ויקיפדיה

אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטה באריאל
(הופנה מהדף הנדסאים באריאל)

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בעיר אריאל שבחבל השומרון. האוניברסיטה נחשבת ישראלית על אף מיקומה בשטח בתפיסה לוחמתית, ומאז ביטול מל"ג יו"ש בשנת 2019, היא נמצאת תחת פיקוח המועצה להשכלה גבוהה.

אוניברסיטת אריאל בשומרון
סמליל האוניברסיטה
אוניברסיטת אריאל בשומרון
אוניברסיטת אריאל בשומרון
מכללה
מוטו רוח חדשה באקדמיה
תקופת הפעילות 1982 (כמכללה), ב-2012 הוכרה כאוניברסיטה – הווה
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' אהוד גרוסמן[1]
רקטור פרופ' אלברט פנחסוב
מנכ"ל עו"ד יורם שי
סגל אקדמי בכיר כ-500
סטודנטים
כלל הסטודנטים 13,541[2]
סטודנטים לתואר ראשון 12,041[2]
סטודנטים לתואר שני 1,394[2]
סטודנטים לתואר שלישי 317[2]
סטודנטים מתוקצבים 9,426 (תש"ף)[3]
מיקום
מיקום אריאל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°06′14″N 35°12′28″E / 32.103888888889°N 35.207805555556°E / 32.103888888889; 35.207805555556
http://www.ariel.ac.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון". ביולי 2012 החליטה מל"ג יו"ש על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי.

בשנת הלימודים תשע"ד (2013–2014) למדו באוניברסיטה כ-15,000 סטודנטים. מרבית הסטודנטים מגיעים מישראל שבגבולות הקו הירוק, בפרט מאזור המרכז, ומיעוטם (כ-15%) מגיעים מן השומרון. הסטודנטים מגיעים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות המגזר הערבי-ישראלי.

מבנה האוניברסיטה

עריכה

במוסד 26 מחלקות לימוד לתארים בוגר אוניברסיטה, מוסמך אוניברסיטה ודוקטור, בשלוש פקולטות וארבעה בתי-ספר. בשנת הלימודים תשע"ג, למדו בו כ-14,000 סטודנטים, מתוכם כ-10,500 לתואר אקדמי באחת מבין 28 תוכניות לימוד, והשאר בלימודים קדם-אקדמיים במסגרת מכינה קדם-אקדמית או לתואר הנדסאי במסגרת "הנדסאים באריאל" הפועל לצד האוניברסיטה.[4] האוניברסיטה מפעילה יחידה ללימודי חוץ והמשך בשכונת רמת אביב בתל אביב-יפו.

מעונות הסטודנטים, בעיר ובסביבתה, מהווים זרז לגידול אוכלוסיית האזור.

יחידות אקדמיות

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
 
בניין הספרייה המרכזית
 
בנין המנהלה
 
בניין מעונות סטודנטים

בית הספר לאדריכלות

הפקולטה להנדסה

הפקולטה למדעי הטבע

בית הספר למדעי המחשב

בית הספר לתקשורת

הפקולטה למדעי החברה והרוח

בית הספר למדעי הבריאות

בית הספר לרפואה

היחידה ללימודי חוץ

עריכה

תוכניות לימוד:

  • תוכנית לימודי תעודה בפרופילאות פלילית
  • תוכנית לימודים למנהלי בטיחות
  • תוכנית הכשרה למורשה נגישות מתו”ס
  • תוכנית לימודי ניהול סיכונים פיננסיים
  • תוכנית לימודי הסמכה לבודק מוסמך למתקני לחץ
  • תוכנית לימוד שפת הסימנים
  • תוכנית לימודי NLP
  • תוכנית לימודי הכשרה לעוזר וטרינר

קורסים ניהוליים לדרגים השונים:

  • ניהול ידע בארגון
  • הכשרת דירקטורים
  • הכשרת דירקטורים – מתקדם
  • גישור

פעילות מחקר

עריכה

באוניברסיטה פועלים יותר מ-450 חוקרים, מתוכם כ-150 פרופסורים. מתבצע בה מחקר רחב בתחומי מדעי הטבע, מדעי המחשב, מדעי החברה והרוח, תקשורת, מדעי הבריאות והרפואה, הנדסה ועוד.[5]

 
מראה באוניברסיטה

חלק מפרויקטי המחקר נערכים במסגרת של מרכזי מו"פ רב-תחומיים הפועלים באוניברסיטה:

  • מרכז שלזיניגר למאיצים קומפקטיים, מקורות ושימושי קרינה - לייזר אלקטרונים חופשיים (FEL)[6] - הוכר בשנת 2002 כמרכז ידע לאומי הנתמך על ידי משרד המדע ומופעל בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, רפא"ל, מפא"ת, משרד התשתיות וחוקרים מאוניברסיטאות נוספות.[7]
  • המרכז לחדשנות בסייבר[8] - הוא מרכז למחקר תאורטי ויישומי והוראת לימודי סייבר מתקדמים.
  • המכון לרפואה מותאמת אישית ותרגומית[9] - גילוי ושימוש מחדש של תרופות, רפואה מותאמת אישית, ביו-בנייה תלת־ממדית וקנאביס רפואי.
  • המרכז לחקר חומרים[10] - מתאם ומקדם פעילויות מחקר בתחום הנדסת חומרים. במרכז חמש מעבדות המשתמשות בגישות ובטכניקות חדשניות.
  • המכון לארכאולוגיה[11] - בין היתר, מכון אריאל לארכאולוגיה מפתח גם תוכניות המוקדשות ל"ארכאולוגיה קהילתית", המשלבת בתי ספר ומתנדבים מישראל ומחוצה לה.
  • מרכז אסטרונומיה, גיאופיזיקה ומדעי החלל[12] - המרכז מאפשר מחקר רב תחומי הקשור לחישה מרחוק, מדעי החלל ופיזיקה ניסיונית / תאורטית / חישובית. חוקריו כוללים חברי סגל, סטודנטים וחוקרים המסונפים למדעים המדויקים (פיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה) והנדסה (מכנית וחשמלית).
  • המרכז לחקר המזרח התיכון (AUC MERC)[13] - המרכז מספק פורום למחקר בינתחומי מתחומי מדעי החברה, יחסים בינלאומיים ומדעי הרוח הנוגעים לנושאי המזרח התיכון.
  • המרכז לנגישות והתמצאות במרחב אוניברסיטת אריאל[14] - מוסד במחלקה לפסיכולוגיה של מדעי ההתנהגות, התומך במחקר בנושא אוריינטציה וניידות, ניווט, נגישות ועזרי נסיעות מכל הסוגים לאנשים עם ליקויים חושיים או קוגניטיביים.
  • מרכז מדעי הנתונים ובינה מלאכותית[15] - המרכז תומך במחקר בתחום מדעי הנתונים ובתחומים נלווים, לקידום שיתוף פעולה ולהכשרת מדעני נתונים. המרכז מקשר בין מומחים לאקדמאים מתחומים שונים ברחבי הקמפוס.
  • המכון לחקר מדיה חדשה, חברה ופוליטיקה[16] - חממה ליזום, ניהול ותמיכה במחקרים על ההשפעות של מדיה חדשה, כלומר מדיה חברתית, סמארטפונים, האינטרנט של הדברים (IoT) ועוד.
  • המרכז לחקר אנרגיה[17] - מרכז בין תחומי הכולל הנדסת מכונות, הנדסת כימיה והנדסת חשמל, כמו גם כימיה, ביולוגיה ודיסציפלינות פיננסיות.
  • המכון לחקר גפן ויין[18] - במרכז זה נערכים פרויקטים אגרוטכנולוגיים מתקדמים של כרמים, גנומיקה של גפנים, וטכנולוגיית יין, ומפותחות שיטות חדשות. המרכז עוסק במחקר, המתחקה אחר ענבי יין אבודים אנדוגניים לישראל, ששימשו לייצור יין בימי קדם.
  • המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרופסור ישעיהו לנג[19] - ב-ACACR חוקרים ממגוון רחב של תחומים מיישמים את המומחיות שלהם כדי להוביל מאבק בין-תחומי נגד הסרטן, למציאת יישומים מעשיים, תוך שימוש בטכנולוגיה ובמדע חדשניים.
  • המרכז האינטגרטיבי לחקר המוח[20] - IBSCA משלב מספר קבוצות מחקר, העוסקות במגוון רחב של גישות, החל ממולקולריות, התנהגותיות ופונקציונליות וכלה במתודולוגיות מתמטיות קליניות, חישוביות וטהורות, כדי לקדם פיתוח טכנולוגיות חדשות לשיפור הרווחה ואריכות החיים.
  • מרכז חירום לחקר נסיבות אפר"ן[21] - מרכז DRCIL הוא מרכז מחקר רב תחומי ובין תחומי לחקר מצבי חירום מכל הסוגים ואסונות פתאומיים גדולים (LSSD). מטרתו של DRCIL היא לבצע מחקר הכנה מבצעי וטקטי של LSSD במטרה לקדם תרומות חדשניות מתחומי התמחות מגוונים.
  • המרכז למחקר ופיתוח רובוטיקה
  • המרכז לפיתוח אמצעי לחימה בטרור (Homeland security)
  • המרכז למו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן
  • המכון לחקר העדות היהודיות בקווקז ובמרכז אסיה ע"ש גרמן זכרייב
  • המרכז לפיזיקה יישומית ע"ש משפחת שלזינגר
  • המרכז לחקר רעידות אדמה
  • המרכז לחקר אלקטרואופטיקה
  • המרכז למשפט ולתקשורת
  • המרכז לביומכניקה

חלק ניכר מפרויקטי המחקר מתבצעים בשיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות השכלה אחרים בארץ וכן אוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים ברחבי העולם. כמו כן מבצעים חוקרי האוניברסיטה פרויקטים רבים של מחקר ופיתוח לפי הזמנות או בשיתוף פעולה עם התעשייה הביטחונית וחברות ישראליות אחרות (דוגמת מסלול הלימודים אנליזה פרמצבטית[22] בשיתוף חברת טבע) וכן חברות אמריקאיות ואירופיות. סך כל תקציבי המחקר והפיתוח שסגל האוניברסיטה גייס מקרנות תחרותיות וגורמי תעשייה הם למעלה מ-45 מיליון ש"ח לשנה (לא כולל שכר החוקרים שהם חברי הסגל הבכיר).

האוניברסיטה מפעילה את חברת יישום, אריאל בע"מ. החברה היא הכלי לבחינה, פיתוח ומסחור הקניין הרוחני של האוניברסיטה וחוקריו. המצאות אלו הן בתחומים מגוונים כגון ביולוגיה וביו-רפואה, הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה, הנדסת חומרים, אופטיקה ותקשורת, מכטרוניקה ורובוטיקה, ביטחון המולדת ועוד.

בתחקיר "כלכליסט" באוקטובר 2016 פורסם שמאז שנת 2007 קיבלה אוניברסיטת אריאל כ-162 מיליון שקלים מהתקשרויות עם מוסדות המדינה, בעוד אוניברסיטאות אחרות זכו לסכומים נמוכים משמעותית.[23]

שכר לימוד

עריכה

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[24][25].

אגודת הסטודנטים

עריכה
  ערך מורחב – אגודת הסטודנטים אוניברסיטת אריאל

אגודת הסטודנטים אוניברסיטת אריאל היא עמותה רשומה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת אריאל. האגודה פועלת לקדם את רווחת הסטודנטים בתחום החברתי, התרבותי והאקדמי, והיא הגוף הרשמי המייצג את ציבור הסטודנטים באוניברסיטת אריאל בפני הנהלת האוניברסיטה ובפני מוסדות חיצוניים. האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. חברים באגודה 13,402 סטודנטים.

מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן

עריכה

המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן הוקם בשנת 1998 על ידי ד"ר יעקב אשל ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט, יחד עם המרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי הארץ. המו"פ עוסק במחקרים בתחום מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות באזור. הוא ממוקם באוניברסיטת אריאל בשומרון, מקיים קשר הדוק עם האוניברסיטה וחוקריה ונתמך על ידה.

לאור אפיונו של האזור בתנאים גאוגרפיים, אקלימיים ודמוגרפיים ייחודיים פותחו תחומי הפעילות הבאים:[26]

  • מדעי הסביבה והחקלאות – מניעת זיהום מי התהום באקוויפר ההר; שימוש במי קולחין בחקלאות ותעשייה; אפיון המערכת ההידרולוגית באזור; שיפור מערכות השקיה והזנה בגידול הפרח אדמונית, ימי עיון והשתלמות לחקלאים באזור; יחס עובי – שטח – משך הגשם בשומרון, השפעת השקיה במי קולחין בשטחי מרעה.
  • מדעי החברה – לימוד המוטיבציה של דור ההמשך למתיישבי האזור להישאר ולהתגורר באזור; מעקב אחר קליטת עולים חדשים ביישובי האזור; שילוב משקים חקלאיים ביישובים קהילתיים בשומרון, מתיישבי הגבעות בשומרון ויהודה.
  • מחקרי יהודה ושומרון – עריכת כנס שנתי והוצאה לאור של קובץ שנתי של מחקרי יהודה ושומרון. המתקיים מדי שנה, החל משנת 1991.

מינואר 2009 עומדת בראש המרכז לפיתוח פרופ' מרים ביליג.

מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת

עריכה

מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת הוקם ב-2010 על ידי ד"ר רון שלייפר. המרכז עוסק במחקר ובהוראה של נושאים שונים הקשורים בלוחמת מידע: לוחמת מחשוב, לוחמה פסיכולוגית ויחסי צבא תקשורת. המרכז מעניק מדי שנה את "פרס מולדובן לספרות ביטחונית" בסך 5,000 דולר לספר בעברית בנושאי צבא וביטחון.[27]

הנדסאים באריאל

עריכה
  ערך מורחב – המכללה הטכנולוגית הנדסאים באריאל
 
בניין ראאב להנדסה בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין
 
הרדיו האוניברסיטאי וסטודנטים

"הנדסאים באריאל" היא מכללה טכנולוגית הפועלת בקמפוס האוניברסיטה מאז שנת 1989. תוארי ההנדסאי מוענקים בו מטעם האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה – מה"ט, בשיתוף הנדסאים באריאל. מתקיימים בו גם קורסים של הסבה והכשרת אקדמאים לתחומים נדרשים, וכן מסלול הנדסאי-אקדמאי לצבירת נקודות אקדמיות במהלך לימודי ההנדסאים, ולימודי מכינה טכנולוגית לקראת לימודים לתואר הנדסאי. המרכז מחולק לשניים: לימודי הנדסה וטכנולוגיה ולימודי עיצוב, תקשורת ואדריכלות.

לימודי תעודה

עריכה

באוניברסיטה מתנהלים לימודי תעודה בתחומים הבאים:

לימודי חוץ והמשך

עריכה
 
היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל בשומרון

היחידה ללימודי חוץ והמשך של אוניברסיטת אריאל בשומרון מקיימת לימודים בקמפוס באריאל ובתל אביב, ומתמחה בארגון ופיתוח תוכניות לימוד בתחומי ידע רבים ומגוונים, כגון:

מדרשות תורניות

עריכה
 
הקרוואנים המשמשים למגורי הסטודנטים

בתחילת דרכה של המכללה האקדמית יהודה ושומרון, כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, הונהגה בה חובת קורסי מורשת ישראל. כחלופה לקורסי מורשת פועלות באוניברסיטה מספר מדרשות תורניות לנשים ושתי תוכניות שילוב לגברים.

  • "מדרשת אלומה" היא המדרשה הראשונה שנפתחה במסגרת זו על ידי הרב יחזקאל פרנקל. התוכנית נפתחה בשנת הלימודים התשס"ב (2002). המדרשה משתייכת למוסדות "ישיבת ברכת יוסף" באלון מורה ונשיאה הוא הרב אליקים לבנון. בראש המדרשה עומדות הרבניות שלומית שילר ואתי אלסטר.
  • מדרשת "נצר אריאל" ממוקמת באוניברסיטה. המדרשה הוקמה על ידי מתיישבי נצרים שעברו לגור באריאל לאחר שפונו מיישובם במסגרת תוכנית ההתנתקות, מתוך מגמה להתחבר אל העיר אריאל ואל המרכז האוניברסיטאי. המדרשה הוקמה יחד עם בית המדרש לבנים "עוז רועי" לזכר רועי קליין, בשנת התשס"ז (2007). בראש בית המדרש עומד הרב ציון טוויל, רב היישוב נצרים לשעבר וראש ישיבת "נצר מטעי" שהתמקמה באריאל, ובראש המדרשה עומדת רעייתו אפרת טוויל. בשנת הלימודים התש"ע (2010) למדו בשתי המסגרות כ-280 תלמידים. המדרשה ובית המדרש מיועדים לסטודנטיות ולסטודנטים מרקע דתי המעוניינים להמיר את לימודי החובה במסגרת המחלקה למורשת ישראל בלימודים תורניים. המדרשה פועלת בעיקר בערבים. המשתתפים מחויבים ליטול חלק גם בפעילות בלתי פורמלית הכוללת שבתות, ימי עיון, סיורים ומסיבות ראש חודש וחגים. התוכנית מוכרת לצבירת נקודות זכות אקדמיות.
  • תוכנית שילובים – ביוזמת ישיבת הר ברכה. התוכנית מעניקה כלים להתמודדות עם האתגרים שבלימודים באקדמיה, הקמת משפחה והשתלבות בשוק העבודה תוך שילוב לימוד תורה משמעותי. התלמידים בה מקבלים פטור מרוב[29] קורסי החובה במורשת ישראל וסיוע כלכלי בתקופת הלימודים. בתוכנית לומדים סטודנטים וסטודנטיות לכל התארים, החל מתואר ראשון ועד תואר דוקטור.[30]

שיתופי פעולה בינלאומיים

עריכה
 
מראה העיר אריאל בצילום מכיוון הקמפוס העליון, הניצב על אחת משתי הגבעות הגבוהות בעיר. הבניין הגדול והחדש במרכז התמונה הוא הספרייה של האוניברסיטה. שורת הבניינים בימין התמונה הם המעונות החדשים שנבנו בהסכם "בנה-הפעל-העבר".

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[31] וחתומה על הסכם שיתוף פעולה אקדמי עם למעלה מ-50 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם.[32][33] קיים שיתוף פעולה בינלאומי בין אוניברסיטת טורונטו לבין האוניברסיטה במסלול לתואר שני במנהל עסקים MBA.[34] הקורסים הנלמדים באוניברסיטה מוכרים במסגרת לימודי רפואה כללית.[35] M.D בתואר של האיחוד האירופי בשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין אוניברסיטת UPJS אשר בסלובקיה.[דרוש מקור]

החל משנת 2006 מתקיימת באוניברסיטת אריאל אולימפיאדת מתמטיקה.[36] מינואר 2008 היא נפתחה למתחרים מארצות נוספות. בשנת 2010 נערכה אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בין-לאומית.[37]

בשנת 2008 הוקם באוניברסיטה הסניף האקדמי הראשון בישראל של האיגוד העולמי לניהול סיכונים פיננסיים (GARP) (אנ'), האיגוד הגדול בעולם בתחום ניהול סיכונים פיננסיים. הסניף מקיים כנסים וקורסים בין-לאומיים בניהול סיכונים באוניברסיטה.[38]

בשנת 2011 חתם המרכז האוניברסיטאי אריאל על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אורל הפדרלית (UrFU)[39] ומרכז החדשנות סקולקובו המכונה "עמק הסיליקון" הרוסי. בעקבות הסכם זה יוקם בארץ "מרכז ישראל-סקולקובו" (Israel Skolkovo Gateway), שיעניק לחברות ישראליות גישה אל משאבי ההון וכוח האדם של סקולקובו.[40] בנוסף, האוניברסיטה משמשת כנציגת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף הפעולה המדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים.

האוניברסיטה משתתפת בפרויקט מסע במסגרתו מגיעים סטודנטים יהודים מרחבי העולם לתקופה של סמסטר עד שנה ללמוד באריאל,[41] כ-30% מהסטודנטים המגיעים ללמוד באריאל עולים לישראל בסיום הפרויקט.[42]

היסטוריה

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" על ידי צבי ורחל סלונים מקדומים, בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. מאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון".

שדרוג ממכללה לאוניברסיטה

עריכה
 
שלט הכניסה לאוניברסיטה
 
סמל המוסד לפני הפיכתו לאוניברסיטה
 
המבנים המשמשים את אוניברסיטת אריאל בשומרון תוכננו תחילה כמבני תעשייה, אך הוסבו לכיתות לימוד טרם החל השימוש בהם

במאי 2005, בעת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה, התקבלה החלטת ממשלה לפעול להסבת המכללה לאוניברסיטה (צעד שפירושו קבלת תקציבי מחקר מהמדינה והזכות להעניק תואר דוקטור). היועץ המשפטי לממשלה קבע שנושא זה נמצא בסמכות הבלעדית של מל"ג יו"ש שתחליט לאחר שתקבל את חוות הדעת של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). בהתאם לכך הקימה שרת החינוך, לימור לבנת, ועדה להערכה אקדמית של הנושא, ובה שישה מדענים, משש אוניברסיטאות בישראל, ומתחומי מדעים שונים. חברי הוועדה היו הפרופסורים עמוס אלטשולר (יושב ראש), דניאל שפרבר, ישראל אומן, יובל נאמן, מאיר וילצ'ק ודוד חסון. דו"ח הוועדה קבע כי המכללה מתפקדת למעשה כאוניברסיטה לכל דבר. הוועדה המליצה להעניק למכללה הכרה זמנית כאוניברסיטה למשך שלוש שנים והמליצה שבתקופה זו יהיה שם המוסד "מרכז אוניברסיטאי", כדי שניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור אם המכללה לא תעמוד בתנאים שהועמדו לה.[43]

על פי הנחיות הוועדה, שהתנתה את ההכרה כ"מרכז אוניברסיטאי" בהפעלת ארבע תוכניות לתואר שני, נוספו בקיץ 2007 שני מסלולי תואר שני כתוספת לשניים שכבר פעלו. לאור זאת הודיעה מל"ג יו"ש כי אישרה לשנות את שם המכללה ל"מרכז אוניברסיטאי". שינוי השם אושר גם על ידי רשם העמותות[44] והתקבל בברכה על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט.[45] המועצה להשכלה גבוהה הכריזה שאינה מכירה בשינוי השם מכיוון שלטענתה לא ניתן אישור המפקד הצבאי, ועד ינואר 2010 הכירה המועצה בתארים שהתקבלו במוסד תוך ציון העובדה שהשימוש בשם "המרכז האוניברסיטאי" אינו מוסכם עליה. המוסד המשיך להיות מתוקצב כמכללה (ללא תמיכת ות"ת בפעילות המחקרית המתקיימת בו).

בראשית 2010 אישר שר הביטחון אהוד ברק לאלוף פיקוד המרכז להכיר במוסד כמרכז אוניברסיטאי כחלק מתהליך הפיכת המוסד לאוניברסיטה בעתיד.[46] על פי אותה החלטה אמור היה המרכז באריאל להפוך לאוניברסיטה ביולי 2012.[47]

בדצמבר 2011 אושר למרכז האוניברסיטאי, כמו גם לארבע מכללות, להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המל"ג סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו את התואר.[דרוש מקור]

בתחילת 2012 הגישה ועדת המעקב של מל"ג יו"ש (בראשותו של עמוס אלטשולר, שפעלה כהמשך לוועדה בראשותו שהוקמה בשנת 2005), דו"ח שקבע כי המרכז באריאל עומד בכל הקריטריונים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה.[43] למרות זאת, ביולי 2012 המליצה הוועדה לתכנון ולתקצוב, בראשות מנואל טרכטנברג, על הארכת ההכרה במוסד כ"מרכז אוניברסיטאי" מבלי לשנות את מעמדו הנוכחי עד למאי 2013.[48] ההחלטה נומקה בהתנגדות להכרה באוניברסיטה ישראלית מחוץ לגבולות ישראל,[49] ולאישור של המהלך בניגוד לחוות הדעת של הות"ת של המועצה להשכלה גבוהה, שאליה אריאל אינה כפופה.[50][51][52]

בדיון ציבורי שהתפתח בעקבות העיסוק בסוגיה זו, קראו ראשי האוניברסיטאות שלא להכיר במרכז באריאל כאוניברסיטה,[53] אך בקרב שרים וחברי כנסת זכה המהלך לתמיכה בסופו של דבר. ב-17 ביולי 2012 החליטה מל"ג יו"ש על הפיכת המרכז האוניברסיטאי אריאל לאוניברסיטה.[54] לשם השלמת המהלך נדרש אישורו של אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2012 הגישו האוניברסיטאות האחרות (למעט אוניברסיטת בר-אילן) עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, והעתירה נדחתה בדצמבר 2013.[55] בספטמבר החליטה הממשלה להנחות את אלוף פיקוד המרכז לאשר את ההחלטה, בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. ב-24 בדצמבר 2012 קבע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי אין מניעה שמפקד הפיקוד יאשר את המהלך, ולמחרת חתם אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, על הפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה. בעקבות כך שינה המרכז את שמו לאוניברסיטת אריאל בשומרון.

בפברואר 2019 בוטל מל"ג יהודה ושומרון ואוחד עם המועצה להשכלה גבוהה, ואוניברסיטת אריאל עברה לסמכותו.

המשך התפתחות

עריכה

לאחר שאריאל הוכרה כאוניברסיטה בניגוד לעמדתו, נמנע ועד ראשי האוניברסיטאות המורכב מראשי אוניברסיטאות המחקר הוותיקות מלצרפה לוועד ולשיתופי הפעולה הבין-אוניברסיטאיים המתקיימים דרכו, כדוגמת מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי. עד שנת 2020 הצליח הוועד למנוע מינוי נציג של אריאל לוועדה לתכנון ולתקצוב.[56] לבסוף, בשנת 2022, החליט ועד ראשי האוניברסיטאות על צירופה של אוניברסיטת אריאל, בין היתר בשל חוות דעת משפטית הקובעת כי חבריו לא יהיו חשופים לחרמות בינלאומיים עקב צירוף אריאל לשורותיו.[57]

בשל התנגדות האיחוד האירופי להתנחלויות, האוניברסיטה מנועה מלהשתתף יחד עם האוניברסיטאות שבישראל בתוכנית Horizon 2020 לשיתוף פעולה אקדמי, במימון משותף של המדינות המשתתפות.[58] מסיבה דומה אריאל גם הייתה מנועה מלהשתתף במחקרים במימון הממשל בארצות הברית, עד להסרת האיסור בידי ממשל טראמפ בשנת 2020.[59] ביוני 2023 הודיע ממשל ביידן על החזרת האיסור.[60]

ב-12 בפברואר 2018 אושר בכנסת תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפיו סמכות המועצה להשכלה גבוהה תחול, החל מפברואר 2019, גם על מוסדות ישראליים ביהודה ושומרון, ובהם אוניברסיטת אריאל (ובכך יתבטל מל"ג יו"ש, מה שלבסוף קרה בפברואר 2019).[61]

ביוני 2017 תרמו בני הזוג מרים ושלדון אדלסון 20 מיליון דולר להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, וזו נקראה על שמם.[62][63]

ביולי 2018 אישרה ות"ת הקמה של פקולטה לרפואה,[64] אך החלטה זו בוטלה בפברואר 2019[65] על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, מכיוון שסגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני שאומן הצביעה בעד ההחלטה, בזמן שהתקיימו דיונים בדבר קידומה לתואר פרופסור באוניברסיטת אריאל, מה שהציב אותה בניגוד עניינים.[66] לאחר שבוע אישרה מל"ג יו"ש את הקמת הפקולטה ללא אישור ות"ת,[67] ובאפריל 2019 אושרה ההחלטה גם במל"ג.[68]

יגאל כהן-אורגד, אשר שימש כשר האוצר בממשלת שמיר בשנים 1983-84, כיהן כיו"ר הוועד המנהל של המכללה ושל האוניברסיטה, ובהמשך מונה לנגיד האוניברסיטה, תפקיד שאותו מילא עד פטירתו ב-2019.

נשיאי האוניברסיטה

עריכה
תמונה נשיאי האוניברסיטה שנים
עוזר שילד 1982–1995
דן מאירשטיין 1995–2012
  יהודה דנון 2012–2021
  יהודה שינפלד 2021–2023
  אהוד גרוסמן 2023–מכהן[1]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת אריאל בשומרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 דביר עמר, נשיא חדש לאוניברסיטת אריאל: פרופ’ אהוד גרוסמן, באתר ערוץ 7, 21 בספטמבר 2023
  2. ^ 1 2 3 4 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
  3. ^ תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה, נספח 4: מכסות סטודנטים לשנת הלימודים תש"ף
  4. ^ אודות אוניברסיטת אריאל
  5. ^ אתר "המרכז האוניברסיטאי אריאל"
  6. ^ המרכז הלאומי לפיתוח מקורות קרינה ויישומיהם, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  7. ^ אתר משרד המדע והטכנולוגיה
  8. ^ המרכז לחדשנות בסייבר, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  9. ^ המכון לרפואה מותאמת אישית ותרגומית, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  10. ^ המרכז לחקר חומרים, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  11. ^ המכון לארכאולוגיה, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  12. ^ המרכז לאסטרונומיה, גיאופיזיקה ומדעי החלל, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  13. ^ המרכז לחקר המזרח התיכון (AUC MERC), באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  14. ^ המרכז לנגישות והתמצאות במרחב, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  15. ^ מרכז מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  16. ^ המכון לחקר מדיה חדשה, חברה ופוליטיקה, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  17. ^ המרכז לחקר אנרגיה, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  18. ^ המכון לחקר גפן ויין, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  19. ^ המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרופסור ישעיהו לנג, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  20. ^ המרכז האינטגרטיבי לחקר המוח, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  21. ^ מרכז חירום לחקר נסיבות אפר"ן, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  22. ^ טקס השקת מסלול אנליזה פרמצבטית באוניברסיטת אריאל בשיתוף חברת טבע, באתר יוטיוב, ‏12 במרץ 2020
  23. ^ ספי קרופסקי, כך הפכה המדינה את אריאל לאוניברסיטה המתוגמלת בישראל, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2016
  24. ^ מלגה ללומדים בפריפריה – ייעוד 44, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים
  25. ^ מלגה לתושבי הפריפריה – ייעוד 45, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים
  26. ^ מקור: אתר משרד המדע
  27. ^ אתר "מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת"
  28. ^ ניהול סיכונים פיננסיים במרכז האוניברסיטאי אריאל
  29. ^ כללי זכאות לפטור מקורס מורשת
  30. ^ תוכנית שילובים באתר הישיבה; כתבה מערוץ 7 אף על פי כן - הר ברכה מציגה: ד"ר ראשון
  31. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  32. ^ מוסדות להשכלה גבוהה שלהם הסכם לשת"פ אקדמי עם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
  33. ^ שיתופי פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי בעולם
  34. ^ קנדה וישראל ימשיכו בשיתוף פעולה אקדמי
  35. ^ לימודי רפואה - בית הספר לרפואה ע"ש אדלסון, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  36. ^ האולימפיאדה באריאל
  37. ^ אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל
  38. ^ אתר Global Association of Risk Professionals במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הסניף האקדמי של ישראל
  39. ^ גיא גרימלנד, בכירים מרוסיה בכנס מיוחד לסטארט אפים ישראלים: "שתפו איתנו פעולה", באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2011
  40. ^ אולגה ויניאר, נחתם הסכם שת"פ בין המרכז האוניברסיטאי אריאל לסקולקובו - "עמק הסיליקון" הרוסי, באתר כלכליסט, 22 באוגוסט 2011
  41. ^ המרכז האוניברסיטאי אריאל מארח סטודנטים מחבר העמים
  42. ^ שליש ממשתתפי פרויקט 'נתיב-מסע' של המרכז האוניברסיטאי אריאל עושה עליה עם סיומו
  43. ^ 1 2 דו"ח ועדת המעקב של המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, ינואר 2012  
  44. ^ תעודה לשינוי שם של עמותה
  45. ^ מורן זליקוביץ', אולמרט לא מחכה למל"ג: ברכות לאוני' אריאל, באתר ynet, 1 באוגוסט 2007
  46. ^ ברק אישר: מכללת אריאל תהפוך לאוניברסיטה, באתר וואלה, 20 בינואר 2010
  47. ^ נדב שרגאי, הפעם החרם כבר לא עבד, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2011
  48. ^ טלילה נשר, הבקשה נדחתה - המרכז האקדמי באריאל לא יהפוך לאוניברסיטה, באתר הארץ, 4 ביולי 2012
    ליאור דטל, טרכטנברג נגד סער ושטייניץ: הכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה - נזק, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2012
  49. ^ עוד קודם לכך כ-150 חברי סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות בישראל חתמו על עצומה הקוראת לחרם על אריאל, בנימוק שהוקמה בהתנחלות בלתי חוקית. ראו: עוזי ברוך, שר החינוך גדעון סער תוקף את 150 המרצים שקראו לחרם על המרכז האוניברסיטאי באריאל. רשימת החותמים המלאה., באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2011
  50. ^ שלום עכשיו במחאה נגד אוניברסיטה באריאל, באתר שלום עכשיו, ‏2012-02-17
  51. ^ טלילה נשר, חרף ההתנגדות הרחבה: מכללת אריאל הוכרה כאוניברסיטה, באתר הארץ, 17 ביולי 2012
  52. ^ חן מענית, ‏עתירה לבג"ץ: לא להכיר במרכז האקדמי אריאל כאוניברסיטה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2012
  53. ^ אסף שטול-טראורינג, נשיאי כל האוניברסיטאות לנתניהו: מנע הקמת אוניברסיטה באריאל, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
  54. ^ תומר ולמר, מעבר לקו הירוק: אושרה אוניברסיטה באריאל, באתר ynet, 17 ביולי 2012
  55. ^ בג"ץ 6168/12 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נ' המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב־24 בדצמבר 2013
  56. ^   שירית אביטן כהן, ‏מהפך: נציגת אוניברסיטת אריאל צורפה לוות"ת, בעיתון מקור ראשון, 9 באוגוסט 2020
  57. ^ אורי סלע‏, אחרי עשור של מאבק: אוניברסיטת אריאל התקבלה כחברה בוועד ראשי האוניברסיטאות, באתר וואלה, 19 ביוני 2022
  58. ^ תשובה לשאילתה בפרלמנט האירופי
  59. ^ "Ahead of U.S. election, Trump ends a U.S. restriction applying to Israeli settlements". Reuters (באנגלית). 2020-10-28. נבדק ב-2023-02-19. ידיעה ב-Reuters
  60. ^ ארה"ב בצעד נוסף נגד יהודה ושומרון, באתר "סרוגים", 25 ביוני 2023
  61. ^ אושר סופית: המל"ג יוכל להפעיל את סמכויותיו גם באזור יהודה והשומרון, באתר הכנסת, 12 בפברואר 2018.
  62. ^   ליאור דטל, רוני לינדר-גנץ, תרומת ענק ופקולטה לרפואה על שם אדלסון: בנט מכפיל את אוניברסיטת אריאל, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2017
  63. ^ צעד נוסף בדרך לפתיחת בית ספר לרפואה באריאל, באתר ישראל היום, 23 בנובמבר 2017
  64. ^ אדיר ינקו, אושרה הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  65. ^ עמרי זרחוביץ', ‏אכזבה לבנט: בוטל האישור להקים בית ספר לרפואה באריאל, באתר גלובס, 7 בפברואר 2019
  66. ^   אור קשתי, היועמ"ש הורה להצביע מחדש על הקמת הפקולטה לרפואה באריאל, באתר הארץ, 4 בפברואר 2019
  67. ^ אדיר ינקו, הישג לבנט: מל"ג-יו"ש אישרה את הקמת הפקולטה לרפואה באריאל, באתר ynet, 13 בפברואר 2019
  68. ^ המל"ג אישרה: תקום פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, באתר גלובס, 11 באפריל 2019


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוניברסיטת_אריאל_בשומרון&oldid=39524251#הנדסאים_באריאל"