ויקיפדיה

ינון מגל

עיתונאי ואיש טלוויזיה, ח"כ לשעבר מטעם מפלגת הבית היהודי

ינון אלישע מגל (נולד ב-27 באפריל 1969, ט' באייר ה'תשכ"ט) הוא עיתונאי, פוליטיקאי, מגיש טלוויזיה ורדיו ואיש תקשורת ישראלי.

ינון מגל
לידה 27 באפריל 1969 (בן 54)
בַּת יָם, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ינון אלישע מגל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1990[דרוש מקור] – הווה
עיסוק עיתונאי, מגיש חדשות
מעסיק קול ישראל, רשות השידור, ערוץ 10, גלי צה"ל, חדשות 10, וואלה!
בהווה: עכשיו 14, 103fm
קישורים חיצוניים
פייסבוק 875945932462605
טוויטר YinonMagal
טלגרם yinonews
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ינון מגל
לידה 27 באפריל 1969 (בן 54)
בַּת יָם, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הבית היהודי עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
31 במרץ 2015 – 3 בדצמבר 2015
(35 שבועות ו־3 ימים)
כנסות 20
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איילת שקד, אורי אריאל וינון מגל בהתייעצות עם נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, לאחר הבחירות לכנסת העשרים

בעבר היה העורך הראשי של אתר וואלה! ומגיש "מהדורת מבט" של הערוץ הראשון, וכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי בכנסת העשרים במשך כשמונה חודשים. כיום הוא מגיש את התוכנית "הפטריוטים" בערוץ "עכשיו 14", ומשדר תוכנית יומית בתחנת הרדיו 103fm, לצד בן כספית.

קורות חיים עריכה

מגל נולד בבת ים. אביו יוחנן הלוי מגל היה אל"ם בשירות קבע בצה"ל, בן למשפחה חקלאית מעפולה. אמו עדנה הייתה מזכירה רפואית. גדל בבת ים ולאחר מכן בשכונת רמות בירושלים. למד בתיכון ליד האוניברסיטה. יש לו שני אחים ואחות - אלעד מגל, הוא המנכ"ל לשעבר של חברת הקנאביס "אילן ביו"[1] ואח נוסף הוא דוקטור איתי מגל רופא עיניים ומנתח בביה"ח שערי צדק[2][3].

את שירותו בצה"ל עשה מגל כלוחם, כקצין וכמפקד צוות בסיירת מטכ"ל[4]. השתתף בין השאר במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח' עובייד[5][6]. גם שני אחיו שירתו בסיירת מטכ"ל. לקראת סוף שירותו הצבאי יצא לחופשת לימודים, נסע אחריה למזרח ולהודו, שם טייל כשנה ואז פרש מהשירות והשתחרר בדרגת סרן.

קריירה עיתונאית עריכה

לאחר שחרורו מהצבא, התקבל לקורס קריינות ב"קול ישראל" שלאחריו החל לעבוד כקריין, ולאחר מכן ככתב חדשות. משם עבר לגלי צה"ל, שם שימש ככתב לענייני שטחים. בהמשך החל לעבוד בחדשות 10 בתור כתב לענייני צבא. בשנת 2004 בעקבות התוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, שעסקה ב"פרשת סרן ר'", שבה הואשם קצין בהריגתה ללא צורך של פלסטינית בת 14 סמוך לציר פילדלפי, הכין מגל כתבה המציגה את גרסתו של הקצין. בשנת 2005 בעת שסיקר את תוכנית ההתנתקות, האשים מגל את התקשורת בכך שהיא אינה אובייקטיבית בנוגע לתוכנית ההתנתקות[7]. על כך ועל חלקו בחשיפת האמת ב"פרשת סרן ר'", זכה ב-2006 בפרס לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת:[8] ”על נכונותו לבקר עיתונאית עמיתה, שהיא בבחינת 'אורים ותומים' בתקשורת, וכן על האומץ לתקוף חזיתית את התקשורת כולה”.

אחד מתפקידיו המשמעותיים ככתב שטח היה סיקור מלחמת לבנון השנייה בערוץ 10[9].

בין הפרסומים הבולטים של מגל:

בתחילת 2008 פורסם שמגל יעזוב את ערוץ 10, ויחל להגיש את "מהדורת מבט" לצד גאולה אבן-סער, במקומו של חיים יבין שהגיש את המהדורה במשך כ-40 שנה[14]. לבסוף נבחרה מרב מילר להגיש לצידו[15]. ב-10 בפברואר 2008 החלו מגל ומילר להגיש את מהדורת "מבט" החדשה. הרייטינג של המהדורה נותר יציב לאחר כניסתו לתפקיד[16]. בדצמבר 2011 התמודד לתפקיד מפקד גלי צה"ל, לשם כך השלים עבודת סמינר לצורך קבלת התואר ראשון, ונחשב מועמד מוביל לזכייה[17], אך לבסוף נבחר ירון דקל[18]. ביוני 2012 נודע כי ביקש לעזוב את תפקידו כמגיש חדשות בערוץ הראשון[19]. מגל טען להתעמרות מצד מנהליו, ובאוקטובר באותה שנה הגיש תביעה נגד הערוץ הראשון[20], שהסתיימה בפשרה לאחר כ-5 שנים בפיצוי של כ-70 אלף שקלים[21]. באוגוסט 2012 הצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה![22]. בפברואר 2013 מונה במקומה של טלי בן עובדיה, לעורך הראשי של האתר[23], במקביל לתפקידו כמגיש שידורי האולפן, מהם פרש לקראת ריצתו לכנסת ב-2015[24].

קריירה פוליטית עריכה

ב-28 בדצמבר 2014 הודיע מגל על סיום עבודתו ב"וואלה!" ועל הצטרפות למפלגת "הבית היהודי", לאחר שקיבל הבטחה מהיו"ר נפתלי בנט לשריון במקום ריאלי ברשימת מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת העשרים[25][26]. מגל שובץ במקום השביעי ובעקבות פטירתו של השר אורי אורבך, קודם למקום השישי ברשימה. הוא נבחר לכנסת ומונה ליושב ראש הסיעה ולחבר בוועדות החוץ והביטחון, ביקורת המדינה, העבודה הרווחה והבריאות, קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי והכנסת. בין היתר פעל להתיר צריכת קנאביס.

חשדות להטרדה מינית עריכה

ב-24 בנובמבר 2015, כתבה העיתונאית רחלי רוטנר, שעבדה עם מגל במערכת וואלה!, בפוסט בפייסבוק, שבמסיבת סיום תפקידו ב"וואלה!" התוודה בפניה מגל על משיכתו המינית כלפיה. בתגובה פרסם מגל: "ישנם דברים שנאמרו בין ידידים, לפני הפיכתי לחבר כנסת, ולא הייתי חוזר עליהם כיום. אני מבקש את סליחתו של מי שנפגע"[27][28]. התהודה של פרסום זה הביאה עוד באותה יממה לשיחת בירור עם יושב ראש "הבית היהודי" נפתלי בנט, בסיומה הודיע מגל על פרישתו מתפקידו כיו"ר הסיעה. המשטרה החלה בבדיקת הטענות כלפיו, בחשד להטרדות מיניות ולמעשים מגונים[29], ולאחר שתלונות מצד נשים נוספות פורסמו באמצעי התקשורת, הודיע מגל כי הוא בטוח שאין במעשיו היבט פלילי, אולם מאחר שיש שנפגעו מהתנהלותו בעבר, החליט לפרוש מהכנסת[30]. בפברואר 2016 סגרה פרקליטות מחוז ת"א את התיק נגדו. בשני מקרים נימקה זאת בחוסר אשמה ובמקרה השלישי בחוסר עניין לציבור[31].

לאחר התפטרותו מהכנסת עסק ביזמות, בין היתר בחברת טורבינות הרוח "אנרגיה לישראל", שהוא אחד מבעליה[32].

חזרה לתקשורת עריכה

בנובמבר 2016 חזר לטלוויזיה, והצטרף לעונה השנייה של לילה טוב עם אסף הראל[33], דבר שגרר ביקורת מצד ארגוני הנשים[34]. יחד יצרו סדרת כתבות, עד לירידת התוכנית בפברואר 2017. בפברואר 2018 הצטרף מגל לתחנת הרדיו 103fm[35], תחילה כמגיש מחליף של נתן זהבי בתוכנית זהבי עצבני, בהמשך הגיש כשנה תוכנית זוגית מידי בוקר עם ענת דוידוב[36], אותה החליף לתקופה קצרה רון קופמן[37]. מאז ספטמבר 2019 ועד היום מגיש מגל את התוכנית ינון מגל ובן כספית לצדו של כספית ב"103fm". בדצמבר 2018 הצטרף מגל לערוץ 20[38]. בתחילה הגיש יחד עם שמעון ריקלין את התוכנית "ריקלין&מגל" במקומו של אראל סג"ל שעזב, ושימש כפרשן במהדורת החדשות של הערוץ. מאז יוני 2019 מנחה את תוכנית הפטריוטים שעלתה שוב בערוץ[39].

למגל יותר מ-350 אלף עוקבים ברשת החברתית טוויטר, ועשרות אלפים ברשתות חברתיות אחרות - בהן טיקטוק, טלגרם, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב ווואטסאפ. בינואר 2022 יצא בקמפיין מימון המונים למימון הגנתו של בנימין נתניהו במשפטו, במהלכו גויסו למעלה מ-3.9 מיליון ש"ח[40][41], אך הכספים הוקפאו מחמת מניעה משפטית[42].

תביעות דיבה עריכה

לאחר שמגל ייחס לליאור חורב רצון לחבור פוליטית לגדי איזנקוט, הגיש חורב תביעת לשון הרע נגדו. מגל לא הגיש כתב הגנה ובית המשפט קיבל את התביעה וחייב אותו לפצות את חורב ב-150 אלף ש"ח ולמחוק את הציוץ נשוא התביעה[43].

תביעת דיבה שהגיש רביב דרוקר כנגד מגל ושמעון ריקלין נדחתה ב-6 בספטמבר 2023 ברובה הגדול, וכנגד פיצוי של 5,000 ש"ח לטובת דרוקר, פסק השופט הוצאות של 5,000 ש"ח לטובת הנתבעים[44].

חיים אישיים עריכה

מגל, שגדל בבית חילוני, נסע אחרי הצבא ל-13 חודשים להודו שם ברח, לדבריו, מ"הנתיב האחראי והמיושב של קצין בסיירת מטכ"ל, ארץ ישראל היפה של משפחת קצינים", מפני ש"זה לא הייתי אני". בראיון סיפר שבהודו "גיליתי את הרוחניות ודרכה את היהדות"[45]. בראיון אחר סיפר שבהודו השתמש בסמים פסיכואקטיביים שבהשפעתם נפגש עם "בורא עולם" והפך ל"יותר יהודי"[46]. לאחר חזרתו לישראל הוא המשיך בחייו החילוניים אך עם קרבה יותר גדולה ליהדות. לאחר מות אביו מחיידק טורף השלים את התהליך של חזרה בתשובה, ומאז נע בין חיים כדתי[47] וכמסורתי[45].

בשנת 2005 נישא לגיתית, מעצבת פנים[48], ולזוג נולדו ארבעה בנים. הם ניהלו אורח חיים דתי וילדיהם התחנכו במוסדות ממלכתי דתי ובבני עקיבא. במרץ 2022 נפרדו בני הזוג[49]. מגל מתגורר בתל אביב. למגל תואר ראשון בלימודי אסלאם, המזרח התיכון ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אותו השלים בסוף 2011[17].

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: ינון מגל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ינון מגל
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-08-03, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צלי גרינברג, אחיו של ינון מגל, מנכ"ל חברת הקנאביס אילן ביו, דורש שכר של 7 מיליון שקל בשנה, באתר כלכליסט, 7 במאי 2019
  2. ^ המרכז הרפואי שערי צדק, Dr Itay Magal
  3. ^   ציוץ של ינון מגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוגוסט 2020
  4. ^ ינון מגל, הרגע ההוא של הפחד, "המוסף לשבת" ידיעות אחרונות, באתר פרש, 19 בפברואר 2007
  5. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009; עמ' 285-287
  6. ^ אריה יואלי, ‏ינון מגל מספר איך חטף את השייח' עובייד, באתר "סרוגים", 25 ביוני 2015
  7. ^ דוד אברהם‏, "אני לא רוצה אותו על המסך, הוא משת"פ של המתנחלים", באתר וואלה!‏, 30 ביולי 2015
  8. ^ ערוץ 7, פרס הוענק גם לכתב ערוץ 10 ינון מגל, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2006
  9. ^ תומר גנון, שיח לוחמים - כתבים ופרשנים צבאיים עושים חשבון נפש על האופן שבו תפקדו במלחמה, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2006
  10. ^ ynet, הבור בירושלים: מכאן תנוהל המדינה בשעת חירום, באתר ynet, 7 בדצמבר 2003
  11. ^ אברי רן חתך ממעצר בית לפני כשבוע: ינון מגל פגש אותו ביער ושמע ממנו איך זה להיות פרטיזן, ומה הוא יאמר לשרון כשייפגש איתו, באתר nrg‏, 18 באפריל 2005
  12. ^ רביב דרוקר, רא"ל בדימוס חלוץ זרק בוץ על כתב של ערוץ 10, הבלוג של רביב דרוקר, 19 בפברואר 2008
  13. ^ ערוץ 7, הרב חנן פורת משוחח עם ינון מגל, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
  14. ^ רז שכניק, ינון מגל יגיש את מבט, באתר ynet, 7 בינואר 2008
  15. ^ מירב קריסטל, מרב מילר תגיש את "מבט" עם ינון מגל, באתר ynet, 13 בינואר 2008
  16. ^ איילה צורף, הזוג הלוהט של רשות השידור: ינון מגל ומרב מילר לא פוחדים שאנשים יזפזפו, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2008
  17. ^ 1 2 אמילי גרינצווייג‏, ינון מגל מתקרב לתפקיד מפקד גלי צה"ל?, באתר וואלה!‏, 18 בדצמבר 2011
  18. ^ חדשות, ירון דקל גבר על ינון מגל - ימונה למפקד גלי צה"ל, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2012
  19. ^ ערן בר-און, ערוץ 1: ינון מגל התפטר מהגשת "מבט", באתר ynet, 13 ביוני 2012
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏ינון מגל תובע את רשות השידור בגין התנכלות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2008
  21. ^ אורן פרסיקו, פיצוי מאוחר - רשות השידור תשלם כ-70 אלף שקל לינון מגל, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2017
  22. ^ לי-אור אברבך ורועי גולדנברג, ‏ינון מגל מצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2012
  23. ^ שינויים בצמרת וואלה: ינון מגל ימונה לעורך הראשי, באתר ‏מאקו‏, 7 בפברואר 2013
  24. ^ לי-אור אברבך, ‏ינון מגל מצטרף לבית היהודי - עוזב לאלתר את אתר וואלה, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2014
  25. ^ מורן אזולאי, ינון מגל ישוריין ברשימת הבית היהודי, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
  26. ^ אבי שאולי, ינון מגל מצטרף לבית היהודי: התראיין הבוקר לגלי צה"ל ואמר "החלטתי לקפוץ למים", באתר ביזפורטל‏, 28 בדצמבר 2014
  27. ^ עמיחי אתאלי ואדוה כהן, עוד עדויות על ח"כ ינון מגל: "נגיעות, שריקות, נשיקות בפה ללא הסכמה", באתר ynet, 25 בנובמבר 2015
  28. ^ התחברות לפייסבוק | פייסבוק, באתר Facebook
  29. ^ אלי סניור וטובה צימוקי, המשטרה בהודעה רשמית: בודקים פרשת ההטרדות המיניות של ינון מגל, באתר ynet, 25 בנובמבר 2015
    אלי סניור ומורן אזולאי, ינון מגל נחקר באזהרה בחשד להטרדות מיניות, באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
  30. ^ עמרי נחמיאס‏, עקב הטענות להטרדה מינית: ח"כ ינון מגל הודיע על פרישה מהכנסת, באתר וואלה!‏, 30 בנובמבר 2015
    אריק בנדר, ‏ינון מגל הודיע על התפטרותו מהכנסת, בשל הטענות להטרדה מינית, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2015
  31. ^ איציק סבן, המשטרה: יסגר תיק החקירה נגד ינון מגל, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2016
    אלי סניור, המשטרה: לא התגבשה תשתית ראייתית נגד ינון מגל, באתר ynet, 25 בינואר 2016
  32. ^   צבי זרחיה, הקריירה החדשה של ינון מגל, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2016
  33. ^ דוד ורטהיים‏, ינון מגל חוזר לטלוויזיה: יחבור לאסף הראל בעונה החדשה, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2016
  34. ^ בן בירון, ‏ביקורת על מינוי מגל: "כבר מזמן שמטרידן לא קיבל פה פרס", באתר ‏מאקו‏, 14 בנובמבר 2016
  35. ^ וואלה ברנז'ה‏, עם כל הכבוד לטוויטר: ינון מגל חוזר לתקשורת, באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2018
  36. ^ 103fm מציגה: תוכניות הבוקר החדשות, הודעה לעיתונות, אתר "סקופר", 23 באפריל 2018
  37. ^ איתי שטרן, רון קופמן הושעה מ-103fm בגלל ראיון עם יעקב ברדוגו, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2019
  38. ^ מערכת ערוץ 20, ברוך הבא: ינון מגל מצטרף לערוץ 20, באתר ערוץ 20, 20 בנובמבר 2018
    אוריאל בארי, ‏רשמית: זהו התפקיד החדש של ינון מגל, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2018
  39. ^ התגעגעתם? הפטריוטים חוזרים, באתר כיפה, 12 ביוני 2019
  40. ^ https://twitter.com/yinonmagal/status/1482666136181293058, Twitter
  41. ^ נתניהו, לעולם לא תצעד לבד! - Givechak, באתר givechak.co.il
  42. ^ אמיר אטינגר, ‏עד קבלת אישור: הבנק הקפיא את הכסף מקמפיין התרומות לנתניהו, באתר "סרוגים", 6 במרץ 2022
  43. ^ אבי כהן, בעקבות הציוץ נגד ליאור חורב: ינון מגל יפצה את יועץ התקשורת ב-150 אלף שקלים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2023
  44. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏דרוקר הפסיד: תבע את מגל וריקלין ולא יקבל דבר, בעיתון מקור ראשון, 6 בספטמבר 2023
  45. ^ 1 2 ינון מגל - זן אחר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2013
  46. ^ ראיון עם ינון מגל בתכנית "נקודה טובה" של צבי יחזקאלי, דקה 2:10 וכן מדקה 3:30
  47. ^ ינון מגל חושף: למה אני לא חובש כיפה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2023
  48. ^ חיים פרלי‏, ינון מגל התחתן, באתר וואלה!‏, 19 באפריל 2005
  49. ^ ינון מגל ואשתו נפרדים אחרי 17 שנים, הרשת סוערת, באתר אייס, 9 במרץ 2022


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ינון_מגל&oldid=37628298"