טיוטה:רשימת מקובלים
מיסטיקה יהודית קדומה בחז"ל עריכה
- מעשה מרכבה
- מעשה בראשית (מאות א'-ב').
- ארבעה שנכנסו לפרדס (כולל רבי עקיבא כ-40–137 לספירה)
יורדי מרכבה (- מיסטיקה של ספרות ההיכלות והמרכבה (מאות 1-11). חיבורים פסאודיפיגרפיים שונים:
מיסטיקה יהודית קדומה בימי הביניים עריכה
חסידי אשכנז (1150-1250). תפיסות מיסטיות השפיעו על הקבלה של ימי הביניים:
- שמואל החסיד משפייר המאה ה-12
- יהודה החסיד מרגנבורג 1140–1217
- אלעזר מגרמייזא (אלעזר רוקח) סביבות 1176–1238
הקבלה בימי הביניים (מאות 12-15) עריכה
חוג פרובאנס (דרום צרפת - פרובנס ולנגדוק במאות ה-12-13) עריכה
- אברהם בן יצחק מנרבונה (ראב"ד השני) סביבות 1110–1179
- אברהם בן דוד מפושקירה ( ראב"ד השלישי) 1125–1198
- יצחק סגי נהור. גישה ניאופלטונית סביבות 1160–1235
חוג קטלוניה / גירונה (צפון-מזרח ספרד במאה ה-13) עריכה
- עזרא ועזריאל בני שלמה אלמנטים גנוסטיים וניאופלטוניים סביבות 1160–1238
- רמב"ן הציג את הקבלה בפירושו על התורה 1194–1270
- יעקב בן ששת
חוג קסטיליה (צפון ספרד במאה ה-13). תיאוריה דמונית/גנוסטית פותחה עריכה
- יעקב הכהן
- יצחק הכהן מחבר "מאמר על האצילות השמאלית"
- טודרוס בן יוסף אבולעפיה סביבות 1225–1285
- משה מבורגוס
קבלה אקסטטית/נבואית- מדיטטיבית (במאה ה-13) עריכה
- אברהם אבולעפיה ספרד, איטליה, מלטה. 1240-אחרי 1291
- נתן בן סעדיה
פרסום הזוהר (צפון ספרד של שנות ה-80-90) עריכה
- משה די לאון סביבות 1250–1305
- יוסף ג'יקטיליה חיבורים רבים, כולל שערי אורה . ספרד 1248–אחרי 1305
- בחיי בן אשר (רבינו בחיי) פירוש קלאסי קבלי לתורה. ספרד. מת ב- 1340
- יוסף בן שלום אשכנזי . פעל בסביבת 1320.
- יוסף אנג'לט
- יוסף הבא משושן הבירה
- דוד בן יהודה החסיד
בעקבות הזהר עריכה
- יצחק דמן עכו תלמיד הרמב"ן. ארץ ישראל וספרד במאות ה-13-14
- מנחם רקנאטי איטלקי בלבד בתקופתו כותב בעיקר קבלה 1250–1310
- יהושע אבן שועיב
- שם טוב אבן גאון
- פרץ הכהן (1304-1370)
השפעת הרציונליזם היהודי של ימי הביניים בספרד ירדה, והגיעה לשיאה עם הגירוש . מיזוגים יהודיים של פילוסופיה וקבלה היו משותפים למגמות הרנסנס הלא-יהודיות רחבות יותר (לא מופיעות כאן):
- אברהם כהן דה-הירירה מיזוג של פילוסופיה וקבלה. ספרד ובמקומות אחרים סביבות 1570–1635
רנסנס קבלי של המאה ה-16 עריכה
Emigrees, some from Spain, some founding new centre of Safed in Ottoman Palestine:
- מאיר בן גבאי ספרד למזרח. מארגן מוקדם. תגובה קבלית לפילוסופיה-רציונליזם ב-1480
- יוסף קארו (בית יוסף) יומן משפטי ומיסטי מרכזי. ספרד עד צפת 1488–1575
- שלמה אלקבץ יוון לצפת ג. 1500–1580
- משה אלשיך (אלשיך הקדוש) טורקיה לצפת. פרשנות תנ"ך קלאסית קבלית 1508–1593
משה קורדובירו. מערכת מושפעת רציונלית של הקבלה הקודמת עריכה
- משה קורדובירו (רמ"ק) לימד בצפת. מחבר "פרדס רימונים" 1522–1570
אסכולת האר"י עריכה
מערכת מיתולוגית חדשה של הקבלה. בסיס הקבלה המודרנית. כתבי האר"י-כתבי האר"י שכתבו תלמידים:
- האר"י לימד בצפת. 1534–1572
- חיים ויטאל איטליה, צפת, סוריה. תלמידו הבכיר של לוריא. מחבר עץ חיים 1543–1620
- ישראל סרוג הפיץ את הלוריאניזם באירופה 1500–1610
הפצת צפת עריכה
- אליהו די וידאש העות'מאנית. מחבר ראשית חכמה, שהוא ספר מוסר 1518–1592
מהמאה ה-16-19 עריכה
רבנים מקובלים במרכז אירופה עריכה
- מהר"ל מפראג הגות יהודית מיסטית בסגנון פילוסופי. פראג סביבות 1520–1609
- ישעיה הלוי הורוביץ (של"ה הקדוש, מחבר "שני לוחות הברית" )פראג סביבות 1565–1630
- יהונתן אייבשיץ מרכז אירופה. צד אחד של של פולמוס עמדן-אייבשץ 1690–1764
- נתן אדלר גרמניה 1741–1800
מקובלים איטלקים עריכה
- רמח"ל הפצה קבלית ויצירות תרבות. איטליה, הולנד, ישראל 1707–1746
- אליהו בן-אמוזג פרשנות אוניברסלית של הקבלה. רב ומלומד איטלקי 1822–1900
מקובלים בני עדות המזרח עריכה
- אברהם אזולאי מחבר "חסד לאברהם" . מרוקו לישראל ג. 1570–1643
- חיים בן עטר ( אור החיים פירוש תורה קלאסי) מרוקו לישראל 1696–1743
- שלום שרעבי (רש"ש) תימן לישראל. מבהיר אזוטרי של ראש בית הכנסת לוריא ובית אל 1720–1777
- חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א) שליח ביבליופיל ושל רבני ישראל 1724–1806
- יוסף חיים מבגדאד (יבן איש חי) ספרדי חכם בעיראק 1832–1909
קבלה שבתאית עריכה
- שבתי צבי משיח . מייסד הפסקת שבת עם היהדות. האימפריה העות'מאנית 1626–1676
- נתן העזתי נביא שבתאי צבי. ישראל והאימפריה העות'מאנית 1643–1680
- אברהם מיכאל קרדוזו
מזרח אירופה - בעלי שם וחוגים מיסטיים נוספים עריכה
- אליהו בעל שם מחלם הראשון שזכה לתואר בעל שם. פולין 1550–1583
- אליהו בעל שם מוורמס. מייסד פעילים מיסטיים ניסתרים . פולין/גרמניה נולדו כ. 1532[דרוש מקור]
- אליהו לואנץ . 1555–1636
- יואל בעל שם מרופשיץ
- אדם בעל שם . מורה של הבעש"ט
- אברהם גרשון מקיטוב מחוג לוריאני קיטוב ברודי לפני שהפך לגיס של בעש"ט. אוקראינה סביבות 1701-1761
- חיים שמואל יעקב פאלק (הבעל שם מלונדון) אוקראינה/גרמניה ואנגליה 1708–1782
- יצחק אריה וורמסר (הבעל שם ממיכלשטדט) גרמניה 1768–1847
קבלה ליטאית (מתנגדים) עריכה
- הגאון מווילנה (אליהו בן שלמה זלמן, הגר"א) ראש יהדות מזרח אירופה הלא-חסידית. התנגד לחסידות 1720–1797
- חיים מוולוז'ין מייסד תנועת הישיבות הליטאית. התיאורטיקן הראשי של המתנגדיות בנפש החיים שלו 1749–1821
- יצחק אייזיק חבר
- שלמה אלישיב (בעל השם, לאחר יצירתו המרכזית) ליטא 1841–1926
פופולריזציה חסידית של הקבלה (המאה ה-18 עד היום) עריכה
קדומים עריכה
תפיסות קבליות חודרות למחשבה החסידית, אך היא פיתחה גישה חדשה לקבלה, והחליפה את ההתמקדות התיאוסופית האזוטרית בהפנמה פסיכולוגית עוקבת. לכן מובא כאן רק רשימה מינימלית של דמויות חסידיות ; הקמת דמויות מעצבות או פרשנים על טקסטים/מסורת קבלה אזוטרית.</br> מאסטרים חסידיים מזרח-אירופיים מייסדים:
- הבעל שם טוב, (בעש"ט, ישראל בן אליעזר). מייסד החסידות. אוקראינה 1698–1760
- יעקב יוסף כ"ץ . (יעקב יוסף מפולנוי) סופר ראשון בהגות חסידית. אוקראינה 1710–1784
- המגיד ממזריטש (דב בער ממזריץ'). מארגן הגות חסידי, בית ספר לתנועה לאדריכלים. אוקראינה ג. 1700/1710–1772
- אלימלך מליז'נסק . מייסד הנהגת " צדיקיות מעשית/עממית" כללית-חסידית. פולין 1717–1787
- לוי יצחק מברדיצ'ב . מחבר קדושת לוי פירוש תורה קלאסי. אוקראינה 1740–1809
- שניאור זלמן מלאדי . בית ספר חב"ד אינטלקטואלי-חסידות. בעל תניא הצגה שיטתית של תורת החסידות. רוסיה 1745–1812
- נחמן מברסלב . אסכולת ברסלב קבלי-דמיוני. סיפור קבלי. אוקראינה 1772–1810
מקובלים חסידים מאוחרים עריכה
- חיים טירר . מחבר סידורי של שבת, דרישות קבליות בנושאי שבתון, ושער התפילה, הרהורים קבליים על תפילה. נפטר בירושלים 1813.
- ישראל מקוז'ניץ (מגיד מקוז'ניץ) אב של חסידות פולין . פירושים לזוהר ותיקוני זוהר 1737–1814
- דובער שניאורי מנהיג חב"ד שני. כתב פרשנות על זוהר ומדריכי הרהור. רוסיה 1773–1827
- צדוק הכהן מלובלין. פירושים קבליים המבוססים על הארה אישית של איזביצה . פולין 1823–1900
- יעקב יהודה אריה לייב פרנקל (גבורה אריה). עבודה קבלית על פירוש התורה של הרמב"ן. הונגריה 1850/1855–1940
- לוי יצחק שניאורסון . (1878–1944), אביו של אדמו"ר חב"ד-ליובאוויטש השביעי והאחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון.
- מנחם מנדל שניאורסון . הרבי מליובאוויטש. אחדות של קבלה אזוטרית עם יהדות אקזוטרית דרך הגות חסידית 1902–1994
הקבלה של המאה ה-20 עריכה
ממסורות מגוונות בקבלה (למעט גישת ההפנמה של המחשבה החסידית):
- אברהם יצחק הכהן קוק Chief Rabbi of Mandate Palestine and poetic-visionary mystical thinker 1865–1935
- יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם, לאחר עבודה ראשית) תרגום זוהר בגישה חדשה בלוריא. פולין וישראל 1885—1954
- באבא סאלי (ישראל אבוחצירא) חכם מזרחי. מרוקו לישראל 1890–1984
- יצחק כדורי מזרחי המשך מרש"ש. עיראק לישראל ד. 2006
מורים מודרניים למיסטיקה יהודית עריכה
מורים בודדים למיסטיקה יהודית רוחניות בניסוחים בסגנון מודרני. מורים אקדמיים בלבד בחקר מדעי מדעי היהדות אינם רשומים כאן.
יהדות אורתודוקסית / תנועת החסידות עריכה
- אריה קפלן
- עדין אבן ישראל (עדין שטיינזלץ)
- יצחק גינזבורג
התחדשות זרמים ביהדות המודרנית / נאו-חסידות / התנועה להתחדשות יהודית עריכה
- שרגא ברג (פיליפ ברג)
- מיכאל לייטמן
ראו גם עריכה
מיסטיקה יהודית בימי הביניים | ||
---|---|---|
ספרות ההיכלות | ספרות ההיכלות והמרכבה • ספר יצירה • שיעור קומה • מדרש כונן | |
ספרי מאגיה קדומים | ספר הרזים • חרבא דמשה • שימוש תהילים | |
חסידי אשכנז | שמואל החסיד • יהודה החסיד • ספר חסידים • אלעזר מגרמייזא | |
חוג פרובנס | אברהם בן דוד מפושקירה • יצחק סגי נהור • אשר בן דוד • יהודה בר יקר • יעקב הנזיר | |
חוג גירונה | רמב"ן • עזרא ועזריאל בני שלמה • יעקב בן ששת | |
חוג קסטיליה | משה מבורגוס • טודרוס בן יוסף אבולעפיה • יעקב ויצחק בני יעקב הכהן | |
ספרד | אברהם אבולעפיה • ברוך התוגרמי • יצחק אבן סהולה • יצחק אבן לטיף • נתן בן סעדיה | |
חוג הזהר | ספר הזוהר (ספרא דצניעותא • אידרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש) • משה די ליאון • יוסף ג'יקטיליה • יוסף אנג'לט • בחיי בן אשר • יוסף בן שלום אשכנזי • יוסף הבא משושן הבירה • דוד בן יהודה החסיד | |
בעקבות הזהר | יצחק דמן עכו • מנחם רקנאטי • שם טוב אבן גאון • יהושע אבן שועיב • פרץ הכהן | |
המאה ה-14 | ספר התמונה • ספר הקנה • ספר הפליאה • מסכת אצילות • ברית מנוחה | |
המאה ה-15 | משה מבוטריל • מאיר אבן גבאי | |
מקובלים נוספים בימי הביניים |
[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]