― הועבר מהדף שיחת משתמש:האיש והאגדה#הכחלת ערכים בוויקי
לצערי, לפעמים אנחנו צריכים להכחיל בוויקיפדיה גם צורה שגויה של מונח מסוים (כי הוא רווח גם בצורה זו), אבל אין דרך להתריע בפני המשתמשים שהמושג (הכחול) שהם השתמשו בו בוויקי אינו המילה התקנית, ואולי אפילו שגוי (אם תמצא דרך כזו, אשמח אם תציע לי). בכל אופן, במה עסקינן הפעם? במונח "נרקיסיזם", שמוצאו מ"נרקיסוס", מהמיתולוגיה היוונית. בעברית השתרשה הצורה המשובשת "נרקסיזם", "נרקסיסט", אבל, כמדומני, הצורה התקנית עדיין רווחת מאוד (לא בדקתי מה שיעור המופעים בכל אחת מן הצורות). אלדד • שיחה01:37, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הרעיון שלי לפתרון הבעיה הוא רעיון נועז ומהפכני. אבל לדעתי הוא היה יכול ללכת: הקורא/כותב לא מבחין בבעיה בגלל ההפניה האוטומטית. הרעיון שלי הוא שכשכותב מקליד את המושג בצורה השגויה, הוא ייתקל בעת השמירה בהודעת שגיאה האומרת: הקלדת את המושג X באופן שגוי, הכתיב התקני למושג הוא: X. הרעיון אפשרי, בדומה למה שקיים בויקי כשמקלידים כיום את התבנית {{חשיבות}}, שהיא צורה נושנה ש(נחשבת) כיום (ל)שגויה, ומופיעה אזהרה המזהירה להקליד {{ס:חשיבות}}. בכל מקרה סביר להניח שגם אם הרעיון הזה יתקבל הוא יבוצע רק בתוך מרחב הערכים ולא בדפי שיחה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק05:14, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
טוב, כוונתי היא בראש ובראשונה למרחב הערכים. ממילא במרחב דפי השיחה אנשים רשאים לכתוב ככל העולה על רוחם, וכמעט שלא משתמשים בקישורים. אלדד • שיחה12:47, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נראה לי שקצת קשה ליישם את מה שהצעת. האופציה היחידה שאני רואה היא סקריפט שכולל בתוכו, באופן מובנה, רשימה קצרה יחסית של שגיאות נפוצות (ומובהקות) בקישורים, שניתנת לעריכה על ידי מפעילי מערכת בלבד. עם זאת, הסקריפט לא יוכל להבדיל בין טקסט שהוסיף המשתמש לטקסט שכבר היה בערך, לכן יזהיר את המשתמש (שעורך ערך שנוצר לפני יצירת הסקריפט) מפני קישורים שלא הוא הוסיף.
כדאי לדון בכך במזנון. להבנתי האפשרויות עם דף כזה מעט מוגבלות, כיוון שישנן שגיאות כתיב אפשריות רבות וקשה לאתר את הנפוצות ביותר. – rotemliss – שיחה22:07, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הפתרון הבא טוב רק לערכים מסויימים: לעיתים "טעות נפוצה" או "כתיב ארכאי" יכולים להיות מתועדים באופן לגיטימי בגוף הערך במסגרת פסקת "מקור השם"/"אטימולוגיה"/"שם המושג" וכו' או סתם "פלוני (נכתב גם: פלאני, אלמוני, פלמוני)" וכו'. במקרים כאלו אפשר לשלב את ההסבר לטעות/כתיב לא מקובל וזה אף יסייע לקורא. DGtal 22:25, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הצעה חלופית. במקום הפניה אוטומטית יהיה מעין דף פירושונים ובו ייכתב:
המונח נרקסיזם אינו קיים בשפה העברית ומהווה שגיאת כתיב
אפשר לפתור זאת על ידי הרשאה. שימוש בתבנית זו יהיה מוגבל רק לאותן ההפניות השגויות הקיימות כיום. ברור שההתנגדות לא נובעת מ(טעויות כמו) נרקסיזם, אלא מהחשש להכנסה של טעויות כתיב שכיום לא מקבלות הפנייה. לכן זה כן פתרון לבעיה. איתן • שיחה23:06, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הרעיון הזה לא מספיק בשל כדי להביא אותו לדיון במזנון. לא ברור מה בעצם מוצע כאן, לא ברור באיזה אופן הרעיון הזה יתוחזק, לא ברורה הבירוקרטיה הנדרשת ולא ברור הרעיון הטכני. בנוסף, רעיונות מסוג זה הם הבסיס עליו קמות חברות סטארט-אפ, עצם המחשבה שאנחנו יכולים ליצור משהו מספיק טוב בכלים פשוטים כJS, ללא עזרתם של מקצוענים בתחומים הרלוונטיים (בלשנות ומדעי ההתנהגות) גורמת לי להטיל ספק בישימות הרעיון (זאת בעצם הסיבה העיקרית בגינה הייתי שמח לראות הצעה מבושלת יותר). תומר א. - שיחה22:59, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
היום בדפדפנים שונים יש אפשרות (או מובנית או כפלאג אין) של בדיקת שגיאות כתיב. כעורכים מומלץ שנעשה שימוש בכלים שמציע הדפדפן שהם הרבה יותר חזקים מרשימה צנועה של מילים שגויות בסקריפט. אגב נרקסיזם מסומן כשגיאה בfirefox. ערן - שיחה23:15, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אם רוצים לפתור את הבעיה של קישור שמופיע כחול למרות שהוא שגיאת כתיב, פשוט בגלל שעשינו הפנייה, אז יש דרך קלה יותר - פשוט להתריע בפני העורך שיש קישור בדף שמפנה לדף הפנייה - הרי בדרך כלל אין סיבה לקשר לדף הפנייה, והערה (אולי שתופיע בתצוגה המקדימה) שתגיד - "שים לב, הקישורים X ו-Y מובילים לדף הפנייה", אמורה לפתור את הבעיה. כך אין שום צורך ברשימה מוכנה של שגיאות. כמובן, זה לא עוזר במקרה של חיפוש של המושג השגוי. עופר קדם - שיחה22:37, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
דווקא כאן שימוש בJS יכול להיות קל הרבה יותר (בעת השמירה הולכים אחרי ההפניה ואם היא דף פירושונים מחזירים הודעת שגיאה). תומר א. - שיחה22:59, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בוודאי, לכן הצעתי את זה. מן הסתם אני לא מציע שבני אדם יבדקו כל קישור בכל עריכה ויודיעו למשתמש.
לא צריך אבל הודעת שגיאה, או משהו כזה שיפריע לעריכה. לפעמים רוצים לקשר לדף הפנייה, אם זה ערך שעוד לא נכתב, אבל יש משהו כללי יותר, שעדיף לקשר אליו במקום כלום. כאשר הערך הספציפי נכתב, כל הערכים המתאימים כבר יקשרו אליו. אז לא הודעת שגיאה, אבל פשוט הערה, למקרה שלא רצית לקשר לשם (אני, לדוגמא, ממילא תמיד בודק שהקישורים שלי מובילים לערכים עצמם, ולא לדפי הפנייה).
פעמים רבות אני מעדיף לקשר להפניה (למשל מפני שזו המילה הכתובה בערך, ואני מעדיף קישור פשוט), ולכן התרעה כללית על קישור להפניה תהיה מטרד רציני. דוד שי - שיחה23:35, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הפתרון הסביר היחיד לסיוע למי שכותב בשגיאות כתיב הוא מנוע חיפוש בעל יכולת לשונית שמאפשרת לו להתגבר על שגיאות כתיב קלות. לגוגל ולמורפיקס יש יכולת זו, וברבות הימים היא תגיע גם למנוע החיפוש של ויקיפדיה. עד שתגיע, עלינו לזכור שאנציקלופדיה נועדה לקדם את הדעת, ולא את הבורות, ולכן אין לתת בה הפניות משגיאות כתיב מובהקות (יש מקום להפניה מכתיב חלופי שאינו שגוי). דוד שי - שיחה20:26, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הויקי האנגלית פתחה קטגוריה כאן . לדעתי יש בכך תרומה נכבדה לויקי העברית. כמו כן יש בויקי האנגלית ערכי מדיה אחרים כמו קבצי קול, קבצי ווידיאו. שכן על כן לא רק בויקישיתוף יש קבצי מדיה מקובצים בקטגוריות אלא גם בויקי האנגלית.יוסי ישראלי - שיחה22:17, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אין קשר בין הנהוג בויקי באנגלית לבין הנהוג כאן. חוץ מזה, אם תבדוק שוב את הקישור שלך, תגלה שהוא מוביל לקטגוריה ולא לגלריות, קרי לערכים שהם אסופת תמונות. אם בכל זאת אתה חושב שפתיחת גלריות בויקי העברית היא רעיון טוב, פתח דיון בעניין במזנון שכן מדובר בשינוי מדיניות. אין ברצוני לרפות את ידיך, אבל קח בחשבון שאת הדברים שכתבתי בעניין בדיון זה לא אני המצאתי ומשקלם רב בעיני רבים. יוסי • שיחה22:24, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תשווה את זה בבקשה לדף שנפתח כגלריה. או שתקרא את מה שכתבתי ליוסי ישראלי (שהעתיק לכאן את פנייתי אליו בדף שיחתו) ותבין מההקשר שהתייחסתי לערך שהוא גלריה ולא לגלריה בערך. יוסי • שיחה22:55, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
את גלריית התמונות מחקתי מנרקיס בגלל שלא הייתה צנועה כלל. אורכה היה יותר כאורך שאר הערך והיא לא תרמה לו. יש בערך תמונה של נרקיס, רואים איך הוא נראה ולא צריך 10 תמונות של אותו דבר. לדעתי יש מקום לגלרייה (צנועה) רק כאשר יש בה תמונות חדשות שתורמות לערך (לדוגמא מייסן). עדיאל 07:23, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
קריאה לסדר
הדיון הזה מתבלגן ומתבלבל. שימו לב שיוסי ישראלי שואל לגבי פתיחת ערכים שהם גלריות ולא לגבי נוכחות גלריות בערכים. הנושא השני אומנם מעניין רבים, אבל הסטת הדיון לכיוון הזה עושה עוול ליוסי ישראלי שמבקש את דעת הקהילה על ערכים שהם גלריות בלבד. יוסי מחוץ לחשבון 11:00, 15 במרץ 2009 (IST)
לדעתי יש לחלק את סוגיית ערכי הגלריות לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא גלריה מן הסוג שיוסי ישראלי ניסה להקים - גלרית תמונות שכל מטרתה היא הצגת התמונות. לגלריות מן הסוג הזה יש את הקומונס, אין צורך בערכים מעיין אילו אצלנו. הסוג השני הוא גלריות הדגלים (כן, כן, אני יודע שאני משוחד) והסמלים. שם יש לגלריה תפקיד נוסף מלבד הצגתם של כלל התמונות יחדיו, התפקיד הוא ניווטי (דרור הזכיר את זה באיזה דיון אי שם, אם מישהו מעוניין אני יכול לנסות לאתר אותו) גלריות מן הסוג הזה מבורכות ואף רצויות • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית?08:16, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
היום קראתי את הערך בנימין נתניהו על מנת למצוא עוז בנפשי לאהוב אותו כשם שאדם אוהב ראש ממשלה בישראל. בשורה הראשונה נתקלתי בדבר מוזר, הפנייה לקובץ שמע המסביר לי כיצד להגות את השם. מכיוון שאני דובר עברית, וכך גם כל קוראי וכותבי הוויקיפדיה העברית, הגיית השם בנימין נתניהו ברורה לי ומובנת, ואין לי צורך לשמוע כיצד הוגים אותו. לפיכך הסרתי את הקובץ. ואז בדקתי ומצאתי שישנם ערכים רבים על מנהיגים עבריים, כגון דוד בן-גוריון, משה דיין ומנחם בגין, שגם בהם יש הפנייה לקובץ שמע. קובץ שמע מעין זה הוא נחוץ ביותר כאשר מדובר בשם זר, ויש בעיית תעתיק. כך, למשל, לא אדע כיצד הוגים את שמה של העיר xhouanxhou בסין, ואני זקוק לקובץ השמע על מנת להבין שזה משהו כמו גונז'ו. עם בנימין נתניהו אין לי את אותה הבעייה, וגם לא עם בן גוריון. הקבצים הללו נועדו לשימוש בוויקיפדיות זרות, להן השם "נתניהו" נשמע אקזוטי, ויש לדעת כיצד לבטאו. מציע להסיר את כל קבצי השמע מהשמות העבריים. אלמוג07:23, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לדעתי זה לא מפריע וזה עשוי לסייע למתקשיי קריאה ולאנשים שעברית היא שפתם השנייה. אולי גם לעיוורים שמשתמשים בתוכנות הקראה (לא יודע עד כמה הן טובות בהגייה). דניאל ב.08:32, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כן זה מפריע, זה מיותר וזה אווילי. אין כל סיבה שזה יהיה שם. לדעתי גם אנשים שעברית שפתם השנייה (ואף השלישית) יודעים כיצד לבטא את שמו של נתניהו. וכן, הוא צלצל אלי, אבל לא בקשר לזה, ונאלצתי לדחות את הצעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלתו הבאה. אלמוג09:24, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תרשה לי (כרגיל), לא להסכים איתך. כל עוד האנציקלופדיה שלנו לא מנוקדת, אני הייתי מוסיף קבצי קול. במה הם מזיקים? דרור - שיחה11:01, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זה מזיק בזה שזה מזלזל באיטליגנציה של הקורא. בוא נסכים שברגע שיצטרף לדיון הזה מישהו שיאמר "איני יודע כיצד לבטא את השם דוד בן גוריון ונעזרתי בקובץ הקול", ארד מכל טענותי בעניין זה. עד אז זה נראה כמו סתם תוספת מיותרת שמורידה את הרצינות מהערך כבר בשורתו הראשונה. אלמוג11:05, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני דווקא מהרהר ברצינות על תוספת: כל קורא שייכנס לערך, יזכה לשידור אוטומטי של קובץ האודיו, דבר מה בנוסח: הגעת לערך של ביבי נתניהו. הערך ישמיד את עצמו בעוד חמש שניות...בן הטבע - שיחה11:20, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מי שיכול להיעזר בזה, ומודה בכך, כנראה לא דובר עברית ברמה מספקת כדי להתקוטט במזנון.
הכתב העברי הבלתי-מנוקד נודע לשמצה בכך שהוא ניתן לקריאה בכמה אופנים, והכתב העברי המנוקד נודע לשמצה בכך שהוא מאד לא נוח לשימוש (קריאה וגם כתיבה) ובמיוחד במחשב. אני לא מכיר מדינה אחרת, שבה האזרחים - כולל עיתונאים ופוליטיקאים! - אינם מסכימים איך צריך לבטא את שמו של ראש הממשלה. (בעצם זה יכול לקרות במדינות המשתמשות בכתב הערבי). בישראל, יש ההוגים אוֹלמרט (כפי שנכון) ויש ההוגים אוּלמרט. אולי קבצי אודיו אינם נחוצים, אך ניקוד ודאי נחוץ (בהנחה שאנשים יודעים עדיין לקרוא ניקוד). דב ט. - שיחה11:36, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אם לא כולם יודעים ניקוד, אז אולי נוסיף גם את התעתיק הלועזי. הרי אין לזה סוף. חשוב האיות הנכון של שם הערך. מעבר לכך מדובר במותרות. בן הטבע - שיחה11:39, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הוא יחליף את אולמרט? אני מבחין שאינך מעודכן. הגברת ציפי לבני תחליף את אולמרט. ביבי לא מסוגל להרכיב ממשלה ימנית. הוא עדיין זוכר כיצד מטוסו נצמד למטוסו של קלינטון, והנשיא האמריקני התחמק ממנו בנמל התעופה בארצות הברית. בן הטבע - שיחה11:57, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם בעיני יש מקום לקבצים הקול. ההגייה חשובה, גם המבטא, אני נעזר פעמים רבות בקבצי הקול בוויקיפדיות זרות וברור שגם קוראים בוויקיפדיה העברית שאינם שולטים בעברית ברמה מקצועית ובעלי היכרות מושלמת עם כל דרכי הביטוי של השפה ייעזרו בהם. יחסיות האמת • ♥ • י"ט באדר ה'תשס"ט 12:11:59
עוד לא הצלחתי להבין מה הבעייה בקבצי הקול. מבחינתי סביר להכניס קבצי קול בכל ערכי ויקיפדיה. יש אנשים שיודעים עברית, מספיק כדי לקרוא ולהבין, ולא מספיק כדי לדעת את הגיית השמות. מה? ויקיפדיה נועדה לתת מענה אנציקלופדי רק ליודעי עברית ודובריה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר?20:44, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני תומך בהשארת קבצי הקול. גם קוראים שעברית אינה שפת אימם עשויים בהחלט להתעניין בויקיפדיה העברית, ויצאו נשכרים משמיעת ההגייה התקנית. נכון שזה לא דחוף, אבל לא צריך להוריד בכוונה רק כי לחלק מהויקיפדים זה נראה טריוויאלי מדי. קומולוס - שיחה18:34, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
פעם ראשונה שאני מסכים עם קריאה להסרה... אבל איך בכלל שמים קובץ שמע. שאלתי פעם מזמן וקיבלתי תשובה. אבל עכשיו אני לא מוצא יותר... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בכסלו ה'תשע"א • 05:25, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
טוב מצאתי בהמנון לטוביה (המנון לְטֶביֶה (המינון לטוויה?). חיפשתי .OGG שזה כמובן אינטואיטיבי לגמרי. (יום אחד מישהו יבין שכדאי לעזור למחפשים כמו שנאמר: "כי תראה חמור-אחיך ... נידחים - השב תשיבם לו. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בכסלו ה'תשע"א • 05:35, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני מבין כי כתיבת ערכים על משפחות וסדרות של בעלי חיים נחוצים פחות ביחס לסוגים ומינים של בעלי חיים(שכן המידע עליהם רב יותר וממוקד והצורך אליהם מהציבור גדול יותר).
אך האם בכל זאת יש להמשיך לכתוב ערכים- אולטרה קצרמרים כמו :לפידוזאוריה,פשפשיים וכד' -ע"י תרגום מאנגלית או שיש פשוט להזניח את הנושא הזה בנתיים.מה המדיניות לגביי הערכים האולטרה קצרמרים של משפחות וסדרות של בעלי חיים?
מה המדיניות לגביי שמות בע"ח שהמינים והסוגים שלהם בעברית אינם יודעים? האם עלינו לכלול בערכי "משפחות" רשימה של מינים וסוגים עם שמות באנגלית כמו בערך:טרוטה, או שמה דבר זה פסול?
אינני פעיל. נא לא לפנות אליי. דמיינו שכותב זאת אנונימי.
סימניה (אתר אינטרנט) כשמו כן הוא, הנו אתר אינטרנט גדוש פרסומות. מאות ערכים בויקיפדיה מקושרים אליו. אני בדקתי כמה עשרות עד כה, ומצאתי כי כל הקישורים מיותרים בהחלט. בכל הדפים שהגעתי אליהם מערכי ויקיפדיה לא מצאתי דבר זולת שמות של ספרים, שמהווים קישורים לדפים אחרים. כשהקלקתי על הקישורים האלה, בדרך כלל לא מצאתי כל תוכן. רק פעמיים מצאתי תוכן, ולא היה בו כל מידע חיוני הקשור לערך בויקיפדיה. היו אלה כמה משפטים שכתבו הקוראים, עם שגיאות כתיב וניסוח ירוד, ובו סיפרו כמה נהנו מן הספר, או שלא. בקיצור, ביקורתם האישית.
לדעתי, זהו אחד ממיזמי השיווק האגרסיביים ביותר שנעשו עד כה בויקיפדיה, תוך זלזול משמעותי הן בכותבים והן בקוראי האנציקלופדיה הזו. לשם הדוגמה, הנכם מוזמנים לחוות בעצמכם את דרך הייסורים שעברתי אני. התחילו בערך של ניקולאי גוגול, הגיעו ל-קישורים חיצוניים, והקליקו. בילוי נעים!
אתר מיותר - כבר הורדתי את כל הקישורים לספרים (ואם הוספו חדשים בלא ידיעתי יש להורידם). לא מצאתי בו אף קישור שיש בו תועלת ומידע המוסיף על הערך. דרור - שיחה16:52, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הטענה ש"זהו אחד ממיזמי השיווק האגרסיביים ביותר שנעשו עד כה בויקיפדיה" היא שקר והוצאת לשון הרע. האם רחל שהוסיפה קישור כזה, היא סוכנת סמויה של האתר, שמשתמשת בויקיפדיה לרעה בשביל להשתתף במיזם השיווק האגרסיווי? על המפעילים למחוק מיד את לשון הרע הזה, ולהזהיר את הכותב. eman • שיחה • ♥17:33, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
היום נחצה קו אדום שעלול להביא לקריסה מוחלטת של אמינות הוויקיפדיה.
המפעיל דרוראבי מחק דברי ביקורת על אמינות גרסה מסויימת של ערך, בטענה מופרכת של "לשון הרע". נוצר מצב חמור ביותר בו ויקיפד צריך לחשוש להעלות ספקות בקשר לאמיתות מידע, פן מי שהכניס את המידע יאיים לתבוע על לשון הרע, והממסד הויקיפדי מגבה את סתימת הפיות, ואף מבצע אותה הלכה למעשה.
בוויקיפדיה כזו אינני יכול להיות ולו לשניה.
שלום ולהתראות כשתתעשתו, ותקיאו מתוך הקהילה את הפרובוקטור שמהלך אימים על מי שמעז לפקפק באמינות המידע אותו הוא מכניס, ותעמידו במקום את המפעיל שמגבה אותו (ואם יש צורך תדיחו אותו מתפקידו.).
יש לי בקשה אחת מעמנואל. ישתמש ב-spell checker לפני שהוא כותב הודעות בכל פינה. אני לא יודע מה זה "הממס" ובטח לא מה זה "הפרובוקטרו". דרור - שיחה19:17, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ואני מציע שתפסיק להשתמש בביזוי אישי מכוער נגד מצישהו שאתה נמצא איתו במחלוקת, כמו שעשית הרגע. אכן דוגמה למופת של שיקול דעת ומזג מפעילי, של איך למנוע מהומות במקום לשפוך עליהן דלק. אבל לפחות אתה מגלה עקביות בהתנהגות הזו שלך מאז תחילת הפרשה. eman • שיחה • ♥19:20, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני לא נמצא במחלוקת אם אף "מצישהו" וגם לא איתך. ואין לי שום דבר אישי נגדך (או נגד "מצישהו" אחר). אני מציע שתלמד להתגבר על לשונך, וגם לאחרים תדבר בצורה עניינית, ואף להודות בטעויותיך (ששמורות בגירסאות הקודמות, ולכן לא ממש עוזר לך, מבחינה משפטית, שאתה מוחק את ההערות עכשיו), שכן אחרת תהיה חשוף לתביעות משפטיות. כל פעולותי הן להגן על המיזם מתביעות שכאלה, ולכן אני פועל לפי הנהלים. ולעניין ה-Spell checker - זה רק עצה ידידותית. דרור - שיחה19:26, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
עמנואל, ברור לך בוודאי שאיש מן הקוראים, מלבד מי שבמקרה עקב אחרי ההתרחשות, אינו יודע על מה אתה מדבר - איזה ערך, איזה מידע וכו'. תן את העובדות. דב ט. - שיחה19:35, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
דרור, אין לי מושג על מה הדיון וזה גם לא מעניין אותי. אבל תתבייש לך על הדרך בה הגבת. לסנוט במישהו על שגיאותיו בכתיבה זה פשוט עלוב. הצלחת להכעיס ממש. טוסברהינדי(שיחה)02:22, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נתקלתי בבעיה בקריאת הערך מחוזות ליכטנשטיין, בו ראיתי חלוקה אדמיניסטרטיבית ל11 חלקים הכוללים יישוב בודד. המחוז הקטן כולל 366 איש, מספר אוכלוסין השווה לבניין רב קומות רגיל.
אני מבין שהערכים נכתבו על מנת להשלים את התמונה על כל ארצות אירופה, אבל לדעתי אין צורך אנציקלופדי בחלוקה זו (וגם לא באנדורה), וניתן להסתפק בחלוקתן למחוזות של מדינות "נורמליות". האחד והיחיד - שיחה20:12, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כי זה משול לערך שידבר על חלוקת העיר נהריה לשכונות או רבעים. בליכטנשטיין כולה יש 33,717 תושבים ובנהריה יש יותר - 51,500 נפש. החלוקה הזו היא מאלכותית ולא נדרשת. מוטי - שיחה23:01, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
את הכתוב בערך על הקסטלי אפשר לאחד לתוך סן מרינו. כל המדינה הזעירה מונה 28,880 נפש, כמו נתיבות ופחות מאשר קרית גת. יש מספר מועט של מדינות זעירות שאין הצדקה לערכים מורחבים על חלוקת המשנה שלהם ואפשר לאחד את המידע (בלי לאבד אותו) לערך הראשי מוטי - שיחה23:23, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מה לעזאזל הקשר למספר התושבים? אתה שב וחוזר ומשתמש בטיעון של מספר התושבים, שלחלוטין לא מתאים כאן.מחוזותיה של מדינה שונים מרובעיה של עיר. אתה לא מבין את ההבדל? טוסברהינדי(שיחה)02:20, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כמי שביקר במונקו מספר פעמים אני יכול להעיד שיש הבדלים עצומים בין ארבעת המחוזות בגלל הטופוגרפיה ובגלל ההסטוריה של כל מחוז. אז מה אם אפשר ללכת את כל המדינה ברגל? Avibliz - שיחה16:57, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אין לנו דרך אובייקטיבית לקבוע איזה מדינה היא "בסדר" מהבחינה הזאת ואיזה לא. כל נסיון ליצור מדד כזה יהיה סובייקטיבי ולכן מהרגע שמאפשרים ערך על מחוזותיה של מדינה אחת יש לאפשר ערך על כל ארך של כזה לא משנה איזו מדינה זאת. דניאל ב.20:09, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גישת "כולם שווים" הגיעה לשיאה המגוחך בקטגוריה:איי פוקלנד: ערים - קטגוריה חד-ערכית במהותה (באיי פוקלנד יש 3000 תושבים ורק עייירה אחת) ולכן נטולת כל ערך שהוא כעזר ניווט. ככל הנראה יהיה קל יותר להקים ארבע ערים נוספות באיי פוקלנד, כדי לאפשר את כינונה של קטגוריה חוקית, מאשר למחוק את הקטגוריה. דב ט. - שיחה15:09, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
במסגרת הסכסוך מחק עמנואל את הערך ממרחב הערכים. אני רואה כאן פגיעה חמורה ובעלות על ערכים. אמנם הערך היה בעבודה, אך האם זה מאפשר למחקו? אין כאן חשש שהערך לא יושלם, כי עמיחי כבר מזמן הודיע שהוא מוכן להשלים אותו. אני מבקש להחזיר את הערך מיד למרחב הערכים, בטרם יווצר פה תקדים מסוכן ביותר. חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 20:13, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
האם ראוי לצטט אישים מדורות שונים בנשימה אחת ?עריכה
אני מבקש עזרת ויקיפדים מנוסים, בהתלבטות שלי, האם אין בזה טעם לפגם כשפוגשים בערכים שונים, סמיכות בין שני אישים כאילו מדובר בחברים בני אותה גיל, כשבעצם מפריד ביניהם מאות שנים, לדוגמה, הרמב"ם והראי"ה קוק סוברים, וכדומה לזה.הגדרה נכונה - שיחה19:23, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יש בעיה ואין בעיה. זה לגיטימי לחלוטין לציין גישות שונות לאורך הדורות. הבעיה מתעוררת רק אם לא מבהירים בערך את פערי הדורות. בעייה כזו נפתרת בקלות יחסית באמצעות משפטים כמו "במהלך הדורות השתנתה הגישה", "גישה מודרנית יותר מציג פלוני, שחי בתחילת המאה ה-20" וכו' וכו'. למעשה, איזכור כלשהו לזמן בו פעל אדם מצוטט הוא דבר חשוב להבנת כל ערך. בהצלחה, DGtal 22:12, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אבל אם קורה ששני הוגים מדורות שונים אומרים באמת אותו דבר, לא נראה לי שיש בעיה לומר "הרמב"ם, והרב קוק אחריו", או משהו בסגנון. סתם עומר • שיחה12:10, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
במאמרים אקדמים רבים נהוג לכתוב באיזו שנה נאמרו הדברים. לדוגמה, "סמית' (1960) וג'יימס (1975) הביאו תימוכין במחקריהם...". זאת בעיה אם זה חזור על עצמו יותר מדי במאמר, כי זה יפגע בשטף הקריאה, אבל אם מדובר במופע אחד או שניים בערך - אני לא רואה סיבה לא לאמץ זאת. זהר דרוקמן - I♥Wiki 19:53, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כתיבת השנה בסוגריים מתייחסת לשנת פרסום המאמר ומסייעת לקורא להבין שמדובר במקור המופיע ברשימת המקורות של המאמר ולמצוא אותו שם. להשתמש בשיטה זו למטרות שונות מהמקובל יגרום בלבול מיותר. עדיף להשתמש בטקסט חופשי כשצריך מאשר לכפות פרשנות יחודית על שיטה מקובלת. יוסי • שיחה09:05, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הרמב"ם יכול להיות מצוטט במקור לערך שפורסם בשנת 1950. גם הרמב"ם וגם השני (קוק) יכולים להיות מצוטטים באותו מקור. אז מה תכתוב בערך? לפי הרמב"ם (1950) וקוק (1950) ככה וככה או שאולי תכתוב לפי הרמב"ם (1190) ולפי קוק (1910) ככה וככה. בשני המקרים מדובר בשגיאה. המקרה הראשון נאמן בקושי לשיטה ומציין תאריך המקור ולא תאריך האמירות, המקרה השני נאמן לתאריך האמירות אבל מהווה שגיאה מבחינת שיטת הכתיבה. יוסי • שיחה20:34, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ציטוט ממקור שניוני איננו, לדעתי, דבר מה מקובל. אנו אמורים להביא דברים בשם אומרם ולצטטם מהמקור בו נאמרו, לא ממקור בו נאמר שאמרו את אשר נאמר, אם אתה מבין מה אני אומר. זהר דרוקמן - I♥Wiki 20:45, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זו דרישה נאה, אבל לא הולמת את הנורמה בוויקיפדיה שממעיטה במקורות מכל סוג שהוא. כשכבר יש מקורות, אם לא מדובר בעניין מעורר מחלוקת, יש מעט מאד ביקורת לגבי טיב המקורות. מופיעים כאן מקורות שניונים וגם סתם דפי אינטרנט עלומים יותר או פחות. הנה שלושה ערכים ששלפתי באקראי הרגע מראשו של דף השינויים האחרונים: דודו ארז, ראשון לציון וקנגורו. לערך הראשון ולאחרון בכלל אין מקורות, לראשון לציון כנראה שיש, אחד מהם הוא זה ושני הוא זכרונות ארץ ישראל. חוץ מזה חרגנו לגמרי מהשאלה המקורית של הדיון. יוסי • שיחה22:24, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נוסף לכך, חלק נכבד מאד מן הערכים מתבססים על ויקיפדיה באנגלית כמקור יחיד או מרכזי (לעתים תוך ייבוא רשימת המקורות משם, מבלי שעין ויקיפד עברי שזפה אותם). נושא טעון. לא ברור מה כוונתו של זהר ב"מקור שניוני", אך מכל מקום אין לדעתי בעיה עקרונית עם זה: בהחלט אפשר להביא ציטוטים מספר היסטוריה, שבעצמו מצטט מקור ראשוני כגון פרוטוקול או יומן של דמות היסטורית. לעתים קרובות המקורות הראשוניים אינם נגישים מסיבות שונות, וגם חוקרים אינם נמנעים מלצטט מקורות משניים אמינים. דב ט. - שיחה15:03, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ההשחתה הזו שרדה 4 ימים (לא 3 כפי שכתבתי בתקציר). דיברנו בעבר על אפשרות בה על הסרת תוכן החל מכמות מסויימת תשוחזר אוטומטית. אני תוהה האם לא ניתן לקבוע, על ידי סקריפט או בוט, כי כל הסרת 3000K ומעלה על ידי משתמשים חדשים (כלומר - 4 ימים ומטה, או לא רשומים) תשוחזר מיידית? אני מתקשה לראות מצב בו משתמש חדש צריך לבצע זאת כעריכה כשירה ובעבור המקרים המועטים בהם כן - הוא יוכל להמתין מספר ימים בודדים או דקות בודדות על ידי פנייה למשתמש שאיננו חדש. דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki 20:56, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
"הזורע רוח יקצור סופה". זואי הוא מסוג הערכים שאני, כמו ויקיפדים אחרים שאני מכיר, לא אנטר. אם איפשרו לכתוב ערכים על כל תכנית אנימציה, סדרת נעורים או שחקנים שהבליחו לעונה אחת בסדרות אלו, היה צריך לוודא שיש מאגר מנטרים שמוכנים לנטר ערכים אלו. לטעמי, הערך לפני ואחרי ההשחתה, היה בעל חשיבות זהה. ליז'אנסק - שיחה21:12, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ליז'אנסק, זו לא השחתה של הכנסת מידע מוטעה שצריך לטרוח ולבדוק כדי לוודא שמדובר בהשחתה - זו השחתה ברורה לכל. מה אתה אומר? שלא אכפת לך אם יהיה שם הז"י, קללות, הוצאת דיבה וכן הלאה?
כנראה שלא אכפת לי מספיק על מנת שאטרח לבדוק מה היה השינוי שבוצע בערך כזה. אם אראה במקרה - כמובן שאתקן אבל הסבירות שאראה תוכן של שינוי כזה קלושה. ליז'אנסק - שיחה00:04, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם אם נמנע מחיקה של 3000, המשחיתים ימחקו 2900. במקרה הזה צריך להפעיל הגנה על הערך ולחסום משחיתים גם אחרי פעם אחת. כשיחזרו בתשובה הם יכולים לבקש הסרה של החסימה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באדר ה'תשס"ט • 22:45, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
המשחיתים עליהם מדובר הם ברוב המקרים לא אוייב אכזר ומתוחכם, אלא סתם ילדים שגילו את פלאי ויקיפדיה. משחית שיודע שקיים בוט ומנסה לתחמן אותו הוא משהו אחר לגמריי. בברכה, --איש המרק - שיחה22:47, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אל תזלזל במשחיתים שהצליחו להשחית את הדף הזה פעמים רבות שוב ושוב, פעמים רבות בלי לקבל אפילו אזהרה. הרי אחרי השליחה יאמר להם הבוט שהם מוחקים יותר מדי, אז הם ימחקו קצת פחות. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באדר ה'תשס"ט • 23:16, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ככה בדיוק מתים כל הדיונים האלה. מתפזרים על מיליון נושאים. הראשון רוצה בוט שמשחזר דפים שהוסר מהם כל התוכן, השני רוצה שיהיו גם מילים אסורות, השלישי מתנגד להצעה של השני ויוני רוצה מערכת דייגים. אם תצליחו להגיע להסכמה תשאירו לי פתק בדף השיחה שלי. תומר א. - שיחה22:51, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: היה נועז, אם אתה יודע להפעיל כזה בוט, כתוב מפרט המסביר מה יהיו תכונות הבוט (מבלי להשקיע עדיין זמן בהכנת הבוט ממש), אני בטוח שניתן יהיה בקלות יחסית להעביר החלטה בפרלמנט שתאפשר את הפעלתו (ולו לזמן קצוב). הבעייה היא שכולם מדברים על משהו תיאורטי, צריך לחתוך. בברכה, --איש המרק - שיחה23:05, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני מציע להתחיל מהדבר הפשוט ביותר, שצפוי לגרום להכי פחות ביעות ואי הבנות. בינתיים אני משתמש במערכת הזו בכיף ומשתלט גם לבד על דף השינויים, וצר לי שמאחרים נמנעת הגישה כשאני לא באזור. Yonidebest Ω Talk 22:57, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מפרט:
הבוט ימשוך את רשימת השינויים האחרונים
במידה ומשתמש ירוקן ערך במרחב הראשי (ריקון מלא - לא הורדה של x קילובייטים) הבוט ישחזר את העריכה ויודיע את שם הערך ושם המשתמש בדף בקשות ממפעילים להמשך טיפול.
אני מציע להעביר את ההצעה הבאה בפרלמנט: משתמש:איש המרק/בוט
כידוע, דרושות 5 חתימות על מנת להעביר את ההצעה לדיון בפרלמנט, אתם מתבקשים לחתום את שמכם למטה. לדיון אודות פרטי ההצעה וניסוחה אנא פנו לדף השיחה שלה. בברכה, --איש המרק - שיחה23:45, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הרעיון של הבוט הוא חביב וכדאי לבחון אותו, אבל אני לא חושב שזה יפתור את הבעיה. יש מעט ויקיפדים עברים ויש הרבה השחתות. אך טבעי שחלקן יתפספסו. גם אני מגלה מדי פעם השחתות בערכים שאני מנטר (בעיקר היסטוריה והיסטוריה צבאית) ששורדות כמה שעות. אם ההשחתה שרדה יותר מחצי - שעה יש לה סיכוי לשרוד המון זמן כי היא כבר ירדה מתחת ל-50 העריכות המנוטרות בדף השינויים האחרונים. הבעיה, כפי שציין אותה ליז'אנסק היא בהעדר הניטור אחרי הערכים מהסוג הזה. יש דף מיוחד למפעילים "דפים לא נצפים" בזמנו לא עשו בו שימוש בגלל המון דפים שאיש לא מנטר ולא ינטר - תאריכים ושנים. מדובר באלפי ערכים שפשוט מעמיסים סתם על הדף. צריך לתת לבוט לנטר אחריהם וכך המפעילים יהיו פנויים יותר לניטור הערכים שאף אחד לא עוקב אחריהם. גילגמש • שיחה13:48, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
פחח, זה? יש (בהדגשה על הזמן הדקדוקי) השחתה, משעשעת למדי (אך גסה בנוסף) ותמימה למדי, שנתבצעה בזמן ששני ויקיפדים ניטרו. בקרוב תחגוג שבועיים, שיהיה במזל. אלירן d שיחה16:01, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
עקרונית, אני בעד הרעיון של איש המרק המופיע במשתמש:איש המרק/בוט. אני מסתייג מן הסעיף הרביעי שמאפשר הוספת יכולות לבוט בהצבעה בדף משנה ברוב של 50 אחוז, ומציע לשנות זאת לרוב של 60%, בנימוק שטוב להיות זהירים מאשר פזיזים בהפעלות בוטים, בעלי פוטנציאל נזק. כמו כן, את סעיף 6 (תקופת ניסיון, הצבעה חוזרת אם יש דרישה) יש להחיל על כל יכולת שתיתוסף לבוט בעתיד. דב ט. - שיחה21:09, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ככה זה ברוב הוויקיפדיות אבל חשבתי שזה מנוטרל אצלנו. בטח עדכון של התוכנה הקפיץ את זה. לא נראה לי שלרותם או לערן יש בעיה להעיף את זה שוב. דניאל ב.20:52, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אצלי האייקון עובד בסדר: הכיווניות שלו הפוכה מזו שבוויקיפדיות האחרות. אפשר לבטל את האייקון באמצעות הCSS הבא:
/*הסתרת אייקון של קישורים חיצוניים */.external{padding:0!important;background:none!important;}
אם זה גורם לבעיה אצל הרבה משתמשים - אפשר לבטל. אבל אם זה לא גורם לבעיה יש לזה חשיבות לשמירה על תאימות עם ויקיפדיות אחרות. ערן - שיחה21:32, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם בעד להשאיר. הרבה יותר נוח לי לדעת מתי אני יוצא מוויקיפדיה. ובכלל, אם נהוג כך בוויקיפדיות אחרות בולטות (כמו האנגלית) - חבל שהממשק שלנו יראה שונה מהממשק הכללי המקובל במיזם. -- •Itzike •שיחה22:12, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נגד מסיבה פשוטה: בערכים רבים ישנם קישורים החוצה באמצע משפט או פיסקה, והאייקון באמצע המשפט אינו תקני וגורם אף לבלבול. ברי"א • שיחה • א' בניסן ה'תשס"ט • 22:25, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
שינו משהו בדקות האחרונות? כי כרגע אצלי בפיירפוקס (3) האייקון מופיע, ולא נתקלתי בבעיות שהוא גורם, ובIE7 הוא אינו מופיע. בברכה, --איש המרק - שיחה22:43, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הוספתי את הקוד של ערן למונובוק הכללי לאור הבעיה שיש ב-IE (ולאור העובדה שזה המצב היציב). כעת ניתן להמשיך בדיון האם ראוי להוסיף אייקון וכיצד לתקן את בעיות התצוגה שיש ב-IE, אם בכלל. Yonidebest Ω Talk 01:24, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ב-IE6 זה עדיין מופיע. חשבתי שאנו שונים מהגרסה האנגלית בזה שלא אימצנו מנהג זה. אנא עשו הכל כדי להעלים את האייקון המציק והמכער. Ldorfman - שיחה01:46, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אז אולי ניתן לשנות את צבעי הקישורים, כך שגם עיוורי צבעים יוכלו להבחין בהבדלים אף ללא האייקון (הרי הם יכולים להבדיל בין חלק מהצבעים). Ldorfman - שיחה01:57, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כל משתמש רשום, שמכיר את הדף ואינו מפחד להתעסק עם קודים "מפחידים" יכול לשנות. אני בטוח שמרבית האוכלוסיה נכללת בתיאור הזה. עוד לא הבנתי מה הבעיה עם האייקון הזה, מישהו יכול לתת צילום מסך עם הבעייה? בברכה, --איש המרק - שיחה08:52, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
רוב המשתמשים בויקיפדיה דווקא אינם רשומים, אלא "קוראים מזדמנים". לא אמור להיות צורך להתעסק עם קוד כדי לקבל את הנוחות שהיתה קודם לכן. אם לפני הופעת האייקון הוא לא היה חסר ולא נשמעו, עד כמה שידוע לי, קולות להוסיפו, אין צורך לעשות זאת. לגבי הצבע (הערתו של חגי), דיברתי על כך שבמקום האייקון ניתן להגדיר שונות בצבע בין לינקים לערכים קיימים לקישורים חיצוניים ואז, לא יהיה עוד צורך באייקון. Ldorfman - שיחה09:44, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
קל להגיד שיש בעיה עם עיוורי צבעים, אבל טרם ראיתי הוכחה לכך. מי אמר שעיוור צבעים אינו יכול להבדיל בין צבעי הכחול המדוברים? אף אחד. אז מספיק עם מציאת פתרון לנגישות כאשר אין כלל בעיה. הוספת טיעון "מה עם העיוורים" ללא כל רקע בנושא או ידע מקצועי כלשהו או אפילו בדיקת הנושא באתרים מקצועיים אחרים, הוא מיותר לחלוטין ורק מרחיק את הדיון למחוזות לא ריאליים. Yonidebest Ω Talk 09:49, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אם באמצעות התסכלות מדוקדקת (תאר זאת) אתה מבחין בהבדל, כנראה שאין בעיה אמיתית. עיוור צבעים אינו יכול להבחין בין שני גווני צבע בכלל, ואם אתה מצליח, על מה כל הרעש, והיכן היית עד היום? Yonidebest Ω Talk 10:02, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני משתמש מנוסה, ולפי מיקום הקישור והכתובית אני כבר יודע להבחין אם זה קישור חיצוני או פנימי. סתם קוראים אינם כאלה. ותפסיק לנסות לגמד את הבעיה או להתעלם ממנה - אינך יודע מה זה לדקדק בהסתכלות, אינך מבין את חוסר הנוחות שבעניין. אני יודע מה זה עיוור צבעים (אין צורך להסביר לי). זה כמ שתגיד שמדרגות זה נגיש לנכים הנעים על כסא גלגלים, כי יש כסאות גלגלים שמסוגלים לעלות מדרגות. ירון • שיחה10:05, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני לא מקבל כמה ההערות פה: "בטוח שמרבית האוכלוסיה נכללת בתיאור הזה" - אני לא יודע באיזה בועה הפכנו לחיות, אבל רוב האוכלוסיה ממש לא יודעת לגעת בקבצי ה-CSS ובכלל לא יודעת שהיא יכולה לעשות את זה. לכמה מהמשתמשים הרשומים יש פרופיל CSS מותאם אישית? לבטח פחות מאחוז. וגם הדרישה מירון ולקוי הראיה האחרים - "להתאמץ", היא חוצפה. סתם לבדיקה, עברתי על כל עשרת הוויקיפדיות הגדולות, בכולם הפיצ'ר מופעל. אני לא מביו למה הקנאות שלנו להראות שונים, על ידי פיצ'ר שהופעל בכל הוויקיפדיות ומטרתו והשימושיות שבו - מובנת והגיונית לחלוטין. -- •Itzike •שיחה10:53, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בקיצור, לאחר כל הדיון הזה, מה עושים? - לא ניתן להגדיר קוד מסויים אשר יבטל את הופעת האייקון לפחות בחלק מהדפים (משהו כמו הקוד המונע הופעת תוכן עניינים)? Ldorfman - שיחה01:28, 27 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
צר לי, אבל בעיניי זו לא דעה לגיטימית במיוחד. כלומר, אני מבין אותך שאין לך כח לקרוא את הדיון הזה. בהחלט מבין אותך. אבל זה הולך יד ביד עם לא להביע דעה. אני מניח שהעובדה שלא קראת את הדיון מרמזת על זה ש"ההצבעה" הזו שלך לא מתייחסת למשל למה שירון אמר, על עיוורי צבעים, למשל. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 01:31, 27 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מותר לו להביע את דעתו איך שהוא רוצה. לגופו של ענין, יש באג שדופק להרבה מאוד משתמשים את המסך. עם כל הכבוד לעיוורי צבעים, והלוואי שיתחילו לראות אתמול, אי אפשר לפתור בעיה לציבור א' ולתקוע ציבור ב'. נורא פשוט. Ori • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד!07:59, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נינצ'ה, יש בזה משהו. באמת לא הייתי מודע לכך שיש בעיה עבור עיוורי צבעים. אני מושך את התנגדותי, ונכון לעתה אין לי דעה בעניין. Gridge ۩ שיחה16:02, 27 במרץ 2009 (IDT).[תגובה]
אני בכלל לא בעד קישורים חיצוניים בתוך הטקסט, אלה רק בתחתית העמוד ואני משתדל להסיר בכל פעם שאני רואה כאלה, וזה נראה לי גם ההתנהגות ההגיונית. הגולש הפשוט רגיל שלחיצה על "גוגל" בתוך ערך מפנה אותו לערך עצמו, לא לאתר גוגל לדוגמא. ואם מישהו יגיד משהו על הצבעים - אני אגיד לו שהוא חי בסרט שהגולשים באמת יודעים את ההבדל. -- •Itzike •שיחה03:26, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
חשבתי על זה היום בלילה והגעתי למסקנה שגם אני לא מבדיל בין הצבעים (במהלך הקריאה השוטפת ההבדל בין הצבעים לא בא לידי ביטוי אצלי במוח). אני לא עיוור צבעים ויצא לי כבר לעבוד עם טבלאות צבעים בHTML ובכל זאת אני מוצא את עצמי תמיד בודק בלמטה של הדפדפן לאן מפנה הקישור. יחד עם זאת מצב בו האייקון דורס את הטקסט (ואל תספרו לי על ויקיפדיות אחרות בהן זה עובד, קודם נראה אותם כותבים מימין לשמאל) גם הוא לא תקין בעיני. בקיצור, אני לא רואה סיבה לבחור בין נבלה לטרפה ובטוח שאפשר למצוא פתרון טוב כלשהו שיספק את כל הצדדים. תומר א. - שיחה07:56, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
מסכים עם תומר. לא ייתכן להכניס פיצ'ר שעולה על הטקסט העברי, רק בגלל שבוויקיפדיות אחרות הכניסו אותו. אצלם הוא לא משחית את הערך ואצלנו כן - אז מה בדיוק הלינקג' הזה?! ברי"א • שיחה • ב' בניסן ה'תשס"ט • 08:37, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אבל זה לא דורס את הטקסט. אולי בדפדפן שוליים כמו אקספלורר 8 (אחוז שימוש -2%) יש בעיה ספציפית. אגב, באקספלורר 8 יש explorer 7 mode שמאפשר לראות דפים במנוע של אקספלורר 7. האם גם שם זה דורס את הטקסט? לירן (שיחה,תרומות) 11:09, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
היות וקיימת בעיה עבור עוורי צבעים, כמו גם הטענה של חלק מהויקיפידים על ההבדל המזערי בין הכחול והתכלת בקישורים. ומאידך ישנו באג כלשהי בחלק מהדפדפנים המקשה על הקריאה עם קישור החץ. חשבתי שאפשר באמצעות טבלת הצבעים לעוורי צבעים, ליצור צבע חדש לחלוטין (ירוק או סגול וכדו' אינני יודע כי אינני בקיא במרכיבי הטבלה) עבור הקישורים החיצוניים באופן שיהווה פיתרון לרווחת כל הצדדים. ולא, אנחנו באמת לא חייבים להיות כמו הויקפדיות הזרות ומבדיקה קטנה שערכתי בויקיפדיות הכותבות מימין לשמאל הקישור באופן זה אינו בשימוש, כנראה מאותה סיבה שהדיון עלה אצלנו. גרידג' יוני ואולי הגמל מוזמנים לסייע בבחירת הצבע הראוי. אנא העלו הצעותיכם!!! והאמת והשלום אהבו. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 08:46, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לאחר הדיון הזה, המתח השיווקי בשיאו - ונראה לי שהגיע הזמן לחשוף את המוצר החדש. אני בודק את הקישורים בזכוכית מגדלת, ולא מזהה שום שינוי. אולי מישהו יכול להעלות צילום מסך שיסביר במה מדובר? (כדי למצות את יכולותי לפתור את התעלומה, יצאתי מן החשבון ושבתי וקראתי את הדיון כאלמוני. זה הביא אותי לתהות שלוש תהיות: (1) איך אמור קורא חדש להבין את ההבדל בין קישור כחול-תכול לקישור תכלכל-כחול?; (2) איך אמור אותו קורא חדש להבין את ההבדל בין קשקושון כזה לצד הקישור, לבין קשקושון אחר (יתכן שעל זה יענה צילום המסך); (3) יש בכלל קוראים חדשים?) עוזי ו. - שיחה11:41, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
עוזי, הסרתי את האייקון מזמן ואף הודעתי על כך בתחילת הדיון, כך שלא תראה את האייקון. בדיון לעיל יש גם קישור לתמונה ובו ניתן לראות את הבעיה ב-IE כאשר האייקון כן מוצג. Yonidebest Ω Talk 13:47, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
שואל שוב ועונה: מה ההבדל (בהקשר להערה של טוסברהינדי למעלה)??? ועונה: אני מפעיל אצלי (IE7) את הסקריפטשמספרו 1, המוסיף תמונה ליד קישור חיצוני. עד לפני מספר ימים – הכל היה תקין ב-100%. לפני מספר ימים הופיעו שני אייקונים ליד כל קישור חיצוני, ומהשיחה כאן הבנתי שאצלי הסקריפט מופעל פעמיים. הסרתי אצלי – והיה בסדר. אתמול ראיתי שאין לי אייקונים כלל ליד קישורים חיצוניים – הוספתי בחזרה לדף הסקריפטים האישי שלי, ושוב הכל תקין. חזרתי - שיחה14:24, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני מבין שבמלים "הוספתי את הקוד של ערן למונובוק הכללי" אתה רואה הודעה על הסרת האייקון (ובשורה ה-37 "תחילת הדיון"). זו מין הערת שוליים לסוגיית הנגישות במובנה הרחב. עוזי ו. - שיחה14:57, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
המקטרגים והטוענים לעליית האייקון על הטקסט - מוכנים בבקשה לתת יותר מידע על הדפדפן וגרסתו המעורבים בעניין? אני עובד עם FF, IE7 ו-IE8 (כולם על ויסטה) ולא נתקלתי בבעיה הזאת. -- •Itzike •שיחה14:52, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כבר נתתי לעיל קישור לתמונה המציגה את הבעיה, כמו גם כתבתי שם באיזה דפדפן זה קורה (כבר פעם שנייה שאני אומר זאת). אתם מוזמנים שניכם לקרוא את הדיון המלואו ולא לצפות מכולם ללענות לכל השאלות החוזרות ונשנות של כל מי שלא עושה זאת. Yonidebest Ω Talk 15:06, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ניתן להוסיף את האייקון באמצעות javascript ושלא באמצעות css בעזרת סקריפט שאמור לעבוד היטב הן באקספלורר והן בפיירפוקס. בצורה זו גם שומרים על תאימות עם ויקיפדיות אחרות ונהנים מהיתרונות שצוינו עבור האייקון, וגם לא ניזוקים מבעיות העיצוב שיש באקספלורר כשמוסיפים את האייקון בcss. ערן - שיחה17:41, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
הצעתי כבר קודם לשנות את הצבע של הקישורים החיצוניים ללא האייקון מהסיבות דלהלן:
האייקון גורם לבאג מסויים בקרב חלק מהמשתמשים. (ייתכן שזו בעיית דפדפן או בעיה של כתיבה מימין לשמאל).
פתרון לקשיי זיהוי בין קישור פנימי לחיצוני בקרב משתמשים רבים.
פתרון לקשיי זיהוי בין הקישורים השונים בקרב עוורי צבעים.
להלן ערכת צבעים הנותנת מענה לעיוורי צבעים, שהוכנה ע"י ידידינו היקר DMY אני לא בדיוק מבין אותה, אך מי שמבין בתחום ובעצם הביצוע הטכני של השינוי אולי יוכל לתרום על מנת לטפל בבעיה הזאת ועכשיו! אני אישית הייתי הולך על הצבעים 3, 4 או 5.
פלח
צבע מלא
בעיני עיוורי צבעים Deuteranope (אדום/ירוק)
בעיני עיוורי צבעים Protanope (אדום/ירוק)
בעיני עיוורי צבעים Tritanope (כחול/צהוב) - סוג נדיר מאד
1
#0000FF
#014EFE
#0037FE
#005B87
2
#FFFF00
#FFF412
#FEF900
#FFEAEF
3
#00B200
#9A8623
#B59E00
#469EC4
4
#FFCCCC
#E5DECB
#D9D5CC
#FFC9D6
5
#995555
#7A6E54
#6B6358
#9A5363
6
#FFFFFF
#FFFFFF
#FFFFFF
#FFFFFF
מי שמסכים לפתרון הבעיה באופן זה - שינוי הצבע של קישורים חיצוניים לצבע בולט שונה ללא האייקון. מוזמן להגיב לחיוב או לשלילה באמצעות בעד ונגד ואנא מכם אל תסטו מהדיון אנחנו במזנון לא בכיכר העיר. בברכה ובתקוה לפתרון. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 07:03, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נגד קישורים באינטרנט צבועים בכחול. אדום עוד אומר משהו, אבל צבעו משהו בירוק, ורוד או חום ואיש, חוץ מחברי הוועדה הבירוקרטית לשיפור צבעי הקישורים באינטרנט, לא ידע על מה אתם מדברים. כבר עדיף האייקון. זהר דרוקמן - I♥Wiki 14:36, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נגד אם רוצים לעשות שינוי צבע יש ליזום אותו ברמה הגלובלית. אחרת, יש לחשוב על פתרון יצירתי אחר (אני בעד אייקון אם לא יהיו באגים). האם אפשר לעשות שבתיבת הכלים בצד שמאל יהיה קישור למוד מיוחד שצובע את הקישורים בצבע אחר? דניאל ב.15:40, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נגד 1. לא הבנתי מה רע באייקון (בעיה טכנית אפשר לפתור) 2. ממילא הקישורים החיצוניים בגוף הטקסט נדירים מאוד ולא רצויים 3. מתאים לויקיפדיות האחרות. 4. ויקיפד שזה מפריע לו יכול לשנות לעצמו במונובוק. יוסאריאן • שיחה17:53, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נגד לא משהו שצריך להיקבע ברמה מקומית אלא ברמה גלובלית לגבי כל מיזמי ויקימדיה. כמו כן ניתן להוסיף את האייקון באמצעות JS ואז אין בעיות ב-IE (ראו פירוט בפסקה למעלה). ערן - שיחה18:08, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בימים אלה אני עובד על שיפור פני דפי ההמנונים הלאומיים בעזרת הוספת תבנית:המנון והאחדת העיצוב של מילותיהם באמצעות טבלה. בחלק מההמנונים הואילו בטובם הויקיפדים להוסיף תעתיק עברי לצד המילים. ברצוני לשאול האם יש צורך בתעתיקים אלה בכלל, ובתעתיקים עבריים להמנונים באנגלית בפרט?
אנא קחו בחשבון כי:
השאיפה היא שהערכים יהיו אחידים בצורתם, או לפחות בצורת הגשת מילות ההמנונים.
בהמנונים בעלי שורות ארוכות, כדוגמת המנון ארצות הברית, הוספת התעתיק לצד המילים והתרגום גורמת לשבירת שורות, דבר אשר בשירים הוא בעל משמעות וכמו כן יוצר אי-התאמה בין השורה לתרגום.
לחלק (קטן) מההמנונים, ובתקווה שכך יהיה בסופו של דבר לכולם, יש ביצוע הכולל את שירת ההמנון (לא רק מנגינה) או קישור לאתר בו מופיע הביצוע.
ראשית, קבל ח"ח על העבודה! בנוגע לתעתיק, לדעתי ללא התבנית המדוברת, אין את הבעיה. ברגע שאתה מכניס את התבנית, זה יוצר את הבעיה. הפתרון האידאלי (לדעתי) הוא פשוט להרחיב את פסקת הפתיחה. לעניין התעתיק, ישאין צורך בתעתיק, זו ויקיפדיה עברית, ואם גולש מסויים עושה עבודת מחקר על המנון של מדינה, הוא לא צריך לתרגם את ההמנון, התעתיק צריך להיות זמיןהתרגום צריך להיות זמין (להבהרות ראו המנון הפדרציה הרוסית). Ramiy ( שיחה - תרומות ) 15:15, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני מצטער, אבל התבלבלתי לגמרי מהמחיקות והדוגמה. האם אתה תומך בכתיבת תעתיק עברי ובכתיבת תרגום לעברית? הדוגמה שהבאת רק מוכיחה שהתעתיק (ובמיוחד הלטיני שהוא מיותר לחלוטין) גורם לכך שהשורות נשברות באמצע וששורה מתורגמת/מתועתקת לא תהיה מול השורה המקורית – כלומר סלט שלם. דוגמה לטקסט שהצליח לשרוד הוספת תעתיק אפשר לראות, אם כבר, בהמנון פולין, אך שם השורות יחסית קצרות. אגב, ברצוני להבהיר כי התבנית אמנם יכולה לגרום לשבירת שורות, אך ניתן להוסיף מספר שורות רווח ולתקן זאת. Kulystab - שיחה16:22, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לדעתי אין צורך בתעתיק עברי מנוקד בנוסף לתעתיק לטיני, משום שהרבה יותר נוח ומהיר לקרוא את התעתיק הלטיני וכמדומני כבר בכתה ב' או ג' לומדים את האלף-בית הלטיני בבתי הספר. יחסיות האמת • ♥ • ג' בניסן ה'תשס"ט 16:30:10
אני בעד תעתיק לאותיות עבריות לכל ההמנונים שאינם באלפבית הלטיני ונגד תעתיק להמנונים שרוב (לצורך העניין 80% ומעלה) הקוראים מסוגלים לקרוא בעצמם. אשר44 - שיחה16:35, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
מיותר לדעתי לקיים תעתיק גם לעברית וגם לאותיות לטיניות בעבור המנונים בשפה שלישית (קריא - הכתובים באותיות קריליות, יפניות וכד). לגבי השאלה האם יש צורך בתעתיק בכלל (בין עם עברי ובין אם לטיני) אין לי כל דעה מגובשת, מצד אחד זה יכול להיות שימושי ומן הצד השני, אני לא יודע כמה. • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית?16:39, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ומה לגבי תעתוק משפות הכתובות בכתב לטיני? האם לתעתק מכולן, כולל אנגלית? כלומר, האם אנו מניחים שבאי ערכים אלה יודעים לקרוא אותיות לטיניות או אנגלית? Kulystab - שיחה23:04, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לתחושתי, אין הכרח (ואין צורך) לתעתק מאנגלית. אנגלית אמורה להיות שפה שנייה עבורנו, ורובנו אמורים לדעת לקרוא אנגלית. יש כן צורך לתעתק מכל שפה אחרת, גם כזו הכתובה באותיות לטיניות - וגם, ובעיקר - משפות הכתובות בסוגי כתב אחרים. אלדד • שיחה20:30, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בעוד שאני מסכים שההגבלות האלו עזרו בקושי, אם בכלל, במאבק בהשחתות, אני לא יודע אם הן-הן הסיבה המרכזית לירידה. מזה יותר משנה אני חש שוויקיפדיה הפכה להיות סביבה פחות ופחות נחמדה, ובהתאם ולא במפתיע מספר לא קטן של כותבים פוריים עזבו אותנו. הוויכוחים האינסופיים, ההתעקשות על קוצו של יוד, היחסים העכורים - כולם השפיעו לרעה לדעתי, ויצרו תדמית גרועה מאוד לוויקיפדיה. אם פעם המלצתי למי ממכרי שלטעמי היה בר יכולת להצטרף לוויקיפדיה - היום אני מציע שיתן לי החומר כדי שאכניס אותו בעצמי, ובכך לעקוף כמה מהפוליטיקות הפנימיות. ולא, זה לא רק המחיקות, לפעמים זה גם ההשארות (או הוויכוחים בדרך). ולא, זה לא רק החסימות, לפעמים זה גם העובדה שלא חוסמים משתמשים (או הוויכוחים שבדרך). אני לא אומר שצריך להתחיל למחוק ולחסום בכל הכוח - כמו שאני לא אומר שצריך להפסיק למחוק ולחסום כשצריך. אבל צריך לשנות משהו בתהליך כדי להפוך את ויקיפדיה למקום נעים יותר.
אני חושב שהנושא הטכני הוא לא מה שימנע מאדם רציני שרוצה לתרום לוויקיפדיה להצטרף ולתרום. לא חסרים לנו כאן אנשים שבמשך זמן ארוך התקשו עם התחביר והמגבלות הטכניות. לעומת זאת, כפי שהערתי בעבר, הזדעזעות של מפורסמים שונים לגבי פרטים שגויים בביוגרפיה שלהם היא קטנה לאין שיעור ממידת הזעזוע שהיו מפגינים לו היו מביטים בדפי השיחה שלנו. זהר דרוקמן - I♥Wiki 17:39, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אולי לחיזוק הטענה שלי - שימו לב איך בתוך שנה כמעט שילשנו את העריכות שלנו במרחב ויקיפדיה (Project) מ-9,800 ל-27,000 בעוד שמספר העריכות במרחב הראשי (Article) עלה בפחות משליש, וזה כולל את דפי השיחה של המרחב הראשי, שלהרגשתי גם הם עלו. אנו נוטשים את מרחב הערכים לטובת דיונים והצבעות אינסופיים. זהר דרוקמן - I♥Wiki 17:47, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לטעמי צריך להבדיל בין שתי סוגיות: מהנתונים הסטטיסטיים אינני מתרגש במיוחד. ראשית, הם אף פעם לא הצטיינו בקונסיסטנטיות יתרה ותמיד היו להן בעיות משונות עם הנתונים על החודש האחרון שמתפרסם. מה שחשוב יותר, אי אפשר לצפות לגידול בכל הפרמטרים לנצח, ומספר הוויקיפדים הפעילים/פעילים מאוד למשל בהחלט אפשר לצפות שיהיו בו מדי פעם ירידות, גם מהשפעות עונתיות וגם בגלל מיצוי ומיאוס. אין מה לעשות, ימי הזהר של הוויקיפדיה מאחוריה, במובן הזה שהתקופה החלוצית נגמרה ועכשיו אנחנו בסוג של ישורת. הסוגייה השנייה היא המלחמות, הריבים וכיוצא בזה תופעות שליליות שזהר פירט, שאמנם יש להן תרומה שלילית לסטטיסטיקות, אבל לא צריך להפריז בה. יש פה עשרות ויקיפדים פעילים שלא היו כאן בשנה שעברה, והם החליפו כאלה שהלכו לבלי שוב, וזה טבעי. את המלחמות וכו' צריך לפתור בלי שום קשר לסטטיסטיקות. Harel • שיחה17:50, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לגבי "תצוגה מקדימה": אני מבצע לא מעט תיקונים, ומשתתף גם בדפי שיחה. ב-100% מהעריכות שלי (גם בדפי משנה אישיים) – אני משתמש בכפתור "תצוגה מקדימה מהירה". בלי קשר האם החיוב בשימוש כפתור "תצוגה מקדימה" תורם או מפריע, אני מציע להוסיף את כפתור "תצוגה מקדימה מהירה" כברירת מחדל, ולא כתלות בסקריפט, או הגדרה ב"העדפות". חזרתי - שיחה18:00, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
גידול במספר הערכים -> גידול בנוכחותנו בגוגל -> גידול במספר הקוראים, וזאת אכן המציאות גם כעת עפ"י סטט' הצפיות שלנו (בינואר 2008 היו לנו 18 מיליון צפיות ואילו בינואר 2009 - 35 מיליון). השאלה היא מדוע על-אף שמספר הקוראים הולך וגדל, שיעור המצטרפים מביניהם למיזם הולך וקטן? ההסבר של איש המרק הוא ההסבר ההגיוני לכך. ישנם כמובן הסברים משלימים כגון עודף הביורוקרטיה והעמקת פערי המעמדות (זכות הצבעה).
השאלה היא כיצד אנחנו בולמים את התהליך הסוציולוגי של היווצרות "שכבה שלטת" במיזם בעלת רצון לדחוק את רגליהם של מצטרפים חדשים שידללו את "מניות השליטה" שלה. אני לא בטוח שזה אפשרי, ייתכן שכבר עברנו את נקודת האל-חזור וויקיפדיה הייתה לאריסטוקרטיה. מוטב אפוא אולי לקחת צעד אחד לאחר ולשאול "מי זה אנחנו?" יחסיות האמת • ♥ • ג' בניסן ה'תשס"ט 18:09:50
לי יש הצעה מהפכנית: מי שישתמש במרחב דיון כלשהו במילים "עריצות", "תאבת כח", "שלטון", "אריסטוקרטיה", "אפליה", "צביעות", "הצטדקות" ו/או "השתקה", לכל הטיותיהן, בלי אישור בכתב על ידי ועדה התיקבע לצורך זה, ייחסם אוטומטית לשלושה חודשים עם אזהרה לחסימה לצמיתות. ואותה הנקודה יותר ברצינות: יש לי תחושה שהסיבה העיקרית לתהליך המיאוס הם דווקא הוויכוחים האינסופיים המדרדרים לפסים אישיים, והתחושה של "אם לא רק *מלא את שם המוסד או הוויקיפד השנוא עליך* היה פה נפלא". בין תלונה לתלונה, אנשים שוכחים את הדברים המדהימים שנעשו פה. יש לי תחושה כל התלונות על כמה רע פה הן פחות עובדות ויותר נבואות זעם המגשימות את עצמן בעצם ההתעסקות האובססיבית בהן. נוי - שיחה19:21, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לדעתי הירידה בעריכת ויקיפדיה היא הדעיכה של כל פיסת טכנולוגיה מהפכנית. פעם היו לנו BBSים, IRC, FTPמקושרים, ICQ ועוד (אין לי כח לחשוב עוד על ה"עוד") וזמנם הגיע, יתכן שזמנה של ויקיפדיה הגיע וזמנו של ההייפ החדש עולה. תומר א. - שיחה19:39, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בויקיפדיה יש מאבק שליטה בין המשתמשים למפעילים. המשתמשים - מסיבות השורות עימם ומתוך הזדהות עם מטרות מייזם ויקיפדיה, מפעילים - מסיבות של שמירה על כווני התפתחות בויקיפדיה לעתיד, יוצרים מאזן כוחות. המפעיל מסוגל לחסום והמשתמש מסוגל לצאת לחופשת ויקיפדיה. שימוש מוגבר ביכולת החסימה, כפי שנהגו משתמש:גילגמש ומשתמש:עודדי, יצרו מצב שלילי שרבים מבין המשתמשים יצאו לחופשת ויקיפדיה. משתמשים שכתבו ערכי זבל שאינם מתאימים לויקיפדיה יצרו צורך בחסימות. באופן שנוצר מצב שלילי הן למפעילים והן למשתמשים. לסיכומו של דבר לדעתי יש לשמור על חופש כתיבה סביר בויקיפדיה. Daney levi 20:19, 28 במרץ 2009 (IDT)
בלי קשר לסטטיסטיקה, אף אני חש, בדומה לזהר דרוקמן, כי "זה יותר משנה אני חש שוויקיפדיה הפכה להיות סביבה פחות ופחות נחמדה, ובהתאם ולא במפתיע מספר לא קטן של כותבים פוריים עזבו אותנו. הוויכוחים האינסופיים, ההתעקשות על קוצו של יוד, היחסים העכורים - כולם השפיעו לרעה לדעתי, ויצרו תדמית גרועה מאוד לוויקיפדיה." ויקיפדיה עדיין לא מיצתה את אפס קצהו של פוטנציאל התורמים לה, והגדלת מספר התורמים פי עשרה היא יעד אפשרי. לא אלאה אתכם בעצות - יחליט כל ויקיפד בעצמו מה עליו לעשות כדי להשיג יעד זה. דוד שי - שיחה22:24, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כל אחד רשאי כמובן לבכות את המיזם הזה ולהשתמש אפילו בסטטיסטיקה כדי להוכיח שהוא הגיע לעבר פי פחת. הרשו לי להציג דעה מעט שונה. לדעתי רבים בציבור סבורים שהויקיפדיה כוללת כבר את כל הידע, שכל הערכים ה"חשובים" כבר נכתבו ומה נותר עוד לעשות? אני הגעתי לכאן ככותב לפני שנה וקצת כי לא היה ערך על ירושלים בימי בית שני. הבנתי שאם לא קיים ערך כה בסיסי עדיין אז יש עוד הרבה עבודה. השהות כאן מוכיחה כמובן שכל ערך חושף עוד מושגים אדומים והעבודה רק הולכת וגדלה. נכון שיש אוירה לא נעימה ואף עוינת לעתים, במיוחד לחדשים. נכון שיש אנשים המכלים זמנם במריבות אישיות מכוערות. נכון שיש המשקיעים הרבה יותר מדי מזמנם בדפי שיחה מאשר במרחב הערכים (וראו את כל הערכים שדף השיחה שלהם כפול ומשולש מאורכם), אבל לדעתי זה אומר שלאנשים כאן אכפת מהמקום הזה. אתם יודעים, המשכורת פה לא משהו, ובכל זאת איש יקר כמו Ori מרים כאן מיזם אדיר לכבוד מאה שנה לתל אביב, כשרוצים יש כאן עבודת צוות מדהימה, לא כזו העושה כותרות במזנון אלא כזו הנעשית בצנעה בין כמה חברים ומפיקה פנינים של ממש. אני חוויתי בשנה האחרונה חוויות מדהימות של יצירה, של שיתוף ושל חברות הן בוירטואליה והן בריאליה שנובעות מהקולקטיב הזה. אני, אישית, ממליץ לאנשים לבוא ולכתוב פה. צריך לשפר, בעיקר את ההתנהגות ותרבות השיח. את הידע לפרוש מויכוח עקר לפני ה"אנטר" על ההודעה המגעילה. יש לעקר את המחנאות ולטפח את הרצון הטוב, להוקיר את התנופה ולא לעצור אותה עם מקלות בגלגלים ובעיקר לדעת לכבד את המרץ, הזמן וההשקעה של הזולת, גם אם הפיק תחת ידיו עבודה גרועה, על ידי ביקורת בונה. אבל עוד נכונו עלילות למיזם הזה וטרם הגיעה העת לבכותו. Ranbar - שיחה00:22, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כל זה טוב ויפה, אבל מסתמך רק על הסטטיסטיקה החיצונית כדי לחזק טיעונך. זה מתעלם מכך שכמה אנשים יקרים גם כבר לא עימנו, חלקם עזבו בטריקת דלת, חלקם בשקט. אני מאמין כי לפני שנוכל לשפר את הכנסת האורחים שלנו, עלינו לשאול את עצמנו איך אנחנו מפסיקים לריב מולם. או במילים אחרות - כיצד לשמר את הכותבים הקיימים שחשים תחושת מיאוס. זהר דרוקמן - I♥Wiki 00:29, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם כל מילה של ranbar' וחושב שהדרך לעתיד פורה יותר היא קצת צניעות ואיפוק. אם כולנו נקשיב לדעות אחרות ונתייעץ יותר, במקום לחשוב שיש לנו בעלות על הידע, המצב יהיה יותר טוב. האנשים כאו מדהימים, רק קצת חסרי סבלנות ופתיחות. זה תהליך מובן, אבל צריך לעצור אותו. העלבונות האישיים, שלעיתים נכתבים בהינף מקלדת הם פעמים רבות קשים, ולכן אנשים עוזבים. קצת יותר סבלנות וצניעות יעשו כאן פלאים. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה00:43, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נקודת ראות של ויקיפד חדש וטרי: בכל מיזם התנדבותי יש כאלו שבאים וכאלו שהולכים, בלי לתת דין וחשבון ובלי להמתין לפיצויי פיטורין (כי אין). אני משתתף בפורום אינטרנטי וגם שם התופעה קיימת. מנהלי פורום מתמנים ואחרי זמן עוזבים את התפקיד ולפעמים עוזבים בכלל את הפורום, כותבים וותיקים נעלמים סתם כך ואחרים נעלבו ממישהו ומפחיתים פעילות. התופעה בפורום מוקצנת יותר כי חלק ניכר מהכותבים הפעילים בתקופה בה הגעתי היו תלמידי תיכון שהפחיתו פעילות בתקופת בגרויות ונעלמו כמעט לגמרי אחרי גיוסם והיום משכבת הוותיקים נשארו בודדים.
כשהגעתי לכאן כמעט ברחתי בגלל גל עכור של מאבקים שנסובו על מדליית המלצה לערכי ספורט, ויכוחים שגלשו (מצד אחד הויקיפדים) להשמצות פרועות על ויקיפד אחר, שלזכותו יאמר שלא נגרר לענות. אבל נשארתי וגיליתי כמה אנשים (ונשים טובים ואידיאליסטים (ליאור, אני מתכווןן אליך), ויקיפדים שנוטים לעזור (כאלו שכתבו לי בדף השיחה שלי וכאלו שאני מתכתב איתם בדוא"ל) וקבוצה נוספת של אנשים שתורמים מזמנם שלא על מנת לקבל פרס, קבוצה שנוטים להשמיץ, המפעילים.
הסטטיסטיקות מראות לי תמונה וורודה של עליה מתמדת בהרבה פרמטרים, קו מגמה עולה בשימוש: ויקיפדים שערכו לפחות 10 פעמים מאז הגיעו, ויקיפדים שתרמו 5 פעמים או יותר בחודש זה. במאמרים:מאמרים המכילים יותר מקישור פנימי אחד, מאמרים המכילים לפחות קישור פנימי אחד ו-200 אותיות טקסט קריא, מספר ממוצע של עריכות מחדש לכל מאמר. גודל כולל של כל המאמרים (כולל הפניות) ועוד הרבה פרמטרים.
מפריע לי לראות שגודל ממוצע של מאמר בבייטים מדשדש במקום, אחוז המאמרים עם לפחות 0.5 ק"ב טקסט קריא לא עולה, וזה אומר שיש יותר מדי ערכים קצרים (לא רק קצרמרים) ושלמרות עבודה שנעשית כל הזמן בהרחבת ערכים זה לא מספיק. נפטון - שיחה01:03, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
יש לזכור שהויקיפדיה נמצאת היום במקום אחר והרבה יותר קשה תהצטרף אליו כמשתמש חדש. אם פעם ערכים מרכזיים רבים חסרים וכל אחד יכל למצוא בקלות ערך חסר לכתוב, היום זה לא כל כך פשוט. אם פעם היה ניתן בקלות להרחיב ערכים רבים שהיו במצב גרוע, היום זה לא כל כך פשוט ונדרשת עבודה רבה יותר. בנוסף, הסטנדרטים שלנו עלו. ערכים מומלצים של פעם יזכו היום לתבנית עריכה או שכתוב אם יבואו מכותב חדש, אם לא יימחקו בכלל במחיקה מהירה. כך שעיקר הבעיה היא שעלינו ברמה ויותר קשה להצטרף. ויש נקודת אור נוספת. באופן כללי קשה מאוד לערוך ערכים של משתמשים אחרים. למשתמשים רבים אין סבלנות להתעמק בתיקונים שמישהו אחר עשה, בוודאי אם הוא חדש, ופשוט משחזרים או סתם יוצאים בתלונות כלפי המשתמש העורך. עזיבת משתמשים ותיקים מוציאה את הערכים שלהם אל המרחב הפתוח ומאפשרת לכל משתמש לערוך אותם. יעקב - שיחה10:08, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בחיאאאת כולכם, אי אפשר לדחות את הדיון הזה בשבוע? יש מתקפת איכות עכשיו. תבואו תעזרו. אני צריך להתחנן? זה עיר של 400,000, רן ואני לא התושבים היחידים. שכל אחד יעשה מאמץ ויקח ערך אחד. הרוב זה ערכים של 4-5KB. אני אעזור בכל מה שצריך. עד עכשיו היתה היענות יפה, אבל של פחות מ-15 איש. זה בדיוק עבודת השיתוף שהמקום הזה צריך, וחלק ממה שהדיון לעיל עוסק בו. Ori • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 14:33, 29 במרץ 2009 (IDT)
אני תומך בהצעה לבטל את חובת התצוגה המקדימה. לכאורה זה עוד לחיצה על כפתור, אבל במושגים יחסיים זה המון: דרכו של הגולש, המבקש בסך הכל לתקן תיקון קטן בערך, מתארכת במידה משמעותית וגדל הסיכוי שהוא יוותר. זה חשוב לא רק בגלל התיקונים הקטנים עצמם, אלא מפני שגולש שבא רק לתקן תיקון קטן, יכול בהסתברות מסוימת להפוך בהדרגה לוויקיפד פעיל. (הערה: כמי שפעיל כאן כמה שנים, אני לא חושב שהבעיות שהזכירו במשך הדיון התחילו או החמירו בצורה משמעותית מאז השינוי שאיש המרק מדווח עליו, כך שאני מייחס חלק ניכר ממנו - בעיקר הצניחה בכמות המשתמשים החדשים - לחובת התצוגה המקדימה). דב ט. - שיחה14:35, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני חוזר על מה שאמרתי בדיון הקודם לפני יותר משנה: מהסטטיסטיקות אכן ניכר שבאפריל-מאי 2007 השתנתה המגמה הכללית באופן שלילי בפתאומיות, אך לדעתי אין לייחס זאת לחובת התצוגה המקדימה, כי אם לפעולתו של הבוט RonaldB שבתקופה ההיא החל לחסום אלפי כתובות איי פי ועודנו ממשיך בכך היום. פעמים רבות כשניסתי לערוך ממחשב ציבורי גיליתי שהכתובת של מחשב חסומה על ידו. אין הרבה מה לעשות בנושא מכיוון שהבוט חוסם כתובות פרוקסי פתוח על פי נהלי קרן ויקימדיה. אני עדין תומך בביטול חובת התצוגה המקדימה מהסיבות שפירט דב. דניאל ב.16:18, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
דווקא יש מה לעשות נגד מכונת החסימות ההולנדית. זו לא גזירה משמים, היא הגיעה לכאן אחרי שעודדי הזמין אותה (כמדומני), אם הוא לא היה עושה זאת אז היא לא הייתה כופה את עצמה עלינו, ועובדה שגם היום היא פעילה רק בוויקיפדיות שמעוניינות שהיא תפעל בהם. כך שאם לא הוכח שמלבד פגיעה בתרומות לוויקיפדיה היא הביאה לירידה משמעותית בהשחתות, אז יש להגיד לה שלום ולא להתראות. יחסיות האמת • ♥ • ו' בניסן ה'תשס"ט 00:04:15
ייתכן שאתה צודק. על פי m:No open proxies נראה שמותר למיזם מקומי לקבוע מדיניות עצמית בנושא. אם כי ייתכן שהוויקימדים הבכירים יחליטו לעבור למתכונת של חסימות איי פי גלובליות, ואז נצטרך למצוא מנגנון קבוע שיעבור על כל אלפי החסימות וישחחר אותן מקומית. דניאל ב.19:55, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני תומך באימוץ המלצותיו של איש המרק לתקופת ניסיון בת שלושה חודשים. לעניות דעתי, גם מחיקה היא סוג של עריכה, ומפעילי ויקיפדיה צריכים להרשות לעצמם למחוק מדפי השיחה הפרות חמורות של כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה. לא חייבים לחסום את המשמיץ או לאיים עליו, מספיק לגנוז את מכתמיו בדף הגרסאות הקודמות של דף השיחה. כך גם נגן עליו ועל עצמנו מפני הגירה ממרחב הערכים למרחב השיחה, ומפני איומים חיצוניים בתביעות משפטיות.
בדומה לדוד שי, אני סבור שימי הזוהר הגדולים של האנציקלופדיה החופשית עדיין לפניה, והיא עוד תגדל ותפרח. בדומה להראל ולתומר, אני תוהה אם לאנציקלופדיה החופשית הזו יקראו ויקיפדיה, או שמא מסד הנתונים שכתבנו יועתק לאתר מוצלח יותר. לא מתקבל על הדעת שבשנת 2009 צריך ללמוד אנגלית בשביל להעלות לוויקישיתוף מתכון מצולם לתבשיל עדשים.
אני כותב את ההודעה כאן, פשוט מכיוון שאני לא יודע מקום אחר יותר מתאים שמפעילי המיזם הזה יראו אותו. שתי הערות: רוב התמונות מקבלות שם ארוך בטירוף שמערבב עברית ואנגלית, והופך את השימוש בתמונה לקשה עד בלתי אפשרי. 2. אני יודע ששום גמדים לא יבואו, אבל התמונות לא ממויינות לקטגוריות כמו שצריך. Ori • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד!21:22, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בערך יוסיף סטלין מתנהל ויכוח על נחרצות ההתייחסות אליו כ"היה מגדולי העריצים של המאה העשרים", לא בגלל שיש מחלוקת על היותו עריץ רשע ואכזר אלא על שאלת הסגנון הראוי בויקפדיה. להלן עוד שלושה ערכים שזכו לסופרלטיבים (להבדיל כמובן), אבל לא נוצרה סביבם מחלוקת, בהעדר עניין פוליטי.
אדם סמית נחשב לאבי הכלכלה המודרנית ולמנסח הראשון ו,החשוב ביותר של ... ספרו החשוב ביותר ... מכיל את רעיונותיו החשובים ביותר בתחום הכלכלי. {איזה מזל שהוא שם את רעיונותיו החשובים ביותר בספרו החשוב ביותר!} ... תוצר חשוב של שנותיו כמרצה היה ספרו החשוב "תאוריה של הרגש המוסרי" ... במהלך מסעו בצרפת פגש סמית' כמה מהכלכלנים החשובים של האסכולה הפיסיוקרטית, ... ממשיכו החשוב, דיויד ריקרדו ... הפכו לבסיס החשוב ביותר של ההגות הכלכלית בבריטניה.
בשלושת הערכים הסופרלטיבים ותיקים ביותר, רובם הוכנסו ביום הראשון בו נכתב הערך ושרדו שם זמן רב. אם נלמד את עצמינו קצת צניעות במקרים שאנו יודעים את האמת בבירור, אולי לא נחלק סופרלטיבים במקרים שאין לנו אפילו מדד להחליט האם הדברים נכונים או לא. יעקב - שיחה02:56, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בהרבה מקרים אפשר לנמק חשיבות בעזרת הגדרה אופרציונלית. ניתן לומר שסטאלין היה מגדולי העריצים אם מנמקים זאת, למשל, במספר האנשים שהוא הרג. ניתן לומר שמוזיאון ישראל הוא החשוב במדינה אם מנמקים זאת במספר מבקריו, במחיר המוערך של כלל מוצגיו, בתקציבים שהוא מצליח לקבל וכיוצא בזה. עִדוֹ (Eddau) - שיחה10:54, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
יושמדו הסופרלטיבים. אם העובדות לא יכולות לדבר בעד עצמן שום סופרלטיב לא יעזור והוא כנראה לא מבוסס או לא אנציקלופדי. אם העובדות מדברות בעד עצמן הסופרלטיב מיותר. לגבי חשיבות יש לציין פרמטרים מדידים (גודל התצוגה, כמות הפריטים, כמות התערוכות, אזכורים בעיתונות וכד'). כמובן שזה רלוונטי גם לגבי הרודן כי אין עדיין "רודן נולד" ואיש לא זכה בו. Ranbar - שיחה15:13, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אולי אתה יכול להדגים איזו עובדה שתמחיש לקורא כי סטלין היה מגדולי העריצים? בוודאי אינך מתכוון לדברים הכתובים בערך, לפיהם סטלין "הנהיג שלטון רודני אכזר שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים". הרי אלו סופרלטיבים מארץ סופר-רלטיביה. האם שלטון הוא כלי רכב שאפשר להנהיג? האם סטלין חיסל את המתנגדים במו-אצבעותיו? צריך לתת לקורא עובדות, ולא סיפורי מעשיות. סטלין נכנס בבוקר למשרד, התיישב על כסא, לחדר נכנס אדם זה-וזה לבוש מדים כאלה-וכאלה, סטלין הניע מכשיר כתיבה מסויים באופן מסויים, והלך לשתות תה. במקום אחר לגמרי ובזמן אחר לגמרי, מתו להם מליוני אנשים ברעב. עוזי ו. - שיחה17:03, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
הקביעה שסטלין הוא מגדולי העריצים אינה שונה במהותה מהקביעה שהוא עריץ. אין הגדרה מדעית מדויקת למילה "עריץ" (ועל שייכותם של רבים לקטגוריה יש ויכוח) כפי שאין עריצומטר מקובל על הכלל. בכל זאת אין מניעה עקרונית לציין שסטלין הוא מגדולי העריצים (ולא "נחשב ל...") כפי שאפשר, וגם צריך, לציין ישירות שאכן היה עריץ (ולא סתם "נחשב לעריץ על-ידי..."). דב ט. - שיחה15:29, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
יתר על כן, "היה מגדולי ה-" אינו ממש סופרלטיב נחרץ, שכן הוא אינו מתיימר לקבוע את מיקומו המדויק ברשימת גדולי העריצים, או אף את גודלה של אותה רשימה. אני לא רואה בעיה עם זה. מגיסטר • שיחה16:06, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
מה זה "היה מגדולי"? ב-TOP10? ב-TOP50? ב-TOP1000? פשוט מגוחך, ובעיקר בושה גדולה (ולא מהגדולות ביותר). כאילו מישהו התבלבל בין הסקרים ההיתוליים שאנחנו עורכים לפעמים בינינו לבין עצמנו בדפי משתמש, נוסח "מיהן הנשים היפות בתבל", לבין מרחב הערכים. יחסיות האמת • ♥ • ה' בניסן ה'תשס"ט 23:43:55
האמת היא שגם אני איני רואה בעייה. אני רק חושב שקצת צניעות וקצת אנדרסטייטמנט עדיף. אני יודע מה נחשב חשוב בתרבות שלנו, אולם איני יודע מה חשוב בעיני מליארד הודים, 200 מליון אינדונזים ו 1.3 מליארד סינים. כתיבת "נחשב לאחד מגדולי המחזאים בכל הדורות" או "נחשב למוזיאון החשוב ביותר בישראל" הינה אופציה לגיטימית ובעיני עדיפה, בלא שיש בינינו כל מחלוקת על העובדות, אלא על דרכי כתיבתם. השערתי הבלתי מבוססת היא שבעקבות המוכנות שלנו לקבל את הקביעות הנחרצות במקום שאין בעייה, אנו גם לא שמים לב לאותם מקומות שיש בעייה, כמו במקום בו במשך 21 חודש הויקיפדיה העברית הכתירה את המומחה מספר 1 להלכה איסלאמית בארה"ב. יעקב - שיחה23:59, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
מוזיאון ישראל הוא אכן החשוב ביותר, ואדם סמית' הוא אכן המנסח הראשון והחשוב ביותר של תורת ה"לאסה פייר", כמו גם שסטלין הוא מגדולי העריצים, שייקספיר הוא מגדולי המחזאים, טולסטוי מגדולי הסופרים, וכהנא מגדולי הגזענים היהודים. יש אמירות השזורות במרקם התרבותי עד כדי כך שהפכו לחלק מהתרבות, ונקשרו בצורה הדוקה בשמו של האדם שמדברים עליו. אם לא יימסר המידע לקורא, ויסומן כ"סופרלטיב" שכללי הניוספיק של הוויקיפדיה חלים עליו, ולכן הוא נאסר באיסור חמור, תמעל הוויקיפדיה בתפקידה. יש דברים שלא ניתן להעריך מספרית. שייקספיר למשל. כל פרט מידע "יבש" על מספר המחזות שכתב, על מספר הפעמים שהועלו על במות העולם ועל מספר העיבודים לקולנוע ולטלוויזיה להם זכו מחזותיו, לא יספיק להעביר את המטען התרבותי הכרוך בשם "שייקספיר". גם אמירה נוסח "מנחם פרי, בני ציפר ומנחם בן, סבורים כי שייקספיר הוא משורר גאוני" אינה מספיקה, כי עדיין השלושה האלו (שכבודם במקומם מונח) אינם אילן גבוה מספיק כדי לתלות בו את גאוניותו של שייקספיר, כמו גם כל שלושה מבקרי ספרות אחרים, או שלושים, או שלוש מאות. אמירות מסוג זה הן מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, ונטל ההוכחה הוא כבד מאוד על כל החולק עליהן. אם לא נמסור את המידע הזה לקוראינו, נמעל בתפקידנו. הקורא יכול לשאול - מה לנו ולמחזאי זה שהפך עפר זה מכבר, כאשר יש לנו עשרות תסריטאים חדשים ונוצצים של בית הספר לקולנוע סם שפיגל (ובתי ספר אחרים). רק האמירה "שייקספיר הוא מגדולי המחזאים", יכולה להבהיר זאת לקורא. אלמוג16:25, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אלמוג אם קראת את הדיון בערך עצמו ראית שהבאתי דוגמאות רבות לדברים ששזורים בתרבות שלנו ועדיין אינם מצוינים כעובדה אלא כ"נחשב" (אם יש צורך אציין אותם גם כאן). אם תציין את העובדות לגבי שייקספיר (מספר המחזות שכתב, כמות הפעמים שהם הוצגו, כמות הספרים שנכתבו עליו...) הקורא יוכל לשפוט לבדו האם שייקספיר הוא "מגדולי המחזאים".ספסקי - שיחה12:34, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אלמוג צר לי להודיע לך שהבסת את עצמך- להלן ציטוט מייצג מהערך "שייקספיר":
"שייקספיר נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית".ספסקי - שיחה12:36, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני לא העלתי את הנושא לדיון ב"מזנון" ואם הוא נראה לך מיותר אני לא האיש שאתה מחפש. לא הבנתי על איזה חבל דק אני הולך כאשר כל התקדימים תומכים בי ובכם תומכת רק השמרנות הטבעית והפחד משינוים.אתה רשאי לפנות לאיזה אפיק שתרצה.ספסקי - שיחה13:05, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
מה יהיה עם התמונות ששובצו בתאריכים שלפני עליית העמוד הראשי החדש לאוויר? לדעתי יש לשבץ אותן בתאריכים חדשים, כדי שיוצגו בעמוד הראשי. חובבשירה - שיחה11:08, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
היי,
אני חושב שזה הזמן להתחיל לדון בזה ולדרבן את היצירתיים מבינינו: אנו מתקרבים ל-90,000 ערכים ולאור מהירות הגידול בכמות הערכים, זה יכול להיות ממש בקרוב. לאור העבר, לדעתי ראוי שיהיה לוגו לציון המאורע. מה דעתכם? Ldorfman - שיחה13:06, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
חברים, 90000 זה עוד ארבעים ערכים. כל פעם שמתקרבים למספר עגול, כל התותחים הכבדים מעלים את כל הערכים שלהם. במיוחד אלמוג וברוקולי. ובלי קשר, ארבעים ערכים נכתבים בפחות מיום. (הקצב הוא 1000 ערכים ב 23-24 ימים). הימור שלי: הערך ה90000 הוא של ברוקולי, היום בשמונה בערב, בלי נדר. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה13:13, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
איך אני השתרבבתי לכאן? אני כותב כשבא לי. גם אם הייתי מאוד רוצה אני לא ממש יודע איפה לחפש כמה ערכים נכתבו עד עכשיו. אלמוג16:15, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
לאחר שהגענו בשעטו"מ לערך ה-90,000, אני חושב שאפשר לפתוח פעם נוספת את טוטו 100,000. הפעם הקודמת הסתיימה אי שם בשלהי 2006, ובינתיים הגיעו משתמשים חדשים רבים שלא השתתפו בזה. זה נראה לי כמו משהו חביב שעשוי לגוון את הפעילות. אפשר לקבוע למשל שניחושים יתקבלו עד הערך ה-97,000 או משהו כזה (סתם זרקתי מספר), או שזה ייערך בין תאריך א' לתאריך ב'. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית!23:59, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
עוד מעט זה יתחיל לככב בחדשות המחשבים: עד סוף השנה לא ישאר זכר לאנציקלופדיה שהציעה מיקרוסופט. ראו במיוחד את ציטוט מיליון הדולר בעמוד ההסבר: "the category of traditional encyclopedias and reference material has changed. People today seek and consume information in considerably different ways than in years past".
במילים אחרות - "העולם רוצה ויקיפדיה, אז סגרנו את הבסטה".-- •Itzike •שיחה23:51, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
סיפור ענק, ועצוב גם. אני זוכר את הגרסה הראשונה של אנקרטה על תקליטור בנוסטלגיה רבה. כמו שאומרים, הווידאו הרג את כוכב הרדיו (זה נשמע עילג בעברית). Harel • שיחה00:13, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
The licensing update proposal to dual license all Wikimedia Foundation wikis under both the GNU Free Documentation License (GFDL) and the Creative Commons Attribution-ShareAlike License (CC-BY-SA) is moving into its final phase. This proposal has been put forward by the Foundation and made possible by recent changes in the GFDL. Adopting the new licensing scheme is contingent on community approval. In several days a site notice for all editors will announce the start of three weeks of community voting on this proposal. In the mean time we would invite you to visit the update proposal and its associated FAQ if you want to learn more. We would also appreciate your help finishing the translation effort for the core documents associated with this process.
בקצרה, ישנה הצעה לשחרר את ויקיפדיה הן תחת רישיון GFDL והן תחת רישיון cc-by-sa (כלומר, המשתמש יבחר את הרישיון המתאים לו). ההצעה הוצעה על ידי הקרן ואפשרית לאור שינויים אחרונים ב-GFDL. עדכון הרישיון מותנה בהסכמת הקהילה. בעוד מספר ימים תפתח הצבעה שתמשך 3 שבועות. יש שם מידע נוסף בדמות שו"ת. יש צורך במתרגמים שיתרגמו טקסטים שקשורים להצעה. Yonidebest Ω Talk 18:02, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני עומד ליצור קשר עם עמותות שעובדות עם עולים מבוגרים, לצורך המיזם שלנו. חשבתי להציע להם לשחרר לוויקישיתוף ראיונות עם ניצולי שואה ועדויות מעניינות של עולים אחרים. עם זאת ממשק העלאת הקבצים לוויקישיתוף עמוס פרטים וקשה להבנה. האם מתוכנן מיזם דומה לפיקיוויקי בתחום הצלילים והסרטים? האם יש הנחיות מיוחדות לראיונות שעלי למסור לאותן עמותות, מלבד הדרישה לרישיון חופשי? בתודה, ליאורޖޭ • ו' בניסן ה'תשס"ט • 13:47, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בויקיפדיה:מדיניות המחיקה אין הגבלה על זהותו של פותח הצבעת מחיקה או מציב {{הבהרת חשיבות}}. במבט ראשון, זה בסדר גמור. אם הערך ראוי למחיקה, אין חשיבות לפותח ההצבעה, כל עוד היא מנומקת והגיונית, גם אם אין לו זכות הצבעה (יש להניח שויקיפד, רשום או אנונימי, שיפתח הצבעת מחיקה על ארצות הברית יטופל כמשחית). הבעיה היא תבנית חשיבות. בפועל, ישנם לא מעט מקרים בהם ערך עם תבנית כזו נמחק לאחר שבוע ללא דיון של ממש. ממילא, עצם היכולת הזו היא הרשאת מחיקה דה פקטו. אני מציע לעגן את ההצעה להתיר רק לויקיפדים רשומים את הצבת התבנית. למיטב זכרוני זו הפרשנות המקובלת, אך אין לה עיגון רשמי. נזכרתי בבעייה כיוון שיש לאחרונה אנונימי שהציב לא מעט תבניות כאלו, אך התופעה כשלעצמה אינה חדשה. DGtal 19:35, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
יש להפעיל שיקול דעת. אם אנונימי הציב תבנית חשיבות ואחרי שבוע אף אחד לא נימק מדוע יש להשאיר את הערך כנראה שלפעמים אנונימיים צודקים. הידרו - שיחה19:55, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אנונימיים צודקים לעיתים קרובות, זו לא הנקודה. אפילו מפעילים לא בודקים בדרך כלל מי שם את התבנית ויש חשש סביר שערך לגיטימי ייעלם רק כי אף אחד לא שם לב לתבנית (למשל בתקופת לחץ בה מי שמתעניין בתחום לא בסביבה). הצבעות מחיקה תמיד תופסות תשומת לב ואין חשש מקביל. DGtal 20:10, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אם כל דבר שאלמונים עושים לא מוצא חן בעיניו ואם כל פעם שאלמוני מעיר הערה, אנחנו עונים לו "למה מי אתה שתעיר לנו", אז אולי נאלץ את כל מי שרוצה לערוך את ויקיפדיה לפתוח חשבון ולא להיות אלמוני?. עִדוֹ (Eddau) - שיחה20:14, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
שוב ושוב עולה ההצעה הרעה לאסור עריכה כאלמוני, ולכן אני מציע הצעה אלטרנטיבית: כל מי שיעלה הצעה לאסור עריכה כאלמוני, ייחסם אוטומטית לשבוע, בעוון השחתת זמנם של ויקיפדים. בעניין תבנית חשיבות, אני מסכים עם ההצעה שבתחילת דיון זה. דוד שי - שיחה20:23, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
יש שתי בעיות. 1. חלק מהמשחיתים הם אנשים שאין להם אפילו סבלנות להירשם. הם כאן לרגע בשביל לדחוף בדיחת קרש. 2. עריכות תמימות של עורכים חסרי ניסיון עשויות להיראות כהשחתה והעובדה שהם לא רשומים גורמת לרבים מאיתנו לזהות אותם, בטעות, עם החבר'ה מהסעיף הקודם. עִדוֹ (Eddau) - שיחה20:29, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני רוצה לחזור ולמקד את השאלה: תבנית חשיבות ע"י אנונימי - כן או לא? אל תפתחו פה דיון כללי על היחס לאנונימיים. DGtal 20:43, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ישנו הגיון ברור באי קבלת תבניות חשיבות, הצבעות מחיקה וארחיב אפילו לומר תבניות איחוד, פיצול או מחלוקת - מצידם של אנונימים. הפעולות להן קוראות תבניות אלו אינן דבר של מה בכך - הן מעוגנות בנורמות, נוהגים ומדיניות, ולצידם יתכן הליך ארוך ומזיק. סביר בעיני שמי שאיננו נחשב כמתמצא מספיק בענייני ויקיפדיה כדי להצביע - לא יפתח כלל הצבעה כלשהי או דיון חשיבות, ומי שאינו רשום - גם לא דיוני איחוד או פיצול. כל התבניות והתהליכים האלו הם אינם דבר שיש לעשותו כלאחר יד, ויש להפעיל שיקול דעת בהתאם למצב. עם זאת, במידה ומי מהוויקיפדים מסכים עם אנונימי כלשהו - הרי שאין בעיה ולא צריך להסיר התבנית רק כי אנונימי שם אותה כשאחרים (רשומים) תומכים בו. זהר דרוקמן - I♥Wiki 21:29, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אם לא הבהירו חשיבות של ערך במשך שבוע ומפעיל מחק את הערך כנראה שהערך לא חשוב. המחיקה לא נעשית באמצעות בוט, וגם המפעיל מפעיל שיקול דעת במחיקה. אגב, אין מניעה שאנונימי ישתמש אפילו ב{{מחק}}. אם אנונימי יתעקש להחזיר את התבנית נחסום אותו? נדרוש ממנו להירשם? במקום להתווכח על נהלים עדיף לדון על העניין עצמו. צריכים להיות פתוחים לקבל הערות של אנונימים ולתת להם להיות שותפים. ערן - שיחה21:39, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
"תבנית ניווט עונתית" - תבנית ניווט בספורט הכוללת רשימה של הקבוצות המשתתפות בליגה מסויימת בעונה מסויימת.
"עונה" - תקופת הזמן המתאימה בהתאם לעניין (לא בהכרח שנה). (להרחבה ראו עונה (ספורט))
הנחיות:
לא תיכתב תבנית ניווט עונתית אלא אם לפחות שליש מהקבוצות בה כחולות או שיש בה לפחות 5 קבוצות כחולות (כדי להקל במקרה שיש יותר מ 15 קבוצות בליגה). תבניות ניווט עונתיות שלא עומדות בתנאים אלו יימחקו. המחיקה תתבצע כך: יש לכתוב בדף השיחה הודעה שהתבנית נמחקה לפי הנחיות אלה ולמחוק במחיקה מהירה. (הסבר: תבנית שיש בה 3 קבוצות כחולות תימחק אם סה"כ מספר הקבוצות בה הוא 10 או יותר. התבנית לא תימחק אם סה"כ מספר הקבוצות בה הוא 9 או פחות.)
תבנית ניווט עונתית שתקועה בעונה הקודמת חודש אחרי התחלת העונה החדשה מעידה על עצמה שהיא חסרת חשיבות ("אין עניין לציבור") ואין מי שיעדכן אותה ולכן תימחק. המחיקה תתבצע כך: יש לתת בדף השיחה סימוכין לכך שהעונה התחילה והודעה שהתבנית נמחקה לפי הנחיות אלה ולמחוק במחיקה מהירה.
ניתן יהיה ליצור מחדש תבנית שנמחקה לפי סעיף 2 רק לאחר שחלף לפחות חודש ממחיקתה.
מומלץ, אך לא חובה, שרשימת הקבוצות בתבנית שנמחקה תשולב בתוך הערך על הליגה.
כל ההנחיות כפופות לשיקול הדעת של הכותבים. ייתכנו מקרים בהם נדרשת סטייה מההנחיות, אך ההנחה היא שאלו יהיו מקרים חריגים ויהיו סיבות טובות לסטייה. במקרים כאלה יש לפרט את הסיבות בדף השיחה ולהגיע להסכמה בנושא. אם לא ניתן להגיע להסכמה זוהי "מחלוקת" ויש לפעול בהתאם.
