ויקיפדיה

סולדד פסטורוטי

זמרת ארגנטינאית

סולדד פסטורוטי (בספרדית: Soledad Pastorutti; נולדה ב-12 באוקטובר 1980)[1][2] המוכרת בעיקר בשמה הפרטי ובכינוי לה סולה, היא זמרת-יוצרת פולק, פופ לטיני ומוזיקה לטינית ארגנטינאית. פסטורוטי הצליחה, בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, להביא לתודעה של הדורות הצעירים את ז'אנר הפולקלור. היא מכונה בפי מעריציה והתקשורת העולמית גם הטייפון וההוריקן של ארקיטו בשל קולה המרהיב והאנרגיות הרבות שהיא מקרינה ומשדרת לקהל בהופעותיה. היא זכתה במקום הראשון בפרס "Premio Revelación Cosquín 1997" ומכרה, עד היום, יותר מארבעה מיליון תקליטים ואלבומים ברחבי העולם. היא זכתה פעמיים ב-"Premios Diamante", והייתה לאמנית הראשונה בארגנטינה שזכתה אי פעם בפרס פעמיים; ב-2003 היא זכתה בפרס בפעם הראשונה בעקבות הוצאת אלבום האולפן הראשון שלה, Poncho al viento, שיצא לאור בשנת 1996, ובפעם השנייה ב-2006, כאשר השלימה בדיוק עשר שנות קריירה, בעקבות מכירתם של כ-600,000 עותקים של אלבום האולפן השני שלה, La Sole, שיצא לאור ב-1997.[3] כמו כן, היא הופיעה ביותר מ-1500 הופעות בארגנטינה וברחבי העולם, וגם שיחקה במספר תפקידים בטלנובלות, סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. החל משנת 2008, היא מנחה באופן קבוע את התוכנית הטלוויזיונית הארגנטינאית "Ecos de mi tierra", המוקדשת בעיקרה למוזיקה, ובשנת 2015 היא זכתה לראשונה במקום הראשון בטקס פרס מרטין פיירו בקטגוריית "התוכנית המוזיקלית" על הנחייתה בתוכנית.[4]

סולדד פסטורוטי
סולדד פסטורוטי, 2018
סולדד פסטורוטי, 2018
לידה 12 באוקטובר 1980 (בת 43)
ארקיטו, סנטה פה, סנטה פה, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Soledad עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
תקופת הפעילות מ-1995
עיסוק זמרת-יוצרת, פזמונאית, מנחה, שחקנית
סוגה מוזיקה לטינית, פופ לטיני, פולק
סוג קול קונטרה אלט
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים Sony Music Latin
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלבום האולפן הראשון של פסטורוטי, Poncho al Viento, הוא האלבום הנמכר ביותר אי פעם בארגנטינה של חברת Sony Music Latin, על פי נתוניו של אלברטו קלדרו, נשיאה של חברת Sony Music Latin. בסוף שנות ה-90, אמר נשיא סוני בריאיון לעיתון "La Nación", אלברטו קלדרו, כי אלבומה השני של פסטורוטי La Sole, הוא האלבום השני הנמכר ביותר אי פעם בארגנטינה של חברתו.

חידושה את מוזיקת הפולקלור הארגנטינאית בשנות ה-90 המוקדמות גרמה לשינוי הגישה המוזיקלית של צעירים וצעירות. כמו כן, נאמר עליה ידי רבים בארגנטינה ובאמריקה הלטינית שהיא "ההבטחה החדשה של מוזיקת הפולקלור הלאומי" יחד עם אמנים רבים אחרים כמו אבל פינטוס ולוסיאנו פריירה.[5]

בשנת 2014 היא זכתה בפרס גראמי הלטיני יחד עם לילה דאונס ונינה פסטורי בקטגוריית "אלבום הפולקלור הטוב ביותר" ובשנת 2015 היא הייתה מועמדת לזכייה לראשונה בקריירה שלה בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום הפופ הלטיני הטוב ביותר" על אלבומה המשותף עם לילה דאונס ונינה פסטורי, Raíz,[6] אולם הן לא זכו.

ביוגרפיה עריכה

1996–1980: ילדותה, תחילת הקריירה ו-Poncho al Viento עריכה

פסטורוטי נולדה ב-12 באוקטובר 1980, בעיר קסילדה, הסמוכה לעיירה הקטנה ארקיטו בפרובינציית סנטה פה שבארגנטינה.[7] פסטורוטי היא בתם הבכורה של גריסלדה היידי זקינו ועומר אלברטו פסטורוטי, שבמקור הם, גם כן, מהעיירה ארקיטו בפרובינציית סנטה פה שבארגנטינה. יש לה אחות צעירה בשם נטליה פסטורוטי שנולדה ב-15 באוגוסט 1982, גם היא, כמו אחותה הבכורה, זמרת ארגנטינאית מפורסמת, ובהכשרתה המקצועית היא עורכת דין וכותבת בקשות. אביה של פסטורוטי, עומר אלברטו פסטורוטי, שהיה קורא נלהב של הפואמה "מרטין פיירו" והיה נוהג לנגן להנאתו בגיטרה ובומבו, החדיר לבתו, פסטורוטי, את אהבתו לפולקלור הארגנטינאי כבר בגיל צעיר. קריירת השירה של פסטורוטי החלה בשנת 1988, כבר בגיל 8, כאשר לראשונה הופיעה בפסטיבל "Fiesta de la Soja" שהתקיים בפרובינציית סנטה פה, בו היא הרשימה את הקהל באנרגיה שלה ובקולה המרהיב. כמו כן, בשל נסיעותיה, הופעותיה וראיונותיה שהחלו כאשר החלה את קריירת השירה שלה, פסטורוטי החליטה לעזוב את בית ספרה.

אלבומה הראשון, Pilchas Gauchas, יצא לאור בשנת 1994, אותו היא הקליטה תוך 8 שעות בתוך חדר אמבטיה של אולפן הקלטות. מטרתה העיקרית הייתה שיאפשרו לה להופיע ב-"Festival Nacional del Folklore de Cosquín" (בתרגום חופשי: הפסטיבל הלאומי של הפולקלור של קוסקין), אך בסופו של דבר היא נותרה מחוץ לאירוע עקב הוראה מגבוה שמנעה מקטינים להופיע אחרי חצות. על אף שהמארגנים לא אפשרו לה להופיע בפסטיבל בשנה הקודמת, הופעתה הראשונה כאמנית מקצועית התרחשה ביום שבת, ה-4 בנובמבר 1995 בפרובינציית בואנוס איירס. יחד עם אחותה נטליה, הן המשיכו להופיע בהופעות ברחבי המדינה על מנת להצליח ולהתפרסם, לכן הרשויות החליטו, בסופו של דבר, לאשר לפסטורוטי ואחותה, נטליה, להופיע ב-"Festival Nacional del Folklore de Cosquín" בשנת 1996 על אף היותן קטינות. הופעתה של פסטורוטי הייתה להצלחה כבירה והיא הוכתרה כמנצחת של הפסטיבל, ואף קיבלה את פרס "Cosquín de Oro" (בתרגום חופשי: קוסקין הזהב). להופעתה של פסטורוטי בפסטיבל עם אחותה הייתה השפעה חיובית על הקריירה שלה, כי לאחריו חברת התקליטים Sony Music החתימה אותה על חוזה ואפשרה לה להקליט ולהוציא לאור באותה שנה את אלבום האולפן הראשון שלה, Poncho al Viento, שהצליח להימכר ב-800,000 יחידות תוך זמן קצר.[8]

1997–1998: La Sole ו-A mi gente עריכה

בשנת 1997 החלה פסטורוטי סיבוב הופעות. במהלך השנתיים הראשונות של הקריירה שלה היא הופיעה ב-181 ערים ועיירות ברחבי ארגנטינה. כמו כן, יצא לאור אלבום האולפן השני שלה, La Sole, שעשה הדי קולות בעיר בואנוס איירס ופרסם ברבים את שמה של פסטורוטי. שני אלבומי האולפן הראשונים שלה, Poncho al Viento ו-La Sole, החלו לטפס במעלי המצעדים וברשימת רבי המכר. כמו כן, באותה שנה, פסטורוטי הופיעה כ-10 פעמים ב"תיאטרו גראן רקס", התיאטרון הגדול והחשוב ביותר בעיר בואנוס איירס, ומכרה כ-34,000 כרטיסים.

שיר הפתיחה של האלבום, La Sole, הוא גרסת כיסוי השיר "Que nadie sepa mi sufrir" שהולחן במקור ב-1936 על ידי אנחל קברל למילותיו של אנריקה דיסאו, והתפרסם ברחבי אמריקה הלטינית. השיר, במרוצת השנים, הפך להצלחה גדולה ונעשו לו גרסאות כיסוי רבות על ידי מבצעים מרחבי העולם, ביניהם: פסטורוטי, אדית פיאף, מריה דולורס פרדרה, פלאסידו דומינגו, חוליו איגלסיאס וחוה אלברשטיין (השיר ידוע בגרסתה בשם "חיוכים" שנכתב על ידי לאה נאור).

בשנת 1998 הכפילה פסטורוטי את מספר הופעותיה בעיר בואנוס איירס, ארגנטינה והופיעה ביותר מ-20 קונצרטים, שוב ב"תיאטרו גראן רקס". היא נבחרה על ידי Sony Music Latin להיות נציגת ארגנטינה על מנת להלחין את השיר "Los sueños de todo el mundo", ולכלול אותו באלבום ההופעות החיות הראשון שלה, A mi gente, שיצא לאור לרגל קיום מונדיאל 1998. כמו כן, פסטורוטי ליוותה באופן רשמי את נבחרת ארגנטינה בכדורגל בתחרות מונדיאל 1998 שנערכה בצרפת. הקונצרטים ב"תיאטרו גראן רקס" הפכו לאלבום ההופעות החיות הראשון שלה, שיצא לאור בהמשך השנה תחת הכותרת A mi gente.

לאחר קיומו של מונדיאל 1998, פסטורוטי קיבלה במדריד שבספרד, את הודעתה של חברת Sony Music Latin על כך שנמכרו ברחבי העולם כמיליון יחידות של שני האלבומים שלה. כמו כן, Sony Music Latin דיווחו לתקשורת הארגנטינאית כי היא האמן שיצר את מספר המכירות הגבוה ביותר בפרק הזמן הקצר ביותר בהיסטוריית החברה, תוך לקיחה בחשבון את כל האמנים מכל הז'אנרים.

1999: Emoción,‏ La Edad del Sol ו-Yo sí quiero a mi país עריכה

בשנת 1999, כאשר פסטורוטי הגיעה לשיא הקריירה שלה ונחלה הצלחה כבירה במדינות רבות, היא החליטה להשיק בושם לו היא קראה "Emoción" (בתרגום חופשי: רגש). פסטורוטי הבהירה: "מטרתי העיקרית עם השקת הבושם היא להקצות אחוז מהמכירות של הבושם להופעות, במיוחד בעיר הולדתי". מומחה הניחוח האחראי לריחו של הבושם היה ריצ'רד הרפין; הרפין הוא יוצר ניחוחות בינלאומיים למותגי יוקרה בינלאומיים כמו קלווין קליין, סלין דיון, מארק ג'ייקובס, ראלף לורן ומוצרי אייבון. הבושם הוא שילוב של עלי כותרת של ורדים ויסמין עם וניל, רמזים של שוקולד ורעננות שנותנים העלים של העגבנייה.

בחודשים הראשונים של אותה שנה, פסטורוטי הייתה שקועה בצילומים לסרט "La Edad del Sol" ("הגיל של השמש" שכותרתו של הסרט היא היפוך של אותיות שמה - Edad ו-Sol), שהיה גם הניסיון הקולנועי הראשון שלה. התסריט של הסרט הוא סיפור אודות טיול סיום לימודים, שבו אחת מהתלמידות היא אמנית מפורסמת המסתבכת בהפתעה. הסרט יצא לאור ב-1 ביולי 1999 וצפו בו יותר מ-1 מיליון צופים, אך המבקרים לא ראו בכך הישג מכובד לסרט.[9][10]

המפיק הקובני אמיליו אסטפן, טס לארגנטינה על מנת לפגוש את פסטורוטי והפך במהרה למפיק האומנותי של אלבום האולפן השלישי שלה, Yo sí quiero a mi país, שיצא לאור בשנת 1999. שירי האלבום, שהוקלטו במיאמי, הם בעלי מקצבים שונים אשר משתייכים לחלקים שונים באמריקה הלטינית אשר חוצים גבולות תרבותיים, הובילו לסיבוב הופעות של פסטורוטי במספר מדינות באמריקה הדרומית וברחבי העולם: אורוגוואי, פרגוואי, צ'ילה, מקסיקו, פרו, ארצות הברית וספרד.

2000–2001: הופעות בפסטיבלים, Soledad ו-Libre עריכה

בשובה של פסטורוטי מצרפת, פסטורוטי החלה להקליט את אלבום האולפן הרביעי שלה, Soledad, שיצא לאור לראשונה באוקטובר 2000. לאחר יציאתו לאור של האלבום, היא הופיעה במרכז האמנויות ברביקן שבצפון הסיטי של לונדון לפני קהל של כ-1,800 צופים תחת שם המופע "Festival de Cine y Música Argentina".

בשנת 2001, המלחין אלכסנדר לרנר התבקש על ידי פסטורוטי להיות המפיק האמנותי של אלבום האולפן החמישי שלה, Libre, אשר יצא לאור באותה השנה. Libre הושמע בתחנות הרדיו העיקריות וסיבוב הופעותיה של פסטורוטי התבצע ב"תיאטרו גראן רקס", בואנוס איירס.

2002: בתיאטרו קולון ו-Soledad y Horacio: Juntos por única vez עריכה

ב-21 באוגוסט 2002, פסטורוטי הופיעה ב"תיאטרו קולון", הסמל התרבותי ובית האופרה של העיר בואנוס איירס, ארגנטינה. המופע קם בסיועה הכספי של הקרן "Felices Los Niños".

באותה שנה, פסטורוטי החליטה להעלות מופע מחווה להורסיו גוארני, אחד מהכותבים המשפיעים ביותר בהתחלת הקריירה שלה ואחת מחלוציה של המוזיקה הפופולרית בארגנטינה. הם ביצעו יחדיו מופע ב"אצטדיון לונה פארק" וביצעו את שיריהם. המופע המשותף שלהם הפך לאלבום הופעה חיה בשם Sole y Horacio juntos por única vez.

2003–2004: פינת אור ו-Adonde vayas עריכה

  ערך מורחב – פינת אור

בחודש אפריל 2003, פסטורוטי לקחה חלק בפסטיבל בשם "Festival Argentino en Miami" ובנוסף, ביצעה שירים והופעות בלוס אנג'לס שבקליפורניה ווסט פאלם ביץ' שבפלורידה, ארצות הברית.

קריירת המשחק של פסטורוטי החלה בגיל 23, בשנת 2003, כאשר שיחקה בתפקיד הראשי בשתי העונות של הטלנובלה הארגנטינאית של המפיקה והיוצרת כריס מורנה, "פינת אור", לצדם של מריאנה אספוסיטו, אגוסטין סיירה, גסטון סופריטי, סטפנו דה גרגוריו, קנדלה וטראנו, נטליה מלקון ונדיה די צ'לו. שחקני הטלנובלה "פינת אור" הגיעו לסיבוב הופעות במדינות שונות ברחבי העולם. בין השאר, בשנת 2004, במהלך חול המועד פסח, שחקני הטלנובלה נחתו בישראל[11][12] על מנת להופיע ב"היכל מנורה מבטחים" (או בשמו המוכר והמסורתי: היכל הספורט יד אליהו) בעיר תל אביב-יפו שבישראל, עם קיבולת של יותר מ-11,000 מושבים. יחד איתם, נחתו גם שחקני הסדרה "המורדים"; לואיסנה לופילטו, בנחמין רוחאס, קמילה בורדונבה ופליפה קולומבו, על מנת להעלות כ-20 הופעות במהלך חג הפסח.[12] כמו כן, הופעתם של שחקני "פינת אור" בישראל הייתה מיוחדת ובלעדית, שכן בארגנטינה הטלנובלה לא נחלה הצלחה כפי שהיא נחלה הצלחה בישראל. הצלחתה של הטלנובלה בישראל נחשבה להישג חסר תקדים, שכן מדובר בהפקה ארגנטינאית אשר מדוברת בשפה שאינה השפה הרשמית במדינת ישראל. עם זאת, ובניגוד להצלחה הפושרת שנחלה הטלנובלה בארגנטינה, במדינות שונות ברחבי אמריקה הדרומית כמו אורוגוואי, פרגוואי ופרו, היא זכתה לנתוני רייטינג מרשימים. בנוסף, שחקני הטלנובלה התארחו בישראל בתוכניות אירוח שונות, ביניהן תוכנית הילדים של חני נחמיאס, "בחדר של חני",[13][14] בה התארחו פסטורוטי ומריאנה אספוסיטו.

חודשים מספר לאחר הופעתם של שחקני הטלנובלה בישראל, פסטורוטי נבחרה לזמרת הלטינית הטובה ביותר של רדיוס 100FM, כאשר היא מתחרה בגלוריה אסטפן, טליה ורוסריו פלורס.

יחד עם פבלו סנטוס, הבסיסט והמנהל המוזיקלי של להקתה, היא הפיקה את אלבום האולפן השישי שלה, Adonde vayas, בו ישנם שבעה שירים שנכתבו על ידה.[15]

לאחר שפסטורוטי הופיעה ברחבי העולם עם סיבוב ההופעות של "פינת אור", היא הציגה את אלבום האולפן החדש שלה, Adonde vayas, בשלושה קונצרטים ב"אצטדיון לונה פארק" אשר נמצא בלב העיר בואנוס איירס שבארגנטינה. בשל התגובות החמות והמקבלות שקיבלה על אלבומה החדש, היא הצטרכה להמשיך ולהציג את האלבום במספר ערים חשובות ברחבי העולם; ביניהן רוסאריו, קורדובה וסנטיאגו דה צ'ילה.

2005: Diez años de Soledad עריכה

באוגוסט של אותה שנה, 2005, פסטורוטי ציינה דרך חדשה בקריירה שלה כאשר יצא לאור אלבום האולפן השביעי שלה והאלבום הכפול הראשון אשר מורכב משני דיסקים שונים ונפרדים, Diez años de Soledad. על הפקת האלבום היה אחראי אפו ורדה, מנכ"ל Sony Music של ספרד ואמריקה הלטינית. הדיסק הראשון של האלבום הוקלט באולפן והוא מורכב מאחד עשר שירי אולפן, בו פסטורוטי מציגה את בגרותה כזמרת, מבצעת ומלחינה, כפי שעשתה באלבומה הקודם. כמו כן, האלבום מכיל שיר בשם "Brindis", אותו כתב אפו ורדה, מנכ"ל Sony Music של ספרד ואמריקה הלטינית, במיוחד עבורה, כי הוא מסכם את עשר שנות הקריירה האינטנסיביות של פסטורוטי. עם הזמן, השיר "Brindis" הושמע במספר מדינות בהם לא נהוג היה להשמיע את שיריה של פסטורוטי. כמו כן, חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 2010, הזמרת המקסיקנית טליה הקליטה קאבר לשירה של פסטורוטי.[16]

הדיסק השני הוא דיסק של הופעות חיות, עם עשרה שירים שהוקלטו במיוחד באולפנים של ערוץ הטלוויזיה הארגנטינאי, "Telefe" שבעיר בואנוס איירס. ב-26 בנובמבר, פסטורוטי התבקשה להופיע בפתיחת אצטדיון "Pepsi Music", בו היא הציגה את אלבום האולפן השביעי שלה, Diez años de Soledad. שם האלבום מהווה משחק מילים המתייחס לספר "מאה שנים של בדידות" של הסופר הקולומביאני גבריאל גארסיה מארקס. כבר באותו ערב, פסטורוטי התבשרה שהאלבום הגיע למעמד של אלבום זהב במעמד "פרסי CAPIF". הופעתה באצטדיון "Pepsi Music" הוקלטה, נערכה וה-DVD הראשון שלה, En vivo en Obras, יצא לאור בשנת 2006.

2006–2007: En vivo en Obras עריכה

 
פסטורוטי מופיעה בחדר הלבן בקאסה רוסאדה.

בשנת 2006, פסטורוטי ציינה את יום השנה ה-10 בו היא הופיעה ב-"Festival de Cosquín" לראשונה ב-1996, מופע בו היא הלהיבה את מעריציה. באותה שנה, היא שבה להופיע בפסטיבל יחד עם הורסיו גוארני, מייסדו ומקימו של הפסטיבל, שעל פסטורוטי העיד שהיא "היורשת שלו".

עשר שנים לאחר קיומו של פסטיבל קוסקין הראשון בו פסטורוטי לקחה חלק, בקיץ 2006, 30,000 אנשים מילאו בהמוניהם את שטח "Fiesta Nacional del Durazno" (בתרגום חופשי: המסיבה הלאומית של האפרסקים) שמתקיים מדי שנה במרסדס שבפרובינציית בואנוס איירס, כמחווה לפרי האפרסק ולמגדלי האפרסקים והפירות באזור. הפסטיבל נמשך כשלושה ימים, בהם מבצעים מופעי תרבות, מוזיקליים ואומנותיים. כ-30,000 אנשים הגיעו מסן פרנסיסקו ולוס צ'רואס, 15,000 אנשים מהנדרסון, 50,000 אנשים מטקוארמבו, 30,000 ממחוז סן מרטין, 20,000 אנשים מלוחן וקוריינטס וכמעט 45,000 אנשים מילאו את שטח "Fiesta del Pomelo" (בתרגום חופשי: מסיבת האשכוליות) בפורמוסה. עם השלמת סיור הקיץ שלה, פסטורוטי הוציאה לאור ב-26 בנובמבר של אותה שנה את ה-DVD הראשון שלה, En vivo en Obras. ה-DVD מכיל את מצגת הקונצרט של אלבום האולפן השביעי שלה שיצא לאור בשנת 2005, Diez años de Soledad.

כמו כן, פסטורוטי התבקשה לפתוח מחדש את סדרת הקונצרטים בחדר הלבן שבקאסה רוסאדה,[17] מקום העבודה הרשמי של נשיאי ארגנטינה לדורותיהם. יום טרם הופעתה בקאסה רוסאדה, היא נועדה עם נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר, לאחר שהודיע כי הוא חש "גאווה", לקראת הקונצרט שיתקיים יום למחרת בחדר הלבן שבקאסה רוסאדה. פסטורוטי העידה כי נערכה "שיחה טובה מאוד" עם קירשנר שנפגש עמה, עם אחותה נטליה פסטורוטי ועם הוריהן שמצאו אותו "ידידותי מאוד" במהלך הפגישה, שנמשכה כשעה. כמו כן, פסטורוטי עצמה העידה לכתב עת ארגנטינאי מקומי בשם "Los Andes", כי "מחר אני אהיה מאוד לחוצה" בשל הופעתה בקאסה רוסאדה, שבו בכל יום שישי הראשון של כל חודש יופיע מוזיקאי מפורסם אחר. "זאת גאווה גדולה להיות חלק מהמעגל בחדר הלבן, שבו הופיעו אמנים שעברו כברת דרך, ואני שמשלימה רק עשר שנות קריירה מרגישה זכות להיות כאן", אמרה פסטורוטי.[18] עוד הוסיפה כי "דיברנו, קירשנר ואני, על הצורך לשחזר ערכים, לחוש מזוהים עם מולדתנו, עם המוזיקה שלנו ולבנות דברים שאבדו עם הזמן".

 
פסטורוטי מופיעה בחדר הלבן בקאסה רוסאדה.

פסטורוטי התבקשה להופיע בחגיגות יום המהפכה ב-25 במאי בבואנוס איירס מול קהל של כ-200,000 צופים. כמו כן, בפרידה מנבחרת ארגנטינה בכדורגל טרם נסיעתה למונדיאל 2006 שנערך בגרמניה, פסטורוטי התבקשה לשיר את המנון ארגנטינה ב"אצטדיון המונומנטל" של קבוצת הכדורגל הארגנטינאית "ריבר פלייט", בעיר בואנוס איירס. כמו כן, בפני פסטורוטי השאירו פתוחה את האפשרות להופיע ביום המהפכה, ב-25 במאי, גם בשנה הבאה.

פסטורוטי שרה את השיר "Pide un Deseo", שהיה חלק מהפסקול של סרט האנימציה "Patoruzito 2".[19] לאחר מכן, השיר הופיע כחלק מיציאתו המחודשת של האלבום, Diez años de Soledad, בשתי גרסאות שונות; סרט ופולקלור.[20]

באותה שנה, פסטורוטי שרה בגרסתה את השיר "Salud, dinero y amor" של הפסנתרן הארגנטינאי רודולפו סקיאמרז'ה באלבום האולפן הכפול של הזמר הארגנטינאי אנדרס קַלַמַרו, Calamaro querido! Cantando al salmón. כמו כן, אנדרס קַלַמַרו אמר מאוחר יותר: "נדמה היה כי לאלבום הכפול היה חסר משהו. לה סולה עושה את הכבוד הראוי לאלבום שהקלטנו עם חוליטו וברה רודריגה. עם חסד וכריזמה, רפרטואר המוזיקה שלנו מכבד את הגרסה".

במהלך חודשי אוקטובר ונובמבר של אותה שנה, פסטורוטי הופיעה שלוש פעמים ב"תיאטרו גראן רקס" בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה. במופעים ב"תיאטרו גראן רקס" לקחו חלק, חוץ מפסטורוטי, גם לוסיאנו פריירה, אפו ורדה (מנכ"ל Sony Music של אמריקה הלטינית וספרד), מריו בופיל, פקונדו סרוויה, JAF, וכמו בשנת 1998, הופיע במופעים גם כדורגלן העבר דייגו מראדונה. כמו כן, בשל התחייבויות קודמות, מרסדס סוסה לא הצליחה לקחת חלק פעיל במופעים, ולכן מארגני המופעים נאלצו לשמיע את השיר בו הייתה צריכה לשיר במופעים "Canción del jangadero" בהקלטה שנעשתה במיוחד עבור המופע מבעוד מועד. עם זאת, ואף על פי שמרסדס סוסה לא הייתה נוכחת במופעים, מארגני המופע הצליחו ליצור עם השיר דואט מרהיב עם פסטורוטי ולהקתה.

בשנה שלאחר מכן, שנת 2007, לאחר חתונתה היא שבה במהירות לקדמת הבמה ובמקביל אחותה של פסטורוטי, נטליה פסטורוטי, החלה לראשונה את קריירת הסולו שלה עם אלבום האולפן, Me dejo andar, שיצא לאור על ידי חברת התקליטים Sony-BMG, והחלה את סיבוב הופעותיה ברחבי בואנוס איירס. באותה שנה, פסטורוטי התבקשה לשמש כשופטת יחד עם לאורה אוליבה, פיטר מקפרליין ואנדריאה דל בוקה, בתוכנית הטלוויזיה "היי סקול מיוזיקל: הבחירה", המיוצרת על ידי חברת וולט דיסני, שבחרו את רשימת השחקנים של הגרסה הלטינית של הסרט של חברת וולט דיסני, "היי סקול מיוזיקל: האתגר". כמו כן, היא גם ביצעה את השיר "Nada Termina" מהאלבום של התוכנית.[21][22]

2008–2009: Folklore ו-La Fiesta: Juntos de verdad עריכה

     
פסטורוטי ביריד "Bafim", בעיר בואנוס איירס. ספטמבר 2008.

בשנת 2008 התרחשו חמישה אירועים חדשים בקריירה של פסטורוטי: הראשון, ב-9 ביולי יצא לאור אלבום האולפן השמיני שלה,Folklore.‏ 14 השירים המופיעים באלבום עוסקים בפולקלור ארגנטינאי ומוזיקה לטינית קלאסית בהשפעת יוצרים לטיניים מוכרים. האלבום נמכר בעותקים רבים, הגיע למעמד אלבום זהב והיה מועמד לזכייה בפרס קרלוס גרדל.

בזכות הצלחתו הכבירה של האלבום, פסטורוטי קיבלה את הכבוד לחלוק עם אמנים לטיניים רבים ובמיוחד עם "יריבתה" מרסדס סוסה את המועמדות לפרס גראמי הלטיני. כמו כן, פסטורוטי העלתה מופע חדש בשם יחד עם מרסדס סוסה, בו הן הופיעו בערים קוסקין ומאר דל פלאטה יחד עם יסמעאל סראנו, מול קהל של כ-80,000 אנשים.

אבן דרך נוספת, היא שפסטורוטי נבחרה על ידי חברת קוקה-קולה כאחת מהנציגים הארגנטינאיים שיישאו את הלפיד האולימפי של אולימפיאדת בייג'ינג,[23][24] קיבלה את הפרס "folclore Atahualpa", פרס מיוחד בקטגוריה שנבחרה על ידי הציבור והחלה להנחות את תוכנית הטלוויזיה הארגנטינאית "Ecos de mi tierra", המוקדשת בעיקרה למוזיקה, ראיונות עם אמנים ומסקרת את הפסטיבלים החשובים ביותר המתרחשים בארגנטינה. החל מעונתה הראשונה, היא אירחה בתוכניתה מספר אמנים ויוצרים מובלים כגון: מרסדס סוסה, הורסיו גוארני,[25][26][27][28] מרסלה מורלו, Los Manseros Santiagueños,[29] לילה דאונס ונינה פסטורי.[30][31][32][33] ב-2015 פסטורוטי זכתה לראשונה במקום הראשון בטקס פרס מרטין פיירו בקטגוריית "התוכנית המוזיקלית" על הנחייתה בתוכניתה,[34][35] לאחר שלא זכתה בפרס בשנים קודמות (2008, 2009, 2010, 2012, 2013) באותה קטגוריה ובקטגוריה "התוכנית התרבותית-חינוכית".

אבן הדרך האחרונה הייתה שפסטורטי נבחרה לשיר בשידור חי את המנון ארגנטינה בגמר משחקי גביע דייוויס 2008 אשר התקיים בעיר מאר דל פלאטה שבארגנטינה.[36]

כמו כן, בסוף שנת 2008, פסטורוטי הוזמנה לשיר בגמר של תוכנית הטלוויזיה הונצואלית "Sudando la gota gorda" עם שירה "Brindis" אשר משתייך לאלבום האולפן השביעי שלה, Diez años de Soledad, שהיה גם שיר הנושא העיקרי של התוכנית.[37] בנוסף, היא הוזמנה על ידי להקת "Sabandeño" לשיר באי טנריפה שבספרד.

בתחילת ספטמבר של אותה שנה, פסטורוטי הופיעה במהדורה השלישית של יריד מוזיקה בשם "Bafim - Feria Internacional de la Música de Buenos Aires" (בתרגום חופשי: יריד המוזיקה הבינלאומי של בואנוס איירס), אשר התקיים במרכז הירידים העירוני של בואנוס איירס אשר יכול לאכלס יותר מ-100,000 בני אדם והכיל יותר מ-100 דוכנים, 60 הופעות חיות ודוברים מכל רחבי העולם. היריד הציע חוויה ציבורית מקיפה של מוזיקה, מופעים, תערוכות, פינת כלי נגינה כמו גיטרה ובנדונאון, הקלטות חיות עם האורח המיוחד לאון חייקו, סיורי קניות ופינת החתמות מאמנים מצליחים כמו שחקני הסדרה של המפיקה והיוצרת כריס מורנה, "כמעט מלאכים". בין היתר, הופיעה ביריד גם אחותה של פסטורוטי, נטליה פסטורוטי. יריד המוזיקה "Bafim" מאורגן על ידי מחלקת תעשיית היצירתיות הכפופה תחת המשרד לפיתוח כלכלי של העיר בואנוס איירס, עם תמיכתם של ארגונים ומוסדות כמו "CAPIF".[38][39][40]

ב-2009 הרימה פסטורוטי אירוע אמנותי נוסף; פסטורוטי, "Ch-aqueño Palavecino" ו-"Los Nocheros", הצליחו ליצור שישייה מוזיקלית חסרת תקדים. La Fiesta: Juntos de verdad היה שמו של הסופרגרופ שמורכב היה משישה זמרים ויותר מתריסר מוזיקאים שיצרו מופע פולק, בו הם מילאו את "אצטדיון חוסה אמלפיטני" של קבוצת הכדורגל הארגנטינאית "ולס סארספילד", כאשר באו לראותם יותר מ-100,000 אנשים בנאוקן וויז'ה מריה. המופע, La Fiesta: Juntos de verdad, אשר התקיים באצטדיונה של קבוצת הכדורגל הארגנטינאית "ולס סארספילד", הוקלט ל-DVD, והפך במהרה להיות אחד מחמשת הלהיטים הגדולים ביותר של שנת 2009, עם יותר מ-100,000 יחידות שנמכרו.

באותה שנה, פסטורוטי הייתה מועמדת לתפקיד הראשי, מריה, במחזמר המוזיקלי "צלילי המוסיקה", יצירתם המקורית של ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין. הבמאים של המחזמר היו מוקסמים מיכולות המשחק של פסטורוטי, אך בסופו של דבר, בשל לוח הזמנים הצפוף, העמוס והתחייבויות קודמות של פסטורוטי, היא נאלצה לסרב להזדמנות לשחק במחזמר.[41][42]

2010: Vivo en Arequito עריכה

באוגוסט 2010, ביום השנה למותו של המצביא, הגנרל, המדינאי ומהאישים הבולטים של מלחמת העצמאות של ארגנטינה חוסה דה סן מרטין, פסטורוטי הופיעה בקוריינטס שבארגנטינה, ושרה את גרסתה הפולקלורית להמנון ארגנטינה.[43]

כמו כן, ב-10 באוקטובר 2010, בעיר ארקיטו, עיר הולדתה של פסטורוטי, היא העלתה קונצרט שהוקלט מראש בהופעה חיה על מנת לחגוג את יום הולדתה ה-30[44][45][46] החל יומיים לאחר מכן ואת יום השנה ה-15 לקריירה המצליחה שלה בתעשיית המוזיקה הארגנטינאית. כך נוצר אלבום ההופעות החיות השביעי שלה, Vivo en Arequito.[47][48][49] החל מסוף שנות ה-90 מתקיים מנהג בו מעריציה של פסטורוטי מתאספים באופן ספונטני על מנת לברך אותה לכבוד יום הולדתה, לכן פסטורוטי החלה לשדר בכל שנה בשידור חי ביום הולדתה לכבוד מעריציה. הקונצרט התקיים בתחנת הרכבת של העיר ארקיטו, אל מול קהל של יותר מ-15,000 איש. כמו כן, מלבדה הופיעו בקונצרט גם חורחה רוחאס, לאנדרו לובאטו, להקת "Banda XXI" ואחותה, נטליה פסטורוטי.

האלבום, Vivo en Arequito, הוא קיבוץ של כ-15 שירים פופולריים שפסטורוטי תמיד רצתה לשיר; "Esta Vida" של הזמר הקולומביאני חורחה סלדון, "Mi Credo" של אנריקה גוסמן והשיר "Tu Cárcel" של הזמר המקסיקני מרקו אנטוניו סוליס, קלאסיקות פולקלור; השיר "Lucerito del Alba" ו-"Chacarera para mi Vuelta" ושירים מסורתיים ומוכרים שלה כמו "Brindis" ו-"Tren del Cielo". האלבום הכיל, בנוסף, גם גרסה פולקלורית של המנון ארגנטינה ומאחורי הקלעים של הקונצרט ב-DVD.

אלבומה, Vivo en Arequito, היה מועמד בקטגוריית "אלבום הפולקלור הטוב ביותר" לשנת 2011 בטקס פרס גראמי הלטיני, אולם פסטורוטי לא זכתה.[50][51][52]

כמו כן, ב-26 באוגוסט 2013 הגיע האלבום למעמד אלבום זהב בארגנטינה.

2011–2013: הצלחה בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה עריכה

בשנת 2011, בנוסף להופעות וביצועים בארגנטינה וברחבי העולם, להופיע ב-"Festival de Cosquín",[53] להנחות את תוכנית הטלוויזיה הארגנטינאית "Ecos de Mi Tierra" ולהיות אחת מהאורחים הבינלאומיים בהפקתו של האלבום של הזמר והמלחין הונצואלי פרנקו דה ויטה, En primera fila,[54] פסטורוטי המשיכה לקחת חלק בפרויקטים חדשים, חשובים ומוצלחים:

  • Soledad y Larguirucho

פסטורוטי, יחד עם יוצר הקריקטורות הארגנטינאי, מנואל גרסיה פֵרֵה, יצרו את הסרט "Soledad y Larguirucho"[55][56] בו פסטורוטי משחקת בתפקיד עצמה. הסרט היא שילוב של דמויות אנימציה ודמויות אמיתיות.

  • Canciones a la carta

הפרויקט השני של פסטורוטי נקרא בשם "Canciones a la carta".[57] רעיונו המהפכני של המופע, שהציבור בוחר אילו שירים הוא רוצה לשמוע אותה שרה, יוצר קרבה יותר אינטימית בינו לבין האמנית המופיעה. כמו כן, על הבמה ישנו סלון קטן ואינטימי, בו פסטורוטי שרה לאדם הנבחר את השיר אותו רצה לשמוע. עם הפורמט המהפכני פסטורוטי הופיעה במספר ערים מרכזיות ברחבי ארגנטינה,[58] ובעזרת המופע ישנה הזדמנות לפגוש אותה בדרך אינטימית ושונה מהמקובל. כמו כן, בכל הופעה לא הוכנסו יותר מ-1000 אנשים וזאת על מנת לשמור על האינטימיות והקרבה הרצויות בינה לבין הקהל.

כמו כן, בשנת 2011, פסטורוטי הוזמנה שוב להופיע בחגיגות יום המהפכה בארגנטינה ב-25 במאי. באותה שנה, היא הייתה אחראית, יחד עם דייגו טורס, לחגיגות טקס פתיחת קופה אמריקה 2011 בעיר לה פלאטה שבארגנטינה, עם תצוגה של יותר מ-250 אנשים שהופיעו על הבמה. הטקס עצמו התחיל בשעה 20:30 (השעון המקומי) עם השיר "Creo en América" שבוצע על ידי דייגו טורס, איווטי סנגלו[59] ולהקת "ChocQuib Town", שהוצג בהאובליסק של בואנוס איירס[60][61] חודשים מספר טרם קיומו של האירוע. כמו כן, פסטורוטי נבחרה לשיר את המנון ארגנטינה מול קהל של כ-50,000 אנשים ומול קהל של מיליוני צופים בטלוויזיה.

בשנת 2012, פסטורוטי הופיעה יותר מ-30 פעמים בפסטיבלי הקיץ בארגנטינה, כאשר השיא היה כאשר הופיעה בעיר מאר דל פלאטה מול כ-150,000 צופים. כמו כן, בסיבוב הופעותיה ברחבי המדינה היא הציגה את רעיונה המהפכני, "Canciones a la carta".[62]

ערוץ הטלוויזיה הארגנטינאי, "Telefe", הציע לפסטורוטי לקחת חלק בפורמט המוצלח "The Voice"[63] בתור שופטת ומנטורית, יחד עם מירנדה!, אקסל וחוסה לואיס רודריגס, וזאת הסכימה. הזוכה במקום הראשון בתוכנית La Voz Argentina היה גוסטבו קורבלאן, המועמד של פסטורוטי לגמר.[64][65]

ב-28 ביולי 2013 הופיעו ושרו פסטורוטי ואקסל, יחד עם מרטין ולברדה, בסוף מיסת הסגירה של יום הנוער העולמי 2013, שנערכה בשכונת קופקבנה שבריו דה ז'ניירו.[66] יום הנוער העולמי 2013 היה אירוע מאסיבי שמאורגן על ידי הכנסייה הקתולית מדי מספר שנים, ומספר המבקרים באירוע הוערך בין 2 ל-3 מיליון איש. יום הנוער העולמי באותה שנה נחשב ליום היסטורי על שהתקיים במסגרת הטיול הראשון של האפיפיור פרנציסקוס מחוץ לארצו בחודש החמישי בלבד לכהונתו כאפיפיור, וכמו כן, האפיפיור פרנציסקוס היה העומד בראשו של האירוע. פסטורוטי שרה את השיר "Nadie te ama como yo" של הזמר מרטין ולברדה, על החוף בקופקבנה מול קהל של כ-3 מיליון איש.[67] כמו כן, באירוע המכונן נאמר כי בעת האירוע האפיפיור פרנציסקוס נתן את ברכתו לבתה הקטנה של פסטורוטי, רחינה.

כמו כן, ב-2 באוגוסט של אותה שנה עשתה פסטורוטי רסיטל בעיר מונטריאול ויום למחרת, ב-3 באוגוסט עשתה רסיטל בעיר טורונטו שבקנדה. מספר ימים לאחר הרסיטלים שעשתה במונטריאול וטורונטו, היא שבה למולדתה, ארגנטינה, וב-15 באוגוסט לקחה חלק, יחד עם אבל פינטוס, ב-"Fiesta Nacional del Dorado" אשר התקיים בקוריינטס.[68]

2013–2014: Raíz עם לילה דאונס ונינה פסטורי עריכה

באוגוסט 2013 נחתה פסטורוטי במקסיקו על מנת להקליט את אלבום האולפן התשיעי שלה, Raíz, יחד עם לילה דאונס ונינה פסטורי.[69] האלבום מיזג את כישרונותיהן של שלוש נציגות גדולות של המוזיקה מהמדינות מקסיקו, ספרד וארגנטינה. האלבום הצליח לבנות את החשיבות של מהותו: שילוב מוזיקה משלוש מדינות שונות, המיוצגות על ידי מבצעות שמרגישות וחיות את מוזיקת הפולקלור. כמו כן, שלוש הזמרות מוערכות ומוכרות מבחינה מקצועית בארץ מוצאן והן ברחבי העולם. על מנת להוציא לאור את אלבום האולפן המשותף שלהן, Raíz, כל אחת מהזמרות הציגה רשימה של שיריהן המושרים לאורך הקריירה שלהן בסגנון שקהל המעריצים שלהן מאפיין אותן, והתוצאה הסופית הייתה האלבום המשותף. אם בעבר היו 16 שירים המיצגים אותן בצורה מובהקת, כרגע הם שייכים לשלושתן מבלי להעניק חשיבות למקור השירים. אלבום האולפן המשותף שלהן יצא לאור על ידי תקליטי RCA ב-1 באפריל 2014, כחודש לאחר יציאתו של הסינגל המוביל של האלבום, "La Raíz de Mi Tierra", שיצא לאור ב-25 בפברואר 2014 על ידי Vevo.[70] כמו כן, אלבומן הגיע למקום הראשון במכירות ב-iTunes.[71]

כמו כן, אלבומן המשותף הגיע למקום הראשון בכתב העת בילבורד ברשימת "עשרת האלבומים הלטיניים הטובים ביותר של שנת 2014". בכתב העת נאמר כי "קיבוץ שלוש זמרות גדולות ומפורסמות משלוש מדינות שונות - פסטורוטי מארגנטינה, נינה פסטורי מספרד ולילה דאונס ממקסיקו, היה פרויקט שלקח לו שנים לצמוח. השילוב של שלוש זמרות מפורסמות נראה כאתגר נצחי. התוצאה הסופית, לעומת זאת, מרשימה. היכולת להישאר נאמנות לשורשים שלהן ראויה לשבח. אלבומן כבר זכה בשבחים: הוא זכה בפרס גראמי הלטיני בקטגוריית 'אלבום הפולקלור הטוב ביותר' והיה מועמד לאלבום השנה".[72][73]

ב-20 בנובמבר 2014 זכה האלבום המשותף של פסטורוטי, לילה דאונס ונינה פסטורי במקום הראשון בטקס פרס גראמי הלטיני בקטגוריית "אלבום הפולקלור הטוב ביותר",[74] תחרות שבה היה מועמד לפרס גם האלבום, póstumo, של היוצר והגיטריסט פאקו דה לוסיה, שנפטר מדום לב ב-25 בפברואר 2014,[75][76] חודשים מספר טרם קיומה של התחרות, בקטגוריית "האלבום הטוב ביותר של השנה". כמו כן, בשנת 2015 היא הייתה מועמדת לזכייה לראשונה בקריירה שלה בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום הפופ הלטיני הטוב ביותר" על אלבומה המשותף עם לילה דאונס ונינה פסטורי, Raíz,[6] אולם היא לא זכתה.

פסטורוטי, פסטורי ודאונס היו אחראיות לארגון הקונצרט ומופע מחווה לכבודו של הזמר ז'ואן מנואל סראט, שנבחר לאיש השנה של שנת 2014 בטקס פרס גראמי הלטיני[77][78] לכבוד כ-50 שנות הקריירה שלו, כשאר בקונצרט הן שרו לכבודו את השיר "La Saeta". הקונצרט נמשך כשעה, כאשר לקחו בו חלק אמנים בינלאומיים השרו את שיריו של סראט: פסטורוטי, פסטורי ודאונס שרו את השיר "La Saeta", חואנס שר את השיר "Hoy puede ser un gran día", להקת "Calle 13" שרה את השיר "Algo personal", דבי נובה שרה את השיר "A usted", חורחה דרקסלר שר את השיר "Tu nombre me sabe a hierba", חואקין סבינה שר את השיר "No hago otra cosa que pensar en ti", נטליה חימנס שרה את השיר "Penélope" ודייגו טורס שר את השיר "Aquellas pequeñas cosas".[79][80]

באותה שנה, חברות התקליטים RCA ו-Sony Music השיקו עבור קרלוס סנטנה אלבום אולפן חדש, Corazon. בתחילת השנה, קרלוס סנטנה החליט שיעלה קונצרט חדש ב-14 בדצמבר של אותה שנה כמחווה למורשת המוזיקלית הלטינית, כאשר יופיעו בו מספר אמנים אורחים ב"ארנה VFG" בגוודלחרה. ה-DVD‏, Corazón, Live From Mexico: Live It To Believe It, והפקת האלבום, Corazon, נעשו בשיתוף פעולה עם מספר אמנים דרום אמריקאים ובינלאומיים כגון: פסטורוטי, גלוריה אסטפן, חואנס, להקת "Los Fabulosos Cadillacs", דייגו טורס, זיגי מארלי, פיטבול, ויין שורטר, רומיאו סנטוס, לילה דאונס, נינה פסטורי ובנו של קרלוס סנטנה, סלבדור סנטנה.[81][82][83]

2015: Vivir es Hoy עריכה

 
פסטורוטי בהופעה חיה בקורדובה במסגרת סיבוב הופעותיה, Vivir es hoy.

בשנת 2014, לאחר שחלפו כ-6 שנים מבלי שהקליטה אלבום אולפן סולו, פסטורוטי החליטה ליצור את אלבום האולפן העשירי שלה במספר, Vivir es Hoy,[84] עם המפיק המוזיקלי הפרואני גיאן מרקו והמפיק המוזיקלי הארגנטינאי מטיאס זפטה. כמו כן, שיר הנושא של האלבום "Vivir es hoy" מושר על ידה ועל ידי הזמר הבינלאומי וראש להקת "סנטנה", קרלוס סנטנה.[85] האלבום הוקלט לסירוגין בערים לוס אנג'לס ובואנוס איירס.

אלבום האולפן העשירי של פסטורוטי, Vivir es Hoy, יצא לאור ב-10 במרץ 2015 על ידי Sony Music. כמו כן, זמן קצר לאחר יציאתו לאור של האלבום, פסטורוטי החלה ברחבי העולם את סיבוב ההופעות של האלבום, Vivir es Hoy,[86][87][88] עמו היא הופיעה בערים רבות ברחבי ארגנטינה כגון: בואנוס איירס, סנטיאגו דל אסטרו, טוקומאן, סן סלבדור דה חוחוי, נאוקן,[89] קורדובה, סנטה קרוס, לה פמפה, מנדוסה,[90] סלטה,[91] רוסאריו,[92] באיה בלנקה, קוריינטס,[93] סנטה פה, קונקורדיה ולה פלאטה. כמו כן, האלבום Vivir es Hoy זכה לשבחים וביקורות חיוביות מצד המבקרים, שהגדירו את האלבום כ"בוגר יותר" וציינו כי "פסטורוטי לא איבדה את שורשיה באלבום הסולו החדש".[94]

ב-19 בינואר 2015 יצא לאור הסינגל "Dame una sonrisa" מאלבום האולפן העשירי שלה, Vivir es Hoy, אותו פסטורוטי שרה יחד עם קרלוס ויוס.[95][96][97] כמו כן, השיר הסוגר של האלבום הוא גרסת כיסוי בשפה הספרדית של השיר "Hallelujah" של הזמר היהודי-קנדי, לאונרד כהן.[98]

באותה שנה התגשם אחד מחלומותיה של פסטורוטי: ב-18 בפברואר 2015, כאשר ז'ואן מנואל סראט ציין את יום השנה ה-50 של הקריירה שלו ופרסם שהוא יוצא במסע הופעות ברחבי ארגנטינה בחודשים מרץ -אפריל של אותה שנה, פסטורוטי הוזמנה על ידי ז'ואן מנואל סראט לשיר עמו את השיר "Aquellas Pequeñas Cosas" של סראט עצמו ב"תיאטרו גראן רקס" שבבואנוס איירס, וב-18 באפריל אכן התרחש הדבר.[99]

ב-14 באפריל 2015 החלה פסטורוטי לקחת חלק בתוכנית הארגנטיאית "Elegidos", שהיא הגרסה הארגנטינאית של התוכנית האמריקאית "Rising Star" והתוכנית הישראלית "הכוכב הבא".[100][101] פסטורוטי היא חלק מצוות השופטים בתוכנית יחד עם אקסל, חוסה לואיס רודריגס ומירנדה!, שהנחו עמה גם את התוכנית הארגנטינאית "La Voz Argentina". התוכנית, שמטרתה הייתה למצוא כוכב מוזיקה חדש, הובילה את שיעורי הרייטינג בפריים טיים ושיתפה את הציבור הרחב בהצבעה באמצעות אפליקציה בשם "Mi Telefe", שניתן להורידה ישירות לסמארטפונים של אנדרואיד ואפל. ב-8 בספטמבר 2015 התחילה העונה השנייה של התוכנית.[102]

 
עטיפת האלבום Vivir es hoy (2015).

באוגוסט 2015 הופיעה פסטורוטי כאורחת מיוחדת בתוכנית הריקודים וההומור הארגנטינאית "ShowMatch" המשודרת החל משנת 2005 בהנחייתו של מרסלו טינלי. בתוכנית היא שרה את שיריה מאלבום האולפן העשירי שלה, שיצא לאור באותה שנה, Vivir es Hoy. היא פתחה את הופעתה בשיר "Vivir es hoy", השיר הפותח של האלבום, כאשר היא מוקפת ברקדנים ובחברתה של אחותה, נטליה פסטורוטי. לאחר מספר שנים מבלי להופיע בתוכניתו, מרסלו טינלי הודה לה על הופעתה המרהיבה בתוכנית, כאשר היא מודה לו בחזרה באדיבות.[103][104][105]

בשנת 2015 ציינה פסטורוטי כ-20 שנות קריירה. לכבוד 20 שנות הקריירה שלה היא העניקה מספר ראיונות לאמצעי תקשורת שונים כגון: ערוץ הטלוויזיה הארגנטינאי, "Telefe"[106] וחברת הפקות ארגנטינאית של עיתונים, טלוויזיות ותכנים בידוריים בשם "El Bajo Produccione".[107]

ב-12 בספטמבר של אותה שנה התבקשו שתי נשים להופיע במהדורה ה-43 של "Festival del Lago" (בתרגום חופשי: הפסטיבל של האגם): פסטורוטי ונעמי מירטה. קהל עצום של כ-5,000 איש ליווה את האירוע ב"אצטדיון דל ביסנטנאריו" אשר נמצא בעיר יפקראי שבפרגוואי, על אף הקור. על אף שהאירוע התקיים בערב קר מאוד, הקהל שר והתלהב למראה הופעותיהם של האמנים שהופיעו באירוע, שבנו את דקות הציפייה להופעתה של פסטורוטי. פסטורוטי עלתה על ציפיותיהם של כל המבקרים ועם כשרונה היא לא אכזבה את הקהל. השיר הראשון עמו היא פתחה את הופעתה היה שיר הפתיחה "Vivir es hoy" של אלבום האולפן העשירי שלה, Vivir es hoy. פסטורוטי בירכה וביקשה מהמוזיקאים להכיר תודה לכל אדם שהגיע למופע על אף הטמפרטורות הנמוכות שהיו באותו ערב. היא סגרה את המופע עם זיקוקים ומחיאות כפיים סוערות בשירת השיר "יום הולדת שמח" לאור העובדה שהעיר מציינת כ-128 שנות עצמאות.[108][109][110]

לקראת סוף השנה, בחודש אוקטובר, יצא לאור הוידאוקליפ השני לשיר "Eres" מאלבום האולפן העשירי שלה, Vivir es Hoy, אשר מופיעות בו בנותיה, אנטוניה ורחינה.[111]

2016: Veinte años de Soledad עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

[112][113][114]

פילנתרופיה עריכה

בשנת 2006, פסטורוטי הצטרפה למאבקם של ארגונים הפועלים למען איכות הסביבה, וביניהם ארגון 'גרינפיס', נגד הקמת מפעל לייצור נייר בפראי בנטוס, עיר אורוגוואית השוכנת על גדות נהר אורוגוואי ומקושרת לפרובינציית אנטרה ריוס, שהגדירו את הקמת המפעל כ"זיהום", "פשע סביבתי" ו-"היסטוריה שחורה". פסטורוטי אמרה כי "אני מעריצה את תושבי אנטרה ריוס הנלחמים על שמירת איכות הסביבה". היא אף תמכה במאבקם של התושבים במהלך הופעתה ב"festival de folklore de Diamante", חיזקה את ידם והפיצה ברבים את המסרים של תושבי המקום.[115]

בדצמבר 2007, פסטורוטי קיבלה את פרס "האישה המצטיינת בבריאות" מטעם משרד הבריאות הארגנטינאי, בעקבות מעורבותה בקמפיינים למניעת מחלות וחינוך למניעת מחלות כגון: אנורקסיה, בולימיה, HIV, השתלת איברים ותת-תזונה, במעמדם של שר הבריאות הארגנטינאי לשעבר, גינס גונסלו גרסיה ונשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, שציינה כי "זה הוא מעמד היסטורי שמציין את התקדמותן של נשים בתפקידים בכירים".[116] כמו כן, באותה שנה, פסטורוטי קיבלה צלחת של הקרן "FUNDAYT", קרן להשתלת איברים, בעיר ויז'ה מריה שבקורדובה ב"Festival Nacional de Peñas". כמו כן, כאשר התראיינה לעיתון הארגנטינאי "Analisis Digital", היא נשאלה "מה מעציב אותך?" ואמרה כי מה שמעציב אותה הוא "אי צדק. זעקת כעס. אני יכולה לבכות מרגש כאשר אני רואה את מאבקם של אימהות ואבות שיש להם ילדים שיצטרכו אותם ואת עזרתם כל חייהם. אני עושה דברים, אבל הם מתגמדים לעומת מה שאפשר וצריך לעשות. היכן שמזמינים אותי, אני מנסה להגיע. ישנם אירועים שנמצאים בהמתנה. השנה אני מקווה להשיג רבים מחלומותיי עם הקרן".[117]

פסטורוטי הקימה את קרן 'בנק כלי נגינה', קרן אשר מספקת כלי נגינה לנערים וילדים אשר הוריהם ומשפחותיהם הם בעלי הכנסה נמוכה ונמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. רעיונה של פסטורוטי הגיע במקור מקהל המעריצים שלה, והיא ציינה כי "החלו להגיע בקשות רבות מנערים וילדים שרצו לנגן על כלי נגינה, אך יש להם ולמשפחותיהם קשיים אישיים לרכוש אותם בעצמם. ישנם כלי נגינה, כמו מערכת תופים, שהם יקרים מאוד, לכן יצרתי את קרן 'בנק כלי נגינה' על מנת לספק מענה לנערים ולילדים שרצו לרכוש כלי נגינה אך אין באפשרותם. כיצד 'בנק כלי נגינה' עובד? הקרן מקבלת ומסווגת כלי נגינה חדשים ומשומשים אשר נמצאים במצב טוב לשימוש ולאחר מכן מספקת ומלווה אותם למתבגרים ולילדים בגילאי 5 עד 18 שרוצים לנגן, אך אין באפשרותם ובהישג ידם לרכוש כלי נגינה. בעקרון, ההלוואה מוגבלת לתקופה של כשישה חודשים, אך ניתן לחדש ולהאריך את תקופת ההלוואה אם הנער מראה שהתקדם בלימודיו בכלי הנגינה".[118][119][120] כשנה לאחר פתיחתה של הקרן, 'בנק כלי נגינה', נערכה פגישה ראשונה בין הנערים והילדים בגילאי 9 עד 15 מהערים בארילוצ'ה, פוארטו איגואסו, רפאלה, בואנוס איירס וגראן בואנוס איירס שקיבלו כלי נגינה, לבין פסטורוטי ואחותה, נטליה פסטורוטי, בה הם הציגו להן את כל מה שלמדו בשנה האחרונה בעזרת כלי הנגינה. כמו כן, הילדים ציינו כי המוזיקה מאחדת אותם וכאשר שפסטורוטי ואחותה הגענה הם התחילו להחליף עמן חוויות, הארות והערות. זה היה עניין של דקות עד שהם החלו לנגן עבורן. פסטורוטי ציינה גם כי "'בנק כלי נגינה' מבקש לקדם את חינוך המוזיקה, עידוד הערכה עצמית ופיתוח ערכים של משמעת ואחריות בדורות הבאים. המוזיקה מספקת יתרונות רבים הקשורים להתפתחות אנושית וחברתית. אנחנו רוצים להעניק לאנשים צעירים את ההזדמנות להתקרב לעולם הנפלא של המוזיקה, עולם הגורם לנו להרגיש חופשיים ושווים. תחי המוזיקה!".[121][122]

בשנת 2009, פסטורוטי קיבלה את פרס "סולידריות חברתית" מטעם הארגון 'CILSA' למחויבות חברתית. מטרותיו של הארגון 'CILSA' למחויבות חברתית הן שיפור רמת החיים של אנשים בעלי מוגבלויות כדי להקל על התניידותם, להקל על ילדים המגיעים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, לאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות להשיג השכלה אקדמית ולקדם את הפיתוח של פעילויות ספורט ופנאי. במעמד הענקת הפרסים נכחו אישים מכובדים וחשובים מתחום הבידור, התרבות והספורט שפועלים לטובת החברה ומשקיעים בפעילויות חברתיות. פסטורוטי קיבלה את פרס "סולידריות חברתית" עקב פעילותה בקרן שלה שפועלת למען ילדים ונוער, 'בנק כלי נגינה'.[123][124] כמו כן, בשנת 2011, פסטורוטי קיבלה את פרס "הנתיב החברתי" מטעם הארגון 'CILSA' למחויבות חברתית, המדגיש את שיתוף הפעולה שלה והמשך מחויבויותיה לקהילה באמצעות ארגונים או קרנות לטובת הציבור.[125][126]

פסטורוטי קידמה קמפיין הקורא לתרומת דם ב-31 במאי 2011, ביום השנה ה-20 להקמתה של פרובינציית טיירה דל פואגו שהוקמה לראשונה בשנת 1990. פסטורוטי הופיעה בהתנדבות בחגיגות יום השנה ה-20 בעיר ריו גראנדה שבפרובינציית טיירה דל פואגו. במעמד החגיגות, הוקמו עמדות לתרומת דם מרצון חופשי.[127]

ב-12 באוגוסט 2011, פסטורוטי קיבלה את פרס "המנהיגים הצעירים" מטעם הקרן של 'הפסגה הבינלאומית של המנהיגים הצעירים'. הפסגה הבינלאומית של המנהיגים הצעירים היא אחת מהאירועים המשמעותיים ברמה הבינלאומית שמפגיש בין כ-1,500 צעירים וצעירות מרחבי העולם ומטרתו לדון על מצבן הנוכחי של מדינות שונות. מטרתה העיקרית של הקרן היא לפתוח את הדלתות של הדיאלוגים ולהדק את הקשרים בין מדינות העולם דרך בני הנוער שלהם כמנהיגי העתיד. ביום הענקת הפרסים, מספר אינטלקטואלים, אמנים, פוליטיקאים ואנשי עסקים ידונו בנושאי עוני, בריאות, איכות הסביבה, שלום עולמי, עסקים, מנהיגות וטכנולוגיות חדשות. הענקת הפרסים נעשתה, בין היתר, במעמדו של חוליו מריה סנגינטי, נשיא אורוגוואי לשעבר. כמו כן, בנוסף לפסטורוטי, את הפרס קיבלו אנשים מוכרים ומוערכים בתעשייה הבינלאומית כגון: מריו ורגס יוסה, שאקירה, קלאוס שוואב והרנן רינקון.[128][129][130]

פסטורוטי קידמה מודעות למחלת סרטן השד. בשנת 2014 היא קידמה, יחד עם נשים מפורסמות נוספות, את הקמפיין "Nailfies", שקורא להעלאת מודעות למחלת סרטן השד. הקמפיין קרא לנשים לצבוע את ציפורני אצבעות ידיהן בלק ציפורניים בצבע ורוד, לצלם אותן, לפרסם את התמונה ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם וטוויטר יחד עם האשטאג #Nailfies ולבקש מחברות לעשות כמותן.[131][132][133]

אמנותיות עריכה

השפעות מוזיקליות עריכה

   
מימין: מרסדס סוסה, הורסיו גוארני וז'ואן מנואל סראט. השפיעו על פסטורוטי.

פסטורוטי ציינה את האמנים מרסדס סוסה, הורסיו גוארני וז'ואן מנואל סראט[134] כאמנים והיוצרים שהשפיעו רבות עליה, אשר מאופיינים בשירת פולק וכתיבת מוזיקה לטינית. אודות מרסדס סוסה היא אמרה כי "עם מרסדס סוסה שרתי יחדיו וזה היה נפלא כאשר היה הזמינה אותי להקליט עמה באלבומה האחרון. פסטורוטי VS מרסדס סוסה תמיד היה מוקד עניין בארגנטינה על אף שמעולם לא היה בינינו עימותים ותמיד התייחסנו בכבוד אחת לשנייה. הקריירה שבנתה מרסדס סוסה הייתה ייחודית. אני מעריצה ומעריכה את מרסדס".[135] בערב מחווה למרסדס סוסה והורסיו גוארני, פסטורוטי אמרה לגוארני כי "אני מודה לך שאהבת אותי כך, בצורה חסרת מנוחה. תודה לך על קבלת שנות העשרים שלי והמתנתך לשנות הבגרות שלי".[136]

סוגה מוזיקלית עריכה

פסטורוטי שרה, יוצרת ומלחינה בסגנונות המוזיקה לטינית, פופ לטיני ופולק.

חייה האישיים עריכה

משפחה עריכה

פסטורוטי היא בתם הבכורה של גריסלדה היידי זקינו ועומר אלברטו פסטורוטי.[137]

יש לה אחות צעירה בשם נטליה פסטורוטי שנולדה ב-15 באוגוסט 1982,[138] גם היא זמרת ארגנטינאית מפורסמת, ובהכשרתה המקצועית היא עורכת דין וכותבת בקשות.

חתונה עריכה

ב-21 באפריל 2007 פסטורוטי נישאה בטקס אזרחי לבן זוגה, חרמיאס אדוגליו בעיר ארקיטו, סנטה פה, ארגנטינה, לאחר כשבע שנות זוגיות.[139]

שבוע לאחר מכן, ב-28 באפריל, הם נישאו בטקס דתי בכנסיית "Nuestra Señora del Rosario" (בתרגום חופשי: גבירתנו מרוסאריו) מול כ-800 אורחים.[140][141]

ילדים עריכה

בסוף שנת 2009 נחשף בתקשורת הארגנטינאית כי פסטורוטי בהריון עם ילדה הראשון.

בשנת 2010, כאשר ארגנטינה ציינה, כמו ברוב מדינות אמריקה הלטינית, 200 שנה לעצמאותה ולעצמאות מדינות שונות ברחבי אמריקה הלטינית מהעול הקולוניאלי הספרדי, נבחרה פסטורוטי, למרות הריונה המתקדם, להופיע מעל הבמה המרכזית של האירועים בשדרת 9 ביולי. פסטורוטי הופיעה ב-25 במאי 2010 מול יותר מ-1.5 מיליון ארגנטינאים, ובהופעה שרה את מיטב להיטיה המצליחים וכן את המנון ארגנטינה.[142]

ב-10 ביוני 2010, בשעה 19:37 (השעון המקומי) בעיר רוסאריו, סנטה פה, ארגנטינה, היא ילדה את בתה הבכורה; אנטוניה אדוגליו פסטורוטי.[143]

ב-10 באוגוסט 2012, פסטורוטי אישרה דרך חשבון הטוויטר שלה כי היא בהריון שני.

ב-19 בפברואר 2013, בשעה 10:30 (השעון המקומי) בעיר רוסאריו, סנטה פה, ארגנטינה, היא ילדה את בתה השנייה; רחינה אדוגליו פסטורוטי.[144]

תאונת דרכים עריכה

ב-15 במאי 2015 נסעה פסטורוטי בקרוואן עם בנותיה, קרובי משפחה נוספים, חברי להקתה וצוותה לקונצרט בעיר לה פמפה שבארגנטינה. בכביש רוסאריו-קורדובה התנגשה בהם משאית.

בתאונת דרכים זו נפצעה אחותה, נטליה פסטורוטי, באורח קל, וכך גם בנותיה ושאר בני משפחתה. התאורן של פסטורוטי נפצע באורח קשה אך החלים.[145][146][147]

עקב התאונה ופציעתו הקשה של התאורן, נאלצה פסטורוטי לדחות את סיבוב הופעותיה "Vivir es hoy" בארגנטינה וברחבי אמריקה הלטינית.[148]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

  • 1996: Poncho al viento
  • 1997: La Sole
  • 1999: Yo sí quiero a mi país
  • 2000: Soledad
  • 2001: Libre
  • 2003: Adonde vayas
  • 2005: Diez años de Soledad
  • 2008: Folklore
  • 2014: Raíz (עם לילה דאונס ונינה פסטורי)
  • 2015: Vivir es Hoy

אלבומי הופעה עריכה

  • 1998: A mi gente
  • 2002: Soledad y Horacio: Juntos por única vez
  • 2005: Diez años de Soledad 2
  • 2006: En vivo en Obras
  • 2006: Grandes en el Salón Blanco
  • 2009: La Fiesta: Juntos de verdad
  • 2010: Vivo en Arequito
  • 2016: 20 años

אלבומי להיטים עריכה

  • 2000: Mis grandes canciones (רק בספרד)
  • 2003: Serie Diamante: Soledad
  • 2007: La Nación Nuestro Folklore: Soledad
  • 2008: Colección Clarín: Grandes ídolos de la música popular argentina: Soledad
  • 2012: 20 éxitos originales

מהדורות מיוחדות עריכה

  • 1998: La Sole: Los sueños de todo el mundo
  • 2002: Libre: reedición
  • 2006: Diez años de Soledad: Pide un deseo

פסקול עריכה

אלבומים לא מקוטלגים עריכה

  • 1994: Pilchas gauchas

פילמוגרפיה עריכה

קולנוע עריכה

טלוויזיה עריכה

DVD עריכה

  • 1 במרץ 2003: פינת אור
  • 3 במרץ 2006: Música en el Salón Blanco
  • 26 בנובמבר 2006: En vivo en Obras
  • 2 ביולי 2009: La fiesta: juntos de verdad
  • 7 בדצמבר 2010: Vivo en Arequito
  • 3 במאי 2014: Corazón, Live From Mexico: Live It To Believe It

בשמים עריכה

  • 1999: Emoción

תרגומים לעברית עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סולדד פסטורוטי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Soledad Pastorutti" באתר imdb (באנגלית)
  2. ^ "Soledad" באתר http://www.ecosdelaposta.com (בספרדית)
  3. ^ "Otra conquista para Soledad Pastorutti: por segunda vez recibirá el premio "Diamante" באתר http://www.analisisdigital.com.ar ‏ 29 בספטמבר 2006 (בספרדית)
  4. ^ "Todos los ganadores de los Martin Fierro 2015" באתר http://exitoina.perfil.com ‏ 14 ביוני 2015 (בספרדית)
  5. ^ "“Abel” con nosotros" באתר http://www.ellitoral.com ‏ 11 ביוני 2014 (בספרדית)
  6. ^ 1 2 "Raíz está nominado como “Best Latin Pop Album” en los GRAMMY Internacionales" באתר http://www.lasole.net (בספרדית)
  7. ^ "Biografía de Soledad" באתר http://www.cmtv.com.ar (בספרדית)
  8. ^ "Biografía" באתר http://www.lasole.net (בספרדית)
  9. ^ "La edad del sol (1999)" באתר imdb (באנגלית)
  10. ^ "“La edad del sol”" באתר http://www.lasole.net (בספרדית)
  11. ^ "הזמרת פסטורוטי לביקור בישראל" באתר ynet ‏ 29 בפברואר 2004 (בעברית)
  12. ^ 1 2 "כוכבי "המורדים" ו"פינת אור" נחתו בארץ" באתר ynet ‏ 27 במרץ 2004 (בעברית)
  13. ^ "rincon de luz en israel (1 de 3)" באתר YouTube ‏ 3 באוגוסט 2008 (בספרדית)
  14. ^ "Rincon de luz en Israel (2 de 3)" באתר YouTube ‏ 3 באוגוסט 2008 (בספרדית)
  15. ^ "Soledad, en continua búsqueda" באתר http://www.lanacion.com.ar ‏ 16 בנובמבר 2003 (בספרדית)
  16. ^ "Thalia grabó “Brindis” en su nuevo CD/DVD" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  17. ^ "Soledad cantó en la Casa Rosada" באתר http://www.lanacion.com.ar ‏ 7 במרץ 2006 (בספרדית)
  18. ^ "Soledad se reunió con Kirchner y mañana dará un recital en la Casa Rosada." באתר http://archivo.losandes.com.ar ‏ 2 במרץ 2006 (בספרדית)
  19. ^ "Soledad, junto a Patoruzito" באתר http://www.asteriscos.tv ‏ 1 ביוני 2006 (בספרדית)
  20. ^ "Diez años de Soledad y deseos" באתר http://www1.rionegro.com.ar ‏ 15 ביולי 2006 (בספרדית)
  21. ^ "High School Musical" באתר http://www.gente.com.ar ‏ 27 ביולי 2007 (בספרדית)
  22. ^ "Cantaron "Fama" en High School Musical" באתר http://www.asteriscos.tv ‏ 6 באוגוסט 2007 (בספרדית)
  23. ^ "La antorcha olímpica recorrió Buenos Aires " באתר http://edant.clarin.com ‏ 11 באפריל 2008 (בספרדית)
  24. ^ "La antorcha olímpica, en suelo argentino" באתר http://www.lanacion.com.ar ‏ 10 באפריל 2008 (בספרדית)
  25. ^ "Ecos de mi tierra - 19-10-13 (1 de 4)" באתר YouTube ‏ 21 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  26. ^ "Ecos de mi tierra - 19-10-13 (2 de 4)" באתר YouTube ‏ 21 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  27. ^ "Ecos de mi tierra - 19-10-13 (3 de 4)" באתר YouTube ‏ 21 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  28. ^ "Ecos de mi tierra - 19-10-13 (4 de 4)" באתר YouTube ‏ 21 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  29. ^ "Ecos de mi tierra - Los Manseros Santiagueños - 01-02-15 (1 de 4)" באתר YouTube ‏ 3 בפברואר 2015 (בספרדית)
  30. ^ "Ecos de mi tierra - Lila Downs, Niña Pastori y Soledad Pastorutti - 31-05-14 (1 de 4) " באתר YouTube ‏ 2 ביוני 2014 (בספרדית)
  31. ^ "Ecos de mi tierra - Lila Downs, Niña Pastori y Soledad Pastorutti - 31-05-14 (2 de 4)" באתר YouTube ‏ 2 ביוני 2014 (בספרדית)
  32. ^ "Ecos de mi tierra - Lila Downs, Niña Pastori y Soledad Pastorutti - 31-05-14 (3 de 4)" באתר YouTube ‏ 2 ביוני 2014 (בספרדית)
  33. ^ "Ecos de mi tierra - Lila Downs, Niña Pastori y Soledad Pastorutti - 31-05-14 (4 de 4)" באתר YouTube ‏ 2 ביוני 2014 (בספרדית)
  34. ^ "Martín Fierro 2015: Todos los ganadores" באתר http://radiomitre.cienradios.com ‏ (בספרדית)
  35. ^ "“Ecos de mi tierra” recibió el Premio Martín Fierro como “Mejor programa musical”" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  36. ^ "Cantante folclórica entonará Himno argentino en inauguración de la Copa Davis" באתר http://www.mediotiempo.com ‏ 20 בנובמבר 2008 (בספרדית)
  37. ^ "Gran final de sudando la gota gorda 2008" באתר http://www.diarioelprogreso.com ‏ 28 ביולי 2008 (בספרדית)
  38. ^ "Todo listo para el BAFIM" באתר http://www.noticiasurbanas.com.ar ‏ 29 באוגוסט 2008 (בספרדית)
  39. ^ "Se viene bafim 2008" באתר http://www.vidapositiva.com ‏ 1 בספטמבר 2008 (בספרדית)
  40. ^ "Comienza la 3ra. edición de Bafim" באתר http://eleco.com.ar ‏ 2 בספטמבר 2008 (בספרדית)
  41. ^ "Soledad no será la "novicia rebelde"" באתר http://www.lanacion.com.ar ‏ 27 בנובמבר 2010 (בספרדית)
  42. ^ "Al final, Soledad no será María en “La Novicia Rebelde”" באתר http://exitoina.perfil.com ‏ 26 בנובמבר 2010 (בספרדית)
  43. ^ "Soledad Pastoruti en Yapeyú. Himno Nacional Argentino." באתר YouTube ‏ 4 באוקטובר 2010 (בספרדית)
  44. ^ "Soledad: "¡Me siento una piba!"" באתר http://vos.lavoz.com.ar ‏ 9 באוקטובר 2010 (בספרדית)
  45. ^ "Soledad Pastorutti festejó sus 30 años con un recital en Arequito" באתר http://www.cadena3.com ‏ 11 באוקטובר 2010 (בספרדית)
  46. ^ "Soledad Pastorutti festejó sus 30 años con un recital en Arequito" באתר http://www.raicesmilenarias.com ‏ 11 באוקטובר 2010 (בספרדית)
  47. ^ "Soledad graba un disco en vivo" באתר http://www.efeeme.com ‏ 15 באוקטובר 2010 (בספרדית)
  48. ^ "Soledad editó su nuevo CD y DVD "Vivo en Arequito"" באתר http://www.mdzol.com ‏ 9 בדצמבר 2010 (בספרדית)
  49. ^ "Mucho más que un nuevo disco" באתר http://www.clarin.com ‏ 20 בדצמבר 2010 (בספרדית)
  50. ^ "Nominados a los Latin Grammy 2011" באתר http://www.lomaselite.com ‏ 14 בספטמבר 2011 (בספרדית)
  51. ^ "Lista completa de nominados al Latin Grammy" באתר http://entretenimiento.terra.com.pe ‏ 14 בספטמבר 2011 (בספרדית)
  52. ^ "“Vivo en Arequito” nominado al Grammy Latino" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  53. ^ "Soledad, para muchos" באתר http://www.clarin.com ‏ 29 בינואר 2011 (בספרדית)
  54. ^ "FRANCO DE VITA Y SOLEDAD - No Se Olvida- escuchalo en Open FM" באתר http://www.open993fm.com.ar ‏ 2 בדצמבר 2011 (בספרדית)
  55. ^ "Soledad y Larguirucho, la película" באתר http://www.diaadia.com.ar ‏ 2 ביולי 2012 (בספרדית)
  56. ^ "Soledad y Larguirucho (2012)" באתר imdb (באנגלית)
  57. ^ "Junín: Soledad Pastorutti y su gira "Canciones a la Carta"" באתר http://www.lanoticia1.com ‏ 8 ביולי 2012 (בספרדית)
  58. ^ "Soledad en el Gran Rex" באתר http://tn.com.ar ‏ 11 במרץ 2013 (בספרדית)
  59. ^ "Ivete Sangalo "bate" Shakira e canta na abertura da Copa América" באתר http://esporte.ig.com.br ‏ 1 ביולי 2011 (בספרדית)
  60. ^ "Diego Torres y Soledad, en la ceremonia de apertura" באתר http://www.puntal.com.ar ‏ 1 ביולי 2011 (בספרדית)
  61. ^ "Soledad Pastorutti Himno Nacional Argentino apertura copa America" באתר http://www.subdivx.com ‏ 2 ביולי 2011 (בספרדית)
  62. ^ "Soledad presentó su delivery de temas" באתר http://www.clarin.com ‏ 5 בנובמבר 2012 (בספרדית)
  63. ^ "La Sole se renueva: "Ya no es negocio vender discos"" באתר http://www.lanacion.com.ar ‏ 12 ביולי 2012 (בספרדית)
  64. ^ "Gustavo Corvalán, el gran triunfador de "La voz argentina" באתר http://www.clarin.com ‏ 3 בדצמבר 2012 (בספרדית)
  65. ^ "Gustavo Corvalán, el ganador de La voz argentina" באתר http://tn.com.ar ‏ 3 בדצמבר 2012 (בספרדית)
  66. ^ "Soledad y Axel cantaron ante el papa Francisco" באתר http://www.clarin.com ‏ 28 ביולי 2013 (בספרדית)
  67. ^ "Axel y Soledad Pastorutti cantaron ante el papa Francisco en Brasil" באתר http://www.lanacion.com.ar ‏ 28 ביולי 2013 (בספרדית)
  68. ^ "Abel Pintos y Soledad Pastorutti, serán parte de la Fiesta del Dorado" באתר http://www.ellitoral.com.ar ‏ 15 באוגוסט 2013 (בספרדית)
  69. ^ "Lila Downs, Niña Pastori y Soledad Pastorutti buscan 'la raíz' en su disco conjunto" באתר http://www.culturaocio.com ‏ 30 במרץ 2014 (בספרדית)
  70. ^ "Lila Downs, Niña Pastori y Soledad estrenan el vídeo de ‘La raiz de mi tierra’" באתר http://www.popelera.net ‏ 4 במרץ 2014 (בספרדית)
  71. ^ "Lila Downs, Niña Pastori y Soledad presentan “Raíz”" באתר http://entrefans.com ‏ 19 ביוני 2014 (בספרדית)
  72. ^ "Billboard presentó una nota en donde está en el Nº 1 el disco “Raíz” entre los 10 mejores discos latinos del 2014." באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  73. ^ "The 10 Best Latin Albums of 2014" באתר http://www.billboard.com ‏ 11 בדצמבר 2014 (בספרדית)
  74. ^ "Soledad, Lila Downs y Niña Pastori ganaron el Grammy al “Mejor álbum folclórico”" באתר http://www.lasole.net (בספרדית)
  75. ^ "Paco de Lucìa morto in Messico per infarto: aveva 66 anni" באתר http://www.ilfattoquotidiano.it ‏ 26 בפברואר 2014 (באיטלקית)
  76. ^ "Fallece el guitarrista Paco de Lucía" באתר http://www.elmundo.es ‏ 26 בפברואר 2014 (בספרדית)
  77. ^ "Joan Manuel Serrat es homenajeado como la Persona del Año 2014 en el Latin Grammy" באתר http://www.peopleenespanol.com ‏ 20 בנובמבר 2014 (בספרדית)
  78. ^ "Joan Manuel Serrat recibe homenaje como Persona del Año" באתר http://www.univision.com ‏ 20 בנובמבר 2014 (בספרדית)
  79. ^ "#Raíz homenajeó a Joan Manuel Serrat en los Grammy Latinos" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  80. ^ "Juanes y Lila Downs homenajean a Joan Manuel Serrat en los Grammy latino" באתר http://www.lamusica.com ‏ (בספרדית)
  81. ^ "SANTANA realizará un concierto en homenaje a su herencia musical latina" באתר http://www.oceandrive.com.pa ‏ 22 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  82. ^ "Santana realizará un concierto en homenaje a su herencia musical latina" באתר http://desdeelartefacto.com ‏ 24 באוקטובר 2013 (בספרדית)
  83. ^ "Santana se rodea de amigos en su nuevo proyecto" באתר http://www.culturaocio.com ‏ (בספרדית)
  84. ^ "Soledad Pastorutti editó su nuevo disco "Vivir es hoy" " באתר http://www.cadena3.com ‏ 16 במרץ 2015 (בספרדית)
  85. ^ [1] באתר YouTube ‏ 24 באפריל 2015 (בספרדית)
  86. ^ "La Sole presenta su nuevo disco: "'Vivir es hoy' es fresco y alegre"" באתר http://www.ratingcero.com ‏ 11 במרץ 2015 (בספרדית)
  87. ^ "SOLEDAD PRESENTÓ SU DISCO “VIVIR ES HOY”" באתר http://estrelladastv.com.ar ‏ 19 במרץ 2015 (בספרדית)
  88. ^ "Soledad Pastorutti presenta "Vivir es hoy"" באתר http://am.com.mx ‏ 16 באוקטובר 2015 (בספרדית)
  89. ^ "La Sole trae "Vivir es hoy" a Neuquén" באתר http://www.rionegro.com.ar ‏ 5 באוגוסט 2015 (בספרדית)
  90. ^ "Reprogramaron el show de Soledad en Mendoza" באתר http://www.diariouno.com.ar ‏ 18 במאי 2015 (בספרדית)
  91. ^ "Esta noche, La Sole canta en Salta" באתר http://www.informatesalta.com.ar ‏ 16 ביולי 2015 (בספרדית)
  92. ^ "Soledad en Rosario 2015" באתר http://www.disfrutarosario.com ‏ 7 ביוני 2015 (בספרדית)
  93. ^ "Sole presenta: “Vivir es hoy”" באתר http://noticiascorrientes.com.ar ‏ 27 במאי 2015 (בספרדית)
  94. ^ "“Vivir es hoy” para una más madura Soledad" באתר http://www.lanueva.com ‏ 18 במרץ 2015 (בספרדית)
  95. ^ "Carlos Vives invitado especial al nuevo álbum de Soledad Pastorutti" באתר http://www.cromos.com.co ‏ 19 בינואר 2015 (בספרדית)
  96. ^ "Escuchá lo nuevo de Soledad Pastorutti junto a Carlos Vives" באתר http://www.argnoticias.com ‏ 20 בינואר 2015 (בספרדית)
  97. ^ "Carlos Vives y Soledad Pastorutti presentan "Dame una sonrisa"" באתר http://elmeridiano.co ‏ 5 במרץ 2015 (בספרדית)
  98. ^ [2] באתר YouTube ‏ 24 באפריל 2015 (בספרדית)
  99. ^ "La Sole cumplió uno de sus sueños y compartió escenario con Joan Manuel Serrat" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  100. ^ "גם ערוץ Telefe הארגנטיני רכש את "הכוכב הבא"" באתר גלובס ‏ 23 בינואר 2014 (בספרדית)
  101. ^ "Elegidos, el éxito de la TV argentina de origen israelí" באתר http://visavis.com.ar ‏ 9 ביולי 2015 (בספרדית)
  102. ^ "Empezó la nueva temporada de Elegidos" באתר http://www.infobae.com ‏ 8 בספטמבר 2015 (בספרדית)
  103. ^ "Soledad Pastorutti abrió la ronda de folklore en Bailando 2015: mirá la imperdible apertura" באתר http://www.ciudad.com.ar ‏ 13 באוגוסט 2015 (בספרדית)
  104. ^ "A revolear el poncho! La Sole abrió el folklore cantando en vivo junto a su hermana Natalia" באתר http://www.eltrecetv.com.ar ‏ 13 באוגוסט 2015 (בספרדית)
  105. ^ "Soledad Pastorutti abrió la gala de folklore en Showmatch" באתר http://www.viarosario.com ‏ 14 באוגוסט 2015 (בספרדית)
  106. ^ "ÍNTIMO A "SOLEDAD PASTORUTTI" - TELEFE INTERNACIONAL" באתר YouTube ‏ 17 בספטמבר 2015 (בספרדית)
  107. ^ "Entrevista con Soledad Pastorutti" באתר YouTube ‏ 20 באוגוסט 2015 (בספרדית)
  108. ^ "“La Sole” actuará en Festival del Lago Ypacarai" באתר http://teleshow.paraguay.com ‏ 20 באוגוסט 2015 (בספרדית)
  109. ^ "Soledad, ovacionada en Festival del Lago" באתר http://www.abc.com.py ‏ 14 בספטמבר 2015 (בספרדית)
  110. ^ "Paraguay: “Soledad, ovacionada en Festival del Lago”" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  111. ^ [3] באתר YouTube ‏ 14 באוקטובר 2015 (בספרדית)
  112. ^ "A 20 años de la primera aparición de Soledad en Cosquín, así fue su evolución en el festival" באתר http://vos.lavoz.com.ar ‏ 26 בינואר 2016 (בספרדית)
  113. ^ "Soledad Pastorutti volvió al escenario de Cosquín a 20 años de su debut" באתר http://www.infobae.com ‏ 27 בינואר 2016 (בספרדית)
  114. ^ "Noche inolvidable: Soledad festejó 20 años en Cosquín" באתר http://www.cadena3.com ‏ 27 בינואר 2016 (בספרדית)
  115. ^ "Soledad Pastorutti contra las plantas de celulosa" באתר http://www.espectador.com ‏ 12 בינואר 2006 (בספרדית)
  116. ^ "Ellas también brillan" באתר http://weblogs.clarin.com ‏ 10 בדצמבר 2007 (בספרדית)
  117. ^ "Soledad Pastorutti: "La injusticia me hace llorar de bronca"" באתר http://www.analisisdigital.com.ar ‏ 16 בפברואר 2011 (בספרדית)
  118. ^ "Que viva la música" באתר http://entremujeres.clarin.com ‏ 30 בינואר 2012 (בספרדית)
  119. ^ "Fundación Soledad, Banco Itaú y Red Solidaria juntos" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  120. ^ "Banco de Instrumentos" באתר http://www.fundacionsi.org.ar ‏ (בספרדית)
  121. ^ "Primer Encuentro del Banco de Instrumentos" באתר YouTube ‏ 23 בספטמבר 2013 (בספרדית)
  122. ^ "Primer Encuentro del Banco del Instrumentos" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  123. ^ "Soledad recibe un premio al compromiso social" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  124. ^ "CILSA Premios al Compromiso Social 2009 SOLEDAD PASTORUTTI" באתר YouTube ‏ 6 ביולי 2009 (בספרדית)
  125. ^ "Soledad Pastorutti recibe el Premio CILSA a la Trayectoria Solidaria" באתר YouTube ‏ 6 בספטמבר 2011 (בספרדית)
  126. ^ "CILSA premiará a más de 15 famosos por su compromiso social" באתר https://www.cilsa.org ‏ 24 באוגוסט 2011 (בספרדית)
  127. ^ "Soledad Pastorutti y la Promoción de Sangre" באתר http://www.massangremasvida.org ‏ 22 במאי 2011 (בספרדית)
  128. ^ "Cumbre Internacional de Jóvenes Líderes" באתר http://corporacioncecan.org ‏ 13 ביוני 2011 (בספרדית)
  129. ^ "Soledad, distinguida por La Cumbre Internacional de Jóvenes Líderes" באתר http://www.primiciasya.com ‏ 13 באוגוסט 2011 (בספרדית)
  130. ^ "Entrevista a Soledad Pastorutti en la cumbre internacional de jóvenes líderes" באתר YouTube ‏ 16 בספטמבר 2011 (בספרדית)
  131. ^ ""Nailfies", una campaña para luchar contra el cáncer de mama" באתר http://www.clarin.com ‏ 15 באוקטובר 2014 (בספרדית)
  132. ^ "“Nailfies”: La nueva tendencia en Instagram para combatir el cáncer de mama" באתר http://www.eldinamo.cl ‏ 15 באוקטובר 2014 (בספרדית)
  133. ^ ""Nailfies", una campaña para luchar contra el cáncer de mama" באתר http://www.larazon.com.ar ‏ 15 באוקטובר 2014 (בספרדית)
  134. ^ "Soledad Pastorutti: "Sueño con mi carrera internacional"" באתר http://www.clarin.com ‏ 20 בדצמבר 2010 (בספרדית)
  135. ^ "La Sole, señora de la canción" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  136. ^ "Noche de Homenajes en Cosquín" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  137. ^ "Biografía" באתר https://huracandearequito.wordpress.com (בספרדית)
  138. ^ "Natalia María Pastorutti" באתר http://lanatipastorutti.com.ar (בספרדית)
  139. ^ "La cantante Soledad se casó ayer por civil" באתר http://www.perfil.com ‏ 22 באפריל 2007 (בספרדית)
  140. ^ "La "Sole" se casó por Iglesia y tuvo su boda" באתר http://www.diario26.com ‏ 29 באפריל 2007 (בספרדית)
  141. ^ "Esperamos muchos años, pero todo fue tal como lo soñamos" באתר http://www.gente.com.ar ‏ 2 במאי 2007 (בספרדית)
  142. ^ "Soledad, Susana Rinaldi y otros artistas. Himno Nacional Argentino." באתר YouTube ‏ 25 במאי 2010 (בספרדית)
  143. ^ "Soledad fue mamá: anoche nació Antonia, su primera hija" באתר http://www.clarin.com ‏ 11 ביוני 2010 (בספרדית)
  144. ^ "Soledad Pastorutti fue mamá de Regina, su segunda hija" באתר http://www.cadena3.com ‏ 20 בפברואר 2013 (בספרדית)
  145. ^ "Soledad y Natalia Pastorutti sufrieron un accidente en Santa Fe" באתר http://www.infobae.com ‏ 16 במאי 2015 (בספרדית)
  146. ^ "Soledad Pastorutti, víctima de un accidente" באתר http://www.argnoticias.com ‏ 16 במאי 2015 (בספרדית)
  147. ^ "Soledad Pastorutti, su hermana y sus músicos sufrieron un accidente de tránsito" באתר http://www.sitiosargentina.com.ar ‏ 16 במאי 2015 (בספרדית)
  148. ^ "Adelanto: Soledad Pastorutti suspende fechas en La Pampa por siniestro vial" באתר http://www.planbnoticias.com.ar ‏ 16 במאי 2015 (בספרדית)
  149. ^ "La edad del sol" באתר http://www.lasole.net ‏ (בספרדית)
  150. ^ "Los Pensionados" באתר http://www.pol-ka.com.ar ‏ (בספרדית)
  151. ^ "Ecos de mi tierra" באתר http://www.tvpublica.com.ar ‏ (בספרדית)
  152. ^ "Tu cara me suena - Telefe" באתר http://telefe.com ‏ (בספרדית)
  153. ^ "Elegidos - Telefe" באתר http://telefe.com ‏ (בספרדית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סולדד_פסטורוטי&oldid=37999458"