מי לשאול, על כן ניחש? כשרש"י לא ידע לא התבייש וכתב: איני יודע. בערוגה בה צמחתי חונכנו שבמקרה כזה עדיף להישאר בצ"ע. פעם חשבתי שזו גישה תמימה הטומנת ראש בחול. אך לעת זקנה אני חושב שההיצמדות לגישה זו - לצאת מנקודת הנחה שהכתוב בראשונים (וכמובן בחז"ל) אמת ובאם אינו מובן בנו החיסרון - דחפה את האחרונים לקיר והוציאה מהם (כמעט בעל כרחם) פריחה תורנית. אתה יכול לראות סימנים שלמים ליישב סתירה ברמב"ם שהסיכוי שזו הייתה כוונתו - קלוש. ייתכן שהאמת האובייקטיבית היא שנפלה טעות כזו או אחרת. אך הפרות הלמדניים ולפעמים גם ההלכתיים העולים מההתעלמות מאותה טעות - חבל"ז. אך אני מודע שיש גישות אחרות, וגם בהם מעלות.
רק, ברשות, ניקוץ נוסף: א. מה המקור שלך שברית בין הבתרים בחברון הייתה? למרות שכך מסתבר - זה לא מפורש בפסוקים. אולי כדאי להוסיף כנראה בחברון? ב. בפתיח שם כתוב: "הראשונה מתוך סדרת הבטחות לאבות" לכאורה זו אינה הראשונה. היה קודם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (י"ב י"ז) כך גם: "כי את כל הארץ.... לך אתננה ולזרעך" (י"ד ט"ו).
שוב, תודה רבה לך! בהחלט החכמת אותי ו:"הלומד מחברו.... צריך לנהג בו כבוד"! יוני - שיחה 15:33, 1 בנובמבר 2017 (IST)

ערב טוב יוני. לגבי המלבי"ם, גם הוא לא הכיר היטב את הארץ, כפי שניתן לראות מפירושו: "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן - ששם מרעה טוב וארץ פוריה, ולא הגיע עדיין אל ערי הככר רק ישב בככר הרחק מאדם העיר ואז לא נפרד עדיין מאברהם לגמרי, ועדיין היה אחדות ביניהם מרחוק, אבל אחר כך ויסע לוט מקדם, נסע מצד מזרח א"י ששם התחלת הככר לצד מערבו ששם ערי הככר". הווה אומר: בתחילה התרחק לוט מעט מאברהם, אך עדיין היה לידו במזרח כיכר הירדן, לאחר מכן התרחק מערבה אל ערי הכיכר. עד כאן דבריו. עולה מדבריו שאברהם ישב במזרח הכיכר, ולוט התרחק ממנו אל מערב הכיכר. הרי לך שגם המלבי"ם לא הכיר את הארץ, וכנראה סבר כמו הספורנו שהעי נמצאת בחלקו המזרחי של כיכר הירדן, ולוט פנה מערבה אל ערי הכיכר.
לגבי טענתך שמי שלא יודע צריך לומר 'איני יודע', אני לא חושב שזה מדויק. פירושים רבים של רש"י בתיאור המציאות במקרא מתבססים על השערות שלו הנובעות מהבנת הפסוקים. אגב, לא רק של רש"י, גם הראב"ע וגם פרשנים רבים אחרים נוקטים בדרך זו. ואין בה דופי, משום שמאחר ורש"י סבור שזהו הפירוש הנכון על פי הכלים שהיו בידו, הוא רשאי להסביר כך גם אם אין הכרח שזהו הפירוש הנכון. כך היא דרכו של פרשן, שהוא נותן פירוש גם אם הוא לא הוכח 'מדעית'. אגב, כך גם אנו מתנהלים בחיינו, אנו נותנים פרשנות על פי היסק של נתונים, גם אם הפרשנות לא הוכחה למעלה מכל ספק. רש"י אומר 'איני יודע' כשהוא באמת לא יודע איך לפרש דבר מה, אך אם יש לו השערה סבירה (והתבססות על הפסוק 'ויסע לוט מקדם' זו השערה בהחלט סבירה במגבלות המקום) אין דופי בפרשנות משוערת ולא מוכחת מדעית.
אני דווקא לא משתייך לעמדה שלאורה 'צמחת' (כהגדרתך...), אני חושב שכאשר יש בסיס מוצק להניח שנפלה טעות בדברי ראשון, בין אם זו טעות דפוס, בין אם טעות בתוכן דבריו שנגרמה כתוצאה מחוסר ידיעת המציאות\תפיסה רפואית שגויה של אותם ימים וכו', אין לקבל את דברי הראשון כתורה מסיני, ומאידך גם אין לבטל דבריו לחלוטין, אלא צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. למשל, אין צורך לשבור קולמוסים כדי ליישב את דבריו, וכמו כן בשכלול הסוגיה לצורך פסיקת ההלכה וכו', יש לדבריו משקל פחוּת מהמשקל שרגילים 'לתת לו' באופן כללי.
אינני רואה תועלת לספרות התורנית בתירוצים דחוקים שנועדו ליישב רמב"ם שהוכח (וזו סוגיה בפני עצמה מה נחשב ל'הוכח', ולא אכנס אליה כעת) שנפלה טעוס דפוס, למשל, בדבריו במקום אחד, היוצרים סתירה עם דבריו במקום אחר.
לגבי המקור שלי לכך שברית בין הבתרים הייתה בחברון, כפי שכתבת זה אכן לא מפורש בפסוקים. ואכן גם לא כתבתי בצורה נחרצת לגמרי שהיא הייתה בחברון, רק כתבתי שעולה מן המקרא שהיא הייתה בחברון. והסיבה לכך היא כך:
האגדה הגורסת שהברית הייתה בהר דב, נובעת, להערכתי (כי לאגדות מסוג זה בד"כ אין מקור בכתובים, כך שאין לי אפשרות מוחלטת לדעת מהיכן היא צצה, מלבד הזיהוי הערבי של ההר עם 'משהד א-טייר' על פי המסורת המוסלמית המקשרת מאורע זה עם ארבעה מיני עופות שלקח אברהם, כפי שניתן לקרוא בערך הר הבתרים) מכך שנאמר בתורה שאברהם רדף "עד דן" הנמצאת בקרבת מקום להר דב (וכך גם משמע מהערך הנזכר - הר הבתרים). מאחר וזהו הביסוס של המסורת הזו, הרי שהיא מופרכת מהתורה עצמה, הואיל ואחר סיום המלחמה כתוב שאברהם נשא ונתן עם מלך סדום, ומלכי צדק מלך שלם (ירושלים) יצא לקראתו וכו'. הרי שאברהם כבר חזר לאזור 'יהודה' עוד לפני שה' כרת עימו את ברית בין הבתרים. ואם כן אין שום היגיון לומר שהברית הייתה בצפון הארץ.
משכך, אין לנו סיבה לומר שהברית הייתה במקום אחר מלבד במקום משכנו של אברהם באותה העת - בחברון. בפרט שנשמע מהפסוק: "ויוצא אותו החוצה..." שאברהם היה באהלו בתחילת המאורע. לעניות דעתי די בזה כדי להתנסח בזהירות ולומר שעולה מן המקרא שהברית הייתה בחברון.
מכל מקום, לא אכפת לי שתכניס את המילה 'כנראה', אך אם אתה מוסיף אותה, כדאי שתוסיף את הנימוק שהזכרתי (שאברהם כבר חזר למקומו לפני הברית).
נהנתי מאד לדון איתך! תבורך!יאיר דב • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 18:28, 1 בנובמבר 2017 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

פתרון מפתה מאד ה"לא הכיר היטב" הזה. למלבי"ם הייתה כבר מפה מודרנית ואם יש שאלות טובות על שיטתו, קשה לפתור אותן כך. ביקורת - שיחה 18:48, 1 בנובמבר 2017 (IST)

ביקורת, זה ממש לא אומר שהוא ידע היכן נמצאת סדום והיכן העי. אפילו היום איננו בטוחים בזיהוי הוודאי של העי (אם כי ידוע שהיא באזור הרי בנימין, בסמוך לזיהוי של בית אל המקראית). וכבר ציינתי לעיל שאפילו כיום, רבים טועים לחשוב שסדום נמצאת בדרום ים המלח למרות שתפיסה זו סותרת פסוקים מפורשים (למשל עצם זה שהאזור נקרא 'כיכר הירדן'), כך שאין להתפלא אם בעבר הייתה אי בהירות באשר לזיהוי העי וזיהוי סדום, מה שהביא את הפרשנים לפרש על פי העולה מן הפסוקים, וכפי שהוכחתי לעיל מהספורנו.
אינני יודע מהי הבהלה הזו מלומר שרבותינו לא הכירו את הארץ, אפשר ללקט ראיות רבות מאד לכך שהם עצמם הכירו בעובדה שהם לא מכירים את הארץ. למשל הרמב"ן כותב שכשהיה בגולה סבר שבית לחם רחוקה מקבורת רחל, וכשהגיע לארץ התברר לו שהיא קרובה אליה מאד. וכהנה רבות. וכאמור, גם מדברי פוסקים מאוחרים עולה שלא הכירו את הארץ, אף אם כבר הייתה מפה יחסית מדויקת בתקופתם (אגב, כבר בתקופת הרמב"ם הייתה מפה די מדויקת המחלקת את העולם לקוי רוחב המקבילים לקוי הרוחב שלנו היום, כפי שעולה מדבריו בהלכות קידוש החודש י"א, י"ז, ועוד).יאיר דב • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 22:26, 1 בנובמבר 2017 (IST)

לא ראיתי בדבריי בהלה כלשהי ממשהו. אני רק "רומז" שאם המלבי"ם החזיק מפה מודרנית, כלומר הכיר את המציאות היטב, לא הייתה לו סיבה לטעות ב"תפיסות שסותרות פסוקים מפורשים". יתר על כן - הוא לא רק החזיק מפה, אלא בזמנו כבר היו תיירים שהסתובבו בארץ, זיהו מקומות ופרסמו מאמרים בעיתונות. אם התגלו ממצאים חדשים שלא היו ידועים בזמנו ורלוונטיים, זה משהו אחד, אבל דברים שיכל לתפוס בעצמו לאור הידיעות שלפניו אם קצת היה מתרכז ומנסה לחשב מזרח ומערב וכדומה, סביר להניח שעשה זאת. בקיצור: אפשר להאשים את רבותינו בהכל, אבל לא בכך שלקחו את הנושא הזה שלא ברצינות הראויה. ביקורת - שיחה 22:35, 1 בנובמבר 2017 (IST)

ביקורת, כנראה לא הבהרתי עצמי מספיק. כשאמרתי 'לא הכיר היטב', לא התכוונתי שהוא התרשל בהתבוננות במפה או בעיון בפסוקים. התכוונתי בסך הכל לומר שכמו רבים וטובים בתקופתו, לפניו, וגם אחריו, לא הייתה לו את היכולת להכיר את הארץ כדבעי. לכן הוא טעה (כנראה) במה שטעה הספורנו, שסבר, כפי שבהחלט יכול להתקבל הרושם מהפסוקים, שהעי הייתה מאד מזרחית, ובהתחשב בפסוק "ויסע לוט מקדם" מתקבלת המסקנה הסבירה בהחלט מבחינתם, שהעי הייתה מזרחית לסדום. אנחנו ב"ה חיים פה בארץ, ואחרי שנים של מחקר מעמיק בהשוואה לפסוקי המקרא במקומות השונים הגענו לזיהויים רבים של מקומות שבעבר לא היה לגביהם זיהוי. לכן אנחנו יכולים, לעתים, ומתוך יראת כבוד, לתרץ קושיות חמורות על דברי הראשונים והאחרונים בכך שהם לא הכירו את הארץ כפי שאנו מכירים אותה כיום. אני מקווה שבכך יושרו ההדורים ויתברר שאכן אין מחלוקת מהותית בינינויאיר דב • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 23:03, 1 בנובמבר 2017 (IST)

מחלוקת מהותית לא הייתה, אבל אני מאד ספקן לגבי ה"הגענו לזיהויים רבים", אני יודע שהמחלוקות עדיין רבות. לפני שנים, באחת הגיחות המעטות שלי לשטחים הכבושים, עמדתי עם חבר בפסגות וצפינו כנראה מזרחה, אדהכי והכי הגיע אחד התושבים האחרים שם ונתן סקירה על הנוף הנשקף, הוא דיבר במלוא השכנוע העצמי על הטעות המפורסמת של זיהוי קבר רחל וקיבל בצורה ברורה את הזיהוי ה"אמיתי" של הקבר (זו הייתה החשיפה הראשונה שלי לאפשרות הזו ולכן אני זוכר את המעמד). אני מניח שגם הוא עמד כשגבו נשען על "הגענו לזיהויים רבים". ואחרי הכל, אחרי שזכינו והסתובבנו וחיינו פה בארץ, אני עדיין ספקן לגבי עדיפות הזיהויים שלנו. ביקורת - שיחה 23:16, 1 בנובמבר 2017 (IST)

ביקורת, אינני מכיר אזור בארץ הנקרא 'שטחים כבושים', אבל את היישוב פסגות שאת האדמות עליו הוא יושב זכינו להחזיר אלינו, לאחר כאלפיים שנים בהן הוא נגזל מאיתנו, מיד האויב הערבי שרצה ורוצה בהשמדתנו, אני מכיר היטב (אגב, הוא לא רחוק מהיישוב בית אל המקראי).
לעצם העניין, אין כמעט מקום בארץ שאין עליו איזו דעה בודדה שחולקת על הזיהוי המקובל. על קבר רחל יש עוררים שהוא בין אדם לחיזמא, כפי שציינת. על מערת המכפלה יש מי שאומר שהיא מבנה רומאי שאינו קשור כלל למערה המקראית (טוביה שגיב), על הר גריזים יש מי שמזהה אותו עם הר כביר, בניגוד מוחלט לפסוקים מפורשים רבים (אדם זרטל). וכן הלאה. בקיצור, צריך גם להיות עם שכל ישר ולבחון איזה זיהוי הוא רציני ומבוסס ואיזה לא. במקרה דנן, אנו יודעים כבר מהפסוקים שהמקום בו היה אברהם, היה אזור ההרי, אם כן, הוא לא יכול להיות מזרחי יותר מסדום שיושבת בכיכר הירדן שבבקעת הירדן: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה". וכן ביהושע: "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית אֵל".
אני כבר רואה אותך מקשה לי: אם כן, גם רש"י ידע את זה! תשובתי היא: אכן, רש"י ידע זאת, אך מאד קשה לשרטט בראש את הטופוגרפיה של ארץ ישראל כשאתה לא נמצא בשטח. יש כל כך הרבה אפשרויות איך יכולים פני השטח להיראות, שבהחלט סביר שלעיני רוחם של רש"י, הספורנו והמלבי"ם היה ציור מסויים כיצד נראתה הארץ, כאשר בפועל מי שנמצא בשטח ורואה את הדברים מול העיניים מבין שאם בית אל היא על ההר, אז היא מערבית לערי הכיכר, נקודה. אני לא רואה טעם להעמיד את דברי הראשונים באוקימתות דחוקות ומשונות רק כדי לאנוס את דבריהם להתאים למציאות שאנו רואים לעינינו. דברי רבותינו חשובים ויקרים, אך בתחומים בהם יש לנו עדיפות עצומה עליהם, שלא באשמתם כלל וכלל, איני רואה עניין להשתדל ליישבם בדוחק עצום עם המציאות. וכפי שאמרתי כבר, הם עצמם הכירו בכך שהם לא יודעים הכל על הגאוגרפיה והטופוגרפיה של ארצנו הקדושה שאנו זכינו לשוב אליה, ובעזרת ה' נשוב לשבת בכולה מלבוא חמת עד שיחור מצרים, ובפרט במרכזה הגאוגרפי והרוחני כאחד - יהודה, שומרון וירושלים השלימה.יאיר דב • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 00:04, 2 בנובמבר 2017 (IST)

משהו אישי: אם היית רואה את פניו ושומע את תגובתו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כשאברך משי אמר (תוך כדי שיחה) את המשפט הבא: "הרבמ"ם לא ידע שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להפך"... איך אתאר? כאלו סטרו בפניו באופן פיזי. עצב, צער, זעם. כאב. קשה לי להגדיר. אך אין ביכולתי לשכוח את הסיטואציה. היה לא נעים. מאוד. תגובתו המילולית נאמרה בסופו של דבר בקולו העדין והנינוח, אך בתקיפות שלא אני ולא אחרים היו רגילים לה. בתמצית כך (הניסוח שלי): עלינו לקבל את דברי הראשונים כל אשר כתבו - תורה. בראשונים (בכלל, וברש"י וברמב"ם בפרט) נמצאו דברים רבים שיש החושבים שאינם תורה כדקדוק אסטרונומיה חשבון והנדסה ועוד. התחושה הטבעית היא לתת לחלקים אלו יחס של שווה בין שווים. רש"י אמר כך ואני חושב אחרת. לא כך הוא הדבר. היות והראשונים כתבו - הפך לתורה, ומשכך יכולים אנו לומר - איני מבין. אך לא לחלוק. בני דורו כן. אנו לא. וע"ז נאמר אם ראשונים וכו' אנו כחמורים. תחשוב - כך אמר - מה עובר בראש החמור כששומע אותך אומר שכדור שהעולם עגול?
יאיר, אינך חייב לקבל את הסיפור. כמו כן אינך חייב לקבל את דעתו של הגרש"ז זצ"ל. אך תבין אותי שאיני יכול לקבל את המסקנות הנ"ל. שלא יובן לא נכון. מקבל שיתכן שהראשונים לא הכירו את הארץ. אך לא מקבל את המסקנה הסופית ש: הכתוב ברש"י אינו נכון. בידידות ואהבה. יוני - שיחה 12:11, 2 בנובמבר 2017 (IST)

יוני, קטונתי מלהבין את גישתו של הגרש"ז, בכל אופן בית המדרש בו גדלתי לא הולך בגישה זו. דברי הראשונים, כולל תנאים ואמוראים(!), בכל הקשור לידיעותיהם בחכמות העולם, אינם קדש קדשים, הם נעזרו בחכמי התקופה כדי לדעת דברים בחכמות הטבע, ולא את כל ידיעותיהם קיבלו במסורת מהר סיני.
בהיות כן, דברי הראשונים ביחס לנתונים שכל כולם בנויים על ידיעות מדעיות, צריכים להיבדק על פי הכלים שברשותנו כיום תוך מודעות לכך שייתכן שגם אנו איננו יודעים הכל, וייתכן שדברי הראשון לא הובנו על ידינו כראוי. אך גם עם זה צריך לדעת לא להגזים ולא לשלול את ההתבוננות השכלית הראויה. ואם על פי השכל ברור לנו מלשון הראשון שהוא התכוון להבנה שאנו מבינים מדבריו, וגם אנו מבינים למה הוא חשב מה שחשב, וכך הייתה התפיסה הרווחת בדורו ביחס לנתון מדעי כלשהו, אינני רואה כל מניעה לסייג את דבריו תוך יראת כבוד, ולומר שהוא אמר כך כי זה מה שהיה ידוע בזמנו, אך כיום אנו יודעים בוודאות אחרת.
הדוגמה של כדור הארץ שהבאת, היא דוגמה מצויינת, לאמר: אם אכן ברור לנו כשמש שבזמן הרמב"ם רווחה התפיסה שכדור הארץ לא סובב סביב השמש, עד תקופת גלילאו גלילי מאות שנים אחרי הרמב"ם, וגם מלשונו של הרמב"ם אין ספק שלכך התכוון, הרי שאנו בהחלט יכולים לומר שהרמב"ם סבר כך על פי התפיסה המדעית הרווחת באותו זמן, שעוצבה על פי הכלים שעמדו לרשות חכמי המדע בדורו של הרמב"ם, וכיום, לאחר פיוח טכנולוגי אדיר לעומת מה שהיה בימי הרמב"ם, אנו יכולים לומר שתפיסה זו אינה נכונה.
אינני רואה שום בעיה, פחיתות כבוד, זלזול וכיוצא בזה, כלפי הרמב"ם, באמירה זו. זוהי אמירה שכל אחד יכול להבין שהיא לא מורידה כהוא זה בכבודו ומשקלו של הרמב"ם ב עינינו, אלא היא פשוט מכירה במציאות הפשוטה שהעולם התקדם מאז לפני 800 שנה, וחכמי היהדות לא יכלו לדעת דברים מחכמת הטבע, מעבר למה שידעו חכמי דורם, וכפי שרואים במקומות רבים בש"ס שחז"ל נעזרו בחכמי הגויים להבנת דברים בחכמת הטבע.
בכל אופן, כמובן אני מכבד את גישתך לראות בדברי הראשונים דברים ש'הופכים לתורה', אף שאינני מסכים אליה כלל. יישר כח על העלאת העניין לדיון! יאיר דב • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 12:42, 2 בנובמבר 2017 (IST)

וזוהי דעתך גם לגבי גיל העולם וכדומה? מדוע לעצור בתנאים? הרי למשה גם לא היה את ידע שיש לנו? כיום, לאחר פיתוח טכנולוגי אדיר לעומת מה שהיה בימי משה, אנו יכולים לומר שתפיסה זו אינה נכונה? יוני - שיחה 12:59, 2 בנובמבר 2017 (IST)

יוני, אני לא עוצר בתנאים, לי יש חילוק ברור: ידע שמקורו בחכמת בני אדם - אני מתייחס אליו בערבון מוגבל. ידע שמקורו על פי נבואה - בו אין טעות. לו יצוייר שהיה בתנ"ך נתון שהיה ברור לנו שהוא לא נכתב על פי הנבואה אלא על פי פרשנותו של כותב הספר (וכמדומה שאין דוגמה כזו בכל התנ"ך, כך שזה יותר העקרון שבדבר), והיה ברור לנו היום שפרשנותו הייתה בהתאם לתפיסתו, וכיום הוכח שתפיסה זו לא נכונה, לא הייתה לי בעיה עקרונית לומר שפרשנותו הוכחה כיום כבלתי נכונה. אך כאמור, כמדומה שאין בתנ"ך דוגמה לכך.
בשאלה הספציפית של גיל העולם, לענ"ד, וכך היא דעת אחד מרבותי (לא שרבותי האחרים חולקים עליה בהדיא, אך לא שמעתי התייחסותם לעניין), העולם קיים אכן כבר עשרות, ואולי מאות אלפי שנים, ואולי אפילו מליונים, אמנם התפתחות האדם לכדי בריה שניתן לתת בה את השכל וכח הבחירה, הגיעה לכדי הבשלה בשלב בו מסופר בתורה שה' נפח באדם נשמת חיים. וזה, על פי המסורת היהודית, היה לפני 5778 שנה, אם כי לא ברור שמניין זה נכון (כלומר הזמנים במקרא הם ודאי נכונים, אך בעניין השנים החסרות, לא ברור שהעמדה של חז"ל היא אכן המציאות [וגם לא ברור שהם לא ידעו זאת, כלומר ייתכן שהייתה להם סיבה להסתיר את המניין האמיתי וליצור מניין אחר המדלג על כל אותן השנים החסרות, מסיבה שאינה ידועה לנו]), אבל זה נושא לדיון בפני עצמו...יאיר דב • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 14:13, 2 בנובמבר 2017 (IST)

טיוטה:הלכות ליל הסדר

טיוטה נועדה לאלמונים. בשביל משתמש רשום יש את מרחב המשתמש. העברתי את טיוטה:הלכות ליל הסדר ל-משתמש:יאיר דב/הלכות ליל הסדר. תודה, והמשך עבודה נעימה. בקרה וייעוץ • שיחה • ט' בכסלו ה'תשע"ח • 15:37, 27 בנובמבר 2017 (IST)

תודה רבה בקרה וייעוץ, רק רציתי להבין: מה העדיפות להשתמש דווקא בפורמט זה לכתיבת הטיוטה ולא בטיוטה הרגילה? עד עכשיו כתבתי עשרות ערכים בדרך זו וזה היה לי מאד נח יאיר דב • ט' בכסלו ה'תשע"ח • 15:51, 27 בנובמבר 2017 (IST)

כי זה מרחב פרטי, וזה מרחב ציבורי. בקרה וייעוץ • שיחה • ט' בכסלו ה'תשע"ח • 15:55, 27 בנובמבר 2017 (IST)

שלום לשניכם. אין מניעה לעשות במרחב טיוטה. ההבדל הוא שאז אחרים יכולים גם לעבוד על הטיוטה שלך בזמן שאתה עדיין עובד עליה. אם אתה רוצה לעבוד על זה לבד לפני שאחרים יתערבו, אז נהוג במרחב האישי. בברכה אמא של גולן - שיחה 09:06, 1 בדצמבר 2017 (IST)

תבנית:ספר בראשית

שמתי לב לתרומתך הרבה לערך משתמש:יאיר דב/תבנית:ספר בראשית, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
בברכה, כשתרצה להטמיע את התבנית, אני ממליץ לציין את היתרון המהותי של התבנית על פני קטגוריה - הסדר הכרונולוגי. אשריך!! דביר • שיחה •י' בכסלו ה'תשע"ח • 11:24, 28 בנובמבר 2017 (IST)

תודה רבה דביר! האמת שהיתרון העיקרי מבחינתי הוא שהתבנית מנגישה רק את נושאי הפרשה, ולא שמות אישים או אתרים וכדו' שיש להם קשר לפרשה, שזה אמנם מוסיף ותורם בקטגוריה, אך מסיח את הדעת מנושאי הפרשה. יאיר דב • י' בכסלו ה'תשע"ח • 11:34, 28 בנובמבר 2017 (IST)

שלום, לפני יצירה והתמעה של תבנית חדשה במרחב הערכים, מקובל שדנים עליה ומקבלים את הסכמת הקהילה בויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים. בברכה אמא של גולן - שיחה 09:08, 1 בדצמבר 2017 (IST)

תודה אמא של גולן. לא ידעתי כלל זה, וגם כשהתייעצתי עם ויקיפד מנוסה בעניין תבנית אחרת שיצרתי, הוא לא אמר לי שיש נוהג כזה. בכל אופן יישר כח שיידעת אותי. יאיר דב • י"ג בכסלו ה'תשע"ח • 09:35, 1 בדצמבר 2017 (IST)

דבר ראשון ישר כח על היוזמה של התבנית הזאת! ה יברך אותך! לגבי התבנית חשבתי להוסיף בה את עליית אברהם לארץ או משהו בסגנון הזה בתחילת פרשת לך לך קצת חסר שזה מתחיל ישר מירידת אברהם למצרים.. והאם אני אמור לפתוח את הדיון על זה בדף השיחה של התבנית? ולגבי תולדות בני נח כתבתי על זה ערך אם זה מעניין אותך, פשוט ראיתי שהתחלתה לכתוב על זה משהו.. מבני הנביאים - שיחה 18:07, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

כעת אני נזכר שראיתי שכתבת לי משהו בדף השיחה, אך לא היה לי זמן לעיין בזה. ואחר כך שכחתי לחזור לזה. ראיתי את הערך שכתבת על תולדות בני נח. יפה מאד! אכן התחלתי לכתוב על זה ערך, אבל הערך שלך במצב הרבה יותר מתקדם וטוב. תבורך יאיר דב • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ט • 16:37, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

חנוכה שמח מבני הנביאים, תרצה להמשיך להרים יחד ערכים אדומים בתבנית ספר בראשית? אין לי פנאי לכתוב אותם לבד, אבל אם תעזור לי בהם - זה ידרבן אותי לקדם אותם יחד איתך וכך אני מאמין ומקווה שנוכל להשלים את הערכים החסרים. מה אתה אומר? יאיר דב • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 18:38, 2 בדצמבר 2018 (IST)

מחילה על התגובה המאוחרת לא היה לי כל כך זמן בחנוכה להגיב.. אני מאוד ישמח לעזור אם כי גם לי אין הרבה זמן כדי להשקיע. אבל כן אני מאוד ישמח לעזור ולנסות להרים את זה יחד. באיזה אחד אתה רוצה להתחיל? מבני הנביאים - שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ט • 20:21, 10 בדצמבר 2018 (IST)

אני מציע ללכת לפי הסדר. אני פותח טיוטה של הערך הגירת אברהם לארץ כנען, אתה יותר ממוזמן לערוך אותו. יישר כח. יאיר דב • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ט • 10:05, 11 בדצמבר 2018 (IST)

הנה הטיוטה, מוזמן לערוך. יאיר דב • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ט • 10:13, 11 בדצמבר 2018 (IST)

ביטול

למה ככה? לא עדיף להסביר בתקציר עריכה? בריאן לא חשוד בהשחתה. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)

התכוונתי לכתוב זאת בתקציר עריכה, אך משום מה כשעשיתי 'שמירה ופרסום' לעריכה, היא ישר נשמרה לי מבלי להציע לי לפרט את נימוק העריכה לפני השמירה הסופית, כבדרך כלל. בכל אופן, כתבתי את הנימוק בעריכה שעשיתי מיד לאחר מכן בשיפוץ הפיסקה.
סליחה ותודה לך בקרה וייעוץ על תשומת הלב לעניין יאיר דב • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:09, 17 בדצמבר 2017 (IST)

אגב, בקרה וייעוץ, אודה לך אם תוכל לבאר לי מה ההבדל בין 'ביטול' ל'שחזור'? חשבתי שזה אותו הדבר אך מסתבר שלא.
בתודה מראש! יאיר דב • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:13, 17 בדצמבר 2017 (IST)

קורה.
באר לי את שאלתך. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:15, 17 בדצמבר 2017 (IST)

בקרה וייעוץ, אני רואה שבדרך כלל כשרוצים לבטל גרסה כלשהי, עושים 'שחזור' לגרסה האחרונה שלפני העריכה הבלתי רצויה בעיני המשחזר. חשבתי לתומי שעל ידי לחיצה על 'ביטול' (שליד הגרסה שאותה רוצים לבטל) עושים שחזור זה, אך הסתבר לי שלא, כי ראיתי שב'גרסאות אחרונות' מופיע שעשיתי 'ביטול' לגרסה של בריאן ולא 'שחזור'.
שאלתי היא מה ההבדל ביניהם (וכיצד, אם כן, עושים שחזור).
תודה רבה! יאיר דב • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:20, 17 בדצמבר 2017 (IST)

הבנתי. ביטול גירסה זה ביטול גרסה בודדת. שחזור לגירסה מסויימת זה אומר שחוזרים אחורה לגירסה מסויימת וממילא כל העריכות שנעשו לאחריה נמחקות. אפשר גם לעשות שחזור רק על גרסה אחת, שבעצם זה לחזור לגרסה הקודמת וללחוץ על הכפתור עריכה (כשזה בגרסה הישנה), ואז אם האפשרות הזו מופעלת אצלך בהעדפות, יהיה כתוב לך בתקציר "שחזור לגרסה X מאת X". יש גם אפשרות שלישית, אבל היא זמינה למנטרים בלבד. ערב טוב. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:26, 17 בדצמבר 2017 (IST)

בקרה וייעוץ, שלום לשניכם, זה גם עניין של החמרה. אפשר לבטל על ידי עריכה מחדש כשלא מסכימים. ביטול זה יותר כוחני, (כלומר, העריכה האחרונה שלך היתה שגוייה לגמרי שנוח כבר למחוק את כולה במקום לתקן.) שחזור זה כבר מחיקה וטענה של אי הסכמה / שחזור השחתה. מבחינת ניטור, אם אחד מהעורכים אינו בדוק עריכות, שתי העריכות (המקורית והמבוטלת) עדיין לא בדוקות. שחזור מניח שהעריכה נבדקה, שהיא שגוייה ולכן נמחקה. בברכה אמא של גולן - שיחה 21:44, 17 בדצמבר 2017 (IST)

בקרה וייעוץ ואמא של גולן תודה רבה לשניכם על הדברים. החכמתי יאיר דב • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 21:56, 17 בדצמבר 2017 (IST)

דפי שיחה-התנגשות עריכה

בעריכה זו מחקת את תוכן דברי. שים לב להבא, על ידי הצגת שינויים. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 13:00, 18 בדצמבר 2017 (IST)

וואי! סליחה!!!

חשבתי שזה רק מקדים את פרסום התגובה שלי לתגובה שלך (כי ניסיתי לפרסם לפני כן וזה התנגש עם 'תשובה', אז חיכיתי שיפרסם, וכשניסיתי שוב וזה התנגש עם תגובתך, פרסמתי את שלי, אחרת אין לדבר סוף...).
סליחה ומחילה בקרה וייעוץ!! יאיר דב • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 13:03, 18 בדצמבר 2017 (IST)

לא קרה כלום. רק תשים לב. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 13:06, 18 בדצמבר 2017 (IST)

כמובן.
תודה רבה בקרה וייעוץ! יאיר דב • ל' בכסלו ה'תשע"ח • 13:07, 18 בדצמבר 2017 (IST)

בדוק עריכות

שלום יאיר דב, כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים". עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים. כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ובנוסף, כעת יש ביכולתך לערוך דפים ברמת "הגנה מוגברת", לבדוק כמה עורכים עוקבים אחרי כל דף (דרך "מידע על הדף" בתפריט הימני, או בעזרת סקריפט מספר 33 בויקיפדיה:סקריפטים), ולראות את תוכן הדף מיוחד:דפים שאינם במעקב. מאחר שכעת פחות מעריכותיך ינוטרו, מומלץ מאוד לקרוא את המדריכים החשובים הבאים, אם לא עשית זאת עד כה: ויקיפדיה:לשון, איכותם של מקורות.

בברכה,--היידן 18:52, 20 בדצמבר 2017 (IST)

בהצלחה ותודה על תרומתך--היידן 18:52, 20 בדצמבר 2017 (IST)

תודה רבה היידן! יאיר דב • ג' בטבת ה'תשע"ח • 04:57, 21 בדצמבר 2017 (IST)

ותודה רבה בקרה וייעוץ שהמלצת עלי להצטרפות לבדוקי עריכות אוטומטית יאיר דב • ג' בטבת ה'תשע"ח • 05:02, 21 בדצמבר 2017 (IST)

בהצלחה רבה! עבודתך איכותית ונהדרת. כמ"כ, ראוי לציין שגם במקים של חוסר הסכמה - אתה נעים ויכוח. די נדיר. יישר כח! יוני - שיחה 12:00, 21 בדצמבר 2017 (IST)

תודה רבה יוני על האיחול ועל המחמאות המשמחות יאיר דב • ג' בטבת ה'תשע"ח • 12:08, 21 בדצמבר 2017 (IST)

בהצלחה והמשך תרומה פוריה. אמא של גולן - שיחה 12:34, 21 בדצמבר 2017 (IST)

אמן! תודה רבה אמא של גולן. ובהזדמנות זו אודה לך על העזרה שאני מקבל ממך מעת לעת יאיר דב • ג' בטבת ה'תשע"ח • 12:49, 21 בדצמבר 2017 (IST)

מזל טוב! לא ידעתי.. Yairde - שיחה 16:01, 5 בינואר 2018 (IST)

למען השכלתך הכללית

{{הערה|טקסט חופשי}} זה דבר שניתן לעשותו בעריכת קוד מקור. לא בעורך חזותי. • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:50, 3 בינואר 2018 (IST)

בדיוק השארתי לך הודעה בדף השיחה שלך בעניין. ראיתי שכרגע רואים את המילים "תבנית:כך הבין הראב"ד..." וזה לא אמור להיות כך. עיין בדף השיחה שלך. יאיר דב • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:54, 3 בינואר 2018 (IST)

הערך טופל. טעות שלי. • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:55, 3 בינואר 2018 (IST)

ובאשר לעניין הכללי של תבנית הערות? פשוט עושים בעריכת קוד מקור וזהו? יאיר דב • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:57, 3 בינואר 2018 (IST)

בדיוק. זה יותר נח לעבוד ככה מאשר להסתבך עם חצים ואותיות אנגליות שמתהפך הכיוון, בפרט כשאתה רוצה להכניס תבנית של תנ"ך או גמ' או משהו בסגנון. אגב, למה אין בחתימה שלך קישור לדף השיחה, כנהוג? • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 14:59, 3 בינואר 2018 (IST)

תודה רבה!
לגבי החתימה, איך עושים את זה? תודה! יאיר דב • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:24, 3 בינואר 2018 (IST)

תיוג שנעשה לאחר החתימה לא עובד. דע זאת להבא. לגבי החתימה, אתה רוצה חתימה עם תאריך עברי, או תאריך לועזי, או שניהם? • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:26, 3 בינואר 2018 (IST)

א. תודה, חידשת לי (לגבי התיוג אחרי החתימה).
ב. אם אין סיבה חיונית כלשהי לצרף תאריך לועזי, אז רק עברי. אם יש סיבה - עברי קודם ואז לועזי.
ממש תודה! יאיר דב • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:29, 3 בינואר 2018 (IST)

שוב שכחתי לתייג אותך... יאיר דב • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:30, 3 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ נראה לי שטכנית אין אפשרות לעשות חתימה בלי תאריך לועזי
אתה נכנס להעדפות, בכרטיסייה הימנית (פרטי המשתמש) יש פיסקה חתימה. אתה מסמן את האפשרות "עיצוב חתימה אישי", ובחתימה חדשה אתה מעתיק את הטקסט הבא:(תעתיק אותו כפי שאתה רואה אותו בתצוגת קריאה, לא בעריכת קוד מקור)
[[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] • [[שיחת משתמש:יאיר דב|שיחה]] • {{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY|+6 hours}} •

• בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:39, 3 בינואר 2018 (IST)

אגב, במהלך דו שיח ממושך, אין צורך לתייג כל פעם שאתה משאיר הודעה. אני יודע שאני במהלך שיחה איתך והתיוג מיותר. (אלא אם כן חלף פרק זמן ממושך מהתגובה האחרונה שלי). • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 15:44, 3 בינואר 2018 (IST)

אני עושה זאת מכיוון שאני לא יודע האם אתה ממתין לתגובה ממני או שאתה עושה בינתיים דברים אחרים וכשאתה מקבל התראה אני נכנס להתכתבות לראות מה כתבתי. אני מניח שיש ויקיפדים שנוהגים כך. בכל אופן אדע להבא שאתה לא נוהג כך. תודה על העזרה בתיוג יאיר דב • שיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 17:28, 3 בינואר 2018 (IST)

הערות שוליים

משתמש:יאיר דב/הלכות ליל הסדר

אפשר להתערב קצת? • בקרה וייעוץ • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 17:31, 7 בינואר 2018 (IST)

בשמחה. אני עורך אותו יחד עם yairde, הוא לא שֹם ֹשם את הדברים במצב מוגמר (זה סוג של עיסקה בינינו כדי לייעל את העבודה - הוא עושה את המלאכה הראשונית של הבאת הדברים, ואני משפץ ומתאים לערך ויקיפדי [מעבר לדברים שאני מכניס שם בעצמי כמובן]), כך שאם יש לך השגות על מה שהוא כותב שם, קח בחשבון שזה בהחלט מיועד לשיפוץ. אבל בכל מקרה אתה מוזמן בשמחה גם לתקן שם דברים וגם להוסיף כרצונך. יאיר דב • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 17:40, 7 בינואר 2018 (IST)

אגב, להזכירך אני פתחתי את הדף הזה בטיוטה ציבורית שבה כל אחד יכול לערוך בחופשיות, ואתה העברת לי אותו לטיוטה אישית... יאיר דב • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 17:49, 7 בינואר 2018 (IST)

עכשיו אני מבין מהיכן הדף הזה מוכר לי... • בקרה וייעוץ • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 17:51, 7 בינואר 2018 (IST)

אכן... יאיר דב • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 17:56, 7 בינואר 2018 (IST)

יאיר, תודה. תענוג לקרוא את הערך - שלושים יום קודם זה דבר בעתו.
רק הערה (תלמודית בעיקרה) ברשותך: בהערה 68 מובא (אני מניח שעל ידך) המשנ"ב בס"ק ט"ז בהרחבה יפה ומבוארת. אלא שלדעתי יש שם חוסר דיוק, ואסביר: במשנה ברורה שם לא מוכרח כלל שלדעת הלל לא יוצא יד"ח אכילת מרור עם מצה. אדרבה, בשיעור בהלכות פסח ששמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל האריך להוכיח שאלו היו פוסקים רק כהלל (ולא כחכמים) היה עלינו לאכול מצה - לקיום מצוות מצה, וכורך - לקיום מצוות מרור, וההסבר לזה הוא שתקנת חז"ל במרור היא כעין דאורייתא (עד כמה שניתן) וממילא זו צורת התקנה: לאכול מרור עם מצה - ואין טעם המצה מבטל טעם המרור. ניתן להוסיף ולהאריך בזה אך כמדומני שאי אפשר לכתוב כך בשם המשנה ברורה כשלא ברור שזו כוונתו. אסיים שוב בברכת יישר כח גדול. יוני - שיחה 20:31, 11 במרץ 2018 (IST)

שלום יוני.
ראשית, תודה רבה על המחמאות.
לגבי הערתך, אין לי שום בעיה שתערוך את ההערה שם כהבנתך. רק אומר שמלשון המשנ"ב שם לכאורה משמע שגם להלל צריך כיום לאכול גם את המרור בפני עצמו, ואצטט: "ומ"מ לצאת רק בזה ידי אכילת מצה ואכילת מרור אי אפשר בזה"ז אפילו להלל, דכיון דמרור בזה"ז, דליכא פסח, אינו רק מדרבנן, וע"כ כשיאכלם ביחד אתי טעם מרור ומבטל לה לטעם מצה שהוא מדאורייתא אפילו בזה"ז. ומשום זה צריך לאכול מתחלה כל אחד בפני עצמו ואח"כ אוכל שניהם ביחד...".
אז אמנם המשנ"ב לא מבאר בהדיא למה צריך גם את המרור בנפרד (כי כבר יצא יד"ח אכילת מצה, והמצה של כורך היא רשות), אך הוא כן אומר שגם להלל לא יוצאים ידי אכילת מרור בכורך כיום. כפי שהדגשתי בתחילת ציטוט לשונו. אז אין לי בעיה שתסייג בהערה שאפשר להבין אחרת את המשנ"ב, אך מה שכתבתי, לענ"ד, הוא בהחלט הבנה סבירה במשנה ברורה.
תודה רבה על ההערה, ואשמח להערות נוספות וכן לתוספות שלך לערך, כי עוד לא השלמתי בו את כל ענייני ליל הסדר, כי רציתי לפרסמו מוקדם כדי לזכות את הרבים. יש לי עוד מה להוסיף בו. יישר כח. יאיר דב • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח • 10:36, 12 במרץ 2018 (IST)

צודק מאוד! מתשובתך ניכר שירדת היטב היטב לעומק, והאמת שבפשטות נראה כוונת המ"ב כדברך. אך היות וישנם ראיות (בשיעור האריך בהם, אם תרצה אפרט אותם) שמוכיחות שלדעת הלל בזמה"ז תקנת אכילת מרור היא עם מצה, הרי שחייבים ליישב את דברי המ"ב, הסביר (הגרש"ז) שהמ"ב דיבר להלכה שחוששים גם לדעת חכמים ופירש דבריו כך: מש"כ "אכילת מרור" - קאי לרבנן, ומש"כ "אפילו להלל" - קאי על אכילת מצה (ולא על מרור), וכאמור הסיבה שכלל הכל יחיד - היות שדיבר הלכה למעשה שחוששין לשתי הדעות. בתחילה נראה היה לי דחוק מאוד אך לאחר הליבון זה מסתדר לא רע. בכל מקרה זו תורה לשמה - היות ולהלכה אין נפק"מ. יום טוב ונעים. יוני - שיחה 13:21, 12 במרץ 2018 (IST)

יישר כח!
מוזמן בשמחה להוסיף את דעת הגרש"ז להערה כאפשרות נוספת להבנת המ"ב.
אגב, אני מבין מכמה דיונים שהיו לי איתך, וזה ביניהם, שזכית ללמוד ישירות ממנו, נכון? האם למדת בישיבת קול תורה? או שגרת\אתה גר בסביבת שערי חסד? יאיר דב • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח • 14:11, 12 במרץ 2018 (IST)

אמנם לא בשני המקומות שהזכרת, אך אכן כן הדבר. זכיתי להיות קרוב מאוד ולשמוע ממנו הרבה. לצערי אין ביכולתי להתהדר בתואר "תלמיד" במובן ההלכתי, אך אהבתי ואני מתגעגע (בלי לזלזל באחרים ח"ו) לשילוב הנדיר של תלמיד חכם בסדר גודל בלתי נתפס ולאדם אנושי ופיקח עד לרזולוציות הקטנות והאישיות ביותר, רוחו בשמי שמים ופעולותיו נטעות בארץ בצורה בריאה ואנושית ("הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ") מקוה שלא נסחפתי, אך כשאני נזכר בו אני קצת יוצא משליטה... יוני - שיחה 14:33, 12 במרץ 2018 (IST)

זכית!
אני אמנם יליד בית וגן, אך בשל גילי הצעיר יחסית, לא זכיתי להכירו. אשריך שזכית לכך. מהסיפורים עליו ניכר היטב שהוא אכן דמות מופלאה, ייחודית וחוצה מגזרים. יאיר דב • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח • 14:46, 12 במרץ 2018 (IST)

כוכב בשבילך!

אתה חמוד יאיר דב • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 20:20, 7 בינואר 2018 (IST)

yairde • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 22:21, 7 בינואר 2018 (IST)

מלחמת עריכה

בבקשה אל תכנס למלחמת עריכה בדף כפייה דתית בישראל. דון בכך בדף השיחה. Mr. Brinks - שיחה - אומרים תודה! 19:04, 13 בינואר 2018 (IST)

טיוטות

שלום. שלוש טיוטות שהועברו למרחב הערכים עדיין נשארו כהפנייה ממרחב המשתמש. ביקשתי את מחיקתם, והם נמחקו. להבא, כשאתה מעביר ערך מטיוטה למרחב הערכים, בקש את מחיקתו בבקשות ממפעילים. • בקרה וייעוץ • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 13:49, 18 בינואר 2018 (IST)

אכן תהיתי לעצמי איך עושים את זה. אז איך באמת פונים למפעיל מערכת כדי לבקש מחיקה? יאיר דב • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:14, 18 בינואר 2018 (IST)

יש דף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים, או בקיצור וק:במ. • בקרה וייעוץ • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:15, 18 בינואר 2018 (IST)

תודה רבה! יאיר דב • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:22, 18 בינואר 2018 (IST)

אני שם לי כאן את התבנית של בקשת המחיקה * משתמש:יאיר דב/מעשה אמנון ותמר (עריכה | היסטוריה | יומנים | מקושרים) – הועבר למרחב הערכים

זה מסורבל. יש דרך הרבה יותר פשוטה. • בקרה וייעוץ • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:31, 18 בינואר 2018 (IST)

והיא? כשאני מגיע לדף שהפנית אותי אליו, איך אני מבקש למחוק את הדף בצורה מהירה מבלי להעתיק את התבנית הנ"ל? יאיר דב • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:36, 18 בינואר 2018 (IST)

אתה ניגש להעדפות, בוחר בכרטיסייה גאדג'טים, בקטגוריה "ניטור" יש אפשרות ”הוספת לשוניות "מחיקה", "הגנה", "חסימה" ו"הסתרת גרסה" כדי לבקש בדף בקשות ממפעילים”. אתה מסמן אותה, ולוחץ שמירה בתחתית הדף. אחר כך, כשאתה נמצא בדף שאותו אתה רוצה למחוק, יש בצד שמאל, ליד חלונית החיפוש כפתור שנקרא "עוד". אתה מסמן את האפשרות מחיקה, וממלא את הסיבה למחיקה. • בקרה וייעוץ • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:42, 18 בינואר 2018 (IST)

תודה רבה. יאיר דב • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 14:54, 18 בינואר 2018 (IST)

חמקמילים

עריכה זו היא בעייתית. לא ניתן להפנות ל"פרשנים" בלי לפרט מיהם. אין לי כוח לערוך את דבריך, ולשחזר באופן כולל לא בא לי. אז בבקשה... • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:22, 31 בינואר 2018 (IST)

בסדר גמור. אטפל בזה.יאיר דב • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:25, 31 בינואר 2018 (IST)

טופל. יאיר דב • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 10:41, 31 בינואר 2018 (IST)

בנות לוט

תודה רבה לך על איחוד הערך מעשה בנות לוט עם הערך בנות לוט.      עט הזמיר - שיחה 09:08, 1 בפברואר 2018 (IST)

תודה. ברוך תהיה! יאיר דב • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 09:12, 1 בפברואר 2018 (IST)

כוכב למאמץ!

	כוכב המאמצים
	יאיר היקר תודה רבה על המאמצים שאתה עושה בויקיפדיה בכלל, ובערך גניבת הברכות בפרט. עלה והצלח ✒ ✭ עט הזמיר ✭ ✒ - שיחה 18:09, 22 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה לך! יישר כח גם לך על ליבון הדברים בצורה מכובדת ועניינית, והשבחת הערך גניבת הברכות, מעריך זאת מאד. יאיר דב • שיחה • ח' באדר ה'תשע"ח • 18:42, 22 בפברואר 2018 (IST)

שאפו

יאיר, כל הכבוד על כל הפעילות הענפה, ובפרט בערך הלכות ליל הסדר, (ועוד כמה) חזק ואמץ. בברכה לכל מצווה יש ערך • בן-ימין • שיחה 21:24, 5 במרץ 2018 (IST)

לוט ופרשת סדום

הי, נראה לי שאתה יותר בקיא ממני בפרטים. האם לוט יושב בשער העיר כי הוא משמש כשופט באותו יום (לפי רש"י?) האם לא כדאי לציין זאת בערך? בנוסף, מה קרה לבנות לאחר שלוט הציע אותן ב"מקום" האורחים? (קראתי באיזשהו מקום שההצעה ו/או תוצאותיה) השפיעו על הבנות כשהגיע מעשה לוט ובנותיו. בברכה אמא של גולן - שיחה 18:20, 11 במרץ 2018 (IST)

שלום אמא של גולן, הוספתי בערך מהפכת סדום ועמורה את מדרש חז"ל שלוט מונה לשופט בסדום ולכן ישב בשער העיר בבוא המלאכים העירה. אגב, הערך הזה זקוק לשיפוץ יסודי, מקווה שאגיע לכך בזמן כלשהו.
לגבי בנות לוט, סביר בהחלט שהייתה השפעה להצעת לוט את בנותיו לאנשי סדום על התנהגותן עימו במעשה לוט ובנותיו, אמנם לא ידוע לי על התייחסות לכך בפרשנות הקלאסית ואף לא בזו המאוחרת. ייתכן שיש לכך התייחסות בפרשנות החדשה, אינני יודע. בכל אופן, אם תמצאי את המקור לדברים שקראת, אשמח שתפני אותי לשם. יישר כחך. בברכה יאיר דב • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח • 10:55, 12 במרץ 2018 (IST)

טיוטה:חטא המתאווים

הי, כיוון שראיתי שיש את קברות התאווה (אליו מקושר חטא המתאווים) תהיתי אם אתה עוד מתכנן לעבוד על הטיוטה טיוטה:חטא המתאווים או שהיא גרסה ישנה של הערך? אמא של גולן - שיחה 10:21, 11 באפריל 2018 (IDT)

שאלה זהה לגבי טיוטה:טומאת שכבת זרע והערך טומאת ביאה. אמא של גולן - שיחה 11:04, 11 באפריל 2018 (IDT)

שלום אמא של גולן, בעקרון כן, אני מתכוון להמשיך אותו. אני בשאיפה ליצור ערכים על כל סיפורי המקרא באופן סדיר, כך שלכל ספר מקראי תהיה תבנית שמכילה את רצף הסיפורים המקראיים המרכיבים אותו. במקרים של אחידות מוחלטת בין מאורע לדמות, או בין מאורע למקום (כלומר שהדמות או המקום מופיעים במקרא רק בהקשר לסיפור המקראי) דעתי היא שעדיף לעשות ערך על הסיפור המקראי עם דף הפניה מהדמות או המקום לערך על הסיפור, ולא להיפך. כדי שיהיה אפשר ליצור את התבניות הנ"ל.
לגבי הערכים טומאת ביאה וטומאת שכבת זרע, אלו טומאות שונות לחלוטין, לכן ברור שיש מקום לערך על כל אחת מהן. יאיר דב • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשע"ח • 13:23, 11 באפריל 2018 (IDT)

אוקי, אז אתה רוצה שזה ישאר במרחב טיוטה או להעביר אליך? (מה שנוח) אמא של גולן - שיחה 13:24, 11 באפריל 2018 (IDT)

לי זה לא משנה, אם נראה לך שמבחינת הנהלים יותר מתאים שזה יהיה אצלי - בסדר גמור. יאיר דב • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשע"ח • 13:50, 11 באפריל 2018 (IDT)

דוד שמש בשבת

אם יש לך אישור מהמחבר - אנא פעל בהתאם להנחיות המפורטות כאן. תודה, יוניון ג'ק - שיחה 20:15, 1 במאי 2018 (IDT)

עניין של גאוגרפיה

המחשה מדוייקת לפרטי הפרטים של עניינים שהצנעה יפה להם היא פורנוגרפיה. בזה עוסקת ההצבעה שאתה מנסה לקדם. אבל איננו הראשונים שייכשלו בנסיון להגדיר מהי פורנוגרפיה, ולכן אחת דינה של ההצעה הזו - להכשל. תחת כנפי הכשלון הזה תחסה המסקנה, שאם איננו יכולים לומר בדיוק מה אסור, הרי שהכל מותר. לכן, לטובת העניין, אני ממליץ בחום שתוותר על ההצבעה. את הבעיות המעטות מהסוג הזה יש לפתור לגופן. עוזי ו. - שיחה 22:45, 9 במאי 2018 (IDT)

תודה על הדברים עוזי ו.. עם זאת, אני סבור שנתתי הגדרה מאד מדויקת לתמונה או ציור של עירום (לא פורנוגרפיה, עירום), והיא: אזור הערוה מלפנים ומאחור אצל גברים ונשים, וחזה חשוף אצל נשים. זה נראה לי מאד ברור. על הקצוות (פסלים שאברים אלו מוצגים מעורפלים בהם וכדו') אנו דנים ומגדירים כעת במזנון. לא רואה מה יש להפסיד מההצבעה, כעת המצב שאין כמעט שום תמונה או ציור מוסתרים, דבר שמפריע מאד לרבים.
בכל אופן, תודה על הכנות והרצון לעזור. יאיר דב • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ח • 23:03, 9 במאי 2018 (IDT)

פורנוגרפיה תוכל להשאיר מחוץ למחנה; עירום - לא. ההצעה תיכשל, ותוצאת הכשלון תהיה הפוכה משאתה מבקש. עוזי ו. - שיחה 23:42, 9 במאי 2018 (IDT)

יש לך עוד דוגמאות על מה ההצבעה?

אני רוצה להכניס עוד דוגמאות בפסקה הזו. א. שראל • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 11:59, 15 ביוני 2018 (IDT)

כן, למשל בערך קעקוע. יאיר דב • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 21:47, 16 ביוני 2018 (IDT)

אתה יודע איך מפנים לתמונה מסויימת בערך? א. שראל • שיחה • ג' בתמוז ה'תשע"ח • 23:15, 16 ביוני 2018 (IDT)

לא. אני רק יודע איך מפנים לכותרת מסוימת בערך. אפשר אולי להפנות לכותרת שליד התמונה המדוברת. יאיר דב • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 23:16, 16 ביוני 2018 (IDT)

סליחה,טעות

שחזרתי כשהבנתי.

יאיר דב • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ט • 22:51, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

מעשה אמנון ותמר

שלום יאיר דב, מה הסיבה שמחקת את העריכה שלי שם? 84.108.123.209 22:42, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

שלום לך. הסיבה היא משום שאתה מתעקש להציג את ההשערה הבלתי מבוססת שכלאב מת בדמי ימיו, וכעונש על חטא דוד, כאילו זה נתון מוסכם, ולא היא. אתה יכול לשים בערך משל כבשת הרש קישור חיצוני למאמר המגבה את טענתך, אך לא להציג זאת כעובדה פשוטה. לגבי שאר הדברים שציינת שם (תרגום השבעים ותנא דבי אליהו), אתה יכול להזכיר אותם בערך משל כבשת הרש, בערך על 'מעשה אמנון ותמר' אין סיבה להכניס פרשנויות אלו שהן אינן הזרם המרכזי בפרשנים, ואין להן קשר למעשה אמנון ותמר. יאיר דב • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ט • 23:14, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

נקוד בשמות ערכים

לצערנו בשל בעיות במנועי החיפוש הפנימיים והחיצוניים לוויקיפדיה לא ניתן לשים נקוד בשם הערך. יש להסתפק בניקוד בפסקת הפתיח. מוטב גם להשלים את הנקוד (אינני בטוח לגבי הפתח/קמץ בגלל הסמיכות, לכן לא השלמתי). העברתי כעת את שם הערך ויצרתי הפניות, אני מניח שיגיע מפעיל וימחק את ההפניה עם הנקוד. בבניין מקדשנו ננוחם, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בטבת ה'תשע"ט • 15:28, 18 בדצמבר 2018 (IST)

בדיוק פניתי אליך כעת בדף השיחה שלך . כדאי ליצור דף הפניה עם הכתיב החסר, לא? יאיר דב • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ט • 15:32, 18 בדצמבר 2018 (IST)

אכן, בסמיכות הכ"ף נפת"חת. השלמתי. קובץ על יד • שיחה • 11:29, 20 בדצמבר 2018 (IST)

יישר כחך יאיר דב • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 11:31, 20 בדצמבר 2018 (IST)

השחזור של העריכה שלי בערך שער שושן

אתה מכיר מקור לזה שהכבש נועד לגשר על נחל קדרון? אם כן ציין אותו בערך, כי הרמב"ם שמצוין בתור מקור לא כותב דבר כזה david7031 • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ט • 11:26, 19 בדצמבר 2018 (IST)

ראשית אני רוצה לציין שלא שחזרתי את העריכה שלך, כלומר לא העלמתי את הדברים שציינת, כפי שיש נוהגים לעשות, שלא בצדק, שמוחקים מידע כי חלק ממנו לא מוצא חן בעיניהם. אני כן הוספתי את הדברים שכתבת, רק שסגננתי אותם בצורה הנכונה (בעיניי, ואתה מוזמן לחלוק כאן עלי בזה).
מבחינתי, אם הרמב"ם כותב: "כבש היו בונין מהר הבית להר המשחה שעליו מוציאין פרה אדומה", מבלי לתת נימוק לסיבת בניית הגשר, ההיגיון הפשוט הוא שבנו גשר בין שני הרים כדי לגשר על העמק שביניהם. הנתון שאתה ציינת לגבי קבר התהום הוא לא הנימוק לבניית הגשר, אלא לעשייתו כיפין על גבי כיפין. שים לב היטב ללשון הרמב"ם בפירוש המשנה על פרה ג, ה, שהיא המקור לרמב"ם ב קשלים ד, ח, שהזכרתי: "כבר בארנו בכמה מקומות כי כבש הוא השפוע שעולין בו למקום גבוה. אמר שהכבש הזה היה בנוי כיפין על גבי כיפין. ואחר כך באר מדוע הוצרכו שיהא הכבש הזה כיפין על גבי כיפין ולא היה כיפה אחת, ואמר שטעם הדבר כדי שתהא כיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום". כלומר הכבש נבנה כי באמצעותו עולים בקלות למקום גבוה, ובנידון דידן מגשרים בין שני מקומות גבוהים. וזה שעשו אותו כיפין ע"ג כיפין הוא משום קבר התהום. לא שהכבש נבנה משום כך. יאיר דב • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ט • 13:09, 19 בדצמבר 2018 (IST)

א. אתה צודק לגבי השחזור. השתמשתי במונח שחזור כי טכנית זה מה שעשית. וכל הכבוד על זה שאחרי זה הוספת את התוכן שהכנסתי. ב. ברמב"ם שקלים אכן לא מופיע הטעם של קבר התהום, כי ענינו הוא ממה עושים את הכבש ולא מהותוץ לדעתי פשט הרמב"ם בפרה אדומה ג א זה שהכבש נעשה רק בשביל הטומאה, אבל אתה מוזמן לחלוק עלי. מהרמב"ם בפיהמ"ש שהבאת אכן משתמע שהטעם הוא בשביל הנוחות, אם כי גם שם אני יכול לחלוק. אבל בכל מקרה צריך לציין בתור מקור את המשנה בפרה ופיהמ"ש עליה david7031 • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:21, 19 בדצמבר 2018 (IST)

הוספתי את המשנה בפרה והרמב"ם שעליה. נראה שמכיוון שיש בינינו חילוקי דעות באשר לטעם בניית הגשר, ובפועל מוזכרים בפסקה גם עניין הגישור בין ההרים וגם עניין קבר התהום, כך ראוי שיהיה.
אגב, שים לב כשאתה מזיח, להתחיל את המשפט הראשון צמוד לנקודותיים, אחרת לא מתבצעת ההזחה (השארתי ולא תיקנתי כדי שתראה). יאיר דב • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:29, 19 בדצמבר 2018 (IST)

צודק. למרות שאני חושב אחרת ברמב"ם אני מסכים (אחרי שראיתי את פירוש המשנה) שהמצב הנוכחי בערך הוא טוב. תודה על ההערה על ההזחה. תיקנתי david7031 • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:31, 19 בדצמבר 2018 (IST)

דרך אגב, כשאתה משחזר אתה יכול כבר בעריכה של השחזור להוסיף את התוכן שכן חשוב לך david7031 • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:47, 19 בדצמבר 2018 (IST)

נכון. גם יכולתי פשוט לערוך את הפסקה במקום לשחזר. אבל היה לי יותר נח לשחזר וניסוח הקודם ואז להוסיף את הדברים שהוספת לערך. יישר כח
אגב, מהם תחומי ההתמחות\התעניינות שלך בויקיפדיה? (שאדע מתי אוכל להיעזר בך לערכים שאני כותב, אם אתה מעוניין בזה כמובן) יאיר דב • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 19:00, 19 בדצמבר 2018 (IST)

מעונין ביותר. יהדות באופן כללי, מקדש וקודשיו באופן ספציפי, וטיפונת הסטוריה david7031 • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 19:03, 19 בדצמבר 2018 (IST)

רשמתי. תודה לך יאיר דב • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ט • 19:06, 19 בדצמבר 2018 (IST)

פניה בפרטי

אהלן.

קיבלתי ממך דוא"ל שמזמין אותי לפנות אליך במייל פרטי. עקב היותי קצת מוגבל טכנולוגית (או סתם לא מספיק מכיר את המערכת), לא מצאתי איך שולחים דוא"ל תגובה... מוזמן לשלוח לי הודעה נוספת עם הכתובת שלך או משהו דומה; או טוב יותר - להסביר לי איך שולחים הודעות. אברהם אליצור - שיחה 22:09, 20 בדצמבר 2018 (IST)

כתובת המייל נמצאת במייל שקבלת דרך מערכת ויקיפדיה. אי-אפשר לשלוח מייל תגובה דרך ויקיפדיה, וגם אין צורך, אפשר פשוט השב/reply דרך המייל. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ג בטבת ה'תשע"ט • 11:53, 21 בדצמבר 2018 (IST)

תודה מכה"כ. אכן, הכי פשוט לעשות 'השב'. אם אתה רוצה אתה יכול להיכנס לדף המשתמש שלי (שאתה נמצא בו בעת קריאת שורות אלו), ובצד ימין, בקטגוריית 'כלים', יש אופציה: 'שליחת דוא"ל למשתמש'. אבל פשוט יותר לעשות 'השב'. שבת שלום יאיר דב • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ט • 12:58, 21 בדצמבר 2018 (IST)

משכורות למחבלים

ראית את הסרטון של אבי דיכטר & מחמוד עבאס של הליכוד. חסר תקנה :-) • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 10:40, 25 בינואר 2019 (IST)

כעת ראיתי, תודה. אפשר לשים את זה בקישורים חיצוניים של הערך. גם את זה אפשר לשים שם (; יאיר דב • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 10:54, 25 בינואר 2019 (IST)

בעצם הסרטון של דיכטר זו תעמולת בחירות, אז מן הסתם אסור לשים את זה בערך ויקיפדי. יאיר דב • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 10:55, 25 בינואר 2019 (IST)

טיוטה:חוק עונש מוות למחבלים

ערב טוב, התחלתי לערוך, מוזמן להוסיף ולהרחיב. חסר תקנה :-) • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 21:25, 12 בפברואר 2019 (IST)

מעולה. יישר כח. בע"ה אצטרף בהמשך.
תגיד, לא הגזמת עם ההקדמה הארוכה על 'עונש מוות' בישראל? או שהעתקת את הכל כדי ללקט משם משפטים? יאיר דב • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 16:26, 13 בפברואר 2019 (IST)

אבדוק שוב, אבל אני חושב שכדאי שיהיה את הבסיס (אחרי הכל החוק לא מחדש עונש חדש אלא מיועד לאפשר יישום של עונש קיים). חסר תקנה :-) • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 16:35, 13 בפברואר 2019 (IST)

מצוין שתהיה פסקה של רקע בעניין היסטוריית עונש המוות בישראל, אבל לא בכזה אורך... יאיר דב • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 16:37, 13 בפברואר 2019 (IST)

אעבור על זה שוב בהמשך בל"נ. חסר תקנה :-) • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 16:40, 13 בפברואר 2019 (IST)

. יישר כח. יאיר דב • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 16:45, 13 בפברואר 2019 (IST)

ביבליוגרפיה, בבקשה, לטענתך

"אנו צאצאיהם של עם ישראל שחי כאן לפני 3000 שנה (אגב, אלו עובדות" תודה. 129.69.140.138 15:09, 8 במרץ 2019 (IST)

מילבין

ראה בבקשה שאלתי בדף שיחה:חיפושית הקמח ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל

― הועבר לדף שיחה:חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל#חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל

היי, תראה מה עשיתי. זה סקריפט פשוט שברגע אתה מתקין אותו. אגב, לשיקולך, אולי עדיף להציב שם תבנית שינוי שם כדי להזמין גם עוד אנשים. בסופו של יום כולנו משתדלים שלא תצא תקלה מתחת ידנו:) eli - שיחה 13:25, 28 באפריל 2019 (IDT)

יאיר דב • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ט • 13:28, 28 באפריל 2019 (IDT)

כרם רעים - נחלי טל

שלום דב, הערך נחלי טל קיים משנת 2015. בשלב כלשהו שונה שמו של הישוב לכרם רעים. כעת, הגיע אנונימי ופתח דף חדש לכרם רעים. מה שצריך לעשות, זה לאחד את התוכן החדש (כרם רעים) לדף הישן (נחלי טל), כדי לשמור על היסטוריית העריכה, ולבקש בדף בקשות מפעלים להעביר את הדף הישן (נחלי טל) אל הערך החדש (כרם רועים) ולייצר הפניה משם. זו הפרקטיקה הנכונה, ולא כפי שאתה עשית. Amiro • שיחה 15:54, 29 במאי 2019 (IDT)

שלום וברכה. לא היא. אם יש שני ערכים קיימים, מציעים איחוד לערכים, ומה שהוחלט על ידי הרוב הוא מה שמתבצע בעניינם. במקרה זה, אני תמכתי בהטמעת נחלי טל בכרם רעים, ואיש לא התנגד לכך. לכן כך ראוי לעשות. אם יש לך השגות - העלה אותן בדף השיחה, אך אל תמחק את הערך ללא מיצוי הדיון. יאיר דב • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 15:58, 29 במאי 2019 (IDT)

אין שני ערכים קיימים. יש ערך אחד מ2015, ובמקום לשנות שת שמו אנונימי פתח ערך חדש כעת בצורה לא תקינה. הערך הזה נפסד ודינו להימחק. אין כאן עניין של איחוד בין שני ערכים. יש כאן פרוצדורה שלא ביצעו בצורה תקינה. מישהו פתח את הערך בשנת 2015 ועבד עליו, למה אתה מעוניין למחוק לו את כל היסטוריית העריכה? Amiro • שיחה 16:00, 29 במאי 2019 (IDT)

אין לי בעיה שהפרוצדורה תהיה לכיוון ההפוך כדי לשמור לו את הקרדיט לבניית הערך, אבל בסופו של דבר, שם הערך צריך להיות 'כרם רעים', ולא 'נחלי טל'. יאיר דב • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 16:03, 29 במאי 2019 (IDT)

ברור וזה מה שיהיה, אם היית מסתכל בבקשות ממפעילים - היית מונע את כל הביטולים המיותרים. Amiro • שיחה 16:07, 29 במאי 2019 (IDT)

בסדר גמור. יישר כח. יאיר דב • שיחה • כ"ד באייר ה'תשע"ט • 16:27, 29 במאי 2019 (IDT)

מדליית זהב עבורך!

כל הכבוד שאתה עורך כל כך הרבה ערכים על נושאים חשובים מאוד!!! ותודה שאתה עברת על הדף שכתבתי וערכתי אחיה בנימין - שיחה 18:08, 16 ביולי 2019 (IDT)

תודה רבה לך. יישר כח על הערכים החשובים שאתה תורם לויקיפדיה. יאיר דב • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ט • 16:30, 22 ביולי 2019 (IDT)

ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה

ובכל זאת אין על האירוע ערך בויקיפדיה. פעם התחלתי לכתוב טיוטה כלשהי, אבל בעווה"ר נתעצלתי ונטשתי את הנושא בשלב מוקדם. שמא אתה תוכל לכתוב משהו בנושא? יש לך נסיון בכתיבת ערכי אירועים תנ"כיים. תודה רבה, בן עדריאל • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ט 14:08, 26 ביולי 2019 (IDT)

שלום וברכה. אשתדל לפעול בעניין. יישר כח שאתה מעורר על העניין. מקווה לזכות בעזרתך בקידום הערך. יאיר דב • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ט • 14:41, 26 ביולי 2019 (IDT)

תודה על ההיענות! שבת שלום, בן עדריאל • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ט 14:43, 26 ביולי 2019 (IDT)

מבחינתי אפשר לפרסם כבר את הערך, ולהמשיך לערוך אותו לאחר פרסומו. נדמה שהשם המתאים לערך הוא לא 'טקסי האמנה' אלא אמנת נחמיה\כריתת אמנת נחמיה או מעמד האמנה בימי שיבת ציון וכדומה. מה אתה אומר? יאיר דב • שיחה • א' באב ה'תשע"ט • 10:27, 2 באוגוסט 2019 (IDT)

אמנת נחמיה הכי טוב לדעתי, אני לא אוהב את "חתימת האמנה" כי אנחנו מתייחסים למכלול אירועים, שלא הסתכמו בחתימת האמנה. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט 21:56, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

שבוע טוב. מקובל לחלוטין. מוזמן לפרסם את הערך. חזק וברוך. יאיר דב • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט • 22:01, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

אשמח רק שתתיחס לבקשת ההבהרות שלי. יישר כח על כתיבת הערך. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט 22:15, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

לכאורה מהגמ' בערכין עולה אפשרות שלישית, שכריתת האמנה היתה מיד אחר עלית עזרא, שהרי לומדים ממנה את קידוש הארץ. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט 22:19, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

לגבי שלישית השקל, זה לא כ"כ ברור. המלבי"ם שם מביא פירוש נוסף, שאכן הכוונה למחצית השקל אלא שבגלל שהוסיפו על המידות מחצית של תורה היא שליש של נחמיה., וכ"כ כפירוש יחיד בפירושו בשמות. כך גם הרמב"ן בשמות. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט 22:35, 3 באוגוסט 2019 (IDT)

לגבי הגמרא בערכין, נכון שאפשר להבין מהגמרא שם שהאמנה הייתה מיד לאחר עליית עזרא, אך מכל העולה מספר נחמיה לא נראה אך, ולכן למעשה אין דעה כזו. בהיות שכן, הרי שדברי הגמרא שם תואמים את השיטה הסוברת שהדבר ארע בימי זרובבל ולא בימי נחמיה. כמובן שכל ראיה אפשר ליישב לשיטה השנייה, אך באופן פשוט הגמרא שם מראה פנים לשיטה הראשונה ולא לשנייה. לגבי שלישית השקל, מלבד שכך פירשו ראב"ע, מצודות ומלבי"ם שם בפירוש ראשון, כך מובא גם במדרש פסיקתא זוטרתא לך לך יז, יג; מדרש שכל טוב לך לך יז, יד; וכך למעשה עולה גם מהגמרא בבבא בתרא דף ט' עמוד א', וילקוט שמעוני נחמיה רמז תתרע"א, שרואים משם ששלישית השקל זה דבר נפרד ממצוות מחצית השקל שצוותה התורה.
בכל אופן, אפשר לסייג זאת שם, ומבחינתי אם חשוב לך, אתה יכול להוריד דוגמה זו מהדברים שקיבלו על עצמם בהתנדבות. יאיר דב • שיחה • ג' באב ה'תשע"ט • 07:15, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

זה לא ש"אפשר להבין מהגמרא", זו משמעותה הפשוטה של הגמרא, ואני כלל לא מבין כיצד אתה רוצה להבין את הגמ' כמתייחסת לימים שטרום הקמת ביהמ"ק. הטענה "מכל העולה מספר נחמיה לא נראה כך, ולכן למעשה אין דעה כזו" לא מובנת לי כלל. גם השיטה שממקמת את האמנה בימי זרובבל לא נראית מכל העולה מספר נחמיה. השיטה השלישית, העולה מהגמ', לא מצריכה אותנו להמציא עליה נוספת של עזרא, בטרם נפטר ברוך, ומסתפקה בשתי (או שלש) עליות של נחמיה. אגב, הרב מרדכי גנוט מתארך את האמנה כג'תט"ו, ומוכח שסבר כשיטה השלישית (למרות שבחשבון שלי יצא ג'תט"ז, ואולי שנת תהו איכא בינן, למרות שבד"כ הוא מתחשב בשנת תהו). נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט 19:08, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

האם קראת את שני המאמרים הנ"ל? אם לא, כדאי שתקרא אותם. בפועל אין שיטה שאומרת שהאמנה הייתה בימי עזרא. ישנה שיטה שאומרת שהייתה בימי זרובבל וישנה שיטה שאומרת שהייתה בימי נחמיה, ושתיהן מוזכרות במלבי"ם בנחמיה סוף פרק ז, ומספר פעמים בפרקים שלאחר מכן. אי אפשר להמציא שיטה חדשה על סמך הבנה מסוימת בגמרא, שנראית לך הכי נוחה. ישנן ראיות רבות לכך שהאמנה הייתה בימי זרובבל, כולל ראיות למכביר מהפסוקים בספר נחמיה. ישנן גם ראיות לכך שהייתה בימי נחמיה. אין ראיות (מהפסוקים עצמם ומהפרשנים) שהייתה בימי עזרא. גם את הגמרא שעליה אתה נשען ניתן לבאר באופן המתאים לשיטה שהאמנה הייתה בימי זרובבל, ראה במאמר הנ"ל. יישר כח על יצירת הערך. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 19:21, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

את הראשון קראתי, את השני עוד לא. מה מגדיר את קיומה של שיטה? מאמר באסיף? נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט 19:23, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

מחילה, אבל לפני רגע כתבתי לך שהמלבי"ם מביא את שתי הדעות הללו, ולא מביא דעה שהאמנה הייתה בימי עזרא. דעה זו מובאת כבר ברש"י על נחמיה. מציע לך לקרוא את המאמר בדקדוק.
זו לשון המלבי"ם:
מלבי"ם נחמיה פרק ז פסוק ע"ג: וישבו הכהנים וכו' ויגע החדש השביעי, הלשון הזה נמצא גם בסוף מגלת היוחסין אשר בעזרא שם, רק ששם נמשך עליו הספור של בנין המזבח, ופה נמשך עליו הספור של קריאת התורה, ולכן נחלקו הדעות בזה, שי"א שהוא המשך של הדברים שהיו בעליה הראשונה שהיה בימי כורש, ומ"ש בפסוק ה' ואמצא ספר היחס ואמצא כתוב בו נמשך עד סוף קאפיטל (י'), שכ"ז מצא כתוב בספר היחוס, ולפ"ז נאמר שעזרא עלה שתי פעמים, בפעם ראשונה בימי כורש עלה עם זרובבל, וכן נחמיה עלה אז כמ"ש (סי' ח' ט'), ויאמר נחמיה הוא התרשתא, ובסי' (י' ב') ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה, וכמו שנראה מעזרא (ב' ב' ס"ג) שנחמיה הלך עם זרובבל, וכן בנחמיה (סי' י"ב א') חשב עזרא בין העולים עם זרובבל וי"ל שהוא עזרא הסופר, ובזה נכון מ"ש בעזרא (ג' ד') ויעשו את חג הסכות ככתוב ואינו סותר עם הנאמר בספר זה (ח' י"ז). וי"א שמעשה זו היתה בימי נחמיה אחר בנין החומה, ומפני שבסוף מגלת היחוס סיים ויגע החדש השביעי ויאספו העם, וגם עתה היה כן, סיים באותו פסוק להמשיך אליו את אשר היה בימיו, ומ"ש בעזרא ויעשו את חג הסכות היינו בהלל ושמחה ועולות ראיה ושלמי חגיגה וד' מינים, הגם שלא קיימו אז מצות סוכה כראוי, בפרט שעקר כוונת הכתוב שם על קרבנות החג כמ"ש את חג הסכות ככתוב ועולת יום ביום כמספר כמשפט, שדבר מהקרבת המזבח, ולפי סדר הכתובים דעה זו מחוורת יותר.
מקווה שבכך התיישבה דעתך. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 19:29, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

המלבי"ם מציג שתי גישות להסבר הפסוקים. אין פסול בגישה שלישית. איך המלבי"ם יסביר את הגמ'? במאמר לא מצאתי ישוב משכנע לגמ' הזו. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט 19:32, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

אגב, לכאורה גישת זרובבל צריכה להניח את מנין חז"ל באורך התופה הפרסית, מדבריך במעלה הדף היה נראה שאתה נוטה אחרת. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט 19:38, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

ודאי שאין פסול בגישה שלישית. אך צריך שיהיה לה ביסוס רציני מאד כדי 'להמציא' אותה. עד כה לא נתקלתי במי שאומר כך, וגישה זו מוקשית מראיות רבות מאד. למשל שהיא מופיעה בסוף ספר נחמיה, ולא בספר עזרא, היכן שמתוארת עליית עזרא. לפי זה גם צריך לומר שנחמיה עלה שוב לארץ מלבד העלייה בימי זרובבל (שלכל הדעות הוא עלה בה, המחלוקת היא רק לגבי עזרא) ובימיו. וזה רק מעט מהקושיות. בקיצור, לא שייך להמציא שיטה מחודשת, שהמלבי"ם ואחרים לא חשבו עליה, ויש עליה קושיות עצומות, רק בגלל שאפשר להבין כך מהגמרא בערכין.
אם ממש חשוב לך יישוב הגמרא שם, אז לשיטת זרובבל אפשר לומר שקיבלו עליהם להתחייב במצוות התלויות בארץ כבר בכניסה לארץ, והתוקף ההלכתי המחייב לכך היה כשעזרא קידש את הארץ. לשיטת נחמיה אפשר לומר שזו אמירה כללית: כשם שבקדושה ראשונה התחילו ספירת שמיטין ויובלות, כך גם בקדושה שנייה, על אף שהספירה החלה כמה שנים לפני האמנה. זה אמנם דחוק, אך מקושיות לא מתים, ובטח שלא ממציאים שיטות שקשות פי כמה וכמה משני השיטות גם יחד. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 19:53, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

צריך לשאול את הרב גנוט מה מקורו, אבל אני סומך שליו שהוא בדק את הנושא לפני שכתב כך. למה כל כך ברור לך שנחמיה עלה בימי זרובבל? בגלל נחמיה, ז', ס"ה? אפשר לדחות שזו תוספת מאוחרת לספר היחס, או לטעון שהתרשתא הוא אכן תפקיד בלבד, ואז מלא אותו אדם אחר (למרות שהמאמר דוחה את האפשרות הזו. גם אם מקבלים שנחמיה עלה בעלית זרובבל (או שנחמיה הוא הוא זרובבל. מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד א'), לא חייבים להניח עליה שלישית כמו שטענת, כי אפשר שפשוט נשאר שם ליותר זמן. כאמור, זו המשמעות הפשוטה בגמ', ולא "אפשר להבין כך מהגמ'", ולענ"ד היא בסיס איתן למדי. תירוצים דחוקים אפשר להפנות גם כלפי הקושיות עליה , או להשאר בקושיא כי, כדבריך, מקושיא לא מתים.
ההסבר שלך בגמ' לשיטת זרובבל לא מחזיק, כי הגמ' לומדת את קידוש הארץ מכך שאותו סוכות היה כיהושע, ועדין תאלץ לומר שזה היקש כללי בלבד. נחמה קרובה לבוא, בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט 22:36, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ שמע, זה ממש לא רציני לנהל דיון על נושא כל כך רחב בדף שיחה. נכתבו שני מאמרים ענפים מלאים בראיות המצדדות בכל אחת משתי האפשרויות שהוזכרו במלבי"ם. בעיניי, האפשרות שהסיפור המתואר בספר נחמיה ח-י ארע בעת עליית עזרא מופרך מיסודו, ובאופן לא מפתיע הוא אכן לא הועלה כהצעה על ידי אף ראשון או אחרון. להסתמך על דיוק מגמרא שאפילו לא עסקה בשאלה זו במישרין, או על רב שכלל לא דן בסוגיה זו אלא מתארך את האמנה באופן המתאים לעליית עזרא, ולבנות מכך תיאוריה שלמה על כך שהאמנה הייתה בימי עזרא מבלי להתייחס כלל לכל הטענות שהועלו כראיות לכאן ולכאן, זה ממש לא רציני. יסלח לי כבודו.
הרבה יותר סביר לומר שהרב גנוט טעה בתארוך, מלומר שהוא המציא שיטה חדשה ללא בדל ראיה.
אם אתה חושב שאכן יש בסיס נרחב להוכיח שהאמנה הייתה בימי עזרא, תוך המתמודדות באופן משכנע קודם כל עם הקושיה הבסיסית למה האמנה מובאת בספר נחמיה ולא בספר עזרא, ולאחר מכן מתמודדת גם עם יתר הקושיות והדחקים העולים מפירוש זה, שאיש לא הציע אותו עד הלום - אדרבה, מוזמן לכתוב על כך מאמר, אהיה הראשון לקרוא אותו (לגמרי בכנות, ללא טיפת ציניות או לעג חלילה). אבל להסתמך על מקורות בודדים שאפילו לא עסקו בשאלה זו, ועליהם לבנות מגדל הפורח באוויר, לא שייך כלל לענ"ד. ברכה והצלחה. יאיר דב • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 23:02, 4 באוגוסט 2019 (IDT)

סתם כהערה בעלמא: ראה רמב"ן ויקרא כו, מג. שבת שלום, בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תש"ף 14:56, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

זבוב שחמטן

הי,

בתיקון זה הוספת טענה שהזבובה מטילה רימות חיות. טענה זו סותרת את הנאמר בפסקה הקודמת, על פיה הזבובה מטילה ביצים שמהן בוקעות הרימות אחרי 8 עד 20 שעות. מה המקור לטענה זו שלך? אביהו - שיחה 18:30, 22 בספטמבר 2019 (IDT)

שלום אביהו. תודה על הסבת תשומת הלב. אינני זוכר איפה ראיתי את זה, כנראה שראיתי את זה לגבי זבוב גדול אחר ולא זבוב השחמטן. מןזמן להסיר זאת מהערך עד שאמצא את המקור.
יישר כח. יאיר דב • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ט • 20:07, 22 בספטמבר 2019 (IDT)

תסכים לסייע לי פעם בשבוע"

צהריים טובים יאיר דב,
הוטלה מגבלה קשה על האפשרות שלי לתרום לויקיפדיה אבל נאמר במפורש שאין כל מניעה שאבקש ממשתמש לאחר להכניס את התוכן למרחב הראשי אם התוכן בעל חשיבות בעיניו.
האם תסכים שפעם בשבוע אציג לעיונך פיסקה שלדעתי ראויה להיכלל בערך מסויים, וככל שהיא (או חלק ממנה) יהיה בעל חשיבות בעיניך - תכניס אותה בעצמך לאותו ערך? בן נחום - שיחה 15:47, 5 בפברואר 2020 (IST)

אשתדל בלנ"ד. פעילותך תחסר לנו. יאיר דב • שיחה • י"א בשבט ה'תש"ף • 20:03, 5 בפברואר 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שלי

שלום יאיר דב היקר,
להבנתי, בערך על סופר יש חשיבות אנציקלופדית מובהקת לשים בפיסקה "קישורים חיצוניים" קישור לביקורת הספר שהוא כתב - גם אם הביקורת מורכבת מפסקאות ספורות בלבד (ומבחינות רבות עדיף קישור לביקורת תמציתית מאשר קישור לביקורת מנופחת).
כך גם נהוג בויקיפדיה זה שנים! אני יכול למצוא לך בקלות עשרות (!) ואולי אפילו מאות ערכים על סופרים, שבפיסקה "קישורים חיצוניים" יש קישור לביקורת על ספרים ספציפיים שלהם.
כמובן בכל מקרה תפעיל את שיקול דעתך, והוא הקובע!

אם גם לדעתך יש בזה חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק את הקישור דלהלן כמפורט להלן:

בערך בנימין בראון בפיסקה "קישורים חיצוניים" תחת הכותרת "ביקורת על ספריו":

• אלון שלו, ‏ביקורת על הספר "מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים", השילוח, 7, נובמבר 2017

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 12:51, 29 במרץ 2020 (IDT)

טיוטה:הכותל הצפוני

אתה מתכנן להתקדם עם הטיוטה? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 00:07, 1 באפריל 2020 (IDT)

בעקרון כן, לא יודע להגיד מתי. כעת אני מאד עמוס. יאיר דב • שיחה • ח' בניסן ה'תש"ף • 22:29, 1 באפריל 2020 (IDT)

הערכים הנפלאים ביהדות שאתה כותב

מה דעתך להעלות אותם לאוצר הספרים היהודי השיתופי? בעיקרון אפשר להעתיק אם רק אתה כתבת, אבל כמובן ששם לא צריך לכתוב "... הוא מושג ביהדות" וכו'’ וזה כתוב כערך תורני. תוכל לראות את ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי. תודה רבה! ישראל קלר • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף • 10:27, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

We sent you an e-mail

Hello יאיר דב/1,

Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email surveys@wikimedia.org.

You can see my explanation here.

MediaWiki message delivery - שיחה 21:51, 25 בספטמבר 2020 (IDT)

שאלה לפני יצירת ערך חדש

בוקר טוב יאיר דוב, מה שלימך?
מה דעתך על יצירת ערך "הטענות נגד כשרות הבחירות לנשיאות ארה"ב 2020"?
נראה לי שריבוי הטענות מגורמים רשמיים - נשיא ארה"ב ואחרים - לזיופים, הטיות וכשלים חוקתיים (כגון קבלת פתקים שהגיעו לאחר הבחירות) וההחלטה של שר המשפטים בארה"ב לפתוח בחקירה, מצדיקים ערך על התופעה אף אם בסוף יתברר שאין לטענות אלו השפעה על זהות הנשיא.
מה דעתך? בן נחום - שיחה 10:22, 11 בנובמבר 2020 (IST)

בוקר טוב בן נחום. שאלה טובה. לענ"ד עדיין מוקדם לדעת אם יש לזה חשיבות אנציקלופדית, כרגע זה גבולי. כדי למנוע מצב של טרחה מרובה סביב כתיבת הערך, שעלולה לרדת לטמיון, הייתי ממתין קצת לראות לאן זה מתפתח. בברכה יאיר דב • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשפ"א • 10:26, 11 בנובמבר 2020 (IST)

בנוגע ל־hangouts chat

צר לי, אבל רק עתה ראיתי את הודעתך מסוף אוקטובר... יש לי בעיה עם הממשק של הצ'אט ולכן עדיף לכתוב לי במייל. דגש חזק - שיחה 10:57, 14 בדצמבר 2020 (IST)

ערוץ לאומנות

היי יאיר, מה שלומך? נאלצתי להסיר את הקישורים שהוספת במרחב הערכים ל"ערוץ לאומנות". צר לי, אבל מדובר בקישורים לערוץ לא אקדמי, לא אנציקלופדי, לא מטעם רשות רשמית כלשהי, וללא סימוכין טובים ומקורות. אבקשך לא להוסיף עוד שכאלה. MT0 - שיחה 19:36, 8 בינואר 2021 (IST)

שבוע טוב MT0, תודה על העדכון, אך אינני מקבל את דבריך. ישנם עקרונות מאד ברורים ומוגדרים לאילו אתרים אפשר לקשר בקישורים חיצוניים ולאילו לא, וערוץ לאומנות אינו נכלל בשום קטגוריה שנמנית כאתר שלא ניתן לקשר אליו. מדובר בערוץ שעורך סקירות אנציקלופדיות, מקיפות ויסודיות לכל דבר ועניין, כמו כן, בדרך כלל בתיאור הסרטון מובא קישור לספרים או מאמרים של אנשי מקצוע שעליהם מתבסס הסרטון. וגם במקרים שלא, ניתן לבדוק בקלות את אמיתות הנתונים המוצגים בסרטון.
כמו כן, ישנם בויקיפדיה אלפי קישורים חיצוניים למאמרים, שיעורים והרצאות של כותבים שאינם "אקדמיים", ובכל זאת הם מובאים בקישורים החיצוניים, וסרטוני ערוץ לאומנות אינם נופלים מהם ברמתם המקצועית.
לכן אבקשך לחדול מהסרת הקישורים. תודה. יאיר דב • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"א • 19:25, 9 בינואר 2021 (IST)

שבוע טוב ידידי, צר לי אך לא העלת טענה עניינית מדוע הערוץ לגיטימי בתור קישור חיצוני. ראשית, הוא אינו נותן "סקירות אנציקלופדיות" מקיפות כפי שאתה טוען. שנית, הוא כן עובר על הכללים היות והסרטונים מכילים תכנים המפרים זכויות יוצרים (וידאו וסטילס), בניגוד לאתרי אקטואליה למשל. כמובן שקיימים קישורים רבים שמקומם לא בוויקיפדיה לדעתי, אבל זה לפעם אחרת. אין לי משהו מיוחד נגד הערוץ, אבל הוא פשוט לא מספיק טוב כדי להוות מקור חיצוני אליו ויקיפדיה יכולה להפנות את הקוראים מהערכים שלה. במידה ותסכים, אשמח להעביר את השיח פה לדיון ציבורי במזנון. MT0 - שיחה 23:38, 9 בינואר 2021 (IST)

א. הוא בהחלט נותן סקירות מקיפות ומקצועיות, כפי שניתן להתרשם מהסרטונים גופם. ב. אם תרצה, אני מוכן להתפשר על השׂמת קישורים לסרטונים שבתיאור הסרטון מופיע ספר מקצועי שנכתב על ידי אדם בעל ידע אקדמי רשמי בתחום, שעליו מתבסס הסרטון. זה עונה על הדרישה לסקירה אנציקלופדית. ב. לגבי הטענה על הפרת זכויות יוצרים, לא ידוע לי על כך, אבל אבדוק זאת. עד מיצוי הבדיקה אל תעלה את הדיון למזנון. תודה. יאיר דב • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"א • 00:49, 10 בינואר 2021 (IST)

עדכן. MT0 - שיחה 00:56, 11 בינואר 2021 (IST)

MT0, טרם התפניתי להגיע למיצוי הבדיקה. בא נסכם שכרגע אני מקפיא את הוספת הקישורים לערוץ, ובאם ארצה לחדש את הוספת הקישורים - אעדכן אותך על כך. יאיר דב • שיחה • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 09:24, 12 בינואר 2021 (IST)

אוקיי MT0 - שיחה 19:33, 13 בינואר 2021 (IST)

מזל טוב! תזכו לגדלו...

שמחתי לשמוע מחבר על הולדת הבן! תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים. ברכתנו כמובן שלוחה גם לגיבורה שעשתה את רוב העבודה... הרבה נחת! דגש - שיחה 10:21, 21 באפריל 2021 (IDT)

אמן! תודה רבה! יאיר דב • שיחה • י' באייר ה'תשפ"א • 17:56, 22 באפריל 2021 (IDT)

יאיר דב שלום! תוכל לעזור לי להעלות את הסמליל של היישוב אביתר? (אני יצרתי אותו)

תודה

כן. איפה הקובץ? יאיר דב • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 11:52, 8 ביוני 2021 (IDT)

גזירת הלבוש

גְּזִירָה, גְּזֵרָה. דגש - שיחה 21:03, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה. אם כי זה לא הערך היחיד בויקיפדיה ששמו "גזירת...". יש עוד כמה וכמה. עכ"פ, לשיקולך אם לשנות. יאיר דב • שיחה • כ"ז באב ה'תשפ"א • 21:13, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

בראשית 2

אהלן, כל הכבוד על כתיבת הערך בראשית 2 (גשושית). עם זאת, שם לב שהייתה הצבעת מחלוקת בה הוחלט לאחד בזמנו את הערך אל בראשית (גשושית). היה לא מזמן דיון על הנושא בדף השיחה של הערך המאוחד. לפיכך לפי שעה כתיבת ערך נפרד מנוגדת להחלטת קהילה ואני בינתיים מעביר אותו לטיוטת משתמש שלך. מוזמן לפעול בהתאם להנחיות בדיון האחרון. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:30, 22 בדצמבר 2021 (IST)

תודה על הסבת תשומת הלב. עיינתי כעת בשיחה שהפנית אליה, וראיתי שהרוב שם תומכים בערך עצמאי (הוספתי את דעתי שם כעת, וכרגע יש 4 תומכים מול שניים שמתנגדים (כלומר מציעים להמתין עוד). ההצבעה התרחשה במאי 2019, מאז עברו הרבה ציוני דרך משמעותיים בקידום הפרויקט. לכן על פניו אני לא רואה מניעה לפתוח ערך עצמאי. יאיר דב • שיחה • י"ט בטבת ה'תשפ"ב • 23:15, 22 בדצמבר 2021 (IST)

ראשית, שם לב למדיניות האיחוד/התנגדות לאיחוד, זה לא משהו שאפשר להפוך עם רוב בדף שיחה, בטח לא אחרי הצבעת קהילה. אגב, שם לב שבזמנו האיחוד התקבל ברוב של 14-18, ומצב פרק "בראשית 2" בערך לאחר האיחוד היה כך, כך שאני לא בטוח כמה הפער ממנה לעכשיו דרמטי מאוד מבחינת "שינוי נסיבות" וכמה סביר שיהיה רוב הפוך. אבל אולי. אתה כאמור (בדף השיחה של בראשית) מוזמן לפתוח הצבעת מחלוקת נגדית (כמו שאני נאלצתי לעשות בזמנו למרות הרוב שהיה לאיחוד, בגלל לפחות 2 מתנגדים, בעקבות הנהלים...). איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:41, 22 בדצמבר 2021 (IST)

אגב! כל מה שכתבתי לא סותר את זה שאתה יכול להוסיף חלקים מן הטיוטה שלך לפרק בבראשית (גשושית), אם יש קטעים שכתבת שיכולים להתאים לכך לדעתך. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:04, 23 בדצמבר 2021 (IST)

תודה רבה על ההסברים. לטעמי יש הבדל מהותי מבחינת "שינוי הנסיבות". שים לב שכל מה שכתוב בערך בזמן הצבעת המחלוקת הוא הצהרות בעלמא, בעוד שכעבור כשנה וחצי מאז הוכרז באופן רשמי במעמד נשיא המדינה על התנעת פרויקט בראשית 2, וזאת לאחר שהתקבלה תרומה של מיליון דולר לטובת העניין. במעמד זה גם נקבע תאריך לשיגור (אם כי לא תאריך מדויק). פרסום זה זכה לסיקור תקשורתי נרחב.
יתר על כן, ביולי 2021 פורסם שהחברה גייסה כבר 70 מיליון ש"ח עבור הפרויקט, מה שבהחלט נותן לו דחיפה משמעותית וממילא לחשיבות הערך העצמי. וכפי שאתה יכול לראות בדף השיחה, נתונים אלו הובילו את המשתמשים שתמכו שם בפיצול הערך, לסבור שכעת הפרויקט כבר ראוי לערך עצמאי. יש להניח שעוד כמה וכמה משתמשים יסכימו איתנו.
אבל אין לי מוטיבציה להשקיע אנרגיות נוספות על הספק, ולכן כרגע אניח לזה כך, לצערי. יאיר דב • שיחה • י"ט בטבת ה'תשפ"ב • 05:40, 23 בדצמבר 2021 (IST)

מציע לך לרכז את הנימוקים בדף השיחה של בראשית (גשושית), כי אולי הם ישפיעו על מישהו ויקלו עליך את התהליך. כך או אחרת, בהצלחה! וכל הכבוד על פעילותך הפוריה! איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:59, 23 בדצמבר 2021 (IST)

תודה לך על העצה. אני נוטה לקבל אותה. יאיר דב • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ב • 09:15, 26 בדצמבר 2021 (IST)

רבי משה מצוריך

שלום.
תודה על יצירת הערך. האם יכול להיות שחלקים מהערך הועתקו מהערך המקביל בהמכלול? אם כן, שים לב שזו פגיעה בזכויות היוצרים שלהם, ולכן העתקה כזו אסורה. אם לא, אני מתנצל מראש על חשד השוא. סליחה, בן עדריאל • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"ב 14:47, 30 בדצמבר 2021 (IST)

שלום. אכן לקחתי את הדברים מהמכלול עם שינויים פה ושם. סברתי לתומי שזו אנציקלופדיה חופשית כמו ויקיפדיה (שממנה היא מייבאת חלק גדול מערכיה). לא ידעתי שיש על תכניה זכויות יוצרים. עכ"פ כמדומה שכל החומר שמופיע בערך שם מבוסס על המבואר בהקדמה לספר הסמ"ק עם הגהות הסמ"ק מצוריך, שאליו הפניתי בקישורים החיצוניים. יאיר דב • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"ב • 15:01, 30 בדצמבר 2021 (IST)

לצערי, למרות שהמכלול לוקח את רוב ערכיו מויקיפדיה בהסתמך על הרשיון החפשי, את הערכים שנכתבים בו עצמו הוא לא מוכן לשחרר באותו רשיון, ושומר את זכויות היוצרים לעצמו (אפילו לא לכותבים, אז אפילו אם אתה כתבת את הערך שם זו היתה בעיה). זה כתוב בתחתית כל דף במכלול. אני מסכים שכנראה כל החומר שם מבובב על ההקדמה, וגם חלק מהניסוחים מועתקים מההקדמה ההיא, כך שאולי גם המכלול פה מפר ז"י. לענ"ד צריך עוד לוודא שאין בערך ניסוחים שמתבססים על הניסוח של המכלול. בן עדריאל • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"ב 19:35, 30 בדצמבר 2021 (IST)

תודה על ההבהרה. אנסה לשנות את הניסוח והתוכן כך שלא ייחשב ללקוח מהמכלול. יאיר דב • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"ב • 21:08, 30 בדצמבר 2021 (IST)

אזהרת חסימה

אם תסיר תבניות בניגוד לנהלים מערכים תחסם מעריכה בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 14:26, 11 בינואר 2022 (IST)

חבל שבמקום לקיים את ההנחיה "במקרה של ערך שעמידתו בקריטריונים מוטלת בספק, יכול ויקיפד בעל זכות הצבעה לפתוח בדיון חשיבות על ידי הצבת תבנית חשיבות ופתיחת דיון בדף השיחה", אתה בוחר להתמודד עם העדר הדיון בדרך זו. יאיר דב • שיחה • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 17:39, 11 בינואר 2022 (IST)

זאת לא הנחיה. זה הפירוש הלקוי שלך למה שכתוב בדף המדיניות. אם אינך יודע מה הפירוש הנכון אל תעשה כלום. בוודאי אל תוריד תבניות כלשהן אם אינך יודע מתי ומי ירשאי להורידן. גילגמש • שיחה 17:55, 11 בינואר 2022 (IST)

זה הפירוש הנכון ליודעי הבנת הנקרא. ואם יש פירוש אחר כלשהו שמשום מה לא טרחו מנסחי דף המדיניות ליידע עליו את הקוראים, זה לא אומר שצריך להתנפל על מי שכל חטאו הוא שביקש למלא אחר מה שהבין כהנחיה. לא צריך ישר לבוא ולאיים בחסימה. אפשר להסביר יפה שעל אף שניתן להבין כך מדף המדיניות, בכל זאת הכוונה היא כזו וכזו, ושלהבא אין להסיר את התבנית.
אגב, באותו דף מדיניות, ממש שורה לאחר מכן, כתוב שבערכים שקשורים לנפגעי פעולות איבה יש לשים את התבנית בדף השיחה ולא בערך עצמו, אז אני מצפה ממך למלא גם אחר הנחיה זו. או שמא גם כאן הפירוש שלי "לקוי" וזו גם המלצה? יאיר דב • שיחה • י' בשבט ה'תשפ"ב • 18:07, 11 בינואר 2022 (IST)

תעביר את זה הלאה!

	תעבירו את זה הלאה!
	סיבת העיטור: על פיתוח ערכי ההלכה בויקיפדיה העיטור מוענק במסגרת המיזם "תעבירו את זה הלאה". נשמח אם תצטרף לשרשרת הפרגונים, ותעביר הלאה את התבנית לשני עורכים נוספים (או יותר) שאתה מעריך, באמצעות העתקת טקסט זה לדף השיחה שלהם והוספת סיבה: {{תעבירו את זה הלאה2|סיבה=*יש להזין סיבה כאן*}}

שבת שלום, בן עדריאל • שיחה • י"ב בשבט ה'תשפ"ב 13:07, 14 בינואר 2022 (IST)

תודה רבה לך . שבת שלום יאיר דב • שיחה • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 13:46, 14 בינואר 2022 (IST)

הונחה תבנית חשיבות על ערך שכתבת

לתשומת לבך הונחה תבנית החשיבות על הערך נסים אברהם אשכנזי . Crocodile2020 ‏• שיחה 20:47, 25 בינואר 2022 (IST)

תודה רבה לך, אם תעיין בדף השיחה שם תראה שהגבתי שם. אבל תודה על הווידוא. יישר כח. יאיר דב • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשפ"ב • 22:50, 25 בינואר 2022 (IST)

תעבירו את זה הלאה (2)

		תעבירו את זה הלאה!
		סיבת העיטור: *על הוספת המאמר המרגש של הרב ווייץ למעמד הר סיני* העיטור מוענק במסגרת המיזם "תעבירו את זה הלאה". נשמח אם תצטרף לשרשרת הפרגונים, ותעביר הלאה את התבנית לשני עורכים נוספים (או יותר) שאתה מעריך, באמצעות העתקת טקסט זה לדף השיחה שלהם והוספת סיבה: {{תעבירו את זה הלאה3|סיבה=*יש להזין סיבה כאן*}}

אנחנו חלוקים בהרבה דברים, אבל זו רק סיבה נוספת לפרגן. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 06:28, 26 בינואר 2022 (IST)

תודה רבה איתמר, יישר כח! יאיר דב • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשפ"ב • 10:16, 26 בינואר 2022 (IST)

חשד להעתקה

שלום, הערך גזירת הלבוש (רוסיה) שערכת נחשד כמפר זכויות יוצרים, שוויקיפדיה מקפידה מאוד על שמירתן. על פי מדיניות האתר אין להעתיק תוכן המופיע במקורות אחרים ולהעלותו לוויקיפדיה, אלא אם קיבלת רשות מפורשת בכתב לעשות זאת, או שיצרת את התוכן בעצמך, ולך זכויות היוצרים. נראה שמקור הטקסט נמצא כאן. אם התוכן המועתק שייך לך, או אם ברשותך אישור מתאים מבעלי התוכן, יש לפעול על פי ההנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS.

המשך תרומה לוויקיפדיה על ידי העלאת חומרים מקוריים משלך הוא מוזמן ומבורך.

תודה,

הגב בבקשה בדף שיחת הערך לגבי העניין הזה. גילגמש • שיחה 08:58, 28 בינואר 2022 (IST)

אז תמחק אותו וזהו. חשבתי לתומי שהאנציקלופדיה היהודית היא אנציקלופדיה חופשית כמו ויקיפדיה, ואפשר לקחת ממנה מידע לויקיפדיה כשם שהרבה, אם לא רוב, ערכיה לקוחים מויקיפדיה. מסתבר שלא. אז לא צריך טובה מהם. אין לי זמן לכתוב קצרמר חופשי. תמחק את הערך וזהו. אגב, זה הערך היחיד שלקחתי מהם למיטב זכרוני. יאיר דב • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשפ"ב • 09:25, 28 בינואר 2022 (IST)

בסדר גמור. תודה על התשובה. גילגמש • שיחה 09:34, 28 בינואר 2022 (IST)

אברהם צבי הירש גרודזינסקי

תודה על הערך. הצבתי שם תבנית דרישת מקורות. א. כי חייבים לשים מקור כלשהו שיהיה אפשר לאמת את האמור ולהרחיב במקרה הצורך. ב. אני כתבתי בשעתו את הערך על אביו, לא זכור לי שבנו הגיע לאמריקה ואף שימש בה רב. יש מצב שהתערבבו לך שני אנשים? ביקורת - שיחה 16:14, 6 בפברואר 2022 (IST)

וואו. אתה צודק. זה אדם אחר. לפי אחת ההקדמות של ספריו, הוא (רבי צבי הירש של אמריקה) למד אצל אביו של ר' חיים עוזר בליטא, ואחר כך עבר לקובנה ואז לאמריקה. כנראה נקרא 'גרודזנסקי' על שם עירו, כי לא ראיתי שיש קשר משפחתי ביניהם. אז אפצל את זה לשני ערכים נפרדים (לא כרגע כי אין לי זמן - אם אתה רוצה לעשות את זה - מוזמן). תודה רבה, ויישר כח על תשומת הלב. יאיר דב • שיחה • ה' באדר א' ה'תשפ"ב • 16:25, 6 בפברואר 2022 (IST)

בכל מקרה תעדכן תאריכי לידה/פטירה של אחד מהם, שיהיה ברור על מי הערך הנוכחי מדבר. ואז תשאיר לך משימה פתוחה לעתיד לכתוב ערך על השני. ביקורת - שיחה 16:28, 6 בפברואר 2022 (IST)

האמריקאי מזהה עצמו כ"צבי הירש" (כך מופיע על ספריו), וחי בשנים 1857–1947. הספרים "מילי דברכות" "מקוה ישראל" ו"לקוטי צבי" חוברו על ידו. דגש - שיחה 16:46, 6 בפברואר 2022 (IST)

הכל טוב ויפה וידוע, השאלה במי בוחר יאיר דב להתמקד, שנוכל להסיר את המידע על האחר ולקוות שייכתב ערכו. ביקורת - שיחה 17:26, 6 בפברואר 2022 (IST)

דגש וביקורת, כמדומה שרק לליטאי קראו גם 'אברהם', ואילו לאמריקאי רק 'צבי הירש', אז נשאיר את התוכן על הליטאי בערך זה, ואפתח קצרמר נוסף על האמריקאי. יאיר דב • שיחה • ו' באדר א' ה'תשפ"ב • 23:01, 6 בפברואר 2022 (IST)

תאריכי הלידה/פטירה בדוקים? במצב הנוכחי, צריך להעביר את הערך הראשון לפחות למרחב המשתמש או טיוטה. אתה עומד לטפל בו? ביקורת - שיחה 00:35, 7 בפברואר 2022 (IST)

יאיר, אני לא מבין: האמריקאי ("צבי הירש") חי בשנים 1857–1947 (כך על פי אתר הספריה הלאומית [1], למשל). בערך על הווילנאי כתבת שהוא חי בשנים 1857–1947; בערך על האמריקאי כתבת שהוא נולד ב־1858. אלה נראות לי טעויות. דגש - שיחה 14:51, 7 בפברואר 2022 (IST)

כאן מקורות על תאריכי לידה ופטירה של האמריקאי. ביקורת - שיחה 17:20, 7 בפברואר 2022 (IST)

התאריך החדש של אחי רח"ע הרבה יותר מסתדר לי, ושוב הכנסת אותו בלי מקורות, זה חבל. הרי מצאת את התאריך איפשהו, עיתון? ספר? טוב שיהיה רשום. ביקורת - שיחה 20:14, 7 בפברואר 2022 (IST)

דגש וביקורת, תיקנתי כעת את שני הערכים על פי מה שראיתי בפורום אוצר החכמה לגבי שניהם. יאיר דב • שיחה • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:20, 7 בפברואר 2022 (IST)

ביקורת, לא ידעתי אם קביל להביא מקור משרשור של פורום אוצר החכמה... יאיר דב • שיחה • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:21, 7 בפברואר 2022 (IST)

לא קביל, אבל מן הסתם הכותבים שם לא המציאו, הם לא כותבים מנין המידע? ביקורת - שיחה 20:41, 7 בפברואר 2022 (IST)

בדרך כלל לא כותבים שם david7031 • שיחה • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:42, 7 בפברואר 2022 (IST)

ניכר שמה שכתבו שם נכון, כי ראיתי את זה גם באתרים נוספים. אם יהיה לי זמן אחפש איפה ראיתי את זה עוד. יאיר דב • שיחה • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:50, 7 בפברואר 2022 (IST)