המשחקים האולימפיים

אירוע ספורט עולמי
(הופנה מהדף אולימפי)

המשחקים האולימפיים הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות הנערך אחת לשנתיים - פעם משחקי קיץ ופעם משחקי חורף, במסורג אך הם מתרחשים פעם בארבע שנים לפי משחקי העונה. במשחקים האולימפיים משתתפים טובי הספורטאים מכל העולם, והם נחשבים במרבית הענפים האולימפיים לאירוע השיא. לאחר המשחקים האולימפיים מתקיימים המשחקים הפאראלימפיים (מהמילה היוונית "Para", ליד), שהם המשחקים עבור ספורטאים בעלי מוגבלויות.

סמל האולימפיאדה המודרנית, שילוב חמש טבעות המסמלות את היבשות בעולם. חמש הטבעות צבועות בצבעים הנפוצים ביותר שדגלי מדינות צבועות בהן כך שלפחות צבע אחד מכל דגלי מדינות העולם מצוי בטבעות
רץ נושא את הלפיד האולימפי

המונח אולימפיאדה הוגדר בעבר בתור התקופה בת 4 השנים שבין המשחקים האולימפיים, אך כיום הוא משמש בקרב דוברי עברית לתיאור האירוע עצמו, ובהשאלה כדי לציין אירועים תחרותיים כלל-עולמיים נוספים. באנגלית נפוץ המונח "The Olympics" ("האולימפיים") כהתייחסות לאירוע ולמשחקים.

כיום נערכים המשחקים האולימפיים העיקריים בקיץ מדי ארבע שנים, כשמשחקי החורף, המצומצמים יחסית, נערכים שנתיים אחרי כל קיץ אולימפי, בחורף. משחקי הקיץ האולימפיים הם האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם מבחינת היקף ההשתתפות, והאירוע התקשורתי השני בגודלו בתבל, לאחר גביע העולם בכדורגל.

המשחקים האולימפיים ביוון העתיקהעריכה

  ערך מורחב – המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה
 
נושא הלפיד האולימפי, באנדרטה בנוף הגליל לי"א הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן

במקור, נערכו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בעיר אולימפיה. המשחקים האולימפיים הראשונים שתועדו התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והיו אירוע יווני פנימי בלבד, אך החל מהמאה ה-3 לפנה"ס שותפו גם ספורטאים ממדינות אחרות במשחקים, והאירוע, שהיה אירוע של תהילה אישית, הפך לאירוע של תהילה מדינית. האירוע היה חשוב עד כדי כך שהמלחמות הופסקו עד לסיום התחרויות. לאירוע היה מימד דתי והוקרבו בו קורבנות.

ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, היאבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין היאבקות לאיגרוף), ריצה, קפיצה לרוחק, הטלת כידון ומרוץ מרכבות. המנצחים זכו לזרי עלי עץ זית, המדליות של אותם זמנים, להערצה, פסלים, ולשירים שהנציחו אותם. המפסידים לא קיבלו דבר, כיוון שביוון העתיקה המושג של השתתפות למען ההשתתפות לא היה קיים.

במשחקים השתתפו גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא. לא רק שנשים נשואות לא הורשו להשתתף, גם נאסר עליהן לצפות במשחקים. נשים שנתפסו מציצות הוצאו להורג. תחרויות מיוחדות לבתולות נערכו זמן קצר לאחר קיום המשחקים האולימפיים. התחרות נקראה בשם "הראיה", על שם הרה, אשתו של זאוס, שהיא גם מגוננת הבתולות.

המשחקים האולימפיים התקיימו בעת העתיקה במשך 1168 שנים, ופער ארבע השנים בין המשחקים נשמר באדיקות רבה, מה שיצר מחזוריות מקודשת ו"סגורה". מסיבה זו – קיום סדיר של המשחקים, ולעיתים גם כאלה שלא נערכו, אך נספרו כאילו נערכו, וזאת על מנת שלא לפגוע במחזוריות המקודשת – נהגו היסטוריונים להשתמש במניין האולימפיאדות לציון אירועים חשובים. בשנת 394 לספירה גרמה התערבות הקיסר תאודוסיוס הראשון לביטול המשחקים כחלק מהתקפותיו על הפגניות.

האולימפיאדות בעת החדשהעריכה

 
בול מזרח-גרמני שיצא לרגל האולימפיאדה ב-1960

המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894: בוועידה בינלאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 ארצות שהתקיימה בסורבון שבפריז, הוחלט פה אחד על חידוש המשחקים האולימפיים. מי שהוביל את הרעיון היה הברון פייר דה קוברטן. דה קוברטן הוא אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", אך גם את הסיסמה שהפכה לסיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!".

כמתבקש, המשחקים המחודשים הראשונים, שנערכו ב-6 באפריל 1896, התקיימו באתונה. במשחקים אלו השתתפו 245 מתחרים מ-14 מדינות ב-43 תחרויות, למעלה מ-200 מהם היו יוונים. לפני כן לא אורגנו תחרויות בינלאומיות בסדר גודל כזה. תביעתה של יוון שכל המשחקים יתקיימו בשטחה לא התקבלה, והוחלט על סבב במדינות העולם השונות. בהתאם להחלטה זו, ארבע שנים מאוחר יותר במשחקים שהתקיימו בפריז השתתפו למעלה מפי 4 יותר ספורטאים, כולל 22 נשים, שהורשו להשתתף לראשונה, בגולף, בטניס, בקרוקט וברכיבה על סוסים[1].

מאז הפכו המשחקים למסורת, מדי ארבע שנים, פרט לתקופת מלחמות העולם שמנעו קיום שלוש אולימפיאדות (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה). בניגוד למצב ביוון העתיקה, הרוח הספורטיבית המודרנית לא עמדה כנגד יצר המלחמה המודרני. לאור מגפת הקורונה נדחתה אולימפיאדת טוקיו על ידי הוועדה המארגנת של המשחקים והוועד האולימפי הבינלאומי בשנה, לקיץ 2021. עם זאת, הוחלט כי לא יהיה שינוי בשם המשחקים[2][3]. מאז האולימפיאדה הראשונה צמחו מספר המשתתפים ומספר התחרויות והגיעו למספר של 11,090 משתתפים ב-339 תחרויות בטוקיו 2020.

במשך כ-90 שנים הספורטאים שהתחרו במשחקים האולימפיים היו אמורים להיות חובבים ואסור היה להם להתפרנס ואף לא לקבל שום טובת הנאה בהקשר הספורטיבי. ספורטאים שהתברר שקיבלו כספים בעבור כישוריהם הספורטיביים, נשללו המדליות שזכו בהן והם התבקשו להחזירן. רק באולימפיאדת סיאול נפתחו המשחקים האולימפיים להשתתפות של ספורטאים מקצועניים וכיום אין הבחנה בין חובב ומקצוען.

ערים רבות שאפו לארח את האולימפיאדה, היות שמעבר לכך שבאירוח האולימפיאדה יוקרה רבה, המשחקים נחשבו למנוף להתפתחות של תרבות הספורט והכלכלה בעיר שבה הן מתקיימות. לקראת כל תחרות כזו נבנים מתקנים אולימפיים ברמה גבוהה, שלאחר מכן משרתים את אותה עיר. מבחינת ההיבט הכלכלי, זכויות השידור שנמכרות לרשתות השידור השונות וחסויות כמו גם מכירת כרטיסי כניסה לצופים המקומיים ולאלו שמגיעים מרחבי העולם, מכניסות כסף רב לקופת הוועדה המארגנת של המשחקים. אולימפיאדת ברצלונה ואולימפיאדת בייג'ינג נחשבות לאולימפיאדות מוצלחות שהזניקו את הערים והמדינות אותן אירחו.

לקראת שנות העשרים של המאה ה-21, האולימפיאדות החלו להיחשב יותר כנטל על המדינה המארחת מאשר כנכס[4]. בשל העלויות הכלכליות הגבוהות הנדרשות לשבועיים בלבד הדורשות הכנות של שבע שנים. כך למשל באולימפיאדת בייג'ינג (2008) שבה הוצאו על הכנת האולימפיאדה 43 מיליארדי דולר[5]. בשל כך בחירת הערים המארחות לאולימפיאדות של 2024 (פריז), ו-2028 (לוס אנג'לס) נבחרו ללא מכרז, מפני שהן היו הערים היחידות שהסכימו לארח את המשחקים. לאחר שהן אירחו כבר פעמיים ויש להן מתקנים קיימים.

רק שבע מדינות זכו לארח שתי אולימפיאדות ויותר: ארצות הברית, שזכתה לארח כבר ארבע אולימפיאדות (ב-1904, 1932, 1984 ו-1996), יוון (1896 ו-2004), צרפת (1900 ו-1924), הממלכה המאוחדת (אירחה ב-1908, 1948 ו-2012), גרמניה (1936 ו-1972 (בגרמניה המערבית)), יפן (1964 ו-2020) ואוסטרליה (1956 ו-2000).

כיום המשחקים האולימפיים מתאפיינים בשבועיים אינטנסיביים בהם יש תחרויות לאורך כל יום מהבוקר ועד הלילה. והן נחשבות לרגע השיא בענפים רבים. מבחינת הספורטאים המשתתפים, אין ספק שהם זוכים ליוקרה ולתהילה ובמיוחד הזוכים במדליות. ספורטאים שזוכים במדליות יכולים לאחר מכן לתרגם את המוניטין לכסף, בקמפיינים פרסומיים, במענקים מהמדינה (למשל בישראל מוענק פרס של חצי מיליון שקל לזוכה במדליית זהב[6]), ואף במציאת נותני חסות. ענפים בהם המשחקים האולימפיים אינם נחשבים לרגע השיא ויש תחרויות יותר יוקרתיות ופופולריות הם כדורגל (גביע העולם בכדורגל), טניס (טורנירי גרנד סלאם) אופניים (הטור דה פראנס) וגולף (טורניר המאסטרס). כאשר גם באיגרוף תואר אלוף עולם ב-UFC נחשב לרוב ליותר יוקרתי מזהב אולימפי.

האולימפיאדות ומדינות העולםעריכה

 
סמל המשחקים האולימפיים באנדרטה בנוף הגליל לזכר 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן

באופן מסורתי ישנן מדינות בעלות מסורת ספורטיבית ארוכה. ארצות הברית אמנם מחזיקה בכמות המדליות הגבוהה ביותר, אך זה נובע מהעובדה שברית המועצות הצטרפה לתחרות רק בשנת 1952, ומאז זכתה בכמות הרבה ביותר של מדליות כמעט בכל אולימפיאדה עד התפרקותה. תופעה נוספת מעניינת היא שמדינה שבה נערכים המשחקים, על פי רוב זוכה בהרבה יותר מדליות מאשר באולימפיאדות הנערכות מחוץ לגבולה. כך ניתן להבחין באופן בולט במדינות שזכו במקום ראשון במספר המדליות כאשר אלו התקיימו בתחומן, צרפת באולימפיאדת פריז 1900, הממלכה המאוחדת באולימפיאדת לונדון 1908, וגרמניה באולימפיאדת ברלין 1936.

בראש רשימת המדינות בעלות מספר המדליות הגדול ביותר באולימפיאדות (קיץ) עומדות המדינות הבאות (נכון לשנת 2021): ארצות הברית - 2,636 מדליות, ברית המועצות לשעבר - 1,010 מדליות, הממלכה המאוחדת - 916 מדליות, סין העממית - 634 מדליות, צרפת 764 מדליות ואיטליה - 618 מדליות. דירוג לפי האולימפיאדות האחרונות מעלה תמונה שונה במקצת: ארצות הברית (בטוקיו 113, בריו 121 ובלונדון 104), אחריה סין (בטוקיו 88, בריו 70 ובלונדון 91) ואחריה הממלכה המאוחדת (בטוקיו 65 בריו 67 ובלונדון 65).

על פי לוצ'יאנו בארה, חבר בוועד האולימפי האיטלקי, המדינות המצטיינות מבחינה ספורטיבית הן אלו שיחס המדליות שזכו בהן גבוה יחסית למספר תושבים[7]. בין המדינות הללו נכון לשנת 2021 הן במשחקי הקיץ והן במשחקי החורף ניתן לציין לטובה את נורווגיה (528 מדליות מתוכן 192 זהב לכ-5.4 מיליון נפש), שוודיה (661 מדליות מתוכן 205 זהב ל-10 מיליון נפש), פינלנד (472 מדליות מתוכן 144 זהב לכ-5.5 מיליון תושבים), הונגריה (518 מדליות, 182 מהן זהב לכ־9.6 מיליון איש) וג'מייקה (87 מדליות מתוכן 26 זהב לכ־3 מיליון תושבים). לעומתן מתבלטות לרעה עיראק (מדליית ארד אחת ל-41 מיליון איש), הודו (35 מדליות, בהן 10 זהב ל-1.4 מיליארד איש), אינדונזיה (37 מדליות מתוכן 7 זהב ל-276 מיליון איש), פקיסטן (10 מדליות בהן 3 זהב, ל-225 מיליון איש), וניגריה (27 מדליות בהן 3 זהב ל-211 מיליון תושבים).

ישראל השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ומאז היא משתתפת בקביעות, למעט במשחקי מוסקבה 1980 שהחרימה בעקבות החלטתה של ארצות הברית להחרים את המשחקים בתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. רק במשחקים שנערכו בברצלונה ב-1992 הצליחה ישראל לזכות במדליה ראשונה, מדליית כסף בה זכתה הג'ודוקא יעל ארד. באותה אולימפיאדה זכה גם הג'ודוקא אורן סמדג'ה במדליה - מדליית ארד. באתונה ב-2004 גל פרידמן היה הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב, ארטיום דולגופיאט זכה במדליית הזהב השנייה של ישראל בטוקיו 2020, ובמדליה השלישית זכתה המתעמלת לינוי אשרם בטוקיו 2020. המאזן של ישראל עד כה הוא 13 מדליות - שלוש זהב, אחת כסף ו-9 ארד.

כללים והגבלותעריכה

רק מי שהוא אזרח המדינה או התאזרח בה יכול לייצג מדינה ולהשתתף בתחרויות. לעיתים ספורטאים שאינם נכנסים לפי כללי מדינתם לאולימפיאדה, מחפשים חסות של מדינה אחרת ומתאזרחים בה כדי שיוכלו להשתתף. במקצועות האולימפיים אין גיל מינימום גורף לכל המקצועות. יש מקצועות שיש בהם גיל מינימום ויש מקצועות שאין בהם גיל מינימום. כך למשל בעוד שבהתעמלות גיל המינימום עומד על גיל 16, בקפיצות למים גיל המינימום עומד על גיל 13. רק בענף אחד מותר לעשות שימוש בבעלי חיים - ענף הרכיבה בו מתבצעת רכיבה על סוסים. לכל ענף ומקצוע יש חוקים והגבלות שונות הנגזרים בדרך כלל מהמטלה שנדרשת מהמתחרה. יש ענפים שיש בהם הגבלת זמן, שבתוכה חייב האתלט לבצע את המטלה, בעוד שבענפים אחרים לא קיימת כלל הגבלת זמן.

סמים במשחקים האולימפייםעריכה

השימוש בסמים מכל סוג שהוא אסור בהחלט ונערכות בדיקות שגרתיות לגילוי שימוש אסור שכזה. בשנת 2016 הוחלט לא להשעות ספורטאי שיימצא בדמו שאריות של מריחואנה אך ההחלטה נכנסה לתוקף רק מתום אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016. בהחלטה שהתקבלה בשנת 2019 רוסיה הושהתה מהמשחקים האולימפיים לשנתיים, בשל השימוש הנרחב של ספורטאיה בחומרים אסורים.

רשימת אולימפיאדות הקיץ מאז חידושןעריכה

  ערך מורחב – משחקי הקיץ האולימפיים

מאז חידוש המשחקים האולימפיים בשנת 1896 ועד היום היו 32 אולימפיאדות. המשחקים האולימפיים של שלוש מהן (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה) לא התקיימו בשל מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

שנה אולימפיאדה מיקום הערות
1896 האולימפיאדה הראשונה   אתונה, יוון נשים לא השתתפו
1900 האולימפיאדה השנייה צרפת  פריז, צרפת נשים השתתפו לראשונה באולימפיאדה
1904 האולימפיאדה השלישית ארצות הברית  סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית
1906 "האולימפיאדה הרביעית"   אתונה, יוון אולימפיאדה שנחשבה באותו הזמן, כאולימפיאדה הרביעית לכל דבר והשנייה שנערכה באתונה. היה זה אירוע חגיגי לציון עשור למשחקים האולימפיים בעידן המודרני. הוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בה, אך אינו מחשיב אותה כיום במניין האולימפיאדות.
1908 האולימפיאדה הרביעית הממלכה המאוחדת  לונדון, הממלכה המאוחדת בה נקבע אורך ריצת המרתון הרשמי והקבוע
1912 האולימפיאדה החמישית שוודיה  סטוקהולם, שוודיה מאולימפיאדה זו, ועד אולימפיאדת לונדון 1948 הוענקו מדליות גם בענפי אמנויות שונים.
1916 האולימפיאדה השישית האימפריה הגרמנית  ברלין, הקיסרות הגרמנית לא נערכה בשל מלחמת העולם הראשונה. האולימפיאדה נערכה לאחר מכן ב-1936
1920 האולימפיאדה השביעית בלגיה  אנטוורפן, פלנדריה, בלגיה הייתה אמורה להיערך בבודפשט, הונגריה אך הועברה לאנטוורפן בשל מלחמת העולם הראשונה.
1924 האולימפיאדה השמינית צרפת  פריז, צרפת העיר הראשונה שאירחה את המשחקים פעמיים.
1928 האולימפיאדה התשיעית הולנד  אמסטרדם, הולנד
1932 האולימפיאדה העשירית ארצות הברית  לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
1936 האולימפיאדה האחת עשרה גרמניה הנאצית  ברלין, גרמניה הנאצית גרמניה נקבעה כמארחת ב-1931, לפני עליית הנאצים לשלטון.
1940 האולימפיאדה השתים עשרה פינלנד  הלסינקי, פינלנד בתחילה היו אמורים המשחקים להתארח בטוקיו, יפן אך בשל מלחמת סין–יפן השנייה הוחלט לארחם בהלסינקי. לבסוף בוטלו בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
1944 האולימפיאדה השלוש עשרה הממלכה המאוחדת  לונדון, הממלכה המאוחדת לא נערכה בשל מלחמת העולם השנייה.
1948 האולימפיאדה הארבע עשרה הממלכה המאוחדת  לונדון, הממלכה המאוחדת
1952 האולימפיאדה החמש עשרה פינלנד  הלסינקי, פינלנד האולימפיאדה הראשונה שישראל השתתפה בה. הופעת בכורה גם לברית המועצות.
1956 האולימפיאדה השש עשרה אוסטרליה  מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה
סטוקהולם, שוודיה
האולימפיאדה הראשונה בחצי הכדור הדרומי.
תחרויות הרכיבה נערכו בסטוקהולם בגלל חוקי ההסגר באוסטרליה.
1960 האולימפיאדה השבע עשרה איטליה  רומא, איטליה המשחקים הראשונים ששודרו בשידור ישיר ברחבי העולם[8]
1964 האולימפיאדה השמונה עשרה יפן  טוקיו, יפן האולימפיאדה הראשונה שנערכה ביבשת אסיה.
1968 האולימפיאדה התשע עשרה מקסיקו  מקסיקו סיטי, מקסיקו אולימפיאדת הקיץ הראשונה והיחידה עד כה שנערכה בגובה של יותר מ-2000 מטרים מעל פני הים.
1972 האולימפיאדה העשרים מערב גרמניה  מינכן, בוואריה, מערב גרמניה טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
1976 האולימפיאדה העשרים ואחת קנדה  מונטריאול, קוויבק, קנדה 28 מדינות, רובן מאפריקה, החרימו את המשחקים בתגובה לסיור נבחרת הרוגבי של ניו זילנד בדרום אפריקה.
1980 האולימפיאדה העשרים ושתיים ברית המועצות  מוסקבה, ברית המועצות ביוזמת ארצות הברית 40 מדינות החרימו את המשחקים לאחר שברית המועצות סירבה להיענות לדרישת ארצות הברית לסגת מאפגניסטן. ישראל הייתה בין המדינות המשתתפות בחרם.
1984 האולימפיאדה העשרים ושלוש ארצות הברית  לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית. ברית המועצות ומדינות נוספות מהגוש המזרחי החרימו את האולימפיאדה כתגובה לחרם האמריקאי באולימפיאדה הקודמת. השתתפות ראשונה של סין העממית באולימפיאדה.
1988 האולימפיאדה העשרים וארבע קוריאה הדרומית  סיאול, קוריאה הדרומית השתתפות ראשונה של ספורטאים מקצוענים.
1992 האולימפיאדה העשרים וחמש ספרד  ברצלונה, קטלוניה, ספרד האולימפיאדה הראשונה בה הורשו להשתתף שחקני NBA. מדינת ישראל זוכה לראשונה במדליה אולימפית: יעל ארד שזכתה במדליית כסף ואורן סמדג'ה במדליית ארד - שניהם בענף הג'ודו.
1996 האולימפיאדה העשרים ושש ארצות הברית  אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם הרביעית.

100 שנים למשחקים האולימפיים.

2000 האולימפיאדה העשרים ושבע אוסטרליה  סידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה האולימפיאדה השנייה בחצי הכדור הדרומי ובאוסטרליה.
2004 האולימפיאדה העשרים ושמונה יוון  אתונה, יוון ישראל זוכה במדליית הזהב הראשונה שלה במשחקים האולימפיים: גל פרידמן מוכתר לאלוף אולימפי בענף גלישת הרוח בדגם "מיסטרל".
2008 האולימפיאדה העשרים ותשע הרפובליקה העממית של סין  בייג'ינג, סין סין המארחת זכתה לראשונה במקום הראשון בצבירת המדליות, עם 51 מדליות זהב. יוסיין בולט שובר 3 שיאי עולם ומייקל פלפס זוכה בשמונה מדליות זהב.
2012 האולימפיאדה השלושים הממלכה המאוחדת  לונדון, הממלכה המאוחדת העיר הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית; האולימפיאדה הראשונה בה יש ייצוג נשי בכל הנבחרות.
2016 האולימפיאדה השלושים ואחת ברזיל  ריו דה ז'ניירו, ברזיל האולימפיאדה הראשונה ביבשת דרום אמריקה.
2020 האולימפיאדה השלושים ושתיים יפן  טוקיו, יפן האולימפיאדה השנייה בעיר; העיר הראשונה ביבשת אסיה שמארחת את המשחקים בפעם השנייה.

האולימפיאדה נדחתה בשנה לשנת 2021 בשל מגפת הקורונה, אך נקראה טוקיו 2020. בשל המגפה, המשחקים התקיימו ללא קהל.

משחקים עתידיים
2024 האולימפיאדה השלושים ושלוש צרפת  פריז, צרפת האולימפיאדה השלישית בעיר, 100 שנה אחרי אולימפיאדת 1924
2028 האולימפיאדה השלושים וארבע ארצות הברית  לוס אנג'לס, קליפורניה ארצות הברית האולימפיאדה השלישית בעיר והחמישית בארצות הברית
2032 האולימפיאדה השלושים וחמש אוסטרליה  בריזבן, אוסטרליה האולימפיאדה השלישית באוסטרליה

ענפים אולימפייםעריכה

  ערך מורחב – ספורט אולימפי

     אופניים      התעמלות      כדורעף      שחייה

ענף ספורט שנת השתתפות ראשונה לגברים שנת השתתפות ראשונה לנשים
  איגרוף 1904 2012
  אופני BMX 2008 2008
  אופני הרים 1996 1996
  אופני כביש 1896 1984
  אופניים 1896 1988
  אתלטיקה 1896 1928
  בדמינטון 1992 1992
  בייסבול(ג) 1992 -
  ג'ודו 1964 1992
  הוקי שדה 1908 1980
  היאבקות 1896 2004
  הרמת משקולות 1896 2000
  התעמלות מכשירים 1896 1928
  התעמלות אמנותית(נ) - 1984
  טרמפולינה 2000 2000
  חתירה 1896 1976
  טאקוונדו 2000 2000
  טניס 1896 1900
  טניס שולחן 1988 1988
  טריאתלון 2000 2000
  כדורגל 1900 1996
  כדוריד 1936 1976
  כדורסל 1936 1976
  כדורעף 1964 1964
  כדורעף חופים 1996 1996
  סופטבול(נ) - 1996
  סיף 1896 1924
  קאנו/קיאק 1936 1948
  קליעה 1896 1984
  קרב חמש מודרני 1912 2000
  קשתות 1900 1904
  רכיבה 1900 1900
  כדורמים 1900 2000
  קפיצה למים 1904 1912
  שחייה צורנית(נ) - 1984
  שחייה 1896 1912
  שיט 1900 1988
ענפים שנכנסו באולימפיאדת טוקיו:[9]
ענף ספורט שנת התחלה לגברים שנת התחלה לנשים
טיפוס 2020 2020
גלישת גלים 2020 2020
קראטה 2020 2020
סקייטבורדינג 2020 2020

הערות:

  • (ג) - גברים. (נ) - נשים.
  • בענף הרכיבה כל התחרויות משותפות לגברים ונשים.
  • בענפי השייט והקליעה הונהגו תחרויות נפרדות לנשים בשנה המצוינת. לפני כן כל התחרויות היו פתוחות לשני המינים.
  • בייסבול וסופטבול הופסקו ב-2008 והוחזרו ב-2020.

ענפי עברעריכה

ענפים שיצאו מהמשחקים האולימפיים (רשימה חלקית)[10]
ענף שוחקו באולימפיאדות הערות
  קריקט 1900 ראו גם קריקט
  קרוקט 1900 ראו גם קרוקט (משחק)
  משיכת חבל 1900 - 1920
  גולף 1900 - 1904 הוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016
  רוגבי 1900 - 1924 הוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016
  פולו 1900 - 1936
  כדור בסקי 1900, 1924, 1986, 1992 אחרי 1900 - משחקי ראווה
  לקרוס 1904, 1908, 1928, 1932, 1948 אחרי 1908 - משחקי ראווה

משחקי החורף האולימפייםעריכה

  ערך מורחב – משחקי החורף האולימפיים

משחקי החורף האולימפיים או בקיצור אולימפיאדת החורף הם המקבילה החורפית למשחקים האולימפיים. משחקים אלה כוללים ענפי ספורט חורף - ענפי ספורט הנערכים על שלג או על קרח - כגון הוקי קרח, החלקה על קרח או סקי. בדומה למשחקי הקיץ האולימפיים, משחקי החורף נערכים גם אחת לארבע שנים.

משחקים אולימפיים אחריםעריכה

מעט לאחר המשחקים האולימפיים "הרגילים", ובאותם מתקנים, נערכים המשחקים הפאראלימפיים, בהם מתחרים נכים במקצועות הזהים או דומים מאוד למקצועות באולימפיאדה הרגילה והספיישל אולימפיקס לבעלי מוגבלויות שכליות.

בשנת 1982 נוסדו "המשחקים הגאים" שמיועדים לאתלטים להט"בים.

בשנת 2010 הוחל בקיום טורניר נוסף בשם אולימפיאדת הנוער. משנת 2012 החלו להתקיים גם אולימפיאדות חורף לנוער.

סמל האולימפיאדהעריכה

  ערך מורחב – הדגל האולימפי

הסמל האולימפי, בצורת חמש טבעות שלובות, תוכנן לראשונה ב-1913 על ידי הברון פייר דה קוברטן, ככל הנראה בהשראת ממצא ארכאולוגי מתקופת האולימפיאדה הקדומה שביוון העתיקה. משמעות הסמל הקדום אינה ברורה[11], אולם בעת המודרנית מסמלות הטבעות את האיחוד של חמשת "חלקי העולם" (יבשות). הצבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב, שחור והרקע הלבן) נבחרו מכיוון שבעת הנהגת הסמל לכל מדינה היה לפחות אחד מהצבעים הללו על דגלה הלאומי. יש המפרשים את הצבעים כמיצגים את חמש היבשות, אף על פי שהצבעים לא נבחרו בשל כך. האדום מייצג את יבשת אמריקה, שחור – אפריקה, כחול – אוקיאניה, ירוק – אירופה, צהוב – אסיה. הטבעות הוצגו לראשונה במשחקים באנטוורפן, 1920. חמש הטבעות על רקע לבן מופיעות בדגל האולימפי, שמונף בכל חגיגה של המשחקים האולימפיים.

הוועד האולימפי הבינלאומיעריכה

  ערך מורחב – הוועד האולימפי הבינלאומי

הגוף העליון של התנועה האולימפית, אשר בחסותו מתקיימים המשחקים האולימפיים המודרניים הוא הוועד האולימפי הבינלאומי. הוועד נוסד בפריז ב-23 ביוני 1894, בכינוס שבו הוחלט על חידוש המשחקים האולימפיים וקיום האולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896.

הוועד האולימפי הבינלאומי מורכב מ-115 חברים, 70 מתוכם נבחרים על בסיס אישי והאחרים הם נציגי פדרציות ספורט בינלאומיות, נציגי ועדים אולימפיים לאומיים ונציגי הספורטאים האולימפיים. החבר הראשון והיחיד מישראל בוועד הבינלאומי הוא אלכס גלעדי. הוועד האולימפי הבינלאומי אחראי על כל ההיבטים הקשורים בארגון האולימפיאדות, כולל בחירת הערים שבהן יתקיימו המשחקים ותוכנית התחרויות במשחקים.

טקסיםעריכה

  ערכים מורחבים – טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים, השבועה האולימפית
 
טקס הפתיחה של האולימפיאדה הראשונה - אולימפיאדת אתונה (1896)
 
טקס הפתיחה של האולימפיאדה העשרים ושבע - אולימפיאדת סידני (2000)

האולימפיאדה נפתחת בטקס פתיחה מרשים, שבו המדינה המארחת מציגה את תרבותה, ובו צועדים הספורטאים וחברי המשלחות על פי משלחותיהם. באופן מסורתי פותחת את מצעד המשלחות יוון ומסיימת אותו המשלחת של המדינה המארחת, כאשר ביניהן שאר המשלחות מסודרות לפי סדר הא"ב על פי שפת המדינה המארחת. בשיאו של הטקס מגיע לאצטדיון הלפיד האולימפי, אשר הוצת באולימפיה ביוון והועבר מיד ליד במרוץ שליחים שכלל אלפי רצים ונמשך שבועות או חודשים (מרוץ מסוג זה נערך לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936)), והספורטאי שזכה בכבוד להיות הרץ האחרון מדליק את האש האולימפית אשר תבער במשך 17 ימים עד סיום המשחקים. ראש המדינה המארחת מכריז רשמית על פתיחת המשחקים, ונציגי המדינה המארחת משביעים את הספורטאים, השופטים והמאמנים.

בטקס נעילת האולימפיאדה מונפים (בסדר זה) דגל המדינה המארחת, הדגל האולימפי, דגל יוון כשבמקביל מושמע המנונה (הנפת הדגל היווני והשמעת ההמנון הם כהוקרה ליוונים שנתנו את ההשראה לתחרות זו) ולבסוף דגל המדינה שעתידה לארח. הספורטאים המצטיינים נכנסים לאצטדיון כאשר הם נושאים את דגלי מדינותיהם, ובעקבותיהם נכנסים שאר הספורטאים במעורבב, כסמל לאחדות שיוצרת האולימפיאדה בין העמים. לאחר מכן מתכנסים גם המתנדבים שסייעו לקיום האולימפיאדה. בשלב הנאומים נואמים ראש העיר המארחת ויושב ראש הוועד האולימפי ומובעת תודה למארגנים. דגל המשחקים האולימפיים מורד ומועבר לראש העיר המארחת את המשחקים הבאים. בסיום הטקס מכובה האש האולימפית, שדלקה בכל זמן קיום המשחקים.

ביקורת על האולימפיאדותעריכה

בתור אירוע הספורט הגדול בתבל צברה האולימפיאדה ביקורות שונות[4]:

  • באולימפיאדות הראשונות בזמן המודרני, השתתפו מעט מאוד נשים, ולכן אורגנה בשנת 1922 אולימפיאדה בלתי רשמית לנשים בפריז, משחקי העולם לנשים. מאז אירוע זה הוגדלה בהדרגה נוכחות הנשים באירועים, וכיום נשים משתתפות כמעט בכל ענפי הספורט האולימפיים, מספר התחרויות לנשים מתקרב לזה של הגברים, ומספר הספורטאיות באולימפיאדת טוקיו כבר שווה למספר הגברים.
  • העלות של ארגון האולימפיאדה היא אדירה, ומספר פעמים האולימפיאדה הסתיימה בהפסד כספי של המארגנים (כפי שקרה במונטריאול ואתונה). ולעיתים קרובות העלויות חורגות מהיעד המקורי שלהן דבר זה גורם לכך שרק מספר מצומצם של מדינות יכולות כיום לארח אולימפיאדות.
  • קיימת טענה שעריכת אולימפיאדה במדינה טוטליטרית, כמו במקרים של אולימפיאדת ברלין (1936) תחת גרמניה הנאצית או אולימפיאדת בייג'ינג (2008), ואולימפיאדת סוצ'י (2014) משמשת להגברת חוזקו של המשטר ולשיפור תדמיתו הבינלאומית.
  • לשם הקמת מתקנים למשחקים האולימפיים, מתבצע פינוי של שכונות שלמות, שלעיתים נעשה ללא פיצוי הולם למפונים.

ראו גםעריכה

  ספר: המשחקים האולימפיים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה