ספורט ברוסיה
הספורט ברוסיה מהווה חלק חשוב מהתרבות הלאומית בה, ונתמך על ידי משרד הספורט הפדרלי. ברוסיה מספר מרכזי ספורט גדולים: צסק"א, ספרטק ודינמו. ענף הספורט הפופולרי ביותר הוא הכדורגל.[1] על פי נתוני ניתוח החיפוש של יאנדקס, דירוג הספורט הפופולרי ביותר בקרב הרוסים: "כדורגל עמד בראש רשימת ענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה" עם 5 עד 10 מיליון בקשות חיפוש. הפדרציה הרוסית הצמיחה מספר כדורגלנים, כדורסלנים, טניסאים, לוחמי ג'ודו, וספורטאים שזכו להצלחה בינלאומית. מבין ההישגים הבולטים ישנם זכיות באליפויות עולמיות בענפים שונים. ענפים נוספים הם הוקי קרח, כדוריד, כדורסל, קטרגל, אגרוף, מרוצי מכוניות, כדורעף, אתלטיקה, טניס ושחמט שסיימו את רשימת עשרת הראשונים.[2] ענפי ספורט פופולריים אחרים כוללים בנדי, ביאתלון, החלקה על הקרח, הרמת משקולות, התעמלות, היאבקות, אמנויות לחימה, יוניון רוגבי (אנ') וסקי.[3]
ברית המועצות התמודדה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת הקיץ 1952. ספורטאים סובייטים ומאוחר יותר רוסים מעולם לא סיימו מתחת למקום הרביעי במספר מדליות זהב, ובסך הכל בכמות המדליות שנאספו באולימפיאדת הקיץ בה הם התמודדו. ברוסיה יש הכי הרבה מדליות שנושלו בשל הפרות חוקי סמים בספורט (51 מדליות), הכי הרבה מכל מדינה, כמעט שליש מהסך העולמי. נבחרת רוסיה נאסרה חלקית מהשתתפות באולימפיאדת ריו 2016 ואולימפיאדת החורף 2018 בשל שערוריית הסימום בחסות המדינה.[4][5] ספורטאים רוסים הורשו להשתתף באולימפיאדת 2018 תחת דגל נייטרלי עם השם "אתלטים אולימפיים מרוסיה".
כדורגל עריכה
 |
ראו גם – כדורגל ברוסיה |
כדורגל הוא ענף הספורט הראשון במדינה.[6][7][8][9] שיעור גבוה מהגברים מעוניין בכך במידה מסוימת (וילדים רבים משחקים בו באופן קבוע) ונשים מצטרפות גם לגברים בכל הנוגע לאהדת הנבחרת הלאומית. הדבר הודגש במיוחד במהלך מגפת הקורונה ברוסיה, כאשר הותרה הכנסת צופים לאצטדיונים למרות המצב האפידמיולוגי המחמיר במדינה, עם ממוצע נדבקים יומי שחצה את רף 25 אלף הנדבקים ביום.
בליגת העל הרוסית יש תחרותיות גבוהה למדי. שחקנים זרים מוכשרים בולטים רבים שיחקו ומשחקים בליגת העל, כמו גם שחקנים מוכשרים מקומיים התופסים מקום באחד עשר המועדונים הטובים ביותר במדינה.[10][11][12]
רוסיה זכתה ב-2 בדצמבר 2018 באירוח גביע העולם, כאשר אירחה את הטורניר לראשונה.[13][14][15] האירוע התקיים בתאריכים 14 ביוני עד 15 ביולי 2018, בו הצליחה נבחרת רוסיה להגיע להישג שיא מאז טורניר 1966, כשהגיעה לרבע הגמר לראשונה מאז התפרקות ברית המועצות, שם הפסידה לפיינליסטית בסופו של דבר, קרואטיה.[16] הישג השיא של רוסיה באירו היה העפלה לחצי גמר ביורו 2008.
כדורגל חופים הוא ענף ספורט פופולרי ברוסיה מאז צמיחתו הבינלאומית בסוף שנות התשעים ועם הקמת גביע העולם בכדורגל חופים על ידי הנבחרות הלאומיות של העמותות החברות בפיפ"א, רוסיה היא בין המדינה המצליחה והדומיננטית ביותר בספורט זה יחד עם ברזיל, ספרד ופורטוגל.
הוקי קרח עריכה
| |
ראו גם – הוקי קרח ברוסיה |
ליגת ההוקי הקונטיננטלית (KHL) מורכבת ברובה מקבוצות רוסיות (אך כוללת גם קבוצות פיניות, סיניות, קזחיות ובלארוסיות וכללה גם מועדונים מקרואטיה, צ'כיה) ונחשבת לליגה השנייה בטיבה בעולם, אחרי ה-NHL . קבוצות רוסיות זכו בכל אליפויות KHL.
רוסיה זכתה באליפות העולם מספר פעמים:
| שנה | מדינה מארחת | תוצאה |
|---|---|---|
| 1993 |  גרמניה
|
זהב |
| 2008 |  קנדה
|
זהב |
| 2009 |  שווייץ
|
זהב |
| 2012 |  שוודיה
|
זהב |
| 2014 |  בלארוס
|
זהב |
כדורעף עריכה
זהו אחד מענפי הספורט הפופולריים במדינה, כאשר נבחרת רוסיה זכתה שלוש פעמים באליפות העולם (2002, 2011, 2013), 5 פעמים סיימה כסגנית (1993, 1998, 2000, 2007, 2010) ועוד שישה פעמים סיימה במקום השלישי (1997, 1997, 2001, 2006, 2008, 2009).
נבחרת רוסיה בכדורעף נשים מדורגת במקום החמישי בדירוג העולמי של FIVB.
הישגים שיא של נבחרת רוסיה בכדורעף נשים:
- 2 מדליות כסף אולימפיות (2000 ו-2004)
- 2 זכיות באליפות העולם FIVB (2006 ו-2010)
- זכייה בגביע העולם בכדורעף (1997), סגנות (2001) ומקום שלישי (1993)
נבחרת רוסיה הצעירה בכדורעף נחשבת לנבחרת מצטיינת והיא מדורגת במקום הראשון בדירוג הגברים של FIVB.
בנדי עריכה
אחד מענפי הספורט הפופולרי באופן מסורתי הוא בנדי (נקרא באופן לא רשמי "הוקי רוסי"). הוא נחשב לספורט לאומי[17] והוא אחד מענפי הספורט הפופולריים והגדולים ביותר.[18] על פי סקר אחד, זהו הספורט השלישי בפופולריות ברוסיה.[19] רוב הכללים המודרניים נכתבו באנגליה על ידי צ'ארלס גודמן טבוט, אך הרוסים טוענים שהם ממציאי המשחק ואכן היו משחקים דמויי בנדי ברוסיה לפני שתוקנו הכללים המודרניים. כשנוסדה פדרציית הבנדי הבינלאומית בשנת 1955, על ידי ברית המועצות ושלוש מדינות נורדיות, הוסכם על מערכת כללים משותפת. בעיקר שלטו האנגלים. עם זאת, יוצא מן הכלל אחד חשוב היה השאלת כללים מהסובייטים.
נבחרת ברית המועצות זכתה בכל אליפות העולם בבנדי מתחילת 1957 ועד 1979. רוסיה היא כמעט תמיד אחת משתי הטובות ביותר ומעולם לא החמיצה זכייה במדליה. נוכחותה באליפות העולם פחתה בשנים האחרונות, אך זהו עדיין אחד מענפי הספורט הגדולים ביותר. לאחר עשרה מחזורים של ליגת הבנדי הרוסית בעונת 2011–2012 נוכחות הצופים הממוצעת הייתה 3,887.[20] המועדון עם התמיכה הציבורית הגדולה ביותר הוא קוזבאס קמרובו מקמרובו. כ-26,000 צפו במשחק הפתיחה מול דינמו מוסקבה באותה עונה.
נבחרת הנשים סיימה כסגנית אלופה בשש אליפויות העולם הראשונות. באליפות 2014 זכתה באליפות הראשונה.
בנדי הוא הספורט היחיד שנהנה מחסותה של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית מכיוון שנציגיה מעוניינים מאוד לחזק את המסורות הלאומיות שלהם.[21]
בנדי הוא ספורט חורף קבוצתי המתנהל על קרח, בו מחליקים משתמשים במקלות כדי לחבטוט כדור לשער הקבוצה היריבה. לכללי המשחק קווי דמיון רבים לאלה של כדורגל. המשחק משוחק על מגרש קרח, בגודל זהה למגרש כדורגל. בכל קבוצה יש אחד עשר שחקנים, אחד מהם הוא השוער. משחק בנדי סטנדרטי מורכב משני חצאים של 45 דקות כל אחד. כללי הנבדל דומים גם הם לאלה של כדורגל.
ביאתלון עריכה
ביאתלון הוא ספורט החורף הפופולרי ביותר ברוסיה ומדורג במקום הראשון בסקרים הכלליים ובצפייה בטלוויזיה בעונות החורף. לרוסיה היו אתלטים בביאתלון מצליחים רבים והספורטאים זכו במדליות אולימפיות ועולמיות. מבין הבולטים ניתן למנות אתולדימיר מלנין, ניקולאי קרוגלוב, אלכסנדר טיכונוב, ולרי מדבדבצב, ונרה צ'רנישובה, ילנה גולובינה וסבטלנה פטצ'רסקאיה מהעידן הסובייטי, ולדימיר דראצ'ב, פאבל רוסטובצב, מקסים צ'ודוב, ויקטור מאיגורוב, אולגה זאיצבה ואנטון שיפולין הם הספורטאים הבולטים בתקופה המודרנית.
החלקה אמנותית עריכה
_04.jpg)
החלקה אמנותית על הקרח היא ענף ספורט פופולרי נוסף; בשנות השישים ברית המועצות עלתה והפכה למעצמה דומיננטית בהחלקה אמנותית, במיוחד בטורנירי זוגות וריקודי קרח. בכל אולימפיאדת חורף משנת 1964 עד 2006, זוג סובייטי או רוסי זכה בזהב, שנחשב לרוב לרצף הזכייה הארוך ביותר בתולדות הספורט המודרני. הרצף הסתיים בשנת 2010 כאשר צמד סיני זכה בזהב בשנת 2010 באולימפיאדת החורף, צמד רוסי חזר לזכות בזהב בזוגות באולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י.
גם לאחר נפילת ברית המועצות, רוסיה עדיין יצרה אלופות אולימפיות ואלופות עולם מרובות בהחלקה אמנותית, בעיקר אלכסיי אורמנוב, איליה קוליק, אלכסיי יגודין, יבגני פלושנקו, מריה בוטירסקאיה, אירינה סלוצקיה, אדלינה סוטניקובה, יוליה ליפניצקיה, מאיה אוסובה, אלכסנדר זולין, אוקסנה גרישוק, יבגני פלאטוב, אנג'ליקה קרילובה, אולג אובסיאניקוב, טטיאנה נבקה, רומן קוסטומארוב, יקטרינה גורדייבה, סרגיי גרינקוב, נטליה מישקוטנוק, ארתור דמיטרייב, טטיאנה טוטמיאנינה, מקסים מאירינין, ילנה ברז'נאיה, אנטון סיחורלידזה, טטיאנה וולוז'אר, מקסים טרנקוב, קסניה סטולבובה, פיודור קלימוב, ילנה איליניך, ניקיטה קצאלפוב, יליזבטה טוקטמישבה, יבגניה מדבדבה, ילנה רדיונובה, אלינה זגיטובה ואחרים.
אליפות רוסיה בהחלקה אמנותית היא האליפות הלאומית להחלקה, המתקיימת מדי שנה מאז 1878 כדי לקבוע את האלופה הלאומית של רוסיה. מחליקים מתחרים ברמה הבוגרת במקצועות יחידים גברים, יחידים נשים, החלקה זוגית וריקודי קרח. התחרות הלאומית הרוסית הראשונה נערכה ב-5 במרץ 1878 בפטרבורג, האימפריה הרוסית. המנצח היה ו. סרזנבסקי. אלכסנדר ניקיטיץ' פאנשין, זכה באליפויות בשנים 1897 עד 1900.
בשנים 1924 עד 1990 לא נערכה אליפות רוסיה בהחלקה אמנותית. במהלך תקופה זו התמודדו מחליקים רוסים באליפות הסובייטית.
החלקה מהירה עריכה
החלקה מהירה על מסלול ארוך עריכה
להחלקה על מהירות יש מסורת ארוכת שנים של מצוינות מאז האימפריה הרוסית כאשר ניקולאי סטרוניקוב היה אחד החלוצים בהחלקה מהירה ואז בברית המועצות עם גדולי ההחלקה לידיה סקובליקובה, מריה איסקובה, הסטנינים, פאבל פגוב, לודמילה טיטובה, סרגיי חלבניקוב., יורי מיכאילוב, יבגני גרישין, יבגני קוליקוב ואחרים. גם לאחר קריסת ברית המועצות, הפדרציה הרוסית שמרה על הצלחה בהחלקה מהירה עם סבטלנה בז'אנובה, אלכסנדר גולובב, יבגני ללקנקוב, סבטלנה ז'ורובה, דמיטרי לובקוב, דמיטרי דורופייב, סרגיי קלבצ'ניה, אולגה פאטקולינה, איוואן סקוברב, אולגה גרף ואחרים. בין הדור החדש של הכישרונות הרוסיים בהחלקה מהירה שהשתתפו באליפות העולם היו נטליה וורונינה, דניס יוסקוב, פאבל קוליז'ניקוב, יליזבטה קזלינה ורוסלן מורשוב.
החלקה מהירה על מסלול קצר עריכה
אמנם מסלול קצר אינו פופולרי כמו מסלול ארוך מבחינת תוצאות והיסטוריה של מסורת ברוסיה. הענף קיבל דחיפה משמעותית לאחר אולימפיאדת סוצ'י 2014 עם ויקטור אן יליד קוריאה שהתמודד עבור רוסיה וזכה בשלוש מדליות זהב בסוצ'י. ספורטאים מצליחים אחרים באולימפיאדה הם סמיון יליסטרטוב, ולדימיר גריגורוב, דמיטרי מיגונוב, סופיה פרוסבירנובה, טטיאנה בורודולינה ויקטוריה טרויצקיה ורוסלן זכרוב.
ספורט חורף אחר עריכה
ענפי ספורט חורפיים אחרים שהסובייטים או רוסיה היו בהם חזקים הם מזחלות, סקלטון ולוז'.
כדורסל עריכה
| |
ראו גם – כדורסל ברוסיה |
כדורסל הוא ספורט פופולרי ברוסיה. נבחרת רוסיה בכדורסל היא היורשת של נבחרת ברית המועצות בכדורסל וזכתה בכמה תארים בינלאומיים, לרבות אליפות אירופה בכדורסל 2007, כאשר דייוויד בלאט היה מאמן הנבחרת. ברוסיה מתגוררים כמה שחקנים מוכרים בינלאומיים כמו אנדריי קירילנקו שמונה לנשיא התאחדות הכדורסל הרוסית וטימופיי מוזגוב, אלוף NBA משנת 2016. צסק"א מוסקבה היא הקבוצה השנייה המצליחה בתולדות תחרויות המועדונים האירופיות.
רוגבי עריכה
רוגבי יוניון עריכה
רוגבי יוניון הוא ספורט הולך וגדל ברוסיה. רוסיה מדורגת במקום 17 בעולם על ידי מועצת הרוגבי הבינלאומית (IRB),[22] עם למעלה ממאה מועדונים וקרוב ל-20,000 שחקנים ברחבי המדינה.[23]
הרוגבי המקומי התמקצע בשנת 2005 עם השקת ליגת הרוגבי המקצוענית. לאחר הפוגה מאז קריסת ברית המועצות, שחקנים רוסים שוב הוחתמו במועדונים הגדולים באנגליה ובצרפת.
קרסנויארסק, עיר סיבירית גדולה, הייתה באופן מסורתי מעוז של הרוגבי הרוסי. משחקים מקומיים מסוקרים בתקשורת המקומית ומשחק הדרבי בין קרסני יאר ויניסיי-STM מושכים קהל רב. ליגת העל הרוסית ברוגבי וליגת הרוגבי הקונטיננטלית למועדונים אורגנו כליגות מקצועניות בענף.
הרוגבי באימפריה הרוסית הקדים את המהפכה הרוסית במספר שנים, אך הוא שוחק רק באופן ספורדי.[24] מר הופר, סקוטי, שעבד במוסקבה סידר משחק רוגבי בשנות 1880; משחק ראשון נערך בשנת 1892. אולם בשנת 1886, המשטרה הרוסית הכניסה את הרוגבי לרשימת הענפים האסורים מכיוון שהיא ראתה את בו ענף "אכזרי ועלולה להסית הפגנות והתפרעויות". ההחרמה מצד משטרת הצאר הרתיע ככל הנראה אנשים רבים מלשחק בו ואין תיעוד של רוגבי במהלך שלושים השנים הבאות.
רוסיה התמודדה בגביע העולם ברוגבי 2011 בניו זילנד וזו הייתה הופעת הבכורה של הנבחרת בטורניר, שם התמודדה מול אוסטרליה, אירלנד, איטליה וארצות הברית. בהיותה הנבחרת השנייה בדרג הנמוך ביותר בטורניר, רוסיה הפתיעה עם ביצוע טוב יחסית במשחק הפתיחה שלה, בניצחון 6–13 לארצות הברית. עם זאת במשחקים הבאים הרוסים ספגו תבוסות מול איטליה (53–17), אירלנד (62–12) ואוסטרליה (68–22).
רוגבי ליג עריכה
הרוגבי ליג היא ענף ספורט הולך וגדל ברוסיה. רוסיה מדורגת במקום 16 על ידי הפדרציה הבינלאומית לרוגבי ליג (RLIF),[25] עם למעלה מ-2,000 משתתפים בפריסה ארצית.
ליגת הרוגבי המקומית הרוסית משוחקת ברמות נוער, סטודנטים ומבוגרים והיא ליגה חצי-מקצוענית.
פוטבול עריכה
פוטבול אמריקאי עריכה
פוטבול הפך לענף ספורט חשוב רק לאחר התפרקות ברית המועצות ובייחוד עם הקמת ליגת LAF. במרבית שנות קיומה זכתה באליפות קבוצת הפטריוטים מוסקבה. בשנת 2019 הוקמה ליגת העל המזרח אירופית בפוטבול כליגה קונטיננטלית מקבילה ל-KHL.
פוטבול אוסטרלי עריכה
מועדוני הפוטבול האוסטרלי הראשונים ברוסיה נוצרו במאי 2011, כאשר קבוצות התחילו משחקי אימון במוסקבה ובקרסנויארסק בהפרש מספר שבועות זה מזה. שני המועדונים הראשונים הוקמו על ידי אוסטרלי גולה, אך שאר הקבוצה הורכבה מרוסים מקומיים.[26][27]
רוסיה התמודדה בגביע האירופי בבלפסט 2011 וסיימה במקום העשירי (מתוך 18), עם ניצחונות על קטלוניה ודנמרק והפסדים לקרואטיה וויילס.
בשנת 2013 היו חמישה מועדוני פוטבול אוסטרלים והענף החל לצבור פופולריות.
טניס עריכה
מאז סוף התקופה הסובייטית, גדלה הפופולריות של הטניס, ורוסיה ייצרה מספר טניסאים מפורסמים. בשנים האחרונות כמות השחקניות הרוסיות הבכירות הייתה משמעותית, כאשר גם מריה שראפובה וגם דינארה סאפינה הגיעו למקום הראשון בדירוג ה-WTA. טניסאיות רוסיות אחרות שזכו להצלחה בינלאומית כוללות את ילנה דמנטייבה, יקטרינה מקרובה, סבטלנה קוזנצובה, אנסטסיה מיסקינה, נדיה פטרובה, ורה זבונארבה, אלנה וסנינה, אנה צ'קוואטדזה, אנסטסיה פבליוצ'נקובה ואנה קורניקובה. הפדרציה הרוסית זכתה 4 פעמים בגביע הפדרציה, בשנים 2004, 2005, 2007 ו-2008.
באולימפיאדת בייג'ינג 2008 סחפה רוסיה את בימת הטניס לנשים כשילנה דמנטייבה זכתה בזהב, דינארה סאפינה וורה זבונרבה בכסף ובארד בהתאמה.
רוסיה מתגאה גם בשחקני טניס גברים מוצלחים - אחיה הבכור של סאפינה, מאראט סאפין ויבגני קפלניקוב דורגו בצמרת הדירוג העולמי. טניסאים אחרים שהגיעו לטופ 50 כוללים את ניקולאי דווידנקו, איגור אנדרייב, איגור קוניצין ומיכאיל יוז'ני. נבחרת גביע דייוויס של רוסיה זכתה בגביע דייוויס ב--2002 וב-2006 .
בשנים האחרונות בולטים כישרונות חדשים כמו דניל מדבדב, דריה קסאטקינה, אנדריי קוזנצוב, מרגריטה גספאריאן, אנדריי רובלב, סופיה ז'וק ורומן סאפיולין. מבין השחקנים הללו, מדבדב היה המצליח ביותר עם שבעה תארים בקריירה ודירוג שיא כמספר 5 בעולם (2020). התוצאה הטובה ביותר שלו בגראנד סלאם הייתה גמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס לשנת 2019, כשהפסיד לרפאל נדאל, ובנובמבר 2020 ניצח בגמר ה-ATP את אלכסנדר זברב, לאחר שניצח בחצי הגמר את נדאל, ואחרי שגבר בסיבוב המוקדם על נובאק ג'וקוביץ'.
התעמלות עריכה
התעמלות אמנותית עריכה
התעמלות אמנותית נחשבת לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה. באופן כללי לרוסיה יש את המתעמלות הטובות ביותר. יבגניה קנייבה, שלוש פעמים אלופת העולם וזוכת מדליית זהב ראשונה ויחידה במשחקי האולימפיאדה, יוליה ברסוקובה, אירינה צ'צ'ינה, גלינה בלוגלזובה, אירינה דווינה, טטיאנה דרוצ'ינינה, אלנה קרפוצ'ינה, טטיאנה קרווטצ'נקו, גאלימה שוגורובה, אוקסנה קוסטינה, אלינה קבייבה, נטליה ליפקובסקאיה, דריה דימיטרייבה, יאנה קודריאבצבה, דינה אוורינה, ארינה אוורינה ודיאנה בוריסובה היו בין המתעמלות המצליחות והמובילות ברוסיה. יש הרבה מועדוני התעמלות ברוסיה והמפורסם ביותר הוא בית הספר גזפרום בו מאמנת אירינה וינר בנובוגורסק, מוסקבה, שם גם מתאמנת נבחרת רוסיה.
התעמלות מכשירים עריכה
לפני התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, שלטו הסובייטים הן בהתעמלות גברים והן אצל נשים. בשנים 1952–1992, המתעמלות הסובייטיות זכו כמעט בכל תואר קבוצתי בתחרות אליפות העולם ובאולימפיאדת הקיץ: ארבעת היוצאים מן הכלל היחידים היו אולימפיאדת 1984, בה לא השתתפה ואליפות העולם 1966, 1979 ו-1987. כמה מהמתעמלים הסובייטים המפורסמים היו מרוסיה הסובייטית, או ממוצא רוסי שנולדו בברית המועצות לשעבר.
לאחר התפרקות ברית המועצות, המשיכה ברית המועצות להתחרות יחד כאומה אחת בפעם האחרונה באולימפיאדת הקיץ 1992 בתור "הנבחרת המאוחדת" שזכתה בזהב. אף על פי שלא הייתה דומיננטית כמו ברית המועצות ועם הופעת מדינות חדשות המצטיינות בהתעמלות, רוסיה שמרה על המסורת של מצוינות בהתעמלות, כשהיא מדביקה בכל תחרות עולמית ואולימפית, למעט אולימפיאדת 2008, בה נבחרת הנשים הרוסית לא זכתה במדליות כלשהן. מתעמלות רוסיות בולטות היו: סבטלאנה חורקינה, לאריסה לטינינה, ילנה שושונובה, נטליה יורצ'נקו, ולודמילה טורישצ'בה ובקרב הגברים: אלכסיי נמוב, ניקולאי אנדריאנוב, אלכסנדר דיטיאטין.
שחייה וצלילה עריכה
שחייה היא בעיקר ענף עילית עבור רוב הרוסים, אולם לפני פירוק ברית המועצות, שחייה הייתה ספורט ממוסד ורוסים הצטיינו במשחקים האולימפיים כשהתמודדו מול גרמניה המזרחית בטבלת מדליות השחייה הכוללת. רוסיה לא זכתה להצלחה זהה לזו של ברית המועצות. עם זאת היו עדיין כמה שחיינים רוסים בולטים שהצטיינו. אלכסנדר פופוב, שזכה במדליית זהב אולימפית ארבע פעמים, נחשב לאחד מגדולי שחייני הספרינט החופשי והשחיין הגברי היחיד בהיסטוריה שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות בודדות. שחיינים רוסיים בולטים אחרים משנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים היו: דניס פנקראטוב, יבגני סדוביי, ולדימיר פשננקו, יורי פרילוקוב, ארקדי וויאצ'נין, רומן סלודנוב ואנדריי גרצ'ין. לאחר אולימפיאדת קיץ 2012, שחייני העילית החדשים של רוסיה הראו תוצאות משופרות לעומת שנים קודמות.
צלילה היא גם ספורט ברוסיה עם מסורת סובייטית ארוכה.
רוסיה שלטה בשחייה סנכרונית במשחקים האולימפיים ובאליפות העולם מאז אולימפיאדת סידני בשנת 2000 כשהאלופים האולימפיים הבולטים והשחיינים כוללים את אנסטסיה דוידובה, אנסטסיה ירמקובה, נטליה אישצ'נקו, סבטלנה רומאשינה ועוד.
אתלטיקה עריכה
רוסיה שמרה על תוצאות חזקות במיוחד בקפיצה לגובה, קפיצה לרוחק, ריצת משוכות, קפיצה במוט, הליכה תחרותית, יידוי פטיש, קפיצה משולשת, הטלת כידון, קרב שבע. כמה ספורטאים רוסים בולטים בענפים הללו הם: ילנה איסינבייבה, אנה צ'יצ'רובה, איוואן אוחוב, טטיאנה ליסנקו, יוליה זריפובה, נטליה אנטיוך, מיכאיל ריז'וב, אנדריי סילנוב, אלכסנדר איוואנוב, ילנה סלסרנקו, סרגיי שובנקוב, מריה קוצ'ינה, דריה קלישינה, אלכסנדר מנקוב, אלכסיי פיודורוב, ילנה לשמאנובה ועוד.
רוסיה נאסרה מהשתתפות באליפות העולם 2019 ו-2017 בשל פרשת סמים בחסות המדינה.
אגרוף עריכה
רוסיה היא מעצמת אגרוף ובין המתאגרפים המצטיינים שלה הם: אלכסנדר פובטקין, ניקולאי ואלוייב, קוסטיה טזיו, יבגני טישצ'נקו, סרגיי קובלב, מגומד עבדוסלאמוב, דניס לבדב, ראשיד מחומדוב ואחרים.
ג'ודו עריכה
רוסיה הפכה לשחקן מרכזי בג'ודו, אפילו תחת ברית המועצות, כשהפיקה אלופים ומדליסטים אולימפיים רבים. הפופולריות גברה בזמן נשיאותו של ולדימיר פוטין שקידם את הספורט והיה בעל חגורה שחורה בענף.
רוסיה ייצרה מספר אלופים אולימפיים ואלופי עולם. הבולטים שבהם כוללים את ולדימיר נבזורוב, כמאל חאן-מחומדוב, אלכסנדר מיכאילין, אולג סטפנוב, בסלאן מודראנוב, טאמרלן טמנוב, איוואן ניפופנטוב, ארסן גלסטיאן, סרגיי קוסורוטוב, מנסור איזייב, ילנה איוואשצ'נקו, קיריל דניסוב, טגיר חאיבולאייב, סרגיי קוסמינין, ויטלי קוזנצוב, נטליה קוזיוטינה, ויטאלי מקרוב ועוד.
אמנויות לחימה עריכה
אמנויות לחימה מעורבות הוא עוד ספורט פופולרי המייצר לוחמים ברמה עולמית.
הספורטאים הבולטים בתחום הם פיודור ימליאננקו, באטו חאסיקוב, אולג טקטארוב, סרגיי חאריטונוב, חביב נורמאגומדוב (שמעולם לא הפסיד) ולדימיר מינייב, אלכסנדר יוסטינוב, רוסלן מחומדוב, ארטיום לוין, אלכסנדר וולקוב ורבים אחרים.
צורת אמנויות לחימה פופולרית אחרת היא סמבו שמקורה בברית המועצות.
הרמת משקולות עריכה
הרמת משקולות היא ענף ספורט מצליח נוסף ברוסיה, לאחר פירוק ברית המועצות, בשיאה רוסיה דורגה במקום 16 בטבלת המדליות. בין מרימי המשקולות הפופולריים ביותר היה וסילי אלכסייב, שקבע מספר שיאי עולם חסרי תקדים והיה אלוף אולימפי פעמיים.
הרמת כוח, שהתפתח מהרמת משקולות, מהווה אף הוא ענף ידוע ברוסיה והיא פעילה בפדרציה הבינלאומית להרמת כוח ואחת המדינות המצליחות ביותר יחד עם ארצות הברית, פולין, נורווגיה, בריטניה, טייוואן, שוודיה, פינלנד, יפן ואוקראינה. מריאנה נאומובה היא אלופת העולם הצעירה ביותר ומחזיקה שיאים מרובים בטורנירי הרמת כוח מקצועית ובאליפויות עולם.
היאבקות עריכה
ברית המועצות הייתה המדינה המצליחה ביותר בתולדות ההיאבקות, רוסיה המשיכה במסורת וייצרה מספר אלופים אולימפיים ואלופי עולם. היאבקות היא ענף הספורט הנגיש ביותר ונערך בקרב נערים ומבוגרים צעירים ברוסיה, במיוחד ברפובליקות הקווקז (צ'צ'ניה, דגסטאן, קראצ'אי-צ'רקסיה, צפון-אוסטיה, קברדינו-בלקריה, אינגושטיה).
סייף עריכה
רוסיה שמרה על מסורת חזקה גם בענף הסייף, בה שלטה מאז תקופת האימפריה הרוסית, בה היה ספורט פופולרי בקרב בני האצולה והאליטות הרוסיות, בברית המועצות זה היה ספורט עבור חובבי הסייף הסובייטים והפך לספורט פופולרי בשנות השמונים. לאחר פירוק ברית המועצות, כמו הרפובליקה הסובייטית לשעבר של אוקראינה, רוסיה המשיכה בהצלחה בענף וייצרה אלופי עולם ואירופה רבים. סייפים רוסים מצליחים היו ויקטור סידיאק, גלינה גורוחובה, יאנה זברבה, סופיה וליקאיה, אלכסיי יקימנקו, סטניסלב פוזדניאקוב, ולנטינה רסטבורובה, יקטרינה דיאצ'נקו, קמיל איברגימוב, פאבל קולובקוב (שמונה לימים לשר הספורט), אדוארד וינקורוב, קרינה אזוואליר, ולדימיר נזלימוב, ניקולאי קובלב, אינה דריגלזובה, טטיאנה לוגונובה, ילנה נוביקובה-בלובה, בנימין רשטניקוב, סרגיי שאריקוב, אנה סיבקובה, מארק רקיטה, אלכסנדרה זאבלינה ואחרים.
שחמט עריכה
שחמט הוא בילוי מועדף וספורט שנשלט על ידי הרוסים בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה משנת 1945 ואילך. הזוכה באליפות העולם בשחמט בשנת 1948, מיכאיל בוטוויניק הרוסי, פתח עידן של שליטת ברית המועצות בעולם השחמט. עד התפרקות ברית המועצות היה רק אלוף לא-סובייטי אחד (בובי פישר).
לאחר תקופת דומיננטיות של אנטולי קרפוב, שנות התשעים נשלטו על ידי גארי קספרוב, שזכה ברוב הטורנירים בהם השתתף, והגיע למד כושר השיא של אז ב-2851 ב-יולי 1999.[28]
ספורט מוטורי עריכה
ויטלי פטרוב הפך לנהג הפורמולה הראשון ברוסיה בשנת 2010. הוא נסע ב-F1 במשך שלוש עונות עם קבוצות F1 של רנו וקתרהאם והשיג את התוצאה הטובה בקריירה שלו כשסיים שלישי בגרנד פרי אוסטרליה 2011. דניאל קוויט ערך את הופעת הבכורה שלו ב-F1 בשנת 2014 וסיים את הפודיום הראשון שלו במקום שני בגרנד פרי ההונגרי ב-2015.[30] הגרנד פרי הרוסי נוסף ללוח השנה של עונת הפורמולה 2014 ונערך באוטודרום בסוצ'י. סרגיי סירוטקין הצטרף לרשת בשנת 2018 אך לא המשיך לאחר אותה עונה.
טימור טימרזיאנוב נהנה מהצלחה בראלי קרוס, עם זכייה באליפות ראלי קרוס FIA האירופי בשנת 2012 וב-2013.
יצרנית הרכב הרוסית לאדה (המכונה AvtoVAZ) התמודדה באליפות העולם למכוניות תיור והכניסה לראשונה בשנת 2008 את הלאדה 110. לאדה סיפקה תמיכה בשנת 2009, כאשר הקבוצה ניהלה שלוש מכוניות ושדרגה את רכב הלאדה פריאורה במהלך העונה כרכב מרוצים. ההופעות הטובות ביותר של הקבוצה היו צמד המקומות השישי של ג'יימס תומפסון במירוץ איטליה. לאחר מכן לאדה פרשה מהאליפות, אך חזרה בשנת 2012, ונכנסה ל-WTCC עם לאדה גרנטה. בשנת 2015 לאדה פרשה מהתחרויות[31]
פרשת סימום עריכה
ערכים מורחבים – שערוריות ומחלוקות במשחקים האולימפיים, סמים בספורט ברוסיה
מאז 2018, רוסיה סופגת ביקורת על סימום שיטתי בספורט הרוסי, שהביא לכך ש-47 מדליות אולימפיות ועשרות אליפויות עולם נלקחו ממאזן הספורטאים הרוסים - יוצר מכל מדינה בעולם ויותר מ-30% מהסך העולמי. ברוסיה יש גם הכי הרבה ספורטאים שנתפסו עם סמים במשחקים האולימפיים, עם יותר מ-200 ספורטאים. הסמים הרוסיים נבדלים מסמים במדינות אחרות מכיוון שברוסיה סופקו על ידי המדינה סטרואידים ותרופות אחרות לספורטאים. בשל הפרות סימום נרחבות, כולל ניסיון לחבל בחקירות מתמשכות באמצעות מניפולציה של נתוני מחשבים, בשנת 2019 הסוכנות העולמית למלחמה בסמים בספורט אסרה על רוסיה מכל אירועי הספורט הגדולים במשך ארבע שנים, איסור זה צומצם מאוחר יותר לשנתיים בשנת 2020 על ידי בית המשפט לבוררות בספורט.
מועדוני הספורט המוצלחים ביותר מאז 1991 עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Planet, Lonely; Richmond, Simon; Bennetts, Marc; Duca, Marc Di; Haywood, Anthony; Kaminski, Anna; Masters, Tom; Sheward, Tamara; Louis, Regis St (1 בפברואר 2015). Lonely Planet Russia. Lonely Planet. ISBN 9781743605011. נבדק ב-16 בדצמבר 2017 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Google Translate". Translate.google.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Google Translate". Translate.google.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "With one year until 2018 Winter Games, Russia's status murky". Espn.com. 9 בפברואר 2017. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "IOC suspends Russian NOC and creates a path for clean individual athletes to compete in PyeongChang 2018 under the Olympic Flag". Olympic.org. 5 בדצמבר 2017. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Suzanne J. Murdico (2005). Russia: A Primary Source Cultural Guide. The Rosen Publishing Group. pp. 96–. ISBN 978-1-4042-2913-6. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Dzhusoity, Afsati; Kuznetsov, Petr (30 באוגוסט 2013). "Russian soccer loses Abramovich's funding". Russia Beyond the Headlines. Rossiyskaya Gazeta. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brown, Des (15 באוקטובר 2013). "Russia's Soccer Relationship With England". The Moscow Times. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Smith, Chris. "Russia – A developing football nation". Total Football Magazine. Total Football Magazine. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nsehe, Mfonobong (12 באוגוסט 2011), "Soccer Star Samuel Eto'o To Earn $25 Million With Russian Team", Forbes, Forbes.com LLC, נבדק ב-19 בנובמבר 2013
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Russia cracks down on hooligans". Fox Sports. Fox Sports Australia Pty Limited. 22 ביוני 2013. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Murphy, Chris (25 באוקטובר 2013). "World Cup: Russian racism furore is the latest headache for FIFA". CNN. Cable News Network. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "World Cup 2018 host Russia has a serious soccer hooligan problem". news.com.au. News Limited. 31 באוקטובר 2013. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Williams, Carol J. (14 באוגוסט 2013). "Soccer World Cup 2018 host is asked to explain anti-gay law". Los Angeles Times. Tribune Company. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bird, Liviu (31 באוקטובר 2013). "Russia's racism stems from lack of education but can be reversed, experts say". NBC Sports: ProSoccerTalk. NBC Sports. נבדק ב-19 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roth, Andrew (2018-07-08). "Blood, sweat and beers: Russia down but proud after World Cup exit". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-02-19.
- ^ "Russian bandy players blessed for victory at world championship in Kazan". Tatar-Inform. 21 בינואר 2011. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2012. נבדק ב-31 באוגוסט 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Google Translate". Translate.google.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Google Translate". Translate.google.co.uk. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Google Translate". Translate.google.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Google Translate". Translate.google.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Official IRB Rankings". Irb.com. אורכב מ-המקור ב-10 באוגוסט 2011. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Official Russia Playing Numbers". Irb.com. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2007. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Riordan, James Sport in Soviet Society — development of sport and physical education in Russia and the USSR (Cambridge University Press, Cambridge, England, 1977) p22
- ^ "RLIF – Rugby League International Federation". Rlif.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Russia's 2nd footy club springs up in a month – World Footy News". Worldfootynews.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Plans in motion to create Russia's first footy club – World Footy News". Worldfootynews.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "A History of Chess in Russia". chess24.com. 24 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Administrator. "FIDE Online. FIDE Top players – Standard Top 100 Players December 2017". Ratings.fide.com. נבדק ב-16 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vettel beats Kvyat and Ricciardo in Hungarian thriller". Formula1.com. 26 ביולי 2015. נבדק ב-26 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mills, Peter (5 באוקטובר 2014). "Beijing Goldenport WTCC: Rob Huff gives Lada maiden WTCC win". Autosport.com. נבדק ב-16 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ עוד 6 פעמים נוספות העפילה לגמר