פתיחת התפריט הראשי

גדודי עז א-דין אל-קסאם

ארגון טרור אסלאמי פלסטיני, הזרוע הצבאית של תנועת חמאס.

גדודי עז א-דין אל-קסאם (ערבית: كتائب الشهيد عز الدين القسام, תעתיק מדויק: כתאיב אלשהיד עז אלדין אלקסאם) היא הזרוע הצבאית של ארגון הטרור הפלסטיני-סוני חמאס. הארגון מפורסם בעיקר בגלל פיגועי ההתאבדות ורקטות הקסאם, שפעיליו משגרים אל עבר יישובים ישראליים. על פי הערכות מודיעין, זרוע זו מונה רבבות מחבלים חמושים.

גדודי עז א-דין אל-קסאם
كتائب الشهيد عز الدين القسام
Ezzedeen Al-Qassam Brigades.jpg

סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
 
שנות פעילות משנת 1993-הווה
אידאולוגיה לאומנות פלסטינית, אסלאם פונדמנטליסטי, איסלאמיזם סוני, אנטי-ציונות
קבוצות אתניות פלסטינים
מנהיגים מוחמד דף
יחיא סנואר
מטה עזה, הרשות הפלסטינית
דוחה, קטר
אזורי פעילות הרשות הפלסטינית, ישראל
חברים 30,000 ו-7,000 אנשי עתודה[2]
חלק מ סמליל החמאס.pngחמאס
בעלי ברית האחים המוסלמים  •  איראן
מתנגדים ישראל
קרבות מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה, מבצע גשמי קיץ, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן
www.qassam.ps

נכון ל-2019 לארגון כ-30,000 פעילים, כ-7,000 אנשי עתודה וכ 15,000 רקטות[2].

שם הארגוןעריכה

 
עז א-דין אל-קסאם

שם הזרוע מורכב מהמילים הערביות עז (תמיכה, דבקות או גאווה) א-דין (דת) אל-קסאם (מחיצה או שבירה)[3]. כמו כן, הארגון קרוי על שם השייח' עז א-דין אל-קסאם, אבי ההתנגדות הפלסטינית, שנהרג באזור ג'נין ב־1935 בידי הבריטים.

תאים חמושים של הארגון מכנים עצמם בשמות מחבלים, כגון, "סטודנטים של עיאש", "סטודנטים של המהנדס" או "חוליות יחיא עיאש", כדי לכבד את זכרו של המחבל יחיא עיאש ("המהנדס"), שנהרג בידי ישראל בשנת 1996.

אידאולוגיהעריכה

אידאולוגית הארגון מבוססת על 3 עקרונות עיקריים:

  1. עיקרון הצוּמוּד (صمود): היצמדות עיקשת לקרקע עליה נולדו הפליטים הפלסטינים, בין אם זו בשטחי הרשות הפלסטינית או בשטחי מדינת ישראל.
  2. עיקרון הסבר (صبر): אורך רוח וסבלנות לנהל את המאבק ככל שידרש במשך דורות.
  3. עיקרון השוּרא (شورى): התייעצות או התוועדות בין ראשי הארגון לצורך קבלת החלטות וגיבוש מדיניות.

היסטוריהעריכה

בשנת 1984 השייח' אחמד יאסין, הד"ר איבראהים מקאדמה, השייח' סלאח שחאדה ואחרים החלו להיערך להקמת ארגון חמוש להתנגדות למדינת ישראל. מאמציהם התרכזו בהשגת כלי נשק לפעילויות הטרור בעתיד. בשל כך חברי הקבוצה נעצרו ואמצעי הלחימה הוחרמו. באותו הזמן הקבוצה עדיין לא נקראה "חמאס" או "גדודי עז א-דין אל-קסאם".

בשנת 1986 הקים השייח' שחאדה רשת של תאי טרור בשם "אל-פלסטיניין אל-מוג'אהדין" (לוחמי הקודש הפלסטינים). הרשת התמקדה בפיגועים נגד מדינת ישראל ובטיפול במשתפי פעולה לראייתם מקרב המחנה הפלסטיני. הרשת המשיכה לעבוד עד 1989; פעולותיהם המפורסמות ביותר היו חטיפתם של שני חיילי צה"ל אילן סעדון ואבי סספורטס. חמאס, שהוקם באופן רשמי ב-14 בדצמבר 1987, יצר רשתות טרור דומות אחרות, כגון "גדודי עבדאללה עזאם" ו"מג'ד", אשר תפקידן היה איתור משת"פים. באמצע שנת 1991 נודעו גדודי עז א-דין אל-קסאם כזרוע הצבאית של חמאס.

במאי 2004 ישראל פתחה במבצע קשת בענן בעקבות רצח טלי, מרב, הילה, רוני והדר חטואל והסתיים בהריגת 40 לוחמי הארגון.

בספטמבר 2004 ישראל פתחה במבצע ימי תשובה בעקבות מותם של ילד קטן ופעוטה בשדרות מרקטת קסאם. המבצע והסתיים בהרג 87 מחבלים.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הכריז חמאס על הקמת "הצבא העממי" או ה"מוראביטון" ברצועת עזה. ה"מוראביטון" אמור לפעול בדומה למיליציות של חזבאללה ולמעשה להפוך את הרצועה לשטח הנמצא בפועל בשליטתה של חמאס. ה"מוראביטון" לא נועד רק נגד ישראל, אלא גם כדי להרתיע את הרשות הפלסטינית מנקיטת פעולות נגד חמאס.

במהלך שנת 2006, לאחר ניצחונה של חמאס בבחירות והקמת הממשלה בראשותו של אסמאעיל הניה, הכריזה התנועה על הקמת כוח מבצעי ברחבי רצועת עזה. הדבר גרר את עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה, וכך בהדרגתיות (ובכוח) נטל חמאס את האחריות הביטחונית בעזה מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים, המזוהים עם תנועת פת"ח.

בנובמבר 2006 ישראל פתחה במבצע גשמי קיץ בעקבות הרג שני חיילי צה"ל וחטיפת חייל אחד. המבצע הסתיים עם הרג 270 מחבלי הארגון.

בפברואר 2008 ישראל פתחה במבצע חורף חם שהחל ברצח אזרח ישראל במכללת ספיר והסתיים עם 112 מחבלים הרוגים.

בשלהי שנת 2008 ישראל פתחה במבצע עופרת יצוקה בעקבות ירי לעבר ישראל, מבצע שהסתיים עם 871 מחבלים הרוגים.

בשנת 2012 פתחה במבצע עמוד ענן עם חיסול מפקד הארגון בפועל, אחמד ג'עברי, והסתיים עם 155 מחבלים הרוגים.

בשנת 2014 פעילי הארגון ביהודה ושומרון רצחו את שלושת הנערים איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. במקביל, החל ירי רקטי כבד על ישראל מרצועת עזה. בעקבות זאת צה"ל פתח במבצע צוק איתן שהסתיים עם 1,408 מחבלים הרוגים.

בשנת 2018 הוביל את העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה, עימותים שעדיין מתנהלים. במהלך העימותים אלף רקטות שוּגְרוּ מרצועת עזה לעבר ישראל. בתגובה צה"ל בִּיצַע 865 תְקיפות ברצועה, רובן נגד חמאס, והושמדו 15 מנהרות של גדודי עז א-דין אל-קסאם[4].

מבנהעריכה

לפי מרכז המידע למודיעין וטרור מונה חמאס כ-20,000 מחבלים חמושים בשנת 2008[5]. עד 2019 התעצם לכ-30,000 פעילים ועוד 7,000 אנשי עתודה[2]. גודל הארגון הוא כאוגדה ומתפקד בעיקר כאגד ארטילרי עם קו הגנה, בתוספת כוחות חדירה לשטח ישראל דרך מנהרות, הים וחצי האי סיני. הארגון מחולק לשש חטיבות גרעיניות, בהתאם לערים המרכיבות את הרצועה: עזה, ח'אן יונס, ג'בליה, בית חאנון, בית לאהיה ורפיח. ראשי חטיבות אזוריות נוספות (דרום מרכז וצפון) אחראים על אספקה, הדרכה ופריסת גדודים. מטה החירום של הארגון נמצא במרתף בית החולים שיפא בעיר עזה. בשגרה ביתם של מפקדי החטיבות מהווה חפ"ק מאולתר. מחסני הארגון נמצאים בבתי ספר ובמסגדים.

ערב מבצע 'צוק איתן' היו בידי חמאס כ־11 אלף רקטות, רובן לטווחים קצרים ומקצתן לטווחים ארוכים )עד כ־160 קילומטרים(. בתום הלחימה, כתוצאה מירי מסיבי לעבר ישראל )כ־000,4 רקטות (ותקיפות מצד ישראל, נותר בידי חמאס כשליש ממספרן. לפיכך הציב חמאס בעדיפות גבוהה את הגדלת מלאי הרקטות ופצצות המרגמה ושיפור יכולותיהן הטכניות. לאור לקחי הלחימה במבצע 'צוק איתן' וכן עקב קשיים להבריח לשטח הרצועה מחצי־האי סיני רקטות תקניות ארוכות טווח, חמאס מדגיש את ההצטיידות בנשק תלול מסלול לטווחים קצרים.35 כשנה וחצי אחרי 'צוק איתן' הוערך בישראל כי חמאס הספיק לחדש את מלאי הרקטות שהיה בידיו ערב העימות, אם כי רובן קצרות טווח. מכיוון שרובן מייצור מקומי, דיוקן נופל מזה של רקטות תקניות.3

הזרוע היבשתיתעריכה

יחידת "נוח'בה"עריכה

יחידת עילית הנקראת א-נוח'בהערבית: النخبة - "המובחרת") ובה 5,000 לוחמים[6]. מטרת היחידה לבצע תקיפות בשטח ישראל דרך המנהרות ההתקפיות אך מתאמן גם בפעולות הגנה בשטח הרצועה. הם מתמקדים בחדירה לשטח ישראל, בהסתערות על מוצבים וסיורים, בהרג חיילים והשמדת אמצעי לחימה[6]. כמו כן מתאמנים על נסיגה דרך המנהרות עם שבויים או עם גופות חיילים, כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור אסירים ביטחוניים[6][7]. לוחמיה מתאמנים 8 האימונים באינטנסיביות והם מצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים[6]. אנשי הנוח'בה מתמחים בקרבות גרילה, בירי נ"ט מתקדם, בצליפה, בניווט, בחבלה, בהסוואה, בלחימה במנהרות ובמבצעים מיוחדים. הם נחשבים נשק יום הדין של חמאס בביצוע פיגועים מורכבים[8]. היחידה מחולקת לפלוגות ולכיתות, והן מפוזרות בין הגדודים שונים, המוצבים לפי חלוקה גאוגרפית. רמת המידור של היחידה היא מהגבוהות שיש בארגון. במהלך מבצע צוק איתן, ניסו מחבלים מהיחידה לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרות חוצות גבול. במהלך המבצע נהרגו 11 חיילים ישראלים בשלושה מקרי חדירה לשטח ישראל.

הקומנדו הימיעריכה

הקומנדו הימי משמש לביצוע פעולות מורכבות בשטח ישראל. בשונה מהנוח'בה, הקומנדו הימי מיועד לבצע פעולות נגד כלי שיט ישראליים ונמלים ולחדור לישראל בהחפה. היחידה נחשפה באופן רשמי במרץ 2014, אולם היא הוקמה כמה שנים לפני כן[9]. ביום הראשון של מבצע צוק איתן, ב-8 ביולי 2014, חדרה חוליית מחבלים מהיחידה לחוף זיקים וחוסלה על ידי כוחות צה"ל. עם זאת, לאחר כ־40 דקות של שהייה על החוף אחד מהם הצליח להצמיד מטען חבלה לטנק ולפוצץ אותו, אך לא היו נפגעים[10].

לאחר מבצע צוק איתן חמאס השקיע רבות בקידום הקומנדו הימי. הוא הכפיל את הסד"כ, והיא מונה עשרות לוחמים מאומנים. באמצעות המימד התת-ימי חמאס מתכנן לבצע פיגועים בעומק האסטרטגי של ישראל. כך למשל לשגר טילי נ"ט מקרוב לעבר ארובות תחנת הכוח רוטנברג שבדרום אשקלון. על ידי כך ישיג "תמונת ניצחון". אפשרות נוספת היא צלילה למרחב שבין אשקלון לאשדוד ושיגור טילים מהקרקע לעבר אונייות סוחר העוגנות בנמל אשדוד[11]. זאת כדי לשתק את הסחר הימי של ישראל בתקופת הלחימה. באוגוסט 2016 נחשפה מעגנה שנבנתה עבור היחידה הימית של חמאס, הכוללת מגדל פיקוח ותצפית[12].

ממידע של מספן המודיעין בחיל הים הישראלי, הקומנדו הימי מצויד בעשרות ערכות צלילה מהמתקדמות בעולם ובעלות יכולת צלילה בעומק של עד ארבע שעות[11]. בנוסף, הלוחמים מצוידים בשעוני מחשב צלילה מתקדמים ואף בסקוטרים תת-ימיים, המגדילים את מרחק הצלילה ואת מהירותה כדי שהצוללן לא יתעייף לפני הלחימה על החוף[13]. הקומנדו מונה כמה מאות לוחמים ומקפיד על מידור מבצעי. לוחמי היחידה עוברים אימונים קשים ונמרצים, הכוללים צלילה מבצעית תוך נשיאת אמצעי לחימה רבים, חבלה ימית, הפעלת כלי שיט (כדוגמת סירות ואופנועי ים) לתקיפה, לוחמה אמפיבית, לוחמת חי"ר ושימוש במגוון רחב של כלי נשק.

הזרוע האוויריתעריכה

לאחר השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, החלו בזרוע הצבאית לפתח את מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, על בסיס ידע שנרכש באיראן ובסוריה[14]. אבי התוכנית היה בכיר חמאס עדנאן אל־ע'ול, שחוסל בידי ישראל ב־2004. כל הטיס של הארגון בעלי יכולת צילום, אך אינם יכולים לשאת נשק תקני. המזל"טים בעלי יכולת טיסה למרחקים ארוכים ומסוגלים להגיע צפונה לגוש דן[15]. קיים חשש שהמזל"טים יישאו חומר נפץ באופן מאולתר וישמשו כמזל"טי נפץ "מתאבדים", אם כי פוטנציאל הנזק שלהם קטן משל רקטות[16].

חיל האוויר הישראלי תקף במספר מקרים את מחסני המזל"טים של חמאס. כך במבצע עמוד ענן תקף מחסן מזל"טים בשלבי פיתוח מתקדמים, שהיו בעלי יכולות תקיפה מדויקות ויכולות איסוף מודיעין איכותי[15]. במבצע צוק איתן חיל אוויר יירט מזל"ט של הזרוע הצבאית אשר חדר לשטח ישראל[17]. חמאס מנסה כל העת לשקם ולשכלל את מערך המזל"טים שלו. ב־25 ביוני 2015 התרסק מזל"ט בסמוך לגדר המערכת[18]. ב־20 בספטמבר 2016 יורט מזל"ט שטס על קו החוף ברצועה, אף על פי שלא חדר לשטח מדינת ישראל[19]. ב-15 בדצמבר 2016 נורה למוות מוחמד א-זווארי, ליד ביתו בתוניסיה. א-זווארי היה מהנדס תעופה ומומחה טיסה וכן חבר בזרוע הצבאית של חמאס. הוא התמחה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים[20] וסייע לארגון לשפר את מערך המל"טים. הוא אף הסתנן לרצועה דרך מנהרה כדי לאמן את מחבלי החמאס כדי לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות באמצעות מל"טים. גדודי עז א-דין אל-קסאם נטען ש"המוסד" עומד מאחורי המבצע[21].

בנוסף למזל"טים חמאס מנסה להפעיל אמצעים אוויריים אחרים. בשנת 2010 מפקד חוליה שנחקר על ידי השב"כ סיפר כי גויס לכוח מיוחד שנשלח למלזיה לצורך אימונים במצנחי רחיפה. עמו יצאו כעשרה פעילים נוספים מגדודים שונים, אשר התאמנו כשבוע בהטסת מצנחי רחיפה, כדי לבצע פיגוע חדירה בישראל. ארבע שנים לאחר מכן זומנו הפעילים לאימון נוסף, הפעם ברצועה[22].

מטה הגדה המערביתעריכה

יחידת לחימה שהוקמה על ידי משוחררי עסקת שליט שמקורם בגדה המערבית אך שוחררו לרצועת עזה עקב התנגדות של ישראל. מטרתה הבלעדית של היחידה ליזום פיגועי טרור בתוך שטחי יהודה ושומרון באמצעות הקשר שאנשיה מנהלים עם אנשי קשר בגדה. בראש היחידה עמד מאזן פוקהא עד לחיסולו ב-24 במרץ 2017. חברים אחרים ביחידה הם סאלח אל-ערורי אשר שולט ביחידה מחו"ל ועבד אל-רחמן רנימאת. היחידה שילחה מספר פיגועי התאבדות ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים במסגרת "אינתיפאדת הסכינים". פיגועים רבים נוספים נמנעו וסוכלו על ידי פעילות שירות הביטחון הכללי והרשות הפלסטינית.

אמצעי לחימהעריכה

ברשות הארגון כמה עשרות אלפי רובי סער AK-47, מאות אלפי רימוני יד, כמה עשרות משגרים ניידים ונייחים וכמה מאות רקטות המאוחסנות בדירים תת-קרקעיים ברצועת עזה, לרוב מתחת לגני ילדים ובתי עלמין.

המערך הרקטיעריכה

  ערך מורחב – ארטילריה רקטית

מאז סגירת מנהרות ההברחה ממצרים בשנת 2013 על ידי עבד אל-פתאח א-סיסי מיוצרות הרקטות במפעלים תת-קרקעיים ברצועת עזה. ערב מבצע צוק איתן חמאס החזיק ברצועה כ-11 אלף רקטות, רובן לטווחים קצרים. במהלך המצב הידלדלה כמות הרקטות של הארגון בכשני שלישים. זאת בעקבות בעקבות השיגור המסיבי לצד התקפות ישראליות על מחסני הארגון. לאחר המבצע חידש את המערך וב-2018 כבר היה ברשותו מאגר גדול יותר. פעילות צה"ל ברצועה לאורך 2018 הפחיתה את מספר הרקטות לכ-6,000. עשרות רקטות לטווח של 100 ק"מ, מאות לטווח של 80 ק"מ, 1,500 לטווח של עד 45 ק"מ ואלפים בודדים לטווח של 20 ק"מ[2].

  • פצצות מרגמה - כלי ירייה ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח, אשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד.
  • קסאם - רקטה פרימיטיבית קצרת-טווח (עד 10 ק"מ) בייצור מקומי. הרקטה מורכבת מצינור מתכת פשוט הממולא בחומר נפץ. הדגמים הראשונים היו עשויים מעמודי תמרורים. בעלת דיוק נמוך.
    • קסאם 1: בעלת טווח מרבי של 3 ק"מ וראש נפץ במשקל חצי קילו.
    • קסאם 2: בעלת טווח של עד 8 ק"ג וראש נפץ במשקל 5–7 ק"ג.
    • קסאם 3: בעלת טווח של 10 ק"מ וראש נפץ במשקל 10–20 ק"ג.
  • גראד - רקטה רוסית לטווח קצר-בינוני (עד 40 ק"מ) ובעלת ראש נפץ במשקל 20 ק"ג.
    • WS-1E - שדרוג סיני של הגראד שהגיע לטווח של 45 ק"מ עם ראשי נפץ במשקל 18–22 ק"ג.
    • S-40 - רקטה בעלת טווח קצר-בינוני(40 ק"מ) וראש נפץ של 20 ק"ג
  • S-55 - רקטה בעלת טווח בינוני (55 ק"מ) וראש נפץ של 40 ק"ג.
  • M-75 - רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ במשקל 10 ק"ג ומהווה גרסה מקומית של פאג'ר 5 האיראני. הרקטה אינה מצוידת במערכת הנחיה כך שדיוקה מוגבל. נקראת על שם ד"ר איבראהים מקאדמה.
  • J-80 - רקטה ארוכת-טווח (עד 100 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס, עם ראש נפץ במשקל 20 ק"ג. כינויה ניתן לה על שם בכיר חמאס לשעבר אחמד ג'עברי, שחוסל ב-2012.
  • R-160 - רקטה ארוכת-טווח (עד 160 ק"מ) בעלת ראש קרבי קטן. במבצע צוק איתן רקטה מדגם זה הגיע עד חיפה (120 ק"מ). נקראת על שם עבד אל-עזיז א-רנתיסי.
  • M-302 - רקטה ארוכת-טווח (עד 90–200 ק"מ, תלוי בדגם) המהווה רפליקה סורית של רקטה סינית דומה.
    • M-302 A: בעלת טווח מרבי של 90 ק"מ וראש נפץ במשקל 170 ק"ג.
    • M-302 B: בעלת טווח של עד 100 ק"ג וראש נפץ במשקל 175 ק"ג.
    • M-302 C: בעלת טווח של 140 ק"מ וראש נפץ במשקל 140 ק"ג.
    • M-302 D: בעלת טווח של 160 ק"מ וראש נפץ במשקל 144 ק"ג.
    • M-302 E: בעלת טווח של 200 ק"מ וראש נפץ במשקל 125 ק"ג.
  • פג'ר - רקטה איראנית מתקדמת לטווח בינוני-ארוך, תלוי בדגם.
    • פג'ר 3 - רקטה לטווח קצר-בינוני (עד 40 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 45 ק"ג.
    • פג'ר 5 - רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 90 ק"ג.

עפיפוני תבערה - עפיפון אליו קשור בחוט מכל דלק קטן ובו רצועת בד בוערת. העפיפון משוגר ונישא על גבי רוחות מערביות מעבר לגדר. כשנוחת בצד הישראלי הוא מצית שדות חקלאיים או יערות בישובי הנגב המערבי.

בלוני תבערה (או פצצת בלון) - מספר בלונים המנופחים בעזרת גז קל וקשורים אחד לשני. הם נושאים חומרי דליקה ובעירה ונעים עם הרוח. מטרתם להצית שריפות בשדות חקלאיים צמודי גבול.

בלוני נפץ - מספר בלונים הקשורים לחומר נפץ ונעים עם הרוח מרצועת עזה לכיוון ישראל. מטרתם להפריע לתושבי עוטף עזה בעזרת פיצוצים רועשים. בחודש יוני 2019, הופרח לראשונה רימון מאולתר שאף נועד לפגוע פיזית בתושבים אך לא עשה כן.

היתרון העיקרי של השלושה האחרונים הוא שהם חמורים מספיק כדי להפריע לחייהם של תושבי עוטף עזה וחקלאיהם אך לא חמורים מספיק כדי לגרור תגובה נרחבת מצד ישראל (למעט הרחבת וצימצום מרחב הדיג העזתי).


פרויקט המנהורעריכה

  ערכים מורחבים – מנהרות הברחה ברצועת עזה, מנהרות לחימה ברצועת עזה

הנשק האסטרטגי החשוב ביותר של הגדודים הוא מנהרות הלחימה וההברחה משלושה סוגים שונים[23]:

בסה"כ קיימות ברצועת עזה כ-5,000 מנהרות המשמשות לפיקוד, בקרה, תנועה ואספקה[24]. בעבר החזיק הארגון במספר מנהרות על ציר פילדלפי, אשר נהרסו ברובן על ידי צבא מצרים[25].

שיתופי פעולהעריכה

הארגון נוהג לשתף פעולה עם עוד שמונה ארגונים ברצועת עזה[26]. לעיתים מתאם איתם את הירי לעבר ישראל ולעיתים מקבל או כופה עליהם להשתתף בהפסקות אש:

כמו כן משתף הארגון פעולה עם ארגונים אחים בטריטוריות אחרות: חזבאללה בלבנון, גדודי חללי אל-אקצא ברשות הפלסטינית וארגון מג'לס שורא אל-מוג'אהדין פי אכנאף בית אל-מקדס בסיני.

פעילים בולטיםעריכה

פעילים שנהרגועריכה

הכרה כארגון טרורעריכה

בישראל וארצות הברית הן הלשכה המדינית והן הזרוע הצבאית של חמאס מוגדרים כארגון טרור. בדצמבר 2014 הוצא מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי[31]. ימים ספורים לאחר מכן הוכרז הארגון כארגון טרור על ידי בית המשפט המצרי[32].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי תרגום הקוראן של אורי רובין, 2005, עמ' 145
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
  3. ^ ההסבר באתר החמאס הרשמי
  4. ^ יואב זיתון, סיכום 2018: אלף שיגורים מעזה, 16 הרוגים בפיגועים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
  5. ^ nrg מעריב, 'מההתנתקות גדל חמאס ל-20 אלף חמושים', באתר nrg‏, 10 באפריל 2008
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר (עמ' 45), באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏2018
  7. ^ יואב זיתון, "הפתעה ועוצמה רבה". תוכנית צה"ל למלחמה הבאה בעזה, ynet, ‏14 באפריל 2016
  8. ^ אמיר בוחבוט‏, מה סיפר מפקד החוליה בקומנדו של חמאס, באתר וואלה! NEWS‏, 31 ביולי 2014.
  9. ^ ניר דבוריהאיום של חמאס מתחת למים - והמענה, mako, ‏28 במאי 2018
  10. ^ גילי כהןתיעוד מסווג של צה"ל מתקרית חדירת המחבלים לזיקים דלף, אתר פלסטיני העלה אותו לרשת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2014
  11. ^ 11.0 11.1 יואב זיתון, קומנדו חמאס מתעצם; היעד: אשקלון ואשדוד, באתר ynet, 20 באוגוסט 2015
  12. ^ יואב זיתון, כך נראה מעגן הקומנדו שבנה חמאס מכספי האו"ם, באתר ynet, 10 באוגוסט 2016
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, אבירי חמאס: הצצה ליחידת הקומנדו הימי בעזה שמדאיגה את צה"ל, באתר וואלה! NEWS‏, 11 בספטמבר 2018
  14. ^ אמיר בוחבוט‏, עם רוח גבית מאיראן ומסוריה: כך ייסד חמאס את מערך המל"טים, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בדצמבר 2016
  15. ^ 15.0 15.1 יואב זיתון, צפו: המזל"ט של חמאס שיכול להגיע עד לת"א, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
  16. ^ יואב זיתון, המזל"טים המתאבדים של חמאס, באתר ynet, 10 ביולי 2014
  17. ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2014
  18. ^ יואב זיתון, מזל"ט מעזה חדר והתרסק בשטח ישראל, באתר ynet, 25 ביוני 2015
  19. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חיל האוויר יירט בהצלחה מזל"ט של חמאס, באתר ynet, 20 בספטמבר 2016
  20. ^ רועי קייס, בנה מל"טים לחמאס וחיזבאללה: צפו במומחה הטיסה שחוסל בפעולה שמיוחסת למוסד, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
  21. ^ אסף גבור, חמאס מאשימה את ישראל: 'דם המהנדס לא נשפך לשווא', באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2016
  22. ^ חקירתו של פעיל חמאס צבאי שהתאמן במלזיה לביצוע פיגוע חדירה באמצעות מצנחי רחיפה, באתר שירות הביטחון הכללי, ‏29 ביולי 2014
  23. ^ Gaza Underground Infrastructure Photos באתר cryptome
  24. ^ אשר שכטר, איך נהפכו המנהרות לעורק הכלכלי הראשי בעזה, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2014
  25. ^ רועי קייס, מצרים מטביעה את מנהרות חמאס, באתר ynet, 18 בספטמבר 2015
  26. ^ האלמנט החסר: חמאס לא לבד בעזה באתר מידה
  27. ^ החמאס מול הג'יהאדיסטים באתר ממרי
  28. ^ רועי קייס, ישראל חשפה את דובר הזרוע הצבאית?, באתר ynet, 25 ביולי 2014.
  29. ^ מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים באתר וואלה!
  30. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, צה"ל חיסל 3 בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, בהם את מפקד חטיפת שליט, באתר ynet, 21 באוגוסט 2014
  31. ^ רויטרס ואיתמר אייכנר, אירופה הוציאה את חמאס מהרשימה השחורה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
  32. ^ רועי קייס ואליאור לוי, בית המשפט במצרים: חמאס הוא ארגון טרור, באתר ynet, 28 בפברואר 2015